נפוליאון
Napoleon

סיפור עלייתו לשלטון של נפוליאון ומערכת היחסים שלו עם אשתו, ג'וזפין.

תאריך הפצה בארה"ב: 22/11/2023
תאריך הפצה בישראל: 14/12/2023

25 תגובות פתח ספוילרים פתח תגובות ישנות

  1. יש לי כמה שאלות

    (ל"ת)

    8
    יחמור פרסי, Morin, lazarobbie, nir, חתול, LucyW, idoma98, UriK ?
    • לא הבנתי

      Aldo raine

      (ל"ת)

      • (במקור קראו לסרט הזה "קיטבג")

        (ל"ת)

        2
        Aldo raine, UriK ?
  2. ג'ודי קומר אאוט, ונסה קירבי אין

    (ל"ת)

    • ג'ודי קומר לא אאוט

      היא פשוט התחצפה ועכשיו הלכה לטיול בג'בלאות עם הנשק למעלה

      2
      חתול, נורבוסט ?
  3. אני תוהה למה הם בחרו לא לתת לו מבטא

    nir

    נפוליאון היה קורסיקאי ודיבר במבטא כבד

    • לאף אחד אין אחד מבטא בסרט ודווקא זו בחירה עדיפה.

      רנדל

      אם לא מדברים בצרפתית אז מעדיף אנגלית בלי מבטא משון שהאופציה השניה המגוחכת (רטטוי..)

  4. נפוליאון גם היה נמוך... אם באמת רצו לשמור על דיוק הסטורי

    alon

    היו מלהקים (עובר בראש על שחקנים נמוכים יחסית) את… המממ… טום קרוז?

    אוף, כל הסרטים ההסטוריים הללו רק מזכירים לי כמה הייתי רוצה לראות סרט על יוליוס קיסר/ אוגוסטוס/ טיבריוס (בקיצור, חצי מהשושלת היוליו-קלאודית. טיבריוס, בפרט, יכול להיות בקלות סרט אימה פסיכולוגי על קיסר מריר אכול חשדות ונקמנות). בהקשר הזה שווה להמליץ על "אוגוסטוס" של ג'ון ויליאמס – מעין ביוגרפיה של הפרינקפס הראשון של רומא שמסופרת דרך דמויות מפתח בחייו. הוא מנסה, בפרט בסוף, לנסות ולעמוד על החידה של אחיזתו בשלטון במשך שנים כה רבות, הגם שלא היה מצביא דגול ונואם מבריק, ומנהיג כריזמטי כאביו המאמץ.

    2
    lazarobbie, לפרקונית ?
  5. סרט פגז

    ניקול

    רידלי סקוט ליטרלי מפגיז את המסך ומוכיח למה הוא הבמאי הכי מקצוען שיש. ונסה קירבי מהממת!

  6. הצילום הקבוע בסרטים האחרונים של סקוט, דריוס וולפסקי, מחריד.

    רנדל

    כל הסרטים נראים מונוכרומטיים, עם תמונה בהירה וחשוכה מדי ופחטת צבעים כחלחלה מבחילה. עצוב לי שניכר שיש השקעה עצומה בעיצוב הצפאורה והתלבושות אבל במקום שהם יקפצו מהמסך אני צריך להתאמץ כדי להעריך אותם. איך כל כך הרבה תקציב נשפך על סרט כה מכוער.
    ולגבי הסרט, ניכר שהאסטרטגיות הצבאיות והאינטריגוצ הפוליטיות לא מאד עניינו את סקוט. גם לא חקר עומק פסיכולוגי של נפוליאון (אמא שלו בקושי מופיע בסרט). אז מה כן? סצנות סקס קומיות עם גוזפין. והרבה סוסים דוהרים ותותחים רועמים. מי שמעוניין, התסריט לסרט הגנוז של קובריק על נפוליאון לגמרי זמין וקיים באינטרנט. מומלץ לקרוא (מבטיח שיותר מתגמל מלצפות בנפוליאון של רידלי).

    • כמו כן אין לי מושג איך ההפקה השיגה אלפי ניצבים לסצנות

      רנדל

      אבל זה קרה. וחלק גדול מהם טוען שסקואמלא שם על בטיחות בסט והיו המון פציעות. בכללי נראה שבני אדם לא מעניינים את סקוט במיוחד, מה שנותן תחושנ חלולה לרוב סרטיו. ממש כמו בבית גוצי, בנםוליאון הדמויות לא מרגישות כמו בני אדם אמיתיים לרגע. אם כל, למה ההתעקשות להעמיד פנים שזהס סרט היסטורי רציני.

      • כי את ההיסטוריה לא מעניינים הניצבים?

        שלמקו GRAS

        (ל"ת)

  7. מרהיב ויזואלית והקרבות מעולים, בעיקר ווטרלו. אבל מדובר בסרט מאד לא קוהרנטי ונוטף קרינג׳.

    Beetlejuice

    בהשוואה לסרטים היסטוריים כמו אופנהיימר או רוצחי פרח הירח, נפוליאון בהחלט יוצא על הצד הרדוד של הסקאלה. וגם לא ממש טורח להכיר את הדמות או ההיסטוריה לצופים.
    וכן, הסרט מביך ברמות מבחינת סיפור ה״אהבה״ ואין לו את התירוץ של בית גוצ׳י שזאת קומדיה שלא הובנה או משהו.

    1
    עידו הלמן ?
    • הבעיה של התסריט

      האביר הבהיר

      מרגיש לי שבראש ובראשונה הכוונה כאן היתה לפלרטט עם נפוליון הנרטיב, המצביא הדגול והמהולל, אחד מהאנשים המצוטטים והמוערצים בהיסטוריה. כותב התסריט הגיע מנקודה בא הוא לא טורח לחזור על כל מה שידוע, אלא רק להתעמת אתו. מבחינתו הסרט לא אמור היה להיות שחזור חייו ותהילתו של נפוליון, אלא לתת פרפסקטיבה נגדית לדמות המוכרת. להציג מבנה אישיות בעייתי, ילדותי, מטופש ומתוסבך במיוחד. ללעוג לנטייה לייחס לאיש ציטוטים מפורסמים, או סיפורי שליטה עצמית מופלגים.

      הרעיון להתמקד בעיקר בהעמקה, עימות ותוספת מורכבות לדמות מופרסמת הוא דווקא טוב באופן עקרוני, אלא שהתסריט לא עקבי בגישה הזו. רידלי סקוט כנראה התעקש על האפוס שלו, וכך אנחנו מקבלים יצור כלאיים. בסוף הסרט כן עוקב אחרי כל האירועים ההיסטורים, וגם טורח להציג את כל הקרבות המרהיבים – שכנראה היו הכוונה והמטרה של סקוט מלכתחילה. אלא שהקרבות לא מוסברים, ההשפעה שלהם לא מודגשת או בכלל מורגשת, ובמכלול של התסריט הם משמשים פשוט כקטעי מעבר. כנראה קטעי המעבר המושקעים בהיסטוריה של הקולנוע.

      בנוסף, ברור שהתסריט לא הולך עם גישת 'נפוליאון העלוב' עד הסוף. לא נראה שהוא מאמין במשהו בסגנון 'סתם איש שבמקרה הגיע למקום הנכון בזמן הנכון ומזלו התמזל עד שכבר לא' מעין המניפסט השוצף של טולסטוי במלחמה ושלום. התחושה היא שיש בו הרבה מעבר לאיש הילדותי והאומלל שהסרט מציג לנו. אנשים מדברים אליו ועליו בכבוד גדול, יש רגעים בודדים של רצינות שבהם נראית בו עוצמה. אבל בגדול הסרט לא ממש טורח להציג לנו את הצדדים הללו, ונראה שהגישה שלו היא "נכון נפוליון המהולל שאתם מכירים, וכל הסיפורים והציטוטים והקרבות? תחברו אותו עם הבוז שאנחנו שופכים עליו ותגיעו למה שבעצם התכוונו".

      וחבל, כי בשילוב הבימוי של רידלי סקוט ומשחק של חוואקין פיניקס, תסריט מושקע יכול היה ליצור יצירת מופת ממש, לא את הסרט הבינוני מינוס הזה.

      3
      idoma98, lazarobbie, יהונתן צוריה ?
      • מסכים, זה ניתוח מדויק של הסרט.

        Beetlejuice

        (ל"ת)

      • זה לא נשמע רע כל כך סקרנת אותי

        גיל דנינו

        מראים מה קורה לאיזורים שהוא כובש אחרי הקרבות? או איך הם מנוהלים? או אפילו מה נפוליאון חושב לפני ואחרי הקרב?

        • לא, ממש לא. זו כל הבעייה

          האביר הבהיר

          בגדול הסרט מתעסק בדבר אחד בלבד: הקרנת צד ילדותי, נחיתי, חסר בטחון ועלוב של נפוליון, בעיקר דרך מערכת היחסים שלו עם ז'וזפין אשתו הראשונה, כשמערכת היחסים היא הנושא העיקרי של הסרט.

          גם את החלק הזה הסרט לא עושה במומחיות רבה. הוא לא נותן לאישיות הבעייתית שהוא מציג עומק, הוא לא מנסה לנמק על על רקע מה מגיעות הבעיות, והוא ממש ממש לא טורח להציג צדדים נוספים באישיות, כאלו שיבהירו לנו איך בעצם האיש הגיע למעמד שהגיע.

          מכל עניין אחר הסרט מתעלם לחלוטין. למרות שהוא בנוי כסרט סיכום חיים היסטורי קלאסי, מדלג בין כל תקופות החיים ומציג את כל הקרבות הגדולים ברמת תפאורה מדהימה – אין בחלקים האלו כלום, ממש כלום. לא מראים את השיקולים של נפוליאון ולמה הוא מנצח, לא מראים את המשמעות לעמים הנכבשים, לא מראים מה הוא חושב לפני ואחרי קרב. הסרט פשוט לא מתעניין בזה, או בכל דבר אחר שהוא לא הצגת פן נלעג של נפוליאון.

          1
          יהונתן צוריה ?
          • מסכים לשתי התגובות שלך מאוד

            רטקסס

            קודם כל, ההתמקדות בפן של נפוליאון-ז'וזפין הייתה מאוד מוזרה ולא קשורה, ממתי רידלי סקוט בכלל יודע לביים מערכות יחסים?
            כל הסרטים שלו, בלי יוצא מן הכלל, מתמקדים בנושאים אחרים, ואפילו כשיש סרט אחד (לפני 30 שנה) כשעוסק במערכות יחסים, זה בין תלמה ללואיז, שתי נשים ;-)

            אם כבר, כנראה משהו בשנים האחרונות גרם לו לביים קצת מערכות יחסים, כי יש טיפ-טיפה גם ב"בית גוצ'י" וגם ב"דו הקרב האחרון". אולי נקרא לסרטים האלו טרילוגיה.

            שנית, בהחלט, כל שאר החלקים בביוגרפיה של נפוליאון מופיעים, אבל כערך ויקיפדיה (אפילו יש כותרות עם שנים) בלי הסברים לאיך, למה או כמה.
            נפוליאון הוא באמת אחת הדמויות הפסיכולוגיות הכי מרתקות בהיסטוריה הקרובה (ולא סתם בסרט חוזרים על השם "יוליוס קיסר" הרבה) ומה שאני מבין מרידלי סקוט זה שהכל בגלל מערכת היחסים עם ז'וזפין. נו באמת. אין עוד רבדים?

          • רידלי סקוט לא מתעניין בהיסטוריה.

            רנדל

            לא בתמורות, גורמים, תהליכים, אסטרטגיה, פוליטיקה, תרבות-נאדה. אבל כנראה בתור ילד היה לו הרבה צעצועים של אביר עם סוס וחרב, כי הוא בהחלט אוהב לשחק איתם. אבל לא לעשות שום דבר מעניין.
            אגב הוא אמר את זה בעצמו, בכמה ראיונות. ההתבטאויות שלו כלפי היסטוריה ילדותיות ושטחיות. גורם לי לתהות למה בכלל עשה סרט על נפוליאון, אין במוחו מספיק דמיון כדי להמציא גנרל בדיוני ונפוליאון זה שם שיווקי עם סקס אפיל (יש עוגה כזאת לא? או גבינה של סבתות?)
            (את הדו קרב האחרון ממש ממש אהבתי וחייב להביא את רוב הקרדיט לתסריט של ניקול ולהופעה של גודי קומר)

            • ואי אפשר לקחת ממנו את גרסת הבמאי של ממלכת גן עדן שהיא יצירת מופת.

              Beetlejuice

              הסרט גם יותר נאמן להיסטוריה מרוב הסרטים ההוליוודיים.

              ועוגת נפוליאון זאת אחלה עוגה.

              • נחכה לגרסת הבמאי של נפוליאון אני מניח.

                רנדל

                אגב אני עף על זה שקצת חזרנו לאפוסים היסטוריים כמו שהיו נפוצים לכל אורך תולדות הוליווד בגלים, הגל האחרון הסתיים בסוף עשור ה2000. מקווה שעוד במאים יצטרפו כי מלך הצפון וwoman king יותר מעניינים אותי מרידלי. עוד כאלה בבקשה.

              • ממלכת גן העדן נאמן להיסטוריה?

                זה היה סרט בז'אנר 'ביקורת כלפי ההתנהלות של ממשל בוש במזרח התיכון' במסווה של אפוס היסטורי.

                • יחסית, כן. מוזמן לקרוא בעצמך.

                  Beetlejuice

                  הסרט לא מדויק מבחינת משך הקונפליקטים בזמן שהמלך בולדווין היה בחיים (ובמציאות הוא נפטר כשנתיים לפני רוב האירועים בסרט) אבל יש שם הרבה בשר עם עוגן במציאות.
                  לא מבין איך זה שזאת ביקורת על בוש קשור.

 

כתיבת תגובה

(חובה)

Optionally add an image (JPEG only)