לבירינת
Labyrinth

ברגע של חולשה, נערה מאבדת את אחיה התינוק למלך הגובלינים. עתה עליה לצלוח את המבוך שלו לפני חצות הליל, ולא – אחיה יהפוך לגובלין בעצמו.

עמוד הסרט בחסות מירית בן חור
תאריך הפצה בארה"ב: 1986

13 תגובות פתח ספוילרים פתח תגובות ישנות

  1. מהסרטים המקסימים שהיו

    ברק

    (ל"ת)

    2
    טל, ארט ונדלאיי ?
  2. וואו , איזה טריילר נפלא

    tallyco

    (ל"ת)

  3. סרט נהדר, שאפשר לראות שוב ושוב

    Morin

    סיפור התבגרות של נערה שאינו "סיפור התבגרות נשי", כלומר, מדבר על התבגרות ואחריות, ולא על נישואין וזוגיות. וגם חמוד להפליא.

    5
    רצוּץ וּמצוּץ, טל, xslf, אליס בארץ המראה, ארט ונדלאיי ?
    • הכל נכון

      שפן הלוח

      אם כי יש שיצביעו על כך שדייויד בואי במכנסי עור מכניס פן מיני שלא ניתן להכחיש לסיפור ההתבגרות הזה.

      3
      טל, Morin, ארט ונדלאיי ?
      • תגובה שמכילה ספוילר ללבירינת מאת Morin
  4. זו דעתי על הסרט:

    ארט ונדלאיי

    קחו את העיצוב של החבובות וערבבו עם זה של המגדל של סרומן והעורק אי משר הטבעות. הוסיפו דמיון וטרוף פסיכדלי כמו שיש באליס בארץ הפלאות (הספר). הכניסו מאט הומור קלטי בסגנון הנסיכה הקסומה או הגביע הקדוש מלמעלה ואז טבלו בעוד קצת שירי פופ משנות השמונים וזה בערך מה שקיבלתם בתוספת כמויות של כישרון מצד הבמאי ג'ים הנסון. אני באמת לא מבין איך הסרט הזה לא הפך לאחד הסרטים האהובים בכול הזמנים. אם היו בוא עוד קצת בדיחות טובות מבחינתי הוא היה מושלם. מצד שני באמת יש בו כול כך הרבה דברים עד שהוא קצת מפוזר מדי.

    ולגביי המסר או הרעיון. ראיתי את הסרט היום בפעם הראשונה מההתחלה ועד הסוף והוא מלא בכול כך הרבה דברים עד שקצת קשה לי לחשוב על הרעיון שבו למרות שבבירור היה כזה. בכול מקרה, אני מסכים אם Morin אבל בהחלט לא חושב שזה הכול. מעבר לעובדה שהוא סרט מטורף, הוא גם סרט חכם מאוד שמדבר על התבגרות חומריות, חברות, יאוש ועוד ועוד

    2
    SpaceBunn, Morin ?
  5. .Blast form the Past

    הסרט הזה הוא מהסרטים הבולטים שאני זוכר שראיתי בילדותי. כלומר, לא ראיתי אותו מאז הילדות וזכרתי אותו ממש במעורפל, אבל בהחלט זכרתי שצפיתי בו כילד. אולי כי הוא היה כל-כך שונה וביזארי משאר הסרטים שראיתי אז. אבל היה קטע אחד שפתאום חזר אלי בבום.

    ראיתי עכשיו את הביקורת של הנוסטלגיה קריטיק על הסרט, ואז הוא מגיע לקטע בו ג'ארת אומר "Nothing? Nothing, tralala?! (זה ב 10:55 בסרטון). אני נשבע שכמעט ירקתי את הקולה שהייתי באמצע לשתות. לא רק שזה בכלל ציטוט מצחיק ואקראי לחלוטין, פתאום נזכרתי שגם בתור ילד קטן שרואה סרט ממש מוזר, גם אז חשבתי שה"טרהלהלה" הזה לגמרי אקראי ולמה לעזאזל הוא אמר את זה? התשובה היא, כנראה, כי הוא דייויד בואי. אחח, איזה איש. חייב לצפות בסרט הזה שוב בהקדם.

  6. היה לי קשה מאוד להגיע לדף הסרט הזה

    אחד

    פשוט כי חיפשתי ״המבוך״ בדפי סרט ולא הגעתי לכלום.
    גם בחיפוש הראשי הגעתי לביקורת של הסרט רק כשהוספתי בחיפוש את המילה ״ביקורת״ למילה ״המבוך״, ורק אז הצלחתי להגיע לביקורת ומשם לפה.
    הייתי מציע להוסיף בשם הסרט בסוגריים את השם ״המבוך״, כדי שחיפוש בדפי סרט עם המילה ״המבוך״ יוביל לכאן.

    • תמיד אפשר לחפש בדפי סרט לפי השם באנגלית

      (ל"ת)

      • וואלה, שכחתי מזה

        אחד

        ועדיין אני חושב שכדאי להוסיף ״המבוך״ בסוגריים כדי להקל על מציאת הדף.

  7. סרט נפלא ויפה כל כך ויזואלית

    טקרוי

    כילדים קנו לאחים שלי ולי בעיקר-בעיקר סרטים משנות ה-80, וזה היה חלק מצוין ברצף. המסע שאינו נגמר, הנסיכה הקסומה, סרטי סטיבן שפילברג (אי.טי., הגוניס שפחות אהבתי, אינדיאנה ג'ונס שהיה משעשע מאוד), מלחמת הכוכבים, המבוך. כלומר, סרטי פנטזיה משנות ה-80. רוב המוזיקה ששמענו אז גם הייתה משנות ה-80 (היינו בטוחים שהאישה שאיתי של דיויד ברוזה יצא בשנות האלפיים, ומהחברים בבית הספר הבאנו את כוורת בתור איזו להקה מגניבה מהעבר, בואו נגיד שזמנים לא היו החלק החזק שלנו). המבוך היה המאוחר ביותר שמצאנו, אחרי שחיפשנו עוד סרט פנטזיה עם בובות כמו בסיפור שאינו נגמר, והוא היה מעולה (והכיר לאחים שלי את דיוויד בואי שזה דווקא היה חיסרון). סרט סוריאליסטי שלהרגשתי באמת מכוון לילדים ונוער ולא יורה בדיחות מעל הראש שלהם, כמו שהרגשתי בדרך כלל עם אליס בארץ הפלאות. הוא פתח לי פתח לאובססיה ספרותית סביב אגדות "מוחלפים", תינוקות וילדים שנחטפים על ידי פיות וגובלינים (ז'אנר שכנראה לא אחזור אליו לאחר ה-7 באוקטובר).
    ומסכימה עם הפרשנות של מורין, ככה הבנתי בתור ילדה.

    1
    Morin ?
    • איך להכיר את דיוויד בואי יכול להיות חסרון?

      Nadav98

      (ל"ת)

      1
      אור ?
    • כשראיתי אתמול את הסרט לראשונה זה לא הרגיש לי טריגרי כלל

      אחד

      כנראה משום שהחטיפה שמתוארת בסרט נראית כמו הדבר הכי רחוק מחטיפה אמיתית על ידי ארגון טרור.
      התינוק נראה מאושר עם חוטפיו הרבה יותר מכפי שהיה נראה לפני כן בביתו.
      נראה גם שהם נותנים לו המון אהבה ומלך הגובלינים רוצה להפוך אותו לבנו.
      כלומר, כן, הוא מקפיץ אותו באוויר בצורה יותר מדי מרתיעה, ועדיין זה לא משהו שמזכיר באיזושהי צורה חטיפה ע״י ארגון טרור אכזרי.

      מניח שמישהו שמכיר אישית את אחד החטופים (או היה חטוף בעצמו) יראה את הסרט אחרת לגמרי, אבל לי אישית זה לא הזכיר את ה-7 באוקטובר ולא היווה טריגר בשום צורה.

תגובות מקבילות

32
  תגובות נוספות בדף הביקורת של לבירינת
 

כתיבת תגובה

(חובה)

Optionally add an image (JPEG only)