לאורך קריירה שלמה, ארנולד שוורצנגר הבטיח וחזר והבטיח, שוב ושוב, דבר אחד: שהוא יחזור. וארנולד לא משקר.
כידוע, ארני עזב את הקולנוע ופנה לפולטיקה בתחילת שנות האלפיים. זה העסיק אותו במשך שתי קדנציות כמושל קליפורניה. במהלך כל התקופה הזאת הוא הופיע אמנם בכמה סרטים, כולל סרטי "בלתי נשכחים", אבל זה אף פעם לא היה יותר מהופעת אורח של דקות בודדות לכל היותר, שבה בדרך כלל הוא הגיע, אמר "חזרתי!" והלך. הסרט האחרון שבו הוא הופיע בתפקיד ראשי היה "שליחות קטלנית 3" בשנת 2003. שוורצנגר היום מבוגר בעשר שנים מכפי שהיה אז, ולא מדובר פה בשחקן אופי שיכול פשוט להתחיל לקחת תפקידים של סבא. לשוורצנגר יש קריירה משום שיש לו שרירים. בגיל 66, אף אחד כבר לא רוצה לראות אותו בלי חולצה. אז מה יש לו לחפש בקולנוע בכלל?
כנראה שיש. "עומד אחרון" הוא סרט של שוורצנגר. אוקיי, טכנית, זה סרט של הבמאי הקוריאני ג'י-וון קים ("הטוב, הרע והמוזר", "סיפורן של שתי אחיות"), אבל לאוהדי הבמאי הזה עדיף לשכוח שהוא שייך לסיפור. זה המופע של שוורצנגר, במובן הישן והטוב של הביטוי – או הישן והרע, תלוי מה היחס שלכם לסרטים כאלה. זה סרט שכאילו שייך לסדרת הסרטים ששוורצנגר/סטאלון עשו בשנות השמונים וקצת מהתשעים: סרטים כמו "קומנדו", "מפגש לוהט" או "יחס לא הוגן", שהתבססו על שרירן שהורג הרבה אנשים ומדקלם וואן-ליינרים באופן כל כך גרוע שאי אפשר שלא לאהוב אותו. אלה לא היו סרטים מתוחכמים במיוחד. למעשה, עלילה מפגרת היתה חלק מהגדרת הז'אנר. ואת הסרטים האלה "עומד אחרון" משחזר באופן מצוין. סרטי "בלתי נשכחים" כבר ניסו לעשות מחווה לסרטי האייטיז האלה, אבל הם עמוסים בבדיחות פרטיות, הופעות אורח וחשיבות עצמית במידה שהופכת אותם לסתם מעפנים. "עומד אחרון" משחזר את הנוסחה ונשאר כיף.
שוורצנגר הוא שריף של עיירה קטנה על גבול ארצות הברית ומקסיקו. יש איזה ראש-קרטל סמים מקסיקני שהוא גם נהג מרוצים מקצועי (כי זה הרי ממש הגיוני) בשם גבריאל קורטז (אדוארדו נורייגה, נבל די עלוב), שרוצה לחצות את הגבול הזה, ורק שוורצנגר ואנשיו עומדים בדרכו. הגאוגרפיה של הסרט מחייבת את האיש הטוב והאיש הרע להיפגש לקרב אחרון רק בסיום. את רוב הסרט הם מבלים בנפרד, כשכל אחד מהם עסוק בענייניו: קורטז מבלה את הזמן בנהיגה לכיוון דרום, כשאחריו רודף פורסט וויטקאר, בתפקיד סוכן ה-FBI הגרוע ביותר שנראה על המסך זה שנים, חסר כל כישורים או יכולת משחק. וויטקאר, שחקן זוכה אוסקר, נראה כאן כאילו הוא מנסה בכח להתחרות בשוורצנגר בהגיית משפטים באופן הכי פחות אמין האפשרי. בינתיים, שוורצנגר וחבריו נאבקים בעושה דברו של הביג בוס, פיטר סטורמר – מיני-בוס מוצלח הרבה יותר, שנהנה הרבה יותר מהעבודה, מנורייגה עצמו. המאבק הזה מביא את הסרט אל השיא שלו, קרב יריות ומכוניות ארוך, פרוע, אלים ומצחיק שמצדיק את כל השטויות שסביבו. בשביל רגעים כאלה שווה לראות סרטים אידיוטיים.
ובואו לא נבזבז מילים, הסרט הזה אידיוטי. כבר בשלב מוקדם מאוד נערמים החורים בעלילה לערימה כזאת שאין טעם עוד לספור אותם, והאפשרויות המוצגות בפניכם הן לצאת מהאולם או לקבל את זה שהתסריט שלפניכם לא יזכה בפרס פוליצר, או לצורך העניין בפרס התסריט הפחות דבילי של השעה.
יכולת המשחק של שוורצנגר לא השתפרה עם השנים. הוא עדיין לא יכול לומר משפט שלם בלי להשמע כמו רובוט דיסלקטי. גם מבחינה פיזית, הוא כבר לא מה שהיה. כך שעל הנייר אין לו שום סיבה להיות שם: אם מישהו היה צופה בסרט מבלי לדעת מי זה הזקן האוסטרי הזה, הוא היה מגיע במהירות למסקנה שמדובר בסתם שחקן מזעזע, ואפשר ורצוי היה להחליף אותו בטומי לי ג'ונס או בקלינט איסטווד. אבל זה לא סתם זקן, זה שוורצנגר. אם כששוורצנגר על כל שנותיו הניכרות בפרצופו אומר משפטים כמו "אני השריף!" זה לא מדליק אצלכם את כל בלוטות הנוסטלגיה לדברים שצפיתם בהם בילדות, אין לכם הרבה מה לחפש בסרט הזה. הנוכחות שלו היא מה שהופך את הסרט לסרט של שוורצנגר, ולכן נותנת לדביליות שלו חותמת כשרות. זה לא סרט טוב במיוחד, והוא לא מציע הרבה מלבד קומץ קטן של סצינות אקשן מגניבות. אבל אם אהבתם את "קומנדו" או חרשתם בוידאו על "אירייזר" – אתם כנראה תהנו מאוד מ"עומד אחרון". ובמקרה כזה כדאי מאוד שתלכו לראות אותו בקולנוע כל עוד אפשר, כי אם לשפוט על פי התוצאות הקופתיות של הסרט הזה, אתם זן נכחד.
פורסם במקור בוואלה
עוד באותו עניין: רטרוספקטיבה שוורצנגרית
היי ארנולד
קלעת בול, סרט דבילי אבל כיפי. את ארנולד קשישא תמיד נחמד לראות (והוא היחיד, אבל באמת היחיד, שאני סולח לו על קאץ'-פרייזים צ'יזיים לפני / אחרי שהוא הורג מישהו. כשזה לא הוא זה פשוט כואב לצפייה). הראש קרטל הזה באמת היה די מגוחך ולא ממש מאיים (אבל היה לו אחלה אוטו), וגם אני אהבתי יותר את פיטר סטורמר (ג'ון אברוצ'י![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
). גם ג'וני נוקסוויל היה משעשע כהרגלו.
אגב, זה רק אני או שלקראת הסוף כל הסרט הזה בעצם נראה כאילו הוא נעשה רק כי מישהו רצה תירוץ לעשות (ספוילר) – מרדף מכוניות בשדה תירס?
אבל אנחנו נחזור.
אתה לא מתכוון "בואו לא נכביר מילים"? כי דווקא קימצת.
(ל"ת)
זה נכון.
(ל"ת)
רד פיש
גם שם הוא אומר "אני אחזור"?
הערות פזורות
– החצי הראשון היה מיותר לגמרי. החצי השני היה כיפי בטירוף.
– דווקא אהבתי את הנבל. לא בגלל המשחק אלא בגלל הסטייל.
– שוורצנגר הרבה יותר אמין כשהוא משחק רובוט.
– ה-4D הזה דווקא נחמד, בעיקר בקטעי האקשן.
– רק בגלל שרד פיש אוהב ניטפיקינג: שריף, בהגדרה, הוא ראש המשטרה של מחוז. לא של עיירה. ארני הוא השריף של מחוז סומרטון, שבתוכו נמצאת העיירה סומרטון.
לא שהיו הרבה תגובות, אבל אף אחד לא מתייחס
לפרסומת הסמויה הכי מוכנסת לגרון בכוח שיכלה להיות בסרט?
" הוא נוסע במכונית"
" איזה מכונית זו?"
" אני שמח ששאלת, מר ויטקר, המכונית קורבט RZ1 מצויידת באלפי כוח מנוע, היא נעה במחירים אטרקטיביים, והביטוח מכסה לך 30%, בנוסף יש לה מנוע ביו דיזל חשמלי. היא כל כך מהירה, שהיא יותר מהירה ממסוקים טיפשיים! קורבט RZ1 – תשאלו את סוחר המכוניות שמחכה לכם מחוץ לאולם הקולנוע ( או פנו לאתר שנמצא כאן אם אתם רואים בדיוידי)"