הורג אותי שעוד לא הגיע לארץMorinב-18/04/2018 00:28
הורג אותי שעוד לא הגיע לארץ
Morin
פורסם אפריל 18, 2018 ב 0:28
ראיתי את זה בקולנוע כאן כמה פעמים, וגם המלצתי לאחרים. לכאורה קהל היעד הוא נוער, אבל במידה רבה, זה סרט שמדבר לכל מי שעבר את גיל ההתבגרות, יש לו משפחה, ו/או יצא מהארון.
זוג חברים שלנו מהקונגרגיישן – גברים נשואים שיצאו לפנסיה לפני כמה שנים – הלכו כי המלצנו, ואחד מהם סיפר לי שהוא בכה קצת במהלך הסרט. והאמת היא שכמעט כל הלהטב"קים בסביבתי בכו לפחות קצת בסרט, על הדברים שדומים או שונים ביחס של המשפחות, ושל החברה, מהחוויה שלהם, בין אם היא היתה לפני עשורים או לפני שנים בודדות.
הספר, כמו תמיד, יותר מורכב ופחות דרמטי, אבל הסרט שומר על המהות, במידה רבה.
זה לא סיפור טרגי או אפילו עצוב במיוחד: זה סרט נעורים/התבגרות די קליל, עם מושא ההתאהבות ועם חברים טובים וכו'. אבל הוא מסופר היטב, ושווה צפיה.
מתחיל כמו דרמה קומית טיפוסית וחביבה לבני נוער (עם דגש על בדיחות שהן סה"כ רפרנסים לדברים), אך מִפנה דרמתי – שלא חזיתי – נותן לתסריט את הפלפל שהוא כה היה צריך (לחצי שעה בערך); בהמשך אבל הוא חוזר להיות השמאלץ הסטנדרטי אך מחמם הלב שהיה בהתחלה.
(ולא יודע אם זה יעניין מישהו, אך יש כאן 2 שחקנים מ-"13 סיבות למה")
התכוונתי אבל לחלק בו מרטין אשכרה מדליף את התמונות. זה לא דבר שהאמנתי שיקרה (לפחות לא באופן יזום). בנקודה הזו "באהבה סיימון" סטה קצת מהקלישאות שליוו אותו עד כה; בסרט אחר מרטין היה מגלה לסיימון "לא באמת צילמתי תמונות, טיפשון שכמוך. רק רציתי שתעזור לי". זה היה נחמד לדעתי.
חוץ מזה שזה עצוב שהסרט מוקרן 3 חודשים מאוחר יותר
אני מחכה לו!
הורג אותי שעוד לא הגיע לארץ
ראיתי את זה בקולנוע כאן כמה פעמים, וגם המלצתי לאחרים. לכאורה קהל היעד הוא נוער, אבל במידה רבה, זה סרט שמדבר לכל מי שעבר את גיל ההתבגרות, יש לו משפחה, ו/או יצא מהארון.
זוג חברים שלנו מהקונגרגיישן – גברים נשואים שיצאו לפנסיה לפני כמה שנים – הלכו כי המלצנו, ואחד מהם סיפר לי שהוא בכה קצת במהלך הסרט. והאמת היא שכמעט כל הלהטב"קים בסביבתי בכו לפחות קצת בסרט, על הדברים שדומים או שונים ביחס של המשפחות, ושל החברה, מהחוויה שלהם, בין אם היא היתה לפני עשורים או לפני שנים בודדות.
הספר, כמו תמיד, יותר מורכב ופחות דרמטי, אבל הסרט שומר על המהות, במידה רבה.
זה לא סיפור טרגי או אפילו עצוב במיוחד: זה סרט נעורים/התבגרות די קליל, עם מושא ההתאהבות ועם חברים טובים וכו'. אבל הוא מסופר היטב, ושווה צפיה.
חמוד כזה
מתחיל כמו דרמה קומית טיפוסית וחביבה לבני נוער (עם דגש על בדיחות שהן סה"כ רפרנסים לדברים), אך מִפנה דרמתי – שלא חזיתי – נותן לתסריט את הפלפל שהוא כה היה צריך (לחצי שעה בערך); בהמשך אבל הוא חוזר להיות השמאלץ הסטנדרטי אך מחמם הלב שהיה בהתחלה.
(ולא יודע אם זה יעניין מישהו, אך יש כאן 2 שחקנים מ-"13 סיבות למה")
על איזה מפנה דרמטי מדובר, בעצם?
(ל"ת)
סרט חמוד, אבל הספר טוב יותר :)
באמת :)