מרי ומקס
Mary and Max

אנימצית פלסטלינה. ידידות נרקמת במכתבים בין ילדה אוסטרלית מוזנחת לבין גבר אמריקאי מבוגר הסובל מתסמונת אספרגר.

תאריך הפצה בארה"ב: 2009
מתנדנד בין חמידות לדיכאון ובין ריאליזם לסוריאליזם. בסופו של דבר, חביב לאללה.

4 תגובות פתח ספוילרים פתח תגובות ישנות

  1. "מרי ומקס" בשבילי

    solid90

    את הסרט ראיתי אחרי האכזבה העצומה שלי מ"למעלה". כן, עשרים הדקות הראשונות של הסרט ההוא היו מצויינות ועמדו בסטנדרטים העצומים שנוצרים בכל פעם מחדש אחרי שיוצאים מסרט חדש של פיקסאר. בכל זאת, משהו התפספס לי לגמרי אחריהן, והרגשתי יותר ויותר כאילו אני רואה סרט ילדים ממוצע. בסופו של דבר, הוא לא זכור לי כסרט מרגש, עמוק וקורע לב כמו שסיפרו לי שהוא. כנראה עניין של ציפיות.

    לסרט הנ"ל, בכל אופן, לא הגעתי עם ציפיות. אני מניח שבשביל הצופה הממוצע הוא ייזכר בתור הסרט המצחיק-עצוב ההוא, אבל האפקט שלו עליי היה הרבה יותר חזק. תחשבו על מה שציפיתי לקבל מהסרט ההוא של פיקסאר. לא הגעתי אליו עם ציפיות גבוהות מדי, אבל קיבלתי סרט אנימציה מאוד מרשים ומקורי ויזואלית, מצחיק, מרגש, ועם דמויות מורכבות ומעוררות הזדהות ברמה שקשה להאמין שהגיעו אליה דרך אנימציית פלסטלינה (אני אוהב אותה יותר ויותר עם כל סרט כזה). הסיבה לכל זה היא פשוט שהסרט מורכב ועוסק בכל מה שאני אוהב בסרטים שלי (קצת כמו מה שיאיר רוה כתב בזמנו על "כמעט מפורסמים", אם מישהו קרא): דמויות משולי החברה, הומור שחור, נגיעות של סוריאליזם ופנטזיות של הדמויות, כתיבה, ידידות-מכתבים, אנימציית פלסטלינה, קצב טוב ואווירה חזקה. ככה הסרט הפך לחביב עליי מ2009, גם אם היו טובים ממנו.

    תודה לרד פיש שקישר אותי לאתר של סרטי אורלנדו, בו אפשר לצפות בסרט בתשלום (http://www.orlandovod.com/%D7%A1%D7%A8%D7%98-230-%D7%9E%D7%90%D7%A8%D7%99-%D7%95%D7%9E%D7%A7%D7%A1.aspx), אבל אני בהחלט ממליץ לנסות ולתפוס את הסרט בהקרנה סינמטקית כלשהי או בבלו-ריי. זה שווה את זה, ואיכשהו היופי שלו קצת נאבד לי בגירסת ה-DVD של הסרט.

    3
    528491, _איתי, maayanzil ?
    • ולותיקי האתר

      אדם אליוט, הבמאי של הסרט יצר את "הארווי קראמפט", הסרט הקצר המצחיק-מדכא שהוקרן באחד הקונים. "מרי ומקס" מזכיר את "הארווי קראמפט" בסגנון, אבל הוא הרבה פחות מדכא.

  2. rat in a cage

    סרט אדיר מכל המובנים. האנימציה מדהימה, העלילה מרגשת, מצחיקה, שנונה ומעוררת הזדהות ברמה לא נורמאלית. איכות לשמה :)

    2
    דארת' צ'דר, MuchRejoicing ?
  3. מתוק בצורה קיצונית.

    כל רגע ורגע עשוי בשלמות, והסרט מצליח, לא משנה כמה אפל ומדכא הוא יורד (והוא די מתבוסס בנושאים אפלים ומדכאים), לשמור על המתיקות הזו לכל אורכו. לא יודעת איך הוא עושה את זה – אבל וואו.
    נפלא. כדאי לכם.

    4
    Beetlejuice, אור, אור (זה עם התוכי), פנטלימון ?
 

כתיבת תגובה

(חובה)