המכונאי
The Mechanic

מחסל מקצועי ותיק מאמן שוליה, בעל קשר לאחד מקורבנותיו.

סרט מס' 1 בסדרת המכונאי
תאריך הפצה בארה"ב: 28/01/2011
תאריך הפצה בישראל: 27/01/2011
אקשן סביר, אבל כל כך חסר רגש ואופי שממש לא מזיז את הזרת מי יחיה ומי ימות.

17 תגובות פתח ספוילרים פתח תגובות ישנות

  1. כשראיתי כשהסרט הזה מוקרן בקולנוע

    אסף

    המחשבה הראשונה שלי הייתה שבעקבות "פייטר" ז'אנר סרטי "כריסטיאן בייל רזה לאללה" זוכה לעדנה מחודשת, אבל התברר שזה סתם עוד תרגום טיפשי. אכזבה.

    • התרגום בסדר גמור

      אין סיבה לצפות מהמפיצים לשנות את השם של הסרט רק משום שהוא דומה לשם של סרט אחר, שלא הופץ בארץ .

      • אגב, מה מהם הצורה הנכונה יותר באנגלית?

        פנטלימון

        machinist או mechanic?

        • שתיהן נכונות, הן פשוט לא מתארות אותו דבר

          machinist הוא אדם שעובד עם מכונות, בדרך כלל כחלק מתהליך יצור.
          mechanic הוא אדם שמתקן מכונות ומכשירים מכניים.

  2. השאלה היא -

    MetrOcity

    האם זה אקשן סביר ששווה לראות בקולנוע, או שזה אקשן סביר ששווה… אממ… "להשיג" עותק ולראות בבית?

    • אקשן סביר ששווה לראות סרט אחר.

      (ל"ת)

      • מעולם לא ציינתי שיש לי סטנדרטים גבוהים.

        MetrOcity

        סרט האקשן האחרון שראיתי (לפני יומיים) הוא "crank 2 – high voltage" ולא סבלתי. אם כי אני בספק שהמלצה על הסרט אי פעם תצא מפי.

        • תודה! תודה לך!

          אדם קלין אורון

          המון זמן אני כבר מחכה לכתוב מה חשבתי על Crank 2, ועכשיו יש לי תירוץ! אז ככה:

          מישהו ממש, אבל ברצינות, הסכים לתת כסף בשביל לממן את הסרט הזה? הם לא קראו טיוטה של התסריט? הם לא שמו לב שיש סצנה שבה שני אנשים נלחמים בתחנת כוח כאילו היו מפלצות יפניות? אין לי אלא להצדיע לליברליות של הוליווד, ולנכונות שלה לקדם מקוריות בעשייה קולנועית. ואני, בחיי, לא צוחק לרגע. זה אחד הסרטים המטורפים ביותר שראיתי בחיי, והוא מתחזה לסרט אקשן סטנדרטי. חובה בכל בית.

          • Beetlejuice

            אני דווקא חשבתי שהוא סרט מאד חסר טעם והאלימות והגסויות המרובות נמאסו בסופו של דבר.
            הסרט הראשון היה מגניב, השני מקצין את מה שהיה בראשון ומגזים שלא לצורך.

            • אני כל כך שמח שאדם פתח את הנושא הזה,

              יונתן

              כי [פחדתי שזה יהיה אוף טופיק מדי / התעצלתי קודם] להתחיל לדבר על יצירת המופת הזו.

              אז נתחיל.

              קראנק 1 היה סרט אקשן מגניב מאד, וחלק גדול ממה שהפך אותו לכזה הייתה ההתחכמות בבסיס של העלילה שלו – די מהר אנחנו מבינים שהסרט משול לגיבורו, שימות ברגע שיפסיק להזרים לנו ריגושים. (סוג של צד שני למטבע, או למראה, של "משחקי שעשוע" של האנקה – וצד מעניין הרבה יותר בעיני, בגלל שהוא צולל לתוך התודעה מכורת-הריגושים במקום להתנשא מעליה. אף צופה של האנקה לא באמת רואה את עצמו כאחד מצרכני הבידור הכפייתיים שהוא מתאר, לפחות לא מתוך הצפייה. קראנק 1 לא מאפשר לנו לשכוח לרגע כמה אנחנו נהנים מכל זה. אם לעוות מזכרוני משפט מהסרט השני – הרע רוצה את הגיבור בחיים, כדי שהוא יוכל לראות אותו מת. זה לא מה שכולם רוצים?)

              קראנק 2 כבר מעבר לכל זה. קראנק 2 מתחיל עם הווליום באחת עשרה ומגביר משם, בונה עולם שלם של פורקן אינסופי, אפילפטי, אינפנטילי, אימפוטנטי, אמפיתיאטרלי וכו' וגו' ועוד ועוד ועוד ועוד. קשה להסביר את זה במילים. זה קולנוע טהור, שלא מבדיל ולא בוחל בדבר. זה סרט מופשט לחלוטין.
              (הנקודה שלי היא שאתה טועה, וזה אחלה סרט.)

              • לגמרי.

                אדם קלין אורון

                אגב, הסרט עצמו אומר (בכותרות הפתיחה), שמדובר בעצם בסרט שהוא משחק מחשב: הגיבור ירוץ וירוץ ויהרוג המון אנשים וימשיך לרוץ. אבל, לדעתי, זה באמת יותר משל על כל ז'אנר האקשן – בקולנוע, במשחקי מחשב, בקומיקס, לא ממש משנה – תוך נסיון לראות כמה אפשר להגזים מבלי שזה יתפרק.
                והקטע המדהים הוא שזה באמת, למרות שההגזמות בו הן באמת מעבר לכל קנה מידה, לא מתפרק.

                מבחינתי, הסרט הוא בז'אנר המכובד מאוד (והנדיר מאוד) של סרטים שמצליחים להיות מטא-סרטים וגם סרטים בעת ובעונה אחת: איזון מושלם בין סאב-טקסט לטקסט. 'סקוט פילגרים' היה כזה. 'רעש, מצלמים' היה כזה. נכון, 'קראנק 2' היה מהנה פחות משני אלו, אבל אני חושד שזה בעיקר בגלל שאני לא חובב מובהק של הז'אנר.

              • קודם כל,

                Beetlejuice

                אני לא טועה. כי אני מביע דיעה אישית וכאלה.

                שנית, אם סרט מסוים מנסה להיות וולגרי וחסר טעם בכוונה, הוא עדיין וולגרי וחסר טעם. זה לא מקנה לסרט אמירה כלשהי, מבחינתי לפחות.

                • אבל הסרט לא מנסה להיות וולגרי וחסר טעם

                  אדם קלין אורון

                  זו לא פארודיה, וזה לא סרט-שמנסה-להיות-רע-כדי-להיות-טוב. זה פשוט סרט שלוקח דברים עד הקצה, ואז עובר את הקצה, ואז מסתכל אחורה בבוז, יורק, ונותן ספרינט. אז כן, בדרך הוא בהחלט עובר את גבול הטעם הטוב, אבל בצורה שהיא – בעיני – יותר פורצת דרך מאשר סרת טעם.

                  • אני מבין את מה שאתה אומר.

                    Beetlejuice

                    אבל אני לא חושב שזה יגרום לי להסכים איתך או לראות את הסרט הזה באור אחר.
                    נסכם את זה בעל טעם ועל ריח !:)!

            • אבל *ברור* שזה סרט סר טעם

              אדם קלין אורון

              הוא שקוע עד צוואר בז'אנר שכל המשמעות שלו היא טעם רע; ז'אנר שבנוי בדיוק על אלימות ועל גסות, דהינו, על סטריאוטיפ מוקצן לחלוטין של גבר אידיאלי: הורג ומזיין.

          • רגע, אז אתה אומר ש'קראנק 2' טוב או רע?

            כי ככל הנראה, אני בין היחידים שאהבו את 'קראנק 2'. אקשן חסר מעצורים, מטורף וכזה שלא לוקח את עצמו ברצינות עד כדי פארודיה עצמית.ואני די אוהב את זה. והקטע עם המפלציות היפניות, אחד הקטעים הכי מצחיקים (בכוונה, אני חושב) בסרט שהז'אנר הראשי שלו הוא לא קומדיה.

            • הוא מתעלה מעל להגדרות טוב/רע בורגניות, ומנסח מחדש את מכ

              אדם קלין אורון

              סתם, אני צוחק. הוא טוב.

תגובות מקבילות

11
  תגובות נוספות בדף הביקורת של המכונאי
 

כתיבת תגובה

(חובה)

Optionally add an image (JPEG only)