הארוחה שלי עם אנדרה
My Dinner with Andre

ארוחת ערב בין שני מחזאים.

תאריך הפצה בישראל: 11/10/1981

6 תגובות פתח ספוילרים פתח תגובות ישנות

  1. סרט מאכזב כפי שהוא מפתיע לטובה, אני מניח.

    האסתטיקה של החבובות

    צפיתי בסרט בעקבות ההמלצה של יהונתן בשרשור הזה על סרטים עתירי דיאלוגים על כלום עם הרבה סצנות במסעדה, וזה אכן סרט שכמעט כולו מתרחש במסעדה וכמעט כולו הוא שיחה בין שני אנשים (למרות שגם זה לא מדויק, הרבה ממנו הוא מונולוג) אבל לא על כלום. סיינפלד זה לא. אין כאן דיונים על אוכל או על בגדים, והסיפורים שאנדרה מספר יכולים למלא ספר הרפתקאות קלאסי מהמאה השמונה עשרה, אם להוציא מהמשוואה את האזכורים החצי-תכופים לנאצים. אז ציפיתי לדבר אחד, קיבלתי דבר קצת אחר, אבל לאט-לאט, משהו משתנה. ככל שהסרט התקדם התחלתי להיפתח לדמויות, לחבב אותן ואפילו לאהוב אותן, ובו-בזמן להמשיך לראות ולהחזיק אצלי בראש את המגרעות והפגמים שלהן. אנדרה הוא כוח אמנותי יוצר ומעורר השראה אבל בו-בזמן גם נודניק רוחניק ויומרני. האהבה של וולי לחיים הטובים ולנוחות מעוררת אהדה והזדהות אבל הוא גם יכול להיות קוטר וכפוי-טובה. בכל זאת, הסיום של הסרט, גם אם הוא כביכול קטן ו"צפוי", מרגש מאוד ושווה את הצפייה כולה. איברט אמר שבסרט הזה אין קלישאות בכלל ואני לא ממש מסכים. יש בו גם קלישאות, או לפחות מוסכמות מקובלות על כתיבת דמויות מנוגדות והקונפליקטים ביניהם שנוצרים בשביל כך. זה גם לא סרט "קטן": כן הוא יותר קרוב למחזה מצולם מאשר לסרט, כן יש בו רק שני שחקנים ראשיים ועוד שחקן שולי/ניצב וכן רובו מתרחש רק באתר צילום אחד אבל הוא יותר קרוב לאפי מאשר לקטן – אורכו כשעתיים והנושאים שהוא עוסק בהם אינם יומיומיים ושגרתיים כלל ועיקר. דבר אחרון שאני מקווה מאוד שמותר לי לומר אותו: כשצפיתי בסרט, לא יכולתי שלא לצפות בו לאורם (או אולי לחשכתם?) של דיוני עין הדג מהשנים האחרונות, וכל הזמן ניסיתי לחשוב מה אם זה היה סרט חדש ומדובר ולא סרט מתחילת האייטיז והאם היום היו יוצאים עליו בדיונים כאן למה זה בסרט יש רק שני גברים לבנים ופריווילגים שמדברים ולמה לא רואים בו נשים ושחורים וטראנסים וכל זה וזה חבל ועצוב מאוד, כי זה לא סרט על גבריות או על לבנות, זה סרט על גישות מנוגדות לחיים שאיכשהו מצליחות להיפגש באמצע, למצוא את עמק השווה וגם להשפיע זו על זו באופן טוב ומיטיב. אנדרה גרגורי אמר שהרעיון לסרט נבע מכך שהוא הרגיש שאנשים כבר לא יושבים ומדברים זה עם זה, ואם זה היה נכון בשנת 1981 הרי שזה נכון פי כמה בתקופה שבה אנשים אמנם יוצאים הרבה למסעדות אבל במקום לדבר מתעסקים כל אחד באייפונו הוא; אז הסרט הזה כנראה שלא יעשה לצופים חשק להתנתק לגמרי מכל טכנולוגיה שהיא ולעבור חוויות טרנסצנדנטליות בטבע כמו שאנדרה מציע, אבל את החשק לחזור לדבר עם אחרים ולהקשיב להם אני מאוד מקווה שהוא יחזיר לכל מי שצופה בו.

    • טוב, הביקורת שלך ללא ספק מעניינת

      עד שהיא חתכה ל"הקהל של עין הדג לא יכול לעכל כל סרט שלא מאכלס מיעוטים" שזה גיבוב שטויות מוחלט.

      1
      Morin ?
    • העיקר שיש לך אנשי קש להתלונן עליהם

      (ל"ת)

    • לפרוטוקול

      online

      כנציגה הבלתי נבחרת של הקהל שבאורו או בחשכתו צפית בסרט, אין לנו בעיה עם שני גברים לבנים סטרייטים. אין לנו דרישות או ציפיות לייצוג הפסיפס האנושי במספרים כאלה קטנים.

      1
      Morin ?
      • זה לא עניין של ״לעכל״

        האסתטיקה של החבובות

        זה פשוט מה שעבר לי בראש בזמן הצפייה. אני לא מנסה להטריל או להתסיס, פשוט דיברתי בכנות. דבר אחד אני כן מוכן לסייג, כמו תמיד אולי, שזה לא עניין שהוא (רק או בעיקר) עינדגי אלא (גם או בעיקר) גלובאלי, ושאני נתקל בו לא רק בהקשרים של קולנוע וטלוויזיה אלא בהרבה אחרים. גם בביקורות או כתבות על מוזיקה נניח, כשהנושא הזה לא אמור בכלל לעלות, אני יכול לקרוא את הכתב.ת מפטיר.ה שטיילור סוויפט או בילי אייליש לבנות ושהן כל-כך מצליחות כי הן לבנות ומה המשמעות של הלבנות הזאת בכלל, יאדה יאדה יאדה, וזה טרחני ומעיק כשם שזה גזעני וצורם. כמו שכבר אמרתי, אולי לא הייתי צריך בכלל להזכיר את הנושא, כי אם הפעם אני הייתי הראשון שהעליתי אותו אז גם אני כנראה שותף לשיח הזה, גם אם הפעם זה היה לצורך תליית אהיל או הפניית זרקור לנושא, אבל כפי שאמרתי, זאת לא התנשאות שעיקרה לומר ״בעין הדג בטוח לא יבינו את הסרט״ (וזה גם סרט שכמובן אין דרך אחת נכונה להבין אותו, כלומר כל סרט הוא כזה, אבל במיוחד זה) אלא ״לאן הדיונים בעין הדג עלולים לקחת אותו״, שזה הבדל משמעותי שאינו דק בכלל.

    • Inconcievable!

      שלמקו GRAS

      (ל"ת)

      1
      יחמור פרסי ?
 

כתיבת תגובה

(חובה)

Optionally add an image (JPEG only)