-
חיפוש דפי סרט
חפש
לפי שם:
עכשיו בקולנוע: סרטים שרק עכשיו יצאו
עוד בקולנוע: סרטים מדוברים שעדיין רצים
בקרוב: מגיעים בשבועות הקרובים
ברחוק: סרטים עתידיים שמדברים עליהם
-
דיונים אחרונים
דיונים מתמשכים
דיונים חמים
גן עדן לאוהבים
Paradise: Love
גרושה אוסטרית בת 50 נוסעת לקניה לחופש, בעקבות "נערי החוף" הקנייתים – נערים אפריקיים שמחפשים סטוצים עם תיירות אירופאיות בתמורה למתנות או כסף.
תאריך הפצה בישראל: 27/02/2014
אני לא לגמרי בטוח איך צריך לתרגם את הסרט הזה,
אבל אני די בספק אם "גן עדן לאוהבים" הוא שם מתאים, לאור תיאור סרט שעוסק בתיירות מין לארצות עניות.
אני חושב שזה עוד מקרה של מפיצים שלא הבינו את שם הסרט.
אם כי במקרה הזה, השם המקורי מטעה כמעט באותה מידה. הסרט הוא חלק מטרילוגיה בשם "גן עדן", השמות האחרים הם "Paradise: Faith" ו"Paradise: Hope" (כולם כנראה אירוניים, כי אף אחד מהם לא נראה שמימי במיוחד. התרגום הנכון של השם היה פשוט "גן עדן: אהבה".
יותר באזור של גיהינום
הדבר הכי מתבקש שאפשר להגיד על הטרילוגיה הוא שזה מזכיר את הקולנוע של סולונדז (או הנקה בהתחשב במוצא הבמאי): פרוורטי, פרובוקטיבי, מתגרה, חוקר גבולות, מותח ופורץ אותן, פולשני, מאתגר פיזית ונפשית ובעיקר מייאש. רק שאין פה שום דבר גם מהמרכיבים שהופכים את הקולנוע של סולונדז לנסבל ולעיתים קרובות גם נשגב. לא ההומור השחור והמשובח, לא היכולת המופלאה לגרום לצופה לחוש אמפתיה גם כלפי דמות הגיבור הדוחה ביותר, לא הכתיבה הקולחת, לא ניהול מערכת היחסים הסאדו-מזוכיסטית ההדדית עם הצופה. רק מספר דמויות במצבי יאוש/סבל שונים בחיפוש אחר משהו שלכאורה נראה כבסיסי אך משום מקבל צורה חולנית מנקודת מבט מתנשאת, לעגנית, גסה וחסרת כל רחמים של במאי די חסר הומור (למעט אולי בסרט השלישי בטרילוגיה שהוא גם הנסבל מבין השלושה) שהופך את הצפייה בסרטים (לפחות שני הראשונים) לסוג של עינוי רפטטיבי, משעמם וחסר מיקוד או תועלת.
דבר אחד חיובי שאפשר להגיד לזכות הטרילוגיה לעומת סולונדז הוא שזיידל מצליח להעמיד סצינות שהן אסטתיות ומוקפדות להדהים ולא רק יחסית למישהו שדוגל בשיטת עבודה שמזכירה את הימים האפלים של דוגמה 95. קופולה הייתה מוכנה להרוג בשביל פריימים כאלה.
שורה תחתונה: חקירת גבולות הזוהמה האנושית זה ראוי ומעניין, אבל הטרילוגיה הנ"ל לא רק שהיא לא סוחבת בקושי, היא אפילו לא מתניעה. בחלק השלישי היא מנסה להראות שמץ של אנושיות, חום והומור, אבל גם זה מעט מדי, מרומז מדי, מאוחר מדי ובעיקר מעצים את תחושת ההחמצה של שני הסרטים שקדמו לו.
מאוד התאכזבתי
אולריך זיידל האוסטרי עשה סרטים מצוינים כמו 'ימי שרב' ו'ייבוא/ייצוא'. הניוון של החברה המערבית נידון בהם ביתר שאת ואף יצר דיון מרתק שהתקיים על פלטפורמה של שפה קולנועית עוכרת שלווה אך מצמיתה. 'גן עדן לאוהבים', לעומת זאת, לא עושה חסד עם הבמאי וחבל לי עליו. הסרט כ"כ פשטני וסתמי, לא להאמין. מקווה שהשניים האחרים בטרילוגיה פחות נוראיים ויותר משכילים לעורר עניין, אחרת הפרויקט הוא כישלון.