פסיכו
Psycho

אישה שגנבה סכום כסף גדול ממעבידה עוצרת ללילה בבית מלון מבודד, שאותו מנהלים גבר ואמו השתלטנית.

אורך: 1:49
תאריך הפצה בארה"ב: 1960

32 תגובות פתח ספוילרים פתח תגובות ישנות

  1. LOL על תיאור העלילה.

    טווידלדי

    (ל"ת)

    • זאת לא אמורה להיות בדיחה.

      זה תיאור העלילה של "פסיכו" בלי ספוילרים.

      • אני יודע, אבל זה מאוד מצחיק למי שכבר ראה את הסרט.

        טווידלדי

        (ל"ת)

  2. כמה הסרט מפחיד היום?

    marksbro

    הוא יותר מותח או יותר מפחיד?

    • מותח

      אומנם הוא לא מפחיד והקצב של הסרט איטי, אבל הוא עשוי היטב ומצליח לעניין וקצת למתוח גם היום.

    • אם אתה שואל אותי, מפחיד הוא לא.

      הוא נחשב למאוד מפחיד בזמנו, אבל התיישן במידה קיצונית, עד כדי כך שלקרוא לו סרט אימה היום זה על גבול ההטעיה. קומדיות שנעשו בשנות השישים יכולות להצחיק גם היום, דרמות של אז הן דרמות גם היום, אבל הגבולות של מה שאפשר להראות בקולנוע בתחום ה"מפחיד" התרחבו מאז באופן כל כך קיצוני שמה שנחשב אז לפורץ דרכים עלילתיות ומעורר סיוטים אצל מבוגרים הוא היום עדין וקליל.

      • אני יכול להעיד

        JNH

        שאותי הסרט מאוד הפחיד כשראיתי אותו לראשונה לפני מספר שנים. אמנם הייתי יחסית צעיר, אבל ההשפעה שלו עלי היתה עצומה. סצינות מתוכו נחרטו לי עמוק בראש והטרידו אותי במשך ימים, ולמעשה עד היום אני מצטמרר כשאני חושב עליהן. רק לשם השוואה, את "מגרש השדים" ראיתי בערך באותה תקופה והוא הפחיד אותי הרבה פחות.

        1
        זוהר אורבך ?
      • לדעתי

        לפחות סצינה אחת היא מבהילה לאללה גם היום, כל עוד מגיעים אליה בלי ספוילרים. להגיע אליה בלי ספוילרים זה הדבר הכי בלתי אפשרי EVER.

  3. מפחיד הוא כמעט ולא

    המפטי

    וגם בתחום המתח מתעלים עליו בהרבה,אולי פעם הוא נחשב יצירת מופת,היום אני מצטער שראיתי אותו…

  4. תגובה שמכילה ספוילר מאת המפטי (דמפטי)
    • אני משוכנע ב-99.99%

      שהמנחה שלכם מחפש בכח סמלים ויצוגים איפה שהם לא קיימים. מה יש בסצנה? הפתעה, טוויסט שבזמנו, היה לחלוטין לא צפוי ושינוי מוחלט באופי של הסרט מדרמת דמויות שקטה לסרט אימה. אני לא חושב שצריך להסביר יותר מזה. היצ'קוק היה אמן מתח ואימה והסצנה הזו היא אחת הדוגמאות הכי קלאסיות לבימוי אפקטיבי של הז'אנר.
      שמעתי בזמנו ניתוח של נחמן אינגבר ל"ורטיגו" והוא מצא משמעות נסתרת כפולה ומשולשת לכל אלמנט בסרט. אפילו הצורה של העמודים ברקע הייתה חלק מאג'נדה שהיצ'קוק רצה להעביר והסיפור כולו אינו נסיון לסרט מתח, אלא משל על אבדן הגבריות של הגיבור. בסוף הניתוח, חשבתי על אחת משתי אפשרויות. או שהיצ'קוק העביר את כל ההפקה בהקפדה שהסרט יהיה מלא פרטים שאף אחד לא ישים לב אליהם בצפיה ראשונה ומעבירים את המסר האמיתי של הסרט, או שאינגבר מנסה בכח למצוא תרוץ לכך שנהנה מסרט מתח.
      זה מה שאני חושב גם על הניתוח שהבאת. פסיכו הוא סרט מתח/אימה אפקטיבי, כי הוא בנוי ככזה. אם היו בו משמעויות נסתרות, אפשר שהיצ'קוק עצמו לא היה מודע אליהן, כי הסרט בנוי כמוצר בידורי מתחילתו ועד סופו. אין שום דבר רע בזה, אבל ישנם אנשים שלא אוהבים את הרעיון שיצירה לקהל הרחב תהיה איכותית ומחפשים בכח פרשנויות שהמציאו בעצמם. כשאתה מספיק משוכנע במשהו, תתחיל גם למצוא ראיות שמחזקות אותו.

    • תגובה שמכילה ספוילר מאת אביעד שמיר
      • השאלה העיקרית

        המפטי (דמפטי)

        היא איך את מבדיל בין המטרה של הפעולה (או דיאלוג, או צורת הפסקול, העריכה וכולי): להשיג משמעות סמלית, להדגיש אירוע דרמטי (זרימת המים לחור = מוות) או לעורר אפקט אצל הצופה. למה דווקא סרטים מאוד סתומים ומשונים כמו '2001' זוכים למעמד של קלאסיקה (בלי קשר לחדשנות שלהם) וניתוחים אינספור, בעוד שעל סרטיו של היצ'קוק אפשר לומר: "הנאה נטו"? "מזימות בינלאומיות" הוא בעיני סרט סבבה לגמרי, ולא חשבתי על המשמעות שלו יותר מדי עד שקראתי שהסצנה בהר ראשמור באה להדגיש את היחסים בין האזרח הקטן (ת'ורנהיל) לסכסוכים הגדולים שבהם הסתבך, ואפשר לפתח את זה עוד הרבה.

        אני לא סגור על הניתוח של המנחה שלי, השיקולים של היצ'קוק באמת נראה כמו אפקטיביות המותחן וצרכים עלילתיים מאשר איזו הערה מעורפלת על הצופה. מלבד הנקודה הראשונה: אם לדיזולב יש השפעה בולטת על הצופה, והיו שוט או שניים שהתמקדו בעיגולים לא חשובים דרמטית או עלילתית, אתה לא חושב שיש כאן משמעות סמלית?

        • רק היוצר יודע למה באמת התכוון

          במקרה של 2001, יש הרבה סמליות והעלילה היא משנית לאופן הצגתה. עצם זה שאפשר לפרש את הסרט בהרבה דרכים ואין הסבר אחד מקובל, עוזר לשמר את מעמדו. בהגדרה שלי, סרטים הופכים לקלאסיקות כשהן מצליחים להיות אפקטיביים על יותר מדור אחד של צופי קולנוע. מהבחינה הזו, אודיסיאה בחלל, כמו פסיכו, בהחלט ראוי לתואר.
          פסיכו בנוי סביב חידה, אבל זו חידה שהסרט פותר בעצמו. הוא מספק את כל הנתונים הדרושים בכדי לפתור אותה וכל שאלה אחרת, היא במוחו של הצופה ואינה בהכרח חלק מכוונת הבמאי. המיני-ניתוח שהצעתי לאלמנטים הויזואלים מתייחס למה שגלוי ואיך הם משרתים את מטרת הסרט כיצירה בידורית. הרעיון שיש משמעויות נסתרות נוספות הוא לא בלתי אפשרי, אולם הוא לא נובע מצפיה בסרט, כמו שהוא נובע מחיפוש אחר דברים שאינם נראים. היצ'קוק עצמו פרסם את הסרט כמפחיד ומסתורי, בדיוק כמו שקובריק פרסם את אודיסאה בחלל כפלא חזותי. שני הבמאים פנו אל קוני הכרטיסים ולא אל המבקרים והמנתחים כשרצו ליצור דימוי ציבורי לסרטיהם ואכן, אודיאסה בחלל זכור במיוחד בזכות האפקטים שלו ופסיכו בזכות סצנות האימה.

          • תגובה שמכילה ספוילר לפסיכו מאת שפן הלוח
            • אדרבא ואדרבא.

              שלמקו GRAS

              היצ'קוק העמיס על הסצינה הרבה מאד דימויים שנועדו, כמו מלח בתבשיל, לחזק את המתח של הסצינה. הם שם מסיבה מאד ברורה וניתוח של הסרט בלי להתייחס אליהם יהיה לוקה בחסר.
              מצד שני, כמו עודף מלח, לא צריך לבצע ניתוח לדברים אחרים. אם במקומות אחרים בסרט היצ'קוק היה מתייחס למיניות, אז גם סצינת המקלחת הייתה ניתנת לניתוח בתמות מיניות. אבל הסרט מדבר, בכלליות, על פסיכוזה נפשית ועושה את זה באמצעות מתח; הבחירה במקלחת ובעירום היא כלי שנועד להעביר פגיעות שמשרתת את המתח, אבל לא כל עירום הוא גם מיני. בעצם זה מקטין מעוצמת הסצינה אם מייחסים לעירום גם מיניות ולא פגיעות בלבד.

              1
              אביעד שמיר ?
          • לא כל כך הבנתי אותך

            המפטי (דמפטי)

            העיגולים בסצנה ההיא בהחלט נראים ובולטים, ואם הם לא מסייעים לאפקטיביות של הסרט, ואין להם חשיבות דרמטית, אז נשארת רק אפשרות אחת, לא? כן? לדעתי כן. גם אם עלילתית הסרט לא נגמר כחידה אני חושב שייתכנו לו רבדים סמויים שכן נובעים מצפיה בסרט, בתנאי שהיא מדוקדקת. אני לא חושב שמשמעות נוספת נסתרת קיימת רק אם מחפשים דברים שאינם נראים, כמו שתיארת.

            הדימוי הציבורי של הסרט בדר"כ לא רלוונטי לסבטקסט שלו, העניין הוא שרוב הניתוחים הקולנועיים שקראתי בחיי מעורפלים מדי, ואינם מתארים איזושהי תמה אמתית ומדויקת כמו שהם מדברים על הכיוון המאוד כללי של הסרט. הנה ניתוח שכן מאוד הרשים אותי.
            אז שוב, אני תוהה עד כמה קונקרטיים יכולים הרעיונות של סרט (ואומנות) להיות, ולפי מה מזהים את הצורך להעמיק ולנתח לעומת סרט שהוא בידור נטו.

            • בוא נעשה הפרדה

              פסיכו הוא לא בהכרח בידור נטו, אבל הוא בהחלט סרט בידורי. הוא נועד לקהל הרחב הרבה לפני שנועד לאקדמאים וגם היצ'קוק דאג לשווק אותו כסרט אימה/מתח שאסור להרוס את ההפתעה שבו. סאבטקסט קיים ברוב הסרטים, אם כי הוא לרוב אינו עמוק ומרוחק מפני השטח כפי שחלק מהניתוחים מרמזים. למעשה, הוא בדרך כלל מאוד פשוט למציאה. אני לא חושב שפסיכו מתקיים במישור שלם שאינו מופיע על המסך, אלא עשוי ביעילות כדי להשיג את האפקט הרצוי מהצופים. בזה היצ'קוק היה אמן וספק אם יש במאי שהגיע לכזו רמה של הבנת הקהל מבלי לזלזל בו.
              התייחסתי לארבעת האלמנטים שציינת, כולל העיגולים, מבחינת האפקטיביות שלהם בסצנה. הם יכולים לרמוז למשהו אחר לגמרי, אבל הם עדיין עובדים קודם כל כאבני בניין לסצנת אימה. לא בטוח שהניתוח שלי נכון, אבל הוא מתייחס למה שאני בטוח שקיים ולא למה שאני מנחש שאולי נמצא ברובד חבוי שאף אחד כמעט לא יעלה עליו בלי הכוונה. המנחה שלך היה יכול באותה מידה להסביר שהסרט הוא אלגוריה למלחמה הקרה ולהביא דוגמאות שמוכיחות זאת. השאלה הגדולה היא האם זה משהו שאפשר לעלות עליו ללא הנחת מוצא כל כך מדויקת. האם הייתם חושבים על הסאבטקסט הספציפי הזה, לולא היו מצביעים לכם על נקודות ואומרים שהוא שם והאם המנחה היה מוצא אותו, מבלי להניח מראש שזו המשמעות האמיתית של הסרט?

              2
              ליאור, אייל ?
              • יש גם אמצע.

                העט המרקד

                דבר ראשון, נראה לי שכולנו מסכימים ש"פסיכו" הוא לא רק סרט אימה מהנה ואפקטיבי – כלומר, יש בו סאבטקסט, יש לו אמירה, יש לו רובד סמוי מעניין בנוסף לרובד הגלוי המבדר ברמות חסרות תקדים דאז. השאלה היא איזה. אתה אומר שהמנחה הספציפי הזה היה יכול למצוא מספיק דוגמאות שמציגות את "פסיכו" כאלגוריה למלחמה הקרה (ג'נט לי היא גרמניה, נורמן בייטס הוא רוסיה, הבלש הפרטי הוא וייטנאם?) אם הוא היה בא אל הסרט מנקודת המוצא הספציפית הזאת. אולי זה נכון בנוגע למנחה המסוים הזה, ואין ספק שלפרשנויות של כל יצירה יש קשר הדוק לפרשן עצמו, אבל למה שב"פסיכו" הרובד הסמוי לא יהיה בהכרח מיני?

                הסרט נפתח בסצנת העירום (החלקית, כמובן) הראשונה שהיצ'קוק אי פעם ביים – ג'נט לי בחזייה, חבר שלה בלי חולצה. הסצנה הכי מפורסמת (אבל לא הכי מפחידה, אם תשאל אותי) מהסרט מתרחשת כשהגיבורה עירומה. למען השם – הטוויסט בסוף הסרט הוא אחד מהטוויסטים הכי פרוידיאנים שראיתי אי פעם! אני לא מצאתי לעצמי מספיק זמן לחשוב על תיאוריה מפורטת שמסבירה מה הקשר בין "פסיכו" לסקס, אבל אין ספק שהסרט הזה מלא במין ומיניות.

                4
                אור (זה עם התוכי), Morin, אייל, שפן הלוח ?
                • היצ'קוק ומיניות

                  אור (זה עם התוכי)

                  אין ספק שאפשר להדביק לכל סרט פרשנויות מופרכות ולמצוא מספיק "הוכחות" לזה בסרט עצמו. ובכל זאת, במקרה של היצ'קוק כל פרשנות וקישור לסקס יהיו הגיוניים.
                  אני לא בטוח לגבי הפרשנות שהתחילה את השרשור הזה, אבל "פסיכו" מפוצץ במין. מילא סצינת הפתיחה והסצינה המפורסמת (וברור שלא הכי מפחידה, הירידה למרתף לוקחת אותה), יש שם מישהו שקוראים לו בייטס! והיצ'קוק היה קורא לו Master Bates!
                  נושא המין חוזר בכל כך הרבה סרטים שלו. השיא כמובן ב"ורטיגו", שכולו מלא סטיות ובמקרה שלו אאמין לכל פרשנות שיכתבו עליו. מותחן אפקטיבי לחלוטין שאין דרך לפספס את ההתעסקות האינסופית שלו במיניות ובשלל סטיות.

                  • האמת שהתיאוריה הראשונית שמוזכרת בפתיל

                    העט המרקד

                    למיטב הבנתי, מקשרת בין סצנות אלימות בקולנוע לסצנות סקס. כלומר – ההנאה של הצופה מאלימות בקולנוע שוות ערך להנאתו מסקס בקולנוע. אם כבר, אז ההשוואה בין הוילונות למסך הקולנוע קצת מופרכת באמת, למרות שהתאוריה הזאת, לדעתי, די מגניבה – ובהקשר לגישה של היצ'קוק לקולנוע, גם די מדויקת באיזשהו מקום.

    • המנחה שלך במקרה למד בתיכון

      טווידלדי

      אצל היועצת החינוכית קרן מור?
      http://www.youtube.com/watch?v=jM47SsOgs1Q

      • האם יש משהו

        שלא ניתן להדגים באמצעות קרן מור?

        1
        יחמור פרסי ?
    • בהחלט די מופרך

      ליאור

      אבל אל תדאג, כמות הפרשנויות הסופר מופרכות שאתה הולך לקרוא בהמשך הלימודים שלך היא כל כך גדולה, עד שבסוף אפילו דברים כאלה נראים פתאום הגיוניים לאנשים. לך תבין…

      • תגובה שמכילה ספוילר מאת הפונז
  5. ביקורת - מיד לאחר צפייה

    ירחונת תימהונית

    בדיוק גמרתי לראות את פסיכו, אחרי שבמשך שנים שמרתי על תומתי מכל משמר ונמנעתי מספוילרים בכל מחיר, כי נאמר לי שזאת קלאסיקה ושהסוף השפיע על יצירת סרטים לדורות. אז אני אחלק את הביקורת לשני חלקים: אחד על כל הסרט ואחד על הסוף.

    הסרט פעל עלי מצוין, ולעסתי אצבעות מרוב מתח, למרות שאני חושדת בהשפעה פסיכולוגית מסוימת מכך שידעתי שמדובר בסרט מפורסם של היצ׳קוק. העלילה מעניינת גם לפני שהיא באמת מתחילה. החלק הכי מוצלח היה המתח בין לבין, כשלא באמת קורה שום דבר. באירועים הדרמטיים עצמם הסרט די התיישן, ומה שהיה מאיים אז יכול להיראות היום לחלק מהאנשים מגוחך. גם המוזיקה קצת מגזימה לטעמי. אבל למרות זאת עדיין נבהלתי מהכל.

    כל השחקנים עושים עבודה טובה ועוררו בי בקלות רבה הזדהות עם הדמויות שלהם, אבל אני חייבת לציין לשבח את אנתוני פרקינס, שמצליח בו זמנית לגרום לך לחוש רחמים על בחור נעבעך וגם לפחד שהוא פסיכופת.

    על הסוף בתגובה המספולירת.

    2
    subatoi, Morin ?
    • תגובה שמכילה ספוילר לפסיכו מאת ירחונת תימהונית
      • תגובה שמכילה ספוילר מאת עומר
        • כן,

          ירחונת תימהונית

          הגעתי למסקנה שכדי באמת ליהנות מטוויסט מפתיע, עדיף לא לדעת שיש טוויסט. ככה מונעים את יצירת ההייפ ואת האכזבה שבאה אחריה.

          החיים שלנו הולכים להיות כל כך יותר פשוטים כשנמציא מכונה מוחקת זיכרונות.

          2
          סטיץ', nngnna ?
          • קוראים לזה ילדים.

            הפונז

            הדגמים שישנים מעט בלילה יעילים יותר, לידיעתך.

            2
            יחמור פרסי, בן בנדו ?
  6. בתור מישהו שלא ממזמן התחיל לצפות ב"דולהאוס"

    רנדל

    be careful what you wish for.

    1
    Morin ?
    • התגובה הזאת אמורה להיות מקושרת

      רנדל

      לתגובה של ירחונית תימהונית לגבי מחיקת זיכרון.

 

כתיבת תגובה

(חובה)