מעבר לעשייה הקולנועית המשובחת שעיקרה עריכה מדויקת להפליא ואת הפסקול המוזיקלי הכי אפקטיבי של השנה, כל הוייב של הסרט הזה היה נפלא. הרבה סצינות יפהפיות שחוגגות את היופי שבאומנויות (בלט, מחול מודרני, בישול, שירה ועוד), הומור שמצליח להפתיע במידה בה הוא מצחיק ודמויות שקל להתאהב בהן (הכמה הראשיות, לפחות. דמויות המשנה דווקא מאוד שטחיות ולעתים בעיתיות).
אבל דווקא ההיצמדות הזו של הסרט לאופטימיות המדבקת שלו היא הבעיה הכי גדולה שלו. הסרט מסרב לתת לגיבורה הפסיבית שלו לעשות איזושהי בחירה דרמתית והכל פשוט קורה סביבה ומסתדר לה מבלי שתנקוט צעדים מעניינים בעצמה. באיזשהו שלב הסרט מציג בפנינו אקדח (מטאפורי) שהצופים פשוט מחכים לרגע שבו יירו בו אבל הסרט מסרב להשתמש בו כי לא באלו להפריע למתיקות הכללית והכיפית של הסרט. בנוסף, הסרט קצת מתפזר בסוף לגבי נקודת המיקוד שלו. האם הסרט הזה מדבר על הקרבה? על יחסים עם ההורים? על חרטה? לא כזה ברור כי הוא עובר מהאחד לשני באופן מעט פתאומי ובלי לתת התמקדות מספקת בכל נושא.
אבל הבעיות שהפריעו לי ממוקדים כולם בחלק האחרון שלו וגם אז אותן בעיות לא הצליחו להוריד לי את החיוך מהפנים ואת ההתרשמות הכללית שלי שמדובר באחד הסרטים הכי טובים של השנה. ועוד ראיתי אותו בלי לדעת על קיומו לפני כן. הוא סתם היה הסרט היחיד שהקרין בשעה שהגעתי לקולנוע ונכנסתי אליו בלית ברירה.
סרט ה-feel good של השנה מבחינתי
מעבר לעשייה הקולנועית המשובחת שעיקרה עריכה מדויקת להפליא ואת הפסקול המוזיקלי הכי אפקטיבי של השנה, כל הוייב של הסרט הזה היה נפלא. הרבה סצינות יפהפיות שחוגגות את היופי שבאומנויות (בלט, מחול מודרני, בישול, שירה ועוד), הומור שמצליח להפתיע במידה בה הוא מצחיק ודמויות שקל להתאהב בהן (הכמה הראשיות, לפחות. דמויות המשנה דווקא מאוד שטחיות ולעתים בעיתיות).
אבל דווקא ההיצמדות הזו של הסרט לאופטימיות המדבקת שלו היא הבעיה הכי גדולה שלו. הסרט מסרב לתת לגיבורה הפסיבית שלו לעשות איזושהי בחירה דרמתית והכל פשוט קורה סביבה ומסתדר לה מבלי שתנקוט צעדים מעניינים בעצמה. באיזשהו שלב הסרט מציג בפנינו אקדח (מטאפורי) שהצופים פשוט מחכים לרגע שבו יירו בו אבל הסרט מסרב להשתמש בו כי לא באלו להפריע למתיקות הכללית והכיפית של הסרט. בנוסף, הסרט קצת מתפזר בסוף לגבי נקודת המיקוד שלו. האם הסרט הזה מדבר על הקרבה? על יחסים עם ההורים? על חרטה? לא כזה ברור כי הוא עובר מהאחד לשני באופן מעט פתאומי ובלי לתת התמקדות מספקת בכל נושא.
אבל הבעיות שהפריעו לי ממוקדים כולם בחלק האחרון שלו וגם אז אותן בעיות לא הצליחו להוריד לי את החיוך מהפנים ואת ההתרשמות הכללית שלי שמדובר באחד הסרטים הכי טובים של השנה. ועוד ראיתי אותו בלי לדעת על קיומו לפני כן. הוא סתם היה הסרט היחיד שהקרין בשעה שהגעתי לקולנוע ונכנסתי אליו בלית ברירה.