מרדף לילי
Run All Night

מחסל מזדקן מאולץ להתעמת עם הבוס שלו לשעבר כדי להגן על משפחת בנו שהתנכר לו.

תאריך הפצה בארה"ב: 13/03/2015
תאריך הפצה בישראל: 30/04/2015
הסרט הטוב בז'אנר "ליאם ניסן נוקם באנשים המאיימים על קרובי משפחתו" ועדיין בינוני.

5 תגובות פתח ספוילרים פתח תגובות ישנות

  1. היי ליאם ניסן מגלם מישהו שיש לו רובה ושיודע לירות. איזה הפתעה.

    מאמאמיה bitch!

    אני רציני ניסן. תגוון טיפה. זה היה מגניב בחטופה, עכשיו זה כבר נמאס.
    הלוואי היינו ב1993. מתגעגע לאוסקר שינדלר…

    • אם בסוף יש 'סרט לגו'

      לא כזה אכפת לי מזה שהוא עושה את הסרטים האלה בזמנו הפנוי.

      בנוסף – לא צריך ללכת כל כך רחוק. קינסי היה סך הכל לפני 11 שנה.

  2. למה בגלובוס מקס רשום שהבכורה ב- 30 לאפריל :(

    קובי

    (ל"ת)

  3. למדנו כבר למה לצפות מסרט עם ליאם ניסן, בערך

    בשנים האחרונות, סרטי אקשן עם ליאם ניסן מתעצבים, בדרך-כלל, בשני כיוונים: הראשון, מוצר קולנועי רע, ממוסחר ועשוי נורא ("חטופה 2", "חטופה 3"), שמטרתו למשוך קהל לצפות בסרט רק בגלל הכוכב הראשי בו. והשני, סרט אקשן מושקע יותר, מותח ועטוף בקצת דרמה אמינה, שאמנם לא מחדש הרבה – אבל, עושה את מה ששם לעצמו לעשות בצורה טובה ומעלה.

    "מרדף לילי", שבוים על-ידי ז'אומה קולייט-סרה ("נון-סטופ", "זהות לא ידועה") ומציג את שיתוף הפעולה השלישי בין הבמאי לניסן, נכנס לקטגוריה השנייה. הפעם, ניסן מגלם מתנקש מנוסה שעובד בשורות המאפיה בברוקלין ומתקשה לנהל חיים נורמליים, עקב מחשבות רודפות על קרבנות שחיסל בעברו. ראש המאפיה שלו (אד האריס) הוא חברו הטוב ביותר ולצער שניהם: סכסוך קיצוני בין שני ילדיהם, מאלץ אותם לשבור את אחוות המאפיונרים החזקה ביניהם ולצאת אחד כנגד השני.

    יתכן והגדולה של הסרט הזה, טמונה בדיוק כאן – בנקודת המוצא שלו. סיפור פשוט יחסית, מקבל מורכבות ועניין שסרטי האקשן שעיקרם ביריות ומרדפים, די שכחו איך לספק. נהיה מקובל להוציא סרטים עם עלילות תלושות וסיפורים משוחזרים, לתקוע בהם איזה ג'ייסון סטיית'הם כלשהו או שחקן קצת יותר מוערך, שון פן למשל, ולספק
    עוד מנה חסרת טעם וריח של אקשן בינוני ותפל.

    המצב שונה לגמרי עם "מרדף לילי", לא כי הוא יותר מדי מקורי או חדשני, אלא פשוט כי יודע מה הוא רוצה ומנסה לעשות ועושה זאת נהדר. הסיפור מאחורי דמותו של ניסן עובד (בשונה למשל מ"הדרך לגיהינום" המתיש), דווקא בגלל הפשטות שבו. ניסן הוא לא הגיבור האולטימטיבי כאן – הוא פושע, הוא דמות טרגית בעלת חרטות, הוא אדם די שבור. זה מעניין, זה מוסיף פלפל. הקונספט של הסרט – מרדף שמתרחש כולו בכמה שעות בלילה אחד, בעיר אחת, מוצלח גם הוא והופך את הסיפור לסוחף ומלהיב. בנוסף, הסרט בנוי באופן אמין, בצורה שיוצרת עניין בדמויות ושמה אותן במרכז, לפני הקפיצה לאקשן. יש כאן סיפור משפחתי מעניין שנותן נפח – גם אם בסיסי ולא עמוק מדי – לנפשות הפועלות. לסיפור הזה יש רקע והוא נבנה בהדרגה. אלו לא יריות חסרות תכלית עם דרמתיות מטופשת של ריב על שוקולד במטוס.

    הוקרה על כך מגיעה קודם כל לקולייט-סרה, שמשתדל לשמור על בימוי יציב ומיומן וכבר יודע איך להפיק מליאם ניסן את המיטב. כאן, נכנס גם הכוכב הראשי לתמונה: ניסן תמיד היה שחקן טוב, הבעיה היא שהוא לא תמיד נופל על במאים או סיפורים טובים. יתכן שזה קורה מחוסר איכפתיות ויתכן שעל הנייר סרטי אקשן מסוימים נראים טובים יותר. בכל אופן, כאן הוא יוצר דמות שאולי ראינו כמה פעמים, אבל היא מצליחה להיות אמינה, לעיתים אפילו קצת מרגשת ובעיקר, כמו תמיד – מאוד כריזמתית. וכשמוסיפים את אד האריס הנהדר לכל הסיפור ומעמתים בין השניים – התוצאה היא דרמת אקשן מותחת, סוחפת ומשוחקת היטב, שלא מחדשת כמעט כלום, אבל עושה את שהיא אמורה לעשות בצורה מצוינת.

    ההנאה לאוהבי הז'אנר מובטחת.
    ולמעריצים האדוקים (איכשהו גם אני כזה) שנוהגים לצפות בכל סרט של ניסן מהשנים האחרונות: כן, זה בהחלט הסרט הטוב ביותר שלו מאז "שטח פראי".

    1
    cateye4 ?
  4. עדיף כבר לישון כל הלילה

    אוקיי, דבר ראשון, אפשר בבקשה לוותר כבר על הקטע הזה שסרטים מתחילים מהסוף ואז חוזרים אחורה? אם יש לזה משמעות כל שהיא אז מילא, אבל לא מעט סרטים סתם זורקים את זה בשביל ניסיון כושל ליצור מתח.

    לדעתי הסרט הזה סובל מאותה בעיה של "דרייב" – הוא מציג את עצמו כסרט אקשן אבל הוא לא כזה. יותר סרט מתח, עם דגש על יחסי האב / בן. וכשיש אקשן, זה גם לא משהו שלא ראינו כבר בעשרות סרטים אחרים וגם אלוהים ישמור, הוא ערוך בצורה כל-כל מעצבנת. אני יכול להשבע שיש קטעים שיש בהם ארבעה שוטים בשנייה. אם יש לכם אפילפסיה, מומלץ להתרחק. ברצינות.

    תוסיפו לזה כל מיני קלישאות, סצינות שנמרחות ומחסור בהיגיון הכי בסיסי (הבן אדם הכי מבוקש בעיר שפרצופו מתנוסס בכל מקום הולך לבקר כל מיני קרובי משפחה בלילה אחד בלי שאף אחד ישים לב) ותקבלו סרט שהוא פשוט בזבוז זמן. ב"נון-סטופ" היה איזה שהוא קונספט, והוא באמת היה מותח לפרקים. פה זה נראה כאילו העלילה נכתבה ע"י מחולל עלילות אקראיות באיזה אתר אינטרנט.

    ליאן ניסן לא שחקן רע ואני חושב שיש לו עוד כמה כדורים בקנה לפני הפרישה. אבל לפחות שיבחר סרטים שיש בהם איזה שהוא שביב של מקוריות.

 

להגיב על מאמאמיה bitch! לבטל

(חובה)

Optionally add an image (JPEG only)