כדור הארץ, השנה היא 2007. קרינת גמא שנפלטה בשגגה מכוכב זוריגון 5 פוגעת בעורכת הדין הסביבתית בורסה באנר ומשנה את המבנה המולקולרי שלה. בורסה חייבת כעת להתמודד עם מציאות חדשה: ירוקה ביום וענקית בלילה. אויביה החדשים למדו לקרוא לה בשם הענקית הירוקה.
הענקית הירוקה הענקית הירוקה
היא ענקית וירוקה והיא עו"ד והיא גם ענקית
הענקית הירוקה הענקית הירוקה
היא מכה בעוצמה ואז תובעת בצורה חוקית
הענקית הירוקה הענקית הירוקה
תובעת ת'רעים והרעים יתבעו 'תה חזרה
הענקית הירוקה הענקית הירוקה
בבית המשפט העליון אי שם בירושלים הבירה
הענקית הירוקה, לעולם לא תוכלי לעצור אותנו. אנחנו ניקח את הכוחות שלנו חזרה לזוריגון חמש.
אך הענקית הירוקה תערער על הפסיקה…
הענקית הירוקה הענקית הירוקה
תתבע ת'חייזרים עד הערכאה העליונה
הענקית הירוקה הענקית הירוקה
היא ירוקה מדברת שזה יותר טוב מסתם ירוקה
הענקית הירוקה הענקית הירוקה
התוכנית הכי טובה גם יותר משאר התוכניות
הענקית הירוקה הענקית הירוקה
היא ממש ענקית, אבל יודעת להגיש תביעות קטנות
7
esh, שפן הלוח, אדם קלין אורון, Whocares, Snip, online, האסתטיקה של החבובות?
טענת ההגנה היא "זה רק טריילר! עד הסדרה זה ישתפר!" וכזה… אוקיי, אולי – אבל אז למה לשחרר טריילר כזה?
היה הרי אפשר לבנות טריילר בלי להראות את שי-האלק ולבנות קצת ציפיות לגבי איך היא תראה בסדרה. מארוול עד כה בנו את כל פייז 4 על סמך ציפיות ו"לא תדעו עד שתראו".
האפשרות האחרת היא שהם חשבו שהטריילר יותר סביר ממה שהקהל קיבל אותו, ואת הזמן עד הסדרה הם יעבירו בשפצור שלו. השאלה כמה ניתן לשנות בשלושה חודשים. מאחל להם בהצלחה.
או שזאת האיכות של הCGI, ואז זה מה שיש; או שגם ככה הוציאו טריילר באמצע העבודה כי התזמון חשוב יותר מהאיכות, ואז ההערות על כך רק יתנו תמריץ להמשיך לעבוד עליו עד הרגע האחרון.
אבל מצד שני, זה עדיין לא מסביר איך הוא בדיוק קשור.
בשאנג צ׳י הוא פשוט מופיע לרגע כמאמן של האבומיניישן, אין שום הסבר ל״מה הקשר בינהם בכלל?״
אני מניח שבסדרה הדברים יוסברו (ואולי גם יוסבר איך בסוף הסרט ״שאנג צ׳י״ באנר הופיע במראה האנושי שלו ולא במראה החצי אנושי חצי ענק ירוק שנראה שאמור להיות המראה הקבוע שלו)
אני בטוח לחלוטין שלאבומיניישן יהיה סיפור משמעותי בסדרה. לגבי וונג, לא ידוע האם יהיה לו תפקיד משמעותי בסיפור של אבומיניישן או לא – אבל אני אשמח לראות ולגלות.
הפעם האחרונה שראינו אותו הייתה לפני 15 שנה (למי ששכח, ביקום של מארוול אנחנו ב-2023 או אחרי) ואפילו לא היה ברור בדיוק אם הוא חי או מת. על פי הסרטון הקצר ״היועץ״ הוא חי ומוחזק על ידי רוס, אבל כמה זמן אפשר להחזיק פרא שכזה ואיפה הוא הוחזק כל הזמן הזה?
כן, אני מצפה להסבר.
אתם לא יכולים לשלוף דמות שלא נראתה כל כך הרבה שנים ונדמה היה ששכחתם מקיומה בלי שיהיה הסבר איפה הוא היה כל הזמן הזה.
האם הוא, כמו באנר, חוזר לעתים לגוף האנושי שלו ואז חי בזהות סודית, או שכל הזמן הוא אבומיניישן ואז השאלה היא איפה בדיוק הוא הוחזק כל הזמן?
אי אפשר פשוט להביא אותו בלי לתת הסברים.
כי בדיסני פלוס אין תכנים שעולים בקרוב, וליוטיוב לא מעלים טריילרים מתורגמים רשמיים של סדרות דיסני פלוס, אז מאיפה המידע?
אני עדיין הייתי שמח שזה יהיה ״הענקית הירוקה״ ולא ״שי-האלק״.
לא יודע, ״שי-האלק״ לא נראה טוב בעין בכלל. יותר מדי מרגיש כמו תעתיק מאנגלית (וכן, אני יודע שמרבית שמות גיבורי העל הם תעתיק מאנגלית, אבל פה זה מרגיש צורם יותר בעין).
אני עדיין לא חושב שזה נראה טוב בעין, אבל אני מניח שאני אתרגל.
(אגב, השם הוא דפוק גם במקור.
כאילו, מה הרעיון לקרוא לגיבורה בשם ״היא האלק״?
שם לא אמור להתחיל ב״הוא״ או ב-״היא״, זה פשוט טפשי לגמרי.
מה אם מישהו שואל אותה מי היא? אז היא עונה לו ״I am she hulk”?
זה פשוט אידיוטי ואחד משמות גיבורי העל הטפשיים ביותר שיצא לי להתקל בהם.
יכלו לחשוב על משהו טוב יותר, אני בטוח)
כמו זה לא סתם ההאלק, זה עם הטוויסט שלה הנשי שלה. זו לא סתם בחורה זו הבחורה המיוחדת. גם אין לשון נשית להאלק כמו הענקית הירוקה אז זו דרך הנכונה יותר. אגב אני מבסוט מזה שהיא נקראת ככה ולא הענקית הירוקה, לקרוא להאלק הענק הירוק זה מאוד מיושן כמו שקראו לסדרת וונדר וומן בארץ אשת חייל. הגיע הזמן שיחזרו לשמות האלק ושי האלק.
זאת דמות שמבוססת – כחלק מהסיפור שלה – על עולם שבו ההאלק כבר קיים. זה לא כמו באטמן, שממנו אפשר לגזור באטגירל ובאטוומן ישירות. אז אפשר האלק-גירל ואפשר שי-האלק, מה יותר נראה לך?
הרי גם אנטמן והצרעה הם שני גיבורי על עם יכולות כמעט לחלוטין זהות, אבל בכל זאת לכל אחד יש שם אחר.
זה מה שאמרתי, שאני בטוח שניתן היה עם קצת יותר מחשבה למצוא שם שישמע פחות טפשי מהשם הזה.
הדמות נוצרה כי סטן לי ראה את ההצלחה של סדרת הטלוויזיה של הענק המופלא ודאג שהמפיקים יעשו לה ספין-אוף נשי* שלא יהיה תלוי במרוול. הדמות של שי-האלק נוצרה בזריזות על ידי לי, וזו כנראה הדמות האחרונה שהוא יצר בעבור החברה (הוא כתב את הגיליון הראשון ואז עזב מיד), כדי להבטיח שאם יש ספין-אוף טלוויזיוני יהיו חייבים לשלם לחברת הקומיקס.
* המפיק של הסדרה היה המפיק של האיש הביוני שקיבל את הספין-אוף האישה הביונית, ככה שהכיוון הכללי של המחשבה מובן
כמו שפייפר אמרה, המונח She-X בתור שם לגרסא הנשית של משהו זה משהו שראיתי אותו כבר הרבה פעמים. אבל כאן, בגלל שכבר יש לנו מילה בעברית ל-Hulk, לקרוא לגרסא הנשית שלו שי-האלק זה די גרוע. במיוחד כשבעברית יש לנו דרך כל כך קלה להפוך שם מזכר לנקבה ובאמת, כמו שאמרת, היה צריך לקרוא לה "הענקית הירוקה". אבל לפי דעתי, הדבר הכי גרוע בתרגום הזה, זה העובדה שלהגיד "האלק" בעברית עם מבטא ישראלי (כשה-ל' מבוטאת) נשמע ממש רחוק מאיך שמבטאים את זה באנגלית, וזה נשמע ממש ממש ממש גרוע.
דובר העברית הממוצע היום מטה שם עצם מזכר לנקבה בהוספת סיומת -ית כי זה נראה מתבקש.
למה זה נראה כך? בגלל שמות עצם שהוטו בצורה מנוגדת למתבקש, וזה אכן התחיל במקצועות.
הסיומות הידועות היו -ת ו-ה. הסיומת -ית היתה מוכרת ממילים כמו "כפית" ו"קשית" או -ית כשהזכר -י.
אני חושב שלדובר עברית ממוצע (שזה בתכלס מה שמשנה בסוף), הוספה של "ית" למילה כלשהי ישר תיתן את המסקנה שמדובר בהפיכת המילה מזכר לנקבה, הרבה יותר מאשר הפיכה שלה מגדול לקטן.
אני לא יודע בדיוק להסביר למה, אבל זה מרגיש מוזר בעין.
כבר עדיף היה שהיו קוראים לסדרה ״היא-האלק״, זה היה נראה יותר מתאים.
אבל ״שי״ כתעתיק למילה האנגלית ל״היא״ פשוט לא נראה מתאים.
בעיניים שלי, ״שי״ נראה כמו שם אסייתי (כמו דומי שי, הבמאית של אדומה אש) ולא כמו המילה האנגלית ״she״.
ולגבי השם בכללי, יכול להיות שלו הייתי נתקל בדוגמאות שציינתם זה היה לי טבעי יותר.
אבל היות ואני לא מכיר מקרים נוספים שדמות נקרית ״she-X”, זה מרגיש לי מוזר ששם של דמות מתחיל ב״היא״.
ואני מרגיש בשלב הזה שכל האפשרויות לתרגום הן לא משהו בכלל.
השם ביסודו הוא שם לא מוצלח לדעתי, ואפשר ורצוי היה לשנות אותו.
אגב, אם את שואלת אותי, עדיף היה מלכתחילה לוותר על הסדרה הזאת ולעשות במקומה סדרה על גיבורת על שנוצרה מלכתחילה כגיבורת על ולא כגרסה נשית של גיבור על.
כל הקטע הזה בו גברים מקבלים דמויות של גיבורי על חדשים שנוצרו מלכתחילה כדמויות גבריות, בעוד ונשים רק מקבלות גרסא נשית לגיבורים הגברים, לא עושה שירות טוב לייצוג נשים בקומיקס או בקולנוע ובטלויזיה.
אני לא כזה בקיא בקומיקס, אבל אני יודע שיש בהחלט גיבורות על שנוצרו מלכתחילה כדמויות נשיות. אז במקום להתמקד בגרסאות נשיות לדמויות גבריות (ומלבדה יש לנו גם גרסאות נשיות לת׳ור, להוקאיי ובקרוב גם לאיירון מן), שבתכל׳ס מרגישות כמו חיקוי של הגברים, בואו תעבדו קומיקסים של גיבורות על עצמאיות שנוצרו מלכתחילה כגיבורות על.
שנים רבות שלא היה ב-MCU יצוג מכובד לנשים (קפטן מארוול, שיצא למעלה מעשור אחרי שהיקום התחיל, הוא הסרט הראשון בכיכובה של אישה), אז עד שסוף סוף מתחילים להכניס יותר גיבורות על, זה חייב להיות גיבורות שהן חיקוי של הגברים?
הייתי שמח ליותר עיבודים לקומיקסים של גיבורות על שלא יהיו גרסא שנייה של גיבור גבר, גם אם יש שוני שמבדל אותן מהמקור.
יש כל כך הרבה קומיקסים, אני בטוח שיש שפע של גיבורות על עצמאיות שהן לא גרסא שונה של גבר שאפשר לעבד אותן לפני שעוברים לעבד קומיקסים כאלה.
זה לא שהגענו למצב של ״מה אתם רוצים? כבר הולכים להיגמר לנו הגיבורות על מהקומיקס שאפשר לעבד״, ההפך הוא הנכון. כמות גיבורות העל שהוצגה ב-MCU היא מאוד נמוכה (זכורה הסצינה המביכה מהנוקמים סוף המשחק, בה מארוול רצו להראות שיש להם מלא גיבורות על, ומה שתכל׳ס הצופים ראו זה בעיקר נשים שמשמשות כסיידקיק לגברים שבתפקיד הראשי), כך שלא נראה לי שחסר להם גיבורות על מקוריות מהקומיקס שאפשר לעבד לפני שעוברים לגיבורות שהן גרסה נשית לגיבורים.
הבעיה המרכזית היא מחסור בדמויות נשיות.
תביאו גיבורות ונבלות (לא גיבוריות ונבליות ;-)) ראויות שישתוו לגיבורים ולנבלים (גיבורונים ונבלונים?) ואף אחד (תרתי משמע) לא יתלונן על בחירה כזו או אחרת כל עוד היא לגיטימית בפני עצמה.
גברת הירוק היא רחוקה מאוד מ"תת נספח של הענק הירוק, אנחנו מניחים". היא שוברת את הקיר הרביעי, מתמקדת בעריכת דין והיא בכלליות מאוד שונה מהסאגות שברוס עובר לו (בטח אם משווים לריצה של "הענק הירוק האלמוות" שזולגת למחוזות האימה).
אז כלומר, הרעיון לעבד דמות יחסית פופולרית ומאוד שונה הוא לא מאוד מופרך בעיניי. זה לא "אושן 8", זה משהו שונה לחלוטין (לכאורה).
אני צריך לראות את הסדרה כדי להחליט.
אבל אם היא כל כך משהו אחר, אז זה רק מחזק את זה שהשם לא מתאים וטפשי לחלוטין.
כי לפי השם שלה היא ממש לא משהו אחר ושונה, אלא ״כמו האלק, רק אישה״.
אני לא חושב שהיה קורה שום דבר אם היו משנים לה את השם לשם יותר מתאים.
גם ככה ב-MCU עושים המון שינויים לעומת הקומיקס.
הקומיקס הוא אף פעם לא קודש קודשים ב-MCU, אז למה ששם הקומיקס לא יהיה משהו שאפשר (במקרי קיצון כמובן, וכאן זה בהחלט מקרה קיצון) לשנות?
ויכול להיות שאני אצא סתומה לחלוטין עכשיו, ובכל זאת אני חייבת לשאול –
כמה גיבורות על שמראש פותחו לא כנגזרת של הדמות הגברית?
וונדר וומן (לא אותו עולם, אבל לא משנה ברמת העקרון), האלמנה השחורה, ומיס מארוול החדשה מ2013. מי עוד? הביאו בכח את וונדה מקסימוף מהעולם של האקס מן שתהיה עוד אחת. כל השאר הו או נגזרת של גיבור על גברי, או חלק מקבוצה (שומרי הגלקסיה, אקסמן וכו…)
אז כן – בהחלט הייתי רוצה שיפתחו יותר סרטים וסדרות על גיבורות על "נקיות" שהסיפור שלהן התפתח בצורה אורנגית להן בלי קשר לגיבור על גברי זה או אחר, רק… איפה יש כאלה?
יש כאלה רק בקבוצות (ויש גם קבוצות בהן נשים הן מיעוט, כמו ארבעת המופלאים. האקס מן זאת כנראה הקבוצה החריגה היחידה) – אבל כמותג בהובלת אישה? זה כמעט ולא קיים.
זה תמיד חוזר לאותו נושא – אם האישה לא תהיה נגזרת של דמות מוכרת, או gender swap, יקנו את זה פחות אבל מארוול ודיסי מעדיפים להתמקד בהצלחות מיידיות.
ואגב, אתה בטוח במה שאתה אומר?
יש כמעט 100 שנה של קומיקסים, כולל גם קומיקסים מודרניים שיוצאים בתקופה בה יש יותר שילוב של נשים, ואין כמעט גיבורות על עצמאיות שהן לא חיקוי של גיבורי על גברים? אפילו לא מקומיקסים נדירים ושכוחים שמי בכלל זוכר (כמו שומרי הגלקסיה)?
אם אתה בקיא בהיסטוריה המלאה של הקומיקסים של מארוול אני לא אחלוק עליך, כי לי אין שום ידע מיוחוד בנושא, פשוט קשה לי להאמין שזה כך.
אז עד כמה אתה בטוח בזה?
מה היה לפני אני לא יודע, וזה לא רלוונטי.
המצב הוא כמו שהוא כבר כמה עשורים. יכול להיות שיש דמויות נשיות מקוריות (שאינן חלק מקבוצה – שים לב להערה הזאת!) שהיו בעבר ונשכחו אבל אם הן נשכחו זה אומר שהן לא מכרו – וזה בדיוק מה שכתבתי.
מארוול כבר הוכיחו עם שומרי הגלקסיה (ובמידה מסוימת גם עם איירון מן) שהם יכולים לקחת קומיקס שכוח ולא מוכר ולהפוך אותו לסרט מצליח ביקום של מארוול.
העניין הוא שכל עוד יש גיבורות אחרות שהן לא גרסה נשית של גיבור על, וזה לא משנה כלל מתי יצא הקומיקס או כמה הוא הצליח, עדיף לעבד אותן ולא את הגיבורות שהן גרסה נשית של הגברים.
אז אתה יכול כמובן להגיד שאם קומיקס לא הצליח, זה אומר שסביר שגם עיבוד שלו לסדרה או סרט לא יצליח, אבל אני לא חושב כך.
עיבוד טוב יכול להפוך קומיקס כושל לחלוטין להצלחה ענקית כסרט או סדרה.
מה גם שאם נגיד יצא קומיקס על גיבורה נשית עצמאית לפני 50 שנה ונכשל, זה לא אומר כלום על מידת ההצלחה האפשרית לעיבוד שלו לסרט או סדרה בימינו.
התגובה הייתה ל-beetlejuice שכתב שהוא מכיר רק את התקופה שבה הוא קורא קומיקס ושיכול להיות שהיו לפני כן גיבורות על שנשכחו אבל זה לא רלוונטי. אז עניתי לו שלדעתי זה כן רלוונטי.
אנחנו יודעים באיזה תקופה נכתבו הקומיקסים, אנחנו יודעים מה היה הלך הרוחות אז, אנחנו יודעים איך הדברים נראו מבחינת כל המדיות לצריכה תרבות (טלויזיה/סרטים/ספרים…).
מה יותר סביר בעיניך – שיש איזה אוסף גיבורות על שכל אנשי מארוול ודיסי שכחו מקיומו, או שעד לפני לא יותר מדי שנים הרוב המוחלט של גיבורות העל היו נגזרת של איזשהו גיבור על או איזשהי קבוצה (על תקן דרדרסית)?
אני באופן אישי כל פעם מופתעת מחדש שיש לנו את האקסמן עם ייצוג יחסית סביר של גברים/נשים, ושם באמת יש דמויות קצת יותר מפותחות, אבל הן חלק מהעולם של האקסמן, ולכן לא רלוונטיות לכל הדיון הזה עד שהאקסמן יכנסו באופן רשמי למארוול.
אפשר להשתמש בסרטים האחרונים של הדרדסים בלייב אקשן כדוגמה לאופן שבו מתרחש שינוי, ואולי גם כדגם אפשרי לשינוי עתידי בעולם גיבורי וגיבורות העל, עם שינוי קל אך משמעותי.
בסדרה (ובקומיקס עליו היא מבוססת) דרדסית היא יחידה. היא כן הייתה חלק מההרפתקאות, ולעתים קרובות הייתה פעילה. אבל כמו כל הדרדסים האחרים, זה תמיד הושפע מהטיפוס שלה, שהוא "דרדסית", שזה אומר בעיקר להיות "בת", קצת אחראית, קצת מתפנקת, ובפועל לעפעף בעיניה, ולפלרטט עם הדרדסים האחרים. סיפור המקור שלה נוראי. היא לא נוצרה באופן "רגיל", אלא על ידי גרגמל במטרה לפתות ולהשמיד את הדרדסים, והיא אמורה להיות רוע טהור.
בסרט הלייב אקשן הראשון היא עדיין כזו במידה רבה, עם מעט עדכון לתקופה שלנו, שהוא בעיקר קוסמטי: היא אחת מהחבר'ה שמגיעים לניו-יורק. בסרט השני היא מקבלת מעט יותר סוכנות, ונוספת עוד דרדסית אחת, שנוצרה באותו אופן שהיא נוצרה. אבל הפעם, נוסף לכך גם דרדס. היא כבר לא מתויגת כרעה, אלא כמי שעברה תיקון ויכולה לתת השראה לאחותה – ולאחיה – להשתנות. דרדסית הופכת להיות חלק מרכזי מהסיפור ומהפתרון שלו.
בסרט השלישי כבר יש תיקון אחר. דרדסית כבר לא היחידה. היא מבינה שלכאורה אין לה אופי, והיא מחפשת את עצמה. הסיפור המרכזי הוא שלה בעיקרו, היא מניעה אותו, והכי חשוב: מגלה שיש כפר דרדסיות, שלכל אחת יש אישיות ואופי משלה, בדיוק כמו כפר הדרדסים. ובתוכו, היא חופשיה להגדיר את עצמה איך שתרצה.
זה התהליך, אולי, שצריך לקרות בקומיקס, רק הפוך.
ההתחלה היא הפתרון שהוצע פה, כפר הדרדסיות, שהוא מקביל להחלפת מגדר. כפר הדרדסיות הוא כמו כפר הדרדסים: לכל דרדסית יש אופי משלה, ותפקיד שנגזר מכך. אבל זה לדעתי רק הצעד הראשון. כי זה אמנם נותן לדמויות האלה סוכנות, אבל גם ממצב אותן כמשניות לגברים באופן אינהרנטי. הם התחילו קודם, יש להם מיתולוגיה משל עצמם, ביוגרפיה ארוכת שנים, חברים גיבורים ויריבים נבלים, והן נאלצות לשחק במגרש הזה כדמויות חדשות, שמהדהדות כל הזמן סיפור של מיהו אחר.
ולכן, לדעתי הצעד השני, והמרכזי יותר, הוא לקחת את דרדסית, שהייתה דמות משנית, עם אופי משל עצמה, עם סיפור מקור נוראי, ואותה להפוך לגיבורה ייחודית, שמתבססת על כל אלה.
במקרה של גיבורי על, לקחת דמות נשית משנית, ולהפוך אותה לגיבורה בפני עצמה, לא כנגזרת של הכוחות של הגיבור הראשי שהיא קשורה לסיפור שלו, אלא היא עצמה, עם סיפור המקור שלה, שעובר שינוי, כדי להתאים אותו להיום, אבל כן שומר על כמה מאפיינים חשובים מהעבר.
גיבורת העל החדשה שומרת על התכונות שלה, על סיפור המקור שלה, על כל מה שייחודי לה בעצם, ומתוך זה מקבלת כוחות חדשים משל עצמה. לא כאלה של מישהו אחר. היא לא רק יכולה להיות מה שתרצה, היא כבר מישהי בפני עצמה, גם אם עד היום לא ראו את זה. ככה גם יש לנו מיתולוגיה שנטועה בהיסטוריה, לא כזו שמתחילה כאן ועכשיו בהכרח. יש לכך חשיבות עצומה בז'אנר שמתקיים כבר כמעט מאה שנה. מסורת שמשתמשים בה נכון היא דבר שיכול להעניק עומק רב, ורבדים שאין לדמות שהתחילה עכשיו.
זה מה שעשו עם פגי קרטר בסדרה שלה. היא גיבורת על לכל דבר ועניין למרות שאין לה כוחות על. היא מרגלת עם כישורים שאין לאדם רגיל עלי אדמות. נתנו לה סיפור מקור מעניין, שמתאים לאישיות שלה, כמו שהכרנו אותה. היא לא חייבת להפוך להיות קפטן קרטר כדי להיות גיבורת על. זה אמנם מקרה יחסית קל, ודי ברור מאליו, כי קרטר תמיד הייתה כשרונית באופן יוצא דופן, מהרגע הראשון שהגיעה. רק שעכשיו שמנו עליה את הזרקור ואנחנו רואים כמה היא מיוחדת באמת. ואפשר להשתמש בדוגמה הזו גם במקרים פחות מובהקים.
למה להפוך את גוון לספיידרגוון? למה לתת לה את כוחות העל של הגיבור הראשי בעולם שלה? אני מבין שעשו את זה במקור דווקא כדי להעצים את הדמות שלה. אבל אולי, הדרך לזה היא לקחת את מה שמאפיין אותה, ולתת לה סיפור משלה, עם כוחות על שמתאימים לה ולאישיות שלה? אולי כבת של מפקד משטרה, שיהיו לה חושים בלשיים? או לפי ספיידרמן המופלא, היא מדענית, אז אולי היא תפתח חליפה ייחודית? יש כל מיני דרכים שייחודיות לה, יכולות להעשיר את הקומיקס, ולהעניק לה אישיות משל עצמה, באופן שעושה טוויסט לקומיקס עד כה.
כל הקטע שלה שהיא נעקצה במקום פיטר ביקום חלופי.
הסיבה שהיא כל כך אייקונית זה כי היא ממש לא ״ספיידרמן, רק אישה״ אלא יותר מזה, ואני מאמין שבסרטים הבאים יתעמקו בה יותר.
בכל מקרה, יש סיבה למה הג׳נדר סוואפ עובד – גם ג׳יין החליפה את ת׳ור בקומיקס וזה הקומיקס הכי מהולל של ת׳ור כמה למעלה מעשור. מן הסתם יש לה גם אופי משלה והיא לא כמו אודינסון. להיפך – בעיבוד לסרט הם ריככו את ההשפעה שלה והמעיטו מחשיבותה.
גם מיילס מורלס הוא הרבה יותר מסתם ״ספיידרמן, רק חצי שחור וחצי לטיני״. וזאת הסיבה שהדמויות האלה מצליחות. גם הקומיקס של מיילס (לפחות הריצה המקורית של בנדיס ופיקלי) הוא בפירוש הקומיקס הכי טוב של ספיידרמן מאז שהוא יצא.
למטה התכוונתי לדמות עם שם אמיתי דומה, אותם מקצוע, משפחה, מערכות יחסים.
זה מתאים לעיבודים, דרך להתמודד עם חומר מקור שביסס בעיקר דמויות גבריות ויצר סביבות וקבוצות עם יחס מגדרי מגוחך.
דמות מקורית עם אלטר אגו דומה מתאימה לקומיקס.
שם כל הדמויות עוברות ניסוי וטעייה.
הדמויות הכי פופולריות התייצבו בתהליך.
לקחתי את זה למקום שונה ממה שהתכוונת. יותר למקום של לקיחת סט כוחות ושילוב שלו בדמות אחרת (ממוצא או מגדר אחר, למשל).
אבל גם ההצעה שלך נראית לי קצת בעייתית, סליחה. המגדר קשור לביוגרפיה של הדמות באופן די ברור, והוא משפיע באופן די עמוק, גם בפרטים הקטנים. קשה לשנות את המגדר ולהשאיר הכול אותו דבר, לא? אולי אני טועה, אבל אני לא זוכר מקרה שבו זה נעשה בצורה מספיק טובה.
זו לא יצירה שנלקחת כמו שהיא ופרט אחד מתהפך.
גם אם המגדר נשאר, נכתבת דמות כמעט מהיסוד, עם חוויות חיים משלה.
בכל עיבוד, דמויות לא מקוריות ומקוריות הן "חדשות" כמעט באותה מידה.
גם בדמויות הכי מבוססות מה כבר יש ל"מטא-דמות" להציע? תכונות אופי מובחנות, קשרי משפחה, סיפור מקור. אלמנטים שהם לא תלויי מגדר.
במקרים הנדירים שהמגדר מהותי, סוואפ יהיה טוויסט, כמו נבל←גיבור.
דווקא בגלל ההיפוך, זה אף פעם לא יהיה סתם עיוות כמו שינוי מיותר של מקצוע או עיר.
אני לא אומר שלא מדובר בדמויות מעניינות, ושהן לא יכולות להיות טובות. להיפך. אני רואה בזה פתרון לגיטימי, אבל אני גם חושב שהוא לא פתרון מספיק טוב לטווח הארוך, ויש לו את החסרונות שלו.
קודם כל, מבחינה סיפורית, הוא מצמצם את העולם שבתוכו הדמויות פועלות. לכולם יש אותם כוחות. נניח בפלאש הטלוויזיוני, הרבה מהדמויות החדשות, והנבלים הראשיים, היו בסופו של דבר ספידסטרים. היו סיפורים טובים יותר (ת'ון) ופחות (כל השאר), אבל זה לא יצירתי מספיק בעיניי.
חשוב אפילו יותר, לדעתי: זה מבטל את הייחודיות של הגיבור הראשי, ובעיקר של הגיבורים החדשים והמעניינים בפני עצמם, ומכריח אותם לעמוד בצל של מי שקדם להם. לא תמיד במודע, אבל הם תמיד יושוו לגיבור "האמיתי".
למה לא ללכת צעד אחד קדימה ולתת לגוון סט כוחות נפרד, שיתאים לה? נניח, תוצאה של ניסוי שהיא מעורבת בו, שיהפוך אותה למשה ואחר וייחודי בעולם של ספיידרמן.
למה לא לתת לביוגרפיה של ג'יין להשפיע על הכוחות שלה? נגיד, היא הייתה קשורה פיזית לאחת מאבני האינסוף. האתר השפיע על הגוף שלה ושינה את המולקולות כך שהיא כיום גיבורת על עם כוחות משל עצמה, בלי קשר לפטיש, שהוא בכלל של מושא האהבה שלה.
למה לצמצם את היקום שהדמויות האלה פועלות בו, ולהמשיך להעתיק שוב ושוב את אותם כוחות, עם הבדלים קטנים, קוסמטיים, ולא מהותיים?
למה להכריח אותן לשחק במגרש של אחרים, בכלי משחק שנקבעו לפני הרבה שנים, שנועד לשחקנים אחרים, כשהן כל הזמן נמדדות ביחס אליו, גם אם לא במודע. זה לא מקרה שמיילס מורלס היה צריך את פיטר פרקר כדי להפוך להיות ספיידרמן טוב. זה ממש חלק מסיפור המקור שלו בסרט שמוקדש לו.
בסופו של דבר, כמו שכתבתי בעבר, הקומיקס של מארוול ודיסי פועלים היום נטו בשירות של הוליווד (בדיקה של דמויות וקונספטים מול קהל עם השקעה כלכלית נמוכה יחסית).
ופה נעוצה הבעיה. ההצלחה של האביר האפל ואיירון מן היו נקודת מפנה גם בתפיסה של חומר המקור עצמו (ודם מקודם היצירתיות היתה מוגבלת בגלל הסתמכות על דילים מול חברות צעצועים ותעשייה שהיתה ברובה סגורה לנשים).
נניח לרגע בצד את הנושא של ג'יין שבאמת ההתמודדות עם כל האופן שהיא קיבלה את הכוחות וההתמודדות איתו הוא די חסר מחשבה, כמו כל ת'ור 4.
אם בפועל זה בדיוק התהליך שקורה.
שי האלק זו לא בריאנה באנר שהופכת למפלצת זעם. זו גרסה אחרת שיותר מותאמת לסיפור שלה.
לוואספ (ג'נט/הופ) יש כוחות שונות מלהאנק/סקוט.
האלמנה השחורה התפתחה כאנטגוניסטית לאיירון מן.
ספיידר גוון נעקצה על ידי עכיש ועדיין העבר שלה הופך אותה לדמות מאוד שונה (גם במראה, גם בהתנהלות) מפיטר פרקר.
אלו דמויות שהתפתחו כדמויות משנה ומצאו את הפינה שלהן.
גם בדיסי – קארה היא לא הסיפור של קאל-אל רק בנקבה. היא מגיעה אם אותם הכוחות כי הכוחות הם קריפטוניים, אבל הרקע שלה מאוד שונה והסיפור האישי שלה משתנה בהתאם.
דווקא ג'נדר סוואפ מלא זה (כמו נניח באטרנאלס) זה דבר שקורה פחות, וכשהוא קורה זה בדרך כלל באיזה דמות משנה בסיפור מסויים.
מיילס מורלס נכנס לתפקיד של *ספיידרמן*, בגלל שיש כבר ספיידרמן בעולם שלו, כזה שנוצר והתהווה על ידי פיטר פארקר. והוא חייב את ספיידרמן פיטר פארקר כדי לעבור תהליך חניכה. הכוחות שלו זהים ברובם המוחלט לכוחות של פארקר, עם כמה שינויים קטנים. החליפה שלו דומה מאוד לזו של פארקר, ומותאמת אליו. סיפור המקור שלו ייחודי אך מזכיר את זה של פארקר. אנחנו, כקהל, כל הזמן חוזרים לפיטר פארקר, משווים בין סיפורי המקור, בין ההתפתחויות הדרמטיות, בין הכוחות, בין החליפות. זה טבעי לחלוטין. לפארקר יש היסטוריה ארוכת שנים, אוהבים אותו, ואי אפשר להתנתק מכך. אבל זה מציב את מורלס בעמדת נחיתות. הסיפור שלו כל הזמן נמצא בצל של הסיפור הראשון, הפופולרי והמוכר. הרי את מי מעתיקים? את הפופולרי, את מי שהסיפור שלו טוב, ומושך את עין הקוראים. אז זה בדרך כלל יהיה ככה.
גם לספיידר גוון יש באמת סיפור שונה, לא מתכחש לכך. והחליפה שלה שונה מזה של פארקר (והיא מהממת ממש), אבל היא עדיין נעקצה על ידי עכביש, עדיין יש לה חליפה די דומה, עם כל השוני, סט כוחות דומה לשל פארקר, והיא מכונה *ספיידרוומן* או *ספיידר*גוון. כל זה מחזיר אותנו "למקור", לגיבור העל שאנחנו כבר מכירים, ובאופן טבעי אנחנו משווים בין השניים. למה להכניס אותה למצב הזה, שבו היא מתחרה עם גיבור על פופולרי מאוד?
קארה היא לא סופרמן, יש לה סיפור מקור משל עצמה, אבל הוא דומה לשל קל-אל, החליפה דומה, והיא הדודנית שלו. בעונה הראשונה כשמזכירים אותו, לא משתמשים בשמו, אלא בכינויים. התקשורת שם כל הזמן משווה את שניהם, כי הוא היה קודם. הדמויות מזכירות אותו כל הזמן. הוא גיבור הרבה יותר גדול ומוכר ממנה. מאוחר יותר, כשהוא מגיע, יש קשת עלילתית שלמה שבה היא מקבלת את המעמד של "מגינת כדור הארץ" או משהו כזה, כשהיא מנצחת את סופרמן בקרב. בקיצור, העלילה מתאמצת מאוד להפריד בין השניים, מכל בחינה, במטרה להציב אותה כדמות עצמאית וראויה. זה לא היה קורה אם הסיפורים שלהם לא היו חופפים, והדמויות לא היו דומות מדי. וגם אם סופרמן לא היה דמות ידועה ואהובה בעולם שלנו ושל הסדרה.
דווקא במקרה של האלמנה השחורה נטשה זה לא מתקיים לדעתי. היא נוצרה כאנטגוניסטית, אבל תמיד עמדה בפני עצמה, עם סט כישורים ויכולות עצמאי, וסיפור מקור מאוד שונה משל טוני סטארק. זה כן נכון במקרה של האלמנה השחורה החדשה, ילנה, שקיבלה סיפור מקור דומה מאוד, וסט כישורים ויכולות זהה. המקרה הזה, אולי מעיד יותר מכל השאר על כך, כמו שכתב ביטלג'וס, שזו בעיה כללית יותר של הליכה על בטוח ונטייה למסחריות.
אני מציע בכלל לא להיכנס למשחק הזה. לקחת דמויות משניות קיימות ולתת להן סיפור מקור משל עצמן, במנותק ככל האפשר משל גיבור העל, כזה שקשור להיותן כבר דמות מתפקדת, בעלת אישיות, תכונות, וביוגרפיה בתוך העולם של גיבור העל.
זה אומר שם אחר, סט כישורים ויכולות אחר, חליפה שונה לחלוטין, סיפור מקור שרחוק מהסיפור של גיבור העל, גם אם לא מנותק לחלוטין, כי מדובר בדמות שכבר קיימת והומצאה עוד קודם בתוך יקום שסובב סביב גיבור העל באופן טבעי.
על כך שלא עושים משהו חדש לגמרי, אלא וריאציה על משהו קיים? אבל זה איך שהתרבות עובדת. שינויים קטנים, שיוצרים משהו חדש. דברים חדשים לחלוטין הם נדירים, נדירים מאד.
אפילו דמות שהיא משהו חדש לחלוטין, כמו מיס מארוול (גיבורה ראשית מוסלמית), עדיין מתבססת על קפטן מארוול כבסיס. אבל זאת לא העתקה – זה בסיס שעליו אפשר לבנות עוד.
אני מסכים לחלוטין. תרבות מתפתחת בהדרגה, בשינויים קטנים, מתוך עצמה. אני לא מהפכן במובן הזה, אפילו שמרן, וכתבתי את החשיבות של מסורת ארוכת שנים איפשהו למעלה בכל הנוגע לעומק שהוא מאפשר לתת לדמויות ותיקות. אני גם מבין את הצורך בשלב של יצירה של דמויות חדשות שיהיו נגזרת של דמויות ותיקות. זה הגיוני, גם בעולם הקפיטליסטי, וגם במרחב האמנותי, להסתמך על מה שיודעים שעובד וטוב.
אז על מה אני מתלונן?
על כך שאני מרגיש שאנחנו נתקעים בשלב הזה. מזכיר לי סטודנט שלוקח עבודה מוצלחת של מישהי אחרת, עושה העתק-הדבק, ואז משנה ניסוחים, משלב לשוני, מיקום של פסקאות, ומוסיף רעיונות פה ושם, כדי שלא יעלו עליו. מניסיון, עולים עליו. זה בולט, וההשוואה בין העבודות, עבור מי שמכיר את שתיהן, היא טבעית והכרחית. העבודה השנייה תמיד תעמוד בצל הראשונה, המקורית, הטובה.
אני מנסה להזכיר מה החיסרון של הפתרון הזה, ולהציע פתרון אחר, מתקדם יותר, יצירתי יותר, מעניין יותר, לפחות לדעתי.
מה אני מציע?
להשתמש בהיסטוריה של הקומיקס כדי להביא דמויות קיימות, ותיקות, אך משניות, ולהפוך אותן לגיבורי על, מתוך הסיפור שלהן עצמן, המוכר, זה שכבר קיים, עם כישורים וכוחות על משל עצמן, שלא יהיה דומה לסיפור של הגיבור המרכזי.
אפשר להמציא דמויות חדשות לחלוטין, כמו מיילס מורלס או קמלה קאן, אבל אז צריך לאבחן אותן הרבה יותר טוב. הן צריכות לעמוד בפני עצמן כבר מהתחלה, תוך כדי שהן שואבות מההיסטוריה של היקום שבו הן נמצאות. צריך לתת להן סיפור מקור אחר לחלוטין, שלא דומה לזה של הגיבור המקורי, שם אחר לחלוטין, סט כוחות על וכישורים אחר לחלוטין. בלי להתעלם מהקיום של גיבור העל כמובן. בעולם הקומיקסי זה די מגוחך. זה הרי מתקיים בעולם שלו, שסובב סביבו.
אני לא צריך עוד דוד מת, רק שהפעם יקראו לו ארון דייוויס. לא צריך עוד עקיצת עכביש, ולא צריך עוד גיבור על שיכול לטפס על קירות. יש כבר הרבה כאלה.
אני כן צריך את גוון סטייסי, ואת מיילס מורלס, כגיבורי על ייחודיים. הם מעניינים אותי וראוי לתת להם את המקום שלהם, שלא יעמוד בצל של מה שהיה קודם. שכן ישתמש במה שהיה, שכן יציב אותם בתוך היקום הקיים הזה, אבל לא בתפקיד שבעבר היה של מישהו אחר.
קאמלה, או מיס מארוול בגלגול האחרון שלה, עושה את זה במידה רבה, גם אם באופן לא מושלם. בניגוד למורלס, למשל, יש לה סיפור מקור אחר לחלוטין משל קפטן מארוול, וכוחות על אחרים, שונים וייחודיים. בדומה למורלס, היא מהפן החיובי שואבת מתוך המיתולוגיה הקיימת, ונכנסת לתוך הסיפור באופן די אורגני (יותר ממורלס כי אצלה זה מקורי, כאמור), ומהפן השלילי, היא מקבלת שם דומה לגיבורת העל המקורית, ויש לה חליפה דומה, וזה כן גורם לנו כקהל כל הזמן להשוות ביניהן. ביקום הקולנועי והטלוויזיוני זה אולי פחות משפיע מהקומיקס, כי אנחנו פחות מכירים את קרול דנברס, אבל בקומיקס, שבו מיס/קפטן מארוול קיימת עשרות שנים, זה אתגר.
כי נראה לי שהתגובה ההגיונית היא סוג של "כאילו, דה?…"
כי כשמדברים על חוסר ייצוג בקולנוע ובמדיה הבידורית (לא רק קומיקס) – זה בדיוק זה. זה בדיוק השיח שמתנהלת כל הזמן. כי זה מה שעושים.
כי יש את השיח על גיוון, ואז מחליטים להוסיף דמויות נשיות POC, אבל בחצי המקרים עושים את זה בדיוק ככה וזה נראה רע, ואז מקבלים תגובה של "אויש עם הwoke הזה וההוספה של הדמויות הנשיות שהורסת את הסרט" בלי להבין שהבעיה היא בדיוק זה שמנסים לשכפל נוסחה שמותאמת לסוג מאוד מסויים של דמויות לדמויות אחרות.
והקטע המצחיק הוא שדווקא בסרטי הקומיקס – דווקא בגלל התפוצה הרחבה שלהם, בגלל הצורך שלהם להיות פופולריים, בגלל הרצון לתפוס כמה שיותר קהלים – דווקא בזה הם יחסית מתקדמים. אני בהחלט חושבת שאין מספיק גיבורות על אמיתיות בMCU, אבל האמת היא שאני עדיין מקבלת מהם פי כמה ממה שאני מקבלת מהקולנוע הרגיל. כן, זה שהאלמנה השחורה היא אחת מ6 זה מבאס, אבל איזו אלמנה שחורה קיבלנו? איזו דמות מהממת שהתפתחה במשך שלושה פייזים? עם עומק, עם רבדים?
איזה סיפור מהמם בנו לוונדה שנתן לה את המקום שלה בתוך עולם הנוקמים ומחוץ לאקסמן (גם אם בעיני הסוף שלו הורס שלא לומר מקומם)?
איפה עוד תראה גיבורת על פקיסטנית וסדרה ששמה את התרבות המוסלמית במרכז הבמה?
ברור שזה מה שהם צריכים לעשות, וברור שהם לא עושים את זה טוב מספיק. והם לא עושים את זה טוב מספיק – אבל האמת? אני מתקשה לחשוב על פרנצ'ייזים שעושים את זה יותר טוב מהם באופן שיטתי. במבחן גיבורות העל די סי אולי היו ראשונים עם וונדר וומן הראשון שהוא בעיני סרט גיבורות העל הטוב ביותר בכל הזמנים. אבל שם זה נשאר. במארוול ראיתי איך כן אפשר לעשות את זה יותר טוב אבל לא מספיק, וכן, עם האוכל בא התאבון.
אבל ברור שאתה צודק, וזה מה שקורה בפועל. וזה עדיין לא קורה מספיק אבל אי אפשר להגיד שזה לא קורה.
ציפורי הטרף היה משהו ממש חריג – סרט אנטי גיבורות שכולו נשים, ועוד למבוגרים בלבד. הם גם ליהקו שחקנית שחורה לבלאק קנרי, ויש שם גם אישה לטינית (מונטויה) וילדה אסיאתית (קסנדרה).
בזמן שמארוול עוד לא הוציאו את קפטן מארוול 2 והוציאו סרט של בלאק ווידו מאוחר מדי, די סי כבר אחרי סרט אנסמבל נשי ואחרי שני סרטי סולו של וונדר וומן.
הם גם עשו הרבה דברים לא מובנים מאליו, כמו הליהוק של ג׳ייסון מומואה לאקווהמן או ההחלטה לשבץ את סייבורג בתור דמות מרכזית בליגת הצדק (של סניידר, ווידון דווקא שנמך את הדמות בגרסא שלו).
יש גם את הסדרות שלהם – דום פטרול, הארלי קווין, הטיטאנים ויאנג ג׳סטיס – בכולן יש דגש הרבה יותר נשים בצוות מאשר אחת, יש דגש על POC, אישה מוסלמית שהדת שלה חלק מרכזי אצלה (עונה 3 של יאנג ג׳סטיס) ולהט״ב.
סופרגירל החדשה היא לטינית וכרגע יש סרט של בלו ביטל (עוד גיבור לטיני) בצילומים. ויש גם את היקום של ה-CW שלוקח את ה-MCU בייצוגים. ובבאטמן החדש קיבלנו קאטוומן וגורדון שחורים.
הטרגדיה האמיתית של הניסיונות של דיסי לאינקלוסיביות היא שאיכות התוצרים היתה מאד לא אחידה ולא היה איחוד של כל הטיימליינים השונים… מה שמוביל עכשיו למחיקה הבלתי נמנעת של תתי היקומים ואיחוד של התוצרים. והפרויקט הראשון שבוטל הוא באטגירל – סרט עם גיבורה לטינית ושחקנית טרנסית בתור החברה שלה. אז כן, היקום של דיסי כנראה יחזור להיות יותר שמרן, בדומה למארוול. אבל כמו מארוול אני גם לא צופה הסתרה מוחלטת של הדמויות האלה.
רק בסרטים לש DC ועליהם הגבתי. ואני משמעותית פחות אוהבת שם את הבנייה של הארלי קווין, ולא ממש ראיתי בנייה רצינית משמעותית של אף אחת אחרת (דמויות שהופיעו פעם אחת בסרט למבוגרים בלבד זה לא מספיק, מבחינתי).
יכול להיות שבאמת בסדרות הם עושים דברים מהממים שפספסתי.
אני באמת חושבת שמארוול כן עשו עבודה טובה בבניית דמויות נשיות לאורך הסרטים השונים למרות (או בגלל?) שהן לא היו הדמות הראשית בסרטים שבהן הופיעו. דווקא קפטן מארוול היא הכי פחות מוצלחת בעיני. ואני כועסת עליהם שלא עשו את זה יותר.
אבל בכל מקרה, לא באמת התכוונתי להתמקד במארוול מול דיסי, אלא בקומיקס מול יצירות אחרות. בצורה הכי לא נחמדה שאפשר. אני מרגישה שהטענות שצצות כאן לגבי גיבורות על (לגבי זה שהן דמויות משניות, שהן נראות כאילו לקחו דמות גברית ורק עשו לה קופי פייסט וכל הדברים האלה) – זה בדיוק הדבר שאנחנו מדברים ומדברות עליו כל פעם מחדש כשאנחנו מדברים על גיוון. כשאנחנו מדברים על בנייה גרועה של דמויות נשיות או POC.
באמת שאני כל הדיון פה עם תחושת – על מה בדיוק אתם חושבים שאנחנו מדברים כל השנים האלה? כאילו פתאום שמו לב שיש בעיה בלקחת סיפור גברי במהותו ופשוט לעשות קופי פייסט עם שינוי מגדר זה לא מספיק בשביל עומק אמיתי? בשביל ליצור עניין? בשביל בנית סיפור טובה?
החל מהאמירה הראשונה של "אני חושב שעדיף יותר גיבורות על שנוצרו בפני עצמן ולא כשכפול של גיבור על " זה כאילו יש כאן שיח שלם על משהו שעיני הוא פשוט כל כך מובן מאליו. כאילו אנחנו לא צועקים (וצועקות) בדיוק את זה כבר שנים.
ודווקא שי-האלק, שהיא כן שונה מההאלק בהרבה מובנים (היא דומה במובן מסויים לפרופסור האלק, אבל ממש לא להאלק המקורי), דווקא פה מתפתח הדיון מתפתח?
לא יודעת. נראה לי אני מפספסת פה משהו משמעותי…
וגם אני לא מבין למה דווקא פה זה התעורר. שי-האלק היא דוגמא טובה לדמות שהתחילה כספין אוף לגבר ובהדרגה הפכה למשהו שעומד בפני עצמה ושונה מהותית. אז לא יודע.
אני חושב שאנחנו מסכימים. לפחות מנקודת המבט שלי, אני יודע שאני מסכים איתך לחלוטין. אני מתנצל אם זה לא הובן נכון. אין לי שום ויכוח איתך, וחבל שככה זה מצטייר. אני לומד שוב מה קורה כשאני לא יודע לכתוב חד וקצר. מקבלים הרבה מילים שקוברות את המסר. בגלל זה אני עוד יותר מעריך את ה-"כאילו דה" שלך :)
הצבתי שתי אופציות, שתיהן קורות במציאות, לכל אחת יש יתרונות. הדגשתי את החיסרון של אופציה אחת. זה קשור למקום המרכזי שצריך להעניק לדמויות חדשות, שמגיע לדמויות חדשות. דמויות שמשתמשות בהיסטוריה של הקומיקס באופן שמתאים להן, וייחודי להן. רעיון חדש? לא. לא התיימרתי. הצטרפתי. הדגשתי מה חשוב עבורי, ומה הכיוון הרצוי לדעתי.
אני כן רוצה לחדד למה הדיון הזה דווקא כאן: שי-האלק היא דמות טובה, לפחות ככה נראה, מהמעט שאני מכיר את הקומיקס ומה ששמעתי (והשחקנית שנבחרה בעיניי היא אנדרייטד ברמה נפשעת, וואו כמה היא שחקנית טובה. אבל זה כבר פחות קשור לנושא, סתם רציתי להגיד).
אני מבין למה "שי-האלק". ברור לי מדוע לקחו אלמנטים שעובדים לדמות אחת ויישמו אותה על דמות אחרת. גם מבחינת המשיכה של הקהל, וגם כדרך להכניס אותה לתוך ההמשכיות, הקומיקסית, הקולנועית והטלוויזיונית. גם ברור לי שהיא לא נותרה במקום הזה, והיא דמות טובה שעומדת בפני עצמה.
אבל גם חבל לי שהיא הייתה צריכה להתמודד עם המכשול הזה. שכדמות חדשה וטובה – ומקורית – היא עדיין צריכה לעבור תהליך חניכה אצל ברוס. כשמזכירים אותה בתוך הסדרה, ומחוץ לסדרה, זה תמיד בהקשר של גיבור העל הראשון, כך שנרצה או לא נרצה, היא עומדת בצילו. לפחות בהתחלה.
אולי היה אפשר נניח, שהיא כן תהיה קרובת משפחה של ברוס, ואז אנחנו מקבלים את הקהל שאוהב את ברוס שיבקר בסדרה. אבל אפשר היה שהכוחות שהיא תקבל יהיו שונים אבל כן קשורים לכך שהם קרובי משפחה. נניח, הסיבה שהוא שרד את הניסוי עם קרני הגאמא זהה לסיבה שהיא קיבלה את הכוחות שלה. משהו במבנה הגנטי המשותף סייע לכך, רק שאצלה זה קיבל ביטוי אחרת לחלוטין. זה יכול להיות קשור גם לכך שהיא שוברת את הקיר הרביעי.
ואז היא לא צריכה את תהליך החניכה של ברוס, מעבר להנחיה כללית של גיבור על משופשף וותיק. היא עומדת בפני עצמה כגיבורה, כבר מהתחלה, וגם נכנסת לתוך הקומיקס באופן אורגני, ומשתלבת בהיסטוריה שלו.
מקורי? לא. לא המצאתי את הגלגל. רק מנסה לרכוב עליו ולנתב אותו לכיוון אחר, בדרך שהתוו אחרים.
אבל בגרסה הקומיקסית היא אכן בת משפחה (בת דודה, ליתר דיוק) שמקבלת את הכוחות בעקבות עירוי דם שהיא מקבלת ממנו אחרי תאונה. האם ההבדל זה שהיא קיבלה את הכוחות באופן ישיר ממנו ולא סתם באותו המקור זה עדיף? לא בטוחה.
זה בהחלט מציב את זה במקום של מספיק קרוב כדי להיות מושפע ומספיק רחוק כדי להתפתח למקומות אחרים. אבל האמת היא שהפרמיס של שי-האלק (ושל ההאלק עצמו) – הוא הפרמיס העתיק והדי מוצלח של דר ג'קיל ומיסטר הייד. זה פרמיס נהדר לחקור אותו שמתבטא באופן שונה אצל גברים ונשים, אז דווקא כאן ההקבלה היא בעיני יתרון של הסיפור הספציפי הזה ולא חסרון (זה והעובדה שההאלק של מארק ראפלו הוא אחד מהמוצלחים בעיני).
אני מבינה מה אתה אומר שברמת העקרון הכללי. אני ניסיתי להגיד את זה כבר אי אלו פעמים. פשוט לא מסתדר לי איך מכל המקומות הדיון הזה נפתח דווקא כאן…
1. דווקא כי זו דמות מצוינת, שעומדת בפני עצמה, בנויה היטב ועם המון קסם אישי, לפחות בפוטנציאל. בגלל זה הדמיון ל-"אב הקדמון" שלה בולט יותר, ולא הכרחי לכאורה. על פניו, נראה שאין שום דבר באישיות שלה, או בסיפור שלה, שהכרחי שהיא תקבל דווקא את הכוחות של הענק.
2. כי ברוס, והענק, שניהם דמויות מצוינות, שאמנם לא מוצו כמו שצריך ב-MCU, אבל יש להם פוטנציאל לשאוב תשומת לב, רק מעצם הנוכחות שלהם, וזה עלול לפגוע בתשומת הלב שג'ניפר/שי-האלק תקבל.
3. קצת יותר פשוט ובסיסי, אבל מה לעשות, גם זה חשוב: כי עצם השימוש בשם "שי-האלק" מציב את ג'ניפר בעמדה של נגזרת של הענק. היא "הענק-היא", אם נתרגם בצורה ישירה את השם שלה. מאוד ישיר ופשוט, וקצת ילדותי, בניגוד מוחלט לדמות. אני מבין שזה לא נכון, אז למה השם?
אבל כן, זה כנראה לא הייתה בחירה נכונה להתייחס לזה כאן. ממה שקראתי, נראה שהיוצרת של הסדרה קרובה יותר לרוח הדברים שלי, והיא מודעת ומתמודדת עם האתגר בעיצוב הדמות של שי-האלק הטלוויזיונית.
בערך מה שעשו בסופרגירל. נתנו לקארי גרנט, עורכת העיתון המהוללת, לבחור את הכינוי שלה, והסבירו למה דווקא "גירל" כביטוי מעצים וכניכוס מחדש. או הקדישו עונה שלמה להתמודדות עם הנוכחות מושכת תשומת הלב כמו חור שחור של סופרמן בעולם שלה. אני יכול לראות את ג'ניפר מגלגלת עיניים כשעיתונאי או כתב כלשהו קורא לה "שי-האלק", למשל.
כמה התעצבנתי על הנאום המזויף של גרנט על "גירל" ועוד יותר על הניסיונות להצדיק אותו.
אוי ואבוי אם יעשו משהו דומה עם שי-האלק. מבינים שזה כינוי גרוע? תעברו לכינוי אחר. רק אל תנסו לייפות.
בדמויות משניות, דמויות עם יכולות דומות, חניכים וכדומה – היא דבר טוב בפני עצמו, לא בעיה שצריך לצמצם.
אני רוצה עוד דמויות נשיות כאלה.
ועוד הרבה דמויות נשיות ראשיות שימלאו את החלל, ושגם אותן יקיפו בדמויות משניות, נשיות וגבריות.
הקומיקס הוא המדיום המתאים לסוואפ של אלטר אגו לדמויות ראשיות, וליצירת דמויות מקוריות ראשיות ומשניות.
בעיבודים בינתיים:
בדמויות הראשיות לנצל כל סוואפ מהקומיקס, לפעמים במקום ולא תמיד בנוסף.
בדמיויות המשניות סוואפ מלא (סטייל פרי וייט וג'ים גורדון. לא עולה לי דוגמה טובה למגדר.)
עם הזמן דמויות מקוריות מהקומיקס יבשילו לשלב העיבודים.
תחשוב הפוך: יש את ספיידרמן, המותג הכי חזק בעולם הקומיקס. איך נסחוט אותו עוד? המותג בנקבה! המותג בשחור! המותג במנגה! המותג, רק חזיר!
המותג השני הכי חזק, סופרמן. איך נסחוט עוד מיץ?
המותג השלישי הכי חזק, באטמן, חוזר חלילה.
המותג ה 13 והמותג ה 30 (יש ממש התרסקות של פופולריות מעבר למספר מצומצם בטופ) – כולם ביחד, שיתוף פעולה, סינרגיה! קרוסאוברים!
זה עסק. אנשים משקיעים המון כסף ועבודה, המטרה להצליח. מותגים עוזרים להוריד חששות ולהעלות קבלה. למה קונים אפל? טויוטה?
תחשבו הפוך: לקחו סרט דרמה על אדם שבור. ממש תסריט מוכן. ואז אמרו שזה הג'וקר. בום! הצלחה פי כמה מסתם סרט דרמה.
זהו. אנחנו חיים בזמן קצת יותר מתקדם, אז בכלל יש אולי אופציה לדמויות נשיות או להטב, או אתניות. פעם הדמויות היו "הפנתר השחור", הבנתם? האיפיון הוא שהוא שחור! קפטן אמריקה נלחם בצהובים…
כילד, אני הכרתי רק את הענק הירוק בסדרות בטלוויזיה. זה שהיום אומרים האלק זה בכלל לא בגלל הקומיקס, זה כי יש הרבה יותר מילים באנגלית שנכנסו לשפה היומיומית. אני מאוד מקווה שהענקית הירוקה תהיה אחלה, השחקנית פצצה! היא קיבלה אמי על הסדרה הקודמת?
כשאולפני האנה ברברה התעניינו בהפקת סדרת טלוויזיה על פי הקומיקס, הם הזמינו את יוצר הקומיקס המקורי פייר "פיו" קליפור מבלגיה לארצות הברית כדי לשמוע קצת על הסדרה המקורית והדמויות (הקומיקס ככל הנראה עוד לא תורגם אז לאנגלית). קליפור הגיע לארה"ב, ומשום-מה בכל האולפן לא נמצא אז מישהו דובר צרפתית. הביאו מתורגמן, שהתחיל לתרגם סימולטנית את ההסברים של קליפור על הסדרה, וכשהוא הגיע לתיאור של הדרדסית הוא התחיל לדבר עליה בתור אשה אידיאלית – יפה, לא חכמה במיוחד, שהתפקיד העיקרי שלה הוא להיות בבית כדי שלא תסתבך בצרות – המתורגמן פשוט המציא משהו במקום, כי הוא הבין שאם הוא יתרגם את הדברים שקליפור אומר כמו שהם, זה יגמר לא טוב (ולמען הקונטקסט: זה קרה בשנת 1979 או 1980).
בטח יש עוד כמה אם נשב ונחשוב אבל זאת כמות מזערית של דמויות ביחס לכל השאר.
אגב, לג׳סיקה ג׳ונס היו בסך הכל שתי ריצות קומיקס בכל ההיסטוריה של הדמות, ולכל הדמויות האלה אין סדרות קבועות בניגוד לגיבורים גבריים.
הסיבה שאפילו לבלאק ווידו אין סדרת קומיקס קבועה נעוצה במכירות. בגלל זה הטריקים של ג׳נדר סוואפ – זה מוכר יותר. אפילו אלקטרה היתה דרדוויל לכמה זמן לאחרונה. זה תמיד מגיע לשם.
לא יצא לי לקרוא הרבה קומיקס לאחרונה, אבל לקראת הבנים קראתי את כולו: כל החלפת מין או מוצא של דמות הייתה פצצה. בגדול, הסדרה עולה בהרבה על חומר המקור.
איפהשהו צריך לזכור מה קהל היעד האמיתי של קומיקס לאורך מעל 100 שנה: בנים בגילאי 12-16 ואלו שאוהבים את הסוגה גם בהמשך. רבים תימצתו את מהות מרבית קומיקס גיבורי העל:
גברים שרוצים להיות כמותם ונשים שרוצים להיות איתן.
יש שינוי ב20 שנה האחרונות, יותר קבלה, גיוון וכו, אבל זה תמצות רוב חומר המקור עליו מבססים את הסרטים. אם תחשבו, זה מסביר את העיצוב הפיזי של הדמויות משני המינים, העלילות, שמות הדמויות וכו. זאנר גיבורי העל בקומיקס בארה"ב מזכיר במובן הזה את זאנר המנגה שונן (קהל יעד בנים 12-18). שמתם לב לעצוב הדמויות משני המינים שם?! שם יש מלא סצינות של הטרדה מינית של בנות, ככה בקטנה על הדרך, וזה עבר לסדרות המצוירות (רוב האנימה מבוססת שונן, כמעט כל סדרה שתחשבו עליה).
גיבורי על זה לא ז'אנר שהתחיל ב2008 עם איירון-מן. זה ז'אנר שקיים עוד מ1938. הרבה מאד מהדמויות שהדיון הזה נוגע בהם הומצאו בתקופה שבה זה היה ז'אנר שנכתב על ידי גברים עבור נערים.
האם זה צריך להיות המצב? ברור שלא. גם נערות קוראות קומיקס, גם נשים כותבות גיבורות על, והכרה בבעייתיות המגדרית של עולם גיבורי העל (זוכרים את סאגת הפוזה של ספיידרגירל?) היא שלב הכרחי בתיקון שלו.
אבל זה העולם. הסיבה שיש מעט מאד גיבורות על שהן לא חלק מקבוצה או נגזרות של גיבור על קיים היא בגלל שכשנכתבו רוב הדמויות שהיום עוברות עיבוד, אכן היו מעט מאד כאלו. בדור הבא זה כבר יהיה אחרת. לא ברור לי למה זה גורם לכאלו אמוציות עכשיו. סטן לי פסול כי הוא היה גבר שכתב גברים, וכשכבר כתב אישה חזקה, היא הייתה בלתי נראית?
כל הז׳אנר עובר טלטלה רצינית, מה גם שרבים מהמתלוננים זה אנשים שגדלו בניינטיז או לפני, בתקופה שלפני תחילת ההטייה של הסטטוס-קוו.
אני מסכים לגמרי שלדור הבא זה יהיה טוב יותר (ויהיו להם דרמות סביב נושאים אחרים).
חומר מקור פגום מאוד עם פוטנציאל, ואיך אפשר לעבד אותו בלי סוואפ?
להשאיר כמה גברים לבנים, את השאר למחוק ולהחליף בדמויות מקוריות?!
וזה בעיבוד של עלילה! בעיבוד של דמויות בעלילות חדשות זה אפילו קל יותר.
בניגוד לדמויות משניות וסיידקיקס שהן מצב תקין (ועיבוד של נשים כאלה בלבד הוא תוצאה של בעיה אחרת), סוואפ לא אמור להיות קיים במצב אידיאלי, ברור.
לצערנו חומרי המקור רחוקים אפילו מהמציאות הלא אידיאלית.
בכל מקרה, אם ייקחו מהקומיקס דמויות עם אלטר אגו סוואפ שיכולות להיות ראשיות – ויעבדו אותן כראשיות, חלק גדול מהבעיה ייפתר.
דוגמה שרלוונטית לדף אפילו שכבר לא רלוונטית ל-MCU: ג'ניפר וולטרס. עם כינוי אחר היא דמות שבעיבודים יכולה להיות ראשית. בניית היקום לא חייבה לבסס את ברוס באנר לפניה, זו לא מיס מארוול.
היא די נגזרת של דרדוויל…זה אולי לא שי-דרדרוויל, אבל הדמות שלה והכוחות שלה התפתחו כקונטרסט לדרדוויל.
את ג'סיקה ג'ונס ומוקינגבירד, שכחתי (ויכול להיות שהתכוונת למוקינגבירד? בובי מסוכני שילד?, כי למיטב זכרוני מוקינגג'י זו קטניס אוורדין שזו אמנם גיבורה, אבל בסט עולמות אחר. אולי יש עוד מישהי שפספסתי) , אתם צודקים, אבל לשתיהן כבר היו הרצות טלוויזיוניות, ואני לא חושבת שזה משנה באופן מהותי את הטיעון…
עם כל טריילר חדש, אני מתלהב יותרeshב-14/08/2022 10:00
עם כל טריילר חדש, אני מתלהב יותר
esh
פורסם אוגוסט 14, 2022 ב 10:00
לא התרגשתי משום דבר אחר בפייז 4, כבר שכחתי שההייפ הוא חלק מהחוויה.
אני מאוד מקווה שהטריילרים לא משקרים ונקבל דרמה קומית אקשן שמציגה את החיבור של גיבורי העל לעולם האנשים הרגילים. אפילו לא צריך הרבה אקשן, יותר עלילה נחמדה ולא מתיימרת (אבל שכן יהיה קשר בין סצינות ולא רצף מערכונים). יש להם את השחקנית הנכונה.
ולסדרה צריך לקרוא "הענקית הירוקה: עורכת דין בשירות בחוק".
לא רציני מידי, קליל. פרק ראשון: סיפור אוריגין. סגרו את זה ב 30 דקות. לדעתי עכשיו יהיה בדיוק מה שהבטיחו: קומדיית בית משפט עם קמאו של דמויות. פה ושם קצת אקשן שנכנס בתקציב. קצת נגיעות בעולם בני התמותה. לדעתי הם תקפו יפה את דיוני "להיות אישה גיבורה" ישר בפנים.
לשם השוואה, צפיתי מייד אחרי בפרק הראשון של מיס מארוול. אתם צודקים שהוא מבוים וערוך טוב מאוד עם קאסט נחמד. אבל 45 דקות ורק התחלנו את האוריגין? ומפה 4 פרקים פחות טובים? קצרה נפשי. אני מתחיל להבין את מי שמגיע לרוויה. אני ויתרתי מראש על הפלקון והוקאיי. כנראה שאצפה בסיכום של מיס מארוול ואולי בפרק האחרון.
כן אצפה בענקית.
כאילו, כמות הרפרנסים אכן קיצונית אבל בעיניי זה לא חיסרון אלא יתרון עצום. אני מבין כמובן שלמי שרק רוצה לראות סדרה כיפית בלי להכיר את כל היקום זה ממש מוריד ומרגיש מוגזם אבל אני לאלו שכן מעורבים בדבר הזה זה פשוט כיף גדול. מעבר לזה שזה כיף, זה גם נותן ליקום של מארוול נפח – דברים לא רק משפיעים אחד על השני עליתית אלא גם יש לדמויות האלו מקום בחיי יום יום של סתם אנשים רגילים ובאופן טבעי אנשים יתייחסו אליהם ועל ההיסטוריה שלהם, זה חיוני בעיניי בשביל לתת ליקום של מארוול באמת תחושה של יקום.
מעבר לזה – הCGI לא מהטובים אי פעם זה נכון אבל שיפור גם מהטריילר וגם בסהכ סביר ולא מעכיר את חווית הצפייה. עם פרופסור האלק אין לי שום בעיה, מה הפריע לך בו?
לגבי עומס הרפרנסים – בעיני זאת פשוט הדרך הכי לא נכונה להתחיל דמות חדשה. עדיף היה שזה יבוא בשלב יותר מאוחר. באמת שבפרק המסכן הזה שנמשך 35 דקות בלבד קיבלנו עומס שלא היה אפילו בסרטי ת׳ור ודוקטור סטריינג׳ האחרונים.
האם כבר בפרק הראשון ציפיתי לקבל את הסדרה שתשבור את כל המוסכמות של מארוול, ותיצור משהו חדש לחלוטין?
לא, ציפיתי לקבל דמות שהיא מצד אחד חדשה, ומצד שני מאד דומה לדמות מוכרת. וזה מה שהפרק עשה, אפילו ברמת הדיאלוג. תודה לדיון הענק על גיבורות שהן רק גרסה נשית לגיבור קיים – כי הפרק הזה מתייחס בדיוק לכך, בצורה מודעת.
זאת הייתה חזרה לאזור פייז 2, כשגיבורי על כבר היה קונספט מבוסס, אבל לפני שהוא התחיל לקרוס עקב המשקל העצמי.
וכמו כן, סוף סוף קיבלנו תשובה מפורשת למותו של סטן לי בסרט הענק של אנדרה נורטון.
קודם כל אני רוצה לציין שלא ראיתי בכלל את הפרק, ויכול להיות שכל מה שאני אומר זה לגמרי שטויות.
אבל עדיין, כשסדרה או סרט או וואטאבר מקבלים ביקורות כאלה (או 10 או 0), בדרך כלל מדובר ביצירה מאוד מעוררת מחלוקות ולא סטנדרטית שסוטה מהנורמה של המדיום.
לפי הטריילרים של הסדרה הזו, נראה שמדובר בסדרה קלילה וכיפית, שאין בה שום דבר שאפילו קרוב למדהים או לפורץ דרך. בקיצור, שום דבר מהסדרה הזאת לא משדר 10/10 (לפי הטריילרים והעובדה שזה סדרת MCU). אז האם יש בסדרה הזאת משהו מעבר למה שהוצג בטריילרים? האם יש משהו כל כך מדהים בפרק הראשון?
או שכל ה10/10 הגיעו כתגובה לכך ה1/10? זה נשמע לי כמו ההסבר הכי הגיוני. או שיכול להיות שמעריצי מארוול (או כל קבוצה אחרת) באמת עפים על הסדרה הזו עד כדי כך? אשמח לדעת מה הסיפור מאחורי זה אם מישהו יודע, ובכלל, למה מכלתחילה הייתה הפצצת ביקורות?
שהן שלושתן גרועות (לshe hulk יש הזדמנות להשתפר)
ברור שחלק מהמדרגי 1 לא הכי כנים אבל ככה גם מדרגי ה10, שלא לדבר על הביקורות המפרגנות ההזויות לדעתי, באטוומן הייתה גרועה מדי כדי לקבל את הפרגון של המבקרים (למרות שאני חושב שהיא עדיין fresh ברוטן מה שרק מוכיח את זה שהמבקרים לא ממש כנים או שופטים בצורה לא משוחדת)
כיפי, קליל ומהנה.
סדרה שיכולה להרוויח בקלות את תווית ה"סיטקום" הראשונה של MCU (נכון ש"וונדה-ויז'ן" עשתה את זה ראשונה, אבל אצלה זה היה יותר מכתב אהבה לסיטקומים פופולריים מאשר סיטקום שעומד בפני עצמו); ומבחינתי זה בסדר גמור. אם הסדרה תמשיך ככה בטון הזה, אני אול-אין!
בשביל פרק ראשון אני חושב שקיבלנו את שבירת הקיר שלה ואת הבדיחות במידה המתאימה (לא יותר מדי ולא פחות מדי). הרפרנסים, אפילו שהיו "קצת יותר מדי", התאימו לחלוטין למציאות של הסדרה (ולא הבנתי את התלונה שלמעלה, עכשיו אסור לדמויות בסדרה לדסקס על דמויות אחרות שהשפיעו על היקום של *מארוול* (יקום שגם הן חיות בו), להזכיר אותם בשיחות או לשתף את ההיסטוריות המשותפות שלהם כמו שנעשה במהלך הפרק? מה הן אמורות לעשות? לא להתייחס אליהן בכלל?).
לגבי הרידוד שנעשה לדמות של הענק, אני חושב שלא מדובר דווקא ברידוד שנעשה בשביל "להעצים נשים על חשבון הגברים", אלא בגלל שבאופן נורמלי, הענק הוא ענק כבר הרבה זמן, אז הכוח שלו יותר "שחוק" (ואני לא אומר את זה בשביל לזלזל), אבל ג'ניפר וולטרס רק עכשיו הפכה לענקית, אז יש לה יותר בוסט של אנרגיה ואנדרנלין לעומתו (אבל מצד שני, אנא עארף?). בנוסף, מאוד נהניתי לראות צד יותר קומי וכן, גם קטנוני, של הענק. בכל זאת, וולטרס היא בת דודה שלו ועקיצות קטנוניות זו הבעה נורמלית של יריבות נורמלית בין אחים / בני-דודים / בני משפחה באופן כללי. זו הצגת יחסים באופן ריאליסטי ואמין (לדעתי).
הפרק בעיניי היה מאוד כיפי וספתח לסדרה שלא מפחדת להראות צד יותר קליל וקומי לעומת שאר הסדרות.
לסיום, אני רק שאלה, תהיה ביקורת מתגלגלת לסדרה או רק ביקורת מרוכזת לאחר סיום העונה?
אמרתי שבשביל פרק שמציג דמות חדשה, היה קצת יותר מדי דגש על דמויות אחרות ולא על הדמות הראשית.
לא צריך לשים לי מילים בפה – לא אמרתי שיש משהו שהוא ״אסור״. פשוט דעתי על הפרק.
מהדרך שבה התלוננת כבר חשבתי שמיס מארוול עם כל ההתלהבות שלה מקפטן מארוול והרפרנסים וההתייחסויות שלה ליקום הרחב ולנוקמים פחות מתישה (ובסוף הבנתי שגם היא הפכה לעוד מוצר גנרי של היקום) בהשוואה לענקית הירוקה.
**דיסקליימר: עוד לא יצא לי לראות את מיס מארוול, אבל אני מסתמך על מה שקראתי בביקורות עליה, כאן ובאתרים אחרים.
אני למשל, הבעיה שלי מלכתחילה עם ליין הסדרות של מארוול, היא לא עם הרפרנסים שהם שמים ליקום שלהם, אלא עם הייחודיות של הסדרה עצמה. אני מעריך את הסדרה כשאני יודע שמארוול ניסתה לתת לה גוון ייחודי וטון משלה שמפריד אותה מהסרטים (וונדה-ויז'ן, לוקי, מה אם…?, מון נייט ועכשיו גם הענקית הירוקה), ולהפך, כשיש לי תחושה שטוחנים לי את המוח במשך 6 שעות על מה שיכולתי לקבל בשעתיים מהודקות (פלקון וחייל החורף והוקאיי).
בגלל שזו התמונה שקיבלתי והמונח שנכנס לי לראש מהתלונות והביקורות השליליות על כך שבסדרה הזו הענקית הירוקה מוצגת לכאורה בצורה יותר טובה ומשודרגת מהענק הירוק.
בברייקדאון של גרייס רנדולף לפרק הראשון (סתם למי שירצה, אזהרת ספוילרים) היא מתייחסת ומנתחת את ההבדלים בין הענק הירוק לענקית הירוקה גם ברמה הכללית וגם מנקודת מבט פמיניסטית, ו-וואלה, עם רוב הדברים שהיא אמרה די הסכמתי.
אם היא כן מוצגת טוב יותר (ולא פשוט שונה), וגם אם זה קשור למין שלה (במקרה החריג של הדמות הזו – כן, חלקית), זו לא "העצמה אישית" ובטח לא "העצמה נשית". זו בכלל לא המשמעות של המונחים האלה.
לא "העצמה נשית" או "אישית". שני המונחים האחרונים לא היו צריכים לקפוץ לי לראש כי הם כבר היו מרוחים בגדול על הביקורות השליליות (שהתלוננו שבשביל לתת נוכחות לענקית הירוקה, אז הסדרה חייבת להשפיל את הענק)
אתם מגזימים , ראיתי את הפרק , אחלה פרק , זורם כיפי שנון , אהבתי את הרפרנסים , מן הסתם מראים לנו את אלק ואם הוא לא לא היה מזכיר או מתייחס למשהו מאירועי העבר היו מבקרים ועכשיו שכן מתייחסים מבקרים,
לא כל פרק אמור להיפתח בהייפ גבוה , מיס מארוול נפתחה בקול תשואה ונגמר בלה בלה
גם הCGI היה בסדר גמור , מדובר כאן בסדרה שאמורה לתת לנו לפי דעתי כיוון לעולם של הMCU
כלהבדיל מאנשים שמבלבלים במוח שאומרים " שלא חייב לראות לוקי "
לדעתי הפרק האחרון של לוקי נותן את כל האקספוזציה איך שלא אומרים את זה להמשך הפייז4 ומיס זה קאנג ומזה מולטיוורס ולמה יש עכשיו קאנג הכובש "הרע"
נתחיל מהמובן הבסיסי ביותר: זה לא עובד. זה לא מצחיק, זה לא נראה טוב, וזה לא עושה חשק להמשיך הלאה.
הפרק הראשון, ברובו המוחלט, מתמקד בברוס ובג'ן, אבל לא טורח לבסס את מערכת היחסים שלהם. הם קרובים? רחוקים? אוהבים אחד את השני? שונאים? היא מתביישת בו? מתגאה בו? לא ברור. היא בת הדודה שלו אז ברור שהיא נוסעת איתו לאנשהו כי זה מה שעושים עם בני דודים או משהו.
מפה, זה מדרדר. סדנת ה"איך להיות ענק" לא מצליחה למצוא קצב, חוזרת פלוס מינוס על אותם ביטים, לא מצחיקה, ובעיקר בעיקר בעיקר סובלת הן מכתיבה פושרת מאוד והן מאפס כימיה בין טטיאנה ומארק – לפחות בגרסאות ה-CGI שלהן.
בנוסף, כל זה רק בשביל להסביר… מה, שהיא ענקית ירוקה? אני כמעט בטוח שהיינו מסוגלים לעכל את זה גם בלי סיפור אוריג'ין מוארך (אם כי דיסני לא לחלוטין סומכים עלינו עם זה בשלב זה. "מון נייט" הוא הכי קרוב וגם הוא הטריח את עצמו בסוף לסצנת פלאשבק אוריג'ינית).
ואז אנחנו בהווה, וגם כל העסק הזה לא עובד. נפתח באקראיות, נסגר באקראיות, לא מותח, לא מעניין, לא מצחיק.
אפשרי שכשהעלילה תתחיל בפרק הבא הדברים יסתדרו במקומם (כולל שבירת הקיר הרביעי שעד כה לא עובדת) אבל אם לרוב סדרות של מארוול מתחילות מבטיח, אז… לא הפעם.
סדרה שמתחילה ב"וואו" ומסתיימת בקול ענות חלושה וביזיונית; או סדרה שמתחילה "חלש" מההתחלה?
לדעתי ברור שהאופציה השנייה עדיפה מכיוון שככה יש לה פוטנציאל רק לצמוח ולהיות וואו בסוף. לא כל סדרה של מארוול חייבת להיות כזו בומבסטית מההתחלה – כגודל הבומבסטיות ככה גודל ההתרסקות בסוף.
היא בעצמה מציגה את הסדרה כ"סדרת עורכי דין קטנה" (או משהו) בפתיח. אני זורם עם זה. אין לי בעיה גם עם בומבסטיות, כמובן. אבל אני צריך שזה יהיה טוב. כאן, בפרק הראשון הזה אין שום דבר טוב.
אז אם הסדרה מתחילה להתרומם מהפרק השני וקורעת מצחוק, מגניבה, סוחפת, ואדירה (בין כסדרת ע"וד, בין כסדרת גיבורי על) – אוקיי, זה בהחלט יהיה שיפור על שאר המוצרים של מארוול (פלוס מינוס). וזה גם בהחלט יכול לקרות – היו סדרות בעולם שלא הצליחו למצוא את הקצב בהתחלה ורק לקראת סיום העונה הראשונה זרחו.
אבל התשובה לשאלה "מה עדיף" היא פשוט טלוויזיה טובה, מהתחלה ועד הסוף. ואת זה אפשר למצוא בלי לשבור את הראש – פשוט לא אצל מארוול.
קומדיה חמודה, קלילה, כיפית שמסתירה מתחת לכל זה הרבה עומק. מי צריך יותר?
Tom
פורסם אוגוסט 19, 2022 ב 11:17
קודם כל: לא מפתיע, טטיאנה מסלני זורחת בתפקיד הזה, גם כדמות CGI וגם בדמותה כאדם. אני רוצה לראות לאיזה גבהים היא תגיע בהמשך, ומקווה שהעלילה תוביל אותה גם לשיאים דרמטיים, בהם תוכל להפגין את הכישורים שלה.
עכשיו לסדרה. נתחיל דווקא בחסרון הגדול ביותר עבורי: ה-CGI של סמארט האלק. יש בו משהו מטריד, במיוחד כשהוא מדבר. מעבר לאנקני ואלי. משהו באנימציה לא עובד כמו שצריך, במיוחד כשאני משווה אותו לאנימציה בסרטים. ה-CGI של שי-האלק טוב בעיניי ועובד חלק.
מכאן, למה שכן עבד: כמו הדמות הראשית, הסידרה מצד אחד לא לוקחת את עצמה ברצינות, אבל כן לוקחת ברצינות את הצופים שלה ורואים שחשבו על בניית העולם, ועל בנייה פסיכולוגית של הדמויות שלה. הרפרנסים, לדעתי, בדיוק במקום, וצפויים במיוחד כי מדברים על חברים "לעבודה" של ברוס, שהם במקרה גיבורי על מפורסמים. נראה לי הגיוני שהם ידברו בעיקר על זה, ונראה לי הגיוני האפיון של ברוס, שמצד אחד מאוד זחוח ואוהב את הקשר הזה, ומצד שני עסוק בלברוח, ממנו ומהעולם. כמו שקרה מהרגע שהכרנו אותו כנורטון.
הסידרה שמה בחזית בדיוק את מה שדיברנו עליו למעלה – ההבחנה בין האלק אישה להאלק גבר. קרה כאן מה שחשבתי שיקרה, אבל בצורה הטובה ביותר: ג'ניפר היא הגיבורה, אבל האלק מופיע מרבית הפרק. הוא מקבל כמעט אותו זמן מסך כמוה. יותר מחצי מהפרק ברוס/הענק הוא המיסטר מיאגי שמנסה להעביר את ג'ניפר תהליך חניכה, שבו הוא משתמש בניסיון שלו כדי לעזור לה. זה שם אותו במידה רבה במרכז, על חשבון ג'ניפר. גם כי הוא השם הגדול, זה שכולם מכירים, ומושך קהל, בעולם של מארוול ושלנו. וגם כי אין חכם כבעל ניסיון. במיוחד כשהדמות מכונה באופן ישיר "סמארט", כחלק מהשם שלה. אנחנו מקבלים את זווית הראייה שלו. היא מנומקת, חדה, מעניינת, ומעוררת מחשבה. במיוחד בכל הנוגע לעניין זהות גיבור העל. כמו שמופיע בסוף הפרק, הוא גם צודק בנקודה הזו.
אבל הוא לא מקשיב לה, לחוויות שלה, לאופן שבו היא רואה את הדברים, ורק כשהיא מכריחה אותו לראות אותה, כמו שהיא, הוא מתרצה ומבין שאמנם יש לו ניסיון כענק, ובזה הערך המוסף שלו, רק שזה לא מספיק, והיא חייבת למצוא את דרכה בעצמה.
מה שעוד יותר מעניין ומורכב הוא שלא מדובר רק בחוויה כאישה (למרות שהוא משמעותי וחשוב, ומוזכר באופן ישיר), אלא זה שהיא עורכת דין. זה חלק משמעותי ומרכזי באישיות שלה, ובחוויה שלה כאדם. וגם את זה ברוס לא מצליח להבין. והנה, ההופעה הראשונה שלה כגיבורת על, הוא דווקא בבית המשפט, כשהיא עושה את הדבר שהיא הכי טובה בו. היא לא מוותרת, ולאחר שהיא מנצחת בקרב, היא חוזרת לצורה המקורית שלה, ומתעקשת להמשיך בתפקידה. גיבורת על, גם כיצור ירוק, וגם כעורכת דין.
אני מנחש שגם בהמשך ג'ניפר תצטרך להתמודד עם הציפיות ממנה, שנובעות לא ממנה כאדם או כגיבורה, אלא מהיכרות עם מי שקדם לה, מפורסם ממנה, ובעל ניסיון כגיבור על שאף הציל את העולם. מהפרק הראשון, נראה שהם יתמודדו עם זה בהצלחה.
עזרה מאוד העובדה שבאתי אליו עם ציפיות נמוכות. נכון, הכתיבה עצלנית ולא הגיונית (מדוע שג'ן תרצה להמשיך את הסיכום בדיון מיד אחרי מה שקרה באולם? גם במונחי MCU זה לא הגיוני; הם בני אדם, לא דמויות בלוני טונס) אבל היי, טטיאנה מסלני מקסימה כהרגלה ומצחיקה, לדעתי הרבה מהבדיחות עבדו (בעיקר בזכות דרך ההגשה שלה) וסך הכל נהניתי מרוח השטות. ניכר שזו לא סדרה שצריך לקחת ברצינות.
כמו כן, נחמד לראות סדרת MCU שלא תקועה בתוך עצמה, כזו שמתעלמת מהפוליטיקה ומהאירועים משני-החיים שקרו בתכני MCU אחרים (רובם במקרה הטוב מאזכרים במשפט-שניים משהו שקרה בסרט אחר או זורקים את המילה "ווקאנדה") אלא אשכרה, כך מסתמן, מתרחשת בלב ה-MCU, מאמצת כל מה שקרה בסדרות וסרטים אחרים, ותשתמש בזה לצרכיה בהמשך.
נראה לי שכבר תקופה אין הגיון פנימי יציב ל-MCU(אם אי פעם היה). אבל בסדרה שהדמות הראשית שוברת בריש גלי את הקיר הרביעי אפשר להניח את הספק הגיון פנימי הזה בצד. וכן, לגמרי היתה אווירה קרטונית מהרגיל ל-MCU בפרק הזה. לטובה ו/או לרעה.
כאחד שלא ממש מושקע ב-MCU זה פחות מפריע לי, העיקר שיהיו סרטים וסדרות טובים בפני עצמם ואם לא טובים אז לפחות מבדרים באיזשהי צורה. באופן מסוים נראה שה-MCU מתקרב יותר ליקום הקומיקסי. שם ההגיון והאופי של היקום משתנים תחופות לפי דמויות/יוצרים/החלטות עסקיות.
לא יכול שלא להתייחס לצביעותEzio auditureב-20/08/2022 13:28
לא יכול שלא להתייחס לצביעות
Ezio auditure
פורסם אוגוסט 20, 2022 ב 13:28
"וואי לבלאק ווידו יש תחת מטורף לא? לדעתכם היא בתולה? בדוק שכן, איפה היה לה זמן לסקס היא הייתה כלואה במתקן לאלמנות שחורות ואף אחד לא הספיק לחגוג לה על התחת, איזה בזבוז של תחת מדהים"
מעניין מה היו התגובות אם זה הייתה בדיחה שיוצאת מהפה של גיבור על חדש בפרק פיילוט שלו.
הוסיף גם שעל ההצבעות הלא הוגנות של 1 בimdb יש יותר הצבעות של 10 בimdb שגם הן היו עוד לפני שהפרק שוחרר.
אני חושב שכולם פה מסכימים שהסדרה הזו לא שווה 1 אבל גם לא שווה 10, אז למה הביקורת היא רק על צד אחד?
הצורת ניסוח שלי הייתה מוגזמת ולא משקפת את מה שהיה בסקרה, אבל מאמין שהבנת את הכוונה שלי למרות ההגזמה נכון?
ומסכים שאין סימטריה אבל האם הדרך לשנות את זה זה לשמר את אותה סימטריה ולהתייחס לסקס כאיזה הישג מכובד בשביל גבר? הרי הסדרה מבקרת (ובצדק) את ההחפצה היומיומית שגניפר עוברת מגברים ואת איך שהם מסתכלים עליה, ואז שהיא מחפיצה בצורה דוחה את סטיב רוג'רס זה בסדר כי לפי ראיית עולם פרימטיבית וישנה סקס זה הישג מכובד רק בשביל הגבר? הרי אחד הדברים שהסדרה מנסה לעשות זה לשבור את הסטיגמות האלה, אז היא בוחרת לעשות רק מתי שנוח לה?
ג'ניפר לא מחפיצה את סטיב, היא שמחה בשבילו, במובן מסוים גאה בו.
היא לא עושה את זה בצורה שמבזה את הבחורה האלמונית, גם ברוס לא.
זו שיחה אישית בין קרובי משפחה, אז גם אין הטרדה כלפי סטיב.
הסצנה הזו מדגימה שאפשר לדבר על מיניות בצורה חיובית לכל הצדדים.
אולי בפרקים הבאים נזכה גם לסצנה סקס פוזיטיב על אישה, למה לא?
ועדיין יש משהו נכון לדעתי באי הנוחות המובעת כאן כלפי היחס לרוג'רס. הדיון בין ג'ניפר לברוס על השאלה האם סטיב הוא בתול או לא מרפררת לדיונים בעולם האמיתי, בתוך הפאנדום ומחוצה לו. הרי כשסטיב מתנשק מול פגי עם אישה זרה, פגי נפגעת, וההשלכה היא שהוא שומר את עצמו בשבילה כ-"בחור הטוב" שהוא. לפחות כך נראה (או ניתן לפרש באופן שהוא הגיוני וסביר). ואז הוא קופא בזמן, חוזר לחיים, ומה אז? זה קשור אולי לשמרנות היחסית של מארוול שנמנעו מלהראות את סטיב, הילד הטוב, כיצור מיני, מעבר לנשיקה אחת עם קרובת משפחה של אהובתו (נשיקה לא מינית וקרינג'ית במידה רבה). אבל בפועל יש עיסוק מסוים ומסויג במיניות שלו, ולא במקרה.
השאלות שעולות כאן, בפרק הזה במיוחד, כלפי מיניות גברית, מתוך ההיסטוריה של סטיב, הן מעניינות בפני עצמן, עוד לפני שמשווים אותן להערות על מיניות נשית, מבט גברי והחפצה נשית. אפשר לחשוף את הנחות היסוד שלהן דרך הייצוג של טוני סטארק כגבר אלפא וכגיבור על. טוני הוא גבר-גבר, קצת הרבה דוש, פלייר ששכב עם הרבה נשים. זה מסתדר לנו. ככה אנחנו מדמיינים "גבר".
סטיב, לעומת זאת, הוא מצד אחד "ילד טוב", חנון, ולא שוכב עם נשים, ומצד שני גיבור על, גברי, שרירי וחסון. המיניות שלו באה לידי ביטוי בהיותו "התחת של אמריקה". החשד הזה כ-"בתול", התמיהה של ג'ניפר כלפי זה, החמלה שהיא חשה כלפיו, כל זה מראה לנו מה הציפיות מהגבריות שמייצג רוג'רס. אם אתה "גבר" אתה צריך לשכב עם נשים. אם לא, אתה כישלון. אם אתה בתול, זה בגלל שאתה ילד כאפות חנון, ולא גיבור על. אם אתה גיבור על ובתול, ידונו בכך בהפתעה וקצת ברחמים. כי זה לא מתאים למה שמצופה ממך כגבר גברי.
זה לא דומה להחפצה נשית, וליחס למיניות נשית, אבל זה כן בעייתי בפני עצמו. נניח שסטיב כן היה בתול (ונראה שהוא כן היה, לפחות עד שהוציאו אותו מהקרח), מה זה אומר עליו? על הגבריות שלו? על הפער הזה בין גבריות לבין המימוש המיני שלה? איזה מקום זה משאיר לא-מיניות למשל? הדיון הזה, של ג'ניפר וברוס, לא נראה לי כמו סקס פוזיטיב, אלא דווקא ביוש מיני, שמבליע בתוכו הרבה מאוד הנחות יסוד על גבריות, ושופט את סטיב על כך שהוא "חשוד" כבתול. למה צריך לרחם עליו אם הוא לא שכב עם אישה? למה זה צריך כל כך להפתיע? למה ההקלה שהוא איבד את הבתולים שלו בסטוץ מזדמן?
(אה, ולמה באף שלב לא מוזכר שסטיב בילה חיים שלמים בקו זמן חלופי שבו הוא התחתן עם פגי אז בוודאות הוא לא היה בתול?)
קו הזמן הנוכחי? כלומר, סטיב חזר אחורה בזמן והזדקן לצד פגי קרטר, כך שבסיום הסרט הוא כבר זקן?
כלומר, איך שהבנתי את זה בסיום "סוף המשחק", יש שני סטיבים – יש את סטיב 1 שאיתו היינו כל סאגת האינסוף, וסטיב 2 שהוא למעשה סטיב 1 שחזר אחורה בזמן לאחר הניצחון על תאנוס, והזדקן במקביל לפעילות של סטיב 1 במהלך הסאגה
ככה גם כל מה שהוא עשה בציר הזמן "המקורי" נשמר (כי סטיב 1 הופך לסטיב 2 רק לאחר שסטיב 1 נעלם וחוזר חלילה) וככה גם לא שייך לטעון אם הוא בתול או לא כי ברור שהוא איבד את הבתולים בשלב מסוים בחייו (ולא משנה מתי)… או שאני מפספס משהו?
ואפשר גם להתייחס לזה לכיוון של אמריקאים פוריטניים (ולכן פיתוי הוא טקטיקה פחות לגיטימית מחיסול), מול סובייטים קולקטיביים (שעבורם האדם הוא רק כלי, ולכן אם לכלי הזה יש יכולת מינית – הוא ישתמש בו).
הראשון, הסצנה הזאת בתוך היקום.
התייחסתי אליה אך ורק בתוך הפרק הזה.
על בעיות ב-MCU אפשר לדון בצורה רחבה, ואז הסצנה הזו תהיה נקודה אחת ברשימה.
השני, היחס למימוש מיני כחלק ממימוש עצמי.
התלונה הייתה על צביעות, ולכן התייחסתי אך ורק לתפיסה הלא סימטרית.
מה שכתבת על אי-מיניות תקף לאישה ולגבר במידה שווה.
ג'ניפר וברוס לא ביטאו סטנדרטים כפולים בשיחה הזאת.
ראשית, יותר מכל הסדרות האחרות, לפחות לפי הפרק הראשון, "שי-האלק" מחוברת ליקום הקולנועי. הדיון בין ברוס לג'ניפר הוא דיון מטא על היקום בתוך היקום. דיון שנשמע גם בעולם האמיתי כבר שנים רבות. ולכן אי אפשר לנתק את מה שעולה מהדיון ביניהם להיסטוריה של ה-MCU בכל הנוגע לסטיב. ג'ניפר עוברת בפרוטרוט על כל מהלך החיים של סטיב מהרגע הראשון שאנחנו מכירים אותו עוד ימינו. איך אפשר להתעלם מכך?
שנית, אני לא חושב שאפשר היה לשמוע דיון דומה על אישה מהסיבה שאת כתבת: אין סימטריה. שופטים נשים על היותן מיניות "מדי", ועל אסרטיביות מינית. דיון על גבריות, ומיניות גברית, של גיבור על, ישפוט אותו על כך שהוא לא *אסרטיבי* מינית, ועל כך שהוא לא פעיל מינית, ולכן לא יהיה דומה לדיון על מיניות נשית, וא-מיניות של גיבורת על.
ולכן, יש סטנדרטים אחרים, לא כפולים, שעומדים בפני עצמם, והם בעייתיים בפני עצמם. לא ניסיתי להוכיח סטנדרטים כפולים, כי כתבתי במפורש כבר בהודעה הראשונה שאין כאלה, ולא יכולים להיות כאלה כאן. אני יכול להבין את אי הנוחות כלפי היחס לסטיב, מסיבות אחרות, ואני לא חושב שאפשר לבטל את התחושה הזו, או את מה שהיא מבטאת.
קודם כל, לפי מה שנאמר ב-"סוכנת קרטר", ומאוחר יותר גם בסרט של האלמנה השחורה, נשים נבחרו להיות מרגלות לא רק בגלל המיניות שלהן, אלא גם בגלל שהן בלתי נראות חברתית. הן נמצאות בכל מקום ולא נתפסות כאיום ולכן הן מרגלות מושלמות. וכבלתי נראות, הן גם לא מיניות. לפחות בשלב הראשון.
בסופו של דבר הן כן משתמשות במיניות שלהן כנשק, ואנחנו רואים את זה לא פעם ולא פעמיים. וזה מתאים למה שכתבתי, לדעתי: מרגלות סובייטיות, הסמל של האויב, מאומנות להיות מיניות ולהשתמש במיניות שלהן כנשק, כדי להשיג מטרה כלשהי, שתפגע באומה האמריקאית. מיניות נשית מוחצנת היא נשק שפוגע באומה, לא פחות.
קפטן אמריקה, לעומת זאת, הוא א-מיני מרבית הסרטים, כשהוא מוצג כמי שעורג לעבר ולאהובתו הבלתי מושגת. יש כמה הבלחות קצרות של נשיקה קרינג'ית ושיחה מעורפלת באחד מהסרטים עם נטשה, בכבודה ובעצמה, ולא במקרה ("אני מסתדר", כשהיא שואלת אותו על זוגיות).
כשהוא כבר מוצג כאדם מיני, זו מיניות שמולאמת כמעט לחלוטין על ידי האומה האמריקאית ("התחת של אמריקה", משפט שג'ניפר מרפררת אליו עבורנו למרות שאין סיכוי שהיא שמעה אותו ומכירה אותו). הגוף שלו, שמשמש כמגן של האומה האמריקאית, הופך להיות סמל מין, שהוא בעצם המיניות של אמריקה עצמה.
בקיצור, מיניות נשית אכזרית, שנועדה לשמש כנשק בידי האויב. מול מיניות גברית שמשמשת כמגן האומה האמריקאית.
אבל – בהנחה שסטיב היה מספיק אחראי לא לפגוע בו (ובתכל'ס, זה סטיב רוג'רס, אחראי הוא שמו השני), אף אחד חוץ מפגי לא היה אמור לדעת שזה הוא. האינטראקציה היחידה שלו עם מישהו שידע שקפטן אמריקה חזר לעבר (שאנחנו יודעים ומניחים) היא עם סם, וכפי שראינו בפוח"ח – סם לא חשף את זה לאנשים אחרים.
נראה לי לא הגיוני שסטיב הזקן קיים בציר הזמן המקורי, נשוי לפגי קרטר, וסטיב עצמו לא ידע את זה. הוא הכיר אותה בזקנתה, ראינו אותם מדברים עליה ועל חייה עד אותו רגע, והוא בטח בדק בעצמו וידע עם מי היא התחתנה. גם לא הגיוני ששרון קרטר, שמכירה את סטיב טוב, והיא סוכנת מיומנת, לא יכולה לזהות אותו גם כמבוגר. ממה שראינו, הוא לא כזה שונה כמבוגר, מלבד כמה קמטים ושינוי מסוים בקול (ואני חושב ומקווה שהיא לא הייתה מתנשקת עם מי שהיה דוד שלה מנישואים בכזו קלות).
בנוסף, כל שינוי קטן שעושים מפצל את קו הזמן לממדים נוספים, לא? בטח אחרי שקאנג מת, ורמ"ז כבר לא עסוקים בתיקון ציר הזמן המקודש. כלומר, גם אם יוצאים מנקודת הנחה שהכול מתרחש בציר הזמן המקורי, במקביל למה שקורה בסרטים, וסטיב החליף את מי שהיה בן זוגה של קרטר, בהמשך למה שכתבתי למעלה, אז זה שינוי ממש גדול שבהכרח פיצל את קו הזמן לקו זמן חלופי/ממד נוסף.
אבל סוף המשחק מתרחש בנקודת זמן שבה אין מולטיוורס, ויש רק קו זמן אחד, כמו שהעתיקה אמרה. בקו הזמן הזה תמיד היה לפגי את סטיב בבית, אפילו כשהיא שכבה על ערש דווי וקיבלה ביקור מסטיב המופשר.
אני מקבל את התיקון – לא סביר ששרון קרטר לא הבינה שהדוד שלה הוא בעצם אותו סטיב שנישק אותה בגמלוניות, וכנראה סם הוא לא הפוח"ח היחיד שיודע שסטיב חי; אפשר אפילו לדמיין שכל עלילת המשנה של הוקאיי והשעון נועדה לשמור על הסוד של סטיב. אבל מעשית זה לא משנה – גם אם ב70 שנה הסוד הזה נחשף ליותר מרק פגי, הוא עדיין היה מספיק שמור. הרי סטיב הזקן ידע שיש הידרה בכל מקום והיה יכול למנוע את הגילוי.
"ג'ניפר לא מחפיצה את סטיב, היא שמחה בשבילו, במובן מסוים גאה בו" – היא כן מחפיצה, אחרת מהחפצה של נשים. היא לא רואה אותו כאדם. היא רואה אותו אך ורק כגיבור על שלא שוכב עם נשים. היא רואה רק את הגופניות שלו, ואת האספקט הפיזי הנובע מכך. החפצה באה לידי ביטוי אחרת אצל גברים, לעומת נשים, זה נכון, ולכן אי אפשר להשוות לפי מאפיינים כמו שנכתב בהודעה הראשונה שהתחילה את השרשור. היא "גאה" בו כי הוא עומד בציפיות שלה מגבר גברי כמו סטיב.
"היא לא עושה את זה בצורה שמבזה את הבחורה האלמונית, גם ברוס לא" – נכון, חשוב. אבל גם בקשר למיניות נשית לא היו מבזים את הגבר שהשתתף באינטראקציה. זה הרעיון של החפצה, בין היתר. הוא מתייחס מילולית לגופו של אדם, ולכך שצריך "להשתמש" בו נכון, ובכן, כחפץ.
" זו שיחה אישית בין קרובי משפחה, אז גם אין הטרדה כלפי סטיב." – שיחה בין ברוס לג'ניפר, שנכתבה, מבוצעת ומשודרת בכל רחבי העולם לקהל עצום. גם מדובר בדמות שהיא, מה לעשות, בדיונית, שאי אפשר פיזית להטריד. אז? יש סיטואציה שמתרחשת בפומבי ודנה בגופו של אדם, גבר, באופן שנעשה שוב ושוב בעולם האמיתי.
"הסצנה הזו מדגימה שאפשר לדבר על מיניות בצורה חיובית לכל הצדדים אולי בפרקים הבאים נזכה גם לסצנה סקס פוזיטיב על אישה, למה לא?." – כאמור, לא חיובי ולא סקס פוזיטיב. יש לתפיסתי כאן ביוש מיני, בגלל תפיסה אחרת של גבריות, ושל מיניות גברית. כאן את בעצם יוצרת סימטריה בין מקרה של החפצה וביוש מיניות נשית לגברית, וכאמור, אני לא חושב שניתן לעשות זאת.
בעצם, לכל אורך ההודעה הזו, את קובעת שאין כאן החפצה של סטיב, או הטרדה שלו (דרכנו הצופים), בגלל שאת משווה את זה להטרדה או להחפצה של נשים. ואני לא חושב שאפשר לעשות את זה. את בעצם ממשיכה את מה שנעשה בהודעה הראשונה אליה הגבת, פשוט מכיוון אחר, אחרי שהצלחת, בצורה שמאוד אהבתי, לקטול אותה.
אתה לא יכול לומר שהשיחה בין ג'ן וברוס היא שיחה בדיונית, שמשודרת לכל העולם, ובאותה נשימה לומר שהסובייקט של השיחה הזאת, סטיב רוג'רס, הוא אדם אמיתי שצריך להתחשב ברגשותיו. אם השיחה היא בדיונית, אז הסובייקט שלה הוא בדיוני, ואם הסובייקט הוא אדם אמיתי שצריך להתייחס אליו בכבוד, אז השיחה היא בין אשה אחת לבן דוד שלה.
למעשה, כתבתי ההיפך. יתרה מכך: אני מסכים שהטענה שחשבת שהעליתי היא אבסורד מוחלט. אבל אני מבין למה אפשר להבין מהדברים שלי מה שאתה כותב, אז אני אבהיר את דבריי, ואענה גם לאונליין כאן. בזה אסיים, כי נראה לי שברוב הדברים אנחנו מסכימים, ובמה שלא, ובכן, כבר לא נשכנע אחד את השני, או נגיד דברים חדשים.
קודם כל, השימוש שלי במילה "הטרדה", הוא לא האופן שבו הוא התפרש על ידי שניכם, ככל הנראה בצדק מוחלט בקריאה שנייה של הדברים. אז אני אסביר מסביב בלי שימוש במילה הזו, ואז אולי הכול יהיה ברור יותר, אני מקווה.
משפט המפתח שלי הוא : " יש סיטואציה שמתרחשת בפומבי ודנה בגופו של אדם, גבר, באופן שנעשה שוב ושוב בעולם האמיתי." הדגש כאן הוא על "אדם, גבר", ולא על רוג'רס. הדיון על הגבריות שלו, הוא דיון על גבריות באופן כללי. הדיון הזה מכיל הנחות סמויות יותר ופחות על גבריות ראויה ולא ראויה, והיא מביישת את מי שמחזיק בגבריות הלא ראויה.
השיחה הזו נערכת בין ברוס וג'ניפר, בנוכחות מיליוני צופים, ואחרי השיחה הזו יהיו דיונים אינסופיים בין מיליוני אנשים, ברשת ופנים אל פנים בדיוק בשאלות האלה. האדם שצריך להתחשב ברגשותיו, נניח (לא בטוח שאני חותם על הניסוח הספציפי הזה), הוא אותו גבר שמקשיב לדיון ומבין מה זה אומר עבורו. זה שהשיחה מתרחשת על דמות פיקטיבית בסדרה פיקטיבית לא מבטל את זה.
עכשיו, בנוגע למה שאונליין כתבה: "מה שיש בעולם שלנו, מה שהגדרת כהחפצה, קיים גם בעולם הבדיוני, ובגלל הסוכנות המינית זו לא החפצה. חשוב להצביע על הבעיה המדויקת כדי לפתור אותה".
פה נקודת המחלוקת בינינו. אני לא חושב שהייתה סוכנות מינית בשיחה הזו. יש לחץ לקיים התנהגות מינית מסוימת, שמופעל באופנים שונים מכל מיני כיוונים. התנהגות שנראית כמו סוכנות מינית, אבל בפועל, היא נלקחת מגברים כמוהו, באמצעות מנגנונים חברתיים, כמו השיחה הספציפית הזו בסדרה הזו. ושוב, ברור לי שאם סטיב היה אדם חי, ולא דמות פיקטיבית, וזו הייתה שיחה פרטית בין שני בני אדם שנוסעים לטיול, זה דיון ערכי שלא היה עולה. הדיון כאן הוא בדיוק בגלל ההחלטה לכתוב את השיחה הזו, ולשדר אותה מול מיליוני אנשים.
אז אין סוכנות מינית. עדיין לא כתבתי למה זו החפצה מינית. הנה ההגדרה מוויקיפדיה שבאה לעזרתי: "המונח החפצה מינית או אובייקטיפיקציה מינית מתאר שפיטה של אדם כאובייקט בעל אלמנטים מיניים ללא קשר לתכונות שלו."
זו החפצה כי זה מבטל את זכותו של סטיב להתנהג מינית כמו שהוא רוצה, בגלל הנראות החיצונית שלו. ועובדתית, דנים בה, והיא משמעותית ומרכזית בשיחה בין ג'ניפר וברוס. הוא צריך להיות אדם מיני מסוג מסוים כי הוא נראה כמו שהוא נראה. זה הופך אותו לאדם (פיקטיבי) שמהותו המינית נקבעת מתוך המבט החיצוני עליו, בלי קשר לרצונותיו והתכונות שלו. וכן, זה לגמרי לא מתנהג ונראה כמו החפצה נשית, ועדיין זו החפצה, ואומר משהו למיליוני גברים שצופים בסידרה, ודנים בה לאחר מכן.
שהיחס לסטיב לא הולם ולא הוגן, ואני מבינה למה קשה לראות ביחס כזה תפיסה שלו כבן אנוש.
תפיסה של אדם כמו האדם שנדמה לאחרים שהוא אמור להיות ומה שהוא לדעתם בטח רוצה להיות ולעשות, במקום כאינדיבידואל עם רצונות ושאיפות משלו, היא עדיין תפיסה שלו כאדם.
גם אזכור התחת שלו צורם ובצדק, אבל החפצה היא תפיסה ולא התנסחות.
גם ב"הקבלה" שנעשתה לגיבורה אוזכר התחת שלה, וההבדל בתפיסה ניכר.
אולי אתה נודד להחפצה בגלל ההקשר המיני? נסה לנטרל אותו.
בהגדרה החברתית ל"גבריות" יש עוד ציפיות תובעניות.
תחשוב על גבר אחר שלא ממלא דרישה כלשהי.
דמיין שיחה עליו שלא שוקלת את התכונות האישיות שלו.
אתה עדיין מחשיב אותה "מחפיצה"?
אני נודד להחפצה *מינית* בגלל ההקשר המיני, ההתייחסות לגופו של סטיב, והקישור בין זה לבין הצרכים והרצונות המיניים שלו כעסקת חבילה שמבטלת את הרצונות שלו כאדם, ובוחנת אותו בהקשר הציפיות החיצוניות *המיניות* ממנו.
בנוגע לשאלה הכללית יותר על החפצה: אני מרגיש שאנחנו נודדים לאוף טופיק נפיץ, שאני לא בטוח שבא לי כל כך להיכנס אליו, בנוגע להחפצה גברית, אבל בסדר, אנסה.
אם מנטרלים את ההקשר המיני-גופני, ומתייחסים לציפיות תובעניות אחרות אז כן, אני יכול לראות מקומות שבהם גברים הופכים החפצה *לא מינית*, במובן של הפיכתם לכלי שנועד לשימוש אדם אחר, או קבוצה אחרת, בתהליך שמבטל את האוטונומיה, הרצונות והצרכים שלהם.
**לפני הכול: אני מתייחס לשני מצבים הבאים בקצה הקיצוני ביותר של הרצף. ברור לי שהיחס לגברים בשני המצבים הרבה יותר מורכב ברוב המקרים. אבל שני המצבים האלה מתקיימים במציאות, במקומות מסוימים, והם מהווים החפצה לדעתי**.
למשל: הציפיה בעבר מנער להתגייס לשירות קרבי, לשרת את המדינה, ואולי אפילו להקריב את חייו. זה תפקידו כגבר להקריב את חייו למען המולדת. הוא מפסיק להיות אדם, והופך להיות חייל קרבי, כלי בשירות המדינה. הוא לא רוצה להתגייס? לא מתאים לו? הוא רוצה ללמוד או לכתוב שירים או לצאת לעבוד? למי אכפת.
או הציפיה המסורתית מגבר לפרנס את משפחתו. כל העול הכלכלי נופל על כתפיו, ואם הוא לא עומד בו, משפחתו עלולה ליפול לקרוס כלכלית בגללו. הוא מפסיק להיות אדם, אבא, בן-זוג, חבר, והופך להיות כלי שאמור להרוויח כסף. כזה שאין משמעות לצרכים ולרצונות שלו. הוא רוצה לעבוד בעבודה פחות מכניסה? הוא רוצה להיות מי שמגדל את הילדים? זה לא הפונקציה שהוא אמור לשרת.
זו החפצה. אמנם לא מינית, אבל החפצה. הגבר בשני המקרים הוא כלי בשירות אנשים אחרים, אין לו הזכות לבחור את דרכו. כל מהותו מצומצמת לשני התפקידים האלה, ואף אחד לא שואל מה הוא רוצה או צריך.
זה מה שחשבתי, אתה מרחיב את ההגדרה של החפצה לתחום שהוא לדעתי נושא נפרד. בעייתי ומוטמע בתרבות, אבל נפרד.
בעיניי, השיחה של ג'ניפר וברוס היא דוגמה לדיבור על מיניות בצורה חיובית, תוך כדי הפרדה מהבעיה העמוקה יותר שמתבטאת בה.
אולי כי כשאני מדמיינת שיחה מקבילה על אישה, באמת מקבילה, היא נראית לי כמו צעד מרגש קדימה.
תיאור של סקס כהישג, בלי ביזוי של הצד השני, נשמע לי עתידני בפני עצמו.
אני מפרידה את החיוביות מההנחה המרומזת השלילית שההישג הוא חובה.
כן, אני נותן לה פרשנות מרחיבה, אבל היא לא מהרהורי ליבי, אלא מבוססת ומעוגנת. אני אישית מנסה להיות נאמן ככל האפשר להגדרה הזו. זה בוודאי לא אומר שאני צודק במאה אחוז, וכולם טועים. בכל זאת מדובר בפרשנות.
בכל מקרה, נראה לי שסיימנו, תודה על דיון מעניין ולרוב מכבד.
אני מסכימה איתך לגבי הדרישה מסטיב ומגברים, ואם הטענה המקורית הייתה קשורה לזה, התגובה שלי הייתה אחרת.
אתה מגדיר את זה "החפצה", ואת ההבדל המהותי מהחפצה נפוצה של אישה מייחס לכך שהפעם זה גבר, אבל ג'ניפר וברוס דיברו על סטיב כעל אדם עם מיניות, לא כעל בובת מין.
מהאדם הזה יש ציפיות בגלל המין שלו, וזה חלק מהתפיסה הלא סימטרית, וזה בהחלט אמור לעורר אי-נוחות מסוג אחר.
אני לא שותפה לג'ניפר בגאווה מסטיב. תיארתי את התחושות שלה רק בהקשר שבו היא הואשמה.
אחר כך ערבבת החפצה עם הטרדה.
בעולם הבדיוני אין הטרדה כי זו שיחה אישית, בעולם שלנו אין הטרדה כי סטיב לא צופה.
מה שיש בעולם שלנו, מה שהגדרת כהחפצה, קיים גם בעולם הבדיוני, ובגלל הסוכנות המינית זו לא החפצה. חשוב להצביע על הבעיה המדויקת כדי לפתור אותה.
אני לא בדיוק יודע איך זה נאמר כי לא ראיתי את הפרק
אבל אני חושב שאו ששני במצבים בסדר או ששני המצבים לא בסדר.
צריך לבחור מה אתה חושב על אמירות כאלו ולא להפריד בין גבר לאישה.
לגבי imdb הייתה ביקורת למעלה פה שלא מגיע לסרט 1 או 10
אבל תמיד יש כאלו שמדרגים סתם
אפילו בדוגמה שהוא נתן כביכול בשביל השוואה, דוגמה שבה האישה היא לכאורה הנושא, הוא ניסח בלי לחשוב פעמיים משפט שבו הגברים הדמיוניים הם הנושא והיא המושא, הם חוגגים עליה.
נ.ב. אבי, אל תתלונן על דיונים כאלה אם אתה מגיב להם.
אתה יכול לפרוש מתי שמתחשק לך, רק אל תתפלא שאחרים מגיבים.
התלונה הראשית שלי הייתה שהמהות של האתר הפך לאתר בו הדיןנים הם כאלו .
התלונה המשנית הייתה שאנשים מתווכחים ללא הפסקה גם שהראה שאין פתרון בדרך .
לא אמרתי שאני לא חושב שלא צריך בכלל דיונים כאלו , אני כן אמרתי שצריך לדעת מתי להפסיק ושהמינון יהיה פחות תדיר.
אפשר להסכים איתי או לא אבל אני לא אמרתי שבכלל לא צריך דיונים כאלו .
מעניין שאף אחד לא תהה על זה עדייןיעקבב-21/08/2022 03:21
מעניין שאף אחד לא תהה על זה עדיין
יעקב
פורסם אוגוסט 21, 2022 ב 3:21
אבל כל הפרמיס של הענקית הירוקה זה שהיא שוברת נונסטופ את הקיר הרביעי.
בהתחשב העובדה שעכשיו יש לנו סדרה עליה וידוע שבקרוב יהיה דדפול 3, מעניין אותי לדעת איך נושא קיר הרביעי יטופל בסרטי אנסמבל… כאילו, מילא שהם שוברים את הקיר בסדרה או בסרט משלהם, אבל זה לא נראה לי כמו משהו שיכול לעבור מתחת לראדר כשנגיע לסרטי "הנוקמים" הבאים וכו'…
אחלה ספתח, בסך הכול נהנתי מאודRoyב-22/08/2022 00:13
אחלה ספתח, בסך הכול נהנתי מאוד
Roy
פורסם אוגוסט 22, 2022 ב 0:13
בצפייה שניה אפילו יותר. אני מאוד שמח שהחליטו לזרוק את הסיפור אוריג'ן מההתחלה ולהיפטר מהעול הזה. היוצרים סיפרו שזה בתכלס היה אמור להגיע רק בפרק 8 (דומה לוונדוויז'ון) ותודה לאל שהם לא עשו את זה. אני אישית דיי מציתי את סיפורי האורג'ין. אם אין לך באמת משהו פנומנלי לספר או רמה גבוהה כמו בספיידר וורס, למה לטרוח? אני כמעט תמיד יותר נהנה בסרט השני. כמו ספיידרמן אני שמח שכנראה לא מתוכנן שום אוריג'ן לפנטסטיק 4 וטוב שכך.
אז אהבתי גם את הסיפור המזורז פה של הענקית, אפילו דילגו כאן על כל הדרמה של הבית חולים מהקומיקס ופשוט קצת דם לקצת דם וזהו. בנוסף, היא אפילו צוחקת על ברוס שמביא לה איזה ציטוט מקומיקס שגם הוא מתאים למסע האוריג'ן של הגיבור, שזה כאמור חרוש כבר ולא מעניין. בהתחשב בעובדה ששינו את הסקריפט מפרק 8 ל1, אז אפשר להרגיש קצת את התפירות. אבל מעבר לזה פרק מחושב נכון להעיף את האוריג'ן ועכשיו יהיה מקום לדמות להתפתח למה שהסדרה אמורה להיות – סדרת עורכת דין.
הCGI היה ממש סבבה, לא הוקסמתי ולא הפריע לי. שירת את התוצר בלי לפגוע בו. מה גם שנשים תמיד יותר מאופרות עם עור יותר חלק וקשה ליצור אמינות תמיד בדמות אנימציה. זאת אומרת היה צריך ליצור לה לדוגמה כפלים יותר בסנטר או יותר קמטים וכו' אבל אז לא הייתה מתקבלת הדמות דוגמנית שהם כיוונו אליה. אפילו השיער שלה נהיה מדהים ללא סיבה, אז קיבלתי את זה ישר מההתחלה וזרמתי.
אני לא מבין למה קשה לקבל את הסדרה כמה שהיא - העצמת כוח נשיRoyב-22/08/2022 00:26
אני לא מבין למה קשה לקבל את הסדרה כמה שהיא - העצמת כוח נשי
Roy
פורסם אוגוסט 22, 2022 ב 0:26
אני לגמרי בסדר עם זה. זה אף פעם לא היה מבחינתי הWoke. אני הכי בעד go girl. אני גם מהאלה שחושב שהסצנה של כל הגיבורות באנגדיים הייתה מגניבה, למרות שעל פניו.. 'היא לא לבד' מטופש לחלוטין ולא קשור לכלום. המסרים כאן היו מכווני נשים וזה לגמרי לא היה איכפת לי, אפילו לא שהקטינו את כל הגברים מסביבה והעצימו נשים. זה עבד במתכונת של הסיפור. בציפורי הטרף לדוגמה זה הרגיש מאולץ ומרודד. פשוט שגם לגברים יהיה מצ'ואיזם גברי.
רק מה היה קורה אם היו עושים פליק לנטלי פורטמן? מה היה קורה אם היו מדברים אם דמות נשית שכבה או לא? זה לא היה מתקבל טוב. אני אישית בעד פתיחות של 2 המינים, בעד החפצות (נאמור תגיע כבר!) ובעד מיניות פתוחה יותר. אגב התשובה שלי תמיד הייתה שקפטן אמריקה שכב עם באקי אז מבחינתי כל השאר תאוריות ושמועות וזו האמת. באקי בבירור לא עמד בפיתוי של התחת של אמריקה ולא לחינם הייתה לו יד משופרת. זאת התאמה משמיים☺️
יש תוכן על גייז שהוא מפוקס על מסרים של גייז, שאני אישית דיי מאסתי בזה. ויש תוכן עם גייז שהוא לא קשור ל'מסרים של גייז' אלא הגייז חיים בתוכו. כשג'ניפר מספרת לו על התמודדותה כאשה זה מסרי נשים, כנל שהגברים טורפים דוחים במשרד ומחוצה לא והנשים הן מתוקות אחת לשנייה שכולן ביחד (היא לא לבד!) מושיטות לה את הטלפונים שלהן. אז זה לא בראש שלי ואין קשר להשוואה אלא לחלוקה. אולי אצלך כל תוכן נשי הוא תחת מטריה אחת העצמה או לא, אצלי אני מבדיל.
עוד דוגמה, וונדר וומן נוטה טיפה למסרים נשיים אבל באותה נשימה גם פנה לקהל הגברי עם הסקסיות שלה. לעומת זאת קפטן מארוול, לא היה בו הרבה איזכורים שפונים להתמודדות של קושי של אשה בעולם גברים, חוץ ממונטאז קטן שאמרו לה שהיא לא יכולה. אבל עשו אותו בסגנון שהוא גם היה יכול להיות לגבר חלש. בנוסף, היא גם לא פנתה כל כך בסקסיות לגברים אלא הייתה מי שהיא. אז תסכימי איתי שיש גישות יותר ברורות ויש פחות. בכיף היה אפשר לשנות את קפטן מארוול לגבר והסרט לא היה משתנה כמעט. אני חושב זה גם למה קפטן מארוול כל כך עיצבנה גברים כי היא שיחקה כביכול במגרש גברי וללא מאמץ. ועוד דוגמה אחת, ריי סקייוקר הייתה אישה בתוך תוכן. לא היו לה מסרים ספציפית לנשים בכלל.
על מסרים שנעימים לסטרייטים ועל מסרים להט"ביים מדי?
למה אתה מלמד אותי על נשים?
גם אני יכולה להתבכיין. הנה:
הנשים מטומטמות, רואות אישה חבולה ומעניין אותן רק לאפר אותה! הקטנת נשים!
סדרה על אישה מתחילה בפרק שלם שהיא חולקת עם גבר שכבר כיכב מספיק! זמן מסך גברי!
עשו אותה רזה וצנומה יחסית כדי להעצים את הענק עוד יותר! העצמת כוח גברי!
נשים עוזרות לה רגע פה ודקה שם, גבר מקדיש ימים למענה! האדרת סיוע גברי!
אבל בתוכן? כמו תמיד, אתה קורא מחשבות:
"אולי אצלך כל תוכן נשי הוא תחת מטריה אחת העצמה או לא, אצלי אני מבדיל."
אז הרשה לי ללמד אותך מה אני חושבת, אם זה לא מוזר לך מדי:
1. *אני לא מחלקת ל"העצמה או לא"
2. עוד לפני כן טעית, כבר במילים "כל תוכן נשי". בכלל אין לי הגדרה ל"תוכן נשי".
3. "העצמה" בעיניי היא אפיון של דמות עצמאית שמגשימה את עצמה. לא יחסי כוחות.
ואתה, "אני מבדיל"?
אתה הגדרת "תוכן נשי".
אתה סופר את השניות שבהן גברים הוצגו פחות טוב מנשים ואת המאפיינים שבהם ברוס לא מתעלה על ג'ניפר.
אתה בסך הכול עוד אחד שמגדיר "העצמה נשית" כמו ילד שהזהות המגדרית שלו בנויה על האמונה שהוא חזק, חכם ומהיר יותר מילדה.
אתה מאמין שאתה שונה כי אתה "לגמרי בסדר עם זה"?
אלה מילים שלך, גם אני יכול לכתוב על זה תלונה שלימה מפורטת ולהוציא מזה טיעון שלם, שהוא לא בסיס של מה שאנחנו מנסים (או שלא) לדון.
בכל מקרה אונליין אני בכוונה אכתוב כבר לסוף, נראה לי שיש לך דעה מאוד ברורה מה את חושבת מה אני חושב ומה עקום בחשיבה הזו. ואענה לך בפשטות שהקרב מלחמה הזו שאת מנסה ליצור בשביל להשיג את המטרה שלך, לא מושגת ובעיניי מפספסת. אבל ראיתי שאת כותבת כבר את הגיגייך לדור הבא, אז כנראה לא משנה מה אני אכתוב ולכן לא רואה טעם.
אני אחד שרואה בהשקפת עולמו את הסדרה וזו החוויה שלי. רואה שזו לא החוויה שלך ואת רואה בזה מה שהוא לא נכון 'שצריך לתקן' אבל גברתי את לא מחזיקה באמת ולא משנה כמה תנסי להציג אותה ככזה. יש לך דעה נחרצת ככל שתהיה, את לא צריכה לתת לי הרגשה שהדעה שלי מבוטלת! ואת מזכירה לי קצת את כל הטבעוניים שמאמינים באמונתם ובאים באגרסיה על 'הלא מאמינים'. הייתי פעם חרדי הספיק לי, אין לי צורך בהטפה/לימוד מאף אחד/ת ואם את לא מתחברת למה שאני אומר זכותך, אבל יהיה יותר נעים שתתני לי את המרחב להתבטא ולא שאני מותקף על ידי נשק גרעיני פמיניסטי. אני בסך הכול אחד.
זאת אומרת תקנו אותי אם אני טועה אבל אף פעם לא הייתה סצנה כזו בקולנוע. שגבר איכפת לו כל כך מ'חבר' שלו והוא כזה קרוב אליו. אם באקי היה אישה ממזמן כל מפיק הוליוודי היה הופך את זה לסיפור אהבה. הקרבות שלהם זה ריקוד שפגי לעולם לא תבין. השיתוף פעולה בחדר מדרגות והמרדף של קפטן אמריקה שרודף אחרי טאצ'לה שרודף אחרי באקי אין יותר הומו אירוטיקה מזה. אז מבחינתי מארוול לא היו מוכנים לתת את זה באותו זמן, אבל הם השאירו למעריצים להנות בין השורות, בדיוק כמו שאף אחד לא ידע שקאפ היה בתול עד עכשיו או לא.
בשאלת ההחפצה אני לא אגע. אני חושב שאנחנו מסכימים בשורה התחתונה, אבל לא בנימוק או בדרך למסקנה הזו. אבל כבר דיברתי על זה, ואין לי כוח.
בנוגע לשאלת ההקטנה: תראה, דמויות של גיבורים וגיבורות חזקים מאופיינות דרך יחסי הכוחות שלהם מול הדמויות האחרות שמסביבם. הן תמיד יהיו טובות יותר מאחרים בדיוק במה שמאפיין אותן כייחודיות. אם אתה בלש, אתה תהיה בלש יותר טוב מהמתחרים שלך. אם את רופאה, את תהיי יותר טובה בניתוח או באבחון או מה שזה לא יהיה. אני לא רואה אף אחד מתלונן שהאוס תמיד יודע מה האבחנה הנכונה, נכון? גם כשהוא מקטין ומבטל את כל הרופאים והרופאות שסביבו, לא? זה כוח העל שלו, וזה מה שמאפיין אותו כגיבור חזק וייחודי.
יש כמובן סוגים אחרים של דמויות אנטי-גיבורים, או אנשים רגילים שמתמקדים בהם. לא עליהם אנחנו מדברים. זה לא הז'אנר.
כאן אנחנו עוסקים בגיבורי על, שמאופיינים בכוח ייחודי. הפלאש הוא הכי מהיר, סופרמן הכי חזק, באטמן ואיירון מן הכי חכמים (ועשירים). זה הגיוני בעולם סופר קיצוני כמו עולם שיש בו נבלי על וגיבורי על. אלה חוקי הז'אנר שכולנו כל כך אוהבים כאן. אם הם לא הכי טובים, זה עומד ממש בבסיס העלילה, ומצריך טיפול מיוחד. כדי שאפשר יהיה לאתגר אותם, מציבים בפניהם נבל חזק לא פחות. הם עוברים תהליך ארוך של גילוי עצמי, ורק אז מתגברים עליו. זה אומר שמקטינים אותם? או כשבא גיבור מתחרה, מהיר יותר, חזק יותר, טוב יותר בדיוק במה שמאפיין אותם, יש עיסוק פסיכולוגי וחברתי בכך. מה זה אומר שהם פתאום לא הכי טובים? זה אומר שמקטינים אותם? לא, זה מה שמעניין בעלילה. זה חלק אינהרנטי מהיותם יותר טובים מאחרים כגיבורים חזקים.
אז מה אפשר לעשות כדי לבדל גיבור חדש? להדגיש את הכוחות הייחודיים שלו דרך היחס לגיבורים אחרים. כאן, שי-האלק מאופיינת מול האב הקדמון שלה, האלק, דרך כמעט אותם כוחות: גדולים, גמישים, חזקים מאוד, עמידים.
כשהם בפני עצמם, כאנשים (או יצורים) ייחודיים, הם שומרים על היתרונות הברורים שלהם. סמארט האלק, כברוס, חכם מאוד, מדען בעל כישורים שבעולם שלנו נחשבים על אנושיים. היא לא יותר חכמה ממנו. הוא זה שעורך את הניסויים שמסבירים לה מה קרה לה. בזה הוא יותר טוב ממנה בהרבה.
היא לעומת זאת, עורכת דין. העבודה שלה היא להשתמש בחוק בצורה יצירתית, ולנאום באופן כריזמטי, משכנע ורהוט. והנה, בזה היא טובה יותר גם כשי-האלק: היא שומרת על יכולת הדיבור וההבנה שלה של העולם. תהליך שברוס היה צריך לעבור יותר מעשור (והגיע לפתרון בזכות כוח העל האמיתי הייחודי שלו כברוס, ולא כענק – השכל הגדול שלו).
אבל במקום שבו הם נמצאים זה מול זה, שקולים בכוחות, צריך לבדל אותה. היא הגיבורה. כדי לעשות את זה צריך להפוך אותה לחזקה יותר במקומות מסוימים. הוא בכל זאת זורק סלע רחוק יותר ממנה, אבל היא גמישה יותר ויכולה לעשות כל מיני תנועות יוגה מתוחכמות. הוא דמות קצת קומית, כי אנחנו בקומדיה, והם מרביצים אחד לשני ורבים כמו אח ואחות (פחות כמו בני דודים, שזה היה חמוד אבל לא ממש משכנע). היא מנצחת אותו, והוא אותה, והם מוצגים ממש כשקולים זה מול זה, באופן כמעט מתמטי ומחושב.
ובכל זאת, אתה רומז, שבעצם מקטינים את ברוס. תהליך בידול, שקורה בכל מקום כל הזמן בז'אנר הזה, של גיבור ראשי, הופך להקטנה של דמויות אחרות, כשמדובר על גיבורה. תהליך שכאן הוא אפילו לא קיצוני כל כך, ולא משמעותי, יחסית למקומות אחרים. זה אומר בעצם, שזה שהיא גיבורה כבר מקטין את האנשים שסביבה, ואם מדובר בגברים, אז מדובר בתהליך מכוון וייחודי של פרוגרסיביים מרושעים וקונספירטורים (פרשנות שלי, מילים שלי).
הוא רופא גרוע שהוצג כאחד הרופאים הטובים בעולם, שעולים אליו לרגל.
וכאמור, מסכים בנוגע לנקודה השנייה. אני לא חושב שהקטינו אף אחד. אני חושב שעשו כאן עבודה טובה של בידול ביחסי הכוחות בין האלק, שהוא לא הגיבור, לגיבורה החדשה, מה שעושים תמיד. הפעם אפילו בצורה יותר מתוחכמת
את ברוס מארוול הקטינו עוד מאינפיניטי וור, מספיק להיזכר איך אוקויה מסתכלת עליו בבוז שהוא קורס לתוך האדמה. גם כאן הפכו אותו לקצת מנותק, אבל שוב זה עובד מבחינתי וזה מה יש. אבל יש הרבה מעריצים שמתבאסים מזה.
(השמועה מספרת שהדיל שיוניברסל חתמו עם מארוול על זכויות האלק ונאמור, היה ל15 שנים.. כך שאם זה נכון מ2008 עד סוף 2022 אמור לפוג תוקפו של החוזה ודיסני תוכל ליצור סרט שיאדיר את ההאלק ואני בכלל מקווה לסרט של נאמור!)
בכל מקרה, כל הפרק הראשון של שי האלק הוא מקטין גברים ומאדיר נשים. מברוס שעוד מובן, לגבר היחיד שבמשרד שיורד על העבודה של ג'ינפר, לגברים הטורפים שמחכים לה מחוץ לפאב, כשלפני זה כל הבנות בשירותים כאלה מתוקות ותומכות. בקיצור לא היה גבר אחד תומך ומוצלח. כאמור לי זה לא מפריע כלל. פשוט אני אוהב שזה גם הפוך, כשירצו להאדיר גבר שלא ירגישו צורך לתת לאישה מקום מכובד וייצוגי, אם זה כחלק מהעלילה סבבה, אם היא צריכה רק להיות ברקע ולשרת אותה גם טוב, כמו שכאן הגברים הם יותר שירות עלילתי.
שוב אבל זה רק פרק אחד, אנחנו יודעים שדרדוויל ועוד דמויות גבריות מגוונות אמורות להגיע, אבל זה מה שנראה על פניו ויוצרי הסדרה רצו לשים דגש, איפה הם רוצים אותי כצופה.
אוקויה היא אחת הדמויות הראשיות, שנייה לטאצ'אלה. שים לב: *שנייה* לטאצ'אלה. זה לא אומר שהיא מוקטנת. היא מוצגת כלוחמת מוצלחת במיוחד, מנהיגת הלוחמות הטובות ביותר בעולם. זה כוח העל שלה. וזה לא שטאצ'אלה הוא לא לוחם מוצלח בעצמו. הסרט מראה לנו כמה הוא טוב. אבל כדי לבדל אותה כגיבורה חזקה בפני עצמה, היא יותר טובה ממנו בתחום שהיא *אמורה* להיות יותר טובה ממנו. כבעלת כוח על, במדינה המתקדמת בעולם, היא מתנשאת באופן כללי, כולל מעל ברוס. זה חלק מאפיון הדמות שלה. היא לועגת למערביים בכל מפגש איתם. כמו ששורי חכמה יותר מטאצ'אלה, והרבה אחרים, ויודעת את זה. כמו שאמא שלו שקולה ובעלת ניסיון חיים יותר ממנו. ועדיין, טאצ'אלה הוא גיבור העל, המלך המיועד: הוא יודע להילחם, הוא חזק, הוא חכם, הוא מוסרי, והוא מוצג כמי שראוי למלוך. כעסקת חבילה, הוא יותר טוב מכולם וכולן שם, וכולם עובדים בשבילו. זה מקטין את אוקויה? את שורי? את אמא שלו? אני לא מוצא פה הקטנה. רק אפיון דמויות, בידול של הכוח המשמעותי עבורן, ומתוך זה דווקא העצמה של הגיבור הראשי. את ההעצמה שלו כגבר (כחלק משושלת ארוכה של גיבורים גברים) אתה לא רואה. ואת היחס המשני לאוקויה, שורי והאמא אתה לא רואה כהקטנה מגדרית, למרות שהן דמויות משניות שכל מטרתן לשרת את הדמות הראשית, והן נאמנות לו באופן מוחלט.
בנוגע לשי-האלק, יש לחלק לשניים את ההתייחסות לדמויות. ראשיות ומשניות. יש לנו רק דמות ראשית אחת חוץ מג'ניפר, האלק.
האלק לא הוקטן, נקודה. בשום שלב. הוא מוצג כבעל כוח שווה לשל ג'ניפר, מספר רב של פעמים, בכל מה שקשור לכוח העל המשותף לשניהם. הוא חכם מאוד, מה שמאפיין אותו מרגע שהכרנו אותו. הוא מדען בעל כישורים מדהימים. הוא נואם לה נאום מדהים על כך שצריך גיבורי על והיא לא יכולה להתעלם מהאחריות שלה כבעלת כוחות עצומים. מה שהוא יודע בזכות ההיסטוריה שלו עצמו.
ג'ניפר לא מדענית, ואין לה שום כישורים כאלה. היא עורכת דין, היא טובה ממנו בתחום הזה, וזה גם מה שמאפיין אותה כחזקה כשהיא הופכת להאלק. היא יודעת להתנסח, היא מאוד כריזמטית, ויודעת להשתמש בחוק לצרכיה. זה עובד לטובתה כהאלק שיודעת לדבר, וכשהיא מנסה לשכנע את ברוס שיעזוב אותה בשקט, ויחזיר אותה לחיים שלה. וכשהיא בבית משפט ועוברת ממצב אדם למצב האלק בקלות, במקום ששייך לה.
שניהם, בהיותם חלק מקומדיה, מוצגים כדמויות קומיות קצת חמודות, עם הרבה חסרונות, בגוף של גיבורי על, עם חוויות של גיבורי על. הדיסוננס הזה הופך את הפרק למצחיק יותר. אבל אתה רואה רק את ברוס כדמות מגוחכת ולא את מגוון הפרצופים והמצבים שבהם ג'ניפר עצמה הופכת לדמות קריקטורית.
בנוגע לדמויות המשנה: אין הרבה כאלה, כי רוב הפרק ג'ניפר וברוס לבד. הדמויות המשניות שטוחות מאוד, לפחות בפרק הראשון, והן נועדו לשמש את הדמות הראשית במסעה לגילוי עצמי.
זה לא חדש. יש המון דמויות כאלה. הן חלק מהז'אנר. בוא נצא רגע מהפרק ונלך אחורה בזמן, לסרט איירון מן 3. במהלך הסרט, הילד שטוני פוגש מסייע לו להתגבר על המכשולים שבדרכו, בזמן שטוני עובר משבר נפשי קשה. האם זה מקטין את טוני, או גברים לבנים עשירים וחזקים באופן כללי? אני מנחש שתגיד שלא. או איירון מן 1, הקלאסיקה של הקלאסיקה. יש לנו את הרופא שעוזר לטוני במערה להכין את הרובוט. האם זה מקטין את טוני, או גברים לבנים עשירים באופן כללי? הרופא מוצג הרי כחכם, מוצלח ושקול יותר באותה סיטואציה, ועדיין משרת את הדמות הראשית, ומת בשבילה.
בשני המקרים, לא. דמויות המשנה לא מייצגות שום דבר כזה. הן שם כדי לשרת את הדמות הראשית, מתוך הקשר נרטיבי וז'אנרי, מוצגות מתוך נקודת המבט של הדמות הראשית, שהיא גיבור העל. ההבדל הפעם שנקודת המבט היא נשית, ואלה חוויות נשיות, שאתה (ואני למען הכנות) ולא יכול להבין אותן עד הסוף.
שאני חשבתי לומר לך בדיוק את זה, שעם טום אני יכול יותר להתדיין ולהקשיב, כי אני לא מרגיש שהוא תוקף אותי אישית. אבל באמת נזהרתי שלא יצא שאני מאדיר גבר על חשבון האישה בדיון בדיוק על זה. אז הקלת עליי שאמרת את זה עכשיו בעצמך:)
תקרא את מה שאתה כותב, לא כדי לעטוף את אותו תוכן במילים יפות יותר להבא, רק כדי להבין איך אתה נשמע מהצד.
אולי תהנהן לעצמך בהסכמה ואולי תגלה נקודת מבט אחרת, לא יודעת. שווה לנסות.
שבן אדם כבר התעצבן עליך (ונראה שדי הרבה אפילו) לזרוק לו תגובה צינית לרוב לא גורם לו להגיד ״אבהה זו תגובה צינית אז לא אענה עליה ברצינות״.
לרוב זה מעצבן אותו יותר .
אז אני לא אומר שזו הייתה כוונת המשוררת אבל אני כן מבין למה רוי התעצבן .
קודם כל, בשביל סדרה ששווקה כ"קומדיה של חצי שעה של מארוול" זה…לא היה מצחיק. אני חושב שאולי צחקקתי פעם או פעמיים. למעשה, די בטוח שהיו בפרק יותר דברים עצובים מאשר מצחיקים. אז כן, התחלה ברגל שמאל מהבחינה הזאת.
דבר שני, למה הו למה לפני שמגיעים ל"תכנית עורכת-הדין הכיפית" שלך אני צריך לשבת בחצי שעה של אקספוזישן-דאמפ שהיה יכול להיות 10 דקות, אם לא פחות? כל-כך הרבה מזה הרגיש כמו ריפוד של זמן הפרק. זאת המקבילה של להגיע לישיבה שהייתה יכולה להיות אי-מייל.
דברים שכן אהבתי: הסצינה בשירותים הייתה חמודה (הזכיר לי את הקטע ב"ציפורי הטרף" שאחת מהדמויות מציעה לאחרת גומייה לשיער בזמן קרב) והעצה של האלק לג'ן לגור בבית עם תקרה גבוהה (בתור אדם גבוה, הזדהיתי מאוד).
אבל בגדול, לא משהו בכלל. אולי הפיילוט החלש ביותר של סדרות מארוול/דיסני עד כה. יותר מדי אקספוזיציה ודריכה במקום והרבה כלום.
ולסיום, אני עשוי להתחרט על כך, אבל אכנס לשדה המוקשים שהוא האספקט המגדרי, פשוט כי נמאס לי כבר מגברים בשנות ה-30 לחייהם שעוד לפני שהסדרה עלתה מיהרו לדרג אותה 1 בימד"ב או להיות הילדים שצועקים Woke בטוויטר או להעלות סרטונים ליוטיוב עם ת'אמבנייל של שי-האלק אומרת "אני שונאת גברים!" בלי קמצוץ של מבוכה או מודעות עצמית. ככה אתם נשמעים, FYI.
אני לא חושב שיש פה "העצמה נשית", אלא – כמו שג'ניפר אומרת – תיאור של קיום בתור אישה. אבל תמיד שעולים נושאים מגדריים, אנשים – לרוב גברים – ישר אוהבים להפוך את זה לקרב או תחרות. או שהם מתגוננים ("לא כל הגברים!") או שעולים להתקפה ("לנו יותר קשה!"). זה פשוט צריך להפסיק. להגיד "נשים מרגישות לא בטוחות במרחב הציבורי" או "קשה להיות אישה" ≠ להגיד "כל הגברים מטרידנים בפוטנציה" או "החיים של גברים תותים". לא כל דבר צריך לקחת בתור התקפה.
מה שכן, אני גם לא אהבתי את הראנינג גאג על קפטן אמריקה, אבל בעיקר כי זה לא היה מצחיק בפעם הראשונה. עשה לי פלאשבקים לעונה 3 של שרלוק כשהיוצרים בחרו להגיב בתוך הסדרה לכל מיני תאוריות ושטויות שאנשים כתבו ברדיט. Not the best plan. תנו לשטויות באינטרנט להישאר שטויות באינטרנט.
עם כמה תיכוניסטים מרוכזים בחלק האחורי, אחת דיברה על כאבי מחזור והבנות שיתפו כמה זה כואב ומתסכל. אחד מהבנים התעצבן ואמר שיותר כואב להיפצע או למות בקרב. זה דור העתיד.
יש לי הרגשה שמפיקי הסדרה עשו טעות בסדר הפרקיםeshב-23/08/2022 08:37
יש לי הרגשה שמפיקי הסדרה עשו טעות בסדר הפרקים
esh
פורסם אוגוסט 23, 2022 ב 8:37
מראיונות עולה כי הפרק הראשון, האוריגין, היה אמור להיות מספר 8. זאת אומרת שהוא בכלל לא מייצג את הסדרה.
לדעתי, מפיקי הסדרה התעקשו להזיז אותו להתחלה כדי להשתמש בענק הירוק בתור שחקן קישור חזק.
אם הוא לא היה, אז היינו נזרקים ישר לסדרה כמות שהיא, במבנה הרגיל שלה. פרק האוריגין היה בא בהמשך, כשובר שגרה.
הרי מהטריילרים כולם יודעים שהענק יופיע. למה לא לחכות, לתת לאפקט הזה לגדול? להשתמש בציפייה?
במיוחד כשאני לא מכיר את שני האנשים שדיברו עם הענקית בתחילת הפרק וגם לא מבין על מה היא נאמה. אם זה היה המשך של עלילה, אז פתאום לקטוע, לשבור קיר רביעי ולספר אוריגין, דווקא היה מרענן. כבר העיזו לעשות מבנה סדרה קצת אחר עם וונדהוויזן, למה לא פה? וגם זה לא כזה יוצא דופן, רק מרפרר לנטיית הגיבורה לשבור קיר4.
לפי דעתי זה נסיון הפקה "ללכת על בטוח" שבא בעוכרי הסדרה. אולי הרבה מהדיונים לא היו אם זה היה אחרי שכבר הכרנו את הגיבורה. אף אחד לא עשה אוריגין לגסיקה גונס והיה אחלה.
אם הפרק השני היה הפרק הראשון בסדרה, היו מקבלים אותו בשיפוטיות קטנה יותר. אם הפרק הראשון היה אחרי אמצע הסדרה, היו מקבלים אותו כמשב רוח מרענן.
היפוך הסדר גם היה עוזר להרגשה הכללית של עולם שלם מאחורי הסיפור ושלא מאכילים אותנו בכפית.
הפרק השני עבר על על התלונות שעלו לנו והתייחס אליהן בעצמו: היותה אישה והיותה נגזרת של גיבור אחר. דווקא המנעות ממדידת הכח שלה הייתה מיטיבה עם הדמות (הסצנה בבית המשפט בסיום הפרק הראשון צריכה הייתה להיות הסצנה הפותחת של הסדרה כולה). ככה הפרק עם האלק היה מגיע כמענה לשאלות. ככה שיחת הטלפון שלה אליו הייתה באה יותר יפה כי זו הייתה סצנה עם גיבור גדול + טיזר רצחני ל mcu. ואז הסצנה בפתיחת הפרק הראשון תקבל נפח פתאום, ולא בדיעבד. גם היו פחות מקשקשים על הבדיחה עם קפטן אמריקה, זה היה מקבל פרופורציות.
הסדרה קלילה. היא לא ממש קומדיה כמו שפשוט העלו את מינון הבדיחות מסרט מארוול יחיד: כאשר המטרה להקליל את השיח ולא להיות רציניים. זו שיטה "להחליק" נושאים כבדים. מקבל שלא כל הבדיחות קולעות, צריך היה יותר שיוף.
אני ממש לא מבין את התלונות על פייסינג: עשו מונטז' יפה של חיפוש עבודה, בכל פעם הרקע מאחורי הדמות משתנה ומראה שהיא פונה לפירמות ברמות יותר ויותר נמוכות. זה מראה על ייאוש. השחקנית נהדרת, והיא אכן ברמה מעל רמת הכתיבה. כמה זמן תרצו שימרחו על "אוי אוי אוי אני מובטלת" בפרק של חצי שעה? עבור אמריקאים, אבטלה היא נושא הרבה יותר קשה מלנו הישראלים: אין ביטוח בריאות למשל. וגם את זה היא מזכירה בפרק. אח"כ נגעו יפה ב"למה לקחו אותי לעבודה".
לא מבין מה הבעיה עם האבומיניישן, דווקא נראה שהוא יהיה ארק של מספר פרקים. בטח זה גם יהיה הטריגר להכנסת וונג, כי משתמשים בסצנה של ההוא עם הצמידים, שכחתי שמו. ממליץ להקפיא מסך בסצנה עם החברה שלה בסלון כשהיא גולשת ברשת, שמו שם כאילו ידיעות מצחיקות מהעולם. אפילו יש רמז למדור "איפה אפי" רק עם אנטמן.
סך הכל חצי שעה נחמדה מאוד, הולכת טוב עם חלב חם וחצי חבילת טים טאם.
נהנתי גם מהראשון, אבל הוא ללא ספק היה מנותק לחלוטין ולא מייצג את מה שהסדרה באמת. הרבה יותר מצחיק, הרבה יותר מתאים ז'אנרית למה שהסדרה מנסה להיות. אני חושב שהולך להיות כיף בעתיד.
הסדרה שוב כושלת, מבחינה דרמטית, להבהיר כל מיני דברים שקורים בה והתוצאה היא סתמיות – למה היינו צריכים את כל עשר הדקות הראשונות, בעצם? מה זה נתן לנו? למה זה היה צריך להיות במסגרת משרד אחר ולא אצלה?
המפגש עם טים רות' הוא קליל, אבל הסדרה עדיין מאוד רחוקה מלהיות, נו, טובה. אם אני צופה בה בעיקר כי אני סקרן לדעת איך ישתלבו כל מיני הופעות אורח זה.. לא משהו.
וכזה, אנחנו כבר פרק שני ובשלב הזה נהיה ברור שהכתיבה הקומית פה היא פשוט כושלת. או הכתיבה או הביצוע, לא יודע אבל "עשיתי מפה עם השירותים הכי טובים לעשות קקי" זה לא בדיחה. "זה גרוע" זה לא בדיחה. שום דבר מצחיק לא קורה בסדרה הזאת, ואולי אם לא היו מוכרים אותה ככזו זה היה פחות מציק לי.
ופתיח שעונה על השאלה הזאת היה במקום. אבל כאן פשוט פיטרו אותה, היא הייתה מובטלת לשלוש דקות, ואז יש לה שוב עבודה – אבל במשרד אחר.
אבל… אנחנו לא מכירים את המשרד הישן, ולא את החדש. לכאורה הרעיון היה "וואו, זה ממש מבאס להיות בפיטורים, והיא בנאחס משמעותי אבל אז וואו! היא מקבלת עבודת חלומות.. עם קאץ'!". אבל לא הבהירו את כל זה. לא הבהירו את השכר והמעמד שלה בעבודה הישנה, לא נתנו לה להיות באמת בנאחס (ולא עשו עם זה, פרקטית, כלום – חוץ משיחה יפה עם אבא שלה שבתכלס קצת בוזבזה).
בקיצור, כל המהלך הזה היה לחלוטין יכול לקרות גם בתוך המשרד – "לאור המעמד שלך, אנחנו שוקלים קידום" "יאי!" "אבל את צריכה להיות שי-האלק" "אוי" "וכשאנחנו אומרים "שוקלים" אנחנו מתכוונים שאנחנו כבר מצאנו בשבילך מחליפה בתפקיד הישן שלך" "אוייייי".
זאת הייתה סצינה מאד דחוסה, אבל ברור שזה לא היה הליך קל עבורה. גם די ברור שהעבודה החדשה היא לא עבודת חלומות, אלא עבודת אין ברירה, כי הוא היחיד שהציע לה, ובגלל זה היא גם מוכנה לוותר על אידיאל שהיה לה שבו שי-האלק לא תגדיר את עורכת הדין ג'ניפר וולטרס.
הפרק הזה עושה עבודה טובה בשביל להראות איך המציאות מוחצת את ג'ניפר וגורמת לה להתפשר על המון עקרונות שהיא בנתה לעצמה בזמן האימון עם ברוס. יכול להיות שבהמשך הסדרה היא תמצא את הדרך לחזור אליהם, ותהיה יותר עורכת דין מוצלחת מאשר גיבורת על; ייתכן שבהמשך הסדרה היא תבין שלגיבור על אין באמת חיים נורמליים, והיא תהפוך להיות חלק מהאוונג'רס.
ייתכן שיום אחד אני אקבל את חוק וסדר: בקרת נזקים. אתה שומע, פייגי, שמעתי שדיוויד אי קלי פנוי.
אם היא הייתה מקודמת, או ממשיכה, לכל הפחות, בתפקיד הישן, זה לא היה מעניין, והיה מפספס לדעתי את המטרה של הסידרה: המסע של ג'ניפר להפוך להיות שי-האלק עורכת הדין בעיני העולם, ובעיני עצמה.
הפרק הראשון, ותחילת השני, ביססו את זה שהעבודה מגדירה אותה. בפרק הראשון היא רוצה לחזור לעבוד ונלחמת עם ברוס בשביל זה. בסוף הפרק, היא נאבקת בבית המשפט, גם פיזית וגם כעורכת דין. לכאורה הכול מושלם. מבחינתה אין בכלל ספק שזה מה שהיא אמורה לעשות.
אבל בפועל, בנקודת הזמן הזו, בעיני העולם היא שי-האלק, בעיני עצמה היא עורכת דין, ואין דרך ביניים. החברה אליה היא מצטרפת עכשיו מציעה לה את זה לכאורה: תהיי עורכת דין, ותהיי האלק. רק שבפועל זה לא מה שקורה. הם צריכים אותה גם בגלל הנראות שלה כהאלק, והקשר שלה לברוס. זו לא עבודת חלומות. זו פשרה.
ההפסקה הכפויה הזו, עד כמה שהייתה מזורזת, הייתה הכרחית, ולדעתי העבירה היטב את הערעור של ג'ניפר בנוגע לזהותה העצמית.
העובדה שהיא פוטרה מעבודתה בכוח, אותה עבודה שנלחמה כדי לחזור אליה, ואף אחד לא מוכן להעסיק אותה בגלל הזהות החדשה שלה, זה מה שמעניין ורלוונטי להתפתחות של הדמות. היא עורכת דין טובה, שאף אחד לא מוכן להתקרב אליה, כי היא גם האלק. שני חלקים של האישיות שלה שלא מתיישבים זה עם זה. זה מסביר למה היא מתפשרת ומתגמשת כל כך על עקרונותיה. היא עדיין לא שלמה, ומרגישה שאין לה ברירה. היא חייבת להילחם. כשהיא עם ברוס, היא נלחמת כדי לחזור לעבודה. כשהיא מפוטרת, היא נלחמת כדי לחזור לעבודה.
בסוף העונה, אחרי שתשלים את המהלך, אני מאמין שהיא תתחבר גם להיותה האלק, כגיבורת על, ואני מעריך שהיא בטח תמרוד בארגון שהיא עובדת עבורו אחרי שתגלה שהם ארגון פשע, או סתם דושים, תוך כדי נאום שמסביר שהיא לא מוכנה יותר להתפשר. אז היא גם תוכל להופיע כהאלק בבית משפט, בלי שיפטרו או יגרשו אותה, בלי שיילחמו נגדה, אולי גם תוך כדי שאנשים מאחור מריעים לה וקוראים "שי-האלק" על איזו הצלחה משפטית כלשהי, שקשורה גם להתמודדות שלה כגיבורת האלק.
לא, כי שום דבר ממה שאתם אומרים לא מוצג. הוא נאמר, בקושי, אולי – בחצי משפט פה ורבע משפט שם. אבל הסדרה לא נתנה לנו, כצופים, כלום ממה שאמרתם.
מונטאז' של חיפוש עבודה כושל שלאחר דקה מתחלף במציאת עבודה – זה לא תמונה של "חיים שקורסים". בסרט זה אולי היה עובר, אבל ראבק – אנחנו בסדרה. יש לכם זמן. קחו אותו. סדרות נועדו בדיוק בשביל להרחיב ולהראות את הדברים האלה. לתת לנו את הרגעים הקטנים שבונים את הדמויות ושלא צריך לדלג עליהם כי צריך לתפור הכל בשעתיים.
מאבק בין שי-האלק לעורכת דין גם לא מוצג, כי ג'ן מוצגת מתנגדת באופן מוחץ לצד השי-האלק שלה. זה לא צד באישיות שלה, זה דרישות מהחברה שהיא נאלצת לסבול. זאת לא שאיפה כמוסה שלה שהיא מנסה להסתדר איתה – אם כבר, הדבר היחיד שהסדרה מצליחה להראות זה הקבלה בין דמות גיבור העל שלה לדרישות של החברה מנשים: ברור שאנחנו רוצים שתצילי אנשים, אבל את מפוטרת. את יכולה לעבוד פה.. אבל רק אם תהיי גיבורת על. זאת לא אמירה בלתי מעניינת, אבל זה אומר שבסופו של דבר סדרה שבה ג'ן "משלימה" עם שי-האלק זאת סדרה שבה הפטריארכיה ניצחה אותה (לחלופין: שג'ן "לוקחת בחזרה" את הציפיות והופכת אותן למשהו שלה או משהו).
אבל חזרה ללא – שי-האלק לא מוצגת כחלק באישיות. היא מוצג כרגע כבחירה שהיא עשתה, פעם אחת, והתחרטה עליה. ברוס באנר והענק הירוק היו (בעבר הרחוק עד שמארוול רצחו את הקונספט הבסיסי בלב הדמות) שתי דמויות נפרדות שהן אחת. ג'ן וולטרס ושי-האלק אפילו לא עובר את סף השתי דמויות. היא בשליטה מלאה תמיד ומדי פעם היא ירוקה ויכולה להרביץ לך גם. זה לא צד שונה באישיות.
(אה, וגם – הסדרה לא מראה איך העבודה "מגדירה" אותה. זה לחלוטין במחוזי ה"ספר" ולא ה"להראות". כשג'ן מדברת על העבודה שלה בפרק הראשון היא מדברת עליו בניגוד לאופציה שברוס מנסה לדחוף – להיות גיבורת על. אבל השאלה היא האם ג'ן רק מגדירה את עצמה דרך העבודה, או יש לה עוד דברים בחיים. הסדרה לא מתעכבת על זה, אז אי אפשר להגיד שהעבודה מגדירה אותה – אלא שבין בחירה כעבודה בגיבורות על ובין בחירה בעורכות דין, היא מעדיפה את השני).
והסצנה לא הוצגה כ"עבודת אין ברירה", ואם כן – זאת בדיחה על צופים שנאבקים בשוק העבודה ולא חיים בלה לה לנד. עבודה שהיא קידום מטורף שכזה, כולל בשכר, היא לא בשום פנים ואופן "עבודת אין ברירה", ואם לשם הפרק חטא אז הוא לא רק דבילי, הוא גם מעליב. "אוי לא העבודה היחידה שאני יכולה לקבל זאת עבודה שפי מיליון יותר טובה מהעבודה הקודמת שלי :( כה קשים הם חיי במשרד שיותר גדול מהדירות של רוב הצופים :( #רילייטבל"
זאת עבודה נהדרת שמחייבת את ג'ן להתפשר על מה שאנחנו הבנו שהם האידיאלים שלה.
אמרת שבסדרה יש זמן בשביל לפתח רעיונות? עד עכשיו היו לנו בסך הכל שני פרקי אקספוזיציה. אחד גיבורי-על-י ואחד קרייריסטי. יש לנו עוד זמן לראות להיכן הם מתפתחים.
בדיוק כי הם לא מצליחים לפתח אף אחד מהרעיונות שאתם מציינים.
הם לא נותנים לאף סצנה זמן לנשום, לג'ן הזדמנות להגדיר את עצמה, למשהו להיות מבוסס לפני שהם ניגשים אליו. אתה אומר שג'ן מוותרת על האידיאלים שלה, אבל לא ראינו שום שלב שבה הם אידיאלים. אתה לא יכול, כגיבור, להגיד "אלה הם האידיאלים שלי!" ואז לא להראות איך זה בא לידי ביטוי בשום שלב.
הסדרה הייתה יכולה להראות איך ג'ן יכולה להיות שי-האלק אבל מוותרת כי יש לה אידיאלים – סצנה לא ארוכה במיוחד של איום כלשהו פיזי שהיא מצליחה לפתור לא באמצעות כוח אלא באמצעות מוח – אבל אין כזאת. היא הייתה יכולה להראות איך היא עוברת על ידיעות של דברים שקרו בעולם מארוול בזמן פייז 4 (וקרו) ומסתכלת על איזה תמונה עם ברוס ואז זורקת את הטלפון לצד – אבל אין כזאת. להיפך, אנחנו רואים בסצנת הכתוביות כיצד זה מאוד רחוק מאידיאל והיא מוכנה די בקלות להפוך לשי-האלק כדי לעזור למשפחה שלה בכל מיני עבודות מאוד לא נחוצות.
אז כשאין שום ביסוס לכך שהם אידיאלים חוץ מזה שהיא אמרה פעם אחת שזה לא כל כך מעניין אותה – אין שום משקל רגשי להחלטה לוותר עליהם. אנחנו רואים בזמן אמת שזה גורם לה חוסר נוחות, אבל מכיוון שהכל בסדרה הזאת כל כך קליל, זה לא נתפס כ"מציאות שקורסת עליה" אלא כעוד חוסר נעימות שלא שונה מאותו עוזר שניסה לקחת לה את הנאום בפרק הראשון.
ואם הכל קליל-חמוד-למה-לא אז אין בעיה, אני לא חייב משקל דרמטי בסדרות שאני צופה, אבל אז אין לסדרה הזאת שום דבר להציע: אין פה קומדיה (לא רק במובן שמה שיש לא עובד – יש פה מספר מצומצם מאוד של בדיחות), ואין פה אקשן (דבר שאני בסדר איתו, כן? פשוט באמת אין) אז מה נשאר?
מה גם שהיא מראה שהיא בסך הכול לא רוצה לעבוד כגיבורת על וזה מה שמייצג עבורה שי-האלק אבל מאחר והיא יכולה להתחלף כמה שהיא רוצה, אז מה משנה לעזור להורים רגע אם היא יכולה ולהמשיך אחרי כעורכת דין. אפילו ההקבלה לנשים/מיעוטים לא כל כך טובה. כי אם הטענה אמורה להיות דומה לזה שדורשים מאשה כוח מיוחד בעבודה, אז כאן זו בכלל מחלקה שעוסקת בגיבורי על הגיוני שיבחרו בגיבור על גבר או אישה שיהיה ייצוג יותר נכון. הסדרה הזו עד כה יותר פוגעת ברעיון שרוצים למסור על נשים מאשר עוזרת. כי אם הטענה של הגברים (השובינסטים, המתנגדים) שהעיסוק של נשים תמיד בשטויות, אז הסדרה באמת מציגה את זה כשטות מטופשת ויאללה זרמי כבר.
וגם מסכים על החלק שזה לא קומדיה ממש, לא הבנתי איך מארוול שמוצגים ביותר מידי קומדיה, הסדרה הראשונה שלהם שאמורה להיות מוצגת כקומדיה לא מרגישה כזו?? 20 דקות עד חצי שעה אפשר לעשות קומדיה עוקצנית, עם עלילה שמאוד מתקדמת (כמו Veep ועמק הסיליקון) אבל זה פשוט לא זה וכדרמה זה לא מספיק ומרגיש חסר. אני מבין שדיסני סופרת את זמן הדקות של התקציב שגם ככה נמתח, אבל לבסוף אם התוצאה פוגעת בייצוג נשי של גיבורי על, במותג ובבידור עצמו, מה הטעם במוצר בכלל?
אני עדיין משתעשע מעט כי זה מארוול אבל אין ספק אלה 2 פרקים שביחד הכי יצרו לי הרגשה שהם ירדו באיכות יותר מכל הסדרות עד כה. אני מקווה שזה ישתפר או שמארוול תתחיל לפגוע בעצמה יותר מכל סרט. וגם דיסני+ הסטרימינג הראשון שהכריז אנחנו 'איכות על פני כמות' זה מתחיל להרגיש מתהפך. אני מקווה שההיי של השנה הקרובה של השירות לא יהיה האלף הכרזות של הD23, כי כמה שזה הולך להיות מגניב וקסום בפני עצמו למעריצים, אם בסוף לא נהנה מבידור איכותי בשנה הזו, מה הטעם בכל ההכרזות?
"שי-האלק" זה קודם כל יכולות. הדבר הראשון שאנחנו רואים, מנקודת המבט של ג'ניפר, בפרק הראשון, לאחר התאונה, זה שהיא חזקה מאוד, מהירה ועמידה. עוד לא ראינו איך היא נראית. את *שי-האלק* אנחנו רואים לראשונה כשגברים מטרידים אותה, והיא מאוימת. אז אנחנו מגלים ששי-האלק זה גם מראה: גבוהה, שרירית, עור ירוק וחלק ושיער מדהים (ומוחלק, בניגוד לתלתלים של ג'ניפר, מעניין) שהיא איכשהו מקבלת עם הטרנספורמציה, בניגוד להאלק, שהופך לגרוטסקי יותר, ותווי הפנים שלו מחודדים, והופכים לפרימיטיביים כמעט, מה שקשור באופן ברור לעיסוק של הסידרה בפטריארכיה ומבט גברי.
יש פה משחק בין המבט הגברי, והציפיות ממנה כ-*שי*-האלק, מול היותה גיבורת על בפוטנציה, עם כוח עצום, מה שמצוי בה, בתוכה, ובשלב הזה לא רואים, לא באמת. קצת מזכיר את באפי, רק הפוך ומורכב יותר אפילו: באפי קטנה, יפה, נראית עדינה ושברירית, אבל היא מסתירה את היכולת לקטול ערפדים שכפולים ומשולשים ממנה בגודל. שי-האלק גדולה, מסיבית, עם כוח עצום, הנוכחות הפיזית שלה בולטת, אבל היא גם אינטליגנטית מאוד, מה שהעולם לא רואה, למרות שגם זה בולט מאוד לעין, עם כל משפט שהיא מוציאה, וההצלחה בבית המשפט. בשורה התחתונה, את שתיהן, באפי וג'ניפר, רואים קודם כל דרך הנראות החיצונית שלהן, ולא דרך הכישרון והיכולות העצומים. כמו שבאפי מוגדרת גם דרך היותה קוטלת, למרות שהיא לא רוצה להיות, ג'ניפר מוגדרת גם דרך היותה שי-האלק, למרות שהיא לא רוצה להיות. כי שתיהן יודעות מה זה אומר עבורן, כנשים בעולם הזה. היכולות האלה הן חלק מהן, מהאישיות שלהן, וקשורות לתחושת החובה להגן על העולם, למרות המחיר שזה גובה מהן.
כל המטען הזה מסתתר מתחת למבט פטריארכלי עליה, שיוצר ציפיות שהיא נאלצת להתמודד איתן, שמשטיח אותה וגורם לה להיות נגזרת של גיבור על אחר. זו הסיבה לכך שהיא בוחרת להצניע את עצמה. ועדיין, יש יכולות חדשות, כוחות על חדשים. וכוחות העל האלה, הם חלק ממנה עכשיו, והיא לא יכולה להתעלם מהם. איתם היא תצטרך ללמוד לחיות, ולהתמודד איתם, וכן, גם לנכס אותם מחדש, ולהשתמש בהם באופן שמתאים לה.
בנוגע למשרה: כן, אני מסכים, יש משהו פריבילגי להכעיס בכך שנראה שבעיית האבטלה של ג'ניפר מסתיימת נורא מהר בכך שהיא מקבלת משרה במשרד יוקרתי, עם תנאים ושכר בשמיים. אבל אני חושב שהציגו נכון את המצוקה של ג'ניפר, ואת המחויבות שלה לעצמה הולכת ומתפרקת עד שאין לה ברירה אלא לקבל את המשרה הזו.
ראשית, בנוגע למהירות הפתרון: זו קומדיה. ובקומדיה בעיות נפתרות נורא מהר. השאלה איך מציגים אותם בזמן שהן על המסך. ואני חושב שהמונטאז' הראה איך הזמן עובר, ואיך היא נדחפת שוב ושוב החוצה, עד שאין לה ברירה. זה לא עיקר הסידרה, לא בזה היא עוסקת, זה רק עוד מכשול בדרך. להשקיע בזה יותר זמן, ייצור בעיות קצב גדולות הרבה יותר.
שנית, אני חושב שג'ניפר יודעת, שעורכת דין בכישורים כמו שלה כן יכולה לקבל משרה מהסוג הזה, רק בגלל היותה עורכת דין, ולא בגלל "נפוטיזם", כמו שהטיחו בה בתחילת הפרק. היא עורכת דין מצוינת, היא התקבלה לעבודה בגלל שהצליחה במשפט מול המשרד שקיבל אותה. ובכל זאת, משתמשים בה שם כהאלק ולא כעורכת דין.
הקבלה שלה לעבודה במשרד יוקרתי מאירה זרקור מעניין על נשים שכן מצליחות לשבור את תקרת הזכוכית, ואז מאשימים אותן שהן בכייניות, כשהן מתארות את החוויה שלהן כנשים בעולם גברי, כי הנה הצלחתן, הכול בסדר. והיה גם נשיא שחור בארה"ב אז אין גזענות, מה לא ככה? לא, זה שמדובר לכאורה במשרת חלומות, לא מבטל את העובדה שמדובר בפשרה. צריך להסתכל על האופן בו מתייחסים אליה, על השימוש בה לא כעורכת דין אלא כהאלק, על זה שמכריחים אותה לעסוק בתיק שהיא לא רוצה לקבל, כי יודעים שלא תהיה לה ברירה ולא יקבלו אותה בשום מקום אחר, אז שתגיד תודה שבכלל קיבלנו אותה. צריך לראות כמה היא בולטת וחריגה שם, כמה היא לא מרגישה נוח. וכן, לראות גם את ההזדמנות, כמו שמאירה בפניה העוזרת המשפטית הפרגמטית שלה.
בנוגע ליחס של ג'ניפר לעבודה: כל הסידרה עסוקה בכך. זו טענה שאני לא מבין כל כך. מהרגע הראשון שאנחנו רואים אותה, זה כל מה שמעניין אותה. אנחנו רואים איך היא מצליחה בבית המשפט בסופו של דבר, עד שהיא מותקפת, ואיך היא חוזרת למצב עו"ד לאחר שהיא מותקפת. אנחנו רואים את הנאום המצוין שלה בתחילת הסידרה, ואת הקנאה וצרות העין של העורך דין השני. זה שכנע אותי, בזמן הקצר שעמד לרשותנו. בסך הכול שני פרקים של חצי שעה, שמתוכן כמעט כל הזמן, כולל בפרק הראשון במחנה האימונים, עוסקים בכך שהיא עורכת דין.
יש לי עוד הרבה מה להגיד, אבל נראה לי שזה מספיק כרגע :)
זה.. אני מודה, לא מעניין אותי. הסדרה עד כה לא בנתה שום ביטחון שהיא יודעת להציג רעיונות באופן מעניין (או, אממ, בכלל) אז אין לי עניין בשאלה איזה סוגיות היא יכולה להציג. כשתציג, נדבר עליהם. כרגע זה פשוט לא שם.
"בקומדיה בעיות נפתרות מהר" – אה, לא. בסיטקומים ששומרים על סטטוס קוו בעיות נפתרות מהר. אבל לשי-האלק אין את הפריבלגיה הזאת כי אין עדיין סטטוס קוו. זה לא "הארווי בירדמן" שבה הוא מקבל תיק חדש ומסורבל כל פרק, פותר אותו במהירות וחוזר לשגרה. אין לנו שגרה עדיין והסדרה לא רומזת שהיא תבוא. אז, לא, אין להם את הזכות לפתור דברים מהר.
"איך הזמן עובר" – אה, כמה? לי זה הרגיש כמו פחות משבוע, ובטח לא כמו פרק זמן משמעותי.
"זה לא עיקר הסדרה" – ג'ן היא עיקר הסדרה. אם, כמו שאתם מתארים, החיים שלה נשמטים מתחת לרגליים שלה – וואלה, אפשר שזה לא יהיה פרק אבל כאילו לפחות יותר משתי דקות?
כל הפשרות בסופו של דבר לא רלוונטיות כי היא לוקחת את התיק בחדווה כי היא חושבת שיש לה מה לעשות איתו. בסופו של יום, חוץ מזה שהיא צריכה להסתובב כשי-האלק (דבר שאינו אידיאל והיא מוכנה לעשות גם סתם בשביל לסחוב כמה בקבוקים), כל ה"פשרות" בעבודה הזאת התגלו כמשהו שלא כזה. אני מסכים שהיה ניסיון להציג את העבודה כפשרה, אבל הסדרה יורה לעצמה ברגל פעם אחר פעם.
בנוגע לעבודה – אבל אנחנו לא רואים אותה מחוץ לעבודה. בשביל להראות למישהו שכל החיים שלו הם עבודה, צריך להנגיד את זה למשהו. אצל ג'ן אין הנגדה שכזאת. כשהיא בעבודה היא עובדת חרוצה, אבל האם היא נשארת שעות נוספות? מוותרת על דייטים? על אוכל? אולי. אולי לא. אין לנו מידע בנוגע לזה.
ושוב, "בזמן הקצר" זה לא טיעון. ראבק – אני לא קשרתי את הידיים לפייגי ושות' שיעשו סדרה של תשעה פרקים של חצי שעה, ובטח שלא לבזבז פרק שלם לעבור לנקודה שהיה אפשר להעביר בסצנה אחת, גג שתיים (כל מחנה האימונים). דברים לוקחים זמן. סדרות טובות יודעות לנצל אותו. מארוול, בשיטתיות מעוררת הערכה בשלב הזה, לא יודעת איך לעבוד בפורמט הזה. לא של שש פרקים, לא של תשע, לא של כלום. בשני פרקים של ספייסד יש יותר אפיון דמות, דילמות, עניין וצחוקים מבשני הפרקים של שי-האלק, ואני יכול לעשות לציין שורה לא קטנה של סדרות (סקראבס עולה לראש).
אז זה עובד לך? מה אני אגיד, אל תתן לי להרוס לך. בשבילי זה לא בסף ה"אני לא מתחבר לזה" – משהו בסדרה הזאת פשוט לא טוב.
"כל שלושת הפסקאות מתעסקות בדברים שאולי יקרו": אה? כל מה שכתבתי מבוסס על מה שקיים כבר בסדרה, החל מהרגע שהיא עוברת את התאונה, ועד לכניסה שלה למשרד החדש. ניתוח של מה שקרה, על בסיס מה שראינו, לא תיאוריות על מה שעתיד להיות, כך שהטיעון הזה לא ברור לי. אפשר להתווכח עם הקריאה שלי, אבל לא שאני עוסק אולי בעתיד.
הקצב של הסידרה: ניסיתי להראות קודם איך בכמה סצנות קצרות בשני פרקים קצרים אנחנו מקבלים אפיון די מעמיק של ג'ניפר, היחס שלה לעבודה, היחס שלה לעובדה שהיא האלק, המבט החיצוני עליה ואיך הוא משפיע עליה. אבל התייחסת לכך כאילו כתבתי על משהו שאולי יקרה, ולא משהו שקרה, אז יש פה אי הבנה מהותית בינינו. לא יודע איך לפרק את זה.
המונטאז': כן, מסכים, לא עבר הרבה זמן עד שהיא מצאה עבודה. זה לא מבטל את מה שכתבתי בנוגע למשרה עצמה, מה זה אומר עבורה, מבחינת תקרת הזכוכית, והתנהלות כאישה וכהאלק במקום שבו היא חריגה. זה לא מבטל את הייאוש שהיא הגיעה אליו, כי היא ידעה שלא תקבל עבודה בגלל מי ומה שהיא. לא קשור לזמן, קשור למשהו מהותי.
היחס של ג'ניפר לעבודה: ראינו אותה מחוץ לעבודה, במחנה האימונים עם ברוס, כשהיא משכנעת אותו שהיא לא צריכה להיות שם, כי היא רוצה לחזור לעבודה, וכשהוא לא מקשיב, היא עוברת למצב האלק ומכה אותו, תוך כדי שהיא ממשיכה לנהל איתו סוג של מו"מ (זה אולי מסביר למה זה חלק כל כך ארוך, כי הוא מניח תשתית רעיונית ונרטיבית לכל שאר הפרקים).
ראינו אותה בבר, כשהיא שוב ושוב חוזרת לנושא העבודה שלה. כשהיא עובדת, היא מבלה עם חברים לעבודה בבר, ומדברת על עבודה, או על זה שהיא האלק. כשהיא מובטלת, היא שותה מרוב דיכאון על זה שאין לה עבודה. כשהיא מגיעה לבית ההורים, היא מדברת על זה שאין לה עבודה, ועל זה שהיא האלק. ואחרים מדברים על זה שאין לה עבודה, והיא האלק. בקיצור, מכל מה שראינו, היא עוסקת בכך שהיא עו"ד והאלק. ובינתיים, ממש קצת בזוגיות. בשוליים.
*אני מסכים, אגב, שהקומדיה של הסידרה לא עובדת לחלוטין, בטח לא בקטעים שבו היא שוברת את הקיר הרביעי. אבל יכולת ההגשה של טטיאנה מפצה על כך בעיניי. אני משוחד בנוגע אליה, אבל מה לעשות, יש לה קבלות.
*וגם שסקראבס טובה הרבה הרבה הרבה יותר, בכל הפרמטרים, אבל זה לא חוכמה.
אה, אז: לא. זה לא דברים שבסדרה, לא דברים שהיא פיתחה, ובטח שלא פיתחה באופן מעניין. זה דבר שנמצא שם מעצם היות הדמות כמו שהיא – אבל הסדרה לא עשתה עם זה כלום עד כה. לקרוא למה שהוצג פה "אפיון מעמיק" זה… טוב, אכן פער בינינו.
המונטאז': מצטער, לא – ייאוש לא בא אחרי שבוע. ייאוש זה דבר רציני, והוא לא מגיע וחולף סתם כך. ייאוש זה ייאוש. סדרה שרוצה להציג ייאוש מקדישה לפחות פרק שלם לחלק הזה, ובטח שלא חמש דקות. לעזאזל, יש סדרות שמקדישות עונה שלמה כדי להציג ייאוש כמו שצריך. אין פה ייאוש. יש פה חוסר נוחות זמני. היא לא שותה "מרוב דיכאון" כי ראבק, שבוע של חוסר נוחות לא גורר אותך לדיכאון.
היחס לעבודה: מחנה האימונים הוא לא בחירה שלה, אז זה לא רלוונטי. וגם בו, היא לא נראית אובססיבית לעבודה ולא שהעבודה מגדירה אותה. הפאב שהיא הולכת אליו הוא בבירור עדיין "חלק מהעבודה" ולא משהו נפרד.
שוב, אין כאן הצגה של חיים שהיא מוותרת עליהם עבור העבודה. בלי זה, אין לדעת כמה העבודה משמעותית ומגדירה אותה וכמה לא. אי אפשר לסמוך על מה שהיא אומרת, כי אנשים אומרים הרבה דברים.
1. "הסדרה לא עשתה עם זה כלום עד עכשיו": אפשר להגיד שהסדרה לא טובה. אפשר להגיד שהיא לא מצחיקה, או בקצב מהיר מדי, ושהביצוע לא משהו. אבל לעניות דעתי זה ברור שהיא כן מנסה לפתח את הדמות של ג'ניפר, ומשתמשת בפועל בשי-האלק כדי להגיד דברים מעניינים, גם על ההתפתחות שלה כאדם, וגם על היחס של החברה לנשים. בהודעה הראשונה והשנייה שלי ניתחתי סצנות מתוך הסדרה. לא כאלה שאולי יהיו. כאלה שהיו. למשל, הסצנה שבה שי-האלק מגיעה לראשונה, בניגוד לסצנות בהן אנו רואים את הדמות מנקודת מבטה של ג'ניפר. או הסיבה לכך שהיא מפוטרת, שזה חשוב שתעבור דווקא את המכשול העלילתי הזה. זה שאמרת שאתה לא מבין למה היה צריך אותו. ובכן, היה צריך. אולי זה לא שכנע אותך, אבל התהליך מכוון, וקשור לדרך שג'ניפר צריכה לעבור.
2. המונטאז' והעבודה החדשה: כאן אני חושב שאנחנו חלוקים באופן עמוק, זה גם קשור לנקודה הראשונה שכתבתי. האם חייבים להראות אישה נאבקת בשוק העבודה במשרות לא מכניסות, ולא יוקרתיות, כדי שזה ייחשב פמיניסטי? האם צריך להראות אותה מובטלת פרק שלם מתוך תשע כדי להעביר את הנקודה, שנשים מתקשות למצוא עבודה מכניסה ויוקרתית? אני חושב שלא. הראו איך היא מתקשה למצוא עבודה בגלל מי שהיא, למרות הכישורים שלה. הראו מה קורה במשרד החדש, היוקרתי והמכובד, בגלל מי שהיא. הראו מה קורה לאישה ב-"משרת חלומות", שהיא צריכה להגיד עליה תודה, והתעמתו בדיוק עם השאלה הזו ישירות.
לדעתי, כל הקבלה לעבודה, והיום הראשון במשרה, נעשה בצורה ממש טובה. הפער בין המבט החיצוני עליה, לתפיסה העצמית. הפער בין העבודה שהיא נדרשת לעשות לבין העבודה שאמרו לה ששוכרים אותה לעשות הוא גדול, ומהווה הרבה יותר מאי נוחות זמנית. זה פער מהותי. היא "הפנים" של המשרד בראש ובראשונה. זו הציפיה ממנה. לא משנה איכותה כעו"ד. הם יודעים, והיא יודעת, שאפשר לפטר אותה בשנייה, והיא לא תמצא עבודה בשום מקום אחר.
3. היחס לעבודה: אז מה אם מחנה האימונים לא היה בחירה שלה? להפך, זה מדגיש את המצוקה שלה. מכריחים אותה לא לעבוד, היא רוצה לחזור. זו הסיבה לכך שהיא רוצה להפסיק את האימונים. וכן, גם כשהיא מבלה היא "חלק מהעבודה". אפילו כשהיא יוצאת מהמשרד היא במשרד. האם זה נראה שהיא אובססיבית לעבודה? לדעתי זה מספיק כדי לאפיין אותה כך. אפשר היה להקצין יותר את הנקודה הזו. אבל אני מוצא את זה בסדרה.
4. אין לה חיים. שוב: כל הסדרה סובבת סביב היחס שלה לעבודה שלה, וסביב היותה האלק, מה שמפריע לה להיות עו"ד. כשהיא מפוטרת היא רוצה לחזור לעבודה, זה הדבר שמניע אותה. כשהיא בעבודה היא רוצה לשמור עליה. כשהיא במחנה האימונים היא רוצה לחזור לעבודה. כשהיא האלק בסוף הפרק הראשון, היא רוצה לחזור למשפט. היא מתנהגת כמו עו"ד מול האלק, בפרק הראשון במחנה האימונים, ובפרק השני כשהיא מתקשרת אליו, ונואמת לו נאומים בנויים היטב, רהוטים ומבוססים, שמתאימים להיותה עו"ד שחלק גדול מתפקידה הוא להיות רהוטה, ולנאום נאומים בנויים היטב ומבוססים.
בקיצור, לא סדרה מושלמת, הומור לא משהו, CGI בעייתי, היא מהירה מדי גם בשבילי, והלוואי והיו מתעמקים יותר ומדגישים יותר נקודות מסוימות. אבל הביקורת מוגזמת מדי, לדעתי. זו כן סדרה שמנסה, שחושבת על הדמויות ועל העולם שסביבן. היא כן מראה פוטנציאל דרמטי וקומי גבוה, לדעתי, ואני מקווה שבסופו של דבר היא תממש אותו.
1. שוב, אולי היה רעיון לגבי למה צריך – אבל הביצוע בפועל גורם לכך שלא היה צריך.
2. כן. אי אפשר להגיד משהו. צריך להראות. צריך לתת לאנשים להרגיש. אנחנו לא במירוץ. יש לאנשים זמן. מונטאז' קצרצר שלאחריו משהו נפתר זה כמעט ההיפך הקולנועי מלהראות.
כמו כן – מה? היא נדרשת לעשות עבודת עריכת דין. היא עושה אותה. אין פער.
3-4 . הדברים שאתה מציין באמת שלא עוברים את סף המינימום של אפיון דמות.
העובדה שהיא לא מקבלת אף עבודה אחרת ומקבלת עבודה אבל *נדרש לעבוד בה בתור דמות אחרת שהיא לא תופסת בתור עצמה* זו אמירה מאוד חזקה שמשוחקת נהדר על ידי טטיטאנה מסאלי.
הפרצוף המדוייק שלה כשרואים שהיא מבינה שלא רוצים אותה בגלל הכשרון שלה אלא בגלל איך שהיא נראית, זה זיקוק כל כך מדוייק של בעיה כל כך משמעותית בשוק העבודה לנשים – התחושה שאת אף פעם לא באמת נבחרת בגלל ההשגים שלך. זה גלל איך שאת נראית, או שהתפשרת על המשכורת ואת זולה יותר, או כי צריך אישה ייצוגית כדי להראות diversity זו תחושה שנשים רבות במשרות גבוהות חיות איתה באופן יומיומי.
ופה זה לא בסאבטקסט, זה נאמר בפירוש – אנחנו לא רוצים אותך, אנחנו רוצים את שי-האלק.
ואנחנו מקבלות את זה בהכנעה כי האופציה השנייה היא שפשוט לא תהיה לנו עבודה בכלל.
הסצינה הזו (וכל החלק הזה בפרק) מתארים חוויה נשית מאוד מדוייקת. אם היו מסבירים את זה יותר ממה שאמרו זה כבר היה להאכיל בכפית.
אני לא יודעת אם אני יכולה להסביר לכם את תחושת הכאב, האשמה ותסמונת המתחזה הכל כך חזקה שעולה כשמרגישים שמקבלים את עבודת החלומות מהסיבות הלא נכונות. כן, זה צרות של פריווילגיות, אבל בואו, זה לא שבסדרות האחרות מתעסקים בלידות בסיכון בסיירה ליאון. בתוך ההקשר של פמיניזם והתקדמות של נשים במדינות המפותחות – אלו (בין השאר) הבעיות שמתמודדים איתן, והן אולי לא חשובות כמו רעב באפריקה, אבל הן חשובות.
כל זה לא עונה אבל על מה שדיברתי עליו. זה עדיין לא מצריך את הפיטורים. את אותו התהליך היה אפשר לעשות באותו מקום: קידום שמגיע אחרי המשפט והיא מגלה שלא קשור לנאום המוצלח שלה אלא רק למעמד החדש שלה בתקשורת היה עושה את אותו האפקט.
מעבר לעובדה שהמעבר לחברה הספציפית הזו הוא כי זה הסיפור של הקומיקס.
יש הבדל בין "את מביאה לנו תועלת כעורכת דין, אבל תביאי לנו יותר תועלת בתור שי-האלק"
לבין "אין לך תועלת לנו בתור עורכת דין" x5 ואז "אבל יש לך תועלת בתור שי האלק".
הראשון מאפשר אמביבלנטיות מסויימת לגבי היכולות שלה כעורכת דין. השני הוא חד משמעי.
כל החיים רצית להיות x אבל לא משנה כמה את טובה, בגלל מ'הו שקשור במהות שלך (ולא ביכולות שלך) את לא תוכלי להיות x, זה אחד הפחדים הכי גדולים של כל אישה קרייריסטית שאני מכירה. המון הקרבות שנעשות על נושא ההריון והלידה, על מקום המגורים ואפילו על אופן הלבוש רק כדי לנסות ולהוכיח שאנחנו מספיק טובות ובסוף לשמוע ש"בטח שקיבלו אותה, ראית איך המנכל נדלק עליה?"
המסר קיים גם בלי הפיטורין זה נכון, אבל הוא הרבה יותר חזק עם הפיטורין. אין לה באמת בחירה איפה לעבוד, והמקום היחיד שכן מוכן להעסיק אותה זה בגלל המראה שלה. זה המסר.
כי היא אומנם יכולה לקבל את העבודה רק כתור שי-האלק – אבל העבודה עצמה היא עריכת דין, כמו שהיא רוצה. (בניגוד למה שרשמתי למטה, והוא להיות "הפנים" של החברה בלי לעשות שום דבר שנוגע לעבודה עצמה).
זו בדיוק הסיבה לפיטורין.
בלי הפיטורין הפרשנות שלך צודקת.
אבל העובדה שכל כך הרבה משרדי עורכי דין אמרו לה שהיא לא טובה לעריכת דין, הופכת את האמירה שהיא שם לעריכת דין לסוג של מס שפתיים. כאילו, ברור שיגידו לה שזה לעריכת דין, אבל המטרה היא לא עריכת דין, המטרה היא הנראות שלה. ליכולות שלה כעורכת דין (הדבר שהיא רוצה לעשות, גאה בו, ומהות הקיום שלה ברמה מסויימת) אין באמת קשר לעבודה שהציעו לה. היו מציעין לה את העבודה ההיא גם כעורכת דין גרןעה כי מה שמחפשים הוא נראות מסויימת. כי אם היו רוצים אותה בתור עורכת דין, באמת בגלל היכולות שלה, היו רוצים את ג'ן ולא את שי-האלק, אבל את ג'ן, עובדתית, לא רוצים.
העובדה שהוא אמר שזה בגלל שהיא עורכת דין טובה היא לא רלוונטית לסיטואציה. ברור שהוא יגיד את זה. ברור שזה לא הדבר שהוא מחפש. זה מס שפתיים שהוא נדרש אליו כחלק ממשחק החיזור. אבל את ההוכחה שהיא לא נתפסת כעורכת דין מספיק טובה היא כבר קיבלה מספיק פעמים, אז אין סיבה להאמין לו כשהוא אומר שהוא חושב שהיא טובה, ויש כל סיבה להאמין לו כשהוא אומר שמה שהוא בתכלס רוצה זה את הנראות לש שי האלק. ובשנייה שהוא אומר את העניין של השי האלק טטיטנה עושה פרצוף מאוד מדוייק שזה בדיוק הרגש שהוא משדר.
כי זה לא "כל כך הרבה משרדים". אנחנו רואים, מה, שלוש כאלה? שהיא ניסתה בפחות משבוע?
וזה נראה שהוא לחלוטין מדבר על משהו שהוא יותר ממס שפתיים – הוא מעוניין שהיא תעסוק בתיק של אמיל בלונסקי (לבד – בלי פרטנר שמוביל), ובלי זה הוא לא מוכן להעסיק אותה. אם היא הייתה שם רק כקישוט, לא היו נותנים לה תיק כזה או לכל הפחות לא היו מתעקשים על זה.
הראו ארבעה משרדים (המקורי שלה ועוד שלושה אם ספרתי נכון) זה לא מספיק? כמה אתב צריך, עשרה? 15? כמה ארוך צריך להיות מונטאג' הפיטורין כדי שהוא יהיה משמעותי.
אגב, בכלל לא ברור לי שזה פחות משבוע. תקופת הזמן שם לא מוגדרת, רק ידוע שהאלק הספיק בינתיים לעלות על החללית.
ולגבי יבלונסקי- אתה טוען שהוא נותן לה את התיק כי הוא חושב שהיא טובה, וכשאתה אומר את זה אתה מניח שאכפת לו מהתוצאה במשפט. לא קיבלתי שום צידוק להוכחה הזו.
כשמתפרסם הסרטון של האבומיניישן (שברור שהואא בעייתי לתיק) לא עושה רושם שזה מטריד אותו יותר מדי… כן ראיתי את העובדה שהמשפט הספציפי הזה הוא סוג של מבחן בשבילה האם היא תהיה מוכנה לעשות *הכל* בשביל העבודה (כולל, פוטנציאלית, ללכת נגד המשפחה שלה) + אקסטרא יחסי ציבור על זה ששי-האלק מייצגת את אבומיניישן למרות ניגוד האינטרסים האפשרי.
אבל הרמה של המשרדים מדרדרת באופן דרמטי
מתחילים במשרד יפה, עם מרחב גדול ומואר עם שטיחים, משם עוברים למשרד קטן יותר אבל עם ספריית ספרים גדולה ומרשימה, ממשיכים למשרד עם תאורה גרועה ותיקיות מתכת מיושנות ולבסוף היא מקבלת סירוב במה שנראה כמו מרתף עם תיקים שמסודרים בקופסאות קרטון משומשות.
אז לא, היא לא סתם מקבלת סירוב היא מתרסקת במהלך יחסית מהיר של זמן
יש להם זמן. 4 סירובים זה 4 סירובים, והיא לא מזכירה דחיות מיותר מקומות. בהתחשב בכך שגם לא נראה שעבר יותר מדי זמן – 4 ראיונות עבודה בפלוס-מינוס שבוע הזה שעבר נשמע סביר.
זה לא מספיק להגיד "מונטאז'". גם מונטאז' צריך לדעת לעשות. והאחד בפרק הזה הוא דוגמא טובה מאוד לאיך לא לעשות אחד.
במילים אחרות: גם אתה, וגם כל הדיונים פה נסובים סביב זה שאפשר להניח דברים כאלה ואחרים שמקדמים את הדברים שהסדרה רוצה לעשות. אבל אני לא במצב רוח מניח. אני בסדרה. יש לנו זמן. רוצים להגיד משהו? תגידו. זה לא עניין של להאכיל בכפית, זה עניין של לבסס את הדמות שלכם, להראות לנו מה עובר עליה, ולתת לנו להיות מושקעים בעולמה.
אני מתעכב על הדברים האלה דווקא בגלל שהפרמיס – לא רק הדמות, אלא גם המהלך הכללי שהסדרה רומזת לגביו – כן בעל פוטנציאל בעיניי, אבל הסדרה כתובה באופן באמת פשוט לא טוב שהיא מצליחה להרוס אותו כמעט בכל בחירה שלה.
משהו אישי. לפני שנה חיפשתי משרה בהוראה. שלחתי קורות חיים ליותר מ-10 בתי ספר, 3 חזרו אליי, משלושתם קיבלתי "לא". כל זה בכמה חודשים, לא בשבוע אמנם, אבל זמן קצר יחסית. עבדתי בעבודה אחרת במקביל, ועדיין, כל התעלמות מקורות החיים, וכל אחד מה-"לא" שקיבלתי היה לי לא נעים, וכשהם הצטברו זה כבר הוביל אותי למצב של תעוקה פנימית ובלבול, עד ששקלתי לשנות כיוון לחלוטין בקריירה. למה? כי כל זה אחרי הסבה, תקופת לימודים ארוכה, המון ניסיון בתחום, ובתחומים מקבילים אחרים. ועדיין לא קיבלו אותי.
אם היו מקבלים אותי באותו שלב לבית ספר שלא הייתי רוצה, ללמד תחום שאני פחות אוהב או מתחבר או מיומן בו, אני הייתי שוקל ברצינות לומר כן. מהזווית הזו אני מתחבר למה שמופיע בסדרה.
מיפ הוסיפה את הפן המגדרי, כמה משפיע המגדר של ג'ניפר בהחלטה שלה לקבל את המשרה הזו, ואיך זה משכנע אותה, אפילו בניואנסים של הכתיבה, אפילו בהבעות הפנים של הדמות.
זה משכנע הרבה אנשים כאן. מה שמופיע, לא מה שמשתמע. אז אולי הבעיה היא לא בכתיבה, לפחות לא כאן?
מה שבטוח, זה אומר שיש משהו שהתפספס לחלק מהצופים, וזו בעיה של הסדרה, אין ספק.
אבל אם אנשים אחרים כן מוצאים ניואנסים בכתיבה, וכן מוצאים דיוק רגשי, ומצליחים להזדהות עם מה שמופיע, אז זה אומר שהכתיבה כן מצליחה להשיג חלקית את המטרה שלה. זה אומר שיש משהו חכם ואותנטי באופן שבו עיצבו את המונטאז', שהרבה אנשים מצליחים לזהות, וחלק מהאנשים לא.
אני ואחרים מצליחים להזדהות עם ג'ניפר. מצליחים להבין את התהליך שעבר עליה, אני מרגיש שאני עובר איתה את החוויה הזו. אני ואחרים מבינים מה רצו להגיד לי, ואנחנו רואים את זה בסדרה, לא רק הכוונה, אלא ממש מה שקורה.
וזה בוודאות אומר שהכתיבה לא כזו גרועה כמו שאתה מתאר, באופן שמוצג כעובדה גמורה ובלתי מעורערת.
השאלה האם אתה מזהה את הרגש מתחת לכתיבה והאם הכתיבה מצליחה לבטא אותו היטב הן שתי שאלות שונות לחלוטין. יש הרבה ספרים, סרטים, וסדרות שיש להם מקום בליבי למרות שהם חרטוט מוחלט של כתיבה. בין אם זה בגלל רגע אחד בודד שהן כן הצליחו לקלוע אליו, בין אם זה בגלל שלמרות שהם כושלים בכל מקום יש שם משהו, ובין אם בגלל שיש רגשות שכתיבה טובה מדי לא מצליחה לבטא כמו שצריך.
אז כשהכתיבה הקומית היא פח אשפה בוער של ריק וכלום, והכתיבה הדרמטית מנסה להשיג דברים אבל יורה לעצמה ברגל פעם אחר פעם – אני מרגיש בנוח להגיד שזה פשוט לא טוב. זה לא אומר שאין סצנות בודדות טובות, או שאין שם שום דבר שראוי למאכל אדם. "לא טוב" זה (עדיין) לא גרוע. אבל זה לא טוב.
הייתי בטוחה שכתבתי תגובה אבל אני לא רואה אותה עכשיו.
אז יותר בקצרה-
אם זה היה סתם קידום זה לתקוע את הסכין בלב. עם הפיטורין זה גם לסובב אותו.
יש הבדל בין "הבאת לנו תועלת כעורכת דין, א, ל תביאי לנו יותור תועלת בתור שי-האלק"
לבין "אין לך תועלת לנו בתור עורכת דין" x5 ואז "אבל יש לך תועלת לנו רק בתנאי שאת שי-האלק". הראשון עוד נותן לה קרדיט מסויים בתור עורכת דין. השני דואג למחוק אותו לחלוטין לפני שהוא מבהיר לנו שהיא שם רק בגלל המראה שלה.
היא קיבלה את כל מה שהיא יכולה לרצות, אבל בתנאי שהוא מהווה חוסר נוחות קליל עבורה. אם הבעיה שלה היא איך אנשים אחרים מסתכלים עליה, אז, אממ, למה? למי אכפת? היא עושה את העבודה שהיא רצתה, בתנאים טובים יותר משהיו לה.
היא ממש לא עושה את זה רק בגלל החובות מההלוואות ומוצג בפרק שוב ושוב למה היא בעצם לא מתפשרת: אין לה בעיה אמיתית להפוך לשי-האלק (היא עושה את זה בשביל עבודות לא חיוניות למשפחה שלה), ואין לה בעיה לייצג את אמיל בלונסקי (להיפך – היא חושבת שיש לו טיעונים ממש טובים וברגע שברוס שיחרר, היא ממש בקטע). אז, לסכם: עבודה בתנאים הרבה יותר טובים מהעבודה הקודמת שלה, בטירוף, שלא באמת מבקשת ממנה להתפשר אלא רק בכאילו. שאלה יהיו הצרות שלנו.
שוב – זה לא "עלובי החיים". הסדרה לא נמדדת בסבל שלה או משהו, וזאת לא דרישה שלי מהדמות. אבל אני חושב שאתם צודקים בנקודה שהסדרה מנסה לשאוב דרמה מהנקודות שאתן מציינים, ואני חושב שהסדרה כושלת לחלוטין ברמה מרשימה מאוד בכל הנקודות הללו.
הסדרה מרגישה ממש ממש זולהבלובלו ב-25/08/2022 15:09
הסדרה מרגישה ממש ממש זולה
בלובלו
פורסם אוגוסט 25, 2022 ב 15:09
הcgi של הדמות הראשית כל כך גרוע, הפרק הזה שזה היה ליד אנשים רגילים ולא ליד ההאלק הבנתי כמה זה פשוט רע ומוציא אותך לגמרי מהפרק.
וזה לא כאילו שאר הדברים בסדרה עובדים, והכי גרוע היא אפילו לא מצחיקה.
זה כבר פעם שנייה רצוף שאני צופה בסדרה של מארוול ומקבל ממנה וייבים של cw, מה קורה איתם?
אני אמשיך לראות רק כדי לראות איך הם מחרבים את דרדוויל.
אני גם ממשיך לראות כדי לבדוק מה מתכוונים לעולל לדרדוויל, ואז כנראה אפסיק.
אפקטים ברמה של שרק 2, ניסיונות קשים להצחיק שלא עוברים והכי גרוע – יוצרת הסדרה אמרה שהם חשבו לכתוב משפט מתמשך לאבומיניישן ובסוף ויתרו על זה כי לא היו להם כותבים שמבינים בזה. אז כל הקטע עם אבומיניישן זה די סתם ובסוף הדמות של ג׳אמילה ג׳מיל תחליף אותו כנבלית הראשית.
קצת בעייתי שאין להם מישהו בחדר כותבים שלא יודע לכתוב משפט מתמשך. אתם קצת סדרה על עורכת דין…
אבל כאשר רוב השיחה עם טים רות' סובבת סביב כמה מכתבי הייקו, אין יותר מדי תקווה . חיזקת לי את ההחלטה לא לצפות בסדרה, מה שהיוצרת אמרה ממש מביך (וגורם לי לתהות למה היא חשפה את זה? נשמע כמו פאדיחה שצריך להסתיר)
הסדרה הזאת לא מצחיקה כפי שנאמר למעלה ולא מהנה באיזושהי צורה. היא לא ממש מגרה לי את העין (והשוט של ברוס בחללית נראה שייך להפקה דלת תקציב ממאה אחרת) והתסריט מאד פלאט. שלא לדבר על השימוש המאכזב ולא שנון בשבירת הקיר הרביעי, ההשוואות לפליבאג ממש מביכות. בנוסף טטיאנה לא נותנת פה איזה שואו או הופעה יוצאת דופן, אני לא בטוח עד כמה היא תצליח להיץ לה את הקריירה. נתתי צאנס ל2 פרקים, בוחר לא להמשיך. בינתיים וונדה וויזן ולוקי הן סדרות מארוול היחידות שהצלחתי להגיע איתן לקו הסיום.
ואני מבין שזו כן סדרת שיעורי בית, הרגשתי הרבה חורים מפני שלא צפיתי בענק הירוק מ2008. מוזר שנשענו כל כך על סרט שלהבנתי ניסו די להתנתק ממנו, במיוחד בהתחשב בכך שהוא אפילו לא שייך לדיסני ושרופאלו מדבר על אירועים שנורטון זה שהמחיש אותם על המסך.כלומר, אפשר להבין מה קרה גם בלי לצפות בסרט, לא נשמע מורכב במיוחד, עדיין בחירה תמוהה .
פרק שני גם נחמד אבל יש כאן פספוס של מארוול לדעתיRoyב-25/08/2022 18:05
פרק שני גם נחמד אבל יש כאן פספוס של מארוול לדעתי
Roy
פורסם אוגוסט 25, 2022 ב 18:05
על פניו 2 הפרקים משעשעים אותי אבל אני מרגיש שחסר להם משהו. אמרו סדרת קומדיה נכון? וול היא לא מצחיקה מספיק. לא בקטע שלא מצליח לה המצחיק אלא שרמת המצחיק לא מספיק גבוהה. מבחינת דקות הסדרה היא יכולה להפיק קומדיה מספקת אבל לא כדרמה משעשעת, אני ליטרלי הרגשתי שהפרק מסתיים באמצע. הכותבת מספרת שהיו לה בדיחות יותר מרושעות אבל קווין דחה אותן. אולי זה הוציא קצת מהעוקץ של הסדרה, אבל אני יכול להניח שקווין לא רצה ליצור דמות נשית שיוצרת יותר מידי אנגוניזם אצל המעריצים הגברים. כנראה מאוד קשה לנסות לבנות היום דמות נשית עם אפיל רחב, שתהיה נאמנה לנשים אבל חברותית מספיק לגברים.
אני יודע שזה שנוי במחלוקת וכנראה מה לעשות שי-האלק תעמוד במבחן הרבה יותר קשה משאר הדמויות של מארוול עד עכשיו. קפטן מארוול שמו אותה חיוניות מתחילת דרכה, וונדה הייתה סובלת ועסוקה באהבתה לגבר, גם למיס מארוול הייתה שנאה גדולה (לא ברורה לדעתי) אבל גם שם לפחות היו אלמנטים של ילדותיות כמו ספיידרמן. שי-האלק צריכה להיות פול אישה שיודעת מה היא רוצה ומהסוג שהיום הכי קשה לתמרן. המארווליות – למען הסרט הזה עדיף שיקרה בארץ המארוולס. לא יודע איך קווין הולך להתמודד עם זה, זה הולך להיות קשה. גרייס מספרת שזה הולך להיות מאוד קומדיה ומטופש בסגנון ת'ור ושומרי הגלקסיה, אולי זו באמת הדרך הכי טובה, לצאת בסדר..?
בכל מקרה אני אומר את הדברים רק ממקום של ביזנס, לא מה אישה צריכה להיות או בכל מותג. ולכן, צריך לזכור במותג שמזוהה יותר עם גברים צריך למצוא את המקום לצלוח את זה בצורה שכל המינים יאהבו. יש לי כמה חברים במכון כושר סטרייטים שממש היה חשוב להם לומר לי כמה הסדרה של שי-האלק חרא ואני מנסה לשאול אותם למה? ואני לא מצליח לקבל תשובה ברורה. פשוט מרגישים שזה ליים ברמות ואחרי מיס מארוול שהם גם שנאו, אז זה יוצר בעיה אצל מארוול. מצד שני, אונליין כאן לא אוהבת ולא איכפת לה מה העולם חושב, אז אני מוצא את עצמי בין 2 כוחות שכל אחד מושך לצד שלו ולהשקפת עולמו וזה נע בין מרתק למאכזב. אני מקווה שבהמשך, הסדרה לפחות תהיה יותר מצחיקה ומוצלחת.
קודם כל, אני כבר רגיל לכך שדיונים מתמשכים כאן מצליחים לחזות התפתחויות בפרקים עתידיים, אבל התייחסות לדיונים ארוכים על דברים עקרוניים כמו דמויות נשיות נגזרות (ומבטל את כל זה ב"כן, נו, זה מה יש").
אני מסכים לטיעון שבתור סיטקום הסדרה לא מוצלחת, ארוחת הערב למשל הייתה כשלון קומי. אבל היא קלילה מאד ולא מנסה להיות דרמה.
בכל מקרה, שני פרקים ראשוניים בינוניים גורמים לי לאופטימיות גדולה עקב הקושי של מארוול לשמור על איכות אחידה. כבר ברור שזאת סדרה שנבנית עם קישוריות מאד גדולה לMCU (באמצע הפרק שאלתי את עצמי איך הוא משתלב עם שאנג צ'י, ואז קיבלתי תשובה. יש לי הרגשה שגם הסיפור של ברוס לא יהיה מנותק).
כן יהיה מעניין איך יגרמו לסדרה בשם "שי האלק עורכת דין" להסתדר בלי, ובכן, עריכת דין.
אני אוהב את הסדרה הזו. אני חושב שבפעם הראשונה אנחנו רואים אישה שאין לה שום רצון להיות גיבורת על, וכוחות העל שלה נראים יותר כמו עול מאשר משהו שכל הצופים והצופות חולמים עליו בלילה. היא מפוטרת מהעבודה בגלל שהתנהגה כמו גיבורת על. היא מקבלת תשומת לב, שעל פניה חיובית, אבל כשי-האלק ולא כג'ניפר. היא מאבדת את הזהות העצמית שלה, ומקבלת זהות שטחית כנגזרת של האלק, ולא כאדם בפני עצמו. אנחנו חיים את העולם הזה, של גיבורי וגיבורות על, לראשונה, מתוך השטח, בצורה הרבה יותר מקורקעת ומפורטת ממה שראינו בסדרות האחרות, ובטח בסרטים. בקומדיה, ולא בדרמה, מה שלדעתי הוא יתרון משמעותי. כי לא נוגעים בנושאים ברומו של עולם, כמו בפוח"ח, מה שמכריח את העלילה לסטות שוב ושוב לדרמה גדולה מהחיים.
יש משהו מהנה בלראות את הדיונים כאן באים לידי ביטוי בסדרה (ובמיוחד זה שג'ניפר מסכימה איתי :) ). זה מראה שכן חשבו עליה, וכן השקיעו והעמיקו באספקטים שונים של הדמות, פסיכולוגית וחברתית. העיסוק בסדרה חכם, ובכמה משפטים מפרק מטענים שהונחו עוד מהצגת הפרמיס של הסדרה.
כן חסר האספקט של עריכת הדין, אבל אני חושב שזה הכרחי בשלב הזה, כי ג'ניפר עדיין מחפשת את עצמה בזהות החדשה שלה, והעולם בתוך הסדרה עדיין לא מוכן לראות את הדמות המורכבת שהיא, וכל הזמן משטיח אותה. אני חושב שטוב שקראו לה בשם הזה: "שי-האלק: עורכת דין בשירות החוק" (תרגום מזעזע, אבל זה מה יש). זו הצהרת כוונות: לשם ג'ניפר מכוונת. כמו סמארט-האלק וברוס, יש כאן חיבור בין שני החלקים שמרכיבים אותה כבת אדם וכהאלק. כרגע אין לזה מקום. זה המניע האמיתי של העלילה, לרגע הזה הסידרה חותרת.
החסרונות עבורי: חבל רק שהפעם ה-CGI של שי-האלק נראה מודבק. אולי בגלל שהיא נמצאת בסביבה אנושית. ויותר חשוב מבחינתי: השבירה של הקיר הרביעי לא כתובה טוב. אני כן אוהב את ההגשה שלה, במסגרת מה שנכתב ואפשרי, אבל זה לא עובר כמו שצריך, ולא מוסיף שום ערך מוסף שאנחנו לא יכולים להבין מהעלילה עצמה.
אחרי פרק שהקדיש חצי שעה שלמה לאוריג'ין סטורי, מגיע אחד שעובר מדבר לדבר במהירות הבזק. בום מפוטרת, בום אצל ההורים, בום מקבלת עוד עבודה, בום אבומיניישן, בום שיחה עם ברוס. כל-כך הרבה אירועים וכל אחד בקושי קיבל זמן לנשום. אני בקושי יודע משהו על המשפחה שלה או החברה הזאת שלה. אמיל בלונסקי לא הופיע מאז "הענק הירוק", יש כאן הרבה מה לפרוק, זה מוגזם לבקש שיחה מעניינת איתו של יותר משתי דקות לפני מעבר ל"בדיחה" על האיקו? למה יש זמן להקדיש לג'ן וברוס עושים מדיטציה וגרעפסים ולא לדברים ההרבה-יותר-מעניינים האלה?
וכן, זה גם יהיה נחמד אם בסדרה הזאת שתוארה כ"קומדיה של חצי שעה" תהיה גם קומדיה מתישהו.
2 פרקים לתוך הסדרה ואני לא מבין איפה הקונפליקט המרכזי של הגיבורה הראשית, מה שמייחד אותה ,הקונפליקט שלאחריו היא תהיה דמות שלמה יותר. הקונפליקט המרכזי עד כה הוא המובן מאליו- היא לא רוצה להיות גיבורת על, זה מפריע לה לחיים וכנראה בהמשך היא תלמד לאהוב את כוחותיה או לחיות איתם בשלום. אבל גם לספיידרמן היה קונפליקט כזה בסרט שלו וגם לעוד גיבורי על. הדמות המרכזית מתחילה את הסדרה כדמות שלמה מאוד – היא שנונה ,בטוחה בעצמה והולך לה די טוב בעבודה, מה הקושי שלה בדיוק?(מלבד הקושי הסקסיסטי שאני אגיע אליו)
לחילופין אם הם היו מתחילים את הסדרה כאשר ג'ניפר וולטרס היא אדם חסר ביטחון אבל עם הרבה מה להציע וכאשר מגיעים הכוחות שלה כשי-האלק היא הייתה מוצאת את הביטחון שהיה חסר לה. זאת יכלה להיות דרך טובה להתעסק בדמות שלה כהאלק ללא הצורך ללכת במסלול ההרסני של ברוס. כך היינו מתחברים לדמות שלה הרבה יותר . אני לא מבין למה דמויות גבריות צריכות להתגבר על קשיים מגוונים כמו בעיות במשפחה , אגו ,עבר אישי והרסני אבל דמויות נשיות במארוול מקבלות מסלול כל כך משעמם וחסר תנופה.
הבעיה בסדרות של מארוול היא בטון של הסדרה , הן כביכול רוצות להתעסק בנושאים חשובים לחברה שלנו כיום , אבל תמיד שומרים את הדברים על טון קליל , זה מלבד בעיות בפייסינג של הסדרות , גרמו לי מאוד להשתעמם מהם. הסדרה הזו מתיימרת להיות סדרת קומדיה , אז למה בעצם לא להישען כל הדרך על זה ולזרוק מלא בדיחות למסך, צמצמו את הדרמה . למה בעצם צריכים להדהד דרכה את האג'נדה הפסימיניסטית הברורה , זה לא מספיק שהדמות הראשית היא אישה? אין לי בעיה שיעשו את זה אבל למה אתם לא מראים לנו את הקושי שלה בעולם הגברי ,תנו לנו המחשה לכך בסדרה או שאני פשוט אמור לקבל את זה כמובן מאליו כי העולם הוא כזה.
אגב עדיין לא פגשתי אישה שלא שנאה אישה אחרת בין אם בוסית או חברה לשעבר , כמה יפה זה שבסדרות של מארוול יש אחוות נשים והרמוניה ביניהן.
רוצה? כן, להתווכח זה כיף, זו חצי מהבעיה.
חושבת שזה רעיון טוב? לא. ממש ממש לא.
אבל יש משפטים שפשוט קשה לי להבין איך הם נראים הגיוניים מספיק כדי להוציא אותם מהמקלדת.
מזל שאני נוסעת עכשיו לטיול של כמה ימים עם גישה מוגבלת למחשב…
אני הנייד אז למנהלים תעשו ספוליירים לשי אלק
שאנג צי.
אז ככה קודם כל סדרה טובה.
די לחפש בקטנות די כל פעם למה ככה וככה הסדרה זורמת ומהנה ולראשונה היא ממש מקשרת המשך של סדרות וסרטים ממש לב mcu
כמה פעמים מאושרת השאירו אותנו עם שאלות פתוחות כמה פעמים לא הבנו אבל איך הם לא שמו לב ומה עם אלה
וכאן לראשונה סוגרים קצוות בשאנג צי עם אומבינשיין ורואים מאיפה הוא הגיעה מלכתחילה. נכון יש עוד שאלות אבל זאת התחלה
סוף סוף מדברים על העולם mcu שמודעים לאלק והוקאיי וכל מיני גיצים וניצוצות שכן יודעים מה קורה בעולם
כי ריבנו של עולם בסוף הסרט נצחיים שדמות ענקית נתקעה בשמיים זה לא שואלים !?!?!? אז הנה כאן מתחילים לתת עלילה ממש לכל העולם mcu אני מתערב שבהמשך זה יסגרו לנו הרבה שאלות וקצוות
וחברים רק עיוור לא רואה לאן זה הולך ?
תאנדרבולס למי שלא מכיר
לדעתי יאספו כמה נבלים מהכלא ויהפכו אותם לגיבורים
אנטי גיבורים משזה לא יהיה.
אגב אני שמח שאנחנו גם יודעים באיזה ציר זמן אנחנו
ומשהו אחרון אני רואה המון אנשים מבלבלים במוח שאת זה וזה לא חייב לראות אבל באמת מאחד שסקר וראה כל פרק בסדרות
חובה לראות את
וונדה ויזן
לוקי
ושי האלק
מיס מארוול אולי רק את הפרק אחרון
מון נייט אין צורך פשוט מודעים שעכשיו הוא קיים
פלקון וחייל חורף פשוט לראות את הפרק האחרון תאמינו לי לא הפסדתם כלום פשוט לראות את סאם הופך מפלקון לפלקון עם מגן
ולמי שישאל בלה בלה אני מוכן להסביר אבל התגובה כבר ארוכה חח
״ די לחפש בקטנות די כל פעם למה ככה וככה״ אמממ, אז מותר לחפש בגדולות? כי גם שם לא כל כך מצאתי במה להיאחז. ואיך בדיוק סגרו קצוות עם שאנג צי? הראו לנו אותו כאן בזירה בדיוק כמו בשאנג צי אבל אנחנו עדיין לא יודעים איך הגיע לשם(לא שזה אמור לעניין מישהו). ושום דבר לא חובה לראות. אנשים מדברים על שיעורי בית לסרטי מארוול כאילו יש פה דברים מסובכים מדי להבנה. סמוך עליי שאנשים יצאו גם מהנוקמים 3 ללא ידע מקדים ודיווחו שהסתדרו יופי. זה לא הסמויה או משהו.
והיא גם עורכת דין.
(ל"ת)
והיא נמר והיא גם חזק?
(ל"ת)
כדור הארץ, השנה היא 2007. קרינת גמא שנפלטה בשגגה מכוכב זוריגון 5 פוגעת בעורכת הדין הסביבתית בורסה באנר ומשנה את המבנה המולקולרי שלה. בורסה חייבת כעת להתמודד עם מציאות חדשה: ירוקה ביום וענקית בלילה. אויביה החדשים למדו לקרוא לה בשם הענקית הירוקה.
הענקית הירוקה הענקית הירוקה
היא ענקית וירוקה והיא עו"ד והיא גם ענקית
הענקית הירוקה הענקית הירוקה
היא מכה בעוצמה ואז תובעת בצורה חוקית
הענקית הירוקה הענקית הירוקה
תובעת ת'רעים והרעים יתבעו 'תה חזרה
הענקית הירוקה הענקית הירוקה
בבית המשפט העליון אי שם בירושלים הבירה
הענקית הירוקה, לעולם לא תוכלי לעצור אותנו. אנחנו ניקח את הכוחות שלנו חזרה לזוריגון חמש.
אך הענקית הירוקה תערער על הפסיקה…
הענקית הירוקה הענקית הירוקה
תתבע ת'חייזרים עד הערכאה העליונה
הענקית הירוקה הענקית הירוקה
היא ירוקה מדברת שזה יותר טוב מסתם ירוקה
הענקית הירוקה הענקית הירוקה
התוכנית הכי טובה גם יותר משאר התוכניות
הענקית הירוקה הענקית הירוקה
היא ממש ענקית, אבל יודעת להגיש תביעות קטנות
לסדרה אמורים להיות 9 פרקים
לראשונה אצל מארוול מאז 'וונדה-ויז'ן' (לא מחשיב כאן את 'מה אם' המצויירת). מעניין.
מעניין זו גם תהיה הסדרה השנייה עם אשה או רק אישה
ואני ממש אוהב את הגיבורות של מארוול. (מיס מארוול יותר ילדה). גם הראשונה שהיא ממש קומדיה רומנטית. לפחות נראית ככה
אלה יהיו פרקים של חצי שעה או 50 דקות?
(ל"ת)
ה CGI נראה רע
שזה לא חדשות טובות כשהדמות הראשית היא CGI מלא
כן
טענת ההגנה היא "זה רק טריילר! עד הסדרה זה ישתפר!" וכזה… אוקיי, אולי – אבל אז למה לשחרר טריילר כזה?
היה הרי אפשר לבנות טריילר בלי להראות את שי-האלק ולבנות קצת ציפיות לגבי איך היא תראה בסדרה. מארוול עד כה בנו את כל פייז 4 על סמך ציפיות ו"לא תדעו עד שתראו".
האפשרות האחרת היא שהם חשבו שהטריילר יותר סביר ממה שהקהל קיבל אותו, ואת הזמן עד הסדרה הם יעבירו בשפצור שלו. השאלה כמה ניתן לשנות בשלושה חודשים. מאחל להם בהצלחה.
אני מאוד סקפטי לגבי שיפור
הדבר הכי קשה לחכות זה דמות אנושית (גם אם היא בגודל 2 מטר וירוקה)
בניגוד לדמויות מצויירות כמו סוניק, המוח ישר מתחיל להבחין בבעיות.
הסיכוי שישפכו ערימות של כסף על סדרה, גם אם היא של דיסני+, הוא קלוש.
היו יכולים כבר לקרוא לסדרה: Uncanny valley: The next generation
בשלושה חודשים אפשר להחליף את קווין ספייסי
או שזאת האיכות של הCGI, ואז זה מה שיש; או שגם ככה הוציאו טריילר באמצע העבודה כי התזמון חשוב יותר מהאיכות, ואז ההערות על כך רק יתנו תמריץ להמשיך לעבוד עליו עד הרגע האחרון.
רגע, זה השם העברי הרשמי שהולך להיות לזה?
בבקשה תגידו לי שלא.
ואגב, מעניין מה וונג עושה פה.
The multiverse is headed in a Wong direction.
(ל"ת)
די ברור (נראה לי) מה וונג עושה פה
הוא עד מטעם התביעה/הגנה במשפט של הדמות של טים רות'. אנחנו יודעים את זה בגלל "שאנג צ'י".
נכון, שכחתי לרגע שהוא הופיע עם האבומיניישן בשאנג צ׳י
אבל מצד שני, זה עדיין לא מסביר איך הוא בדיוק קשור.
בשאנג צ׳י הוא פשוט מופיע לרגע כמאמן של האבומיניישן, אין שום הסבר ל״מה הקשר בינהם בכלל?״
אני מניח שבסדרה הדברים יוסברו (ואולי גם יוסבר איך בסוף הסרט ״שאנג צ׳י״ באנר הופיע במראה האנושי שלו ולא במראה החצי אנושי חצי ענק ירוק שנראה שאמור להיות המראה הקבוע שלו)
בשאנג צ'י זאת הייתה ביצת פסחא
אני בטוח לחלוטין שלאבומיניישן יהיה סיפור משמעותי בסדרה. לגבי וונג, לא ידוע האם יהיה לו תפקיד משמעותי בסיפור של אבומיניישן או לא – אבל אני אשמח לראות ולגלות.
יצטרכו גם להסביר איפה הוא היה מאז ״הענק הירוק״ מ-2008 ועד עכשיו
(ל"ת)
אל תגזים.
(ל"ת)
הוא מגזים בקטע של "יצטרכו",
אבל בתכל'ס אם זאת סדרת עורכי דין, ואבומיניישן הוא פושע, אז סביר להניח שתשובה תהיה שם.
למה זה הגזמה?
הפעם האחרונה שראינו אותו הייתה לפני 15 שנה (למי ששכח, ביקום של מארוול אנחנו ב-2023 או אחרי) ואפילו לא היה ברור בדיוק אם הוא חי או מת. על פי הסרטון הקצר ״היועץ״ הוא חי ומוחזק על ידי רוס, אבל כמה זמן אפשר להחזיק פרא שכזה ואיפה הוא הוחזק כל הזמן הזה?
כן, אני מצפה להסבר.
אתם לא יכולים לשלוף דמות שלא נראתה כל כך הרבה שנים ונדמה היה ששכחתם מקיומה בלי שיהיה הסבר איפה הוא היה כל הזמן הזה.
האם הוא, כמו באנר, חוזר לעתים לגוף האנושי שלו ואז חי בזהות סודית, או שכל הזמן הוא אבומיניישן ואז השאלה היא איפה בדיוק הוא הוחזק כל הזמן?
אי אפשר פשוט להביא אותו בלי לתת הסברים.
נדחה ביום אחד שלם
עברנו לפרקים בימי חמישי, מסתבר.
שי-האלק: עורכת דין בשירות החוק
(ל"ת)
יש אישור רשמי שזה השם בעברית?
כי בדיסני פלוס אין תכנים שעולים בקרוב, וליוטיוב לא מעלים טריילרים מתורגמים רשמיים של סדרות דיסני פלוס, אז מאיפה המידע?
אני עדיין הייתי שמח שזה יהיה ״הענקית הירוקה״ ולא ״שי-האלק״.
לא יודע, ״שי-האלק״ לא נראה טוב בעין בכלל. יותר מדי מרגיש כמו תעתיק מאנגלית (וכן, אני יודע שמרבית שמות גיבורי העל הם תעתיק מאנגלית, אבל פה זה מרגיש צורם יותר בעין).
דיסני+ ישראל
https://t.me/disneyplus_dis/922
אוקי
אני עדיין לא חושב שזה נראה טוב בעין, אבל אני מניח שאני אתרגל.
(אגב, השם הוא דפוק גם במקור.
כאילו, מה הרעיון לקרוא לגיבורה בשם ״היא האלק״?
שם לא אמור להתחיל ב״הוא״ או ב-״היא״, זה פשוט טפשי לגמרי.
מה אם מישהו שואל אותה מי היא? אז היא עונה לו ״I am she hulk”?
זה פשוט אידיוטי ואחד משמות גיבורי העל הטפשיים ביותר שיצא לי להתקל בהם.
יכלו לחשוב על משהו טוב יותר, אני בטוח)
זה על משקל She-wolf.
שזה ביטוי בן מאות שנים, שנועד לציין ספציפית זאב ממין נקבה, במיוחד בהתייחס למיתולוגיה רומית.
אני חושב שזה משחק באנגלית כמו it girl
כמו זה לא סתם ההאלק, זה עם הטוויסט שלה הנשי שלה. זו לא סתם בחורה זו הבחורה המיוחדת. גם אין לשון נשית להאלק כמו הענקית הירוקה אז זו דרך הנכונה יותר. אגב אני מבסוט מזה שהיא נקראת ככה ולא הענקית הירוקה, לקרוא להאלק הענק הירוק זה מאוד מיושן כמו שקראו לסדרת וונדר וומן בארץ אשת חייל. הגיע הזמן שיחזרו לשמות האלק ושי האלק.
משהו יותר טוב, כמו hulkette? hulkina?
זאת דמות שמבוססת – כחלק מהסיפור שלה – על עולם שבו ההאלק כבר קיים. זה לא כמו באטמן, שממנו אפשר לגזור באטגירל ובאטוומן ישירות. אז אפשר האלק-גירל ואפשר שי-האלק, מה יותר נראה לך?
היא חייבת שם דומה?
שי-האלק נשמע כמו שם זמני לדיווחים הראשונים על הגיבורה ברשתות החברתיות לפני ששם מוצלח יותר נקלט.
נכון
הרי גם אנטמן והצרעה הם שני גיבורי על עם יכולות כמעט לחלוטין זהות, אבל בכל זאת לכל אחד יש שם אחר.
זה מה שאמרתי, שאני בטוח שניתן היה עם קצת יותר מחשבה למצוא שם שישמע פחות טפשי מהשם הזה.
אין מחשבה, יש כלכלה
הדמות נוצרה כי סטן לי ראה את ההצלחה של סדרת הטלוויזיה של הענק המופלא ודאג שהמפיקים יעשו לה ספין-אוף נשי* שלא יהיה תלוי במרוול. הדמות של שי-האלק נוצרה בזריזות על ידי לי, וזו כנראה הדמות האחרונה שהוא יצר בעבור החברה (הוא כתב את הגיליון הראשון ואז עזב מיד), כדי להבטיח שאם יש ספין-אוף טלוויזיוני יהיו חייבים לשלם לחברת הקומיקס.
* המפיק של הסדרה היה המפיק של האיש הביוני שקיבל את הספין-אוף האישה הביונית, ככה שהכיוון הכללי של המחשבה מובן
הי, לאיש יש שם, קוראים לו קנת' ג'ונסון
והוא אחד היוצרים החשובים בז'אנר המד"ב הטלוויזיוני, למרות שהוא נקלע לז'אנר הזה די במקרה.
נראה לי שזה נשמע כל כך גרוע בעברית כי אנחנו כבר רגילים ש-"Hulk" בעברית זה "הענק הירוק"
כמו שפייפר אמרה, המונח She-X בתור שם לגרסא הנשית של משהו זה משהו שראיתי אותו כבר הרבה פעמים. אבל כאן, בגלל שכבר יש לנו מילה בעברית ל-Hulk, לקרוא לגרסא הנשית שלו שי-האלק זה די גרוע. במיוחד כשבעברית יש לנו דרך כל כך קלה להפוך שם מזכר לנקבה ובאמת, כמו שאמרת, היה צריך לקרוא לה "הענקית הירוקה". אבל לפי דעתי, הדבר הכי גרוע בתרגום הזה, זה העובדה שלהגיד "האלק" בעברית עם מבטא ישראלי (כשה-ל' מבוטאת) נשמע ממש רחוק מאיך שמבטאים את זה באנגלית, וזה נשמע ממש ממש ממש גרוע.
גם "ענקית" לא משהו
-ית היא סיומת הקטנה.
מנפלאות השפה העברית
Xית היא אחת הסיומות לשינוי מקצוע לנקבה – מנכ"ל – מנכ"לית. סגן – סגנית. כבאי – כבאית.
והיא גם משמשת עסיומת כהקטנה.
האם יכול להיות שיש איזהו קשר בין הדברים? לא, אין מצב…
זו היתה אמורה להיות תגובה לonline
(ל"ת)
כמובן
דובר העברית הממוצע היום מטה שם עצם מזכר לנקבה בהוספת סיומת -ית כי זה נראה מתבקש.
למה זה נראה כך? בגלל שמות עצם שהוטו בצורה מנוגדת למתבקש, וזה אכן התחיל במקצועות.
הסיומות הידועות היו -ת ו-ה. הסיומת -ית היתה מוכרת ממילים כמו "כפית" ו"קשית" או -ית כשהזכר -י.
הענקה הירוקה
(ל"ת)
לא יודע
אני חושב שלדובר עברית ממוצע (שזה בתכלס מה שמשנה בסוף), הוספה של "ית" למילה כלשהי ישר תיתן את המסקנה שמדובר בהפיכת המילה מזכר לנקבה, הרבה יותר מאשר הפיכה שלה מגדול לקטן.
למען האמת, דווקא התעתיק ״שי״ מפריע לי יותר מ״האלק״
אני לא יודע בדיוק להסביר למה, אבל זה מרגיש מוזר בעין.
כבר עדיף היה שהיו קוראים לסדרה ״היא-האלק״, זה היה נראה יותר מתאים.
אבל ״שי״ כתעתיק למילה האנגלית ל״היא״ פשוט לא נראה מתאים.
בעיניים שלי, ״שי״ נראה כמו שם אסייתי (כמו דומי שי, הבמאית של אדומה אש) ולא כמו המילה האנגלית ״she״.
ולגבי השם בכללי, יכול להיות שלו הייתי נתקל בדוגמאות שציינתם זה היה לי טבעי יותר.
אבל היות ואני לא מכיר מקרים נוספים שדמות נקרית ״she-X”, זה מרגיש לי מוזר ששם של דמות מתחיל ב״היא״.
היא-האלק?
הכלאה משונה ותחילית שלא קיימת בעברית.
"אני היא-האלק" לא נראה לך גרוע יותר?
אכן, גם זה גרוע
ואני מרגיש בשלב הזה שכל האפשרויות לתרגום הן לא משהו בכלל.
השם ביסודו הוא שם לא מוצלח לדעתי, ואפשר ורצוי היה לשנות אותו.
אגב, אם את שואלת אותי, עדיף היה מלכתחילה לוותר על הסדרה הזאת ולעשות במקומה סדרה על גיבורת על שנוצרה מלכתחילה כגיבורת על ולא כגרסה נשית של גיבור על.
כל הקטע הזה בו גברים מקבלים דמויות של גיבורי על חדשים שנוצרו מלכתחילה כדמויות גבריות, בעוד ונשים רק מקבלות גרסא נשית לגיבורים הגברים, לא עושה שירות טוב לייצוג נשים בקומיקס או בקולנוע ובטלויזיה.
אני לא כזה בקיא בקומיקס, אבל אני יודע שיש בהחלט גיבורות על שנוצרו מלכתחילה כדמויות נשיות. אז במקום להתמקד בגרסאות נשיות לדמויות גבריות (ומלבדה יש לנו גם גרסאות נשיות לת׳ור, להוקאיי ובקרוב גם לאיירון מן), שבתכל׳ס מרגישות כמו חיקוי של הגברים, בואו תעבדו קומיקסים של גיבורות על עצמאיות שנוצרו מלכתחילה כגיבורות על.
שנים רבות שלא היה ב-MCU יצוג מכובד לנשים (קפטן מארוול, שיצא למעלה מעשור אחרי שהיקום התחיל, הוא הסרט הראשון בכיכובה של אישה), אז עד שסוף סוף מתחילים להכניס יותר גיבורות על, זה חייב להיות גיבורות שהן חיקוי של הגברים?
התפקיד של העיבוד
הוא להציג את הדמות בצורה שלא תיראה כמו חיקוי/נספח.
יכולות דומות ומראה דומה או תלבושת דומה יכולים להיות הרחבה של העולם בלי לפגום באיכות או במעמד של הדמות שמוצגת שנייה.
אבל איכשהו הגברים מקבלים דף חלק
הייתי שמח ליותר עיבודים לקומיקסים של גיבורות על שלא יהיו גרסא שנייה של גיבור גבר, גם אם יש שוני שמבדל אותן מהמקור.
יש כל כך הרבה קומיקסים, אני בטוח שיש שפע של גיבורות על עצמאיות שהן לא גרסא שונה של גבר שאפשר לעבד אותן לפני שעוברים לעבד קומיקסים כאלה.
זה לא שהגענו למצב של ״מה אתם רוצים? כבר הולכים להיגמר לנו הגיבורות על מהקומיקס שאפשר לעבד״, ההפך הוא הנכון. כמות גיבורות העל שהוצגה ב-MCU היא מאוד נמוכה (זכורה הסצינה המביכה מהנוקמים סוף המשחק, בה מארוול רצו להראות שיש להם מלא גיבורות על, ומה שתכל׳ס הצופים ראו זה בעיקר נשים שמשמשות כסיידקיק לגברים שבתפקיד הראשי), כך שלא נראה לי שחסר להם גיבורות על מקוריות מהקומיקס שאפשר לעבד לפני שעוברים לגיבורות שהן גרסה נשית לגיבורים.
זה נכון
הבעיה המרכזית היא מחסור בדמויות נשיות.
תביאו גיבורות ונבלות (לא גיבוריות ונבליות ;-)) ראויות שישתוו לגיבורים ולנבלים (גיבורונים ונבלונים?) ואף אחד (תרתי משמע) לא יתלונן על בחירה כזו או אחרת כל עוד היא לגיטימית בפני עצמה.
טוב, צריך לציין שלכל הפחות בגלגול המודרני שלה
גברת הירוק היא רחוקה מאוד מ"תת נספח של הענק הירוק, אנחנו מניחים". היא שוברת את הקיר הרביעי, מתמקדת בעריכת דין והיא בכלליות מאוד שונה מהסאגות שברוס עובר לו (בטח אם משווים לריצה של "הענק הירוק האלמוות" שזולגת למחוזות האימה).
אז כלומר, הרעיון לעבד דמות יחסית פופולרית ומאוד שונה הוא לא מאוד מופרך בעיניי. זה לא "אושן 8", זה משהו שונה לחלוטין (לכאורה).
יכול להיות
אני צריך לראות את הסדרה כדי להחליט.
אבל אם היא כל כך משהו אחר, אז זה רק מחזק את זה שהשם לא מתאים וטפשי לחלוטין.
כי לפי השם שלה היא ממש לא משהו אחר ושונה, אלא ״כמו האלק, רק אישה״.
אני לא חושב שהיה קורה שום דבר אם היו משנים לה את השם לשם יותר מתאים.
גם ככה ב-MCU עושים המון שינויים לעומת הקומיקס.
הקומיקס הוא אף פעם לא קודש קודשים ב-MCU, אז למה ששם הקומיקס לא יהיה משהו שאפשר (במקרי קיצון כמובן, וכאן זה בהחלט מקרה קיצון) לשנות?
תשמע, אני לא מאוד מתמצאת בקומיקסים
ויכול להיות שאני אצא סתומה לחלוטין עכשיו, ובכל זאת אני חייבת לשאול –
כמה גיבורות על שמראש פותחו לא כנגזרת של הדמות הגברית?
וונדר וומן (לא אותו עולם, אבל לא משנה ברמת העקרון), האלמנה השחורה, ומיס מארוול החדשה מ2013. מי עוד? הביאו בכח את וונדה מקסימוף מהעולם של האקס מן שתהיה עוד אחת. כל השאר הו או נגזרת של גיבור על גברי, או חלק מקבוצה (שומרי הגלקסיה, אקסמן וכו…)
אז כן – בהחלט הייתי רוצה שיפתחו יותר סרטים וסדרות על גיבורות על "נקיות" שהסיפור שלהן התפתח בצורה אורנגית להן בלי קשר לגיבור על גברי זה או אחר, רק… איפה יש כאלה?
אין כאלה.
יש כאלה רק בקבוצות (ויש גם קבוצות בהן נשים הן מיעוט, כמו ארבעת המופלאים. האקס מן זאת כנראה הקבוצה החריגה היחידה) – אבל כמותג בהובלת אישה? זה כמעט ולא קיים.
זה תמיד חוזר לאותו נושא – אם האישה לא תהיה נגזרת של דמות מוכרת, או gender swap, יקנו את זה פחות אבל מארוול ודיסי מעדיפים להתמקד בהצלחות מיידיות.
אז אפשר לקחת את הנשים שנמצאות בתוך קבוצות ולתת להם לככב כעצמאיות
כמו שעשו עם וונדה.
ואגב, אתה בטוח במה שאתה אומר?
יש כמעט 100 שנה של קומיקסים, כולל גם קומיקסים מודרניים שיוצאים בתקופה בה יש יותר שילוב של נשים, ואין כמעט גיבורות על עצמאיות שהן לא חיקוי של גיבורי על גברים? אפילו לא מקומיקסים נדירים ושכוחים שמי בכלל זוכר (כמו שומרי הגלקסיה)?
אם אתה בקיא בהיסטוריה המלאה של הקומיקסים של מארוול אני לא אחלוק עליך, כי לי אין שום ידע מיוחוד בנושא, פשוט קשה לי להאמין שזה כך.
אז עד כמה אתה בטוח בזה?
יש דמויות משניות
כמו הקנרית השחורה.
אני בקיא מאז שאני קורא קומיקס.
מה היה לפני אני לא יודע, וזה לא רלוונטי.
המצב הוא כמו שהוא כבר כמה עשורים. יכול להיות שיש דמויות נשיות מקוריות (שאינן חלק מקבוצה – שים לב להערה הזאת!) שהיו בעבר ונשכחו אבל אם הן נשכחו זה אומר שהן לא מכרו – וזה בדיוק מה שכתבתי.
זה בהחלט רלוונטי
מארוול כבר הוכיחו עם שומרי הגלקסיה (ובמידה מסוימת גם עם איירון מן) שהם יכולים לקחת קומיקס שכוח ולא מוכר ולהפוך אותו לסרט מצליח ביקום של מארוול.
העניין הוא שכל עוד יש גיבורות אחרות שהן לא גרסה נשית של גיבור על, וזה לא משנה כלל מתי יצא הקומיקס או כמה הוא הצליח, עדיף לעבד אותן ולא את הגיבורות שהן גרסה נשית של הגברים.
אז אתה יכול כמובן להגיד שאם קומיקס לא הצליח, זה אומר שסביר שגם עיבוד שלו לסדרה או סרט לא יצליח, אבל אני לא חושב כך.
עיבוד טוב יכול להפוך קומיקס כושל לחלוטין להצלחה ענקית כסרט או סדרה.
מה גם שאם נגיד יצא קומיקס על גיבורה נשית עצמאית לפני 50 שנה ונכשל, זה לא אומר כלום על מידת ההצלחה האפשרית לעיבוד שלו לסרט או סדרה בימינו.
תשאל את עצמך (או את מארוול) למה הם לא שחזרו את ההצלחה הזאת.
הסיבה שתעשיית הקומיקס ממשיכה היא שזאת הדרך של מארוול ודיסי לבדוק רעיונות ודמויות בקבוצת ביקורת שעולה פחות מסרטי קולנוע וסדרות טלוויזיה.
שומרי הגלקסיה זה היוצא מן הכלל שמוכיח את הכלל. ואפילו שם יש רק אישה אחת בצוות.
ושוב, תן דוגמא, מי?
איזה גיבורת על (שכוחת אל או לא שכוחת אל) שלא התפתחה כדמות משנית בסיפור של גיבור על אתה מכיר?
עולם הקומיקסים הוא מראש לא הכי ידידותי לגיבורות על…
אני לא מכיר שום דבר מהקומיקסים, לכן אני שואל
התגובה הייתה ל-beetlejuice שכתב שהוא מכיר רק את התקופה שבה הוא קורא קומיקס ושיכול להיות שהיו לפני כן גיבורות על שנשכחו אבל זה לא רלוונטי. אז עניתי לו שלדעתי זה כן רלוונטי.
איך זה רלוונטי אם הדמויות הנשכחות האלה (שהכמות שלהן תאורטית) לא בשימוש?
בכל מקרה, מארוול לא יושבים על מאגר בלתי נדלה של גיבורות על מקוריות.
אני מבינה, אבל השאלה הזו קצת תמימה
אנחנו יודעים באיזה תקופה נכתבו הקומיקסים, אנחנו יודעים מה היה הלך הרוחות אז, אנחנו יודעים איך הדברים נראו מבחינת כל המדיות לצריכה תרבות (טלויזיה/סרטים/ספרים…).
מה יותר סביר בעיניך – שיש איזה אוסף גיבורות על שכל אנשי מארוול ודיסי שכחו מקיומו, או שעד לפני לא יותר מדי שנים הרוב המוחלט של גיבורות העל היו נגזרת של איזשהו גיבור על או איזשהי קבוצה (על תקן דרדרסית)?
אני באופן אישי כל פעם מופתעת מחדש שיש לנו את האקסמן עם ייצוג יחסית סביר של גברים/נשים, ושם באמת יש דמויות קצת יותר מפותחות, אבל הן חלק מהעולם של האקסמן, ולכן לא רלוונטיות לכל הדיון הזה עד שהאקסמן יכנסו באופן רשמי למארוול.
עולם המוטאנטים
באמת מפתיע לטובה, בדמויות ובתכנים.
וגם שם הקבוצות נקראות X-men ו-brotherhood…
אם כבר הזכרת את אפקט דרדסית
אפשר להשתמש בסרטים האחרונים של הדרדסים בלייב אקשן כדוגמה לאופן שבו מתרחש שינוי, ואולי גם כדגם אפשרי לשינוי עתידי בעולם גיבורי וגיבורות העל, עם שינוי קל אך משמעותי.
בסדרה (ובקומיקס עליו היא מבוססת) דרדסית היא יחידה. היא כן הייתה חלק מההרפתקאות, ולעתים קרובות הייתה פעילה. אבל כמו כל הדרדסים האחרים, זה תמיד הושפע מהטיפוס שלה, שהוא "דרדסית", שזה אומר בעיקר להיות "בת", קצת אחראית, קצת מתפנקת, ובפועל לעפעף בעיניה, ולפלרטט עם הדרדסים האחרים. סיפור המקור שלה נוראי. היא לא נוצרה באופן "רגיל", אלא על ידי גרגמל במטרה לפתות ולהשמיד את הדרדסים, והיא אמורה להיות רוע טהור.
בסרט הלייב אקשן הראשון היא עדיין כזו במידה רבה, עם מעט עדכון לתקופה שלנו, שהוא בעיקר קוסמטי: היא אחת מהחבר'ה שמגיעים לניו-יורק. בסרט השני היא מקבלת מעט יותר סוכנות, ונוספת עוד דרדסית אחת, שנוצרה באותו אופן שהיא נוצרה. אבל הפעם, נוסף לכך גם דרדס. היא כבר לא מתויגת כרעה, אלא כמי שעברה תיקון ויכולה לתת השראה לאחותה – ולאחיה – להשתנות. דרדסית הופכת להיות חלק מרכזי מהסיפור ומהפתרון שלו.
בסרט השלישי כבר יש תיקון אחר. דרדסית כבר לא היחידה. היא מבינה שלכאורה אין לה אופי, והיא מחפשת את עצמה. הסיפור המרכזי הוא שלה בעיקרו, היא מניעה אותו, והכי חשוב: מגלה שיש כפר דרדסיות, שלכל אחת יש אישיות ואופי משלה, בדיוק כמו כפר הדרדסים. ובתוכו, היא חופשיה להגדיר את עצמה איך שתרצה.
זה התהליך, אולי, שצריך לקרות בקומיקס, רק הפוך.
ההתחלה היא הפתרון שהוצע פה, כפר הדרדסיות, שהוא מקביל להחלפת מגדר. כפר הדרדסיות הוא כמו כפר הדרדסים: לכל דרדסית יש אופי משלה, ותפקיד שנגזר מכך. אבל זה לדעתי רק הצעד הראשון. כי זה אמנם נותן לדמויות האלה סוכנות, אבל גם ממצב אותן כמשניות לגברים באופן אינהרנטי. הם התחילו קודם, יש להם מיתולוגיה משל עצמם, ביוגרפיה ארוכת שנים, חברים גיבורים ויריבים נבלים, והן נאלצות לשחק במגרש הזה כדמויות חדשות, שמהדהדות כל הזמן סיפור של מיהו אחר.
ולכן, לדעתי הצעד השני, והמרכזי יותר, הוא לקחת את דרדסית, שהייתה דמות משנית, עם אופי משל עצמה, עם סיפור מקור נוראי, ואותה להפוך לגיבורה ייחודית, שמתבססת על כל אלה.
במקרה של גיבורי על, לקחת דמות נשית משנית, ולהפוך אותה לגיבורה בפני עצמה, לא כנגזרת של הכוחות של הגיבור הראשי שהיא קשורה לסיפור שלו, אלא היא עצמה, עם סיפור המקור שלה, שעובר שינוי, כדי להתאים אותו להיום, אבל כן שומר על כמה מאפיינים חשובים מהעבר.
גיבורת העל החדשה שומרת על התכונות שלה, על סיפור המקור שלה, על כל מה שייחודי לה בעצם, ומתוך זה מקבלת כוחות חדשים משל עצמה. לא כאלה של מישהו אחר. היא לא רק יכולה להיות מה שתרצה, היא כבר מישהי בפני עצמה, גם אם עד היום לא ראו את זה. ככה גם יש לנו מיתולוגיה שנטועה בהיסטוריה, לא כזו שמתחילה כאן ועכשיו בהכרח. יש לכך חשיבות עצומה בז'אנר שמתקיים כבר כמעט מאה שנה. מסורת שמשתמשים בה נכון היא דבר שיכול להעניק עומק רב, ורבדים שאין לדמות שהתחילה עכשיו.
זה מה שעשו עם פגי קרטר בסדרה שלה. היא גיבורת על לכל דבר ועניין למרות שאין לה כוחות על. היא מרגלת עם כישורים שאין לאדם רגיל עלי אדמות. נתנו לה סיפור מקור מעניין, שמתאים לאישיות שלה, כמו שהכרנו אותה. היא לא חייבת להפוך להיות קפטן קרטר כדי להיות גיבורת על. זה אמנם מקרה יחסית קל, ודי ברור מאליו, כי קרטר תמיד הייתה כשרונית באופן יוצא דופן, מהרגע הראשון שהגיעה. רק שעכשיו שמנו עליה את הזרקור ואנחנו רואים כמה היא מיוחדת באמת. ואפשר להשתמש בדוגמה הזו גם במקרים פחות מובהקים.
למה להפוך את גוון לספיידרגוון? למה לתת לה את כוחות העל של הגיבור הראשי בעולם שלה? אני מבין שעשו את זה במקור דווקא כדי להעצים את הדמות שלה. אבל אולי, הדרך לזה היא לקחת את מה שמאפיין אותה, ולתת לה סיפור משלה, עם כוחות על שמתאימים לה ולאישיות שלה? אולי כבת של מפקד משטרה, שיהיו לה חושים בלשיים? או לפי ספיידרמן המופלא, היא מדענית, אז אולי היא תפתח חליפה ייחודית? יש כל מיני דרכים שייחודיות לה, יכולות להעשיר את הקומיקס, ולהעניק לה אישיות משל עצמה, באופן שעושה טוויסט לקומיקס עד כה.
לספיידר-גוון כן יש אישיות משלה וחליפה משלה.
כל הקטע שלה שהיא נעקצה במקום פיטר ביקום חלופי.
הסיבה שהיא כל כך אייקונית זה כי היא ממש לא ״ספיידרמן, רק אישה״ אלא יותר מזה, ואני מאמין שבסרטים הבאים יתעמקו בה יותר.
בכל מקרה, יש סיבה למה הג׳נדר סוואפ עובד – גם ג׳יין החליפה את ת׳ור בקומיקס וזה הקומיקס הכי מהולל של ת׳ור כמה למעלה מעשור. מן הסתם יש לה גם אופי משלה והיא לא כמו אודינסון. להיפך – בעיבוד לסרט הם ריככו את ההשפעה שלה והמעיטו מחשיבותה.
גם מיילס מורלס הוא הרבה יותר מסתם ״ספיידרמן, רק חצי שחור וחצי לטיני״. וזאת הסיבה שהדמויות האלה מצליחות. גם הקומיקס של מיילס (לפחות הריצה המקורית של בנדיס ופיקלי) הוא בפירוש הקומיקס הכי טוב של ספיידרמן מאז שהוא יצא.
זה נחשב ג'נדר סוואפ?
למטה התכוונתי לדמות עם שם אמיתי דומה, אותם מקצוע, משפחה, מערכות יחסים.
זה מתאים לעיבודים, דרך להתמודד עם חומר מקור שביסס בעיקר דמויות גבריות ויצר סביבות וקבוצות עם יחס מגדרי מגוחך.
דמות מקורית עם אלטר אגו דומה מתאימה לקומיקס.
שם כל הדמויות עוברות ניסוי וטעייה.
הדמויות הכי פופולריות התייצבו בתהליך.
הבנתי עכשיו
לקחתי את זה למקום שונה ממה שהתכוונת. יותר למקום של לקיחת סט כוחות ושילוב שלו בדמות אחרת (ממוצא או מגדר אחר, למשל).
אבל גם ההצעה שלך נראית לי קצת בעייתית, סליחה. המגדר קשור לביוגרפיה של הדמות באופן די ברור, והוא משפיע באופן די עמוק, גם בפרטים הקטנים. קשה לשנות את המגדר ולהשאיר הכול אותו דבר, לא? אולי אני טועה, אבל אני לא זוכר מקרה שבו זה נעשה בצורה מספיק טובה.
להשאיר הכול אותו דבר?
זו לא יצירה שנלקחת כמו שהיא ופרט אחד מתהפך.
גם אם המגדר נשאר, נכתבת דמות כמעט מהיסוד, עם חוויות חיים משלה.
בכל עיבוד, דמויות לא מקוריות ומקוריות הן "חדשות" כמעט באותה מידה.
גם בדמויות הכי מבוססות מה כבר יש ל"מטא-דמות" להציע? תכונות אופי מובחנות, קשרי משפחה, סיפור מקור. אלמנטים שהם לא תלויי מגדר.
במקרים הנדירים שהמגדר מהותי, סוואפ יהיה טוויסט, כמו נבל←גיבור.
דווקא בגלל ההיפוך, זה אף פעם לא יהיה סתם עיוות כמו שינוי מיותר של מקצוע או עיר.
נהדר, כאמור, לא נגד זה
אני לא אומר שלא מדובר בדמויות מעניינות, ושהן לא יכולות להיות טובות. להיפך. אני רואה בזה פתרון לגיטימי, אבל אני גם חושב שהוא לא פתרון מספיק טוב לטווח הארוך, ויש לו את החסרונות שלו.
קודם כל, מבחינה סיפורית, הוא מצמצם את העולם שבתוכו הדמויות פועלות. לכולם יש אותם כוחות. נניח בפלאש הטלוויזיוני, הרבה מהדמויות החדשות, והנבלים הראשיים, היו בסופו של דבר ספידסטרים. היו סיפורים טובים יותר (ת'ון) ופחות (כל השאר), אבל זה לא יצירתי מספיק בעיניי.
חשוב אפילו יותר, לדעתי: זה מבטל את הייחודיות של הגיבור הראשי, ובעיקר של הגיבורים החדשים והמעניינים בפני עצמם, ומכריח אותם לעמוד בצל של מי שקדם להם. לא תמיד במודע, אבל הם תמיד יושוו לגיבור "האמיתי".
למה לא ללכת צעד אחד קדימה ולתת לגוון סט כוחות נפרד, שיתאים לה? נניח, תוצאה של ניסוי שהיא מעורבת בו, שיהפוך אותה למשה ואחר וייחודי בעולם של ספיידרמן.
למה לא לתת לביוגרפיה של ג'יין להשפיע על הכוחות שלה? נגיד, היא הייתה קשורה פיזית לאחת מאבני האינסוף. האתר השפיע על הגוף שלה ושינה את המולקולות כך שהיא כיום גיבורת על עם כוחות משל עצמה, בלי קשר לפטיש, שהוא בכלל של מושא האהבה שלה.
למה לצמצם את היקום שהדמויות האלה פועלות בו, ולהמשיך להעתיק שוב ושוב את אותם כוחות, עם הבדלים קטנים, קוסמטיים, ולא מהותיים?
למה להכריח אותן לשחק במגרש של אחרים, בכלי משחק שנקבעו לפני הרבה שנים, שנועד לשחקנים אחרים, כשהן כל הזמן נמדדות ביחס אליו, גם אם לא במודע. זה לא מקרה שמיילס מורלס היה צריך את פיטר פרקר כדי להפוך להיות ספיידרמן טוב. זה ממש חלק מסיפור המקור שלו בסרט שמוקדש לו.
תראה, ברור שגם פה יש נקודה יפה.
בסופו של דבר, כמו שכתבתי בעבר, הקומיקס של מארוול ודיסי פועלים היום נטו בשירות של הוליווד (בדיקה של דמויות וקונספטים מול קהל עם השקעה כלכלית נמוכה יחסית).
ופה נעוצה הבעיה. ההצלחה של האביר האפל ואיירון מן היו נקודת מפנה גם בתפיסה של חומר המקור עצמו (ודם מקודם היצירתיות היתה מוגבלת בגלל הסתמכות על דילים מול חברות צעצועים ותעשייה שהיתה ברובה סגורה לנשים).
אבל זה הדבר העיקרי שקורה.
נניח לרגע בצד את הנושא של ג'יין שבאמת ההתמודדות עם כל האופן שהיא קיבלה את הכוחות וההתמודדות איתו הוא די חסר מחשבה, כמו כל ת'ור 4.
אם בפועל זה בדיוק התהליך שקורה.
שי האלק זו לא בריאנה באנר שהופכת למפלצת זעם. זו גרסה אחרת שיותר מותאמת לסיפור שלה.
לוואספ (ג'נט/הופ) יש כוחות שונות מלהאנק/סקוט.
האלמנה השחורה התפתחה כאנטגוניסטית לאיירון מן.
ספיידר גוון נעקצה על ידי עכיש ועדיין העבר שלה הופך אותה לדמות מאוד שונה (גם במראה, גם בהתנהלות) מפיטר פרקר.
אלו דמויות שהתפתחו כדמויות משנה ומצאו את הפינה שלהן.
גם בדיסי – קארה היא לא הסיפור של קאל-אל רק בנקבה. היא מגיעה אם אותם הכוחות כי הכוחות הם קריפטוניים, אבל הרקע שלה מאוד שונה והסיפור האישי שלה משתנה בהתאם.
דווקא ג'נדר סוואפ מלא זה (כמו נניח באטרנאלס) זה דבר שקורה פחות, וכשהוא קורה זה בדרך כלל באיזה דמות משנה בסיפור מסויים.
השאלה מי היה קודם, מי נכנסים פנימה, ומה המקום שלהם?
מיילס מורלס נכנס לתפקיד של *ספיידרמן*, בגלל שיש כבר ספיידרמן בעולם שלו, כזה שנוצר והתהווה על ידי פיטר פארקר. והוא חייב את ספיידרמן פיטר פארקר כדי לעבור תהליך חניכה. הכוחות שלו זהים ברובם המוחלט לכוחות של פארקר, עם כמה שינויים קטנים. החליפה שלו דומה מאוד לזו של פארקר, ומותאמת אליו. סיפור המקור שלו ייחודי אך מזכיר את זה של פארקר. אנחנו, כקהל, כל הזמן חוזרים לפיטר פארקר, משווים בין סיפורי המקור, בין ההתפתחויות הדרמטיות, בין הכוחות, בין החליפות. זה טבעי לחלוטין. לפארקר יש היסטוריה ארוכת שנים, אוהבים אותו, ואי אפשר להתנתק מכך. אבל זה מציב את מורלס בעמדת נחיתות. הסיפור שלו כל הזמן נמצא בצל של הסיפור הראשון, הפופולרי והמוכר. הרי את מי מעתיקים? את הפופולרי, את מי שהסיפור שלו טוב, ומושך את עין הקוראים. אז זה בדרך כלל יהיה ככה.
גם לספיידר גוון יש באמת סיפור שונה, לא מתכחש לכך. והחליפה שלה שונה מזה של פארקר (והיא מהממת ממש), אבל היא עדיין נעקצה על ידי עכביש, עדיין יש לה חליפה די דומה, עם כל השוני, סט כוחות דומה לשל פארקר, והיא מכונה *ספיידרוומן* או *ספיידר*גוון. כל זה מחזיר אותנו "למקור", לגיבור העל שאנחנו כבר מכירים, ובאופן טבעי אנחנו משווים בין השניים. למה להכניס אותה למצב הזה, שבו היא מתחרה עם גיבור על פופולרי מאוד?
קארה היא לא סופרמן, יש לה סיפור מקור משל עצמה, אבל הוא דומה לשל קל-אל, החליפה דומה, והיא הדודנית שלו. בעונה הראשונה כשמזכירים אותו, לא משתמשים בשמו, אלא בכינויים. התקשורת שם כל הזמן משווה את שניהם, כי הוא היה קודם. הדמויות מזכירות אותו כל הזמן. הוא גיבור הרבה יותר גדול ומוכר ממנה. מאוחר יותר, כשהוא מגיע, יש קשת עלילתית שלמה שבה היא מקבלת את המעמד של "מגינת כדור הארץ" או משהו כזה, כשהיא מנצחת את סופרמן בקרב. בקיצור, העלילה מתאמצת מאוד להפריד בין השניים, מכל בחינה, במטרה להציב אותה כדמות עצמאית וראויה. זה לא היה קורה אם הסיפורים שלהם לא היו חופפים, והדמויות לא היו דומות מדי. וגם אם סופרמן לא היה דמות ידועה ואהובה בעולם שלנו ושל הסדרה.
דווקא במקרה של האלמנה השחורה נטשה זה לא מתקיים לדעתי. היא נוצרה כאנטגוניסטית, אבל תמיד עמדה בפני עצמה, עם סט כישורים ויכולות עצמאי, וסיפור מקור מאוד שונה משל טוני סטארק. זה כן נכון במקרה של האלמנה השחורה החדשה, ילנה, שקיבלה סיפור מקור דומה מאוד, וסט כישורים ויכולות זהה. המקרה הזה, אולי מעיד יותר מכל השאר על כך, כמו שכתב ביטלג'וס, שזו בעיה כללית יותר של הליכה על בטוח ונטייה למסחריות.
אני מציע בכלל לא להיכנס למשחק הזה. לקחת דמויות משניות קיימות ולתת להן סיפור מקור משל עצמן, במנותק ככל האפשר משל גיבור העל, כזה שקשור להיותן כבר דמות מתפקדת, בעלת אישיות, תכונות, וביוגרפיה בתוך העולם של גיבור העל.
זה אומר שם אחר, סט כישורים ויכולות אחר, חליפה שונה לחלוטין, סיפור מקור שרחוק מהסיפור של גיבור העל, גם אם לא מנותק לחלוטין, כי מדובר בדמות שכבר קיימת והומצאה עוד קודם בתוך יקום שסובב סביב גיבור העל באופן טבעי.
אז מה התלונה, בכלל?
על כך שלא עושים משהו חדש לגמרי, אלא וריאציה על משהו קיים? אבל זה איך שהתרבות עובדת. שינויים קטנים, שיוצרים משהו חדש. דברים חדשים לחלוטין הם נדירים, נדירים מאד.
אפילו דמות שהיא משהו חדש לחלוטין, כמו מיס מארוול (גיבורה ראשית מוסלמית), עדיין מתבססת על קפטן מארוול כבסיס. אבל זאת לא העתקה – זה בסיס שעליו אפשר לבנות עוד.
אפשר להשתמש בהיסטוריה ובתרבות בכמה דרכים
אני מסכים לחלוטין. תרבות מתפתחת בהדרגה, בשינויים קטנים, מתוך עצמה. אני לא מהפכן במובן הזה, אפילו שמרן, וכתבתי את החשיבות של מסורת ארוכת שנים איפשהו למעלה בכל הנוגע לעומק שהוא מאפשר לתת לדמויות ותיקות. אני גם מבין את הצורך בשלב של יצירה של דמויות חדשות שיהיו נגזרת של דמויות ותיקות. זה הגיוני, גם בעולם הקפיטליסטי, וגם במרחב האמנותי, להסתמך על מה שיודעים שעובד וטוב.
אז על מה אני מתלונן?
על כך שאני מרגיש שאנחנו נתקעים בשלב הזה. מזכיר לי סטודנט שלוקח עבודה מוצלחת של מישהי אחרת, עושה העתק-הדבק, ואז משנה ניסוחים, משלב לשוני, מיקום של פסקאות, ומוסיף רעיונות פה ושם, כדי שלא יעלו עליו. מניסיון, עולים עליו. זה בולט, וההשוואה בין העבודות, עבור מי שמכיר את שתיהן, היא טבעית והכרחית. העבודה השנייה תמיד תעמוד בצל הראשונה, המקורית, הטובה.
אני מנסה להזכיר מה החיסרון של הפתרון הזה, ולהציע פתרון אחר, מתקדם יותר, יצירתי יותר, מעניין יותר, לפחות לדעתי.
מה אני מציע?
להשתמש בהיסטוריה של הקומיקס כדי להביא דמויות קיימות, ותיקות, אך משניות, ולהפוך אותן לגיבורי על, מתוך הסיפור שלהן עצמן, המוכר, זה שכבר קיים, עם כישורים וכוחות על משל עצמן, שלא יהיה דומה לסיפור של הגיבור המרכזי.
אפשר להמציא דמויות חדשות לחלוטין, כמו מיילס מורלס או קמלה קאן, אבל אז צריך לאבחן אותן הרבה יותר טוב. הן צריכות לעמוד בפני עצמן כבר מהתחלה, תוך כדי שהן שואבות מההיסטוריה של היקום שבו הן נמצאות. צריך לתת להן סיפור מקור אחר לחלוטין, שלא דומה לזה של הגיבור המקורי, שם אחר לחלוטין, סט כוחות על וכישורים אחר לחלוטין. בלי להתעלם מהקיום של גיבור העל כמובן. בעולם הקומיקסי זה די מגוחך. זה הרי מתקיים בעולם שלו, שסובב סביבו.
אני לא צריך עוד דוד מת, רק שהפעם יקראו לו ארון דייוויס. לא צריך עוד עקיצת עכביש, ולא צריך עוד גיבור על שיכול לטפס על קירות. יש כבר הרבה כאלה.
אני כן צריך את גוון סטייסי, ואת מיילס מורלס, כגיבורי על ייחודיים. הם מעניינים אותי וראוי לתת להם את המקום שלהם, שלא יעמוד בצל של מה שהיה קודם. שכן ישתמש במה שהיה, שכן יציב אותם בתוך היקום הקיים הזה, אבל לא בתפקיד שבעבר היה של מישהו אחר.
קאמלה, או מיס מארוול בגלגול האחרון שלה, עושה את זה במידה רבה, גם אם באופן לא מושלם. בניגוד למורלס, למשל, יש לה סיפור מקור אחר לחלוטין משל קפטן מארוול, וכוחות על אחרים, שונים וייחודיים. בדומה למורלס, היא מהפן החיובי שואבת מתוך המיתולוגיה הקיימת, ונכנסת לתוך הסיפור באופן די אורגני (יותר ממורלס כי אצלה זה מקורי, כאמור), ומהפן השלילי, היא מקבלת שם דומה לגיבורת העל המקורית, ויש לה חליפה דומה, וזה כן גורם לנו כקהל כל הזמן להשוות ביניהן. ביקום הקולנועי והטלוויזיוני זה אולי פחות משפיע מהקומיקס, כי אנחנו פחות מכירים את קרול דנברס, אבל בקומיקס, שבו מיס/קפטן מארוול קיימת עשרות שנים, זה אתגר.
אני באמת לא מצליחה להחליט מה התגובה ההגיונית לזה
כי נראה לי שהתגובה ההגיונית היא סוג של "כאילו, דה?…"
כי כשמדברים על חוסר ייצוג בקולנוע ובמדיה הבידורית (לא רק קומיקס) – זה בדיוק זה. זה בדיוק השיח שמתנהלת כל הזמן. כי זה מה שעושים.
כי יש את השיח על גיוון, ואז מחליטים להוסיף דמויות נשיות POC, אבל בחצי המקרים עושים את זה בדיוק ככה וזה נראה רע, ואז מקבלים תגובה של "אויש עם הwoke הזה וההוספה של הדמויות הנשיות שהורסת את הסרט" בלי להבין שהבעיה היא בדיוק זה שמנסים לשכפל נוסחה שמותאמת לסוג מאוד מסויים של דמויות לדמויות אחרות.
והקטע המצחיק הוא שדווקא בסרטי הקומיקס – דווקא בגלל התפוצה הרחבה שלהם, בגלל הצורך שלהם להיות פופולריים, בגלל הרצון לתפוס כמה שיותר קהלים – דווקא בזה הם יחסית מתקדמים. אני בהחלט חושבת שאין מספיק גיבורות על אמיתיות בMCU, אבל האמת היא שאני עדיין מקבלת מהם פי כמה ממה שאני מקבלת מהקולנוע הרגיל. כן, זה שהאלמנה השחורה היא אחת מ6 זה מבאס, אבל איזו אלמנה שחורה קיבלנו? איזו דמות מהממת שהתפתחה במשך שלושה פייזים? עם עומק, עם רבדים?
איזה סיפור מהמם בנו לוונדה שנתן לה את המקום שלה בתוך עולם הנוקמים ומחוץ לאקסמן (גם אם בעיני הסוף שלו הורס שלא לומר מקומם)?
איפה עוד תראה גיבורת על פקיסטנית וסדרה ששמה את התרבות המוסלמית במרכז הבמה?
ברור שזה מה שהם צריכים לעשות, וברור שהם לא עושים את זה טוב מספיק. והם לא עושים את זה טוב מספיק – אבל האמת? אני מתקשה לחשוב על פרנצ'ייזים שעושים את זה יותר טוב מהם באופן שיטתי. במבחן גיבורות העל די סי אולי היו ראשונים עם וונדר וומן הראשון שהוא בעיני סרט גיבורות העל הטוב ביותר בכל הזמנים. אבל שם זה נשאר. במארוול ראיתי איך כן אפשר לעשות את זה יותר טוב אבל לא מספיק, וכן, עם האוכל בא התאבון.
אבל ברור שאתה צודק, וזה מה שקורה בפועל. וזה עדיין לא קורה מספיק אבל אי אפשר להגיד שזה לא קורה.
דווקא דיסי יותר מתקדמים מבחינת ייצוג נשים ו-POC.
ציפורי הטרף היה משהו ממש חריג – סרט אנטי גיבורות שכולו נשים, ועוד למבוגרים בלבד. הם גם ליהקו שחקנית שחורה לבלאק קנרי, ויש שם גם אישה לטינית (מונטויה) וילדה אסיאתית (קסנדרה).
בזמן שמארוול עוד לא הוציאו את קפטן מארוול 2 והוציאו סרט של בלאק ווידו מאוחר מדי, די סי כבר אחרי סרט אנסמבל נשי ואחרי שני סרטי סולו של וונדר וומן.
הם גם עשו הרבה דברים לא מובנים מאליו, כמו הליהוק של ג׳ייסון מומואה לאקווהמן או ההחלטה לשבץ את סייבורג בתור דמות מרכזית בליגת הצדק (של סניידר, ווידון דווקא שנמך את הדמות בגרסא שלו).
יש גם את הסדרות שלהם – דום פטרול, הארלי קווין, הטיטאנים ויאנג ג׳סטיס – בכולן יש דגש הרבה יותר נשים בצוות מאשר אחת, יש דגש על POC, אישה מוסלמית שהדת שלה חלק מרכזי אצלה (עונה 3 של יאנג ג׳סטיס) ולהט״ב.
סופרגירל החדשה היא לטינית וכרגע יש סרט של בלו ביטל (עוד גיבור לטיני) בצילומים. ויש גם את היקום של ה-CW שלוקח את ה-MCU בייצוגים. ובבאטמן החדש קיבלנו קאטוומן וגורדון שחורים.
הטרגדיה האמיתית של הניסיונות של דיסי לאינקלוסיביות היא שאיכות התוצרים היתה מאד לא אחידה ולא היה איחוד של כל הטיימליינים השונים… מה שמוביל עכשיו למחיקה הבלתי נמנעת של תתי היקומים ואיחוד של התוצרים. והפרויקט הראשון שבוטל הוא באטגירל – סרט עם גיבורה לטינית ושחקנית טרנסית בתור החברה שלה. אז כן, היקום של דיסי כנראה יחזור להיות יותר שמרן, בדומה למארוול. אבל כמו מארוול אני גם לא צופה הסתרה מוחלטת של הדמויות האלה.
ויולט לא מוסלמית
(ל"ת)
בסדרות של DC אני לא מבינה כל כך,
רק בסרטים לש DC ועליהם הגבתי. ואני משמעותית פחות אוהבת שם את הבנייה של הארלי קווין, ולא ממש ראיתי בנייה רצינית משמעותית של אף אחת אחרת (דמויות שהופיעו פעם אחת בסרט למבוגרים בלבד זה לא מספיק, מבחינתי).
יכול להיות שבאמת בסדרות הם עושים דברים מהממים שפספסתי.
אני באמת חושבת שמארוול כן עשו עבודה טובה בבניית דמויות נשיות לאורך הסרטים השונים למרות (או בגלל?) שהן לא היו הדמות הראשית בסרטים שבהן הופיעו. דווקא קפטן מארוול היא הכי פחות מוצלחת בעיני. ואני כועסת עליהם שלא עשו את זה יותר.
אבל בכל מקרה, לא באמת התכוונתי להתמקד במארוול מול דיסי, אלא בקומיקס מול יצירות אחרות. בצורה הכי לא נחמדה שאפשר. אני מרגישה שהטענות שצצות כאן לגבי גיבורות על (לגבי זה שהן דמויות משניות, שהן נראות כאילו לקחו דמות גברית ורק עשו לה קופי פייסט וכל הדברים האלה) – זה בדיוק הדבר שאנחנו מדברים ומדברות עליו כל פעם מחדש כשאנחנו מדברים על גיוון. כשאנחנו מדברים על בנייה גרועה של דמויות נשיות או POC.
באמת שאני כל הדיון פה עם תחושת – על מה בדיוק אתם חושבים שאנחנו מדברים כל השנים האלה? כאילו פתאום שמו לב שיש בעיה בלקחת סיפור גברי במהותו ופשוט לעשות קופי פייסט עם שינוי מגדר זה לא מספיק בשביל עומק אמיתי? בשביל ליצור עניין? בשביל בנית סיפור טובה?
החל מהאמירה הראשונה של "אני חושב שעדיף יותר גיבורות על שנוצרו בפני עצמן ולא כשכפול של גיבור על " זה כאילו יש כאן שיח שלם על משהו שעיני הוא פשוט כל כך מובן מאליו. כאילו אנחנו לא צועקים (וצועקות) בדיוק את זה כבר שנים.
ודווקא שי-האלק, שהיא כן שונה מההאלק בהרבה מובנים (היא דומה במובן מסויים לפרופסור האלק, אבל ממש לא להאלק המקורי), דווקא פה מתפתח הדיון מתפתח?
לא יודעת. נראה לי אני מפספסת פה משהו משמעותי…
אני לגמרי איתך בדיון הזה.
וגם אני לא מבין למה דווקא פה זה התעורר. שי-האלק היא דוגמא טובה לדמות שהתחילה כספין אוף לגבר ובהדרגה הפכה למשהו שעומד בפני עצמה ושונה מהותית. אז לא יודע.
אני גם איתך, למרות שזה לא משתמע ככה
אני חושב שאנחנו מסכימים. לפחות מנקודת המבט שלי, אני יודע שאני מסכים איתך לחלוטין. אני מתנצל אם זה לא הובן נכון. אין לי שום ויכוח איתך, וחבל שככה זה מצטייר. אני לומד שוב מה קורה כשאני לא יודע לכתוב חד וקצר. מקבלים הרבה מילים שקוברות את המסר. בגלל זה אני עוד יותר מעריך את ה-"כאילו דה" שלך :)
הצבתי שתי אופציות, שתיהן קורות במציאות, לכל אחת יש יתרונות. הדגשתי את החיסרון של אופציה אחת. זה קשור למקום המרכזי שצריך להעניק לדמויות חדשות, שמגיע לדמויות חדשות. דמויות שמשתמשות בהיסטוריה של הקומיקס באופן שמתאים להן, וייחודי להן. רעיון חדש? לא. לא התיימרתי. הצטרפתי. הדגשתי מה חשוב עבורי, ומה הכיוון הרצוי לדעתי.
אני כן רוצה לחדד למה הדיון הזה דווקא כאן: שי-האלק היא דמות טובה, לפחות ככה נראה, מהמעט שאני מכיר את הקומיקס ומה ששמעתי (והשחקנית שנבחרה בעיניי היא אנדרייטד ברמה נפשעת, וואו כמה היא שחקנית טובה. אבל זה כבר פחות קשור לנושא, סתם רציתי להגיד).
אני מבין למה "שי-האלק". ברור לי מדוע לקחו אלמנטים שעובדים לדמות אחת ויישמו אותה על דמות אחרת. גם מבחינת המשיכה של הקהל, וגם כדרך להכניס אותה לתוך ההמשכיות, הקומיקסית, הקולנועית והטלוויזיונית. גם ברור לי שהיא לא נותרה במקום הזה, והיא דמות טובה שעומדת בפני עצמה.
אבל גם חבל לי שהיא הייתה צריכה להתמודד עם המכשול הזה. שכדמות חדשה וטובה – ומקורית – היא עדיין צריכה לעבור תהליך חניכה אצל ברוס. כשמזכירים אותה בתוך הסדרה, ומחוץ לסדרה, זה תמיד בהקשר של גיבור העל הראשון, כך שנרצה או לא נרצה, היא עומדת בצילו. לפחות בהתחלה.
אולי היה אפשר נניח, שהיא כן תהיה קרובת משפחה של ברוס, ואז אנחנו מקבלים את הקהל שאוהב את ברוס שיבקר בסדרה. אבל אפשר היה שהכוחות שהיא תקבל יהיו שונים אבל כן קשורים לכך שהם קרובי משפחה. נניח, הסיבה שהוא שרד את הניסוי עם קרני הגאמא זהה לסיבה שהיא קיבלה את הכוחות שלה. משהו במבנה הגנטי המשותף סייע לכך, רק שאצלה זה קיבל ביטוי אחרת לחלוטין. זה יכול להיות קשור גם לכך שהיא שוברת את הקיר הרביעי.
ואז היא לא צריכה את תהליך החניכה של ברוס, מעבר להנחיה כללית של גיבור על משופשף וותיק. היא עומדת בפני עצמה כגיבורה, כבר מהתחלה, וגם נכנסת לתוך הקומיקס באופן אורגני, ומשתלבת בהיסטוריה שלו.
מקורי? לא. לא המצאתי את הגלגל. רק מנסה לרכוב עליו ולנתב אותו לכיוון אחר, בדרך שהתוו אחרים.
תראה עוד לא עקבתי מספיק על מה קורה בגרסה הטלויזיונית
אבל בגרסה הקומיקסית היא אכן בת משפחה (בת דודה, ליתר דיוק) שמקבלת את הכוחות בעקבות עירוי דם שהיא מקבלת ממנו אחרי תאונה. האם ההבדל זה שהיא קיבלה את הכוחות באופן ישיר ממנו ולא סתם באותו המקור זה עדיף? לא בטוחה.
זה בהחלט מציב את זה במקום של מספיק קרוב כדי להיות מושפע ומספיק רחוק כדי להתפתח למקומות אחרים. אבל האמת היא שהפרמיס של שי-האלק (ושל ההאלק עצמו) – הוא הפרמיס העתיק והדי מוצלח של דר ג'קיל ומיסטר הייד. זה פרמיס נהדר לחקור אותו שמתבטא באופן שונה אצל גברים ונשים, אז דווקא כאן ההקבלה היא בעיני יתרון של הסיפור הספציפי הזה ולא חסרון (זה והעובדה שההאלק של מארק ראפלו הוא אחד מהמוצלחים בעיני).
אני מבינה מה אתה אומר שברמת העקרון הכללי. אני ניסיתי להגיד את זה כבר אי אלו פעמים. פשוט לא מסתדר לי איך מכל המקומות הדיון הזה נפתח דווקא כאן…
למה דווקא כאן, לדעתי?
1. דווקא כי זו דמות מצוינת, שעומדת בפני עצמה, בנויה היטב ועם המון קסם אישי, לפחות בפוטנציאל. בגלל זה הדמיון ל-"אב הקדמון" שלה בולט יותר, ולא הכרחי לכאורה. על פניו, נראה שאין שום דבר באישיות שלה, או בסיפור שלה, שהכרחי שהיא תקבל דווקא את הכוחות של הענק.
2. כי ברוס, והענק, שניהם דמויות מצוינות, שאמנם לא מוצו כמו שצריך ב-MCU, אבל יש להם פוטנציאל לשאוב תשומת לב, רק מעצם הנוכחות שלהם, וזה עלול לפגוע בתשומת הלב שג'ניפר/שי-האלק תקבל.
3. קצת יותר פשוט ובסיסי, אבל מה לעשות, גם זה חשוב: כי עצם השימוש בשם "שי-האלק" מציב את ג'ניפר בעמדה של נגזרת של הענק. היא "הענק-היא", אם נתרגם בצורה ישירה את השם שלה. מאוד ישיר ופשוט, וקצת ילדותי, בניגוד מוחלט לדמות. אני מבין שזה לא נכון, אז למה השם?
אבל כן, זה כנראה לא הייתה בחירה נכונה להתייחס לזה כאן. ממה שקראתי, נראה שהיוצרת של הסדרה קרובה יותר לרוח הדברים שלי, והיא מודעת ומתמודדת עם האתגר בעיצוב הדמות של שי-האלק הטלוויזיונית.
בערך מה שעשו בסופרגירל. נתנו לקארי גרנט, עורכת העיתון המהוללת, לבחור את הכינוי שלה, והסבירו למה דווקא "גירל" כביטוי מעצים וכניכוס מחדש. או הקדישו עונה שלמה להתמודדות עם הנוכחות מושכת תשומת הלב כמו חור שחור של סופרמן בעולם שלה. אני יכול לראות את ג'ניפר מגלגלת עיניים כשעיתונאי או כתב כלשהו קורא לה "שי-האלק", למשל.
ספורגירל
כמה התעצבנתי על הנאום המזויף של גרנט על "גירל" ועוד יותר על הניסיונות להצדיק אותו.
אוי ואבוי אם יעשו משהו דומה עם שי-האלק. מבינים שזה כינוי גרוע? תעברו לכינוי אחר. רק אל תנסו לייפות.
"מבינים שזה כינוי גרוע? תעברו לכינוי אחר. רק אל תנסו לייפות"
במשפט אחד סיכמת את כל מה שרציתי להגיד קודם. תודה.
הקפת הגיבורים הראשיים
בדמויות משניות, דמויות עם יכולות דומות, חניכים וכדומה – היא דבר טוב בפני עצמו, לא בעיה שצריך לצמצם.
אני רוצה עוד דמויות נשיות כאלה.
ועוד הרבה דמויות נשיות ראשיות שימלאו את החלל, ושגם אותן יקיפו בדמויות משניות, נשיות וגבריות.
הקומיקס הוא המדיום המתאים לסוואפ של אלטר אגו לדמויות ראשיות, וליצירת דמויות מקוריות ראשיות ומשניות.
בעיבודים בינתיים:
בדמויות הראשיות לנצל כל סוואפ מהקומיקס, לפעמים במקום ולא תמיד בנוסף.
בדמיויות המשניות סוואפ מלא (סטייל פרי וייט וג'ים גורדון. לא עולה לי דוגמה טובה למגדר.)
עם הזמן דמויות מקוריות מהקומיקס יבשילו לשלב העיבודים.
אתה לוקח את זה לכיוון הלא נכון
תחשוב הפוך: יש את ספיידרמן, המותג הכי חזק בעולם הקומיקס. איך נסחוט אותו עוד? המותג בנקבה! המותג בשחור! המותג במנגה! המותג, רק חזיר!
המותג השני הכי חזק, סופרמן. איך נסחוט עוד מיץ?
המותג השלישי הכי חזק, באטמן, חוזר חלילה.
המותג ה 13 והמותג ה 30 (יש ממש התרסקות של פופולריות מעבר למספר מצומצם בטופ) – כולם ביחד, שיתוף פעולה, סינרגיה! קרוסאוברים!
זה עסק. אנשים משקיעים המון כסף ועבודה, המטרה להצליח. מותגים עוזרים להוריד חששות ולהעלות קבלה. למה קונים אפל? טויוטה?
תחשבו הפוך: לקחו סרט דרמה על אדם שבור. ממש תסריט מוכן. ואז אמרו שזה הג'וקר. בום! הצלחה פי כמה מסתם סרט דרמה.
זהו. אנחנו חיים בזמן קצת יותר מתקדם, אז בכלל יש אולי אופציה לדמויות נשיות או להטב, או אתניות. פעם הדמויות היו "הפנתר השחור", הבנתם? האיפיון הוא שהוא שחור! קפטן אמריקה נלחם בצהובים…
כילד, אני הכרתי רק את הענק הירוק בסדרות בטלוויזיה. זה שהיום אומרים האלק זה בכלל לא בגלל הקומיקס, זה כי יש הרבה יותר מילים באנגלית שנכנסו לשפה היומיומית. אני מאוד מקווה שהענקית הירוקה תהיה אחלה, השחקנית פצצה! היא קיבלה אמי על הסדרה הקודמת?
סיפור ששמעתי על נושא הדרדסית
כשאולפני האנה ברברה התעניינו בהפקת סדרת טלוויזיה על פי הקומיקס, הם הזמינו את יוצר הקומיקס המקורי פייר "פיו" קליפור מבלגיה לארצות הברית כדי לשמוע קצת על הסדרה המקורית והדמויות (הקומיקס ככל הנראה עוד לא תורגם אז לאנגלית). קליפור הגיע לארה"ב, ומשום-מה בכל האולפן לא נמצא אז מישהו דובר צרפתית. הביאו מתורגמן, שהתחיל לתרגם סימולטנית את ההסברים של קליפור על הסדרה, וכשהוא הגיע לתיאור של הדרדסית הוא התחיל לדבר עליה בתור אשה אידיאלית – יפה, לא חכמה במיוחד, שהתפקיד העיקרי שלה הוא להיות בבית כדי שלא תסתבך בצרות – המתורגמן פשוט המציא משהו במקום, כי הוא הבין שאם הוא יתרגם את הדברים שקליפור אומר כמו שהם, זה יגמר לא טוב (ולמען הקונטקסט: זה קרה בשנת 1979 או 1980).
לא ניתן יד באתר הזה לזלזול בפועלה של נערת הסנאי הבלתי מנוצחת
(ל"ת)
רק לציין
אני ממש ממש ממש התלבטתי אם לכתוב אותה.
זו היתה שגיאה חמורה בשיקול דעת ואני ממש מבטיחה לא לעשות אותה שוב!
יש את ג'סיקה ג'ונס
(ל"ת)
יש גם את אלקטרה ומוקינג-ג׳יי
בטח יש עוד כמה אם נשב ונחשוב אבל זאת כמות מזערית של דמויות ביחס לכל השאר.
אגב, לג׳סיקה ג׳ונס היו בסך הכל שתי ריצות קומיקס בכל ההיסטוריה של הדמות, ולכל הדמויות האלה אין סדרות קבועות בניגוד לגיבורים גבריים.
הסיבה שאפילו לבלאק ווידו אין סדרת קומיקס קבועה נעוצה במכירות. בגלל זה הטריקים של ג׳נדר סוואפ – זה מוכר יותר. אפילו אלקטרה היתה דרדוויל לכמה זמן לאחרונה. זה תמיד מגיע לשם.
הקדמת אותי
(ל"ת)
ג'נדר סוואפ מתאים בול לעיבודים
מאפשר איזון בדמויות ראשיות, מוצדק גם שיווקית וגם אמנותית.
אני גם חושב ככה. אני לגמרי בעד ג׳נדר סוואפ.
(ל"ת)
מסכים מאוד!
לא יצא לי לקרוא הרבה קומיקס לאחרונה, אבל לקראת הבנים קראתי את כולו: כל החלפת מין או מוצא של דמות הייתה פצצה. בגדול, הסדרה עולה בהרבה על חומר המקור.
איפהשהו צריך לזכור מה קהל היעד האמיתי של קומיקס לאורך מעל 100 שנה: בנים בגילאי 12-16 ואלו שאוהבים את הסוגה גם בהמשך. רבים תימצתו את מהות מרבית קומיקס גיבורי העל:
גברים שרוצים להיות כמותם ונשים שרוצים להיות איתן.
יש שינוי ב20 שנה האחרונות, יותר קבלה, גיוון וכו, אבל זה תמצות רוב חומר המקור עליו מבססים את הסרטים. אם תחשבו, זה מסביר את העיצוב הפיזי של הדמויות משני המינים, העלילות, שמות הדמויות וכו. זאנר גיבורי העל בקומיקס בארה"ב מזכיר במובן הזה את זאנר המנגה שונן (קהל יעד בנים 12-18). שמתם לב לעצוב הדמויות משני המינים שם?! שם יש מלא סצינות של הטרדה מינית של בנות, ככה בקטנה על הדרך, וזה עבר לסדרות המצוירות (רוב האנימה מבוססת שונן, כמעט כל סדרה שתחשבו עליה).
זאת נקודה שחייבים לזכור אותה.
גיבורי על זה לא ז'אנר שהתחיל ב2008 עם איירון-מן. זה ז'אנר שקיים עוד מ1938. הרבה מאד מהדמויות שהדיון הזה נוגע בהם הומצאו בתקופה שבה זה היה ז'אנר שנכתב על ידי גברים עבור נערים.
האם זה צריך להיות המצב? ברור שלא. גם נערות קוראות קומיקס, גם נשים כותבות גיבורות על, והכרה בבעייתיות המגדרית של עולם גיבורי העל (זוכרים את סאגת הפוזה של ספיידרגירל?) היא שלב הכרחי בתיקון שלו.
אבל זה העולם. הסיבה שיש מעט מאד גיבורות על שהן לא חלק מקבוצה או נגזרות של גיבור על קיים היא בגלל שכשנכתבו רוב הדמויות שהיום עוברות עיבוד, אכן היו מעט מאד כאלו. בדור הבא זה כבר יהיה אחרת. לא ברור לי למה זה גורם לכאלו אמוציות עכשיו. סטן לי פסול כי הוא היה גבר שכתב גברים, וכשכבר כתב אישה חזקה, היא הייתה בלתי נראית?
האמוציות שיש עכשיו זה לנוכח השינוי.
כל הז׳אנר עובר טלטלה רצינית, מה גם שרבים מהמתלוננים זה אנשים שגדלו בניינטיז או לפני, בתקופה שלפני תחילת ההטייה של הסטטוס-קוו.
אני מסכים לגמרי שלדור הבא זה יהיה טוב יותר (ויהיו להם דרמות סביב נושאים אחרים).
דוגמה מעולה
חומר מקור פגום מאוד עם פוטנציאל, ואיך אפשר לעבד אותו בלי סוואפ?
להשאיר כמה גברים לבנים, את השאר למחוק ולהחליף בדמויות מקוריות?!
וזה בעיבוד של עלילה! בעיבוד של דמויות בעלילות חדשות זה אפילו קל יותר.
בניגוד לדמויות משניות וסיידקיקס שהן מצב תקין (ועיבוד של נשים כאלה בלבד הוא תוצאה של בעיה אחרת), סוואפ לא אמור להיות קיים במצב אידיאלי, ברור.
לצערנו חומרי המקור רחוקים אפילו מהמציאות הלא אידיאלית.
בכל מקרה, אם ייקחו מהקומיקס דמויות עם אלטר אגו סוואפ שיכולות להיות ראשיות – ויעבדו אותן כראשיות, חלק גדול מהבעיה ייפתר.
דוגמה שרלוונטית לדף אפילו שכבר לא רלוונטית ל-MCU: ג'ניפר וולטרס. עם כינוי אחר היא דמות שבעיבודים יכולה להיות ראשית. בניית היקום לא חייבה לבסס את ברוס באנר לפניה, זו לא מיס מארוול.
גם אלקטרה אבל אני לא מספיק בקיא כדי לדעת אם היא חלק מקבוצה או לא.
אני פשוט יודע שהיה ספין אוף של דרדוויל בכיכובה.
זה כי...
היא די נגזרת של דרדוויל…זה אולי לא שי-דרדרוויל, אבל הדמות שלה והכוחות שלה התפתחו כקונטרסט לדרדוויל.
את ג'סיקה ג'ונס ומוקינגבירד, שכחתי (ויכול להיות שהתכוונת למוקינגבירד? בובי מסוכני שילד?, כי למיטב זכרוני מוקינגג'י זו קטניס אוורדין שזו אמנם גיבורה, אבל בסט עולמות אחר. אולי יש עוד מישהי שפספסתי) , אתם צודקים, אבל לשתיהן כבר היו הרצות טלוויזיוניות, ואני לא חושבת שזה משנה באופן מהותי את הטיעון…
כן, התבלבלתי בשם.
ואני לא מנסה לשנות את הטיעון אלא לתמוך בטיעון שלך.
סליחה
התכוונתי לענות לרנדל וההודעות שלכם התבלבלו לי.
יש את הדמות הידועה, שי-קסע.
(ל"ת)
תראו
https://t.me/DisneyplusIL/195
בתקציר כתוב "הענקית הירוקה".
די נו
(ל"ת)
פרק 1
"ענק" ו"ענקית" בכתוביות.
ה"האלק" היחידה הופיעה בכתובית של שם הסדרה.
המשך יבוא?
עם כל טריילר חדש, אני מתלהב יותר
לא התרגשתי משום דבר אחר בפייז 4, כבר שכחתי שההייפ הוא חלק מהחוויה.
אני מאוד מקווה שהטריילרים לא משקרים ונקבל דרמה קומית אקשן שמציגה את החיבור של גיבורי העל לעולם האנשים הרגילים. אפילו לא צריך הרבה אקשן, יותר עלילה נחמדה ולא מתיימרת (אבל שכן יהיה קשר בין סצינות ולא רצף מערכונים). יש להם את השחקנית הנכונה.
ולסדרה צריך לקרוא "הענקית הירוקה: עורכת דין בשירות בחוק".
היה נחמד מאוד!
לא רציני מידי, קליל. פרק ראשון: סיפור אוריגין. סגרו את זה ב 30 דקות. לדעתי עכשיו יהיה בדיוק מה שהבטיחו: קומדיית בית משפט עם קמאו של דמויות. פה ושם קצת אקשן שנכנס בתקציב. קצת נגיעות בעולם בני התמותה. לדעתי הם תקפו יפה את דיוני "להיות אישה גיבורה" ישר בפנים.
לשם השוואה, צפיתי מייד אחרי בפרק הראשון של מיס מארוול. אתם צודקים שהוא מבוים וערוך טוב מאוד עם קאסט נחמד. אבל 45 דקות ורק התחלנו את האוריגין? ומפה 4 פרקים פחות טובים? קצרה נפשי. אני מתחיל להבין את מי שמגיע לרוויה. אני ויתרתי מראש על הפלקון והוקאיי. כנראה שאצפה בסיכום של מיס מארוול ואולי בפרק האחרון.
כן אצפה בענקית.
אנחנו חיים בדיסני-וורלד.
כמות הרפרנסים לעולם הרחב של ה-MCU מגוחכת, ואפילו יש רפרנס לפיקסאר.
ה-CGI מחריד, פרופסור האלק גרוע. מקווה שהפרקים הבאים שי-האלק תעמוד בפני עצמה כי כרגע הפרק לא היה טוב.
מעולם לא הסכמתי פחות
כאילו, כמות הרפרנסים אכן קיצונית אבל בעיניי זה לא חיסרון אלא יתרון עצום. אני מבין כמובן שלמי שרק רוצה לראות סדרה כיפית בלי להכיר את כל היקום זה ממש מוריד ומרגיש מוגזם אבל אני לאלו שכן מעורבים בדבר הזה זה פשוט כיף גדול. מעבר לזה שזה כיף, זה גם נותן ליקום של מארוול נפח – דברים לא רק משפיעים אחד על השני עליתית אלא גם יש לדמויות האלו מקום בחיי יום יום של סתם אנשים רגילים ובאופן טבעי אנשים יתייחסו אליהם ועל ההיסטוריה שלהם, זה חיוני בעיניי בשביל לתת ליקום של מארוול באמת תחושה של יקום.
מעבר לזה – הCGI לא מהטובים אי פעם זה נכון אבל שיפור גם מהטריילר וגם בסהכ סביר ולא מעכיר את חווית הצפייה. עם פרופסור האלק אין לי שום בעיה, מה הפריע לך בו?
הכל. הוא מזעזע, והאופי של ברוס/האלק מרודד לקומדיה ילדותית.
הם הפכו את ברוס ל-man child. הזוי.
לגבי עומס הרפרנסים – בעיני זאת פשוט הדרך הכי לא נכונה להתחיל דמות חדשה. עדיף היה שזה יבוא בשלב יותר מאוחר. באמת שבפרק המסכן הזה שנמשך 35 דקות בלבד קיבלנו עומס שלא היה אפילו בסרטי ת׳ור ודוקטור סטריינג׳ האחרונים.
סיכום פרק ראשון:
היה כיפי כמו שחשבתי שיהיה.
למד אותנו לתאם ציפיות
ותקבל שם של גיבור-על.
אז למה לצפות מהעונה?
(ל"ת)
אחרי פרק אחד אי אפשר לדעת, אבל לדעתי -
סדרת בית משפט קומית, שתציג את הצד של מאחורי הקלעים של העולם שבו יש גיבורי על וחייזרים ומכשפים (פייגי, אני עדיין מחכה לסדרה על מחלקת בקרת נזקים).
החבר'ה שראינו בתחילת "ספיידר-מן: השיבה הביתה"?
(ל"ת)
והאנטגוניסטים במיס מארוול
אם לא מסתכלים עליהם כאנטגוניסטים, אלא כאנשים שהתפקיד שלהם זה לעשות סדר בעולם שעבר אפוקליפסה של מטא-אנשים, יש כאן הרבה בשר לנעוץ בו שיניים.
משעמם
עוד פרק MCU מאכזב לאוסף.
אין אמצע
https://www.imdb.com/title/tt10857160/ratings
(המתונים יגיעו עם הזמן)
ה-review bombing התחיל כבר מאתמול.
לא ברור למה IMDb נתנו לדרג כיממה לפני השידור הרשמי אבל הציון אתמול היה אפילו נמוך יותר.
בכל אופן, מי שנותן לסדרה הזאת 1 לא באמת עושה את זה ממקום אותנטי. זאת אומרת, היא באמת לא טובה לפחות לפי הפרק הראשון. אבל ראיתי דברים הרבה יותר גרועים.
ההבדל בין נשים וגברים מעניין.
(ל"ת)
בדרך כלל קיצוני יותר
הפעם (או כרגע) גם הרבה נשים לא אהבו.
למעשה בדוגמאות שנתת בהמשך יש הפרש לא גדול
פה דווקא רואים העדפה נשית (8.4 מול 6.3 במבוגרים צעירים).
וגם הבדל של סדר גודל במספר המצביעים בין המינים.
התכוונתי ל-1
בציון הממוצע, הדירוג הנשי בדרך כלל גבוה ברבע עד חצי נקודה.
בסדרה הזאת הפער אכן חריג.
בעצם
זו תוצאה ישירה של ההגזמות בקצוות.
בהתפלגות הדירוגים שבין 2 ל-9 אין שום פער חריג באף אחת מהדוגמאות.
מעניין. נחכה להתייצבות הצבעות ונראה אם ישתנה
(ל"ת)
במקומך...
לא הייתי מתייחס לזה אפילו בתור דירוג אמין בשבועיים הראשונים.
המנגנון ההזוי של IMDb מאפשר לאנשים לקטול סדרות / סרטים עוד לפני שעלו לשידור / לאקרנים וגם ללא סיבה מוצדקת.
לכן בדקתי את הפירוט
הדירוג מעניין ולפעמים שימושי, חשוב רק להסתכל על ההתפלגות ולא על הציון בדף הסרט/הסדרה.
רגע מה? מאיפה כל ה10 האלה הגיעו?
קודם כל אני רוצה לציין שלא ראיתי בכלל את הפרק, ויכול להיות שכל מה שאני אומר זה לגמרי שטויות.
אבל עדיין, כשסדרה או סרט או וואטאבר מקבלים ביקורות כאלה (או 10 או 0), בדרך כלל מדובר ביצירה מאוד מעוררת מחלוקות ולא סטנדרטית שסוטה מהנורמה של המדיום.
לפי הטריילרים של הסדרה הזו, נראה שמדובר בסדרה קלילה וכיפית, שאין בה שום דבר שאפילו קרוב למדהים או לפורץ דרך. בקיצור, שום דבר מהסדרה הזאת לא משדר 10/10 (לפי הטריילרים והעובדה שזה סדרת MCU). אז האם יש בסדרה הזאת משהו מעבר למה שהוצג בטריילרים? האם יש משהו כל כך מדהים בפרק הראשון?
או שכל ה10/10 הגיעו כתגובה לכך ה1/10? זה נשמע לי כמו ההסבר הכי הגיוני. או שיכול להיות שמעריצי מארוול (או כל קבוצה אחרת) באמת עפים על הסדרה הזו עד כדי כך? אשמח לדעת מה הסיפור מאחורי זה אם מישהו יודע, ובכלל, למה מכלתחילה הייתה הפצצת ביקורות?
קצת התלהבות, הרבה קונטרה
להשוואה, מיס מארוול, אחרי הרבה יותר דירוגים:
https://www.imdb.com/title/tt10857164/ratings
ומיקום אחר
באטוומן:
https://www.imdb.com/title/tt8712204/ratings
היא באמת גרועה, אבל הפער בין 3 ל-2 מול הפער בין 2 ל-1 מלמד על מידת הכנות של מדרגי 1.
(מצאו את המשותף)
אין ספוילר מעליי
גרועות או איכותיות, זה לא מסביר למה חצי מהגברים וחמישית מהנשים דירגו 1 את "באטוומן".
מן הסתם רוב מדרגי 10 לא חשבו "זה 10" כשצפו, אבל רוב מדרגי 1 לא צפו בכלל.
סיכוי טוב שרוב מדרגי 1 בכלל לא קיימים
ליצור שמונה משתמשים שונים ולדרג כוכב אחד בכל אחד מהמשתמשים האלה זה דבר שאנשים עושים, וככל הנראה קרה גם כאן. הפצצת ביקורות זה קונספט כל כך מטומטם.
סיכום פרק ראשון
כיפי, קליל ומהנה.
סדרה שיכולה להרוויח בקלות את תווית ה"סיטקום" הראשונה של MCU (נכון ש"וונדה-ויז'ן" עשתה את זה ראשונה, אבל אצלה זה היה יותר מכתב אהבה לסיטקומים פופולריים מאשר סיטקום שעומד בפני עצמו); ומבחינתי זה בסדר גמור. אם הסדרה תמשיך ככה בטון הזה, אני אול-אין!
בשביל פרק ראשון אני חושב שקיבלנו את שבירת הקיר שלה ואת הבדיחות במידה המתאימה (לא יותר מדי ולא פחות מדי). הרפרנסים, אפילו שהיו "קצת יותר מדי", התאימו לחלוטין למציאות של הסדרה (ולא הבנתי את התלונה שלמעלה, עכשיו אסור לדמויות בסדרה לדסקס על דמויות אחרות שהשפיעו על היקום של *מארוול* (יקום שגם הן חיות בו), להזכיר אותם בשיחות או לשתף את ההיסטוריות המשותפות שלהם כמו שנעשה במהלך הפרק? מה הן אמורות לעשות? לא להתייחס אליהן בכלל?).
לגבי הרידוד שנעשה לדמות של הענק, אני חושב שלא מדובר דווקא ברידוד שנעשה בשביל "להעצים נשים על חשבון הגברים", אלא בגלל שבאופן נורמלי, הענק הוא ענק כבר הרבה זמן, אז הכוח שלו יותר "שחוק" (ואני לא אומר את זה בשביל לזלזל), אבל ג'ניפר וולטרס רק עכשיו הפכה לענקית, אז יש לה יותר בוסט של אנרגיה ואנדרנלין לעומתו (אבל מצד שני, אנא עארף?). בנוסף, מאוד נהניתי לראות צד יותר קומי וכן, גם קטנוני, של הענק. בכל זאת, וולטרס היא בת דודה שלו ועקיצות קטנוניות זו הבעה נורמלית של יריבות נורמלית בין אחים / בני-דודים / בני משפחה באופן כללי. זו הצגת יחסים באופן ריאליסטי ואמין (לדעתי).
הפרק בעיניי היה מאוד כיפי וספתח לסדרה שלא מפחדת להראות צד יותר קליל וקומי לעומת שאר הסדרות.
לסיום, אני רק שאלה, תהיה ביקורת מתגלגלת לסדרה או רק ביקורת מרוכזת לאחר סיום העונה?
לא אמרתי שאסור לדסקס.
אמרתי שבשביל פרק שמציג דמות חדשה, היה קצת יותר מדי דגש על דמויות אחרות ולא על הדמות הראשית.
לא צריך לשים לי מילים בפה – לא אמרתי שיש משהו שהוא ״אסור״. פשוט דעתי על הפרק.
בגלל זה
אמרתי שאני לא מבין את התלונה :).
מהדרך שבה התלוננת כבר חשבתי שמיס מארוול עם כל ההתלהבות שלה מקפטן מארוול והרפרנסים וההתייחסויות שלה ליקום הרחב ולנוקמים פחות מתישה (ובסוף הבנתי שגם היא הפכה לעוד מוצר גנרי של היקום) בהשוואה לענקית הירוקה.
**דיסקליימר: עוד לא יצא לי לראות את מיס מארוול, אבל אני מסתמך על מה שקראתי בביקורות עליה, כאן ובאתרים אחרים.
אני למשל, הבעיה שלי מלכתחילה עם ליין הסדרות של מארוול, היא לא עם הרפרנסים שהם שמים ליקום שלהם, אלא עם הייחודיות של הסדרה עצמה. אני מעריך את הסדרה כשאני יודע שמארוול ניסתה לתת לה גוון ייחודי וטון משלה שמפריד אותה מהסרטים (וונדה-ויז'ן, לוקי, מה אם…?, מון נייט ועכשיו גם הענקית הירוקה), ולהפך, כשיש לי תחושה שטוחנים לי את המוח במשך 6 שעות על מה שיכולתי לקבל בשעתיים מהודקות (פלקון וחייל החורף והוקאיי).
רידוד אף פעם לא נעשה
כדי "להעצים". זה לא קיים באפיון דמויות, טוב או רע.
זו תופעה בלעדית לביקורות של גברים חסרי ביטחון שרגילים להגדיר את עצמם בהשוואה לנשים.
במקרה הזה הם באמת נראו כמו אחות תחרותית ואח מותש.
השתמשתי במילה "רידוד"
בגלל שזו התמונה שקיבלתי והמונח שנכנס לי לראש מהתלונות והביקורות השליליות על כך שבסדרה הזו הענקית הירוקה מוצגת לכאורה בצורה יותר טובה ומשודרגת מהענק הירוק.
בברייקדאון של גרייס רנדולף לפרק הראשון (סתם למי שירצה, אזהרת ספוילרים) היא מתייחסת ומנתחת את ההבדלים בין הענק הירוק לענקית הירוקה גם ברמה הכללית וגם מנקודת מבט פמיניסטית, ו-וואלה, עם רוב הדברים שהיא אמרה די הסכמתי.
אפילו
אם היא כן מוצגת טוב יותר (ולא פשוט שונה), וגם אם זה קשור למין שלה (במקרה החריג של הדמות הזו – כן, חלקית), זו לא "העצמה אישית" ובטח לא "העצמה נשית". זו בכלל לא המשמעות של המונחים האלה.
מה שקפץ לי לראש זה המונח "רידוד"
לא "העצמה נשית" או "אישית". שני המונחים האחרונים לא היו צריכים לקפוץ לי לראש כי הם כבר היו מרוחים בגדול על הביקורות השליליות (שהתלוננו שבשביל לתת נוכחות לענקית הירוקה, אז הסדרה חייבת להשפיל את הענק)
83% שיש מתגלגלת
ייתכן שתתעכב קלות
טוב, האחוזים האלה ירדו דרמטית
ובוודאות תתעכב. זה היה פרק ראשון לא משהו בכלל.
ומסתבר שנפלנו על ה-17%
לא תהיה.
למה לזלזל או לדרוס דעות של אחרים במקום פשוט לכתוב את הרושם שלך מהפרק
עלה בדעתך שכמו שאתה חושב שהם מגזימים ביחס השלילי כלפי הפרק, הם חושבים שאתה מגזים ביחס החיובי?
הוא כתב את הרושם שלו
תן לו להנות.
הרעיון של סיטקום ב- mcu נשמע טוב
הבעיה לפי הפרק הראשון היא שבערך בדיחה אחת לחמש פוגעת, והשאר נעות בין קרינג' לסתם לא מצחיק.
לא טוב
נתחיל מהמובן הבסיסי ביותר: זה לא עובד. זה לא מצחיק, זה לא נראה טוב, וזה לא עושה חשק להמשיך הלאה.
הפרק הראשון, ברובו המוחלט, מתמקד בברוס ובג'ן, אבל לא טורח לבסס את מערכת היחסים שלהם. הם קרובים? רחוקים? אוהבים אחד את השני? שונאים? היא מתביישת בו? מתגאה בו? לא ברור. היא בת הדודה שלו אז ברור שהיא נוסעת איתו לאנשהו כי זה מה שעושים עם בני דודים או משהו.
מפה, זה מדרדר. סדנת ה"איך להיות ענק" לא מצליחה למצוא קצב, חוזרת פלוס מינוס על אותם ביטים, לא מצחיקה, ובעיקר בעיקר בעיקר סובלת הן מכתיבה פושרת מאוד והן מאפס כימיה בין טטיאנה ומארק – לפחות בגרסאות ה-CGI שלהן.
בנוסף, כל זה רק בשביל להסביר… מה, שהיא ענקית ירוקה? אני כמעט בטוח שהיינו מסוגלים לעכל את זה גם בלי סיפור אוריג'ין מוארך (אם כי דיסני לא לחלוטין סומכים עלינו עם זה בשלב זה. "מון נייט" הוא הכי קרוב וגם הוא הטריח את עצמו בסוף לסצנת פלאשבק אוריג'ינית).
ואז אנחנו בהווה, וגם כל העסק הזה לא עובד. נפתח באקראיות, נסגר באקראיות, לא מותח, לא מעניין, לא מצחיק.
אפשרי שכשהעלילה תתחיל בפרק הבא הדברים יסתדרו במקומם (כולל שבירת הקיר הרביעי שעד כה לא עובדת) אבל אם לרוב סדרות של מארוול מתחילות מבטיח, אז… לא הפעם.
לרוב הן מתחילות מבטיח ונגמרות אכזבה, אז.
(ל"ת)
אז מה יותר עדיף?
סדרה שמתחילה ב"וואו" ומסתיימת בקול ענות חלושה וביזיונית; או סדרה שמתחילה "חלש" מההתחלה?
לדעתי ברור שהאופציה השנייה עדיפה מכיוון שככה יש לה פוטנציאל רק לצמוח ולהיות וואו בסוף. לא כל סדרה של מארוול חייבת להיות כזו בומבסטית מההתחלה – כגודל הבומבסטיות ככה גודל ההתרסקות בסוף.
עדיף סדרה טובה עם רמה בערך אחידה אני חושב. למה אין אופציה להתחיל ולסיים ב"וואו"?
(ל"ת)
עונה 2 של רוצחים בבניין.
(ל"ת)
מי צריך בומבסטיות?
היא בעצמה מציגה את הסדרה כ"סדרת עורכי דין קטנה" (או משהו) בפתיח. אני זורם עם זה. אין לי בעיה גם עם בומבסטיות, כמובן. אבל אני צריך שזה יהיה טוב. כאן, בפרק הראשון הזה אין שום דבר טוב.
אז אם הסדרה מתחילה להתרומם מהפרק השני וקורעת מצחוק, מגניבה, סוחפת, ואדירה (בין כסדרת ע"וד, בין כסדרת גיבורי על) – אוקיי, זה בהחלט יהיה שיפור על שאר המוצרים של מארוול (פלוס מינוס). וזה גם בהחלט יכול לקרות – היו סדרות בעולם שלא הצליחו למצוא את הקצב בהתחלה ורק לקראת סיום העונה הראשונה זרחו.
אבל התשובה לשאלה "מה עדיף" היא פשוט טלוויזיה טובה, מהתחלה ועד הסוף. ואת זה אפשר למצוא בלי לשבור את הראש – פשוט לא אצל מארוול.
לומר "עורכת דין בשירות החוק" זה לא כמו לומר
"טבח בשירות תעשיית המזון" או "מאפיונר בשירות הפשע"?
זה כמו לומר "זה לא ההמשך של סול גודמן"
אבל כן, זה עברות מטופש.
אכן, תרגום רע במיוחד של "עו"ד מוסמכת".
(ל"ת)
הפרק ראשון חמוד
עזרה מאוד העובדה שבאתי אליו עם ציפיות נמוכות. נכון, הכתיבה עצלנית ולא הגיונית (מדוע שג'ן תרצה להמשיך את הסיכום בדיון מיד אחרי מה שקרה באולם? גם במונחי MCU זה לא הגיוני; הם בני אדם, לא דמויות בלוני טונס) אבל היי, טטיאנה מסלני מקסימה כהרגלה ומצחיקה, לדעתי הרבה מהבדיחות עבדו (בעיקר בזכות דרך ההגשה שלה) וסך הכל נהניתי מרוח השטות. ניכר שזו לא סדרה שצריך לקחת ברצינות.
כמו כן, נחמד לראות סדרת MCU שלא תקועה בתוך עצמה, כזו שמתעלמת מהפוליטיקה ומהאירועים משני-החיים שקרו בתכני MCU אחרים (רובם במקרה הטוב מאזכרים במשפט-שניים משהו שקרה בסרט אחר או זורקים את המילה "ווקאנדה") אלא אשכרה, כך מסתמן, מתרחשת בלב ה-MCU, מאמצת כל מה שקרה בסדרות וסרטים אחרים, ותשתמש בזה לצרכיה בהמשך.
מה זה הגיוני?
נראה לי שכבר תקופה אין הגיון פנימי יציב ל-MCU(אם אי פעם היה). אבל בסדרה שהדמות הראשית שוברת בריש גלי את הקיר הרביעי אפשר להניח את הספק הגיון פנימי הזה בצד. וכן, לגמרי היתה אווירה קרטונית מהרגיל ל-MCU בפרק הזה. לטובה ו/או לרעה.
כאחד שלא ממש מושקע ב-MCU זה פחות מפריע לי, העיקר שיהיו סרטים וסדרות טובים בפני עצמם ואם לא טובים אז לפחות מבדרים באיזשהי צורה. באופן מסוים נראה שה-MCU מתקרב יותר ליקום הקומיקסי. שם ההגיון והאופי של היקום משתנים תחופות לפי דמויות/יוצרים/החלטות עסקיות.
לא יכול שלא להתייחס לצביעות
"וואי לבלאק ווידו יש תחת מטורף לא? לדעתכם היא בתולה? בדוק שכן, איפה היה לה זמן לסקס היא הייתה כלואה במתקן לאלמנות שחורות ואף אחד לא הספיק לחגוג לה על התחת, איזה בזבוז של תחת מדהים"
מעניין מה היו התגובות אם זה הייתה בדיחה שיוצאת מהפה של גיבור על חדש בפרק פיילוט שלו.
הוסיף גם שעל ההצבעות הלא הוגנות של 1 בimdb יש יותר הצבעות של 10 בimdb שגם הן היו עוד לפני שהפרק שוחרר.
אני חושב שכולם פה מסכימים שהסדרה הזו לא שווה 1 אבל גם לא שווה 10, אז למה הביקורת היא רק על צד אחד?
אין סימטריה
שיעורי בית: השווה בין "לא הגיע לתחת הזה למות בתול" (ציטוט של ג'ניפר) לבין "אף אחד לא הספיק לחגוג לה על התחת" (בחירת מילים שלך).
אשמח לחדש את הדיון כשסקס ייחשב להישג מכובד עבור אישה. באמת אשמח.
צודקת
הצורת ניסוח שלי הייתה מוגזמת ולא משקפת את מה שהיה בסקרה, אבל מאמין שהבנת את הכוונה שלי למרות ההגזמה נכון?
ומסכים שאין סימטריה אבל האם הדרך לשנות את זה זה לשמר את אותה סימטריה ולהתייחס לסקס כאיזה הישג מכובד בשביל גבר? הרי הסדרה מבקרת (ובצדק) את ההחפצה היומיומית שגניפר עוברת מגברים ואת איך שהם מסתכלים עליה, ואז שהיא מחפיצה בצורה דוחה את סטיב רוג'רס זה בסדר כי לפי ראיית עולם פרימטיבית וישנה סקס זה הישג מכובד רק בשביל הגבר? הרי אחד הדברים שהסדרה מנסה לעשות זה לשבור את הסטיגמות האלה, אז היא בוחרת לעשות רק מתי שנוח לה?
זה אתה?
ג'ניפר לא מחפיצה את סטיב, היא שמחה בשבילו, במובן מסוים גאה בו.
היא לא עושה את זה בצורה שמבזה את הבחורה האלמונית, גם ברוס לא.
זו שיחה אישית בין קרובי משפחה, אז גם אין הטרדה כלפי סטיב.
הסצנה הזו מדגימה שאפשר לדבר על מיניות בצורה חיובית לכל הצדדים.
אולי בפרקים הבאים נזכה גם לסצנה סקס פוזיטיב על אישה, למה לא?
אני מסכים איתך שאין סימטריה
ועדיין יש משהו נכון לדעתי באי הנוחות המובעת כאן כלפי היחס לרוג'רס. הדיון בין ג'ניפר לברוס על השאלה האם סטיב הוא בתול או לא מרפררת לדיונים בעולם האמיתי, בתוך הפאנדום ומחוצה לו. הרי כשסטיב מתנשק מול פגי עם אישה זרה, פגי נפגעת, וההשלכה היא שהוא שומר את עצמו בשבילה כ-"בחור הטוב" שהוא. לפחות כך נראה (או ניתן לפרש באופן שהוא הגיוני וסביר). ואז הוא קופא בזמן, חוזר לחיים, ומה אז? זה קשור אולי לשמרנות היחסית של מארוול שנמנעו מלהראות את סטיב, הילד הטוב, כיצור מיני, מעבר לנשיקה אחת עם קרובת משפחה של אהובתו (נשיקה לא מינית וקרינג'ית במידה רבה). אבל בפועל יש עיסוק מסוים ומסויג במיניות שלו, ולא במקרה.
השאלות שעולות כאן, בפרק הזה במיוחד, כלפי מיניות גברית, מתוך ההיסטוריה של סטיב, הן מעניינות בפני עצמן, עוד לפני שמשווים אותן להערות על מיניות נשית, מבט גברי והחפצה נשית. אפשר לחשוף את הנחות היסוד שלהן דרך הייצוג של טוני סטארק כגבר אלפא וכגיבור על. טוני הוא גבר-גבר, קצת הרבה דוש, פלייר ששכב עם הרבה נשים. זה מסתדר לנו. ככה אנחנו מדמיינים "גבר".
סטיב, לעומת זאת, הוא מצד אחד "ילד טוב", חנון, ולא שוכב עם נשים, ומצד שני גיבור על, גברי, שרירי וחסון. המיניות שלו באה לידי ביטוי בהיותו "התחת של אמריקה". החשד הזה כ-"בתול", התמיהה של ג'ניפר כלפי זה, החמלה שהיא חשה כלפיו, כל זה מראה לנו מה הציפיות מהגבריות שמייצג רוג'רס. אם אתה "גבר" אתה צריך לשכב עם נשים. אם לא, אתה כישלון. אם אתה בתול, זה בגלל שאתה ילד כאפות חנון, ולא גיבור על. אם אתה גיבור על ובתול, ידונו בכך בהפתעה וקצת ברחמים. כי זה לא מתאים למה שמצופה ממך כגבר גברי.
זה לא דומה להחפצה נשית, וליחס למיניות נשית, אבל זה כן בעייתי בפני עצמו. נניח שסטיב כן היה בתול (ונראה שהוא כן היה, לפחות עד שהוציאו אותו מהקרח), מה זה אומר עליו? על הגבריות שלו? על הפער הזה בין גבריות לבין המימוש המיני שלה? איזה מקום זה משאיר לא-מיניות למשל? הדיון הזה, של ג'ניפר וברוס, לא נראה לי כמו סקס פוזיטיב, אלא דווקא ביוש מיני, שמבליע בתוכו הרבה מאוד הנחות יסוד על גבריות, ושופט את סטיב על כך שהוא "חשוד" כבתול. למה צריך לרחם עליו אם הוא לא שכב עם אישה? למה זה צריך כל כך להפתיע? למה ההקלה שהוא איבד את הבתולים שלו בסטוץ מזדמן?
(אה, ולמה באף שלב לא מוזכר שסטיב בילה חיים שלמים בקו זמן חלופי שבו הוא התחתן עם פגי אז בוודאות הוא לא היה בתול?)
כי קו הזמן הזה לא אמור להיות מוכר לברוס, רק לסם.
(ל"ת)
אה, נכון
משום מה זכרתי שזה משהו שאמור להיות ידוע. תודה
אבל זה לא אמור להיות
קו הזמן הנוכחי? כלומר, סטיב חזר אחורה בזמן והזדקן לצד פגי קרטר, כך שבסיום הסרט הוא כבר זקן?
כלומר, איך שהבנתי את זה בסיום "סוף המשחק", יש שני סטיבים – יש את סטיב 1 שאיתו היינו כל סאגת האינסוף, וסטיב 2 שהוא למעשה סטיב 1 שחזר אחורה בזמן לאחר הניצחון על תאנוס, והזדקן במקביל לפעילות של סטיב 1 במהלך הסאגה
ככה גם כל מה שהוא עשה בציר הזמן "המקורי" נשמר (כי סטיב 1 הופך לסטיב 2 רק לאחר שסטיב 1 נעלם וחוזר חלילה) וככה גם לא שייך לטעון אם הוא בתול או לא כי ברור שהוא איבד את הבתולים בשלב מסוים בחייו (ולא משנה מתי)… או שאני מפספס משהו?
אפשר לקחת את זה לכיוון של גברים-נשים,
ואפשר גם להתייחס לזה לכיוון של אמריקאים פוריטניים (ולכן פיתוי הוא טקטיקה פחות לגיטימית מחיסול), מול סובייטים קולקטיביים (שעבורם האדם הוא רק כלי, ולכן אם לכלי הזה יש יכולת מינית – הוא ישתמש בו).
יש כאן שני נושאים
הראשון, הסצנה הזאת בתוך היקום.
התייחסתי אליה אך ורק בתוך הפרק הזה.
על בעיות ב-MCU אפשר לדון בצורה רחבה, ואז הסצנה הזו תהיה נקודה אחת ברשימה.
השני, היחס למימוש מיני כחלק ממימוש עצמי.
התלונה הייתה על צביעות, ולכן התייחסתי אך ורק לתפיסה הלא סימטרית.
מה שכתבת על אי-מיניות תקף לאישה ולגבר במידה שווה.
ג'ניפר וברוס לא ביטאו סטנדרטים כפולים בשיחה הזאת.
ראשית, יותר מכל הסדרות האחרות, לפחות לפי הפרק הראשון, "שי-האלק" מחוברת ליקום הקולנועי. הדיון בין ברוס לג'ניפר הוא דיון מטא על היקום בתוך היקום. דיון שנשמע גם בעולם האמיתי כבר שנים רבות. ולכן אי אפשר לנתק את מה שעולה מהדיון ביניהם להיסטוריה של ה-MCU בכל הנוגע לסטיב. ג'ניפר עוברת בפרוטרוט על כל מהלך החיים של סטיב מהרגע הראשון שאנחנו מכירים אותו עוד ימינו. איך אפשר להתעלם מכך?
שנית, אני לא חושב שאפשר היה לשמוע דיון דומה על אישה מהסיבה שאת כתבת: אין סימטריה. שופטים נשים על היותן מיניות "מדי", ועל אסרטיביות מינית. דיון על גבריות, ומיניות גברית, של גיבור על, ישפוט אותו על כך שהוא לא *אסרטיבי* מינית, ועל כך שהוא לא פעיל מינית, ולכן לא יהיה דומה לדיון על מיניות נשית, וא-מיניות של גיבורת על.
ולכן, יש סטנדרטים אחרים, לא כפולים, שעומדים בפני עצמם, והם בעייתיים בפני עצמם. לא ניסיתי להוכיח סטנדרטים כפולים, כי כתבתי במפורש כבר בהודעה הראשונה שאין כאלה, ולא יכולים להיות כאלה כאן. אני יכול להבין את אי הנוחות כלפי היחס לסטיב, מסיבות אחרות, ואני לא חושב שאפשר לבטל את התחושה הזו, או את מה שהיא מבטאת.
ספציפית לגבי הנושא של נטשה,
צריך להזכיר כאן שכל הקונספט של אלמנות שחורות הוא נשים שאומנו להשתמש במיניות שלהן עד כדי כך שהיו צריכים לעקר את כולן?
אם כבר הזכרת את זה, באמת יש כאן משהו מעניין
קודם כל, לפי מה שנאמר ב-"סוכנת קרטר", ומאוחר יותר גם בסרט של האלמנה השחורה, נשים נבחרו להיות מרגלות לא רק בגלל המיניות שלהן, אלא גם בגלל שהן בלתי נראות חברתית. הן נמצאות בכל מקום ולא נתפסות כאיום ולכן הן מרגלות מושלמות. וכבלתי נראות, הן גם לא מיניות. לפחות בשלב הראשון.
בסופו של דבר הן כן משתמשות במיניות שלהן כנשק, ואנחנו רואים את זה לא פעם ולא פעמיים. וזה מתאים למה שכתבתי, לדעתי: מרגלות סובייטיות, הסמל של האויב, מאומנות להיות מיניות ולהשתמש במיניות שלהן כנשק, כדי להשיג מטרה כלשהי, שתפגע באומה האמריקאית. מיניות נשית מוחצנת היא נשק שפוגע באומה, לא פחות.
קפטן אמריקה, לעומת זאת, הוא א-מיני מרבית הסרטים, כשהוא מוצג כמי שעורג לעבר ולאהובתו הבלתי מושגת. יש כמה הבלחות קצרות של נשיקה קרינג'ית ושיחה מעורפלת באחד מהסרטים עם נטשה, בכבודה ובעצמה, ולא במקרה ("אני מסתדר", כשהיא שואלת אותו על זוגיות).
כשהוא כבר מוצג כאדם מיני, זו מיניות שמולאמת כמעט לחלוטין על ידי האומה האמריקאית ("התחת של אמריקה", משפט שג'ניפר מרפררת אליו עבורנו למרות שאין סיכוי שהיא שמעה אותו ומכירה אותו). הגוף שלו, שמשמש כמגן של האומה האמריקאית, הופך להיות סמל מין, שהוא בעצם המיניות של אמריקה עצמה.
בקיצור, מיניות נשית אכזרית, שנועדה לשמש כנשק בידי האויב. מול מיניות גברית שמשמשת כמגן האומה האמריקאית.
כן, זה אותו קו זמן
אבל – בהנחה שסטיב היה מספיק אחראי לא לפגוע בו (ובתכל'ס, זה סטיב רוג'רס, אחראי הוא שמו השני), אף אחד חוץ מפגי לא היה אמור לדעת שזה הוא. האינטראקציה היחידה שלו עם מישהו שידע שקפטן אמריקה חזר לעבר (שאנחנו יודעים ומניחים) היא עם סם, וכפי שראינו בפוח"ח – סם לא חשף את זה לאנשים אחרים.
אני לא הבנתי שמדובר באותו קו זמן
נראה לי לא הגיוני שסטיב הזקן קיים בציר הזמן המקורי, נשוי לפגי קרטר, וסטיב עצמו לא ידע את זה. הוא הכיר אותה בזקנתה, ראינו אותם מדברים עליה ועל חייה עד אותו רגע, והוא בטח בדק בעצמו וידע עם מי היא התחתנה. גם לא הגיוני ששרון קרטר, שמכירה את סטיב טוב, והיא סוכנת מיומנת, לא יכולה לזהות אותו גם כמבוגר. ממה שראינו, הוא לא כזה שונה כמבוגר, מלבד כמה קמטים ושינוי מסוים בקול (ואני חושב ומקווה שהיא לא הייתה מתנשקת עם מי שהיה דוד שלה מנישואים בכזו קלות).
בנוסף, כל שינוי קטן שעושים מפצל את קו הזמן לממדים נוספים, לא? בטח אחרי שקאנג מת, ורמ"ז כבר לא עסוקים בתיקון ציר הזמן המקודש. כלומר, גם אם יוצאים מנקודת הנחה שהכול מתרחש בציר הזמן המקורי, במקביל למה שקורה בסרטים, וסטיב החליף את מי שהיה בן זוגה של קרטר, בהמשך למה שכתבתי למעלה, אז זה שינוי ממש גדול שבהכרח פיצל את קו הזמן לקו זמן חלופי/ממד נוסף.
הרעיון של קווי זמן בMCU תלוי, בעיקר, במיקום שלפני לוקי
אבל סוף המשחק מתרחש בנקודת זמן שבה אין מולטיוורס, ויש רק קו זמן אחד, כמו שהעתיקה אמרה. בקו הזמן הזה תמיד היה לפגי את סטיב בבית, אפילו כשהיא שכבה על ערש דווי וקיבלה ביקור מסטיב המופשר.
אני מקבל את התיקון – לא סביר ששרון קרטר לא הבינה שהדוד שלה הוא בעצם אותו סטיב שנישק אותה בגמלוניות, וכנראה סם הוא לא הפוח"ח היחיד שיודע שסטיב חי; אפשר אפילו לדמיין שכל עלילת המשנה של הוקאיי והשעון נועדה לשמור על הסוד של סטיב. אבל מעשית זה לא משנה – גם אם ב70 שנה הסוד הזה נחשף ליותר מרק פגי, הוא עדיין היה מספיק שמור. הרי סטיב הזקן ידע שיש הידרה בכל מקום והיה יכול למנוע את הגילוי.
ההבחנה שלך נכונה
בדיוק מהסיבה שציינתי, שאין סימטריה.
התגובה שהגדרת כהבעת אי-נוחות מהסצנה טענה רק לצביעות ולהחפצה, ולא אמרה דבר בנושאים שאתה הצפת.
אתה בעצם העלית נושא אחר על אותו משפט.
אנסה להבהיר למה לדעתי זה כן קשור, באמצעות ההודעה הראשונה אליה הגבתי
"ג'ניפר לא מחפיצה את סטיב, היא שמחה בשבילו, במובן מסוים גאה בו" – היא כן מחפיצה, אחרת מהחפצה של נשים. היא לא רואה אותו כאדם. היא רואה אותו אך ורק כגיבור על שלא שוכב עם נשים. היא רואה רק את הגופניות שלו, ואת האספקט הפיזי הנובע מכך. החפצה באה לידי ביטוי אחרת אצל גברים, לעומת נשים, זה נכון, ולכן אי אפשר להשוות לפי מאפיינים כמו שנכתב בהודעה הראשונה שהתחילה את השרשור. היא "גאה" בו כי הוא עומד בציפיות שלה מגבר גברי כמו סטיב.
"היא לא עושה את זה בצורה שמבזה את הבחורה האלמונית, גם ברוס לא" – נכון, חשוב. אבל גם בקשר למיניות נשית לא היו מבזים את הגבר שהשתתף באינטראקציה. זה הרעיון של החפצה, בין היתר. הוא מתייחס מילולית לגופו של אדם, ולכך שצריך "להשתמש" בו נכון, ובכן, כחפץ.
" זו שיחה אישית בין קרובי משפחה, אז גם אין הטרדה כלפי סטיב." – שיחה בין ברוס לג'ניפר, שנכתבה, מבוצעת ומשודרת בכל רחבי העולם לקהל עצום. גם מדובר בדמות שהיא, מה לעשות, בדיונית, שאי אפשר פיזית להטריד. אז? יש סיטואציה שמתרחשת בפומבי ודנה בגופו של אדם, גבר, באופן שנעשה שוב ושוב בעולם האמיתי.
"הסצנה הזו מדגימה שאפשר לדבר על מיניות בצורה חיובית לכל הצדדים אולי בפרקים הבאים נזכה גם לסצנה סקס פוזיטיב על אישה, למה לא?." – כאמור, לא חיובי ולא סקס פוזיטיב. יש לתפיסתי כאן ביוש מיני, בגלל תפיסה אחרת של גבריות, ושל מיניות גברית. כאן את בעצם יוצרת סימטריה בין מקרה של החפצה וביוש מיניות נשית לגברית, וכאמור, אני לא חושב שניתן לעשות זאת.
בעצם, לכל אורך ההודעה הזו, את קובעת שאין כאן החפצה של סטיב, או הטרדה שלו (דרכנו הצופים), בגלל שאת משווה את זה להטרדה או להחפצה של נשים. ואני לא חושב שאפשר לעשות את זה. את בעצם ממשיכה את מה שנעשה בהודעה הראשונה אליה הגבת, פשוט מכיוון אחר, אחרי שהצלחת, בצורה שמאוד אהבתי, לקטול אותה.
לא לא לא ושום לא.
אתה לא יכול לומר שהשיחה בין ג'ן וברוס היא שיחה בדיונית, שמשודרת לכל העולם, ובאותה נשימה לומר שהסובייקט של השיחה הזאת, סטיב רוג'רס, הוא אדם אמיתי שצריך להתחשב ברגשותיו. אם השיחה היא בדיונית, אז הסובייקט שלה הוא בדיוני, ואם הסובייקט הוא אדם אמיתי שצריך להתייחס אליו בכבוד, אז השיחה היא בין אשה אחת לבן דוד שלה.
אבל... זה לא מה שכתבתי
למעשה, כתבתי ההיפך. יתרה מכך: אני מסכים שהטענה שחשבת שהעליתי היא אבסורד מוחלט. אבל אני מבין למה אפשר להבין מהדברים שלי מה שאתה כותב, אז אני אבהיר את דבריי, ואענה גם לאונליין כאן. בזה אסיים, כי נראה לי שברוב הדברים אנחנו מסכימים, ובמה שלא, ובכן, כבר לא נשכנע אחד את השני, או נגיד דברים חדשים.
קודם כל, השימוש שלי במילה "הטרדה", הוא לא האופן שבו הוא התפרש על ידי שניכם, ככל הנראה בצדק מוחלט בקריאה שנייה של הדברים. אז אני אסביר מסביב בלי שימוש במילה הזו, ואז אולי הכול יהיה ברור יותר, אני מקווה.
משפט המפתח שלי הוא : " יש סיטואציה שמתרחשת בפומבי ודנה בגופו של אדם, גבר, באופן שנעשה שוב ושוב בעולם האמיתי." הדגש כאן הוא על "אדם, גבר", ולא על רוג'רס. הדיון על הגבריות שלו, הוא דיון על גבריות באופן כללי. הדיון הזה מכיל הנחות סמויות יותר ופחות על גבריות ראויה ולא ראויה, והיא מביישת את מי שמחזיק בגבריות הלא ראויה.
השיחה הזו נערכת בין ברוס וג'ניפר, בנוכחות מיליוני צופים, ואחרי השיחה הזו יהיו דיונים אינסופיים בין מיליוני אנשים, ברשת ופנים אל פנים בדיוק בשאלות האלה. האדם שצריך להתחשב ברגשותיו, נניח (לא בטוח שאני חותם על הניסוח הספציפי הזה), הוא אותו גבר שמקשיב לדיון ומבין מה זה אומר עבורו. זה שהשיחה מתרחשת על דמות פיקטיבית בסדרה פיקטיבית לא מבטל את זה.
עכשיו, בנוגע למה שאונליין כתבה: "מה שיש בעולם שלנו, מה שהגדרת כהחפצה, קיים גם בעולם הבדיוני, ובגלל הסוכנות המינית זו לא החפצה. חשוב להצביע על הבעיה המדויקת כדי לפתור אותה".
פה נקודת המחלוקת בינינו. אני לא חושב שהייתה סוכנות מינית בשיחה הזו. יש לחץ לקיים התנהגות מינית מסוימת, שמופעל באופנים שונים מכל מיני כיוונים. התנהגות שנראית כמו סוכנות מינית, אבל בפועל, היא נלקחת מגברים כמוהו, באמצעות מנגנונים חברתיים, כמו השיחה הספציפית הזו בסדרה הזו. ושוב, ברור לי שאם סטיב היה אדם חי, ולא דמות פיקטיבית, וזו הייתה שיחה פרטית בין שני בני אדם שנוסעים לטיול, זה דיון ערכי שלא היה עולה. הדיון כאן הוא בדיוק בגלל ההחלטה לכתוב את השיחה הזו, ולשדר אותה מול מיליוני אנשים.
אז אין סוכנות מינית. עדיין לא כתבתי למה זו החפצה מינית. הנה ההגדרה מוויקיפדיה שבאה לעזרתי: "המונח החפצה מינית או אובייקטיפיקציה מינית מתאר שפיטה של אדם כאובייקט בעל אלמנטים מיניים ללא קשר לתכונות שלו."
זו החפצה כי זה מבטל את זכותו של סטיב להתנהג מינית כמו שהוא רוצה, בגלל הנראות החיצונית שלו. ועובדתית, דנים בה, והיא משמעותית ומרכזית בשיחה בין ג'ניפר וברוס. הוא צריך להיות אדם מיני מסוג מסוים כי הוא נראה כמו שהוא נראה. זה הופך אותו לאדם (פיקטיבי) שמהותו המינית נקבעת מתוך המבט החיצוני עליו, בלי קשר לרצונותיו והתכונות שלו. וכן, זה לגמרי לא מתנהג ונראה כמו החפצה נשית, ועדיין זו החפצה, ואומר משהו למיליוני גברים שצופים בסידרה, ודנים בה לאחר מכן.
וכל זה בלי שימוש במילה הטרדה 😊
אתה צודק
שהיחס לסטיב לא הולם ולא הוגן, ואני מבינה למה קשה לראות ביחס כזה תפיסה שלו כבן אנוש.
תפיסה של אדם כמו האדם שנדמה לאחרים שהוא אמור להיות ומה שהוא לדעתם בטח רוצה להיות ולעשות, במקום כאינדיבידואל עם רצונות ושאיפות משלו, היא עדיין תפיסה שלו כאדם.
גם אזכור התחת שלו צורם ובצדק, אבל החפצה היא תפיסה ולא התנסחות.
גם ב"הקבלה" שנעשתה לגיבורה אוזכר התחת שלה, וההבדל בתפיסה ניכר.
אולי אתה נודד להחפצה בגלל ההקשר המיני? נסה לנטרל אותו.
בהגדרה החברתית ל"גבריות" יש עוד ציפיות תובעניות.
תחשוב על גבר אחר שלא ממלא דרישה כלשהי.
דמיין שיחה עליו שלא שוקלת את התכונות האישיות שלו.
אתה עדיין מחשיב אותה "מחפיצה"?
אני נודד להחפצה *מינית* בגלל ההקשר המיני, ההתייחסות לגופו של סטיב, והקישור בין זה לבין הצרכים והרצונות המיניים שלו כעסקת חבילה שמבטלת את הרצונות שלו כאדם, ובוחנת אותו בהקשר הציפיות החיצוניות *המיניות* ממנו.
בנוגע לשאלה הכללית יותר על החפצה: אני מרגיש שאנחנו נודדים לאוף טופיק נפיץ, שאני לא בטוח שבא לי כל כך להיכנס אליו, בנוגע להחפצה גברית, אבל בסדר, אנסה.
אם מנטרלים את ההקשר המיני-גופני, ומתייחסים לציפיות תובעניות אחרות אז כן, אני יכול לראות מקומות שבהם גברים הופכים החפצה *לא מינית*, במובן של הפיכתם לכלי שנועד לשימוש אדם אחר, או קבוצה אחרת, בתהליך שמבטל את האוטונומיה, הרצונות והצרכים שלהם.
**לפני הכול: אני מתייחס לשני מצבים הבאים בקצה הקיצוני ביותר של הרצף. ברור לי שהיחס לגברים בשני המצבים הרבה יותר מורכב ברוב המקרים. אבל שני המצבים האלה מתקיימים במציאות, במקומות מסוימים, והם מהווים החפצה לדעתי**.
למשל: הציפיה בעבר מנער להתגייס לשירות קרבי, לשרת את המדינה, ואולי אפילו להקריב את חייו. זה תפקידו כגבר להקריב את חייו למען המולדת. הוא מפסיק להיות אדם, והופך להיות חייל קרבי, כלי בשירות המדינה. הוא לא רוצה להתגייס? לא מתאים לו? הוא רוצה ללמוד או לכתוב שירים או לצאת לעבוד? למי אכפת.
או הציפיה המסורתית מגבר לפרנס את משפחתו. כל העול הכלכלי נופל על כתפיו, ואם הוא לא עומד בו, משפחתו עלולה ליפול לקרוס כלכלית בגללו. הוא מפסיק להיות אדם, אבא, בן-זוג, חבר, והופך להיות כלי שאמור להרוויח כסף. כזה שאין משמעות לצרכים ולרצונות שלו. הוא רוצה לעבוד בעבודה פחות מכניסה? הוא רוצה להיות מי שמגדל את הילדים? זה לא הפונקציה שהוא אמור לשרת.
זו החפצה. אמנם לא מינית, אבל החפצה. הגבר בשני המקרים הוא כלי בשירות אנשים אחרים, אין לו הזכות לבחור את דרכו. כל מהותו מצומצמת לשני התפקידים האלה, ואף אחד לא שואל מה הוא רוצה או צריך.
לפחות אתה עקבי...
זה מה שחשבתי, אתה מרחיב את ההגדרה של החפצה לתחום שהוא לדעתי נושא נפרד. בעייתי ומוטמע בתרבות, אבל נפרד.
בעיניי, השיחה של ג'ניפר וברוס היא דוגמה לדיבור על מיניות בצורה חיובית, תוך כדי הפרדה מהבעיה העמוקה יותר שמתבטאת בה.
אולי כי כשאני מדמיינת שיחה מקבילה על אישה, באמת מקבילה, היא נראית לי כמו צעד מרגש קדימה.
תיאור של סקס כהישג, בלי ביזוי של הצד השני, נשמע לי עתידני בפני עצמו.
אני מפרידה את החיוביות מההנחה המרומזת השלילית שההישג הוא חובה.
אני עקבי כי יש הגדרה להחפצה ואני מתבסס עליה
כן, אני נותן לה פרשנות מרחיבה, אבל היא לא מהרהורי ליבי, אלא מבוססת ומעוגנת. אני אישית מנסה להיות נאמן ככל האפשר להגדרה הזו. זה בוודאי לא אומר שאני צודק במאה אחוז, וכולם טועים. בכל זאת מדובר בפרשנות.
בכל מקרה, נראה לי שסיימנו, תודה על דיון מעניין ולרוב מכבד.
אני מעדיפה הגדרה שתואמת למילה
החפצה: התייחסות לאדם כאל חפץ. התייחסות אל אדם כאל רכוש העומד לשימושו (מילון אבניאון)
ככלל אצבע: אם מישהו דורש ממך את מה שהוא דורש מעצמו ומהיקרים לו, הוא רואה בך אדם עם סוכנות.
(אני לא חייבת לומר את המילה האחרונה, פשוט תמיד יש לי עוד מה להוסיף וחשוב לי לתעד את הגיגיי למען הדורות הבאים.)
אתה מערבב בין שני הנושאים
אני מסכימה איתך לגבי הדרישה מסטיב ומגברים, ואם הטענה המקורית הייתה קשורה לזה, התגובה שלי הייתה אחרת.
אתה מגדיר את זה "החפצה", ואת ההבדל המהותי מהחפצה נפוצה של אישה מייחס לכך שהפעם זה גבר, אבל ג'ניפר וברוס דיברו על סטיב כעל אדם עם מיניות, לא כעל בובת מין.
מהאדם הזה יש ציפיות בגלל המין שלו, וזה חלק מהתפיסה הלא סימטרית, וזה בהחלט אמור לעורר אי-נוחות מסוג אחר.
אני לא שותפה לג'ניפר בגאווה מסטיב. תיארתי את התחושות שלה רק בהקשר שבו היא הואשמה.
אחר כך ערבבת החפצה עם הטרדה.
בעולם הבדיוני אין הטרדה כי זו שיחה אישית, בעולם שלנו אין הטרדה כי סטיב לא צופה.
מה שיש בעולם שלנו, מה שהגדרת כהחפצה, קיים גם בעולם הבדיוני, ובגלל הסוכנות המינית זו לא החפצה. חשוב להצביע על הבעיה המדויקת כדי לפתור אותה.
לעיתים קשה לי להתדיין איתך כי את קצת נוקשה מידי לטעמי
בטהרת הדעות שלך.
אבל הפעם קלעת בול!
מה שאמרת נאמר בפרק הזה?
אני לא בדיוק יודע איך זה נאמר כי לא ראיתי את הפרק
אבל אני חושב שאו ששני במצבים בסדר או ששני המצבים לא בסדר.
צריך לבחור מה אתה חושב על אמירות כאלו ולא להפריד בין גבר לאישה.
לגבי imdb הייתה ביקורת למעלה פה שלא מגיע לסרט 1 או 10
אבל תמיד יש כאלו שמדרגים סתם
(בסצנה שאחרי הכתוביות)
לא להפריד זו המטרה, לא המציאות.
אפילו בדוגמה שהוא נתן כביכול בשביל השוואה, דוגמה שבה האישה היא לכאורה הנושא, הוא ניסח בלי לחשוב פעמיים משפט שבו הגברים הדמיוניים הם הנושא והיא המושא, הם חוגגים עליה.
נ.ב. אבי, אל תתלונן על דיונים כאלה אם אתה מגיב להם.
אתה יכול לפרוש מתי שמתחשק לך, רק אל תתפלא שאחרים מגיבים.
לגבי הנב יש פה כמה הבדלים
התלונה הראשית שלי הייתה שהמהות של האתר הפך לאתר בו הדיןנים הם כאלו .
התלונה המשנית הייתה שאנשים מתווכחים ללא הפסקה גם שהראה שאין פתרון בדרך .
לא אמרתי שאני לא חושב שלא צריך בכלל דיונים כאלו , אני כן אמרתי שצריך לדעת מתי להפסיק ושהמינון יהיה פחות תדיר.
אפשר להסכים איתי או לא אבל אני לא אמרתי שבכלל לא צריך דיונים כאלו .
חמוד, קצר וקולע
בהחלט הרבה יותר טוב ממה שציפיתי.
וגם ה CGI לא נראה דוחה כמו שחששתי
מעניין שאף אחד לא תהה על זה עדיין
אבל כל הפרמיס של הענקית הירוקה זה שהיא שוברת נונסטופ את הקיר הרביעי.
בהתחשב העובדה שעכשיו יש לנו סדרה עליה וידוע שבקרוב יהיה דדפול 3, מעניין אותי לדעת איך נושא קיר הרביעי יטופל בסרטי אנסמבל… כאילו, מילא שהם שוברים את הקיר בסדרה או בסרט משלהם, אבל זה לא נראה לי כמו משהו שיכול לעבור מתחת לראדר כשנגיע לסרטי "הנוקמים" הבאים וכו'…
אחלה ספתח, בסך הכול נהנתי מאוד
בצפייה שניה אפילו יותר. אני מאוד שמח שהחליטו לזרוק את הסיפור אוריג'ן מההתחלה ולהיפטר מהעול הזה. היוצרים סיפרו שזה בתכלס היה אמור להגיע רק בפרק 8 (דומה לוונדוויז'ון) ותודה לאל שהם לא עשו את זה. אני אישית דיי מציתי את סיפורי האורג'ין. אם אין לך באמת משהו פנומנלי לספר או רמה גבוהה כמו בספיידר וורס, למה לטרוח? אני כמעט תמיד יותר נהנה בסרט השני. כמו ספיידרמן אני שמח שכנראה לא מתוכנן שום אוריג'ן לפנטסטיק 4 וטוב שכך.
אז אהבתי גם את הסיפור המזורז פה של הענקית, אפילו דילגו כאן על כל הדרמה של הבית חולים מהקומיקס ופשוט קצת דם לקצת דם וזהו. בנוסף, היא אפילו צוחקת על ברוס שמביא לה איזה ציטוט מקומיקס שגם הוא מתאים למסע האוריג'ן של הגיבור, שזה כאמור חרוש כבר ולא מעניין. בהתחשב בעובדה ששינו את הסקריפט מפרק 8 ל1, אז אפשר להרגיש קצת את התפירות. אבל מעבר לזה פרק מחושב נכון להעיף את האוריג'ן ועכשיו יהיה מקום לדמות להתפתח למה שהסדרה אמורה להיות – סדרת עורכת דין.
הCGI היה ממש סבבה, לא הוקסמתי ולא הפריע לי. שירת את התוצר בלי לפגוע בו. מה גם שנשים תמיד יותר מאופרות עם עור יותר חלק וקשה ליצור אמינות תמיד בדמות אנימציה. זאת אומרת היה צריך ליצור לה לדוגמה כפלים יותר בסנטר או יותר קמטים וכו' אבל אז לא הייתה מתקבלת הדמות דוגמנית שהם כיוונו אליה. אפילו השיער שלה נהיה מדהים ללא סיבה, אז קיבלתי את זה ישר מההתחלה וזרמתי.
אני לא מבין למה קשה לקבל את הסדרה כמה שהיא - העצמת כוח נשי
אני לגמרי בסדר עם זה. זה אף פעם לא היה מבחינתי הWoke. אני הכי בעד go girl. אני גם מהאלה שחושב שהסצנה של כל הגיבורות באנגדיים הייתה מגניבה, למרות שעל פניו.. 'היא לא לבד' מטופש לחלוטין ולא קשור לכלום. המסרים כאן היו מכווני נשים וזה לגמרי לא היה איכפת לי, אפילו לא שהקטינו את כל הגברים מסביבה והעצימו נשים. זה עבד במתכונת של הסיפור. בציפורי הטרף לדוגמה זה הרגיש מאולץ ומרודד. פשוט שגם לגברים יהיה מצ'ואיזם גברי.
רק מה היה קורה אם היו עושים פליק לנטלי פורטמן? מה היה קורה אם היו מדברים אם דמות נשית שכבה או לא? זה לא היה מתקבל טוב. אני אישית בעד פתיחות של 2 המינים, בעד החפצות (נאמור תגיע כבר!) ובעד מיניות פתוחה יותר. אגב התשובה שלי תמיד הייתה שקפטן אמריקה שכב עם באקי אז מבחינתי כל השאר תאוריות ושמועות וזו האמת. באקי בבירור לא עמד בפיתוי של התחת של אמריקה ולא לחינם הייתה לו יד משופרת. זאת התאמה משמיים☺️
עוד פעם
ההגדרה המעוותת הזאת ל"העצמה נשית".
אתה בעד, אחרים נגד… מזל שזה קיים רק בראש שלכם והדמויות לא כאלה רדודות.
ג'ניפר שונה מברוס כי היא דמות אחרת.
היותה אישה רלוונטי לניסיון החיים שלה וזה חלק מהזהות שלה.
מי שנדמה לו שזהות של אישה עצמאית ומצליחה מוגדרת בהשוואה לגברים, שיחשוב טוב על הזהות העצמית שלו ובמה היא תלויה.
אני אבהיר את הראייה שלי בנושא
יש תוכן על גייז שהוא מפוקס על מסרים של גייז, שאני אישית דיי מאסתי בזה. ויש תוכן עם גייז שהוא לא קשור ל'מסרים של גייז' אלא הגייז חיים בתוכו. כשג'ניפר מספרת לו על התמודדותה כאשה זה מסרי נשים, כנל שהגברים טורפים דוחים במשרד ומחוצה לא והנשים הן מתוקות אחת לשנייה שכולן ביחד (היא לא לבד!) מושיטות לה את הטלפונים שלהן. אז זה לא בראש שלי ואין קשר להשוואה אלא לחלוקה. אולי אצלך כל תוכן נשי הוא תחת מטריה אחת העצמה או לא, אצלי אני מבדיל.
עוד דוגמה, וונדר וומן נוטה טיפה למסרים נשיים אבל באותה נשימה גם פנה לקהל הגברי עם הסקסיות שלה. לעומת זאת קפטן מארוול, לא היה בו הרבה איזכורים שפונים להתמודדות של קושי של אשה בעולם גברים, חוץ ממונטאז קטן שאמרו לה שהיא לא יכולה. אבל עשו אותו בסגנון שהוא גם היה יכול להיות לגבר חלש. בנוסף, היא גם לא פנתה כל כך בסקסיות לגברים אלא הייתה מי שהיא. אז תסכימי איתי שיש גישות יותר ברורות ויש פחות. בכיף היה אפשר לשנות את קפטן מארוול לגבר והסרט לא היה משתנה כמעט. אני חושב זה גם למה קפטן מארוול כל כך עיצבנה גברים כי היא שיחקה כביכול במגרש גברי וללא מאמץ. ועוד דוגמה אחת, ריי סקייוקר הייתה אישה בתוך תוכן. לא היו לה מסרים ספציפית לנשים בכלל.
אני נואמת לך על גייז?
על מסרים שנעימים לסטרייטים ועל מסרים להט"ביים מדי?
למה אתה מלמד אותי על נשים?
גם אני יכולה להתבכיין. הנה:
הנשים מטומטמות, רואות אישה חבולה ומעניין אותן רק לאפר אותה! הקטנת נשים!
סדרה על אישה מתחילה בפרק שלם שהיא חולקת עם גבר שכבר כיכב מספיק! זמן מסך גברי!
עשו אותה רזה וצנומה יחסית כדי להעצים את הענק עוד יותר! העצמת כוח גברי!
נשים עוזרות לה רגע פה ודקה שם, גבר מקדיש ימים למענה! האדרת סיוע גברי!
סליחה לא באתי ללמד אותך על נשים
באתי לחלוק איתך את הראייה שלנו מהפרק. בכל מקרה אני רואה שנישאר בעמדותינו.
זה מה שכתבת בכותרת
אבל בתוכן? כמו תמיד, אתה קורא מחשבות:
"אולי אצלך כל תוכן נשי הוא תחת מטריה אחת העצמה או לא, אצלי אני מבדיל."
אז הרשה לי ללמד אותך מה אני חושבת, אם זה לא מוזר לך מדי:
1. *אני לא מחלקת ל"העצמה או לא"
2. עוד לפני כן טעית, כבר במילים "כל תוכן נשי". בכלל אין לי הגדרה ל"תוכן נשי".
3. "העצמה" בעיניי היא אפיון של דמות עצמאית שמגשימה את עצמה. לא יחסי כוחות.
ואתה, "אני מבדיל"?
אתה הגדרת "תוכן נשי".
אתה סופר את השניות שבהן גברים הוצגו פחות טוב מנשים ואת המאפיינים שבהם ברוס לא מתעלה על ג'ניפר.
אתה בסך הכול עוד אחד שמגדיר "העצמה נשית" כמו ילד שהזהות המגדרית שלו בנויה על האמונה שהוא חזק, חכם ומהיר יותר מילדה.
אתה מאמין שאתה שונה כי אתה "לגמרי בסדר עם זה"?
'מזל שזה קיים רק בראש שלכם'
אלה מילים שלך, גם אני יכול לכתוב על זה תלונה שלימה מפורטת ולהוציא מזה טיעון שלם, שהוא לא בסיס של מה שאנחנו מנסים (או שלא) לדון.
בכל מקרה אונליין אני בכוונה אכתוב כבר לסוף, נראה לי שיש לך דעה מאוד ברורה מה את חושבת מה אני חושב ומה עקום בחשיבה הזו. ואענה לך בפשטות שהקרב מלחמה הזו שאת מנסה ליצור בשביל להשיג את המטרה שלך, לא מושגת ובעיניי מפספסת. אבל ראיתי שאת כותבת כבר את הגיגייך לדור הבא, אז כנראה לא משנה מה אני אכתוב ולכן לא רואה טעם.
אני אחד שרואה בהשקפת עולמו את הסדרה וזו החוויה שלי. רואה שזו לא החוויה שלך ואת רואה בזה מה שהוא לא נכון 'שצריך לתקן' אבל גברתי את לא מחזיקה באמת ולא משנה כמה תנסי להציג אותה ככזה. יש לך דעה נחרצת ככל שתהיה, את לא צריכה לתת לי הרגשה שהדעה שלי מבוטלת! ואת מזכירה לי קצת את כל הטבעוניים שמאמינים באמונתם ובאים באגרסיה על 'הלא מאמינים'. הייתי פעם חרדי הספיק לי, אין לי צורך בהטפה/לימוד מאף אחד/ת ואם את לא מתחברת למה שאני אומר זכותך, אבל יהיה יותר נעים שתתני לי את המרחב להתבטא ולא שאני מותקף על ידי נשק גרעיני פמיניסטי. אני בסך הכול אחד.
די
כלומר, אני לא חושב שיש לי דרך למנוע משניכם להגיב אחד אל השני ואני לא מחפש – אבל התת שרשור הזה ספציפי נוסע ב-1000 קמ"ש למקומות לא רצויים. אבקש להפסיק.
קפטן אמריקה עם באקי: אהבתי. מבחינתי שיהיה קאנון.
(ל"ת)
זה קאנון בכל היקומים;)
זאת אומרת תקנו אותי אם אני טועה אבל אף פעם לא הייתה סצנה כזו בקולנוע. שגבר איכפת לו כל כך מ'חבר' שלו והוא כזה קרוב אליו. אם באקי היה אישה ממזמן כל מפיק הוליוודי היה הופך את זה לסיפור אהבה. הקרבות שלהם זה ריקוד שפגי לעולם לא תבין. השיתוף פעולה בחדר מדרגות והמרדף של קפטן אמריקה שרודף אחרי טאצ'לה שרודף אחרי באקי אין יותר הומו אירוטיקה מזה. אז מבחינתי מארוול לא היו מוכנים לתת את זה באותו זמן, אבל הם השאירו למעריצים להנות בין השורות, בדיוק כמו שאף אחד לא ידע שקאפ היה בתול עד עכשיו או לא.
no homo
כל מה שאתה כותב זה בערך הצד השני של המטבע.
איפה מקטינים את ברוס כאן?
בשאלת ההחפצה אני לא אגע. אני חושב שאנחנו מסכימים בשורה התחתונה, אבל לא בנימוק או בדרך למסקנה הזו. אבל כבר דיברתי על זה, ואין לי כוח.
בנוגע לשאלת ההקטנה: תראה, דמויות של גיבורים וגיבורות חזקים מאופיינות דרך יחסי הכוחות שלהם מול הדמויות האחרות שמסביבם. הן תמיד יהיו טובות יותר מאחרים בדיוק במה שמאפיין אותן כייחודיות. אם אתה בלש, אתה תהיה בלש יותר טוב מהמתחרים שלך. אם את רופאה, את תהיי יותר טובה בניתוח או באבחון או מה שזה לא יהיה. אני לא רואה אף אחד מתלונן שהאוס תמיד יודע מה האבחנה הנכונה, נכון? גם כשהוא מקטין ומבטל את כל הרופאים והרופאות שסביבו, לא? זה כוח העל שלו, וזה מה שמאפיין אותו כגיבור חזק וייחודי.
יש כמובן סוגים אחרים של דמויות אנטי-גיבורים, או אנשים רגילים שמתמקדים בהם. לא עליהם אנחנו מדברים. זה לא הז'אנר.
כאן אנחנו עוסקים בגיבורי על, שמאופיינים בכוח ייחודי. הפלאש הוא הכי מהיר, סופרמן הכי חזק, באטמן ואיירון מן הכי חכמים (ועשירים). זה הגיוני בעולם סופר קיצוני כמו עולם שיש בו נבלי על וגיבורי על. אלה חוקי הז'אנר שכולנו כל כך אוהבים כאן. אם הם לא הכי טובים, זה עומד ממש בבסיס העלילה, ומצריך טיפול מיוחד. כדי שאפשר יהיה לאתגר אותם, מציבים בפניהם נבל חזק לא פחות. הם עוברים תהליך ארוך של גילוי עצמי, ורק אז מתגברים עליו. זה אומר שמקטינים אותם? או כשבא גיבור מתחרה, מהיר יותר, חזק יותר, טוב יותר בדיוק במה שמאפיין אותם, יש עיסוק פסיכולוגי וחברתי בכך. מה זה אומר שהם פתאום לא הכי טובים? זה אומר שמקטינים אותם? לא, זה מה שמעניין בעלילה. זה חלק אינהרנטי מהיותם יותר טובים מאחרים כגיבורים חזקים.
אז מה אפשר לעשות כדי לבדל גיבור חדש? להדגיש את הכוחות הייחודיים שלו דרך היחס לגיבורים אחרים. כאן, שי-האלק מאופיינת מול האב הקדמון שלה, האלק, דרך כמעט אותם כוחות: גדולים, גמישים, חזקים מאוד, עמידים.
כשהם בפני עצמם, כאנשים (או יצורים) ייחודיים, הם שומרים על היתרונות הברורים שלהם. סמארט האלק, כברוס, חכם מאוד, מדען בעל כישורים שבעולם שלנו נחשבים על אנושיים. היא לא יותר חכמה ממנו. הוא זה שעורך את הניסויים שמסבירים לה מה קרה לה. בזה הוא יותר טוב ממנה בהרבה.
היא לעומת זאת, עורכת דין. העבודה שלה היא להשתמש בחוק בצורה יצירתית, ולנאום באופן כריזמטי, משכנע ורהוט. והנה, בזה היא טובה יותר גם כשי-האלק: היא שומרת על יכולת הדיבור וההבנה שלה של העולם. תהליך שברוס היה צריך לעבור יותר מעשור (והגיע לפתרון בזכות כוח העל האמיתי הייחודי שלו כברוס, ולא כענק – השכל הגדול שלו).
אבל במקום שבו הם נמצאים זה מול זה, שקולים בכוחות, צריך לבדל אותה. היא הגיבורה. כדי לעשות את זה צריך להפוך אותה לחזקה יותר במקומות מסוימים. הוא בכל זאת זורק סלע רחוק יותר ממנה, אבל היא גמישה יותר ויכולה לעשות כל מיני תנועות יוגה מתוחכמות. הוא דמות קצת קומית, כי אנחנו בקומדיה, והם מרביצים אחד לשני ורבים כמו אח ואחות (פחות כמו בני דודים, שזה היה חמוד אבל לא ממש משכנע). היא מנצחת אותו, והוא אותה, והם מוצגים ממש כשקולים זה מול זה, באופן כמעט מתמטי ומחושב.
ובכל זאת, אתה רומז, שבעצם מקטינים את ברוס. תהליך בידול, שקורה בכל מקום כל הזמן בז'אנר הזה, של גיבור ראשי, הופך להקטנה של דמויות אחרות, כשמדובר על גיבורה. תהליך שכאן הוא אפילו לא קיצוני כל כך, ולא משמעותי, יחסית למקומות אחרים. זה אומר בעצם, שזה שהיא גיבורה כבר מקטין את האנשים שסביבה, ואם מדובר בגברים, אז מדובר בתהליך מכוון וייחודי של פרוגרסיביים מרושעים וקונספירטורים (פרשנות שלי, מילים שלי).
האוס רופא גרוע מאוד. לוקח לו ימים לאבחן מה שרופאים רגילים מאבחנים בדקות
לא הקטינו אף אחד בפרק. הדגישו את הדמיון והשוני בין הדמויות, כולל באישיות.
אני לא סובל את האוס ולא מעריך אותו
הוא רופא גרוע שהוצג כאחד הרופאים הטובים בעולם, שעולים אליו לרגל.
וכאמור, מסכים בנוגע לנקודה השנייה. אני לא חושב שהקטינו אף אחד. אני חושב שעשו כאן עבודה טובה של בידול ביחסי הכוחות בין האלק, שהוא לא הגיבור, לגיבורה החדשה, מה שעושים תמיד. הפעם אפילו בצורה יותר מתוחכמת
כל גבר שהופיע בפרק הזה הוקטן בכדי להציג את הניגודיות
את ברוס מארוול הקטינו עוד מאינפיניטי וור, מספיק להיזכר איך אוקויה מסתכלת עליו בבוז שהוא קורס לתוך האדמה. גם כאן הפכו אותו לקצת מנותק, אבל שוב זה עובד מבחינתי וזה מה יש. אבל יש הרבה מעריצים שמתבאסים מזה.
(השמועה מספרת שהדיל שיוניברסל חתמו עם מארוול על זכויות האלק ונאמור, היה ל15 שנים.. כך שאם זה נכון מ2008 עד סוף 2022 אמור לפוג תוקפו של החוזה ודיסני תוכל ליצור סרט שיאדיר את ההאלק ואני בכלל מקווה לסרט של נאמור!)
בכל מקרה, כל הפרק הראשון של שי האלק הוא מקטין גברים ומאדיר נשים. מברוס שעוד מובן, לגבר היחיד שבמשרד שיורד על העבודה של ג'ינפר, לגברים הטורפים שמחכים לה מחוץ לפאב, כשלפני זה כל הבנות בשירותים כאלה מתוקות ותומכות. בקיצור לא היה גבר אחד תומך ומוצלח. כאמור לי זה לא מפריע כלל. פשוט אני אוהב שזה גם הפוך, כשירצו להאדיר גבר שלא ירגישו צורך לתת לאישה מקום מכובד וייצוגי, אם זה כחלק מהעלילה סבבה, אם היא צריכה רק להיות ברקע ולשרת אותה גם טוב, כמו שכאן הגברים הם יותר שירות עלילתי.
שוב אבל זה רק פרק אחד, אנחנו יודעים שדרדוויל ועוד דמויות גבריות מגוונות אמורות להגיע, אבל זה מה שנראה על פניו ויוצרי הסדרה רצו לשים דגש, איפה הם רוצים אותי כצופה.
אלה חוויות החיים של אישה
עם גברים בעבודה בתחום "גברי", עם גברים בפאב.
אם גבר אחד לא היה תופס את רוב הפרק, היה מקום לאינטראקציות עם גברים נוספים במקומות אחרים כבר בפרק הראשון.
עכשיו תאמר "מסרים לנשים"! נכון?
גם בשלל הסרטים והסדרות על גברים אמרת "מסרים גבריים"?
או שחוויות חיים של גבר הם פשוט תיאור דמות "רגיל"?
זו ראייה מאוד צרה, שמתעלמת ממוסכמות ז'אנריות ומהקשר רחב יותר
בוא באמת נסתכל רגע על אחת הדוגמאות שלך, אוקויה.
אוקויה היא אחת הדמויות הראשיות, שנייה לטאצ'אלה. שים לב: *שנייה* לטאצ'אלה. זה לא אומר שהיא מוקטנת. היא מוצגת כלוחמת מוצלחת במיוחד, מנהיגת הלוחמות הטובות ביותר בעולם. זה כוח העל שלה. וזה לא שטאצ'אלה הוא לא לוחם מוצלח בעצמו. הסרט מראה לנו כמה הוא טוב. אבל כדי לבדל אותה כגיבורה חזקה בפני עצמה, היא יותר טובה ממנו בתחום שהיא *אמורה* להיות יותר טובה ממנו. כבעלת כוח על, במדינה המתקדמת בעולם, היא מתנשאת באופן כללי, כולל מעל ברוס. זה חלק מאפיון הדמות שלה. היא לועגת למערביים בכל מפגש איתם. כמו ששורי חכמה יותר מטאצ'אלה, והרבה אחרים, ויודעת את זה. כמו שאמא שלו שקולה ובעלת ניסיון חיים יותר ממנו. ועדיין, טאצ'אלה הוא גיבור העל, המלך המיועד: הוא יודע להילחם, הוא חזק, הוא חכם, הוא מוסרי, והוא מוצג כמי שראוי למלוך. כעסקת חבילה, הוא יותר טוב מכולם וכולן שם, וכולם עובדים בשבילו. זה מקטין את אוקויה? את שורי? את אמא שלו? אני לא מוצא פה הקטנה. רק אפיון דמויות, בידול של הכוח המשמעותי עבורן, ומתוך זה דווקא העצמה של הגיבור הראשי. את ההעצמה שלו כגבר (כחלק משושלת ארוכה של גיבורים גברים) אתה לא רואה. ואת היחס המשני לאוקויה, שורי והאמא אתה לא רואה כהקטנה מגדרית, למרות שהן דמויות משניות שכל מטרתן לשרת את הדמות הראשית, והן נאמנות לו באופן מוחלט.
בנוגע לשי-האלק, יש לחלק לשניים את ההתייחסות לדמויות. ראשיות ומשניות. יש לנו רק דמות ראשית אחת חוץ מג'ניפר, האלק.
האלק לא הוקטן, נקודה. בשום שלב. הוא מוצג כבעל כוח שווה לשל ג'ניפר, מספר רב של פעמים, בכל מה שקשור לכוח העל המשותף לשניהם. הוא חכם מאוד, מה שמאפיין אותו מרגע שהכרנו אותו. הוא מדען בעל כישורים מדהימים. הוא נואם לה נאום מדהים על כך שצריך גיבורי על והיא לא יכולה להתעלם מהאחריות שלה כבעלת כוחות עצומים. מה שהוא יודע בזכות ההיסטוריה שלו עצמו.
ג'ניפר לא מדענית, ואין לה שום כישורים כאלה. היא עורכת דין, היא טובה ממנו בתחום הזה, וזה גם מה שמאפיין אותה כחזקה כשהיא הופכת להאלק. היא יודעת להתנסח, היא מאוד כריזמטית, ויודעת להשתמש בחוק לצרכיה. זה עובד לטובתה כהאלק שיודעת לדבר, וכשהיא מנסה לשכנע את ברוס שיעזוב אותה בשקט, ויחזיר אותה לחיים שלה. וכשהיא בבית משפט ועוברת ממצב אדם למצב האלק בקלות, במקום ששייך לה.
שניהם, בהיותם חלק מקומדיה, מוצגים כדמויות קומיות קצת חמודות, עם הרבה חסרונות, בגוף של גיבורי על, עם חוויות של גיבורי על. הדיסוננס הזה הופך את הפרק למצחיק יותר. אבל אתה רואה רק את ברוס כדמות מגוחכת ולא את מגוון הפרצופים והמצבים שבהם ג'ניפר עצמה הופכת לדמות קריקטורית.
בנוגע לדמויות המשנה: אין הרבה כאלה, כי רוב הפרק ג'ניפר וברוס לבד. הדמויות המשניות שטוחות מאוד, לפחות בפרק הראשון, והן נועדו לשמש את הדמות הראשית במסעה לגילוי עצמי.
זה לא חדש. יש המון דמויות כאלה. הן חלק מהז'אנר. בוא נצא רגע מהפרק ונלך אחורה בזמן, לסרט איירון מן 3. במהלך הסרט, הילד שטוני פוגש מסייע לו להתגבר על המכשולים שבדרכו, בזמן שטוני עובר משבר נפשי קשה. האם זה מקטין את טוני, או גברים לבנים עשירים וחזקים באופן כללי? אני מנחש שתגיד שלא. או איירון מן 1, הקלאסיקה של הקלאסיקה. יש לנו את הרופא שעוזר לטוני במערה להכין את הרובוט. האם זה מקטין את טוני, או גברים לבנים עשירים באופן כללי? הרופא מוצג הרי כחכם, מוצלח ושקול יותר באותה סיטואציה, ועדיין משרת את הדמות הראשית, ומת בשבילה.
בשני המקרים, לא. דמויות המשנה לא מייצגות שום דבר כזה. הן שם כדי לשרת את הדמות הראשית, מתוך הקשר נרטיבי וז'אנרי, מוצגות מתוך נקודת המבט של הדמות הראשית, שהיא גיבור העל. ההבדל הפעם שנקודת המבט היא נשית, ואלה חוויות נשיות, שאתה (ואני למען הכנות) ולא יכול להבין אותן עד הסוף.
לא הוגן
טום זוכה לכתוב את כל התגובות השקולות והמפורטות והמנומקות היטב כדי להציג את הניגודיות מולי!
זאת בבירור העצמת גברים, האדרת לבנים ובטח גם אנטישמיות.
The funny thing
שאני חשבתי לומר לך בדיוק את זה, שעם טום אני יכול יותר להתדיין ולהקשיב, כי אני לא מרגיש שהוא תוקף אותי אישית. אבל באמת נזהרתי שלא יצא שאני מאדיר גבר על חשבון האישה בדיון בדיוק על זה. אז הקלת עליי שאמרת את זה עכשיו בעצמך:)
נ.ב אני באמת מנסה להקשיב לך, אבל לפעמים לא מצליח
עדיף שקודם תקשיב לעצמך
תקרא את מה שאתה כותב, לא כדי לעטוף את אותו תוכן במילים יפות יותר להבא, רק כדי להבין איך אתה נשמע מהצד.
אולי תהנהן לעצמך בהסכמה ואולי תגלה נקודת מבט אחרת, לא יודעת. שווה לנסות.
וגם עדיף שתחשוב למה הגבת לתגובה סרקסטית ברצינות.
(ל"ת)
כי הפרו את חוק פו ולא שמו אמוטיקון "ציניות", כמובן.
(ל"ת)
לא אכנס לשאר הדיון אלא ספציפית לתגובה הראשונה פה
שבן אדם כבר התעצבן עליך (ונראה שדי הרבה אפילו) לזרוק לו תגובה צינית לרוב לא גורם לו להגיד ״אבהה זו תגובה צינית אז לא אענה עליה ברצינות״.
לרוב זה מעצבן אותו יותר .
אז אני לא אומר שזו הייתה כוונת המשוררת אבל אני כן מבין למה רוי התעצבן .
הגבתי בכלליות
(ובשילוב של כנות וסרקזם) לביקורת שחוקה.
אם התגובה נראית מכוונת אישית לרוי, זה בגלל חוסר המקוריות בביקורת שלו על הפרק.
יש מצב (:
(ל"ת)
רגע רצינות
תודה. מעריך את זה מאוד
מצטרף למועדון הלא מתלהבים
קודם כל, בשביל סדרה ששווקה כ"קומדיה של חצי שעה של מארוול" זה…לא היה מצחיק. אני חושב שאולי צחקקתי פעם או פעמיים. למעשה, די בטוח שהיו בפרק יותר דברים עצובים מאשר מצחיקים. אז כן, התחלה ברגל שמאל מהבחינה הזאת.
דבר שני, למה הו למה לפני שמגיעים ל"תכנית עורכת-הדין הכיפית" שלך אני צריך לשבת בחצי שעה של אקספוזישן-דאמפ שהיה יכול להיות 10 דקות, אם לא פחות? כל-כך הרבה מזה הרגיש כמו ריפוד של זמן הפרק. זאת המקבילה של להגיע לישיבה שהייתה יכולה להיות אי-מייל.
דברים שכן אהבתי: הסצינה בשירותים הייתה חמודה (הזכיר לי את הקטע ב"ציפורי הטרף" שאחת מהדמויות מציעה לאחרת גומייה לשיער בזמן קרב) והעצה של האלק לג'ן לגור בבית עם תקרה גבוהה (בתור אדם גבוה, הזדהיתי מאוד).
אבל בגדול, לא משהו בכלל. אולי הפיילוט החלש ביותר של סדרות מארוול/דיסני עד כה. יותר מדי אקספוזיציה ודריכה במקום והרבה כלום.
ולסיום, אני עשוי להתחרט על כך, אבל אכנס לשדה המוקשים שהוא האספקט המגדרי, פשוט כי נמאס לי כבר מגברים בשנות ה-30 לחייהם שעוד לפני שהסדרה עלתה מיהרו לדרג אותה 1 בימד"ב או להיות הילדים שצועקים Woke בטוויטר או להעלות סרטונים ליוטיוב עם ת'אמבנייל של שי-האלק אומרת "אני שונאת גברים!" בלי קמצוץ של מבוכה או מודעות עצמית. ככה אתם נשמעים, FYI.
אני לא חושב שיש פה "העצמה נשית", אלא – כמו שג'ניפר אומרת – תיאור של קיום בתור אישה. אבל תמיד שעולים נושאים מגדריים, אנשים – לרוב גברים – ישר אוהבים להפוך את זה לקרב או תחרות. או שהם מתגוננים ("לא כל הגברים!") או שעולים להתקפה ("לנו יותר קשה!"). זה פשוט צריך להפסיק. להגיד "נשים מרגישות לא בטוחות במרחב הציבורי" או "קשה להיות אישה" ≠ להגיד "כל הגברים מטרידנים בפוטנציה" או "החיים של גברים תותים". לא כל דבר צריך לקחת בתור התקפה.
מה שכן, אני גם לא אהבתי את הראנינג גאג על קפטן אמריקה, אבל בעיקר כי זה לא היה מצחיק בפעם הראשונה. עשה לי פלאשבקים לעונה 3 של שרלוק כשהיוצרים בחרו להגיב בתוך הסדרה לכל מיני תאוריות ושטויות שאנשים כתבו ברדיט. Not the best plan. תנו לשטויות באינטרנט להישאר שטויות באינטרנט.
בנסיעה באוטובוס פעם
עם כמה תיכוניסטים מרוכזים בחלק האחורי, אחת דיברה על כאבי מחזור והבנות שיתפו כמה זה כואב ומתסכל. אחד מהבנים התעצבן ואמר שיותר כואב להיפצע או למות בקרב. זה דור העתיד.
יש לי הרגשה שמפיקי הסדרה עשו טעות בסדר הפרקים
מראיונות עולה כי הפרק הראשון, האוריגין, היה אמור להיות מספר 8. זאת אומרת שהוא בכלל לא מייצג את הסדרה.
לדעתי, מפיקי הסדרה התעקשו להזיז אותו להתחלה כדי להשתמש בענק הירוק בתור שחקן קישור חזק.
אם הוא לא היה, אז היינו נזרקים ישר לסדרה כמות שהיא, במבנה הרגיל שלה. פרק האוריגין היה בא בהמשך, כשובר שגרה.
הרי מהטריילרים כולם יודעים שהענק יופיע. למה לא לחכות, לתת לאפקט הזה לגדול? להשתמש בציפייה?
במיוחד כשאני לא מכיר את שני האנשים שדיברו עם הענקית בתחילת הפרק וגם לא מבין על מה היא נאמה. אם זה היה המשך של עלילה, אז פתאום לקטוע, לשבור קיר רביעי ולספר אוריגין, דווקא היה מרענן. כבר העיזו לעשות מבנה סדרה קצת אחר עם וונדהוויזן, למה לא פה? וגם זה לא כזה יוצא דופן, רק מרפרר לנטיית הגיבורה לשבור קיר4.
לפי דעתי זה נסיון הפקה "ללכת על בטוח" שבא בעוכרי הסדרה. אולי הרבה מהדיונים לא היו אם זה היה אחרי שכבר הכרנו את הגיבורה. אף אחד לא עשה אוריגין לגסיקה גונס והיה אחלה.
אני יודע שהיו פלאשבקים בגסיקה גונס. זה רק מדגיש את הנקודה.
כל ההשוואות כוחות בין שני הענקים היו הופכים לדיון שלא יודעים את התשובות ואז פתאום היו מקבלים את הפרק הזה. סתם חבל.
עכשיו אני משוכנע שעשו טעות
אם הפרק השני היה הפרק הראשון בסדרה, היו מקבלים אותו בשיפוטיות קטנה יותר. אם הפרק הראשון היה אחרי אמצע הסדרה, היו מקבלים אותו כמשב רוח מרענן.
היפוך הסדר גם היה עוזר להרגשה הכללית של עולם שלם מאחורי הסיפור ושלא מאכילים אותנו בכפית.
הפרק השני עבר על על התלונות שעלו לנו והתייחס אליהן בעצמו: היותה אישה והיותה נגזרת של גיבור אחר. דווקא המנעות ממדידת הכח שלה הייתה מיטיבה עם הדמות (הסצנה בבית המשפט בסיום הפרק הראשון צריכה הייתה להיות הסצנה הפותחת של הסדרה כולה). ככה הפרק עם האלק היה מגיע כמענה לשאלות. ככה שיחת הטלפון שלה אליו הייתה באה יותר יפה כי זו הייתה סצנה עם גיבור גדול + טיזר רצחני ל mcu. ואז הסצנה בפתיחת הפרק הראשון תקבל נפח פתאום, ולא בדיעבד. גם היו פחות מקשקשים על הבדיחה עם קפטן אמריקה, זה היה מקבל פרופורציות.
הסדרה קלילה. היא לא ממש קומדיה כמו שפשוט העלו את מינון הבדיחות מסרט מארוול יחיד: כאשר המטרה להקליל את השיח ולא להיות רציניים. זו שיטה "להחליק" נושאים כבדים. מקבל שלא כל הבדיחות קולעות, צריך היה יותר שיוף.
אני ממש לא מבין את התלונות על פייסינג: עשו מונטז' יפה של חיפוש עבודה, בכל פעם הרקע מאחורי הדמות משתנה ומראה שהיא פונה לפירמות ברמות יותר ויותר נמוכות. זה מראה על ייאוש. השחקנית נהדרת, והיא אכן ברמה מעל רמת הכתיבה. כמה זמן תרצו שימרחו על "אוי אוי אוי אני מובטלת" בפרק של חצי שעה? עבור אמריקאים, אבטלה היא נושא הרבה יותר קשה מלנו הישראלים: אין ביטוח בריאות למשל. וגם את זה היא מזכירה בפרק. אח"כ נגעו יפה ב"למה לקחו אותי לעבודה".
לא מבין מה הבעיה עם האבומיניישן, דווקא נראה שהוא יהיה ארק של מספר פרקים. בטח זה גם יהיה הטריגר להכנסת וונג, כי משתמשים בסצנה של ההוא עם הצמידים, שכחתי שמו. ממליץ להקפיא מסך בסצנה עם החברה שלה בסלון כשהיא גולשת ברשת, שמו שם כאילו ידיעות מצחיקות מהעולם. אפילו יש רמז למדור "איפה אפי" רק עם אנטמן.
סך הכל חצי שעה נחמדה מאוד, הולכת טוב עם חלב חם וחצי חבילת טים טאם.
הנה משהו כבר לצחוק עליו בפרק שתיים
ידענו כבר שמתרגמים שמתרגמים עבור שירותי סטרימיניג הם מעפנים ברמות, אבל המתרגמים של דיסני+ לקחו את זה לרמה חדשה והזויה לגמרי
השם הרשמי של פרק 2 הוא "Superhuman Law"; איך תירגמו את זה בעברית? "חוק סופרמן" [הכניסו כאן גלגול עיניים]
כבר מעביר את זה לשרשור על מניח רעפים נוצרי
אבל בצד החיובי...
כבר בתחילת הפרק היא זוכה לכינוי "שי-האלק" ומיד מתייחסת לכל הדיונים שהיו כאן על "היותה נגזרת" של הענק הירוק
פרק שני שידרוג משמעותי
נהנתי גם מהראשון, אבל הוא ללא ספק היה מנותק לחלוטין ולא מייצג את מה שהסדרה באמת. הרבה יותר מצחיק, הרבה יותר מתאים ז'אנרית למה שהסדרה מנסה להיות. אני חושב שהולך להיות כיף בעתיד.
שדרוג, כן
ועדיין פרק סתמי ודל בעלילה.
אני מצפה ליותר ממיני-סדרה.
שידרוג. לא משמעותי.
הסדרה שוב כושלת, מבחינה דרמטית, להבהיר כל מיני דברים שקורים בה והתוצאה היא סתמיות – למה היינו צריכים את כל עשר הדקות הראשונות, בעצם? מה זה נתן לנו? למה זה היה צריך להיות במסגרת משרד אחר ולא אצלה?
המפגש עם טים רות' הוא קליל, אבל הסדרה עדיין מאוד רחוקה מלהיות, נו, טובה. אם אני צופה בה בעיקר כי אני סקרן לדעת איך ישתלבו כל מיני הופעות אורח זה.. לא משהו.
וכזה, אנחנו כבר פרק שני ובשלב הזה נהיה ברור שהכתיבה הקומית פה היא פשוט כושלת. או הכתיבה או הביצוע, לא יודע אבל "עשיתי מפה עם השירותים הכי טובים לעשות קקי" זה לא בדיחה. "זה גרוע" זה לא בדיחה. שום דבר מצחיק לא קורה בסדרה הזאת, ואולי אם לא היו מוכרים אותה ככזו זה היה פחות מציק לי.
דווקא הדקות הראשונות
לדעתי מתבקשות וחוסכות את השאלה למה היא לא מתפטרת.
זאת לא עבודת אין ברירה,
זאת עבודה נהדרת שמחייבת את ג'ן להתפשר על מה שאנחנו הבנו שהם האידיאלים שלה.
אמרת שבסדרה יש זמן בשביל לפתח רעיונות? עד עכשיו היו לנו בסך הכל שני פרקי אקספוזיציה. אחד גיבורי-על-י ואחד קרייריסטי. יש לנו עוד זמן לראות להיכן הם מתפתחים.
1. שוב, אולי היה רעיון לגבי למה צריך – אבל הביצוע בפועל גורם לכך שלא היה צריך.
2. כן. אי אפשר להגיד משהו. צריך להראות. צריך לתת לאנשים להרגיש. אנחנו לא במירוץ. יש לאנשים זמן. מונטאז' קצרצר שלאחריו משהו נפתר זה כמעט ההיפך הקולנועי מלהראות.
כמו כן – מה? היא נדרשת לעשות עבודת עריכת דין. היא עושה אותה. אין פער.
3-4 . הדברים שאתה מציין באמת שלא עוברים את סף המינימום של אפיון דמות.
אוקיי, מקבל
אני עדיין חושב ששופטים אותה לחומרה, ואני כן מוצא בה המון דברים טובים. מקווה שבהמשך הסידרה תממש יותר את הפוטנציאל שלה.
Well yes, but actually no…
זו בדיוק הסיבה לפיטורין.
בלי הפיטורין הפרשנות שלך צודקת.
אבל העובדה שכל כך הרבה משרדי עורכי דין אמרו לה שהיא לא טובה לעריכת דין, הופכת את האמירה שהיא שם לעריכת דין לסוג של מס שפתיים. כאילו, ברור שיגידו לה שזה לעריכת דין, אבל המטרה היא לא עריכת דין, המטרה היא הנראות שלה. ליכולות שלה כעורכת דין (הדבר שהיא רוצה לעשות, גאה בו, ומהות הקיום שלה ברמה מסויימת) אין באמת קשר לעבודה שהציעו לה. היו מציעין לה את העבודה ההיא גם כעורכת דין גרןעה כי מה שמחפשים הוא נראות מסויימת. כי אם היו רוצים אותה בתור עורכת דין, באמת בגלל היכולות שלה, היו רוצים את ג'ן ולא את שי-האלק, אבל את ג'ן, עובדתית, לא רוצים.
העובדה שהוא אמר שזה בגלל שהיא עורכת דין טובה היא לא רלוונטית לסיטואציה. ברור שהוא יגיד את זה. ברור שזה לא הדבר שהוא מחפש. זה מס שפתיים שהוא נדרש אליו כחלק ממשחק החיזור. אבל את ההוכחה שהיא לא נתפסת כעורכת דין מספיק טובה היא כבר קיבלה מספיק פעמים, אז אין סיבה להאמין לו כשהוא אומר שהוא חושב שהיא טובה, ויש כל סיבה להאמין לו כשהוא אומר שמה שהוא בתכלס רוצה זה את הנראות לש שי האלק. ובשנייה שהוא אומר את העניין של השי האלק טטיטנה עושה פרצוף מאוד מדוייק שזה בדיוק הרגש שהוא משדר.
בלי פרטנר – כי הוא מכיר בכישורים שלה, גם אם לא העסיק אותה בגללם.
תיק חובה – הוא יודע שאין לה ברירה
לה אין ברירה
אבל לו, על פי מה שמיפ טוענת – יש גם יש.
שוב: לא
כל בן אדם שחיפש עבודה בחייו שמע יותר מארבע "לא" בזמן חיפוש העבודה – ממקומות שעלו וירדו ברמה לא באופן לינארי.
אם היו רוצים להעביר את הנקודה הזאת, היו צריכים להשקיע בה יותר מחלקיקון של זמן.
זה מונטג'
זה אמור לסמל תהליך ארוך יותר, אני מניח שמדובר פה על עשרות סירובים
למה המונטאז' כן משכנע אותי?
משהו אישי. לפני שנה חיפשתי משרה בהוראה. שלחתי קורות חיים ליותר מ-10 בתי ספר, 3 חזרו אליי, משלושתם קיבלתי "לא". כל זה בכמה חודשים, לא בשבוע אמנם, אבל זמן קצר יחסית. עבדתי בעבודה אחרת במקביל, ועדיין, כל התעלמות מקורות החיים, וכל אחד מה-"לא" שקיבלתי היה לי לא נעים, וכשהם הצטברו זה כבר הוביל אותי למצב של תעוקה פנימית ובלבול, עד ששקלתי לשנות כיוון לחלוטין בקריירה. למה? כי כל זה אחרי הסבה, תקופת לימודים ארוכה, המון ניסיון בתחום, ובתחומים מקבילים אחרים. ועדיין לא קיבלו אותי.
אם היו מקבלים אותי באותו שלב לבית ספר שלא הייתי רוצה, ללמד תחום שאני פחות אוהב או מתחבר או מיומן בו, אני הייתי שוקל ברצינות לומר כן. מהזווית הזו אני מתחבר למה שמופיע בסדרה.
מיפ הוסיפה את הפן המגדרי, כמה משפיע המגדר של ג'ניפר בהחלטה שלה לקבל את המשרה הזו, ואיך זה משכנע אותה, אפילו בניואנסים של הכתיבה, אפילו בהבעות הפנים של הדמות.
זה משכנע הרבה אנשים כאן. מה שמופיע, לא מה שמשתמע. אז אולי הבעיה היא לא בכתיבה, לפחות לא כאן?
וזה לא משכנע הרבה אנשים אחרים
אז אולי הבעיה היא כן בכתיבה?
סביר להניח שזה אומר שהכתיבה יכולה להיות טובה יותר
מה שבטוח, זה אומר שיש משהו שהתפספס לחלק מהצופים, וזו בעיה של הסדרה, אין ספק.
אבל אם אנשים אחרים כן מוצאים ניואנסים בכתיבה, וכן מוצאים דיוק רגשי, ומצליחים להזדהות עם מה שמופיע, אז זה אומר שהכתיבה כן מצליחה להשיג חלקית את המטרה שלה. זה אומר שיש משהו חכם ואותנטי באופן שבו עיצבו את המונטאז', שהרבה אנשים מצליחים לזהות, וחלק מהאנשים לא.
אני ואחרים מצליחים להזדהות עם ג'ניפר. מצליחים להבין את התהליך שעבר עליה, אני מרגיש שאני עובר איתה את החוויה הזו. אני ואחרים מבינים מה רצו להגיד לי, ואנחנו רואים את זה בסדרה, לא רק הכוונה, אלא ממש מה שקורה.
וזה בוודאות אומר שהכתיבה לא כזו גרועה כמו שאתה מתאר, באופן שמוצג כעובדה גמורה ובלתי מעורערת.
אפשר להזדהות גם עם כתיבה גרועה
השאלה האם אתה מזהה את הרגש מתחת לכתיבה והאם הכתיבה מצליחה לבטא אותו היטב הן שתי שאלות שונות לחלוטין. יש הרבה ספרים, סרטים, וסדרות שיש להם מקום בליבי למרות שהם חרטוט מוחלט של כתיבה. בין אם זה בגלל רגע אחד בודד שהן כן הצליחו לקלוע אליו, בין אם זה בגלל שלמרות שהם כושלים בכל מקום יש שם משהו, ובין אם בגלל שיש רגשות שכתיבה טובה מדי לא מצליחה לבטא כמו שצריך.
אז כשהכתיבה הקומית היא פח אשפה בוער של ריק וכלום, והכתיבה הדרמטית מנסה להשיג דברים אבל יורה לעצמה ברגל פעם אחר פעם – אני מרגיש בנוח להגיד שזה פשוט לא טוב. זה לא אומר שאין סצנות בודדות טובות, או שאין שם שום דבר שראוי למאכל אדם. "לא טוב" זה (עדיין) לא גרוע. אבל זה לא טוב.
זה לא בגלל יכולות עריכת הדין שלה.
וכל סיבה אחרת היא לא מספיק טובה.
הייתי בטוחה שכתבתי תגובה אבל אני לא רואה אותה עכשיו.
אז יותר בקצרה-
אם זה היה סתם קידום זה לתקוע את הסכין בלב. עם הפיטורין זה גם לסובב אותו.
יש הבדל בין "הבאת לנו תועלת כעורכת דין, א, ל תביאי לנו יותור תועלת בתור שי-האלק"
לבין "אין לך תועלת לנו בתור עורכת דין" x5 ואז "אבל יש לך תועלת לנו רק בתנאי שאת שי-האלק". הראשון עוד נותן לה קרדיט מסויים בתור עורכת דין. השני דואג למחוק אותו לחלוטין לפני שהוא מבהיר לנו שהיא שם רק בגלל המראה שלה.
ג'ניפר וולטרס
התאמצה בשביל קריירה שאפתנית של עורכת דין, ועכשיו לא מסתכלים עליה בתור מי שהיא חלמה להיות.
אלה צרות של עניות (בגלל חובות מההלוואות לתואר האקדמי). #רילייטבל
הביצוע חלש, אין ספק
רעיונות לא מפותחים תמיד היו ב-MCU.
במיני-סדרות זה בולט יותר, ובעוד בקולנוע זה נראה מכוון, בטלוויזיה זה כישלון.
הסדרה מרגישה ממש ממש זולה
הcgi של הדמות הראשית כל כך גרוע, הפרק הזה שזה היה ליד אנשים רגילים ולא ליד ההאלק הבנתי כמה זה פשוט רע ומוציא אותך לגמרי מהפרק.
וזה לא כאילו שאר הדברים בסדרה עובדים, והכי גרוע היא אפילו לא מצחיקה.
זה כבר פעם שנייה רצוף שאני צופה בסדרה של מארוול ומקבל ממנה וייבים של cw, מה קורה איתם?
אני אמשיך לראות רק כדי לראות איך הם מחרבים את דרדוויל.
אני גם ממשיך לראות כדי לבדוק מה מתכוונים לעולל לדרדוויל, ואז כנראה אפסיק.
אפקטים ברמה של שרק 2, ניסיונות קשים להצחיק שלא עוברים והכי גרוע – יוצרת הסדרה אמרה שהם חשבו לכתוב משפט מתמשך לאבומיניישן ובסוף ויתרו על זה כי לא היו להם כותבים שמבינים בזה. אז כל הקטע עם אבומיניישן זה די סתם ובסוף הדמות של ג׳אמילה ג׳מיל תחליף אותו כנבלית הראשית.
קצת בעייתי שאין להם מישהו בחדר כותבים שלא יודע לכתוב משפט מתמשך. אתם קצת סדרה על עורכת דין…
שמתי לב הפרק שסדרה הזאת אין שום קשר לעולם משפטי, לא שאני מומחה גדול.
אבל כאשר רוב השיחה עם טים רות' סובבת סביב כמה מכתבי הייקו, אין יותר מדי תקווה . חיזקת לי את ההחלטה לא לצפות בסדרה, מה שהיוצרת אמרה ממש מביך (וגורם לי לתהות למה היא חשפה את זה? נשמע כמו פאדיחה שצריך להסתיר)
בשביל מה באמת היה אבומיניישן?
סתם ניסיון מגושם וגוזל זמן לאזכור נוסף של הענק?
אפשר להכניס 10 אזכורים בעשירית מהזמן (וגם זה רצוי שלא).
צלש על stop this flame של סלסט,
אחד משירי הקורונה האהובים עלי (הוא לא כל הקורונה פשוט יצא בזמן).
אבל בכללי פרק דל ביותר,
הסדרה הזאת לא מצחיקה כפי שנאמר למעלה ולא מהנה באיזושהי צורה. היא לא ממש מגרה לי את העין (והשוט של ברוס בחללית נראה שייך להפקה דלת תקציב ממאה אחרת) והתסריט מאד פלאט. שלא לדבר על השימוש המאכזב ולא שנון בשבירת הקיר הרביעי, ההשוואות לפליבאג ממש מביכות. בנוסף טטיאנה לא נותנת פה איזה שואו או הופעה יוצאת דופן, אני לא בטוח עד כמה היא תצליח להיץ לה את הקריירה. נתתי צאנס ל2 פרקים, בוחר לא להמשיך. בינתיים וונדה וויזן ולוקי הן סדרות מארוול היחידות שהצלחתי להגיע איתן לקו הסיום.
ואני מבין שזו כן סדרת שיעורי בית, הרגשתי הרבה חורים מפני שלא צפיתי בענק הירוק מ2008. מוזר שנשענו כל כך על סרט שלהבנתי ניסו די להתנתק ממנו, במיוחד בהתחשב בכך שהוא אפילו לא שייך לדיסני ושרופאלו מדבר על אירועים שנורטון זה שהמחיש אותם על המסך.כלומר, אפשר להבין מה קרה גם בלי לצפות בסרט, לא נשמע מורכב במיוחד, עדיין בחירה תמוהה .
התסריטאית נדחתה על ידי מארוול 3 פעמים, עד שבסוף נתנו לה עבודה
אולי יותר מידי תכנים שצריך להצמיד להם יוצרים בזמן קצר.
השאלה הגדולה: אורפן בלאק או פליבאג?
אם אני רוצה לראות סדרה שטטיאנה מפגינה את המשחק שלה או סדרה שמתמחה בקיר הרביעי..
שתיהם אני חושב.
אבל יותר קל להשלים את פליבאג בגלל אורכה הקצרצר והיא באמת מענגת וחכמה וניצול זמן מקסימלי של כל דקה (ולכן מעולה לצפיות חוזרות).
פרק שני גם נחמד אבל יש כאן פספוס של מארוול לדעתי
על פניו 2 הפרקים משעשעים אותי אבל אני מרגיש שחסר להם משהו. אמרו סדרת קומדיה נכון? וול היא לא מצחיקה מספיק. לא בקטע שלא מצליח לה המצחיק אלא שרמת המצחיק לא מספיק גבוהה. מבחינת דקות הסדרה היא יכולה להפיק קומדיה מספקת אבל לא כדרמה משעשעת, אני ליטרלי הרגשתי שהפרק מסתיים באמצע. הכותבת מספרת שהיו לה בדיחות יותר מרושעות אבל קווין דחה אותן. אולי זה הוציא קצת מהעוקץ של הסדרה, אבל אני יכול להניח שקווין לא רצה ליצור דמות נשית שיוצרת יותר מידי אנגוניזם אצל המעריצים הגברים. כנראה מאוד קשה לנסות לבנות היום דמות נשית עם אפיל רחב, שתהיה נאמנה לנשים אבל חברותית מספיק לגברים.
אני יודע שזה שנוי במחלוקת וכנראה מה לעשות שי-האלק תעמוד במבחן הרבה יותר קשה משאר הדמויות של מארוול עד עכשיו. קפטן מארוול שמו אותה חיוניות מתחילת דרכה, וונדה הייתה סובלת ועסוקה באהבתה לגבר, גם למיס מארוול הייתה שנאה גדולה (לא ברורה לדעתי) אבל גם שם לפחות היו אלמנטים של ילדותיות כמו ספיידרמן. שי-האלק צריכה להיות פול אישה שיודעת מה היא רוצה ומהסוג שהיום הכי קשה לתמרן. המארווליות – למען הסרט הזה עדיף שיקרה בארץ המארוולס. לא יודע איך קווין הולך להתמודד עם זה, זה הולך להיות קשה. גרייס מספרת שזה הולך להיות מאוד קומדיה ומטופש בסגנון ת'ור ושומרי הגלקסיה, אולי זו באמת הדרך הכי טובה, לצאת בסדר..?
בכל מקרה אני אומר את הדברים רק ממקום של ביזנס, לא מה אישה צריכה להיות או בכל מותג. ולכן, צריך לזכור במותג שמזוהה יותר עם גברים צריך למצוא את המקום לצלוח את זה בצורה שכל המינים יאהבו. יש לי כמה חברים במכון כושר סטרייטים שממש היה חשוב להם לומר לי כמה הסדרה של שי-האלק חרא ואני מנסה לשאול אותם למה? ואני לא מצליח לקבל תשובה ברורה. פשוט מרגישים שזה ליים ברמות ואחרי מיס מארוול שהם גם שנאו, אז זה יוצר בעיה אצל מארוול. מצד שני, אונליין כאן לא אוהבת ולא איכפת לה מה העולם חושב, אז אני מוצא את עצמי בין 2 כוחות שכל אחד מושך לצד שלו ולהשקפת עולמו וזה נע בין מרתק למאכזב. אני מקווה שבהמשך, הסדרה לפחות תהיה יותר מצחיקה ומוצלחת.
ספנדקס?
(ל"ת)
מה מיוחד כאן?
2 פרקים לתוך הסדרה ואני לא מבין איפה הקונפליקט המרכזי של הגיבורה הראשית, מה שמייחד אותה ,הקונפליקט שלאחריו היא תהיה דמות שלמה יותר. הקונפליקט המרכזי עד כה הוא המובן מאליו- היא לא רוצה להיות גיבורת על, זה מפריע לה לחיים וכנראה בהמשך היא תלמד לאהוב את כוחותיה או לחיות איתם בשלום. אבל גם לספיידרמן היה קונפליקט כזה בסרט שלו וגם לעוד גיבורי על. הדמות המרכזית מתחילה את הסדרה כדמות שלמה מאוד – היא שנונה ,בטוחה בעצמה והולך לה די טוב בעבודה, מה הקושי שלה בדיוק?(מלבד הקושי הסקסיסטי שאני אגיע אליו)
לחילופין אם הם היו מתחילים את הסדרה כאשר ג'ניפר וולטרס היא אדם חסר ביטחון אבל עם הרבה מה להציע וכאשר מגיעים הכוחות שלה כשי-האלק היא הייתה מוצאת את הביטחון שהיה חסר לה. זאת יכלה להיות דרך טובה להתעסק בדמות שלה כהאלק ללא הצורך ללכת במסלול ההרסני של ברוס. כך היינו מתחברים לדמות שלה הרבה יותר . אני לא מבין למה דמויות גבריות צריכות להתגבר על קשיים מגוונים כמו בעיות במשפחה , אגו ,עבר אישי והרסני אבל דמויות נשיות במארוול מקבלות מסלול כל כך משעמם וחסר תנופה.
הבעיה בסדרות של מארוול היא בטון של הסדרה , הן כביכול רוצות להתעסק בנושאים חשובים לחברה שלנו כיום , אבל תמיד שומרים את הדברים על טון קליל , זה מלבד בעיות בפייסינג של הסדרות , גרמו לי מאוד להשתעמם מהם. הסדרה הזו מתיימרת להיות סדרת קומדיה , אז למה בעצם לא להישען כל הדרך על זה ולזרוק מלא בדיחות למסך, צמצמו את הדרמה . למה בעצם צריכים להדהד דרכה את האג'נדה הפסימיניסטית הברורה , זה לא מספיק שהדמות הראשית היא אישה? אין לי בעיה שיעשו את זה אבל למה אתם לא מראים לנו את הקושי שלה בעולם הגברי ,תנו לנו המחשה לכך בסדרה או שאני פשוט אמור לקבל את זה כמובן מאליו כי העולם הוא כזה.
אגב עדיין לא פגשתי אישה שלא שנאה אישה אחרת בין אם בוסית או חברה לשעבר , כמה יפה זה שבסדרות של מארוול יש אחוות נשים והרמוניה ביניהן.
רגע, מה?
לא נו, ברצינות… מה???
היא לא ראה אישה כזו, מה הבעיה . זה לא אומר שאין זה אומר שהוא לא ראה
וברצינות מיפ , תחשבי על זה את באמת רוצה להתחיל שיחה כזו עם מישהו שאומר משפט כזה? אני בטוח שזה לא ילך טוב
well...
רוצה? כן, להתווכח זה כיף, זו חצי מהבעיה.
חושבת שזה רעיון טוב? לא. ממש ממש לא.
אבל יש משפטים שפשוט קשה לי להבין איך הם נראים הגיוניים מספיק כדי להוציא אותם מהמקלדת.
מזל שאני נוסעת עכשיו לטיול של כמה ימים עם גישה מוגבלת למחשב…
חחח סבבה מה שעושה לך טוב (:
(ל"ת)
לרוב אין יחסי אהבה עם בוסים או חברים לשעבר, ללא קשר למגדר.
אם לא פגשת אז באסה לך אבל אני מקווה שאתה לא משליך מסקנות על כל בני האדם ביקום רק על סמך האנשים שיצא לך להכיר.
תחליט
לצמצם את הדרמה ולהסתפק בכך שהדמות הראשית היא אישה (כמה קיצוני) או להראות את הקושי של הדמות בעולם הגברי?
שאלת בונוס: כמה גברים פגשת שלא שנאו גבר אחר?
פשוט לראות את סאם הופך מפלקון לפלקון עם מגן
זאת דרך אחת לסכם את המיני-סדרה.
נ.ב. נייד או נייח, תשתדל להשקיע קצת בהגהה. הכתיבה הזאת מעייפת לקריאה.
הגבתי דרך הנייד ובאייפון הוא מתקן על אוטומט
(ל"ת)
אני גם לצערי לרוב מגיב דרך הנייד (מחשב זה ליגה אחרת) וממליץ לך מאד לבטל בהגדרות את התיקון האוטומטי.
היו לי כמה מקרים מאד מביכים/משעשעים כאשר שלחתי לאנשי קשר הודעות עם משמעויות מוזרות ביותר עקב התיקון המחורפן.
במחילה, מוכרח לומר לך משהו
התגובה שלך אולי ארוכה, אבל היא לא *ערוכה*. אנא, עשה מאמץ להכניס סימני פיסוק שייקלו על הקריאה של התגובות שלך.
הייתי דרך האייפון והוא מתקן אוטומטי תאמין לי שעל כל מילה שניה הוא מתקן לי חח , אשתדל יותר
(ל"ת)
רק אעיר שאוטו-קורקט לא קשור לסימני פיסוק שחסרים.
(ל"ת)