לא מזמן היתה הקרנה שלו במדיהטק חולון, וזו היתה תזכורת ללמה רוב ריינר היה במאי כזה מוצלח פעם. אחד הדברים שבלטו לי מאוד בצפייה הזאת היא עד כמה הסרט הזה מתהדר בתסריט מצוין, ובעצם עד כמה ההצלחה המוקדמת של ריינר נבעה בין היתר מהעבודה עם תסריטאים מוכשרים כמו ויליאם גולדמן, נורה אפרון וארון סורקין (שנדמה לי שריינר אחראי למעבר שלו מהתיאטרון למסך ב-"בחורים טובים"). היה די מאכזב לגלות שדווקא התסריטאים של "אני והחבר'ה" לא הצליחו לכתוב סרט משמעותי אחר-כך.
אוי, סרט נפלא.
לא מזמן היתה הקרנה שלו במדיהטק חולון, וזו היתה תזכורת ללמה רוב ריינר היה במאי כזה מוצלח פעם. אחד הדברים שבלטו לי מאוד בצפייה הזאת היא עד כמה הסרט הזה מתהדר בתסריט מצוין, ובעצם עד כמה ההצלחה המוקדמת של ריינר נבעה בין היתר מהעבודה עם תסריטאים מוכשרים כמו ויליאם גולדמן, נורה אפרון וארון סורקין (שנדמה לי שריינר אחראי למעבר שלו מהתיאטרון למסך ב-"בחורים טובים"). היה די מאכזב לגלות שדווקא התסריטאים של "אני והחבר'ה" לא הצליחו לכתוב סרט משמעותי אחר-כך.
אחלה סרט
מרגש מאוד, התסריט מעניין והסרט קצר יחסית. ואפילו היו לי כמעט דמעות בכמה קטעים.
יופי של סרט, אם כי קצת אנטיקליימטי
(ל"ת)