הסרט מציג את הרגע שבו מתגלה שאחד המנועים לאו-דווקא היה בקריסה מוחלטת, ושסימולטורים שונים מראים שאפשר היה להנחית את המטוס בשדה התעופה, כאירוע המחולל. ואחרי שטום הנקס חושב בתגלית-האוס קלאסית על זה שבסימולטורים לא נלקח בחשבון הזמן שלקח לטייסים להבין שאין להם אופציה אלא לנחות על הנהר (משהו שאני חשבתי עליו אחרי 0 שנות ניסיון בהטסת מטוסים) אנחנו עוברים לשימוע שבו מתגלה שטום הנקס אכן צדק, ו… זהו. הסרט פשוט נגמר.
אין לי ספק שככה באמת הלך הסיפור האמיתי, אבל בסרט פשוט לא הייתה מערכה שלישית בכלל: לא התגלה בשימוע שום דבר שלא ציפינו לגלות, כתוצאה מכך לא היה סיבוך, אהרון אקהרט מספר איזו בדיחה, וכל הקונפליקט יוצא די מגוכח.
אחד החטאים הכי גדולים שלי כסינמפיל זה אי התחברותי לקלינט איסטווד כבמאי. כשחקן הוא באמת אחלה אבל כבמאי הסרטים שלו לרוב שיעממו אותי (אפילו 'בלתי נסלח' המהולל מעט אוברייטד בעייני). משהו בבימוי שלו גורם לסרטיו להרגיש נמרחים ותקועים במקום. כמו לנסוע כשהמכונית שלך בתוך שלולית בוץ. 'סאלי' למרבה הצער לא משנה את דעתי על איסטווד כבמאי.
מסיבה שלא ממש הבנתי, איסטווד מחליט שהאירוע הזה (שלמיטב זכרוני די נשכח עד הסרט הזה) הוא חשוב מאוד וכול החצי הראשון של הסרט ערוך כאילו הצופים מכירים היטב את האירוע וחרשו על דף הויקיפדיה שלו. לא יודעים מה כול כך מטריד את סאלי? בעיה שלכם, היו לכם 7 שנים לעשות שיעורי בית.
אבל גם שאר הסרט לא טוב במיוחד. ההופעה הסבירה פלוס של טום הנקס לא מצילה את הדמות שלו מלהפוך לעוד דמות קלישאתית שלא יודעת אם היא עשתה את הדבר הנכון או לא, העלילה לא מעניינת ויש מלא קלישאות וחזרה אובססיבית על כול פרט שקשור לאירוע. סצנת הנחיתה טובה אבל בשבילה לא שווה לראות את הסרט, בטח לא באיימקס.
טוב, אני מניח שאתן לאוהדי איסטווד הבמאי לשפוט איך הסרט עומד ביחס לשאר הקריירה שלו.
כמו שרבים אמרו, הדבר הכי טוב בסרט הוא הסצנה של המטוס, אבל להגיד שהיא עצמה שווה צפייה בסרט זה לא מופרך כל כך. בתוך סרט קצרצר של 90 דקות, הסצנה אורכת בערך שישית ממנו. וכל השאר, ובכן, מעניין גם הוא.
אומנם אין שום סיפור או עלילה סוחפת, אבל כן יש מעקב כלשהו של הימים הבאים לאחר מכן, שמבטא את הטראומה והחששות של הגיבורים שלנו לנוכח המאורע. ואמנם השאלה הגדולה התמונה בסיפור נענית בקלות ובצורה קצת מגוחכת, אבל הסרט יודע את זה. בניגוד לסרטי איסטווד אחרים, יש אווירה קלילה יחסית על הסרט, תוך כדי ההצדעה שהוא נותן לגיבור שלו.
הנקס ואקהרט טובים ומקצועיים בדיוק כמו אנשי המקצוע שהם מגלמים, ובכלליות נראה שאחרי צלף אמריקאי הקריירה של איסטווד חוזרת למצב תקין אחרי כמה שנים של סרטים לא משהו. (למרות של אהבתי ממש את צלף אמריקאי. אבל מה אני מבין?)
1. שאלת תם – אפשר לעשות ספוילרים לסרט שמתאר לפרטי פרטים אירוע שקרה במציאות?
2. נראה על פניו שהסרט די נאמן למקור, ויחסית לזה שאין יותר מדי מה לספר מעבר למקרה עצמו, הסרט הוא לא רע בכלל.
3. אי אפשר שלא לבצע הקבלה לסרט "הטיסה" עם דנזל וושינגטון, שלמעשה לקח את מקרה סאלי והכניס לו טוויסט פי אלף יותר מעניין.
4. ובכל זאת, סאלי טוב יותר מהטיסה. מה עושה את ההבדל? איסטווד מצליח להביא את הרגש לתוך הלב של הצופים, גם אם רובם הגדול מכיר את הסיפור.
יש שיר מפורסם שנכתב על התקרית הזו.
מה שכן, הוא כבר מזוהה באופן מאוד חזק עם סרט אחר.
https://www.youtube.com/watch?v=-DSVDcw6iW8
לפי האתר של יס פלאנט
יש שם מלא שהוא "סאלי: נס על ההדסון". כנראה כדי שאנשים לא יחשבו בטעות שזה ספין-אוף ל"מפלצות בע"מ".
לא נעים להגיד אבל...צודקים
כשראיתי את השם הדבר הראשון שעלה לי לראש זה מפלצות בע"מ ותהיתי אם זה קשור…
סוף סוף סרט טוב בשנה המעפנה הזו!
ממש נהנתי, כדי לראות בIMAX..
דל, שטחי ונמרח כמו מסטיק
אחד החטאים הכי גדולים שלי כסינמפיל זה אי התחברותי לקלינט איסטווד כבמאי. כשחקן הוא באמת אחלה אבל כבמאי הסרטים שלו לרוב שיעממו אותי (אפילו 'בלתי נסלח' המהולל מעט אוברייטד בעייני). משהו בבימוי שלו גורם לסרטיו להרגיש נמרחים ותקועים במקום. כמו לנסוע כשהמכונית שלך בתוך שלולית בוץ. 'סאלי' למרבה הצער לא משנה את דעתי על איסטווד כבמאי.
מסיבה שלא ממש הבנתי, איסטווד מחליט שהאירוע הזה (שלמיטב זכרוני די נשכח עד הסרט הזה) הוא חשוב מאוד וכול החצי הראשון של הסרט ערוך כאילו הצופים מכירים היטב את האירוע וחרשו על דף הויקיפדיה שלו. לא יודעים מה כול כך מטריד את סאלי? בעיה שלכם, היו לכם 7 שנים לעשות שיעורי בית.
אבל גם שאר הסרט לא טוב במיוחד. ההופעה הסבירה פלוס של טום הנקס לא מצילה את הדמות שלו מלהפוך לעוד דמות קלישאתית שלא יודעת אם היא עשתה את הדבר הנכון או לא, העלילה לא מעניינת ויש מלא קלישאות וחזרה אובססיבית על כול פרט שקשור לאירוע. סצנת הנחיתה טובה אבל בשבילה לא שווה לראות את הסרט, בטח לא באיימקס.
טוב, אני מניח שאתן לאוהדי איסטווד הבמאי לשפוט איך הסרט עומד ביחס לשאר הקריירה שלו.
סצנה אחת מדהימה באורך של ארבעים, עטופה בסיפור קטנטן עד לא קיים.
כמו שרבים אמרו, הדבר הכי טוב בסרט הוא הסצנה של המטוס, אבל להגיד שהיא עצמה שווה צפייה בסרט זה לא מופרך כל כך. בתוך סרט קצרצר של 90 דקות, הסצנה אורכת בערך שישית ממנו. וכל השאר, ובכן, מעניין גם הוא.
אומנם אין שום סיפור או עלילה סוחפת, אבל כן יש מעקב כלשהו של הימים הבאים לאחר מכן, שמבטא את הטראומה והחששות של הגיבורים שלנו לנוכח המאורע. ואמנם השאלה הגדולה התמונה בסיפור נענית בקלות ובצורה קצת מגוחכת, אבל הסרט יודע את זה. בניגוד לסרטי איסטווד אחרים, יש אווירה קלילה יחסית על הסרט, תוך כדי ההצדעה שהוא נותן לגיבור שלו.
הנקס ואקהרט טובים ומקצועיים בדיוק כמו אנשי המקצוע שהם מגלמים, ובכלליות נראה שאחרי צלף אמריקאי הקריירה של איסטווד חוזרת למצב תקין אחרי כמה שנים של סרטים לא משהו. (למרות של אהבתי ממש את צלף אמריקאי. אבל מה אני מבין?)
היה טוב וטוב שהיה
1. שאלת תם – אפשר לעשות ספוילרים לסרט שמתאר לפרטי פרטים אירוע שקרה במציאות?
2. נראה על פניו שהסרט די נאמן למקור, ויחסית לזה שאין יותר מדי מה לספר מעבר למקרה עצמו, הסרט הוא לא רע בכלל.
3. אי אפשר שלא לבצע הקבלה לסרט "הטיסה" עם דנזל וושינגטון, שלמעשה לקח את מקרה סאלי והכניס לו טוויסט פי אלף יותר מעניין.
4. ובכל זאת, סאלי טוב יותר מהטיסה. מה עושה את ההבדל? איסטווד מצליח להביא את הרגש לתוך הלב של הצופים, גם אם רובם הגדול מכיר את הסיפור.
לא רע בכלל
אין יותר מדי עם מה לעבוד אבל איסטווד הוציא את המיטב ממה שאפשר, עם משחק מדויק של הנקס ואקהארט. 90 דקות כמעט דוקומנטריות שמוגשות ממש נחמד.