אני אהיה כנה איתכם: ראיתי את הסרט הזה בסמארטפון שלי. המחשב שלי בדיוק נאסף אל אבותיו ועוד לא העמדתי לו יורש ואם אנחנו כבר פותחים הכל, אז גם את הביקורת אני כותבת בנייד. אבל זה בסדר, כי "זוג יונים" שהיה אמור לצאת לקולנוע ובמקום זה שוחרר בנטפליקס מסיבות ברורות שכבר נמאס להזכיר, הוא בדיוק מסוג הסרטים שיחס כזה לא מפריע להם. מובן שעדיף לכל סרט שיצפו בו על מסך גדול ונוח ככל האפשר, אבל יש סרטים שעבורם זה לא קריטי. קומדיות רומנטיות הן בדרך כלל כאלה – זו אחת הסיבות שבגללן בשנים האחרונות הז'אנר פורח בנטפליקס. "זוג יונים" הוא משהו בין קומדיה רומנטית לקומדיית אקשן, אבל הוא נסמך הרבה יותר על הדמויות והקשר ביניהן מאשר על המרדפים והמכות.
הסרט עוסק בג'יברן וליילאני, שני אנשים שגרתיים ונורמליים לחלוטין שנמצאים בזוגיות מזה ארבע שנים. היא מכורה לאינסטגרם ומאמינה שהיא לגמרי הייתה יכולה לנצח במירוץ למיליון אם היא הייתה מנסה, הוא מכור לעבודה ולא שותף לדעה הזו שלה, בין השאר בגלל שריאליטי זה ז'אנר נחות בעיניו והוא בכלל לא צופה בו. הם מהזוגות האלה שלא מפסיקים לריב ונראה שהם די לא סובלים אחד את השנייה ואתם תמיד תוהים למה בעצם הם ביחד. הם מגלים שאין להם תשובה לתהייה הזו, אז הם נפרדים. לרוע המזל בדיוק עשר שניות אחר כך הם מוצאים את עצמם מעורבים ברצח מחריד בתור עדים / מסייעים / חשודים פוטנציאליים. הם נמלטים מהזירה ומתחילים לחקור את התסבוכת שאליה נקלעו בתור פרודים טריים.
העלילה של הסרט היא לא ממש הנקודה החזקה שלו. התעלומה לא מעניינת במיוחד והסרט מסתמך על טרוֹפים ידועים של סרטי פשע בלי לנסות להצדיק או להסביר אותם יותר מהמינימום ההכרחי. אלמנטים מסוימים בפתרון החידה ממש תמוהים ולא נראים במקום בסרט הדי מקורקע הזה, ואני נוטה להאמין שהגילוי על זהות הרוצח לא היה אמור להיות טוויסט בכלל, כי אחרת אין הצדקה לכמה הוא חסר משמעות. גם האקשן לא מדהים. יש כמה סצנות של עימות פיזי בין דמויות שונות, אבל אף אחת מהן לא נמשכת יותר מדקות ספורות. בדרך כלל לא כל כך ברור מה קורה בהן וזה גם לא כל כך משנה. אם אתם אנשים שאכפת להם במיוחד מסצנות אקשן מפורטות ומעניינות, תראו במקום זה את "חילוץ" או משהו, אומרים ששם האקשן טוב, לא יודעת.
אז למה בכל זאת אהבתי את "זוג יונים"? כי הוא מצחיק. הוא ממש ממש מצחיק. קומייל ננג'יאני ואיסה ריי מאוד מבדרים כשהם פשוט מברברים שטויות, וזה רוב מה שקורה בסרט. ויש ביניהם כימיה מעולה, גם רומנטית ברגעים שבהם הזוג יותר מסתדר, אבל בעיקר קומית. הדמויות שלהם עובדות מצוין בתור האזרחים מן השורה שהסתבכו במשהו שגדול עליהם בכמה מידות, והם מצליחים לגרום גם לחלקים המשעממים וגם לחלקים המשונים בעלילה לעבוד. כל האלמנטים שמהם הסרט ארוג – מערכת יחסים כושלת, בריחה מרוצח מטורף, ושגרת היומיום של אנשים רגילים בימינו – משתלבים היטב בגלל שלכולם הסרט מתייחס בדיוק באותו סוג של הומור. אפשר לומר שהסרט עובד עם נוסחה כי כל ההומור בו מורכב מפטפוטים בלי מטרה ברורה, בטקסטים שקשה להבחין אם הם מתוסרטים או מאולתרים; אבל גם אם יש פה נוסחה, היא תמיד קולעת.
הבמאי, מייקל שוולטר ("חולי אהבה") מגיע מרקע קומי מובהק, אז זה לא ממש מפתיע שההומור בסרט מעולה והחלקים האחרים קצת פחות מוקפדים. ובכל זאת יש בסרט עוד כמה דברים שאהבתי חוץ מהבדיחות. הראשון הוא הגישה שלו לקלישאות קולנועיות כמעט בלתי נראות. ב"זוג יונים" כששני אנשים יושבים בדיינר ודנים בעניינים שמחוץ לחוק, הם באמת לוחשים ולא מתנהגים כאילו מדובר בדיינר לחירשים. לא שזה חשוב כל כך, למען האמת – אף פעם לא יצא לי לאהוב סרט פחות בגלל שיש בו סצנה שבה נהג מחליף מבטים ארוכים עם מי שיושב לצדו ובכל זאת מצליח לא להיקלע לתאונה. אבל זה מרענן לראות סרט שמערער על המוסכמות הקטנות והמעצבנות האלה, והוא מרגיש אותנטי יותר בזכות זה.
הדבר השני שהופך את הסרט לכל כך נחמד הוא הדמויות הראשיות. הם לא אנשים חביבים במיוחד, והם גם לא מי יודע מה חכמים, אבל הם מרגישים כמו אנשים אמיתיים שבטח קיימים איפשהו ומענים אחד את השני כשהם סגורים יחד בבית ברגעים אלו ממש.
סביר להניח שאם "זוג יונים" היה יוצא לקולנוע כמתוכנן הייתי הולכת לראות אותו שם ונהנית לא פחות (החוויה המשותפת מאוד מועילה לסרטי קומדיה). אבל אני גם לגמרי בסדר עם הצפייה הביתית כי קומדיה לא צריכה מסכי איימקס כדי לעבוד, כל עוד היא כתובה ומשוחקת בצורה מצחיקה. וכן, הומור הוא דבר מאוד אישי, ובדרך כלל מה שמצחיק אחד הוא טמטום גמור בעיני האחר, אז אני לא יכולה להבטיח ש"זוג יונים" יצחיק גם אתכם. אבל אני כן חושבת שכדאי לכם לנסות – אתם כבר ממילא מול איזשהו מסך, לא?
האמת? זה מותק של סרט.
במיוחד לזמנים שבא פשוט לצפות במשהו קליל ומשעשע ולא לחשוב יותר מדי.
הכימיה בין הזוג הראשי אכן באמת טובה, חיבבתי אותם מאד.
ומילה טובה לקומיל נאנג'יאני שהצחיק אותי במיוחד.