אני מניח שאנשים שאוהבים body gore יאהבו את הסרט הזה, אבל בחיי שהוא מטומטם להחריד, וגם נמשך הרבה אחרי שהפואנטה הובנה, וזה חבל כי חצי השעה הראשונה היתה מאד מבטיחה
א. לקח לי קצת זמן להבין שעם ההחלפות לא מגיע זכרון קולקטיבי. כלומר, הדמות של אליזבת׳ והדמות של סו, הם לא אותו בן אדם שמחליף עור כל שבוע, אלא אשכרה שני בני אדם שונים לגמרי. רק שההבנה הזאת הופכת את הסרט לממש ממש מטומטם – כי אם מדובר בשתי דמויות שונות, אין לאליזבת׳ ולו אינטרס אחד להתחיל עם השטות הזאת, ובטח שאין לה אינטרס אחרי שהיא מגלה שסו קצת דופקת אותה. אחרי הכל ״סו״ היא אפילו לא בחזקת ילד של אליזבת׳ (כלומר, מישהו שהיא גידלה מגיל אפס) אלא סתם זר מוחלט – למה לעזאזל שאליזבת׳ תעשה את מה שהיא עשתה לטובת זר מוחלט.
ב. הסרט נורא לא סגור על עצמו בכל הקטע של ״מי טו״, כאילו, יופי שהם מתמקדים על דניס קוויד אוכל שרימפס באיזה סצינה ורבע, או על כך שכל הדירקטוריון של הסטודיו הם גברים לבנים מבוגרים (לא, בכלל לא דימויים גסים. בכלל בכלל לא). הבעיה היא שזה פשוט לא קשור לסרט. אף אחד לא ישכנע אותי שהאובססיה הזאת של סו ואליזבת׳ קשורה לעובדה שיש לה במשרד דמוי הארווי ווינשטיין. זה פשוט לא קשור לכלום. וזה לבד, זאת סיבה מספקת לתעב את הסרט.
ג. הסרט גם מנסה לרמוז על האובססיה למיניות לכל אורכו – אני רק לא בטוח שהוא יודע מה הוא אומר? הגברים אשמים? הנשים אשמות? אף אחד לא אשם? אבל אין ספק שלבמאית יש משהו עם ישבנים.
ג. אלא אם פספסתי משהו והכוכב לא נמצא בשדרה של הוליווד בולבארד, אז בתור מישהו שגר בדרום קליפורניה אני יכול להעיד – לא, לא יורד כאן שלג. אף פעם.
ד. body gore בגדול הוא משהו שאני לא אוהב. בעיקר בגלל שהוא מגוחך לחלוטין וגורם לי לצחוק מהאימה במקום לפחד ממנה. זה לא מפחיד, זה סתם מגעיל. בסרט הזה הם די הגזימו. גם שנה שעברה לא ממש אהבתי את ״בו מפחד״ אבל בחיי שהסרט ההוא היה טוב בהרבה מהקשקוש הנוכחי. וכמו שאמרתי, הפואנטה מובנת הרבה לפני שהסרט הזה הופך להיות יותר ויותר מגעיל (ובאופן בלתי מכוון – מצחיק, בחיי שלא הבנתי אם הגלגול הזה בחזרה אל הכוכב, משל היה זה העלה של פורסט גאמפ, אמור להיות קטע קומי, טרגי או גרוטסקי…
ה. ולבסוף – מי עשה את זה טוב יותר? seconds המופתי ממש של ג׳ון פרנקנהיימר ורוק הדסון, כמובן. הוא סרט אחד שעולה לראש. ונילה סקיי שהוא סרט שאני מאד מאד אהבתי כשהוא יצא (גם אם אחרים לא) הוא עוד סרט שעולה לראש (כמו מן הסתם, הסרט הספרדי שקדם לו ״פקח את עיניך״), וגם ״נערות שעשועים״ של ורהובן עם האובססיה ליופי וכמובן ״ברבור שחור״ הם סרטים שעולים לראש. כולם סרטים מעולים, חוץ מ״החומר״ שהוא דרעק.
"so you can say this movie have "No Substance
🥁📀