הרעיון לעשות סרט מנקודת מבטה של אחות חורגת – מעין "מרשעת" – הוא יפה.
הרעיון לקחת את סינדרלה ולשנות לו ז'אנר לאימת גוף – יפה.
הרעיון לעשות סוף סוף עיבוד אחד מעניין קולנועי לסיפור סינדרלה – ראוי. (עם הרבה כבוד לגרסת בראנה, ותוך ידיעה שיש כמה גרסאות שפספסתי כמו זאת של דרו ברימור בשנות התשעים).
ובכל זאת, הסרט הזה מחטיא מול שער ריק. ראשית כל, הוא לא באמת אימת גוף, אלא יותר שייך לז'אנר הפורנו עינויים (למי שתוהה על ההבדל – אימת גוף דורשת שינויים בגוף בלתי אפשריים שיוצרים מעין יצורים חדשים ודוחפים את הגוף למקומות מטרידים. פורנו עינויים הוא סתם דברים רעים שמתרחשים לגוף האדם). אז פחות "סינדרלה בז'אנר קיצוני" ויותר "סינדרלה אבל מגעיל יותר".
שנית, יחסית למי שבכותרת נשמע שהולך לעשות "מרשעת", הסיפור נשאר צמוד באופן מתסכל לסיפור המקור וכמעט ולא משנה כלום, ובכך הדבר היחיד שמשתנה זה שבמקום שיש לנו סימפטיה רק לסינדרלה, יש לנו גם סימפטיה לאחיות שלה.
אבל בעיקר – הסרט מתיימר להיכנס בדימויי העצמי ותעשיית היופי אבל אז, פרקטית, מאשרר את כל הנושא הזה לתלפיות (ראו ערך – לא משנה את הסיפור יותר מדי).
תיה סופי לוך נס ?
זה נשמע כאילו מישהו ביקש להמציא שם של שחקנית סקוטית והיה ממש לא מקורי.
איזה פספוס
הרעיון לעשות סרט מנקודת מבטה של אחות חורגת – מעין "מרשעת" – הוא יפה.
הרעיון לקחת את סינדרלה ולשנות לו ז'אנר לאימת גוף – יפה.
הרעיון לעשות סוף סוף עיבוד אחד מעניין קולנועי לסיפור סינדרלה – ראוי. (עם הרבה כבוד לגרסת בראנה, ותוך ידיעה שיש כמה גרסאות שפספסתי כמו זאת של דרו ברימור בשנות התשעים).
ובכל זאת, הסרט הזה מחטיא מול שער ריק. ראשית כל, הוא לא באמת אימת גוף, אלא יותר שייך לז'אנר הפורנו עינויים (למי שתוהה על ההבדל – אימת גוף דורשת שינויים בגוף בלתי אפשריים שיוצרים מעין יצורים חדשים ודוחפים את הגוף למקומות מטרידים. פורנו עינויים הוא סתם דברים רעים שמתרחשים לגוף האדם). אז פחות "סינדרלה בז'אנר קיצוני" ויותר "סינדרלה אבל מגעיל יותר".
שנית, יחסית למי שבכותרת נשמע שהולך לעשות "מרשעת", הסיפור נשאר צמוד באופן מתסכל לסיפור המקור וכמעט ולא משנה כלום, ובכך הדבר היחיד שמשתנה זה שבמקום שיש לנו סימפטיה רק לסינדרלה, יש לנו גם סימפטיה לאחיות שלה.
אבל בעיקר – הסרט מתיימר להיכנס בדימויי העצמי ותעשיית היופי אבל אז, פרקטית, מאשרר את כל הנושא הזה לתלפיות (ראו ערך – לא משנה את הסיפור יותר מדי).
בקיצור, פספוס.