-
דיונים אחרונים
דיונים מתמשכים
דיונים חמים
מדוגדג
Tickled
תיעודי. עיתונאי ניו-זילנדי מוצא מודעות המחפשות דוגמנים עבור סרטוני "דיגדוג ספורטיבי", בו הם נקשרים וסובלים מדיגדוגים. הניסיון למצוא את הארגון שמאחורי הסרטונים המוזרים מוביל למקומות מטרידים.
תתפסו כל הזדמנות שתהיה לכם לראות אותו.
סרט מדהים בתחומו, אולי מסרטי הדוקו הטובים שראיתי בחיי. לא מפסיק להפתיע ולהשאיר אותך על קצה הכיסא. עדיף לדעת כמה שפחות.
כן, אבל
לפני הכל, אני מסכים עם כל מי שאמר שעדיף לא לדעת על הסרט הזה שום דבר לפני שרואים אותו. התגובה הבאה לא כוללת ספוילרים ספציפיים אלא רק אמירות כלליות על הסרט, ועדיין – אם אתם חושבים שאתם מעוניינים לראות את הסרט – עדיף לא לקרוא אותה עד אחרי שתצפו בו.
יש מעט סרטים כאלה – סרטי תעודה שהם סרטי מתח, שהעלילה שלהם היא עצם העשייה שלהם. אי אפשר לכוון ליצירת סרט כזה, צריך להיקלע אליו במקרה; ליפול על סיפור מצוין כזה זה פוקס. כשזה קורה, תמיד תעלה (ובצדק) השאלה עד כמה הסרט הוא באמת תיעודי ועד כמה הוא באמת מספר את הסיפור כפי שקרה, ועד כמה היוצרים עשו מניפולציות בסיפור כדי להפוך אותו לסיפור מתח טוב יותר ("קטפיש" היא הדוגמה הבולטת). לפעמים השאלה היא לא האם היוצרים משקרים (כי עצם יצירת הסרט מחייבת "שקר" במידה כלשהי), אלא האם הם משקרים טוב; וכאן הדוגמה היא "18 קילו של אהבה", סרט עלק-תעודי ששיקר כל כך גרוע שלא האמנתי לו בגרוש.
ל"מדוגדג" אכן יש סיפור מצוין. אבל לדעתי מבחינת העשייה הוא לא כל כך טוב. אני מבין לחלוטין את הצורך למקסם את הסיפור ולהפיק ממנו כמה שיותר, ולכן, להפוך אותו לסרט באורך מלא. צריך הרי לתת ליוצרים קרדיט על האומץ שביצירת הסרט הזה, ולכן מגיע להם ליהנות מפרי עמלם; אבל הוא היה יכול להיות כתבת תחקיר של עשרים דקות. הסרט כולל הרבה פילרים, דברים לא הכרחיים שנמתחים על הרבה זמן, וקטעי ה"מאחורי הקלעים" כוללים הרבה סצינות של גיבור הסרט יושב ומסתכל על מסכי מחשב. חשוב מזה, אני לא מאמין שהסרט כן (במובן Honest). הוא משקר די טוב, אבל לא מספיק טוב. זה לא שאני לא מאמין שהדברים שנראים בסרט אכן קרו – אני פשוט לא מאמין שהם קרו בסדר שהוא מציג אותם. אירוע שמתרחש לקראת סופו של הסרט קרה במציאות, אני די בטוח, הרבה קודם, והשינוי בסדר הצגת הדברים משנה לחלוטין את אופן ההסתכלות על כל מה שמוצג לפניו, והופך אותו למרוץ אחרי כלום.
זה עדיין סרט מעניין, אני עדיין ממליץ לראות אותו, אבל שלא תחשבו לרגע שהסרט מספר לכם את כל האמת ורק את האמת.
לא לא לא (אבל)
הסרט הזה לא עשוי טוב.
הסרט הזה, סעמק, הוא לא סרט – הוא כתבת באזפיד שנופחה לממדים לא סבירים לעומת כמות החומר שיש לה.
כלומר, אולי – רד למעלה טוען שנקודה בסרט כנראה התרחשה לפני הזמן שהיא מתוארת, ואילו כשאני יצאתי מהסרט פשוט הנחתי מדובר בצמד עיתונאים שלא יודעים אפילו להתחיל את העבודה שלהם. אני מניח שרד צודק ואני לא, אבל בשני המקרים זה לא גורם לסרט להיות טוב, כי הסרט הזה פשוט לא עשוי טוב.
הסרט הזה הוא לא עשוי טוב, כי סרטים טובים לא באים ואומרים במפורש " הנה הסאבטקסט שלי!!! הנה על מה שהסרט!! ווהוו!!!"
הסרט הזה לא עשוי טוב, כי סרטים טובים לא מגיעים לשיא הנקודה שלהם חצי שעה לתוך הסרט ואז מראים מקרים דומים אחד לאחד ומצפים שהקהל יגיב בתדהמה לנוכח הגילויים שכבר גילינו עם אנשים אחרים כמה שניות לאחר מכן.
הסרט הזה לא עשוי טוב, כי במקום להשקיע עוד שנה במחקר שלנו ולראיין אנשים חשובים בצורה טובה, הוא רצה לצאת כאן ועכשיו ולהיות להיט פסטיבלים.
הסרט הזה לא עשוי טוב, כי אתה מבלה לפחות עשרים דקות בציפייה לטוויסט שאתה יודע שהולך להגיע והסרט ממשיך לדבר בינתיים על דברים שהוא דיבר עליהם כבר בעבר.
הסרט הזה לא עשוי טוב, כי הוא מחליט בשלב כלשהו שיש לו שאלה מאוד חשובה ("איפה הכסף?") כאשר התשובה כל כך ברורה מראש שזה מפתיע שהוא בכלל החליט לשאול אותה מלכתחילה.
הסרט הזה לא עשוי טוב, כי הוא מנסה לערב אותך בדרמת מתח האם הם יצליחו לסיים את הסרט כאשר הפתעה! אני יודע שהסרט הולך לצאת כי אני צופה בסרט המזורגג שלכם יא קיווים בני בליעל. בנוסף, ז'אנר ה"דוקומנטרי הזה הוא גם עליי!" לא יושב טוב על מרבית היוצרים, וכאן הוא לא יושב טוב בכלל.
הסרט הזה לא עשוי טוב, כי בסופו של דבר הסיפור שיש לו מספיק לא מספיק מעניין או מטורף לשעה וחצי. בגלל שלמרות שהוא הכריז על הסאבטקסט שלו, הוא לא טרח ללכת ולחקור אותו מעוד נושאים וזוויות ונשאר רק עם ג'יין אובריין מדיה – אבל לא נתן לנו שום מראה פנימי על זה, אז נשארנו בעצם רק עם סיפור שטחי ביותר שאפשר לסכם אותו בכיף בכתבה של 20 דקות.
הסרט הזה לא עשוי טוב, כי בסופו של יום אני לא מרגיש שאני יודע יותר על אף אחד כאן מאז.. 20 דקות? 30 דקות? לתוך הסרט.
זה לא סרט רע, באמת. כלומר, אולי זה נשמע כמו העלבה אבל "כתבות באזפיד באורך של 90 דקות" זה גם אומר שזה כיף לרוב, נראה נהדר ובכלליות ברמת איכות של הצגה טובה. אבל העומק, העבודה העיתונאית, המחקר, העשייה הקולנועית – כל הדברים שמעלים דוקומנטרים מדרגה אחת מעל כתבה בערוץ 2.. כל אלה חסרים למדוגדג.
והמשך (קצר)
על פי אינדיוייר בנוסף לשידור הסרט בHBO בקרוב, ישודר סרט קצר בשם "מלך הדגדוגים" שיראה "דברים מוזרים ומטרידים" שקרה להם בסבב הפסטיבלים שלהם עם הסרט, ו"עונה על שאלות שהיו בסוף הסרט, כולל האם ההתנהגות המטרידה שהוצגה בסרט תפסיק אי פעם".
זה התנהגות שמרתיחה אותי. תחקיר לא מגובש היטב לא אמור לגרור סצנות נסתרות שמשלימת את הסיפור בשביל להבין במלוא מה קרה, אלא מראש אתה אמור לחקור את הנושא עד שאתה מצליח בצורה מלאה וטובה להבין מה קרה בלי להשאיר שאלות באוויר. זה לא איזה סרט קומיקס שאתה מוציא סצנות שירדו בעריכה להסביר דברים.
אבל אלה דברים שקרו בעקבות יציאת הסרט.
אי אפשר לצלם את העתיד.
אבל אפשר לעשות עבודת מחקר נכונה
תראה, אין ספק שיש מקרים שבהם מה שקרה אחרי שהסרט יצא הוא בלתי ניתן לצפייה ושווה סרט בפני עצמו. אבל לתחושתי, "מדוגדג" מיהר מאוד להוציא את עצמו בפורמט קולנועי ולא רצה לחכות עוד שנה של מחקר מעמיק שהיה מאפשר לו לגלות דברים לגבי "שאלות שהיו בסוף הסרט" (שאני הבנתי שלאו דווקא קשורות לאירועים שקרו להם במהלך ההקרנות בפסטיבלים). אולי אם זה היה בא מארול מוריס או מיילק מור או קלוד לנצמן הייתי בולע את זה יותר בקלות, אבל כשזה מגיע מסרט כל כך מזורז מבחינת התחקיר שלו אני הרבה פחות סלחן.