אני הלכתי לראות את הסרט בעיקר בגלל שדורון הילל כאן באתר כמה פעמים את הבמאי, ג'יי. סי. שנדור, וכי הבטיחו לי סרט אקשן עתיר כוכבים ופעלולים. אז הסרט עתיר כוכבים, אבל לא הייתי קורא לו סרט אקשן, בכלל. זאת דרמה על חברות גברית ועל צלקות משרות קרבי, והיא די טובה, אבל נשכחת נורא מהר.
אפילו השחקנים לא זכירים. הכריזמה של אוסקר אייזק או של פדרו פסקל לא ניתנת לערעור, אבל הם פשוט שם, לא מתאמצים יותר מדי. לצ'ארלי האנם יש מונולוג ממש טוב בתחילת הסרט, אבל זאת בעיקר הכתיבה ופחות השחקן.
סיקוונס אחד שראוי בכל זאת לציון הוא סצינת מסוק שמנסה עם משקל יתר לבצע איזושהי הברחה (לא רוצה לספיילר). הצחיק אותי לראות מבקר שהתפעל ממנה וקרא לה 'סצנת אקשן' – זאת לא סצנת אקשן, אבל זאת כן סצנה דרמטית ומותחת בהחלט, ומסתיימת לא בהכרח איך שחשבתם.
נחמד ותו לא
אני הלכתי לראות את הסרט בעיקר בגלל שדורון הילל כאן באתר כמה פעמים את הבמאי, ג'יי. סי. שנדור, וכי הבטיחו לי סרט אקשן עתיר כוכבים ופעלולים. אז הסרט עתיר כוכבים, אבל לא הייתי קורא לו סרט אקשן, בכלל. זאת דרמה על חברות גברית ועל צלקות משרות קרבי, והיא די טובה, אבל נשכחת נורא מהר.
אפילו השחקנים לא זכירים. הכריזמה של אוסקר אייזק או של פדרו פסקל לא ניתנת לערעור, אבל הם פשוט שם, לא מתאמצים יותר מדי. לצ'ארלי האנם יש מונולוג ממש טוב בתחילת הסרט, אבל זאת בעיקר הכתיבה ופחות השחקן.
סיקוונס אחד שראוי בכל זאת לציון הוא סצינת מסוק שמנסה עם משקל יתר לבצע איזושהי הברחה (לא רוצה לספיילר). הצחיק אותי לראות מבקר שהתפעל ממנה וקרא לה 'סצנת אקשן' – זאת לא סצנת אקשן, אבל זאת כן סצנה דרמטית ומותחת בהחלט, ומסתיימת לא בהכרח איך שחשבתם.
אז אפשר לראות, אבל אל תצפו לזכור משהו.