הפעם דווקא נתחיל בהערות הטכניות: קודם כל, "בלי גלימות" הוא פודקאסט שמדבר על סרטי קומיקס – אבל בלי גיבורי על. את הפרק הקודם ניתן למצוא בתגית "בלי גלימות" או בלינק של הורדת הפודקאסט, שהוא פה. שנית, אם יש איזשהו שירות הסכתים שברצונכם שהפודקאסט יופיע בו והוא עדיין לא שם, אנא תגידו בתגובות.
יש הרבה אנשים שטוענים שהם 'גדולים ביפן' – אלפאוויל, מיסטר ביג, כמות לא-מצומצמת של מתאבקי סומו. אבל אף אחד לא גדול כמו אקירה. הו, יש סרטים רווחיים יותר, יש סרטים משפיעים יותר, יש אפילו (וזה באמת קשה להאמין) סרטים מטורפים יותר – אבל אין לך סרט גדול כמו אקירה. סיפור שמתחיל בחבורת פרחחים על אופנועים ומתקדם בקצב שיא להיות סיפור על כל המין האנושי ומהות הקיום. כמו "עץ החיים", רק יותר טוב כי יש קרבות רחוב ורובי לייזר.
וזה לא אמור לעבוד. ממש לא. הסרט הזה צריך להיות כישלון מחפיר. זו היה הסרט באורך מלא הראשון של הבמאי (מי נותן למישהו בפעם הראשונה את תקציב האנימציה הכי גדול בהיסטוריה של יפן?). העובדה שהוא הכותב של המנגה עליה הסרט מבוסס לא מעודדת במיוחד: לא הייתם נותנים לקורמאק מקארתי לצלם את "ארץ קשוחה" רק בגלל שהוא כתב את הספר. וחוץ מזה הוא אפילו לא סיים את הקומיקס כשהסרט יצא לאור. ובכלל, זה סיפור כל כך יומרני והוא בבירור ביקש מהאנימטורים שלו דברים שאסור לבקש מאנשים אם אתה לא רוצה שיפלו להם הידיים.
זה לא אמור לעבוד. אבל זה עובד בכל זאת – כי באמנות כמו באמנות כמו במוח של קצוהירו פאקינג אוטומו, דברים עובדים אם אתה רוצה את זה מספיק.
אז בפרק הזה אנחנו מדברים על איך במאי מתחיל הוציא בטעות יצירת מופת שהגדירה דור שלם, על הדרך בה אקירה עיצב במשך זמן רב את התפיסה של אנימה במערב, למה אנשים לא יכולים להפסיק לחקות את השוט הזה של גליץ' על אופנוע (אתם יודעים מה מדובר) וחוץ מזה אנחנו צועקים טטסואאאאווווו ו-קנדההההההה במשך חצי שעה (פחות או יותר).
בפרק הבא: קופצים לגיחה קצרה בריוויירה ביחד עם המומינים.
אם יש דבר אחד שהקורונה הרסה באמת
זה את הקאנוניות של הסרט הזה
המאנגה יפה רצח
1. המאנגה אדירה, פי 1000 מהסרט לדעתי.
2. טטסואווווווווווווווו!!!!!!!!!!
נתחיל מזה שלעובדת יוצר הקומיקס המעבד את היצירה של עצמו לאנימציה יש תקדימים
וינזור מקיי עשה את זה (הסרט הקצר של Little Nemo), פיו עשה את זה (סרט אנימציה באורך מלא על הדרדסים משנות ה-70), אורדרזו וגוסיני עשו את זה (עם "12 המשימות של אסטריקס") ומיאזאקי עשה את זה עם "נאוסיקה". כל הדוגמאות האלה (אוקי, חוץ מזו של הדרדסים שלא ראיתי ואומרים שהוא מחורבן) מוצלחות יותר מ-"אקירה", "נאוסיקה" הוא אשכרה יצירת מופת מהליגה ש-"אקירה" לא מדגדג מלמטה (ושלא במפתיע, המנגה המקורית צוינה על ידי אוטומו עצמו כמקור השראה).
הבעיה ב-"אקירה" בניגוד לכל אלה שהוזכרו עד כה, היא שאוטומו ניסה להכניס הכל, אבל *הכל* מהמנגה הארוכה-ארוכה שלו לתוך הסרט – ובאופן לא מפתיע, יצא לו סמטוכה. כן, האנימציה מרשימה, מרדף האופנועים בהתחלה בועט בתחת, הסיום מטלטל – אבל מה שבא בין לבין הוא בעיקר ניסיון מתיש לעקוב אחרי סצנות שהקשר בינן נהיה יותר ויותר קלוש, שוב, בגלל הניסיון הכושל של אוטומו להכניס כמה שיותר (כמו שהוא גילה – מאוחר מדי, אני מנחש – אי אפשר להכניס את הכל) מהמנגה לסרט.
המנגה, אגב, אכן טובה (אם מתעלמים מהסיום שלה, ששונה למדי מהסרט, ומספק בדרכו – אבל הוא גם חוגג את שנאת הזרים שלו כאילו השנה היא 1939)… אבל האמת? אוטומו עובד יותר טוב במנות קטנות. יש לו לפחות סיפור מנגה קצר אחד שהוא יצירת מופת, "ורד מגנטי", שגם עובד לסרט קצר נהדר (סטושי קון כתב את התסריט), ועוד כמה סיפורים לא-רעים. גם פסגת העבודה שלו כבמאי אנימציה, לטעמי, היא הסרט הקצר The Order to Stop the Construction. כשהאיש מקבל פרויקט גרנדיוזי לעבוד אתו, הוא נוטה לאבד שליטה.
רק אציין
שאוטומו הכריז שנה שעברה כי הוא עובד על סדרת אנימה של אקירה (עם סטודיו סאנרייז שעשו את קאובוי ביבופ, אם כבר הזכרתם אותה בפודקאסט), סדרה שתהיה נאמנה למנגה. אבל אני בספק אם הספקטקל הויזואלי יתקרב לרמה של הסרט.