סילחו לי כי חטאתי: חיבבתי את נטלי פורטמן פחות ב"ברבור שחור" מאשר ב"קשר לא מחייב". אני יודע שזה לא בסדר. אני יודע שאפשר לשלול לי את רישיון המבקר בגלל זה. ברור שכדי לקבל הערכה כשחקן צריך לסבול, ונטלי סבלה כמו שצריך. כמעט בכל סרט שלה בחמש השנים האחרונות היא מעונה, או מתה, או מתחרפנת, או בוכה במשך עשר דקות רצופות בשוט אחד. וזה בסדר גמור, אבל אתם זוכרים למה אנחנו מחבבים את נטלי פורטמן מלכתחילה? זה לא בגלל איך שהיא בוכה, זה בגלל איך שהיא מחייכת. בגיל 13 היא היתה מחסלת זעירה וחמודה ב"ליאון", וב"גארדן סטייט" היא היתה זאת שאי אפשר שלא להתאהב בה. היא אולי טובה בלהיות רעה וסובלת, אבל היא ממש טובה בלהיות טובה. ועכשיו אחרי שהאוסקר מאחורינו, מותר כבר ליהנות מסרטים שבהם היא סתם נחמדה. באמת תסלחו לי אם אני מעדיף להעביר זמן עם נטלי החמודה מאשר עם הבלרינה נינה הבלתי נסבלת.
הקסם האישי של נטלי פורטמן מאוד חשוב, כי הוא מה שהופך את הסרט הבינוני והסטנדרטי לגמרי הזה לבר צפיה וחביב בהחלט. גם אשטון קוצ'ר שם, אבל הוא לא משנה הרבה. הוא די סימפטי בתור בלוק. פורטמן היא רופאה מתמחה, ולכן אין לה זמן לחיים ובטח שלא לדייטים. קוצ'ר עובד בתור נערת בד שחור ואסלה באולפן טלויזיה, וסובל ממקרה חמור במיוחד של דיכאון אחרי פרידה. אחרי כמה גישושים ראשוניים הם מגלים באופן לא מפתיע שהם נמשכים זה לזו, ומחליטים שזוהי תחילתה של יזיזות נפלאה. בלי התחייבויות, בלי רומנטיקה, רק סקס, הם מבטיחים. מה אתם אומרים, זה יילך? לא רוצה לספיילר שום דבר, אבל רמז: הם נמצאים בסרט ששייך לז'אנר שנקרא "קומדיה רומנטית".
הסרט שייך לטרנד העדכני של קומדיות רומנטיות שכוללות הרבה סקס, ולא מתביישות לדבר עליו. בדרך כלל הן נוטות להיות טובות יותר מהסוג התמים יותר, אולי משום שהן קצת – לא הרבה – יותר ריאליסטיות. סקס, מה לעשות, הוא חלק חשוב בכל מערכת יחסים, ואנשים מדברים עליו. הוא לא מורכב מנשיקה שאחריה פייד-אאוט וקאט לסצינה שבה בני הזוג יושבים במיטה מכוסים בשמיכה בצורת L שמכסה את החזה של האישה אבל משאירה את הגבר טופלס. אז כאן הסקס בהחלט נוכח, והדיבורים עליו כוללים הרבה מילים שאילו היו נאמרות בטקס האוסקר, הצופים האמריקאים לא היו שומעים אותם. לפעמים נראה שהסרט מתגאה בזה, כמו ילד שלמד זה עתה מילה גסה וחוזר עליה שוב ושוב כדי להוכיח שהוא כבר גדול. הסצינה שבה קוצ'ר מגיש לפורטמן וחברותיה לדירה דיסק עם אוסף שירי מחזור ("סאנדיי בלאדי סאנדיי") לא נראית לי כמו משהו שעשוי לקרות במציאות. זה היה מצחיק, אבל.
כמובן, לקרוא לסרט ריאליסטי תהיה הגזמה פראית. כמו כל סרט בז'אנר, הוא דורש מכם כמה סיספונדים רציניים: אתם צריכים, קודם כל, להאמין שלנטלי פורטמן ולאשטון קוצ'ר יש מחסור בשותפים פוטנציאליים לסקס. בנוסף, אוסקר או לא אוסקר, נטלי פורטמן היא לא שחקנית מדהימה עד כדי כך שאפשר יהיה להאמין לה כשהיא אומרת "הרגע חזרתי ממשמרת של 23 שעות" בפנים מאופרות באופן מושלם ועיניים ערניות.
את הסרט ביים איוון רייטמן, שנחשב פעם לבמאי קומדיות גדול, אבל כבר עשרים ומשהו שנה שהסרט שמוזכר בסוגריים אחרי שמו נשאר זהה ("מכסחי השדים"), ובעשור האחרון היצירה המשמעותית היחידה שלו היתה ג'ייסון רייטמן – וטכנית, גם זאת עבודה משנות השבעים. הסרט הקודם של רייטמן האב היה "הסופר אקסית שלי", סרט שהיה עדיף לכל המעורבים בו אילו היה נמחק מדפי ההיסטוריה. טוב לדעת שהוא לא לגמרי איבד את זה. נכון, "כשהארי פגש את סאלי" זה לא, העלילה צפויה לחלוטין והתובנות על היחסים שהסרט מציע באמת לא שוות הרבה. אבל יש פה שני שחקנים עם כימיה טובה ומצב רוח טוב, ומסרט כזה לא צריך לדרוש הרבה יותר. בתור סרט נוסחתי ממוצע הוא מעל לממוצע.
(פורסם בגירסה מקוצרת בגיליון הנוכחי של "טיים אאוט")
ן מה היה אומר המלהק
לו היה יודע מראש שהוא הולך לאחד בין השחקנית זוכת פרס הואסקר ובין השחקן זוכה פרס הראזי (פטל הזהב).
בהחלט צריך להיות שידוך משמיים.
אשטון קוצ'ר לא זכה בראזי.
אם כי הוא היה מועמד.
לפי הכתבה שלך על הראזי ולפי הקישור שהבאת בנושא
וגם לפי "ידיעות אחרונות" אשטון קוצ'ר הוא-הוא הזוכה הגדול בראזי השנה.
נכון
המסקנה היא שאני אהבל.
ברור שאי אפשר להאמין לפורטמן
רופאים עושים תורנויות, לא משמרות.
אגב איפה אפשר להשיג שמיכה בצורת L? ומקלדת חדשה בלי וויטמינצ'יק.
אפילו מהודו זה קורע
"בעשור האחרון היצירה המשמעותית היחידה שלו היתה ג'ייסון רייטמן – וטכנית, גם זאת עבודה משנות השבעים". אין. המשפט הזה עשה לי את היום.
סרט גרוע בכל קנה מידה..
הלכתי לסרט הזה בתור בחירה של הרע במיעוטו. היו לי כרטיסים בחינם לסרט ברב חן דיזינגוף שהיו אמורים לפוג עוד שבוע. מאחר שחוץ ממני ומהפינגווין, שתי השותפות הנוספות לצפייה היו בנות, החלטנו לבחור בקומדיה רומנטית. טעות חמורה. לא שיש לי משהו נגד קומדיות רומנטיות (למרות שאני לא מחובבי הז'אנר). יש לי משהו נגד קומדיות רומנטיות גרועות והסרט הזה בהחלט מהווה דוגמה כזו.
דווקא לא מפתיע אותי שהבמאי לא צעיר. הסרט מנסה להיות נועז וחתרני בכוח כמו ההורים שמנסים להיות קולים ולדבר בשפת הנוער ויוצא להם משהו מביך ולא "גזעי". הנושא של הסרט אמור להיות חדשני יותר מהקומדיות הרומנטיות הסטדנרטיות. זוגיות שמתחילה הפוך, קודם כשותפות לסקס בלבד ואח"כ הופכת למשהו רומנטי. על הנייר זה יכול לעבוד, אבל התסריט של הסרט כל כך גרוע שהוא לא מותיר לסרט שום סיכוי. מלבד אוסף שירי המחזור, ישנן סצינות לא הגיונית לחלוטין (אני אמור להאמין שאשטון קוצ'ר סובל מאמניזה בכל פעם שהוא נכנס להאנגהובר?), ישנם צירופי מקרים שמזלזלים באינטלגנציה של הצופה, והכי גרוע הסרט מנסה לקחת דברים שעבדו בקומדיות רומנטיות אחרות (סצינת הלוויה / חתונה, דייט במקום לא שגרתי כמו מיני גולף) והופך אותם לעיסה קליאשתית וגרועה.
לא סבלתי את נטלי פורטמן בסרט הזה וזה כבר הישג מפוקפק. הדמות שלה אמורה להיות מין אישה של הזמן החדש, קרייריסטית אינטלקטואלית שלא מאמינה באהבה (אולי משהו שאמור להזכיר את מירנדה ב'סקס והעיר') אבל מתנהגת באופן לא אחיד ומתנדנדנת בין תלותיות מוחלטת לבין חוסר רצון מוחלט באינטימיות. גם האישיות שלה לא ברורה, ברגע אחד היא מבינה ואיכפתית וברגע אחר (כשזה נוח לעלילה) היא הופכת לקולנית וילדותית כמו ילדה בת 12. אשטון קוצ'ר מתעלה לדעתי על נטלי פורטמן בסרט, קשה לי להאמין שאני כותב את זה, אבל גם הוא לא בדיוק מפגין משחק שראוי לאוסקר.
אני חושב שהנסיון לבוטות, להראות את נטלי פורטמן ואשטון קוצ'ר מתנהגים בנונשאלנטיות בנוגע לסקס, ולהראות את האקט עצמו היה מוגזם. אף אחד לא צריך להוכיח בכח שאנו כבר בשנת 2011, והנסיון להראות שהסרט נועז רק נתנה לו מראה פתטי לטעמי. כנראה שנטלי פורטמן בוחרת את הסרטים האחרונים שלה לפי כמות סצינות הסקס שיש בהן. לא ברור מה היא מנסה להוכיח או איזה טייפקאסט היא מנסה לשבור או לבנות. מה שבטוח זה שכאשר היא מונחית על ידי במאי טוב היא מפגינה משחק טוב ('לאון', 'ונדטה', 'ברבור שחור'), ויכולה לשחק דמות מאוסה ולא אמינה אחרת ('מלחמת הכוכבים', 'קשר לא מחייב'). חבל שזה לא השיקול העקרי שלה כשהיא בוחרת באילו סרטים לשחק.
לא כזה נורא
אני מאוד ציני לגבי קומדיות רומנטיות, כי הן נוטות להיות תבניתיות ולמכור לצופים תסריטים לא מציאותיים בשביל לעשות הרגשה טובה ולמכור יותר כרטיסים. קשר לא מחייב לא שונה, הוא סרט מאוד תבניתי ומאוד לא מציאותי בחלק מהסצנות שלו. מה שכן, הוא לא לוקח את עצמו יותר מדי ברצינות. יש כמה בדיחות שעובדות פשוט כי הן מנוגדות למה שמצפים מדמויות בסרט כזה לומר או לעשות. החסרון הגדול הוא בכתיבה, במיוחד בדמויות המשנה שכל אחת מהן היא רק קלישאה יותר גדולה מהשניה ובדמות של אמה שמעולם לא מוסבר מדוע היא מסרבת בתוקף למערכת יחסים. היא פשוט ככה, מגיל 14, בלי שום הסבר. אלה הדברים שיותר הציקו לי במהלך הצפיה. הסרט עצמו רחוק מלהיות מקורי או מבריק, אבל יש לו רגעים חביבים וראיתי קומדיות רומנטיות עם מסרים הרבה יותר מסוכנים מזה.
תודה..
כל כך שמחתי לקרוא את תגובתך.
את כל מה שהסתובב בראשי..אתה פשוט כתבת
זו בהחלט הרגשה טובה לקרוא מישהו אחר עם מחשבות כמו שלך.
תודה.
כל מילה בסלע
סרט גס, בוטה. השחקנית הראשית היא דמות שלא בא לך להתחבר אליה, סרט מרוח ומלא בקטעים מיותרים (למשל קטע המחזור… מה זה היה לכל הרוחות?). אני אוהבת קומדיות רומנטיות אבל זה מתחת לכל ביקורת.
תודה רבה!!!!
האמת היא ששקלתי לראות את הסרט הזה, כלומר בתחילה ידעתי שאני לא יראה את זה כי זה היה נראה כל כך זול וחסר טאקט, אבל אז חשבתי שאולי אני טועה….
אבל כעת אין שום ספק השיפוט הראשוני שלי היה נכון, בעיקרון הצלת אותי מלבזבז שעה פלוס על סרט שאני אתרחט שראיתי.
תודה רבה
(גם לקומדיות רומנטיות צריך שיהיה סטנדרט מסוים)
רק אני חשבתי שכולנו אוהבים את פורטמן כי היא הנסיכה
מהסיפור שאינו נגמר???!!!
היא לא.
(ל"ת)
לא נסיכה, קיסרית
והיו שתיים כאלה (למעשה כל צוות השחקנים הוחלף בין הסרט הראשון לשני). לאף אחת מהן לא היתה ממש קרירה לאחר הסרט שלה.
ותגלית נוראית שגיליתי בזמן שאספתי את המידע הזה – יש תוכנית לרימייק ב-2014.
אוקי, אז ראיתי את הסרט הזה, ויצא לי לראות את ידידים+
ואהבתי יותר את ידידים.
אני חשבתי שהכימיה בין טימברלייק לקוניס הייתה הרבה יותר אמינה, חיבבתי אותם יותר, והסיבה שהם התחילו עם הקשר לא מחייב הייתה יותר אמינה לדעתי.
הדמויות של נטלי ואשטון. אני לא יודעת אפילו להסביר נקודתית, אבל לא הצלתי אפילו לסמפט אותן.
העלילה הרגישה לי לא בנויה או אמינה מספיק, ושהדמויות לא גמורות(לא שידידים פלוס היה שיא האמינות, ובכל זאת היה יותר חביב בעיני).