המועמדים לאוסקר: שום דבר לא בטוח

האקדמיה האמריקאית הוכיחה שלפעמים, כל הפרשנים לא מבינים כלום, עם רשימת מועמדים שאף אחד לא צפה מראש

‏ אם נדמה לכם שהמועמדויות לאוסקר הגיעו השנה מוקדם מהרגיל, אתם צודקים. עד השנה, ‏ההכרזה על המועמדים נערכה סמוך לסוף ינואר, כחודש לפני הטקס עצמו. השנה ההכרזה ‏הוקדמה לתחילת ינואר – לא ממש רחוק מסיכום השנה שאותה הטקס נועד לסכם. השינוי הזה ‏קיצץ באגרסיביות את אורכה של עונת הפרסים, ואולי טוב שכך. עד שהגענו אל המועמדים, עדיין ‏לא יצא מכל החורים העסק הזה של חלוקת פרסים וניתוח מדוקדק של כל המועמדים האפשריים, ‏עד שההכרזה עצמה נראית כמו סתם שורה תחתונה ברורה מראש.

ועם או בלי קשר, רשימת המועמדים הפתיעה. אני לא חושב שאף חזאי אוסקר מומחה לא ידע מה ‏הולך לקרות כאן. כל הסרטים הצפויים מועמדים, כן; רשימת המועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר ‏כוללת תשעה סרטים (כמו בשנה שעברה) ואפס הפתעות. "ארגו", "אהבה", "אופטימיות היא שם ‏המשחק", "ג'אנגו ללא מעצורים", "חיות הדרום הפראי", "חיי פיי", "כוננות עם שחר", "לינקולן" ‏ו"עלובי החיים" – היה ברור שזהו שדה הקרב.‏

אבל מבין הסרטים האלה, המועמדויות שכל אחד מהם קיבל בקטגוריות האחרות שונות לחלוטין ‏מהצפוי. עד הרגע, היה נראה שהסרטים המובילים הם "ארגו", "לינקולן", "כוננות עם שחר" ו"עלובי ‏החיים", עכשיו פתאום מתברר שהמובילים הם "חיי פיי" ו"אופטימיות". אה, וגם "לינקולן".‏

אבל לפני הכל: אין נציגות ישראלית בקטגורית הסרט הזר הטוב ביותר השנה, אבל יש בהחלט ‏נציגות ישראלית. שתיים, למעשה. שני סרטים ישראליים – "שומרי הסף" ו"חמש מצלמות שבורות" ‏‏– מועמדים לפרס הסרט התיעודי הטוב ביותר. ושניהם לא מועמדים לקישוט: שניהם סרטים ‏מדוברים מאוד שזוכים להרבה תשבוחות. דווקא השנה, הסיכוי לאוסקר ישראלי נראה מעולה.‏

אבל בחזרה למירוץ הלא-תיעודי: הקטגוריה שהפכה את המשחק על פניו היא קטגורית הבמאי ‏הטוב ביותר. מאז שהורחב שדה המועמדים בקטגורית הסרט הטוב ביותר, קטגורית הבמאי הפכה ‏להיות זו שמסמנת איזה סרטים באמת נחשבים ובעלי סיכוי, ואיזה נמצאים שם בשביל הכבוד ‏שבמועמדות בלבד. אף אחד לא זוכה בפרס הסרט הטוב ביותר בלי שהבמאי שלו יהיה מועמד ‏בקטגורית הבמאי. לכן היה מובן מאליו שבן אפלק, קתרין ביגלו, ואולי גם טום הופר וטרנטינו, יהיו ‏מועמדים. והם לא. אף אחד מהם. מי שכן מועמדים הם דייויד או. ראסל על "אופטימיות", אנג לי על ‏‏"חיי פיי", בן צייטלין על "חיות הדרום הפראי" ומיכאל האנקה על "אהבה". כל אלה סרטים שהיו ‏בהחלט צפויים להיות ברשימת המועמדים לפרס הסרט, אבל סיכויים אמיתיים לזכות אף אחד לא ‏נתן להם. הבמאי הצפוי היחיד ברשימה הוא סטיבן ספילברג, על "לינקולן".‏

גם כשסופרים את המועמדויות על פני הקטגוריות כולן מקבלים תוצאה דומה. באופן די צפוי, ‏‏"לינקולן" מוביל, עם 12 מועמדויות; אבל מיד אחריו, עם 11 מועמדויות, נמצאים "חיי פיי" ‏ו"אופטימיות היא שם המשחק". ל"ארגו" ו"עלובי החיים" יש שבע מועמדויות כל אחד, ול"כוננות עם ‏שחר" – רק חמש. ועם מועמדויות לפרס הסרט, הבמאי, השחקנית והתסריט, גם "אהבה" – סרט ‏ארוך, סטטי, מדכא, דובר צרפתית – נראה כמו מועמד רציני מאוד. לפי כל קריאה מקובלת של ‏אותות האקדמיה, היא אומרת בבירור ש"ארגו" ו"כוננות עם שחר" פשוט לא פונקציה. זה בהחלט ‏חדש.‏

כל זה רק אומר שתעשיית הניחושים מסביב לאוסקר פשוט טעתה. מפמפמים לנו כבר חודשים ‏שארגו וכוננות ועלובי החיים, והם בכלל אוהבים טיגריסים ואת ג'ניפר לורנס. קורה. אבל האם זה ‏אומר שאפשר באמת להמר על "חיי פיי" או "אופטימיות" בתור זוכים אפשריים בפרס? זה עדיין ‏נשמע קצת לא סביר, בעיקר כשמולם עומד סרט כמו "לינקולן", שסומן כחיית אוסקרים שנים לפני ‏שצולם. גם היסטוריה אמריקאית, גם עמוס בכוכבים, גם שלל מועמדויות על משחק, גם מועמדויות ‏בקטגוריות הטכניות, גם ספילברג. אין מנוס מההבנה שכרגע, "לינקולן" מוביל את המרוץ. זכיה של ‏‏"לינקולן" באוסקר תהיה הדבר הצפוי והמתבקש. מצד שני, עד עכשיו האקדמיה לא התנהגה השנה ‏באופן צפוי ומתבקש – אז אולי הם מתכננים הפתעות גם בטקס עצמו.‏

עוד הפתעה גדולה בתחום אחר: בקטגורית הסרט הזר הטוב ביותר, "מחוברים לחיים" לא מועמד. ‏מכיוון שאני טענתי שאין שום סיכוי שהוא יפסיד את הפרס הזה, יצאתי דביל. המשמעות היא ‏כנראה שהקטגוריה הזאת קטנה על "אהבה", והוא ייקח אותה בהליכה.‏

מה בכל זאת צפוי וברור? אן האתוויי הולכת לקחת את פרס שחקנית המשנה הטובה ביותר, זה ככל ‏הנראה לא השתנה. כנ"ל לגבי דניאל דיי לואיס על "לינקולן" בפרס השחקן. העובדה ש"אופטימיות" למעלה ‏ו"כוננות" למטה אומרת כנראה שג'ניפר לורנס ("אופטימיות") כנראה הולכת לקחת את פרס השחקנית ‏הטובה ביותר, על חשבון ג'סיקה צ'אסטיין ("כוננות"). הקטגוריה הזאת כוללת גם את אחד מפריטי ‏הטריוויה החביבים של השנים האחרונות – מועמדות השנה גם השחקנית הצעירה ביותר אי פעם ‏באוסקר (קוואבנז'אניי וואליס או איך שלא כותבים את זה, על "חיות הדרום הפראי", בת שמונה) ‏וגם השחקנית המבוגרת ביותר אי פעם באוסקר (עמנואל ריבה על "אהבה", בת 86).‏

הדבר שלא שמעתם בכל הפוסט הזה הוא את דעתי על הבחירות, והאם ההפתעות האלה טובות ‏או רעות. זה משום שאין לי מושג. רוב הסרטים האלה עדיין לא הוקרנו בארץ, ולכן כרגע אפשר רק ‏לנתח מבחוץ – אבל עד שיגיע הטקס עצמו (24 בפברואר, פורים) כבר אפשר יהיה לראות את כולם ‏ולדעת האם אנחנו בעד ש"לינקולן" ינצח, או לא. בינתיים, מעניין פה.