שששששש. אסור לי לספר לכם מי זכה באופיר, כי רק בעוד כמה שעות זה ישודר בטלויזיה ויהפוך לאמיתי. כרגע זה סוד. מכיוון שאני לא עובד בשביל שידורי מה-שלא-יהיה שמשדרים את הטקס, ולשמור על תוצאות של טקס כזה בסוד נשמע לי מטופש בדיוק כמו לשמור בסוד תוצאה של משחק כדורגל, הנה התוצאות. מי שרוצה להישאר במתח עד השידור בטלויזיה – שלא יקרא.
אז, בקיצור, מה שקרה זה ככה: "למלא את החלל". הסרט הזה יצא מהטקס המנצח בנוק-אאוט, כשהוא משאיר את הפייבורייט-כביכול, "העולם מצחיק", הרחק מאחור. "העולם מצחיק" קיבל רק פרס אחד, בקטגורית הליהוק החדשה, בעוד "למלא את החלל" קיבל את פרס הסרט, הבימוי (רמה בורשטיין), התסריט (גם), השחקנית (הדס ירון), שחקנית המשנה (עירית שלג), הצילום (אסף סודרי) והאיפור (אתי בן-נון). מרשים. "למלא את החלל" הוא הסרט שיישלח לייצג את ישראל בתחרות על האוסקר לסרט הזר ולהפסיד ל"מחוברים לחיים".
את פרס השחקן קיבל, כצפוי, רועי אסף על "המשגיחים" – ופחות כצפוי, הסרט קיבל גם את פרס שחקן המשנה, לגל פרידמן.
"בלדה לאביב הבוכה" הוא ה"זוכה הטכני" של הטקס: הוא קיבל ארבעה פרסים, מספר מרשים בהלט, אבל כולם בקטגוריות שנחשבות שוליות יחסית: מוזיקה, עיצוב אמנותי, עיצוב תלבושות ופסקול.
בפרס הסרט התיעודי זכה "הצלמניה" – וגם זה די מפתיע: היה נדמה, לפחות לי, ש"שלטון החוק" מוביל.
רשימת הזוכים המלאה:
הסרט הטוב ביותר: למלא את החלל
בימוי: רמה בורשטיין, למלא את החלל
שחקנית: הדס ירון, למלא את החלל
שחקן: רועי אסף, המשגיחים
שחקנית משנה: עירית שלג, למלא את החלל
שחקן משנה: גל פרידמן, המשגיחים
תסריט: רמה בורשטיין, למלא את החלל
צילום: אסף סודרי, למלא את החלל
מוזיקה: מרק אליהו, בלדה לאביב הבוכה
פסקול: בלדה לאביב הבוכה
עיצוב אמנותי: בלדה לאביב הבוכה
עיצוב תלבושות: בלדה לאביב הבוכה
איפור: למלא את החלל
ליהוק: העולם מצחיק
עריכה: רוק בקסבה
סרט תעודי: הצלמניה
מי ערך את רוק בקסבה?
(ל"ת)
יצחק צחייק
ואני מצטט את יאיר רוה:
"אגב, פרט טריוויה: בזמן שיוצרי 'רוק בקסבה' חיכו שיצחק צחייק יתפנה מהפרויקטים האחרים שלו ויבוא לערוך את סרטם, מי שערכה את האסמבלי הראשון של הסרט היתה בוגרת טריה של החוג לקולנוע בשם דפני ליף".
באמת,
אולי טיפה קנטרני, אבל למה לא ציינת את שמות הזוכים בקטגוריות מסוימות?
הסרט הטוב ביותר: למלא את החלל. מפיק: אסף אמיר. במאית: רמה בורשטיין.
פסקול: דוד ליס, גיל תורן. בלדה לאביב הבוכה
עיצוב אמנותי: איל אלחדד. בלדה לאביב הבוכה
עיצוב תלבושות: דבורה אוחנה. בלדה לאביב הבוכה
איפור: אתי בן נון. למלא את החלל
ליהוק: אורית אזולאי. העולם מצחיק
עריכה: יצחק צחייק. רוק בקסבה
סרט תעודי: הצלמניה. מפיק: ברק הימן, במאית: תמר טל.
חרדים וזה
שוב חרדים מוצגים באותה צורה סטריאוטיפית. זה נראה כאילו אין לחרדים שום דבר בחיים חוץ ממנהגים ארכאיים ולימוד תורה. האמת היא שהחברה החרדית היא מגוונת מאוד וגם יש להם חיים רגילים לגמרי שאמנם כוללים מעט מאוד טלוויזיה, אבל הם עושים כל מיני דברים אחרים סתם בשביל הכיף. כן, חרדים וכיף, נשמע ממש סותר אבל גם הם אנשים. הצילום "היפה", "המוקפד", הפילטר המוגזם והספרים שאיכשהו תמיד ברקע של הדמויות שלא לדבר על הדרמטיות המוגזמת הקבועה בדיבור של הדמויות, כל אלה מנסים לחזק את העניין הזה ולקבע תמונת שחור לבן.
דיסקליימר: אני אפיקורס מוחלט ואפילו בקרב חבריי החילוניים אני נחשב לזה המעצבן ששונא מנהגיים דתיים או פסבו-דתיים.
אז אתה ממתי המעט שהספיקו לראות את הסרט?
(ל"ת)
מצטרפת לשאלה ברצינות.
הבנתי שהבמאית היא חרדית בעצמה, ואני רוצה לסמוך עליה.
אולי הדרמטיות זה סתם חלק מהטרנד של לעשות קולנוע על אשכנזים שותקים? :(
אני מהמתי מעט..
וזה נשמע כ"כ כמו קיטור טוקבטי באוטומט, אז אני לא מתרגש.
הסרט הוא של יוצרת חרדית, משרטט ביד אוהבת פרשית חיים שבאמת שונה בדרך התנהלותה מהחברה הכללית, אבל ממש לא עוסק בלימוד תורה ומנהגים.
למעשה אחרי הצפיה פתאום שמתי לב שאין לנו מושג מה הדמויות עושות ביום יום- מי לומד, מי עובד, איפה ומה, כל עמל היום יום נשאר משום מה מחוץ לפריים, וזו באמת בחירה מעניינת, וראויה לדיון.
לעזאזל אתכם, חרדים!
כל פעם מוצאים דרך חדשה לעצבן אותי.
טוב, לפחות צדקתי ב 2 ניחושים ב"הכה את האופיר". נצטרך להשיג כרטיסים ב good ol' fashioned way, עם כסף והכל.
נראה לי שצדקתי רק בפרס הסרט הטוב
והתסריט. אבל הבחירה ב"הצלמניה" מפתיעה אותי לטובה, חשבתי שלסרט בלי ערבים או שואה ושיש בו נימה הומוריסטית אין סיכוי אבל אני שמח לטעות בזה. בכל השאר קצת פחות.
האמת היא
שלפעמים מספיק לראות את הטריילר כדי להבין את רוח הדברים.
אויש, נו, באמת.
"המשגיחים" היה סרט שכולו מלא דברי תורה. אתנחתאות לאיזה ווארט, לאיזה לימוד, חיזוק. "למלא את החלל" חף מזה לחלוטין. אין שום לימוד, שום הלכה, שום קונפליקט דתי. הכל שם זה נטו רגש. זה, אגב, גם משפט מהסרט: 'זה הכל רגש'". את זה כתב יאיר רווה: איש שכן ראה את הסרט. מניסיון, לא מומלץ לבקר סרט שכבר ראית (או שראית את הטריילר שלו).
צדקתי ב-5 מתוך 9!
סרט, בימוי, שחקן, שחקנית ותסריט. הייתה לי הרגשה שהייתי צריך ללכת עם "למלא את החלל" בעוד קטגוריות.
מתי יפורסמו תוצאות "הכה את האופיר"?
(ל"ת)
אולי אני לא מבין כל כך את הקטגוריה,
אבל איך יכול להיות שפרס הליהוק לא ניתן לאחד משני הסרטים שהשחקנים שבהם זכו בפרסי השחקנים?
הליהוק
הליהוק מתייחס לכל אנסמבל השחקנים, ולכן היה די צפוי שסרט מרובה דמויות כמו העולם מצחיק יזכה.
אם כי אפשר היה אולי לצפות שסרטים עם ליהוקים "מפתיעים" כמו המשגיחים, הדילרים או למלא את החלל יזכו בגלל הברקות ליהוק כמו גל פרידמן, אלון אבוטבול או חיים שריר
ובפרס שכזה, סרט כמו "הוא פשוט לא בקטע שלך" מנצח את
"ממזרים חסרי כבוד", רק בגלל שברגע הליהוק, סקרלט ג'והנסון, ג'ניפר אניסטון, בן אפלק, דרו בארימור וחברים היו שחקנים יותר מוכרים מכריסטוף וואלץ ומייקל פאסבנדר, לא משנה מי בפועל עשה עבודה יותר טובה?
אז השאלה בסופו של דבר היא, אם פרס הליהוק מגיע לסרט שהצליח לאסוף יותר אנשים מפורסמים, או לסרט שהשחקנים שבו, בשורה התחתונה, היו יותר טובים, התאימו יותר לדמויות שאותן הם שיחקו ובסה"כ, שיחקו יותר טוב?
אם אי פעם עוד מישהו יכליל חרדים,
אני אראה לו את הטקס הזה.
בעלה של רמה בורשטיין (שאגב, נראית אישה ממש נחמדה), חרדי עם עם כובע, פאות לחיים ובגדים שחורים יושב באותו שורה עם נשים, רובן בבגדים "לא צנועים" או לחילופין מסתכל על נשים עם בגדים לא צנועים שעומדות על הבמה, ועוד ביום שישי, שעה או שעתיים לפני כניסת השבת – והוא בסדר גמור עם זה. שום אבן, שום ריסוס ושום כל דבר אלים אחר שמייחסים לחרדים. יושב שם בסבבה, ונהנה מהחיים ומההישגים של האישה שהוא אוהב.
אין מאושר ממני על הזכייה של "למלא את החלל". לא ראיתי את הסרט, והוא בהחלט יכול להיות גרוע, אבל עצם העובדה שהמגזר הכל-כך שנוא הזה מקבל סוף סוף קצת הערכה פשוט מחממת את הלב.
יאיר רווה מסכים איתך
http://cinemascope.co.il/archives/12014?utm_source=twitterfeed&utm_medium=facebook
Holy Shit, I'm (Almost) Famous!
(ל"ת)
אתה יכול לחתום על חולצת עין הדג שלי?
(ל"ת)
אוקיי, צריך להיות נוהל
לפיו כדי להחליף תמונה ביוזר יש צורך בהסכמה של מעל 47% מהגולשים באתר. אי אפשר שאנשים מתרגלים פה לתמונות ולכן יודעים בלי להסתכל מי מגיב – ופתאום מגלים ששינו סדרי עולם.
בושה.
אבל ניאן קאט זה כבר כל כך שנה שעברה.
ילדה עם שפם זה ה-דבר!
אוקיי.
אז לפחות שיוציאו הודעה לכל מי שרשום באתר.
ושיהיה אסור להחליף לתמונה חדשה במשך שנה ורבע לפחות.
תעשה לי 10 ילדים
(ל"ת)
כנראה שגם אישה חרדית
שעושה סרט יכולה להיות חלק מהטרנד הכללי, ממש כמו שראשי הממשלות ושרי הביטחון האזרחיים שהיו בישראל היו מילטריסטיים ממש כמו חבריהם יוצאי הצבא (אם לא יותר).
הייתי ממש שמח לראות סרט עלילתי על חרדים החיים חיים רגילים ואז קורים להם דברים שיכלו לקרות גם לאנשים אחרים רגילים והם מתייחסים אליהם בצורה רגילה ורק בפריפריה של הסיפור היה את החברה החרדית על כל צרותיה, אך גם יתרונותיה.
די!
לך, תראה, יש איזה סרט כזה, והא אפילו לקח ב2012 את האופיר.