בואו נגיד את מה שאף אחד לא אומר, משום מה: זאת היתה שנה לא מוצלחת לקולנוע הישראלי. לא ברמת האסון, זה לא שצריך לסגור את התעשייה – אבל מבחינת הצופה המצוי, שלא הולך להקרנות אקדמיה, היה קל לפספס את העובדה שבכלל היה קולנוע ישראלי השנה, ורשימת הסרטים המועמדים לפרסי אופיר היתה יכולה ברובה להיות מורכבת מסרטים צ'כיים.
הלהיט הקופתי הישראלי הגדול ביותר השנה היה, כצפוי, "העולם מצחיק" – וגם הוא הגיע רק לקצת יותר ממאה אלף צופים, לא קרוב ללהיטים כמו "בופור", "איים אבודים", "זוהי סדום" ודומיהם. וחוץ מזה מה היה? הסרטים ה"איכותיים" הבולטים ("השוטר", "ההתחלפות") עשו הכל כדי לגרש את הקהל מהקולנוע חוץ מלשכור ביריונים שיאיימו על כל מי שייכנס לאולם, וברור מאליו שחוץ מקהל הפסטיבלים אף אחד לא ראה אותם. "הסיפור של יוסי", המשך לסרט אהוב מאוד שעל הנייר היה אמור להיות אחד הלהיטים של השנה, התפוגג. "המשגיחים" הצליח להפתיע, אבל בקטנה.
אבל אופיר יש. גם כאן, כצפוי, "העולם מצחיק" מוביל, עם שיא של כל הזמנים במספר המועמדויות – 15 (מה שהתאפשר משום שהשנה נוספה קטגוריה חדשה, הליהוק הטוב ביותר). אחריו, עם 13 מועמדויות, "למלא את החלל" (שעדיין לא יצא לאקרנים). "בלדה לאביב הבוכה" ו"המשגיחים" קיבלו 9 מועמדויות כל אחד; "ההתחלפות" ו"רוק בקסבה" – 8 מועמדויות כל אחד.
השנה נוסף לתחרות מסלול "סרטי הפרינג'" – שבו מתחרים סרטים עלילתיים שהופקו עצמאית, בתקציב קטן וללא תמיכת קרנות. הזוכה בתחרות סרטי הפרינג' מצטרף למועמדים בקטגורית הסרט הטוב ביותר כמועמד שישי. הסרט שזכה במסלול הפרינג' הוא "ג'ו ובל" של רוני קידר. זאת מועמדות ייצוגית בלבד בלי שום סיכוי ממשי – מה שברור לפי העובדה ש"ג'ו ובל" לא קיבל אף מועמדות באף קטגוריה אחרת, וכמוהו גם לא אף אחד מהסרטים האחרים שהתחרו על משבצת הפרינג'.
כמה סרטים שלא קיבלו אף מועמדות: "רווקה פלוס" (וואו, מעניין למה), "הסיפור של יוסי", "מנתק המים".
רשימת המועמדויות המלאה, קופי פייסט:
קטגורית הסרט העלילתי הטוב ביותר:
1. "בלדה לאביב הבוכה" – מפיקים: חיים שריר, משה אדרי, לאון אדרי
2. "המשגיחים" – מפיק: מרק רוזנבאום
3. "העולם מצחיק" – מפיקים: טליה קלינהנדלר, משה אדרי, לאון אדרי
4. "למלא את החלל" – מפיק: אסף אמיר
5. "רוק בקסבה" – מפיקים: מיכאל שרפשטיין, משה אדרי, לאון אדרי
קטגורית הסרט העלילתי הטוב ביותר מסלול פרינג':
1. "ג'ו + בל " – מפיקים: רוני קידר, אמיר פישמן
קטגורית הבימוי הטוב ביותר:
1. ערן קולירין – "ההתחלפות"
2. מני יעיש – "המשגיחים"
3. שמי זרחין – "העולם מצחיק"
4. רמה בורשטיין- "למלא את החלל"
5. יריב הורוביץ- "רוק בקסבה"
קטגורית השחקן הראשי הטוב ביותר:
1. אורי גבריאל – "בלדה לאביב הבוכה"
2. רועי אסף – "המשגיחים"
3. אלי פיניש – "העולם מצחיק"
4. יוסף כרמון- "חיותה וברל"
5. גל תורן – "לרדת מהעץ"
קטגורית השחקנית הראשית הטובה ביותר:
1. שרון טל – "ההתחלפות"
2. אסי לוי – "העולם מצחיק"
3. אסיה נייפלד – "חדר 514"
4. רבקה גור – " חיותה וברל"
5. הדס ירון – " למלא את החלל"
קטגורית שחקן המשנה הטוב ביותר:
1. אלון אבוטבול – "הדילרים"
2. דב נבון – "ההתחלפות"
3. גל פרידמן – "המשגיחים"
4. דני שטג – "העולם מצחיק"
5. חיים שריר – "למלא את החלל"
קטגורית שחקנית המשנה הטובה ביותר:
1. רותם זיסמן כהן – "המשגיחים"
2. נעמה שטרית – "העולם מצחיק"
3. עירית שלג – "למלא את החלל"
4. שרית וינו אלעד – "עד סוף הקיץ"
5. ח'אולה אלחג'-דיבסי- "רוק בקסבה"
קטגורית הצילום הטוב ביותר:
1. אמנון זלאיט – "בלדה לאביב הבוכה"
2. שי גולדמן – "ההתחלפות"
3. ירון שרף – "העולם מצחיק"
4. אסף סודרי – "למלא את החלל"
5. שרון מאיר – "לרדת מהעץ"
קטגורית התסריט הטוב ביותר:
1. אסי דיין – "ד"ר פומרנץ"
2. מני יעיש – "המשגיחים"
3. שמי זרחין – "העולם מצחיק"
4. רמה בורשטיין – "למלא את החלל"
5. גור בנטביץ' – "לרדת מהעץ"
קטגורית העריכה הטובה ביותר:
1. אריק להב ליבוביץ' – "ההתחלפות"
2. אסף קורמן- "המשגיחים"
3. עינת גלזר זרחין – "העולם מצחיק"
4. שרון אלוביק – "למלא את החלל"
5. מאיה קניג – "לרדת מהעץ"
6. יצחק צחייק – "רוק בקסבה"
קטגורית הליהוק הטוב ביותר:
1. מיכל אליאס- "בלדה לאביב הבוכה"
2. מני יעיש – "המשגיחים"
3. אורית אזולאי – "העולם מצחיק"
4. מיכל קורן – "למלא את החלל"
5. גלית אשכול – "לרדת מהעץ"
קטגורית העיצוב האמנותי הטוב ביותר:
1. איל אלחדד – "בלדה לאביב הבוכה"
2. מיגל מרקין – "ההתחלפות"
3. יואל הרצברג – "העולם מצחיק"
4. אורי אמינוב – "למלא את החלל"
5. אריאל גלזר – "רוק בקסבה"
קטגורית עיצוב התלבושות הטוב ביותר:
1. דבורה אוחנה – "בלדה לאביב הבוכה"
2. מאיה מור – "הדילרים"
3. דורון אשכנזי- "ההתחלפות"
4. לי אלמביק – "העולם מצחיק"
5. חני גורביץ'- "למלא את החלל"
קטגורית האיפור הטוב ביותר:
1. מירב הורוביץ בושושה – "בלדה לאביב הבוכה"
2. ליאת שיינין – "הדילרים"
3. מאיה גרסטל – "העולם מצחיק"
4. אתי בן-נון – "למלא את החלל"
5. סיגלית גראו – "רוק בקסבה"
קטגורית המוסיקה המקורית הטובה ביותר:
1. מרק אליהו – "בלדה לאביב הבוכה"
2. רן שם טוב – "הדילרים"
3. שושן – "המשגיחים"
4. יונתן בר גיורא – "העולם מצחיק"
5. אסף אמדורסקי – "רוק בקסבה"
קטגורית פס הקול הטוב ביותר:
1. דוד ליס, גיל תורן- "בלדה לאביב הבוכה"
2. גיל תורן, ארז עיני שביט – "ההתחלפות "
3. אשי מילוא, אביב אלדמע – "העולם מצחיק"
4. מוטי חפץ, אביב אלדמע – "למלא את החלל"
5. מיכאל ליגום, אבי מזרחי, גיל תורן – "רוק בקסבה"
קטגורית הסרט התיעודי הטוב ביותר:
1. "בני דודים לנשק"- מפיק: סער יוגב, בימוי: נעמי לבארי
2. "הצלמניה"- מפיק: ברק הימן, בימוי: תמר טל
3. "יום אחד אחרי השלום"- מפיק: ארז לאופר, בימוי: מירי לאופר, ארז לאופר
4. "שישה מיליון ואחד"- מפיקים : דוד פישר, אירית שמרת, בימוי: דוד פישר
5. "שלטון החוק" – מפיק: לירן עצמור, בימוי: רענן אלכסנדרוביץ'
עדיין לא ראיתי את "העולם מצחיק",
אבל היי, נראה שרב"ט חנוכה מועמד לפרס שחקן המשנה, אז אין לי ספק את מי אני מעודד.
אני רק לא מבין, למה לקטגוריית הליהוק הביאו את השם המוזר הזה? לא היה יותר הגיוני לשמור על משהו כמו "צוות השחקנים הטוב ביותר" או "האנסמבל הטוב ביותר"? לא ממש ברור לי איך אפשר לתת פרס למהלק/ת, כי הם אחראיים בעיקר על ליצור קשר ולהביא את השחקנים, לא? ההצמדה את השחקן לדמות מתבצעת בדרך כלל על ידי הבמאי והתסריטאי ודומיהם, אאל"ט…
לא, לא, זו קטגוריה חשובה ביותר:
תאר לך שהיו מלהקים למשל לתפקיד הרובוט בשליחות קטלנית את ארנולד שוורצינגר במקום סטלונה?
זה היה נראה אחרת לגמרי…
http://www.youtube.com/watch?v=FgrLI5XbgYY
?Ah, I know
(ל"ת)
ועכשיו כן ראיתי את "העולם מצחיק",
ואני בטוח במאה אחוז שאני מעודד את רב"ט חנוכה. הוא היה דמות האבא הכועס הכי נוגעת ללב שראיתי בכל סרט! לטעמי, אפילו מועמדות לאוסקר יכולה להיות הולמת כאן.
כשהלכתי לראות את "הנוקמים" הגעתי בריצה כי ממש איחרתי, ואפילו עם חישוב שכולל עשר דקות בערך של פרסומות מתחילת זמן ההקרנה הנקוב לא עמדתי בזמנים, אז רווח לי שהגעתי ועדיין היו הטריילרים, וממה שראיתי זה היה הבחור מ"ההתחלפות", אז זה כנראה טריילר לזה. אבל אחרי שוט קלוזאפ עליו שנמשך שלוש דקות של נסיעה דוממת באוטובוס, ואז התחיל קטע שלו מלמד… פיזיקה, או משהו? כבר עברו בקהל כמה מילמולים רציניים ותהיות מרובות אם במקרה כולם נכנסו לאולם הלא נכון, כי אף אחד לא הכין אותנו לשלוש דקות דוממות של נסיעה באוטובוס באוונג'רס. זה נגמר רק כשקמתי וצעקתי לחדר ההקרנה שהם מקרינים את הסרט הלא נכון, ואני לא בטוח אם מחיאות הכפיים שקיבלתי היו הוקרה על זה שקמתי ודיברתי או הקלה על זה שאף אחד באולם לא יצטרך לסבול את זה יותר.
מה בעצם תפקיד המלהק? אוקי, ללהק שחקנים. זה ברור, אבל מה הסמכויות של האחראי על הליהוק? ידוע שהבמאי מעורב במידה גדולה ככל הניתן בבחירת צוות השחקנים ושלמפיק יש לרוב זכות וטו על ליהוק כזה או אחר. בהוליווד, גם מקובל שהבמאי נאלץ לשתף שחקן/ית שנמצאים תחת חוזה, גם אם לא מדובר בליהוק האידיאלי. מה שאני לא יודע הוא מה טווח ההשפעה של המלהק. כמה מהשחקנים שאינם ניצבים, מגיעים בזכות העבודה של המלהק וכמה הם בחירה ישירה של הבמאי? במקרה של "המשגיחים", הטשטוש אפילו יותר חזק כי הבמאי מני יעיש מועמד גם כמלהק. בטקסי פרסים מסויימים יש את קטגוריית האנסמבל הטוב ביותר, שמוענק לשחקנים עצמם ולא למי שאחראי על הבאתם לסרט. אני מודה שזו פעם ראשונה שאני נתקל בקטגוריה שמתייחסת ישירות לאחראי על עבודת הליהוק ואין לי ממש מושג איך מגדירים את התפקיד.
גם בצילום, עריכה, סאונד, תפאורה, ארוחת הצהריים של הצוות
יש מעורבות של הבמאי. מה הגודל שלה? את זה הבמאי עצמו קובע. הוא יכול לתת לצלם חופש מסוים בבחרית השוטים ומצד שני הבמאי יכול לעשות את *כל* הבחירות ולהשאיר את הצלם להתעסק בזוטות. אותו הדבר, אני מניח, לגבי הליהוק. תפקידו של המלהק הוא ללהק שחקנים לכל אחת מהדמויות, אבל אם ירצה, הבמאי יוכל להתערב בליהוק זה או אחר.
העדרו של "5 מצלמות שבורות" מקטגורית הדוקו אינו מפתיע? אין לי מושג לגבי היחס שהסרט קיבל מהמבקרים אבל הרגשתי שזהו הסרט הדוקומנטרי הכי מדובר שנוצר בארץ השנה. הוא אפילו זכה לסיבוב הקרנות מסחריות בבתי קולנוע בארה"ב. לכן ציפיתי לראות אותו מועמד ואם לא אז שלפחות תהיה הפתעה כלשהי מהעדרו.
המועמדות של שרון טל על "ההתחלפות" בתור שחקנית ראשית לא מובנת לי. היא אומנם הייתה הדמות הנשית עם התפקיד הכי גדול בסרט אך לא היה לה את התפקיד הראשי (הוא היה של רותם קינן). אשמח להסבר באשר לאיך הגיעה לשם.
נדמה לי שמעט מאוד מהסרטים המועמדים הוקרנו בבתי קולנוע בארץ, ולכן, מהם התנאים שבהם סרטים אלה היו צריכים לעמוד בכדי לזכות להשתתף בתחרות?
נתחיל מהסוף
למיטב הבנתי, כדי להיות מועמד לפרס אופיר, סרט צריך להיות קודם כל מוגש לאקדמיה. הוא חייב להיות באורך של לפחות 70 דקות והמפיקים נדרשים לשלם סכום מסוים כדי להיכנס לרשימה. לתאריך ההפצה, או אפילו לקיומה של הפצה מסחרית, אין שום קשר לכשירות לפרס. ההפצה רלוונטית רק עבור הזוכה שנשלח לייצג את ישראל באוסקר. במקרה כזה, הסרט חייב לעלות להקרנות מסחריות למשך לפחות שבוע בין 1 באוקטובר ל-30 בספטמבר.
זוכה פסטיבל ירושלים, "שרקייה", לא נכנס לתחרות מתוך מחאה של הבמאי שמתנגד לאופן ההתנהלות הנ"ל. אני לא יודע אם הדבר נכון גם לגבי "5 מצלמות שבורות", אבל הוא לא מופיע ברשימת המתחרים על מועמדות.
לגבי המועמדות של שרון טל, חלק מתהליך ההרשמה לתחרות כולל רישום המועמדים האפשריים בכל קטגוריה. המפיקים (או מי שרושם את הסרט לתחרות) ממלאים את שמות האנשים שהם רוצים להעמיד לבחירה בכל תחום. זה כולל גם את קטגוריות המשחק. במקרה של "ההתחלפות", רשמו את שרון טל כשחקנית ראשית ואת שירלי דשא כשחקנית משנה. באותה צורה, עליזה רוזן הייתה רשומה בשנה שעברה כשחקנית ראשית על "הערת שוליים", למרות שהדמות שלה משנית בהחלט, בעוד עלמה זק קבלה מועמדות כשחקנית משנה.
רשימת המתחרים המלאה זמינה באתר האקדמיה:
http://www.israelfilmacademy.co.il/?CategoryID=262&dbsRW=1
שמח לראות של-לרדת מהעץ יש הרבה מועמדויות, הסרט הוקרן בשלב מאוחר של ההקרנות והיה לי חשש שלא ישאיר מספיק רושם, ובאמת מדובר באחלה סרט.
כאן צריכה להיכנס הפסקה הרגילה על כך שלעשות תחרות בין סרטים שלא הוצגו לקהל הצופים הכללי (או גרוע מכך שחלקם הוצגו וחלקם לא) היא טפשות ואווילות, אבל נמאס לי לכתוב על זה בכל שנה מחדש.
בכל מקרה – אלה הבחירות שלי, למקרה שמישהו ישאל (הבחירות, לא הניחוש):
סרט – למלא את החלל
במאי/ת – רמה בורשטיין (למלא את החלל)
שחקן ראשי – גל תורן (לרדת מהעץ)
שחקן משנה – בוחר שלא לבחור
שחקנית ראשית – הדס ירון (למלא את החלל)
שחקנית משנה – עירית שלג (למלא את החלל)
צילום – שרון מאיר (לרדת מהעץ)
תסריט – גור בנטביץ' (לרדת מהעץ)
עריכה – מאיה קניג – (לרדת מהעץ)
ליהוק – מני יעיש – (המשגיחים)
עיצוב אומנותי – איל אלחדד (בלדה לאביב הבוכה)
עיצוב תלבושות – חני גורביץ' (למלא את החלל)
איפור – ליאת שיינין (הדילרים)
מוסיקה מקורית – מרק אליהו (הבלדה לאביב הבוכה)
פס הקול -מוטי חפץ, אביב אלדמע (למלא את החלל)
סרט תיעודי – יום אחד אחרי השלום
איך זה שבשלושה מהסרטים העלילתיים מופיעים אותו זוג אחים (?) – ליאון. אני יודע שאנחנו מדינה קטנה, אבל עד כדי כך שכל סרטי הקולנוע מופקים ע"י אותו אדם? זה כבר באמת נראה פתטי…
זה יותר מורכב מאשר פתטי
האחים אדרי הם, בין יתר העיסוקים שלהם, גם בעלי רשת בתי הקולנוע סינמה סיטי וחברת ההפצה יונייטד קינג. אם הם גם מפיצים וגם מקרינים, זה אך טבעי שהם גם יתחילו להפיק סרטים על מנת למקסם את הרווחים שלהם (גרושים מבחינתם) מסרטים ישראליים שמוקרנים אצלם. הם מפיקים בעיקר סרטים של במאים בעלי פוטנציאל לנפץ קופות (במונחי קופות ישראל, כן?) כמו יוסף סידר, שמי זרחין, אבי נשר, רשף לוי, איתן פוקס, סרטים שאפשר ללהק אליהם את בר רפאלי כמקדם מכירות ופרוייקטים שקשורים לזכיינית קשת ("זוהי סדום", העיבוד העתידי של "רמזור"), אבל ממש לא רק. בנוסף, שים לב שהם תמיד מפיקים שותפים. משמע, הם עצמם, כמו גם קרנות הקולנוע וזכינייות הטלויזיה, בעיקר אחראיים על הכסף ונותנים גב לסרטים ויוצרים שהם מאמינים בהם. מי שעושים את עבודת ההפקה ה"שחורה" והאינטנסיבית הכוללת ליווי צמוד לבמאי/יוצר מהשלב הראשון ועד הסוף ומקבלים את קרדיט ההפקה הראשי, הם המפיקים האחרים.
תיאורטית, מיכוון שהקולנוע הישראלי סובל ממחסור של מפיקים פרטיים עתירי ממון ובתי קולנוע שנהלבים להקרין אצלם סרטים ישראליים בלי יותר מדי באזז, זה היה אמור לעשות טוב לשני הצדדים, גם לאחים וגם לקולנוע הישראלי. בפועל נראה כי בעיקר צד אחד נהנה מהשידוך הזה, כפי שמיטיבה לתאר הכתבה המצוינת (והארוכה) הזאת שגם זכתה להתייחסות באתר הזה.
באותו הקשר, מעניין ששתיים מהמועמדות על העריכה בעצם מועמדות על עריכת סרטים שביימו בני זוגן.
ובלי קשר, חייב(ים) מילה חיובית על המועמדות של דיין על התסריט של "ד"ר פומרנץ" (המועמדות היחידה לסרט!) וזאת של אלון אבוטבול על "הדילרים". שניהם היו מלאי הברקה (במקרה של דיין גם לא מעט מבוכה) למרות שהסרטים היו, אה, נפילה? כנ"ל לגבי פרס מפעל חיים לתבור. מסוג ההכרזות שמוציאות ממך קריאת "מה?? הוא לא זכה בזה כבר? מוזר".
בקשר לפיסקה האחרונה
התסריט של "ד"ר פומרנץ" לא ראוי לפרס אלא לעריכה יסודית, אבל אני שמח שהאקדמיה לפחות לא נותנת לאסי דיין מועמדות לכל הפרסים בשל היותו אסי דיין.
בעניין אלון אבוטבול, אני מסכים לגמרי – הוא ראוי לכבוד, גם אם הסרט לא.