הרבה זמן לא עשינו את זה, אז יאללה סופר-דופר-קצרצרים גו גו!
"האופה מברלין" הוא הזוכה הגדול בפרסי האופיר שהתרחשו אמש. כל הסרטים שהיו מועמדים לסרט הטוב ביותר זכו בפרס כלשהו ("פרא אציל" ו"שרוכים" בפרסי המשחק, "הנשף" ו"עץ תאנה" בפרסים הטכניים) בעוד ש"האופה" גרף 7 פרסים כולל: הסרט, הבמאי, התסריט, השחקנית והעריכה. אם שופטים את הנושא מבחינת האוסקר, מדובר בהחלטה די חכמה: "האופה" הצליח כבר לצבור קילומטרז' מכובד והוא עושה חיל בקופות של ארה"ב (באופן יחסי). לרשימה המלאה של הפרסים – כאן.
בינתיים, האוסקרים התאפסו על עצמם והחליטו ש"יודעים מה, השנה לא תהיה קטגורית הפרס הפופולרי". הימור: גם שנה הבאה לא תהיה. עכשיו רק שיבטלו גם את הנושא של הפרסים בזמן הפרסומות ותחזור עטרה ליושנה. או לפחות – כמה עטרה ליושנה שאפשר ככל שזה נוגע לאוסקרים.
מדובר בשמועות בשלב זה, אבל כל הסימנים מראים שזה נכון: וודי אלן לוקח פסק זמן מיצירת סרטים, סיכוי סביר שסרטו האחרון שהופק בשביל אמאזון לא יופץ ובעצם, יש מצב גדול שכבר ראינו את סרטו האחרון של הבמאי. שוב, מדובר כרגע בשמועות, אבל לנוכח מצבו הציבורי של אלן וגילו – לא מדובר בהשערה מטורפת.
היום בחוסר-החלטיות: אלק בולדווין לוהק לסרט "ג'וקר" על הנבל של באטמן עם חואקין פיניקס בתפקיד הג'וקר. בולדווין לוהק בתפקיד תומאס ויין, אבל יומיים לאחר ההודעה,הוא הודיע שהוא עוזב את הסרט בטענה ש"מלא שחקנים יכולים לעשות את התפקיד". אז למה לקחת אותו מלכתחילה, בעצם?
ועוד: דני בויל כבר לא יביים את בונד. המפיקים עובדים קשה על למצוא את המחליף לבויל, בתקווה לשמור על תאריך ההפצה המיועד של הסרט.
מי מלוהק לסרט החדש של קוונטין טרנטינו? כולם. לא, ברצינות, תבדקו במייל אם גם אתם לא קיבלתם הודעה שאתם מלוהקים כי הנה רשימה חלקית מאוד של הקאסט: ליאונרדו דיקפריו, בראד פיט, אל פאצ'ינו, דקוטה פניניג, מרגו רובי, אמיל הירש, לנה דאנהם, טים רות', קורט ראסל, טימותי אוליפנט, מייקל מדסן וזואי בל. חוץ מהם ומעוד הרבה אנשים לא מוכרים, מסתבר שיהיו מספר דמויות איקוניות בסרט. ביניהם: סטיב מקווין (בגילומו של דמיאן לואיס) , ברוס לי, צ'ארלס מנסון ורומן פולנסקי. כמה מהתפקידים יהיו תפקידי אורח לשורה וחצי, כמה יהיו תפקידים מרכזיים וכמה יהיו ניצבים? קשה לדעת. מה שאנחנו כן יודעים זה, ש-וואו, זה עמוס. [דדליין]
ומי נמצא ב"מלחמת הכוכבים" החדש? ובכן, כל החשודים המיידים, וגם האחים ליאה ולוק סקייווקר, בצורה כלשהי. לוק זה פחות מפתיע (כנראה פלאשבקים או רוח ג'דיי) אבל הנסיכה ליאה זה קצת יותר מאתגר כי, נו, קארי פישר מתה. ג'יי ג'יי אבראמס טוען שהוא לא ישתמש באפקטים המטרידים שהיו ב"רוג אחת" וש"יש חומרים שנחתכו מ"הכח מתעורר" שבהם הוא ישתמש" ודורקלי הסבירו בקומיקס למה הדבר נשמע מעט חשוד.
בגזרת מצטרפים חדשים יש את קרי קאסל ("האמריקאים"), דומיניק מונאהן ("אבודים", טרילויגית "שר הטבעות") ומאט סמית' ("דוקטור הו"), בתפקידים שעדיין אנחנו לא יודעים עליהם הרבה – אבל כנראה לא בתפקידי מרגלת סובייטית, הוביט או הדוקטור. מה שקצת מבאס, למען האמת.
בינתיים, בזיכיון האחר של דיסני: כנראה ש"שומרי הגלקסיה 3" לא יקרה. לאחר הבלגן עם ג'יימס גאן והפיטורים הלא מוצדקים שלו, הסרט נדחה עד להודעה חדשה, שקשה לדעת אם תגיע. במקביל, דייב באטיסטה מצהיר בפומבית שהוא לא ממש רוצה לחזור ויש גם שמועות על כך שגורל השומרים ישתנה ב"הנוקמים 4" בעקבות הפיטורים של גאן. כך שסביר מאוד שלא נראה את הסרט השלישי בסדרה, או שאם נראה אותו הוא יהיה שונה מאוד ממה שאנחנו מכירים לגבי השומרים עד כה.
עוד סרט שנדחה, אבל רק בשנה הוא "אהבה בשחקים 2", אותו המשך ספק-רצוי לסרט הישן והספק-קלאסי בכיכובו של טום קרוז. הוא היה אמור לצאת שנה הבאה, אבל ייצא רק בעוד שנתיים. כנראה שהצורך במהירות בכל זאת לא היה כזה דחוף.
סרטים עתידיים שהוכרזו:
"מקום שקט 2" זה דבר שקורה – אם כי עדיין לא ברור באיזה מסגרת סיפורית. וכמובן, לאור ההצלחה המסחררת של "עשיר בהפתעה", גם לו הוכרז כבר סרט המשך.
"מלך" אמור לספר את סיפורו של המלך קמהאמהה הראשון מהוואי. את הסרט יביים רוברט זמקיס, על פי תסריט מהתסריטאי של "לב אמיץ" ובתפקיד המלך יהיה דווין ג'ונסון. מדובר על אפוס היסטורי שיספר כיצד המלך איחד את איי הוואי ומלך עליה, ועם הצוות הזה יש מצב לסרט נהדר.
ולחדשות מעולות – אנשי "איש האולר" עובדים על סרט חדש שמוגדר כ"סרט אקשן בין-יקומי", שנקרא "הכל בכל מקום בבת אחת" ( Everything Everywhere All at Once). מבחינת ליהוק, נראה שמישל יאו ואקווהפינה, שבדיוק כיכבו ב"עשיר בהפתעה" יחדיו, נמצאים במשא ומתן על השתתפות בסרט.
משחק המובייל הנהדר "Monument Valley" כנראה יעשה את דרכו על המסך הגדול, בבימויו של פטריק אוסבורן (שיצר את סרט האנימציה הקצר והנהדר "ארוחה") ואם הם יצליחו לשמור אפילו בקצת על אסתטיקת המשחק, יהיה מדובר בסרט מרהיב ופסיכדלי.
ולסיום – ברט ריינולדס מת והוא בן 82. השחקן היה מוכר בזכות הסרטים בהם השתתף כמו "לילות בוגי", "הפרחח ובת השריף", "גברים במלכודת", "משחק מכור" ועוד עשרות סרטים. יהיה זכרו ברוך.
למי אכפת מפרסי אופיר
איזה טקס מבאס.
לא הטקס עצמו, שגם הוא היה משעמם, אלא כל המסביב שהובילו לטקס, שלמרות שהסרט שהכי אהבתי ממה שצפיתי זכה, פשוט לא היה אכפת לי.
שנה שעברה, כשכל בלאגן ה'פוקסטרוט' השכיח מעט את המהלכים הבזויים של האקדמיה, הטקס עצמו עוד היה חביב והיה למה לצפות. (אם כי אז זה הלך לאיבוד בתוך ים של תסכול פוליטי)
השנה, פשוט הרגיש שכולם כבר מותשים ולאף אחד לא באמת אכפת. כל החוקים החדשים והמבטיחים שבוטלו או נידחו וחודשו ושוב פעם בוטלו או נידחו, התישו ועיצבנו את כולם עוד הרבה לפני שהטקס התחיל. מה שהפך את אותו לכ"כ חסר עניין, ולא שהוא עורר גלים גדולים מידי בעבר.
אבל עדיין, זהו אמור להיות יום חג של האקדמיה לקולנוע, יום חג של הקולנוע הישראלי והאווירה הייתה הרבה יותר דומה להלוויה. עד שהטקס משודר בטלוויזיה, רמות החוסר עניין, העצבים והבאסה גרמו לי לרפרף לפעמים לערוץ של הטקס כשפשוט הבנתי שזה כ"כ לא מעניין.
אולי זה רמת הסרטים היחסית נמוכה (אני מאוד אוהב את 'האופה' ומאוד לא אוהב את 'הנשף' ודי סקפטי בנוגע ל'שרוכים'. 'פרה אדמה' מבאס ומכעיס, 'כאן ועכשיו' משעמם ואין בתולות' זוועה מארץ הזוועות. את השאר כרגיל לא ראיתי.) אולי זאת העובדה שמזה כמה שנים יום הקולנוע הישראלי לא הופיע בשבוע של הטקס ולא נתן מקפצה של רגש ותוכן. ואולי בגלל שהכל נהפך כאן לטרחני ומתסכל ברמה מביכה. חבל שאנחנו צריכים איזה סערה פוליטית כדי לעורר את הערב הזה. סערה שהרסה לגמרי את כל הטוב היחסי שהיה בשנה שעברה.
והכי גרוע, גם אין בדיוק אופק.
הטקס עצמו היה די חיוור, כשכל אחד נאם בערך את הדברים הצפויים והרגילים המצופים ממנו לנאום, כמו חיקוי עלוב של נאומים נכונים ורלוונטיים שמזמן הפסיקו לעניין. (בעיקר אסי לוי. כן.)
ובכללי התחושה הזאת שלאף אחד לא אכפת. יש מועמדים, יש פרסים, יש זוכים והרבה חיוכים. ולאף אחד פשוט לא אכפת יותר מידי. העיקר שיעבור כבר.
אז יופי ש'האופה' זכה וזה בהחלט משמח שאולי יועמד לאוסקר (הלוואי), אבל לזכייה הזאת הגיע יום בו כולנו נלבש לבן ולא פיג'מה.
בכל מקרה, החדשות על סרטם החדש של אנשי 'איש האולר' העלו לי חיוך גדול על הפנים כשהסרט הזה קופץ למעלה ברשימת הסרטים שאני הכי מצפה להם כרגע.
וכמובן, שתהיה שנה טובה לכולם,
ונקווה שתהיה, אפילו קצת, יותר טובה מקודמתה בכל מה שקשור לקולנוע ישראלי, לטקסים שלו ולאנשים שמובילים אותו.
מגיע לכולנו יותר.
הלוואי.
הרגע שבו מה שתיארת בא לידי ביטוי:
כשרות אסרסאי הכריזה על זוכה באחת הקטגוריות, והזוכה לא הייתה בטקס, אסרסאי נופפה בפרס ושאלה "מישהו לוקח את זה בשבילה? מישהו?… אני אקח לה?…"
זו הייתה חצי דקה נפלאה של בלבול, עד שמישהי עלתה לבמה לקחת את הפרס בשם הזוכה. והכל בלייב, כמובן.
לאף אחד מהאחראים על הטקס לא אכפת יותר מכלום? מביך.
(לא אשמתה של רות כמובן, חבל שהיא מצאה את עצמה בסיטואציה המוזרה הזו)
אופק
מסכים עם הרבה דברים, אבל רק אוסיף בסוגיית האופק:
דווקא יש סרטים טובים ומעניינים מאוד בקנה
החדש של אבי נשר משובח
אם "גאולה" לא יגרום לך לבכות, אז יש לך לב של אבן (והוא סרט מצוין בלי קשר)
ו
"מאמי" של קרן ידעיה מאוד מסקרן אותי (בעריכה עכשיו)
וגם
"המוסד הסגור – הסרט" (אלון גור אריה) נמצא כבר בחדר עריכה.
זה העניין אם סרטים קטנים ומעולים כדוגמת מקום שקט
מצד אחד זה היה מעולה ואני רוצה לראות עוד,
מצד שני זה היה טוב לכשעצמו בשביל מה צריך לעשות סרט שני? תמיד מריח לי מתאוות בצע נטו, ולא בגלל שיש מה לספר שעדיין לא סופר.
כולם חוץ מסמואל ל. ג'קסון
(ל"ת)
כריסטופר נולאן אמר פעם שהוא רוצה לביים סרט בונד
יקרה?
גם שפילברג רצה
וכשלא נתנו לו, הוא הלך ועשה את אינדאנה ג'ונס.
האם נמצא סרט הסטודנטים עם ה-Production Value הטוב בהיסטוריה?
כמובן, אני מניח שאם סטודנט לקולנוע בארץ ישים את ידו על סכום שקרוב ל-10,000 שקלים גם הוא יצליח ליצור סרט גמר שנראה מרשים למדי, אבל עדיין בספק אם זה יגיע לאיכות שניתן לבלבל לרגע עם הפקה הוליוודית לכל דבר, כמו שיש כאן. אלא אם היוצר הוא בן של מיליונר – זה חתיכת דבר מרשים. ומפצה על זה שהסרט עצמו די קלישאתי וגרוע, שלא נדבר על מציג בצורה שטחית ברמה מצחיקה את התקופה והמדינה שבהם הוא עוסק.
https://www.youtube.com/watch?v=PVaffbtkWwo
חלק נכבד מסרטי הסטודנטים מגיעים לעשרת אלפים שקל
באוניברסיטת תל אביב התקציב לסרטי גמר הוא עשרת אלפים שקל, לפעמים מקבלים יותר וברור שהסטודנטים שמים גם מהכסף שלהם ולפעמים מקבלים כסף מקרנות. בסרטי סדנה של האוניברסיטה (סרטי שעושים בשנה ג') גם מקבלים כמה אלפים, והסטודנטים שמים כסף משל עצמם ולרוב זה מגיע או עובר את העשרת אלפים. הכרתי מישהו ששם עשרים אלף שקל על הסרט שלו, וכשרואים את הסרט לא ממש מבינים למה. אבל קח בחשבון שרק להאכיל ולהסיע צוות צנוע יחסית של חמש עשרה אנשים זה בדרך כלל אלף שקל ליום, אם לא יותר, ואפילו סרט קצר של רבע שעה זה בדרך כלל חמישה ימי צילום (אלא אם אתה מצלם את הכול באותו לוקיישן עם שלושה שחקנים, או משהו בסגנון).
אודה שלא ראיתי את כל הסרט שפירסמת אלא רק דיפדפתי, אבל הוא לא נראה לי מאוד מרשים, חוץ מהאורך. אבל רק מהארץ מהשנים האחרונות עולים לי לראש סרטים אחרים שלדעתי יותר מרשימים מבחינת ערכי ההפקה: "נועה" של אופל פרץ שהוקרן עכשיו בשבוע הבמאיות בסינמטק, וסרט מדהים מסדנת ז'אנר מדע בדיוני שהוקרן בפסטיבל סרטי הסטודנטים, ותהרוג אותי אבל אני לא זוכרת את השם שלו, אלא רק שזה היה משהו ביפנית. ואולי גם בבגה מסם שפיגל, אבל עברו שנים מאז שראיתי אותו אז אני כבר לא כל כך זוכרת.
בכל מקרה, ממה שאני מכירה סרטי סטודנטים עם ערכי הפקה מעולים לא בהכרח עולים הרבה יותר: מה שקורה זה שלרוב רק סטודנט שיודע שהוא בעצמו, או מישהו אחר שבטוח רוצה לעבוד איתו, יודעים לבנות סטים או לעשות אפקטים ברמה גבוהה, יכתב תסריט בו הנראות היא חלק כל כך גדול מהסרט. אין לי נתונים מדויקים, אבל מההתרשמות שלי זה קורה בגלל שיש הרבה יותר סטודנטים שרוצים לביים מאשר סטודנטים\מתלמדים שרוצים להיות ארט דיירקטורס או אנשי אפקטים מיוחדים. לכן קשה לתפוס מישהו שיעשה לך עבודה טובה בחינם\מחיר נמוך, אז סטודנטים מראש כותבים פחות תסריטים שמכוונים לשם.
החלק השני של ערכי הפקה הוא צילום ותאורה, ולמרות שהרבה יותר קל למצוא צלם ותאורן טוב שיסכים לעבוד בחינם, די קשה למצוא מישהו שגם יהיה טוב, גם יעבוד בחינם וגם יעבוד מהר. אז למרות שאפשר להוציא תוצאות שנראות טוב מסטודנטים ומהציוד של האוניברסיטה, לא בהכרח אפשר להוציא אותן מהר, מה שיכול להפוך לצורך בעוד ימי צילום, שעולים עוד כסף. וכמובן לרוב לא מסתפקים רק בציוד של האוניברסיטה, אלא משכירים ציוד משלים, שגם עולה כסף. וזה בלי לדבר על העלות של הפוסט (עיצוב סאונד, מוזיקה ועריכת צבע), שגם עולה ימבה כסף, אבל בזה פחות יש לי ניסיון אז אני לא יכולה לתת פה הערכות מחיר מדויקות.
אם בא לך לראות איכות של סרטי סטודנטים בסביבות עשרת אלפים שקל, לך בשנה הבאה לפסטיבל סרטי סטודנטים להקרנות של הסרטי סדנה (הכניסה היא בחינם). לצערי, עשרת אלפים שקל לא תמיד מביא אותך כל כך רחוק.
אמל"ק: עשרת אלפים שקל לסרט סטודנטים זה לא הרבה, ולפעמים סרטים עם ערכי הפקה נהדרים לא בהכרח עולים הרבה יותר.
אמ;לק לא ממש עוזר כשהוא בסוף טקסט כל כך ארוך.
(ל"ת)
ברדיט ראיתי ששמים אותו בתחתית
חשבתי שזה המקום שלו.
למה לא?
אתה מתחיל לקרוא טקסט, באיזשהו שלב (אולי כבר כשסקרת אותו במבט ראשוני) מחליט שאין לך זמן/כוח לקרוא הכל, ואז גולל למטה לתגובה הבאה, כך שאתה נתקל בדרך אליה בסיכום המופרד בסוף הטקסט.
אם הוא היה בהתחלה, הוא היה בתכלס ״מספיילר״ את ההודעה שבה השקיע הכותב מאמץ ומחשבה. הרי הוא לא רוצה שזה יהיה הרושם הראשוני של כל מי שקורא את ההודעה שלו, אלא רק של מי שלא יקרא אותה אחרת.
מה גם שזה השימוש הנפוץ ביותר שלו בהרבה פלטפורמות, כולל רדיט.
פה הטעות שלך-
אם התייאשתי מלקרוא תגובה ארוכה באמצע, אני לא הולך להסתכל על השורה האחרונה שלה. אמ;לוק הוא לא חלק נדרש מתגובה, זה לא מאמר מדעי שצריך אבסטרקט; זה כלי שנותן לכותב התגובה אפשרות להעביר את הנקודה שלו גם למי שלא מתעניין או אין לו זמן לקרוא את כל הטיעון (או כטיזר בשביל לשכנע את הקורא להשקיע בקריאה אחר כך).
מוסיפה: כנארה תלוי פלטפורמה
בפייסבוק נהוג לשים את האמל"ק קודם במיוחד שפייסבוק מקצר לך בתצוגה את התגובות הארוכות.
אז אולי זה הרגל, אבל אני בצד של שלמקו, אמל"ק קודם ואני אני רוצה אני אמשיך לקרוא את כל הטקסט
ואני כנראה מבין למה ברדיט אמ;לוק זה בסוף-
מכיוון שיש שם הסחה פנימה של התגובות, יותר קל לראות את הסוף של התגובה כשעוברים לתגובה הבאה.
עצוב לי על cirbolit
כתבה תגובה מעניינת ומפורטת על סרטי סטודנטים ויצא מזה בסוף דיון על איפה מכניסים את האמ,לק (לא שמישהו אשם בזה, שכל אחד יכתוב על מה שבא לו).
בכל אופן, גם לי עשרת אלפים שקל נראה ממש לא הרבה, למרות שמצד שני זה הרבה כסף שהולך ל״פח״ (במובן של לא מייצר הכנסות בעצמו).
זאת הקללה של קולנוע, אומנות מאוד יקרה.
אם יש לך במה ושחקנים אתה יכול להעלות הצגה כמעט בחינם. כנ״ל לגבי קונצרט וכו׳ וכו׳ וכו׳
מה שנחמד במערכת התגובות של עין הדג,
הוא שאתה יכול לפתות עוד תגובה לכרבולית ולהתחיל דיון חדש על התגובה שלה, ושני הדיונים יתקיימו במקביל.
ולחדשות הרבה פחות נעימות - ברט ריינולדס הלך לעולמו
בן 82 היה במותו
https://www.hollywoodreporter.com/news/burt-reynolds-dead-deliverance-boogie-nights-star-was-82-831093
ראייה מספר 2,570,357 שאנשים ב-2018 לא קוראים טקסטים של אחרים
אף אחד (חוץ מהאסתטיקה של החבובות) לא מצפה שתקרא את כל התגובות לפני שאתה מגיב, אבל הידיעה הזאת מופיעה כבר בקצרצרים שאתה מגיב לו.
זה כתוב בסוף הקצרצרים
(ל"ת)
ברט ריינולדס גם כן לוהק לחדש של טרנטינו
אבל למרבה הצער לא הספיק לצלם את הסצינות שלו. חבל, יכל להיות אחלה סנד-אוף.
הנרי קאוויל כנראה לא סופרמן
לא אוהב לפרסם שמועות בפוסטים רשמיים אז נחכה עד שזה יהיה רשמי, אבל לעת עתה, כי זה בכל זאת מעניין:
אתרים רציניים מפרסמים שמועות שהנרי קאוויל וסופרמן כבר לא.
מי יחליף אותו? ובכן, עדיין לא ברור שהוא עף, אז הכל ממש ברמת השמועות אבל שם אחד תפס מאוד את האוזן – מייקל בי. ג'ורדן.
יכול להיות מאוד מעניין לראות את אלוהים מגלם גיבור על
(אוף,ה"בי" הזאת באמצע השם שלו ממש מיותרת)![!(-;!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_wink.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_wink.gif" alt="" width="" height="" />)
אם כבר אז עז משחקת את סופרמן
זה הרבה יותר מעניין
לא נעים להגיד אבל הוא אכן חוליה חלשה
ליתר דיוק, הוא מחזיק תפקיד שגדול עליו בכמה מידות.
במשך המון זמן חשבתי שזו פשוט בעיה של סניידר שביים אותו גרוע, אבל אז ראיתי את "משימה בלתי אפשרית" והבנתי שלבן אדם אין מספיק כריזמה.
יהיו שיטענו ההיפך.
למשל, תומר קמרלינג (בביקורת שלו על שם קוד מ.ל.א.ך:):
עד כאן מקמרלינג, ורבים חושבים שגם ההופעה של קאוויל במשימה בלתי אפשרית היתה בסדר גמור.
הנרי קאביל שחקן גרוע
אבל הוא הבעיה האחרונה של יקום DC.
ראיתי אתמול צילום מסך
מהטוויטר של הסוכנת של קאוויל כמדומני שטוענת שהוא נשאר בתפקיד והכל שמועות.
יש הטוענים כי מדובר במהלכים מצד האולפנים כחלק ממשא ומתן על שכר, וניסיון לאותת לקאוויל שהם מוכנים להחליף אותו אם יעשה צרות. אבל אלו שמועות לא מבוססות, אז מי יודע.
כך או כך, אם באמת יחליפו אותו- חבל. יש לי לא מעט תלונות כלפי DC, אבל הליהוק של קאוויל כסופרמן היא לא אחת מהן. ואני, כמו קמרלינג המצוטט למעלה, אהבתי אותו ב-"שם קוד מ.ל.א.ך" (לא היה אמור לצאת לו המשך, אגב?)
טריילר לבאסטר סקראגס
https://www.youtube.com/watch?v=_2PyxzSH1HM
הסרט החדש של האחים כהן שיגיע אלינו דרך נטפליקס עוד חודשיים.
נראה מוצלח לדעתי- לא ממש ברור מה העלילה, אבל כבר מורגשת היד של האחים כהן. מצד שני גם יחי, קיסר! נראה לא רע ובסוף התברר כפרווה למדי, אז נקווה לטוב.
טריילר לסרט החדש של רופרט וויאט
https://www.youtube.com/watch?v=uwZEdpe3N9g
עוד מישהו שם לב שלג'ו קורניש ("השכונה נגד חייזרים")
יש סרט חדש שכבר נמצא בפוסט-פרודקשן ויוצא בשנה הבאה?
https://www.imdb.com/title/tt6811018/?ref_=nm_flmg_wr_2
אני, למען האמת
ואני כל פעם מתלבט האם לפתוח לו דף סרט או לחכות שתהיה איזה תמונה ממנו
גארי קורץ, 1940-2018
השם אולי לא יצלצל מוכר לרבים פה, אבל גארי קורץ שהלך לעולמו לפני שבועיים הוא האיש שבזכותו יש לנו היום את "מלחמת הכוכבים". קורץ, שהחל את דרכו בחברת ההפקות של רוג'ר קורמן, שיתף פעולה לראשונה עם ג'ורג' לוקאס כמפיק ב-"אמריקן גרפיטי", מה שהוביל לגיוס שלו כשותף באפוס המדע הבדיוני השאפתני שלוקאס התחיל לעבוד עליו מיד אחר כך. כמו שמוסבר בלינק הזה:
https://www.newsweek.com/gary-kurtz-star-wars-died-empire-strikes-back-george-lucas-behind-scenes-1136955
קורץ הקים חלק גדול מהתשתית ששימשה להכנת הסרט, והחזיק ביחד את המרכיבים השונים שלו כשנדמה שהכל הולך להתפרק (וזה קרה לא מעט במהלך ההפקה). משם הוא המשיך לעבודה כמפיק על "האימפריה מכה שנית", אבל למרות ההצלחה הגדולה של הסרט הזה, חילוקי הדעות שלו עם לוקאס גדלו. לוקאס שאחרי "שודדי התיבה האבודה" החליט לזנוח את הכיוון המקורי שהסרט השלישי בטרילוגיה המקורית שלו אמור היה ללכת בו – האן סולו נהרג בקרב הירואי אחרון מול חיילי האימפריה, לוק נפרד בדמעות מליאה (שאיננה אחותו), האימפריה מתפרקת אבל הקיסר עוד חי (יטפלו בו בטרילוגיה הבאה) – לטובת כוכב מוות שני ואיווקים. מאוכזב ומתוסכל, קורץ עזב את לוקאס ויצא לדרך עצמאית. תחילת הדרך הזו דווקא בישרה טובות, כשהוא הפיק לג'ים הנסון את "הקריסטל האפל", אבל את האשראי שהוא קיבל מההפקה הזו הוא בזבז בנדיבות על הפקה אחרת, "בחזרה לארץ עוץ".
לזכותו של קורץ יאמר שהוא הבין שהמשך לקלאסיקה מסדר הגודל של "הקוסם מארץ עוץ", במיוחד כשהיא מגיעה ארבעים ומשהו שנים אחרי הסרט ההוא, חייב להיות בעל סגנון וחזון ייחודיים משלו. אי אפשר להגיד שהוא לא נתן למעורבים בהפקה ללכת הכי רחוק שאפשר עם החזון הזה. אבל אותו חזון הפך לטראומת הילדות של מי-יודע-כמה ילידי שנות ה-80. זה אחד מסרטי הילדים שעשו הכי הרבה סיוטי-לילה לקהל היעד שלהם.
משם קורץ המשיך לכל מני פרויקטים מעניינים, אבל לא כאלה שממש הותירו רושם. Slipstream, סרט מד"ב זניח משנות ה-80 בהפקת קורץ, זכור בעיקר בזכות היותו הסרט האחרון לעת-עתה בבימויו של סטיב ליסברגר ("טרון") עם הליהוק הלא-שגרתי של מארק המיל בתפקיד הנבל מאשר בזכות משהו שקרה בו. The Thief and the Cobbler זכור בעיקר בשל היותו סרט האנימציה המקולל ביותר בכל הזמנים, שמעולם לא הושלם באמת כפי שהבמאי ריצ'ארד ויליאמס התכוון להשלים אותו. 5-25-77 היה קומדיית-נעורים נשכחת על הרגע הקולנועי-ההיסטורי שקורץ עצמו היה שותף לו.
ובכל זאת, בזכות אותו רגע היסטורי, ובזכות העובדה שהאיש הקפיד לבחור פרויקטים לא הכי שגרתיים לעסוק בהם, מגיע לו פוסט לזכרו.