היום (בשעה מוקדם מהרגיל, 02:00 במקום 03:00) יערך טקס האוסקר ה-95.
אם לפני שנה הייתם אומרים למישהו ש"הכל בכל מקום בבת אחת" הוא הסרט המוביל לזכייה כנראה שלא הייתם מאמינים לו אבל הנה אנחנו כאן. אז האם הוא יהיה הסרט הראשון שיסחוף את האוסקר מאז "נער החידות ממומביי" או שמא הוא יצטמצם לממדים צנועים יותר או אולי בעצם יפסיד את הפרס הגדול לסרט אחר?
כל זאת ועוד ב-2 בלילה.
לא בטוח שיהיה פה עדכון חי, אבל נעדכן לכל הפחות את הזוכים והזוכות. עד אז הנה סטפני שו צועדת בשטיח האדום (באחד מהיקומים הרבים במולטיוורס).
הטקס נפתח במונטאז' די חמוד של כל הסרטים שיצאו השנה (טוב, לא כל) כולל הרבה מאחורי הקלעים שנגמר בבדיחה חמודה שבה ג'ימי קימל נוחת ממצנח לתוך הבמה.
ג'ימי קימל מתחיל במונולוג חביב שכולל טריוויה כמו זה שסטיבן ספילברג הוא הבמאי הראשון שמועמד בשש עשורים שונים, וזה ששני שחקנים מ"העולם על פי קליפורניה מן" (Encino Man) מועמדים לאוסקר (קי הי קוואן וברנדן פרייז'ר). כולל עקיצות יפות להנהלת HBO על ביטול "באטגירל" וכישלון "בבילון". יש גם כמה בדיחות מצחיקות: "השנה יש המון גיוון. יש אנשים מכל רחבי דבלין". טום קרוז וג'יימס קמרון דפקו שפשף. התייחסות שנייה לסטירה, כולל בדיחה מוצלחת: "יש לנו נהלים מחמירים. מי שיבוא וירביץ למישהו על הבמה יקבל אוסקר על שחקן ראשי", ועקיצה לא קטנה על זה שהאנשים בקהל לא עשו כלום אז. סך הכל מונולוג מוצלח.
אמילי בלאנט ודווין ג'ונסון מגישים את פרס הסרט המונפש עם בדיחה על זה שאמילי בלאנט רוצה לחתוך ודווין ג'ונסון חפרן. אין הפתעות – "פינוקיו" זוכה. גיירמו דל טורו הוא האדם הראשון שזוכה הן בפרס הסרט הטוב ביותר והן בפרס הסרט מונפש. הבמאי שהוא לא גיירמו דל טורו מודה לגיירמו דל טורו, "האיש מאחורי הכל – כולל בעיות השתייה שלי".
השנה נראה שהמונטאז'ים חוזרים, אם כי קצרים יותר מבעבר. התחלנו עם "אווטאר: דרכם של המים". ו.. מתחילים עם שתי הקטגוריות של שחקן ושחקנית המשנה? זה… מוזר. יאללה, למה לא. טרוי קוצור ואריאנה דהבוז מציגים יחדיו. מתחילים עם שחקן משנה. קה הוי קוואן! אריאנה דהבוז ממש דומעת כשהיא אומרת את זה. הוא ממש מתרגש.
והזוכה היא… ג'יימי לי קרטיס! "הכל בכל מקום בבת אחת" מתחיל סחף. לכאורה צריך פה סימן שאלה.
קארה דלווין עולה להציג את השיר מהסרט "ספר זאת כמו אישה", סרט שהוא, עובדתית, לא קיים.
מציגים את "המנצחת". בדיחת סטירה מספר 3 מצד קימל. ריז אחמד וקווסטלאב, זוכי האוסקר לסרט תעודי וסרט קצר, מציגים את האוסקר לסרט תעודי וסרט קצר. והזוכה הוא "נבלני". אני בעד. הבמאי מזמין את אשתו של אלכסיי נבלני לנאום. לא קשור לכלום אבל משהו בתלבושת של קווסטלאב גורם לו להיראות כמו טלטאבי. והזוכה בפרס הסרט הקצר הוא "פרידה אירית", שזה.. בסדר. "התלמידות" היה צריך לזכות, אני אומר לכם. טוב, מסתבר שזה יום ההולדת של אחד השחקנים וכל הקהל שר לו "יום הולדת שמח". זה חמוד.
מייקל בי. ג'ורדן וג'ונתן מייג'ורס באים לקדם את "קריד 3" ו/או לתת את הפרס לצילום. והזוכה הוא "במערב אין כל חדש". נשים צלמות יצטרכו לחכות ליום אחר.
דוני ין מציג סרט את השיר של "הכל בכל מקום בבת אחת". מקווה שבאתם ערניים כי זה שיר מאוד מרדים. הדברים על הבמה מנסים לפצות על גלולת השינה הזאת ו…. אולי.. מצליח? זה בעיקר נראה כמו רצף דברים אקראים.
מציגים את "נשים מדברות". סרט שהיה יפה יותר בשחור לבן. סמואל ג'קסון וג'ניפר קונלי מציגים את פרס האיפור. והזוכה הוא – "הלוויתן".ו…זהו? מה? משהו מאוד מוזר קורה באוסקר הזה. כבר פעם שנייה שמציגים קטגוריה אחת ואז חותכים. מה זה השטות הזאת. כלומר, אני מניח שהתשובה היא כסף. ועדיין.
מציגים את "רוחות אינישרין". ומעלים חמורה על הבמה! לכאורה ג'ני מהסרט! פול דאנו וג'וליה דרייפוס מציגים את פרס התלבושות. צימוד מוזר. והזוכה הוא.. "הפנתר השחור: וואקנדה לנצח". הפתעה! קטנה. אבל הפתעה. ועכשיו כולם לקום לכבוד שירת הנאטו נאטו. ואז להתחיל לקפץ. הקהל אכן קם על הרגליים. טוב מאוד. אגב, משום מה אתם חשבתם שהשיר הזה לא יזכה בקטגוריה שלו. ו..שוב רק קטגוריה אחת. זה מתחיל לעצבן מאוד.
וואו, ממש מתעקשים הטקס הזה לא לחלק פרסים. אחרי שוב נאום על המוזיאון הארור של האקדמיה, סלמה הייק ואנטוניו בנדרס מציגים את הסרט הבינלאומי הטוב ביותר. "במערב אין כל חדש" זוכה. תהיו מופתעים.
הציגו את "הפייבלמנים" ממש בקצרה וג'ימי קימל נראה מודע לכך שהטקס מתארך יתר על המידה אבל זה לא עוזר ליייייי. עוד בדיחת סטירה. אליזבת' אולסן ופדרו פסקל באים להגיש את הסרטים הקצרים שלא הוגשו עד כה. "הלוחשים לפילים" זכה וזאת זכייה סבירה ובינונית ומתסכלת כי פאקינג "התאספות" היה סרט מושלם. אולי אני גם יותר עצבני כי אני לא מאמין שאנחנו שעתיים לתוך הטקס ורק בפרס העשירי. עוברים לסרט המונפש הקצר. עוד רגע מישהו הולך להגיד "שנת הזרגים שלי". זה יהיה פדרו פסקל. למה לא. והסרט מפסיד לסרט הקצר של אפל+ שאין לי כוח לכתוב את שמו שמאוד יפה, מאוד חמוד, ומאוד מורכב ממשפטים לכאורה עמוקים וקצת בלתי קשורים. "אני יודע שאני אמור להגיד תודה, אבל כבריטי נוח לי יותר להגיד סליחה" זה משפט די מושלם.
ופשוט עוברים לליידי גאגא שמציגה את השיר של עצמה. יאללה. ליידי גאגא החליפה לטי שירט מה שכדאי להעריך והיא מופיעה את האמא מהשיר הלא מאוד מרשים שלה.
מציגים את "משולש העצבות". יו גרנט ואנדי מקדואל באיחוד חביב ל"ארבעה חתונות ולוויה אחת", ובאים להציג את פרס עיצוב התפאורה. יו גרנט קרא לעצמו "כיס אשכים". ערב קסום אכן. "במערב אין כל חדש" זוכה! הפתעה! סוג של! אולי אני סתם שמח ש"אווטאר" הפסיד פרס! לא יודע! "במערב" כרגע עם 3 פרסים.
הו וואו, אשכרה שני פרסים בפעם אחת! על ידי מגישים אחרים! ג'ון צו ומינדי קיילינג באים להציג את פרס הפסקול. והזוכה הוא "במערב אין כל חדש"! זה.. אה.. וואו. במערב עם 4 פרסים!
מציגים את "אלביס". אני בעד הקטע הזה, יש לציין, אם כי לא כאשר הוא בא על חשבון זה שכל רגע יוצאים להפסקה. אי אפשר גם וגם? בכל מקרה, אליזבת' בנקס באה להציג את פרס האפקטים וכמעט נופלת מהשמלה שלה. לידה יש דוב. היא מקדמת קצת את "חומר דוב" ויש פנטומימה חמודה ואין לה קול בכלל וזה מאוד חמוד ומגושם. והזוכה הוא "אווטאר: דרכם של המים". צפוי, וקצת נראה כרגע ש"אהבה בשחקים: מאווריק" ייצא מהטקס יתום.
ביט מאוד מוזר של שאלות מהקהל כדי שיהיה אפשר לשנות את הבמה. מציגים עכשיו את השיר של ריהאנה שמסתבר שהוא מוקדש לצ'דוויק בוזמן אז אולי הוא ייקח ל"נאטו נאטו" את הפרס? לא בטוח שעדכנו את האקדמיה על הסיפור הזה.
מציגים את "הכל בכל מקום בבת אחת". חושב שהוא הסרט עם המונטאז' הכי ארוך עד כה, אבל אולי הזיתי את זה. פלורנס פיו ואנדרו גארפילד מציגים את קטגוריות התסריט. קצת מתח, אם כי לכאורה אמור ללכת ל"הכל בכל מקום בבת אחת" ו"נשים מדברות". ואכן, הדניאלס זוכים בתסריט. למקדונה אין מזל בתסריט המקורי, הא? ואכן, שרה פולי. תזכורת שהסרט הזה ("נשים מדברות") עדיין לא מתוכנן להיות מופץ בארץ.
ג'אנל מונה וקייט הדסון מציגות את פרס הסאונד. האם בטעות "אהבה בשחקים" ייצא עם איזה פרס? כן! פרס ניחומים חביב. ועכשיו הן מציגות את פרס השיר וזוכה – "RRR", כצפוי, וזה למרות ששני שליש ממכם היו נגדו. אוקיי, זה נאום מעולה שבו הזוכה מדקלם גרסה משלו ל"Top of the World" של הקרפנטרס וכל הכבוד לכולם שהגענו לרגע הזה.
ג'ון טרבולטה עולה לבמה ומציג את ה"לזכרם". הוא די מתרגש, כנראה בגלל שהוא מקדיש את זה לאוליביה ניוטון ג'ון. אין חיים טופול. כנראה שנה הבאה. או שהם אנטישמים.
וזואי סלדנה וסיגורני וויבר מציגות את פרס העריכה. אמור להיות בכיסו של "הכל בכל מקום בבת אחת".והזוכה הוא, נו, הזה שהוא היה בכיס שלו. היה מביך אם הוא היה צריך להוציא את זה מהכיס רק בשביל להביא למישהו אחר.
ניקול קידמן ואידריס אלבה מציגים את פרס הבימוי. הדניאלס זוכים. ספילברג יחכה לאוסקר שלישי ביום אחר.
האלי ברי וג'סיקה צ'סטיין מציגות את פרסי המשחק הראשיים. מקווה שיילך להאלי ברי יותר טוב הפעם מאשר בפעם שעברה שהגישה. מתחילים עם שחקן ראשי. והזוכה הוא ברנדן פרייז'ר. מדי פעם סיפורי קאמבק עובדים. אוסקר שני ל"לוויתן". הוא מכניס את כל בדיחות הלוויתן שהוא יכול והוא נורא מתרגש.
והפרס לשחקנית ראשית הולך למישל יאו. "הכל בכל מקום בבת אחת" משחזר הישג די נדיר של זכייה ב-3 פרסי משחק מתוך 4 בטקס אחד. קייט בלנשט תחכה ליום אחר לאוסקר שלישי.
ו..בלי הפסקה? הריסון פורד פשוט מגיש את פרס הסרט? יאללה, מגיע לנו אחרי המריחה עד כה. תנו את הפרס הגדול ל"הכל בכל מקום בבת אחת" ונוכל להתפזר. והפרס הולך, כצפוי, ל"הכל בכל מקום בבת אחת" – הסרט הראשון מאז התקופה שהרחיבו את המועמדים שזכה ב-7 אוסקרים כולל הסרט הטוב ביותר.
מונולוג טוב, פינוקיו קיבל את האוסקר
מבחינתי we can call it a night
ואו, לא זכורה לי
אכזבה שהייתה כזאת ניכרת לעין כמו האכזבה של אנג'לה באסט.
רגע, מה?
רוב האנשים הימרו שנאטו-נאטו לא יזכה?
כמה זמן הטקס אמור לקחת?
(ל"ת)
טקסים לרוב לוקחים בין 3 ל-3 וחצי שעות
אני לא בטוח מה יקרה בטקס הזה. נראה שהם העבירו את רוב הדברים המאטים לתחילת הטקס מה שמצד אחד ראוי להערכה אבל מצד שני גרם לטקס לזחול עד כה בקטע לא בסדר בכלל.
הממוצע הוא בין 3 וחצי ל4 שעות
משמע קצת עברנו את מחצית הדרך
הזמן הסופי: 3:40
(ל"ת)
אוף.. לא מגיע ל'במערב' את פרס הפסקול
יש לו פסקול נוראי שחוזר על אותו צליל מעצבן שוב ושוב
ללא ספק
הגיע לבבילון יותר
אכן, זה הפסקול הנורא ביותר שזכה אי פעם בפרס (תואר שעד היום היה שמור ל"בבל")
(ל"ת)
סליחה, אבל פרס שהולך לגוסטבו סנטוללה לא יכול להיות פרס שהולך על משהו נורא,
פשוט כי כל מה שהוא עושה זה זהב.
טיעון רציני מאוד.
מזמין אותך להקשיב לפסקול בבל (הסקור, לא השירים!) ולדווח, בהנחה ששרדת עד הסוף, אם הצלחת לאתר שם משהו שניתן בכלל להגדרה כמוזיקה מקורית.
הטיעון שלך היה רציני? את המוזיקה של סנטוללה אני מכיר לא מאתמול.
ואת פס הקול של בבל אני לא צריך לשמוע – כי הפרס לא ניתן לפס הקול כיצירה שעומדת בפני עצמה.
להיכרות עם דברים אחרים של סנטוללה אין כל רלוונטיות לנושא.
במקרה של בבל הפרס ניתן על זה שהמצביעים כנראה לא הצליחו להבדיל בין השירים, ה- SOURCE MUSIC והשימוש במוזיקה קיימת, לבין הסקור המקורי שהולחן ייעודית עבור הסרט. ואני יודע את זה פשוט כי הסקור כמעט ולא קיים.
אז אם זה לא היה ברור - אני חושב שפס הקול שלו לבבל מעולה, ועובד נהדר בסרט, גם ברגעים שהצופה לכאורה לא שם לב.
והוא פחות עובד בתור יצירה מקורית, אבל הוא ממש לא צריך. אני מבין שמדובר ביצירה קצרצרה, ובמבט ראשון נראה שיש פה זלזול, אבל דברים כאלה צריכים להיבחן בקונטקסט של הסרט תמיד. בעינך השימוש ברצועות היה גרוע כי יש מעט מהן, בעיני זה היה מעולה כי זה פגע איפה ומתי שצריך.
זה לא בגלל שיש מעט מהן. זה בגלל שהן לא מורגשות.
אפשר להגיד הרבה דברים על בחירות האקדמיה בקטגוריה הזאת לאורך השנים – אבל הם באופן עקבי נותנים את הפרס לפסקול שהוא מורגש ונוכח ודומיננטי מאוד בגוף הסרט. לכן הבחירה בבבל – פסקול שקוף לחלוטין על גבול התת הכרתי – צורמת ומעלה בבירור את ההנחה שהם פשוט לא הצליחו להבדיל בין סוגי המוזיקה השונים שהופיעו בסרט, וגם לא טרחו לבדוק.
אני מסכים איתך
באקדמיה מצביעים לזוכה בפרס הפסקול על סמך צפייה בסרט מבלי לבדוק מה מזה הוא מוזיקה מקורית ומה לא (די בטוח שאחת הסיבות ש-'בבל' זכה באוסקר היא היצירה Bibo No Azora של ריוצ'י סקאמוטו שאיתה נגמר הסרט ו-'Iguazu' של סנטוללה שנכתבה שמונה שנים מוקדם יותר ואף השתמשו בה בסרטים אחרים לפני) ולפסקול של 'בבל' לא הגיע לזכות בעיקר משום שהוא נורא קצר (מה שמקורי ממנו) אבל המעט מוזיקה מקורית שהייתה שם הייתה טובה, לטעמי. לא ברמה של להתקרב לאוסקר אבל זה לא פסקול משעמם (כן, הוא איטי והוא בנוי על אווירה בעיקר אבל הוא עשוי טוב ונעימת הנושא נהדרת). אם כבר מתרעמים על זכיה בקטגוריה הזאת אז רק שנה לפני זה סנטוללה זכה באוסקר על יצירה קצרה הרבה יותר וטובה הרבה פחות ('הר ברוקבק').
אם כי אני לא מצליח להבין איך 'הכל שקט' זכה בפסקול השנה. גם בצפייה בסרט המוזיקה לא מורגשת בכלל חוץ מנעימה אחת בת שלושה-תווים שעושה חור במוח אחרי מספר שמיעות (והיא השתלבה רע מאוד בטקס האוסקר עצמו. זו לא מוזיקה שמתאים להשמיע אחרי רגע הזכייה של מישהו!).
להר ברוקבק, בניגוד לבבל, היתה לפחות נעימת נושא מקורית קליטה ובולטת
אני עדיין חושב שהזכייה שלו היא מאוד לא מוצדקת (במיוחד בהתחשב בתחרות שהיתה לו) אבל בניגוד לבבל היא לא מגונה.
לגבי "הכל שקט", אני באמת לא מבין את זה. לא רק שאין ממש מוזיקה בסרט (זה בעיקר עיצוב סאונד שמורכב מרעשים מכניים סטטיים), אלא שהפסקול אשכרה פוגע לדעתי בחווית הצפייה מרוב שהוא הולם בך באגרסיביות (אפקט דומה אגב היה גם לסקור המחריד של זימר ל"דנקירק").
גם ל-'בבל' הייתה נעימת נושא מקורית קליטה
שמופיעה ברצועה הנהדרת 'Tazarine'. יש גם נעימה ממש קליטה וממש טובה נוספת שמופיעה ב-'Desert Bus Ride' וב-'Amelia Desert Morning'. גם 'Morning Pray' מצוינת.
אני עדיין חושב שזה מעט מדי בשביל אוסקר אבל המעט מוזיקה מקורית שיש שם דווקא כן מצוין.
אלא אם אני טועה וגם הנעימות הללו לא מקוריות.
השאלה החשובה באמת היא מי היה מתחת לתחפושת של הדוב
(ל"ת)
ציפי שביט
(ל"ת)
הייתי בטוח שזאב רווח
(ל"ת)
אצלנו מהמרים על טום קרוז.
(ל"ת)
חשוב לזכור שצ'דוויק עצמו לא זכה
כשפשוט הגיע לאנתוני הופקינס יותר. אם האקדמיה הצליחה להתגבר על הפיתוי ההוא, אני נותן לה את הקרדיט גם הפעם, שהיא עושה את הבחירות שהיא באמת מאמינה בהן
היה צריך לתת לאינישרין לפחות את התסריט. בוז!
(וגם לתעלומה יוונית, אבל זה כבר היה אבוד מראש)
אז בסוף זה באמת קרה...
הכל בכל מקום בבת אחת זכה בכל מקום, ואגב כך השתיק טענות שהאוסקר מיושנים ולא רלוונטיים לאיזה עשר שנים לפחות.
סרט מולטיוורס עם ראקון, דילדו ובייגל. מי היה מאמין…
רק אתמול רוג׳ר דיקינס האשים את האקדמיה בסנוביזם, אז לא יודע.
לא נראה לי שהטקס עצמו ירגיע את הרוחות מי יודע מה.
כנ"ל
פיסת טריוויה -
אורך הטקס, נטו, קצר מאורך הבאטמן.