נערת בולין האחרת

מאת
חסידה שוטה
– פורסם ב 26 באפריל 2008Posted in: ביקורות

במקור: The Other Boleyn Girl
במאי: ג'סטין צ'דוויק
תסריט: פיטר מורגן
על פי ספרה של פיליפה גרגורי
שחקנים: נטלי פורטמן, סקרלט ג'והנסן, אריק באנה, ג'ים סטורג'ס, קריסטין סקוט תומאס

כמה מבאס להיות הנרי השמיני; הוא מחויב ללבוש בגדים שאפילו רקדני בלט היו מסרבים ללבוש, נכשל בתפקיד החשוב ביותר של כל מלך – להעניק לממלכתו יורש, נשוי לאישה מבוגרת ולא מושכת שבנוסף לכל גם היתה נשואה לאחיו הבכור, ומה שמתרחש בחדר המיטות שלו משמש לא רק כנושא הרכילות העיקרי של החצר, אלא גם סוגיה פוליטית סבוכה – שכן אם ימות המלך ללא יורש תיוותר הארץ בתוהו ובוהו. ההבעה העגמומית איתה הוא מסתובב כל הסרט בהחלט מוצדקת.

הדבר היחיד שיותר מבאס מלהיות המלך עצמו, זה להיות אישה בחצר המלוכה שלו. מרי ואן, האחיות היפות לבית בולין, לומדות את זה על בשרן. בחצרו של המלך הנרי (אריק באנה), כל בת יפה ורווקה – בעצם, "רווקה" הוא לא תמיד תנאי הכרחי – היא לא יותר מעוד פיתיון שאפשר להשליך לכיוונו של המלך על מנת לזכות בעוצמה ועושר. דודן של שתי בנות בולין לא מהסס לסחור בהן, כמו גם באחיהן ג'ורג', על מנת לשפר את מעמדו בחצר המלוכה הבריטית. כשהשמועות מדברות על כך שסר חינה של אשת המלך, הוא מחליט שהפילגש המלכותית תהיה לא אחרת מאחת מבנות אחותו. מרי, היפה וטובת הלב מבין השתיים (סקרלט ג'והנסון פעורת העיניים), כבר נשואה, וכך מוצאת את עצמה אן (נטלי פורטמן) השאפתנית מושלכת לרגליו של הנרי, בתקווה שתמצא חן בעיניו, תעניק לו יורש ותרומם את משפחתה אל מרומי חצר המלוכה.

אך לגורל תוכניות אחרות. בשל תקלה מצערת, דווקא מרי היא זו שמוצאת חן בעיני המלך ומוזמנת לחצרו. בעל או לא בעל, מרי מצייתת, אורזת את חפציה ונשלחת אחר כבוד למיטה המלכותית, שם היא מוצאת מלך רגיש, עדין ומתחשב, ומתאהבת בו. כך מתחילה יריבות קשה ומרירה בין שתי האחיות – מרי העדינה, שלא חשקה בתפקיד הפילגש מלכתחילה, ואן, לימים המלכה אן, שלא בוחלת באמצעים על מנת להתקדם במעלה הסולם החברתי. כאשר כוכבה של אחות אחת דורך, השניה נעלמת, וכך להיפך.

'נערת בולין האחרת' הוא מלודרמה היסטורית ששואבת את השראתה מאירועים היסטוריים שאין בדבר קיומם ספק, ומעצימה ומדגישה את התכנים הטלנובליים שכבר נמצאים בסיפור: שקרים, בגידות, ניאופים, אהבות נכזבות ונקמה אכזרית. חייו של הנרי השמיני והנשים הרבות שבחייו – שרבות מהן סיימו את חייהן באופן לא נעים – הוא אחת הטלנובלות הידועות ביותר שמציעה ההיסטוריה של בריטניה. השילוב העסיסי של תככים, מין והעיסוק בבית המלוכה, ובייחוד במלך הגחמני ותאב הבשרים, הוביל לכמה וכמה עיבודים שונים, ביניהם בספרים, סדרות וסרטים. 'נערת בולין האחרת', המבוסס על הספר 'בת בולין האחרת' מאת פיליפה גרגורי, הגיע לארץ במקביל לסדרת הטלוויזיה 'שושלת טיודור', שמספרת בדיוק את אותו סיפור. האם הסרט מדייק לחלוטין בכל הקשור לרישומי ההיסטוריה? נראה שלא, אבל החלקים המדהימים ביותר בסיפור – הדרך שבה חיי המין של המלך השפיעו על גורלה של אנגליה כולה – הם עובדות היסטוריות.

'נערת בולין האחרת' עמוס בתלבושות מפוארות, ובניית האווירה שלו מושקעת ומשכנעת, עד שממש האמנתי שאני נמצאת בחצר המלוכה האמיתית. הסרט נאלץ לטפל בסוגיה לא קלה – מדובר בסיפור מוכר בעל סוף ידוע, ועל הסרט היה לספר אותו בצורה שתהיה מעניינת גם למי שכבר יודע מה קורה בסוף. מאבק ההישרדות שהסרט מציג מעניין דווקא משום שידעתי איך הסיפור ייגמר – הציפייה הדרוכה לסוף מעמידה את פורטמן באורו של מי שנלחם מלחמה אבודה, ולפיכך היא זוכה באופן אוטומטי לאהדה מסוימת. העלילה מפותלת והתרחשות רודפת התרחשות – אף אחד לא נח לרגע ממזימותיו ותככיו. זה מרתק, אך גם עלול לעייף, וגורם לסרט להיראות ארוך יותר מכפי שהוא באמת.
כיוון שכך, טוב היה לגלות שהתסריט כמעט שאינו גולש לקיטש או למשפטים מעוררי חלחלה. בפעמים הספורות שהוא עושה זאת ("היא אחותי, ולפיכך, חצי ממני") המשפטים יוצאים בדרך כלל מפיה של מרי, ומשתלבים גם ככה בדמותה החלשה, כך שהם לא צורמים יותר מדי.

מרי, זו שמקבלת את מרבית זמן המסך והסימפטיה של התסריט, היא הפחות מעניינת מבין הדמויות: היא פשוט טובה ועדינה מדי, וג'והנסון אנמית על הבד מכדי לשוות לה עומק או עניין ממשי – אך שאר הדמויות, בייחוד אחותה אן, מפצות על כך. פורטמן, שחקנית בינונית בדרך כלל, מציגה על המסך דמות מעניינת ובעייתית: מצד אחד היא אכזרית, נקמנית וקטנונית, מצד שני, בהחלט אפשר להבין אותה. ברגעים מסוימים בסרט שנאתי אותה, וברגעים אחרים היא כמעט גרמה לי לבכות, בנחישות העיוורת שלה למטרה שאותה היא מבקשת להשיג. גם באלה וגם באלה הנוכחות שלה היתה מחשמלת, ולא יכולתי להוריד ממנה את העיניים.
הנרי השמיני של אריק באנה מחוויר בהשוואה לתחליף הטלוויזיוני שלו (ג'ונתן ריס מאיירס, שמגלם את אותו תפקיד ב'שושלת טיודור') – הוא משמש מטרה לדמויות האחרות אבל כמעט שלא עושה דבר מיוזמתו שלו, וכשלעצמו שומר על טון שקט ועגמומי כמעט לאורך כל הסרט. אך כשהוא מתפרץ, כל המרירות שלו יוצאת החוצה, ונותנת מבט חטוף על מה שרוחש אצלו מתחת לפני השטח, וגם אם הוא לא מלא כריזמה כמו פורטמן, עדיין היה מעניין לצפות בו.

'נערת בולין האחרת' לא מקדיש הרבה תשומת לב לממד ההיסטורי של ההתרחשויות, ובוחר להישאר יותר בתחום הטלנובלי, כנראה מתוך הנחה שכשבאים לראות סרט לא מחפשים שיעור בהיסטוריה או בפוליטיקה. בשורה התחתונה, 'נערת בולין האחרת' הוא מלודרמה היסטורית, וככזה, הוא מספק את הסחורה – המלודרמה שם, והיא עשויה היטב; לא קיטשית מדי, מעניינת, עשירה בתככים, מריבות ומזימות, עם דמויות מעניינות שמבוצעות היטב. הוא מספק שעה וארבעים דקות של צלילה לעולם שאינו קיים עוד, ויותר מכך – את האפשרות לראות טלנובלה בלי לפתח רגשות אשם, משום שאחרי ככלות הכל, אלה לא סתם שטויות – זה סרט היסטורי.

תגיות: