במקור: Over the Hedge
בימוי: קארי קירקפטריק, טים ג'ונסון
תסריט: קארי קירקפטריק ושות'
קולות: ברוס וויליס, גארי שנדלינג, סטיב קארל, וויליאם שאטנר, וונדה סייקס, ניק נולטי, אבריל לוין
סרט אנימציה ממוחשבת מס 21,706: 'מעבר ליער'.
אולפן: דרימוורקס.
חיות: דביבון, צב, סנאי, דורבן, אופוסום, בואש, דוב.
סלבס: ברוס וויליס, סטיב קארל, גרי שנדלינג, אווריל לוין, וויליאם שטנר, יוג'ין לוי, וונדה סייקס.
מחוות: 'ד"ר פיל', 'האזרח קיין', 'חשמלית ושמה תשוקה'.
מסר: משפחה היא הדבר הכי חשוב.
מסקנה כללית: זבל ממוח… רגע, תמחקו את זה – הפעם הסרט דווקא חמוד. מצטער, זה האינסטינקט.
'מעבר ליער' לא מהווה בשורה חדשה לעולם האנימציה, בעיקר כי הוא עוד וריאציה לנוסחה שמספר החורים מהם הצליחה לצאת בזמן כה קצר מהווה תקדים של ממש (חיות שעושות פארודיות בקולם של מפורסמים, וכל הג'אז הזה). מהרגע הראשון ברור מה יהיה הרגע האחרון, אבריל לוין היא לא שחקנית, ודילול קל של רגעי ה"מכות בפרצוף" היה מיטיב אתו בהחלט. באיזשהו מקום, הייתי שמח אם 'מעבר ליער' היה גרוע, וכך היה אפשר להכריז סופית שכל הז'אנר גמר את הסוס ולהיפטר בלב שלם מההרגל המותנה לפתח ציפיות בכל פעם שאולפן זורק שקל וחצי על תוכנת הנפשה. מאידך, אני קצת שמח שלמרות הכל הסרט, על כל פגמיו, מוצלח. כי מה אני אעשה, יש משהו בסרטים מוצלחים שפשוט עושה לי את זה.
סיפורנו מתחיל עם הגעתו של האביב ליער. השלג מפשיר, הפרחים מלבלבים, פסח בא, בעלי החיים קמים מתנומת החורף ומתחילים, בהנהגת הצב ו?רן, במבצע ליקוט מזון אינטנסיבי לקראת החורף הבא. שגרת המכרסמים מופרעת בברוטליות על ידי דבר מה גדול וירוק, שטוח וגבוה, שהתגנב ליער בזמן החרופ וחוסם את דרכם לעבר עצי הפרי. אותו דבר, להלן "סטיב" (או "גדר חיה"), מתברר במהרה כלא יותר מסימפטום להתפשטות פרבר אמריקאי טיפוסי בשטח שהיה פעם יער ירוק. החיות נרתעות מפני החלום האמריקאי, אבל דביבון בשם אר. ג'יי מפתה אותן במטעמים רווי צבעי מאכל וסוחף אותם לפרוייקט העברת מונוסודיום גלוטומט לצד הנכון של הגדר – בהתחלה הם סוחבים שאריות מפחי אשפה, אחר כך הם כבר הולכים על כל הקופה. אלא שאר. ג'יי הוא תחמן לא קטן, והוא למעשה מנצל את יצורי היער כדי לצאת מחובות ולהינצל מציפורניו האימתניות של דוב.
כקומדיה, 'מעבר ליער' מוצלח. מצחיק לראות את הדרמטיזציה שיוצרי הסרט מוסיפים לאקט כמו פתיחת חטיף, מבדר לראות הקריקטורות של תושבי הפרברים הסנובים, ומשעשע לראות את התייחסות היוצרים לפרטים קטנטנים כמו פסי שיזוף. כשהחיות מוצאות שימושים מגוונים ומועילים לאביזרים אנושיים, באופן שמזכיר טיפה – וסליחה על חילול הקודש – את 'וואלס וגרומיט', זה אפילו מאוד מצחיק. כשאר. ג'יי מסכם בחמש דקות את תרבות הצריכה המערבית, זה אפילו מצחיק בטירוף. כשדמות כלשהי מאבדת שליטה ומתרסקת לתוך כל דבר שעומד בדרכה – כפי שקורה יותר מדי פעמים בסרט – זה לא.
בכל אופן, ההברקה הקומית הגדולה של הסרט היא ללא ספק הסנאי. אחרי שימצאו תרופה לאיידס ויגלו כוכבי-לכת מאוכלסים במרחק, מישהו יצטרך לחקור את תופעת הסנאים שגונבים את ההצגה בסרטי אנימציה תלת ממדיים, שהולכת ותופסת תאוצה. לסנאי של 'מעבר ליער' קוראים האמי, מדובב אותו סטיב קארל ('בתול בן 40'), הוא היפראקטיבי ובעל הפרעות ריכוז חמורות, ועל אף היותו באופן ברור קומיק-רליף ותו לא, הוא לא טמבל. בדומה לסקראט של 'עידן הקרח', חבל שיש כל כך מעט ממנו.
ההאנשה של בעלי החיים המאכלסים בסרט מעולה, לשם שינוי. בעלי החיים שלא יצאו מעולם מתחומי הטבע לא משתמשים במושגים אנושיים ולא מבינים אותם מבלי לקבל הסבר מהדביבון. גם אם הם סופרים שבועות, הם מודדים אותם בעזרת הלבנה. המפגש הראשון שלהם עם אבני היסוד של תרבות הפרברים מובא לרב באופן אמין. העולם של בני האדם, למרות שהוא נגלה בעיקר דרך הצצות חטופות, עושה רושם של עולם חי ובועט. משברי השיחות של הצופות הצעירות עד לריהוט העדכני בבתים, נראה שטום ג'ונסון וקרי קירקפטריק ( אתם יכולים לקרוא להם "דרימוורקס") לכדו בכשרון את הדקויות של העולם הקטן הזה.
אפילו האנימציה מגניבה, ומזכירה שדרימוורקס הוא בכל זאת לא אולפן בשקל. הדמויות חמודות מצד אחד ומלאות אופי מצד שני, הרקעים מושקעים ועמוסים בפרטים. באמת יופי. רק בני האדם, אויביו המושבעים של כל סרט אנימציה, מעכירים קצת את השמחה. שתי הדמויות האנושיות שזוכות לתפקיד מרכזי – ראש ועד השכונה ומדביר המכרסמים – נראות בסדר גמור, ואפילו מדגמנות לא רע קימה מהמיטה ב-5:57 בבוקר. אבל מה עשו ילדי השכונה שמגיע להם לזוז כמו מתים-חיים? רגע, זאת סתם קטנוניות מצדי. אחרי הכל, הסרט לא עוסק בבני אדם. הוא עוסק ביצורים פרוותיים שנראים מעולה.
אני מניח שכל צופה שראה קמצוץ מיבול האנימציה האמריקאית בשנים האחרונות יתרעם על הנוכחות של גורמי אותה נוסחה מושמצת גם ב'מעבר ליער'. אלא שבמחשבה לאחור, היוצרים כמעט ולא עשו הנחות כדי להתאים את הסרט שלהם למבנה המקובל. קולם של סלבריטאים אכן בוקע מגרון החיות, אבל הם מגלמים דמויות של ממש, ואלו בעלות זכות קיום בפני עצמן; המחוות מועטות יחסית ומשולבות בטבעיות בסרט, ואם לומר את האמת, הן גם משעשעות; וכן, המסר הנדוש ביותר ביקום נמצא שם, אבל מאחוריו מסתתר, בקטנה, מסר הרבה פחות מובן מאליו, בהנחה שעוד לא הכרתם לילדכם את טיילר דרדן. אז כן, בהחלט היה טוב יותר לכולנו אם סרטי הז'אנר היו קצת פחות אחידים במבניהם, אבל זו לא ביקורת על תעשיית האנימציה האמריקאית מתחילת האלף השלישי. זו ביקורת על 'מעבר ליער'. ו'מעבר ליער', מה לעשות, סרט מאמי.
נשמע טוב
יופי! עוד סרט שאני מחכה לראות הקיץ!
בהסתמך על הטריילרים בכלל לא היה ברור לי מה זה המאדגסקר 2 הזה, ועכשיו, לעומת זאת, ברור לי מאוד שזה משהו שאני הולכת לראות בקולנוע.
אחלה ביקורת!
ולאחר שצפיתי בסרט... זהירות - תגובה מתלהבת +
אוקיי. אין ספק שזה הסרט הטוב ביותר שראיתי בחודשים האחרונים (מה גם שלפני חופשת פסח בכלל לא ראיתי סרטים השנה, ככה שאפשר להגיד שזה הסרט הטוב ביותר שראיתי מתחילת שנת הלימודים!)
אין לי כל כך מה להוסיף, אני שוב מודה בפה מלא לארמדילו שרק בזכותו הלכתי לראות את זה (הממ, אוקיי, ייתכן שהייתי רואה את זה בכל מקרה, כי פשוט הוזמנתי אז באתי, אבל רק בזכותו רציתי לראות את הסרט הזה !מחמאה נרגשת!).
פשוט לכו לראות. מצחיק בטירוף, וגם – האם ידעתם ששרלטן היא מילה באנגלית?!
אה! וגם – הדוב המפחיד ההוא זה היצור החביק ביותר שראיתי עד היום בסרט אנימציה.
זהו. *הולכת לפנק את עצמה בעוגיה*
אפרופו עוגיה
המשפט שהאמי אומר כמה פעמים בסרט, שנגמר ב"קוקי" – זה משפט אמיתי או רצף של ג'יבריש? ראיתי אותו כמה פעמים, בטריילרים ובסרט עצמו, ולא הצלחתי להבין. בתרגום הוא תורגם פשוט כ"אבל אני רוצה עוגיה" או משהו כזה.
אפרופו עוגיה
לדעתי הוא אכן מילמל שהוא רוצה את העוגיה. אבל מה אני יודעת, אני מסוג האנשים שמסתמכים על התרגום כשהם לא מבינים מה מדברים בסרט…
אפרופו עוגיה
לפי מה שאני הבנתי הוא אכן אומר "but I wanna cookie."
אפרופו עוגיה
יופי של זיכרון יש לי
בדקתי בטריילר, זה: "But I'd like a cookie"
אפרופו עוגיה
זה לא:
כי זאת אותה עוגיה כל הזמן …
אני עדיין לא מאמין
המשפט מופיע בטריילר הזה:
http://www.apple.com/trailers/dreamworks/overthehedge/trailer1/oth_lrg.html
הסוף נשמע אמנם כמו "I like the cookie", אבל אין שום דבר שנשמע אפילו במעורפל כמו But, ויש יותר מדי הברות.
בקשר למה שמסביב לסרט
אני תוהה מה פשר הפרסום הגורף לה זוכה הסרט "מעבר ליער". בסדר, סרט של דרימוורקס, אבל לעידן הקרח לא היה פרסום כל כך גדול, לא ראו אותו על תחנות האוטובוס ובכל פינה.
אפילו מכוניות עבר בשקט יחסית, מה הם נדלקו על הסרט ה'יחסית' שולי?
מה הופך אותו לשולי?
בימינו, מה שקובע אם סרט הוא "שולי" או "ארוע" הוא בעיקר גודל מסע הפרסום שלו. 'מעבר ליער' לפחות מפרסם במקומות הנכונים (כלומר, אצלנו! הנה, ממש בבאנר כאן מעליך! או שלא).
וגם הביקורת מאמי
והאם התכוונת לתעשית האנימציה מתחילת האלף השלישי? כי זאת של ראשית האלף השני עשויה להיות מאוד מענינת.
סרט נורא נורא חמוד
וזהו.
וואו. אהבתי כל כך הרבה דברים בסרט.
כבר כשהוא נגמר ידעתי שאני רוצה את הדיוידי.
השחקנים נהדרים, ולא זיהיתי אף אחד מהם עד לכתוביות, וזו כבר מחמאה. חוץ מזה, הם לא מנסים לעשות בכוונה קולות מצחיקים או ילדותיים (בניגוד לדיבוב העברי,למשל, כפי שמשתקף מהטריילר). מעבר לזה, והכי חשוב, הבדיחות היו קולעות לטעמי. למשל, אר. ג'יי מוביל את החבורה לעיר, מראה להם ג'יפ משפחתי גדול ומפואר ומסביר שבני האדם מנוונים ולא יכולים ללכת על הרגליים, ולכן זו התחבורה המקובלת. כשהם שואלים כמה אנשים מנייד כל מכשיר כזה, הוא אומר: "אחד".
נאום המוות השייקספירי של וויליאם שאטנר הוא יצירת מופת בפני עצמה, ועוד יותר שעשע אותי שהראו את הנאום גם מנקודת המבט של בני האדם, שלא מסוגלים להתייחס בכבוד הראוי לדקויות האינטונציה שלו (הם שומעים הכל כציוצים קטנים). והאמי מותק.
מזמן לא נהניתי כל כך מסרט – אנימציה או לא.
הרשו לי להיות קצת שניצקלייני,
ולהגיד שהסרט הוא לא רק מבדר וכיפי, אלא גם מאוד חריף וביקורתי. וזה כבר גורם לו להיות סרט ראוי, ששוה לתת לו צ'אנס. כל הדרך שבה הדביבון מציג את הפרברים היא מצחיקה מאוד באמת, לא רק בגלל אופן ההצגה, אלא גם שמציאות לא מאוד שונה ממנה. ואת זה הסרט מצליח להעביר מצויין, לא פחות מכל סרט פוליטי מתלהם סטנדרטי, וזה מצויין.
וגם בלי הפן הביקורתי, מדובר באמת בסרט מצויין: המחוות היו מצחיות (בייחוד עם הקטע של החתול וסטלה. קטע אדיר!), האנימציה הייתה מצויינת ומעלה, ובעיקר, הסרט היה מעניין, ומקורי ומיוחד. ויחסית לשנה האחרונה, נראה שלא יהיו הרבה סרטים שיוכלו להתגאות בזה. דריממורקס לא ברמה של פיקסאר, אבל בגלל סרטים כאלה יש מצב שהם עוד יגיעו אליהם.
דרימוורקס לא ברמה של פיקסאר?
בסך-הכל אולי לא, אבל אם משווים את היצירות העדכניות של שני האולפנים, הסרט הזה ו'מכוניות' – 'מעבר ליער' לוקח, ובקלות.
לא כל כך בקלות
לפחות לא על פי IMDB:
http://www.imdb.com/title/tt0317219/
http://www.imdb.com/title/tt0327084/
נראה לי שאומרים את זה רק בגלל שמפיקסאר מצפים להרבה יותר מדרימוורקס.
וחוץ מזה,
חייבים להודות שאם פיקסאר היו מבצעים את מעבר ליער התוצאה היתה טובה בהרבה.
יש הרבה אנשים שמתלהבים מפיקסאר רק כי היא פיקסאר.
כשיצא 'מוצאים את נמו' והיו כאלו שהעזו להגיד שהוא לא כזה טוב, מיד קמו עליהם אחרים ואמרו "מה, אבל זה פיקסאר. בטח שזה טוב". פיקסאר היא חברה שמקבלת נקודות בונוס על זה שכולם אוהבים אותה, ולכן – גם אם מצפים ממנה ליותר – סולחים לה בקלות, לעומת חברות אחרות.
נ.ב
בציונים של ימד"ב ל'מכוניות' יש כמעט פי 2 מצביעים לעומת 'מעבר ליער'. זה גם אומר משהו, על משהו. וזה לא שאני רומזת בזה ש'מכוניות' טוב יותר. גם לדעתי 'מעבר ליער' לוקח בהליכה.
יש הרבה אנשים שמתלהבים מפיקסאר רק כי היא פיקסאר.
אבל ברור שאם דרימוורקס היו מוציאים את "מוצאים את נמו" כולם היו מתפעלים.
אני מנסה לומר שבדרך כלל ההמון צודק.
אני לא חושבת שכולם היו מתפעלים,
ואני גם לא חושבת שלו פיקסאר היו עושים את 'מעבר ליער', הסרט היה יוצא יותר טוב.
אני לא חושבת שכולם היו מתפעלים,
ואת כן חושבת שדרימוורקס מסוגלים להוציא את "מפלצות בע"מ", "צעצוע של סיפור" ו"משפחת סופר על"?
הרי אנחנו לא מתווכחים על הבדל האיכויות, קורה שמתפשלים אבל ההבדלים ברורים.
אני לא חושב שפיקסאר היו מוציאים את ''משפחת סופר-על'' אם בראד בירד
לא היה מגיע אליהם. זה פרויקט שהוא פיתח בעצמו לפני שהוא הצטרף אליהם. אז כן, אם הוא היה לוקח אותו לדרימוורקס (אגב, לא דרימוורקס, PDI), הם היו מוציאים אותו.
רגע, זה הוכח מדעית?
אני דורש מחקר בינלאומי בלתי תלוי.
נו באמת. אמרתי את דעתי. לא את דעתם של גולשי ימד"ב. לא בסדר?
רגע, זה הוכח מדעית?
זה היה נשמע שאתה מדבר בשם כל העולם, סורי
במה מתבטאת האכפתיות של יוצרי מכוניות?
אני רואה את כל העניין הפוך: בשניהם הדילמה הזו לא מתרוממת מעל קלישאה נדושה שמועברת באופן רדוד. אבל בעוד ב'מעבר ליער' היא רק קישוט, ב'מכוניות' היא המהות- ואין בו כמעט כלום מלבד זאת. אפילו לא גגים מצחיקים או אפיון דמויות מוצלח.
נראה לי שנפלה טעות
אני משער שהמסקנה הכללית, בפתיחת הביקורת, היא שהסרט הוא "זבל ממוסחר".
במילה "ממוסחר" ה-ס' באה לפני ה-ח'.
לפיכך, יש לרשום: "זבל ממוס…" או לחלופין: "זבל ממוח…".
תודה.
הוא התכון לזבל ממוחזר
כאילו שממחזרים אותו,לא ממוסחר שכאילו ממסחרים אותו.
אה, אם ככה אז הכל בסדר
נו, לפחות עכשיו אני יודע לאיזה סוג זבל הוא התכוון. לדעתי זה זבל מוצלח יותר, אגב. כי זבל ממוחזר יותר ידידותי לסביבה מזבל רגיל.
אני חושבת שהכוונה ל''ממוחזר''.
כי הנוסחה הזו מיחזרה עצמה שוב ושוב.
אל תקשיב להם. הזבל ממוחשב.
כן, גם אני הבנתי את זה
כזבל ממוחשב.
איך הדיבוב העברי??
רק שתדעו רוני דואני מדבבת את הת'ר בגרסה העברית…
יפה שהם הקפידו
לקחת זמרת לאותו תפקיד.
ראיתי רק את הטריילר העברי, אבל הוא לא עושה רושם טוב. הקולות בסדר, אבל התרגום תמוה מאוד. אין לי בעיה לשנות פרטים בטקסט כדי לשמור על הבדיחות, אבל לתרגם "Sugar Rush" ל"מאנצ'יז" פשוט לא עובד.
הקולות לא בסדר.
מה שאני לא אוהבת בדיבוב לעברית זה שיש נטיה לנסות להפוך אותו ל"מצחיק". כששחקנים מדבבים סרטים בארצות הברית, אין להם בעיה להשתמש בקול הרגיל שלהם. בארץ כל שחקן מנסה לעשות קול אחר, מתיילד, חמוד, שכאילו-מצחיק לחקות במסיבות כיתה. איק.
הקולות לא בסדר.
זו הסיבה לכך שאני שונא למצוא DVD ובו סרט המדובב לעברית בלבד, בלי הדיבוב המקורי (דבר שהיה נפוץ מאוד בקלטות וידאו, וחשבתי שכבר נפטרנו ממנו…)
מעבר לכך שלרוב אדם אחד מדובב מספר קולות (ולא בצורה מקצועית…)
לאיזה סרט היה DVD כזה?
לאיזה סרט היה DVD כזה?
אני נתקלתי באחד הסרטים לפי אריך קסטנר (אמיל והבלשים החדש, אולי?), שהציע דיבוב עברי, או את שפת המקור הגרמנית, אך •ללא• כל כתוביות.
לרדת מהפסים(גם בקולנוע הוא הוצג רק בדיבוב).
יתרונות הוידאו
יצא לי לראות את 'צעצוע של סיפור 2' העברי גם בגרסת וידאו וגם בגרסת DVD. בשני המקרים הדיבוב זהה, כמובן (ולא רע בכלל), אלא שבגרסת הוידאו גם כל טקסט אנגלי הוחלף בטקסט בעברית, כולל טקסט עם אפקטים (למשל בטריה מסתובבת עליה כתוב 'עוצמתו של זורג') – ואילו בגרסת ה-DVD שום דבר לא הוחלף.
אני יכול לראות למה עשו את זה, אבל זה עדיין אומר שהאיכות הכוללת של המהדורה בעברית ב-DVD נמוכה יותר מאשר של המקבילה בוידאו.
יפה שהם הקפידו
"יפה שהם הקפידו לקחת זמרת לאותו תפקיד"
זמרת?
מוזר, אבל הנציג הבא של ''תופעת הסנאים שגונבים את ההצגה
בסרטי אנימציה תלת ממדיים", כבר בדרכו אלינו:
http://www.apple.com/trailers/weinstein/hoodwinked/trailer/
בהחלט.
טכנית,הסנאי מ hoodwinked היה לפני
הוא כבר יצא בינואר בארה"ב והגיע לDVD. ואני חשבתי שארמדילו יציין אותו גם כחלק מתופעת סנאי הסיידקיק.
אמנם הסרט לא עד כדי כך מרשים ויזואלית, אבל גם שם הסנאי גונב את ההצגה.
מוזר, אבל הנציג הבא של ''תופעת הסנאים שגונבים את ההצגה
אבל למה חיכו כל כך הרבה זמן עם הסרט הזה בארץ?
אם הוא היה יוצא בחורף הוא היה יכול להיות להיט, אבל כשהוא יוצא עכשיו עם תחרות מצד שני סרטי אנימציה יותר גדולים – אין לו הרבה סיכוי.
מה גם שהוא מוצג בארץ יותר כסרט ילדים ועד שראיתי את הטריילר לא חשבתי שהוא יצחיק גם אותי.
אם הוא היה יוצא בחורף, לא היה קיץ
בקיץ, הילדים יוצאים לחופש ויש להורים חודשיים לחפש מה לעשות איתם. בכל שנה, יולי-אוגוסט הוא הזמן לסרטים "לכל המשפחה" מאחר וזו התקופה בה הביקוש הכי גבוה. אותו כנ"ל בחנוכה ובפסח, רק באופן מצומצם יותר.
הוא ממילא סרט של קולנועי לב,
מה שאומר שהוא לא היה הופך ללהיט בקנה מידה ארצי.
זה נכון,
אבל עדיין אין הצדקה לדעתי לכזה מרווח.
מילא אם היו שומרים אותו לפסח.
זה לא שזה הפסד גדול.
הוא לא סרט טוב, ובביקורת שאני כותב אסביר גם למה.
אוי.
לא יכולת להודיע לי שאתה כותב ביקורת, ככה, לפני שעתיים?
פולנסקי, מסתבר, דווקא אהב.
http://cinemascope.co.il/?p=166
(בחלק האחרון של הפוסט)
האנימציה ממש חלשה
כאב לעיניים. נראה כמו קטעי מעבר של משחק מחשב
שערעוריה!
בדיוק צפיתי ב"מעבר ליער", ומישהו פה עשה העתקה בוטה, או צירוף מקרים מזעזע.
גם ב"כיפה אדומה – הסיפור האמיתי" וגם כאן יש סנאי נמרץ ובדיוק את אותה סצינת\בדיחת קפאין.
כיפה אדומה היה קודם, נכון?
'כיפה אדומה' יצא קודם (בארה''ב)
אבל קרוב לודאי שההפקה של 'מעבר ליער' התחילה קודם. וסביר להניח שזה סתם צירוף מקרים.
שתי סצינות הרבה יותר דומות זו לזו יש ב'עידן הקרח 2' ו'ג'ונגל סיטי' שיצאו כמעט באותו זמן. ועל הדמיון בין 'ג'ונגל סיטי' ו'מדגסקר' בכלל לא צריך להרחיב את הדיבור.
כנראה ש-Tiny minds think alike
יאי!
סוף סוף סרט שבא לי לראות.
דיווח בקרוב, אי"ה.
טוב, אז לא כל כך בקרוב.
הנה דעת מיעוט: הסרט הזה מאוס. לא איום ונורא, אבל כל כך סתמי ולמל"מ שבא לבכות על הבינוניות ההוליוודית המזעזעת שאכלה לי שעה וחצי של תשומת לב. לגמרי עוד מוצר בפס הייצור של סרטי האנימציה עם החיות והסלבריטיז, שכבר נהיה קלישאה להתלונן עליו – אבל למרות שכולם מזכירים את החיות והסלבריטיז, התכונות הבאמת בולטות של הטרנד הן:
1. בדיחות שכאילו אמורות לעניין מבוגרים אבל האינטליגנציה/המקוריות שלהן אפסית (כמו "סטלה!" או מונולוג המוות השייקספירי במקרה זה);
2. המון שיחות-נפש משעממות בין החיות בעלות המודעות הפסיכולוגית הגבוהה;
3. שום דבר לא מצחיק, ושום דבר לא מלא-דמיון או מלהיב;
4. העלילה מתפזרת ולא ממריאה.
אני מזהה את הטרנד עם שרק, אבל האמת שכבר "צעצוע של סיפור" הכיל את אותם יסודות. ונמאס מהם.
מה זה 'למל''מ'?
רואים שעוד לא התגייסת
לא מועיל, לא מזיק.
אמנם נהניתי יותר ממך, וחשבתי שהיו רגעים מבדרים. אבל בגדול, אני מסכים איתך.
אומנות, לא אמנות.
'מעבר ליער' אינו סרט חדשני, פורץ דרך, או אפילו מקורי במיוחד. אבל מה שיש בו, עשוי במקצוענות גדולה: דמויות שכתובות טוב ומשוחקות טוב, סצנה שמובילה לסצנה הבאה בצורה טבעית וזורמת, פסקול שמתחבר נהדר לעלילה, אנימציה נעימה לעין והומור משובח.
מבחינתי, להצליח ולהרים סרט שהכל בו מתקתק כמו שצריך זה הישג גדול בפני עצמו.
מיומנות, לא אומנות.
וגם מיומנות יכולה לשעמם.
אין לי זמן לנמק כרגע, בהזדמנות אחרת.
סליחה, לא הבנתי את ההבחנה.
אומן הוא בעל מלאכה שהוא בעל מיומנות במלאכתו, ככל הידוע לי.
כשאני קונה לחם אחיד, אני לא מצפה שיהיו בו עגבניות מיובשות או שיהיה מותפח משאור בן 200 שנה; אבל אני כן מצפה שיהיה טרי, לא מתפורר ובעל ניחוח המעורר את התיאבון.
'מעבר ליער' הוא לא לחם שאור, הוא לחם אחיד. אבל מאוד טרי.
האישה
סרט נחמד ביותר!
אכן הגזימו עם התעפפותם של בע"ח ופגיעתם בחפצים
החלק הכי מצחיק בהחלט היה כשהדביבון סיכם את כל תרבות הצריכה בחמש דקות
לסיכום:
מ-ו-מ-ל-ץ-!
ד"ר פיל שולטטטטטטטטטט! :)חחחחח
הרקון היה פשוט מאמי
אהבתי נורא את הדמות שלו
הללויה.
הסרט הזה הוא פשוט רכבת הרים.
הכל קולח, מהיר, חלק. הרבה יותר ידידותי לקהל מאשר "מכוניות". (שדווקא אהבתי)
ממש ממש אהבתי. (צחקתי המון)
הללויה.
הרכבת הרים הזו גורמת לפספוס. מאד לא משכנע, הסרט הזה
אני בטוחה שגם פיוצ'רמה לא המציאו
את הגאג של "איש שותה הרבה קפה ואז זז נורא מהר".
אני בטוחה שגם פיוצ'רמה לא המציאו
כן, אבל למיטב ידיעתי (ואשמח אם מישהו יאיר את עיני) הם היו הראשונים שהציגו את השימוש בקפה בשביל "האטת זמן".
קלווין והובס עשו את זה קודם
רק ששם היה מדובר בסוכר, ולא בקפה.
אני בטוחה שגם פיוצ'רמה לא המציאו
בכיפה אדומה אין סצינת סלואו מושן אלא פסט מושן.
אבל יש את הקטע הגדול עם הטייפ של המשטרה.
זו העתקה בוטה!
אני ראיתי את זה וחשבתי – "היי מגניב זה כמו בפיוצ'רמה", ואז חשבתי "בטח עשו את זה בהרבה מקומות, לא רק בפיוצ'רמה"
ואני שואל -
באילו עוד סרטים תלת-מימדיים, חוץ מבזה וב"עידן הקרח", הסנאי גונב את ההצגה?
לא זכור לי עוד מקרה כזה.
ואני שואל -
"מעבר ליער"!
ואני שואל -
טעות שלי ^^;;
"כיפה אדומה- הסיפור האמיתי"
וגם ב''עידן הקרח''.
ע ל ה פ נ י ם
לא מבין בכלל מה ההתלהבות.
זה לא סרט. זה אוסף רעיונות מוצלחים יותר או פחות, מוצגים באנימציה ממוחשבת.
הבעיה, לדעתי היא בקצב ההיסטרי. הדמויות לא מספיקות להיבנות, והסרט נגמר.
כמו כן, לא מורגשת בכלל דילמה אמיתית. מישהו מקריא מניפסט
הדביבון (שמדובב "רקון" וחבל) נתקע לחבורה בצורה לא אמינה לחלוטין, וזה משמיט את הקרקע מכל הסרט.
מישהו כאן השווה לנמו. עם כל הביקורת לנמו, נמו נבנה כראוי כמו סרט. עמוק, יפה ומשכנע.
לא הקשקוש הזה שנקרא מעבר ליער.
הדיבוב בעברית נורא
כלומר, לא הדיבוב עצמו, אלא התרגום. לקחתי את אחותי הקטנה לראות את הסרט בעברית, ודי הזדעזעתי מהתרגום – משום מה המתרגמים התעקשו לדחוף לשם סלנג שאמור להיות מגניב, אבל אני לא חושבת ששמעתי אי פעם מישהו משתמש בו, במקומות שבהם תרגום פשוט יכול היה לספק. בדיחות שלמות התפספסו, בלי שהיה כל ניסיון לשמר אותן – כל עניין ה-wazoo הלך לאיבוד איפשהו בלי שהרגשתי בכלל, ואז כשהגיע הקטע עם החיתול זה תורגם ל"זה מגעיל", או משהו בסגנון. ב"נאום האוכל" של אר ג'יי כשהוא אומר שבני אדם נקראים couch potatos זה תורגם ל"סמרטוטים" – מה רע בבטטת כורסא?
We live to eat, they eat to live – איזה סיבה יש לא לתרגם את זה ל"אנחנו אוכלים כדי לחיות, הם חיים כדי לאכול"?
ומשום מה המילה "אמפיבי" נשארה כמו שהיא. בהנחה שילדים לא יודעים מה זה "דו חי" אבל הם יודעים מה זה אמפיבי. ובכלל, היו כל מיני דברים ששונו מתוך הנחה שילדים לא יודעים מה הם, ולא ברור לי, אם הילדים האמריקאים יכולים להסתדר אם זה, למה שלילדים בישראל תהיה בעיה?
לחתול (שבעברית סטלה החליטה לקרוא לו טייגר… לשם שינוי דווקא נראה לי שנמר היה עדיף) בכלל לא היה מבטא חמוד כמו באנגלית, רוב הקולות האחרים היו בסדר והזכירו את המקור (דווקא של אר ג'יי לא היה מתאים לו במיוחד), אבל הקול של האישה היה ממש אובר דרמטי ונשמע כאילו הוא שייך לתיאטרון.
דיבוב זה לא תרגום.
כשמדבבים סרט לעברית, לא מספיק לתרגם את הדברים כלשונם – צריך גם לדאוג שהאורך של המשפטים יהיה דומה כמה שאפשר מבחינת כמות ההברות והצליל שלהם, כדי להתאים עד כמה שאפשר לתנועות השפתיים המקוריות.
דיבוב זה לא תרגום.
ברור שזה לא כזה קל, אבל אפשר להתאמץ קצת יותר. לילדים הדברים האלה לא ממש מפריעים, אחותי מאוד נהנתה, אבל ילדים לא הולכים לבד לסרט.
סלנג שאף אחד לא משתמש בו?
דוגמאות.
סלנג שאף אחד לא משתמש בו?
מצטערת, אני לא זוכרת דוגמות. אני יכולה להגיד לך ששמתי לב שהיה הרבה ממנו בתחילת הסרט כשאר ג'יי ווינסנט מדברים.
פאדיחות
נכנסתי לסרט עם עוד מישהו וחשבנו שזה סרט מצחיק כזה של דרימוורקס כמו שרק או מדגסקר אבל אחריי 10 דקות הסתכלנו אחד על השני ושאלנו אם נכנסנו לאולם הנכון. מסביבנו מלא ילדים קטנים שצוחקים שמישהו נופל וזה סרט על צבבבבים?
אז אמרנו שנצא בהפסקה אבל נחשו מה לא היה הפסקה…. איזה סיוט.
שנידלקו האורות התביישתי לצאת החוצה שייראו שנכנסתי לסרט כזה.
דיסני עושים סרטים יותר בוגרים..
מעניין
מה היה כ"כ מביך בסרט הזה מבחינתך שלא היה במדגסקר? הטענה העיקרית שהצגת עד כה היתה הנוכחות של צבבבבים בסרט, אבל במדגסקר היו זבררררות, אז זה מתקזז.
מעניין
הסרט היה הרבה יותר ילדותי ממדגסקר.
נחמד לזרוק הצהרות באוויר,
אבל נחמד אף יותר לפרט.
או במילים אחרות; הלכתי לסרט יחד עם אבי ועם אחותי הקטנה. אחותי הקטנה ואני נהנינו, אבא שלי פשוט עשה חיים משוגעים.
אמנם סרט מהנה, סך הכול, ויש בדיחות טובות, אבל זהו, נמאס.
ראיתי מספיק סרטים על חיות חמודות עם קולות של סלבס, שמתמודדות עם קשיים ומנצחות. לארמדילו, כמתבקש משמו, כנראה יש שריון יותר עבה ממני.
נא לשנות נושא. לסרט הבא מהסוג הזה אני לא אלך, אלא אם כן הביקורות עליו יהיו מאוחדות בדעה שזה לא סתם סרט כיפי, אלא סרט מצוין.
אבל אני דווקא מסכים!
או יותר נכון, אתה מסכים, כיוון שאני אמרתי את זה קודם.
כל הטרנד הזה באמת הפך לבלתי נסבל. אני פשוט חושב שלא מגיע ל'מעבר ליער' לשבור את גב הגמל, כיוון שבסך הכל הוא הרבה יותר טוב מ'מדגסקר' 'תפוס ת'כריש', 'ג'ונגל סיטי', 'רובוטס', 'צ'יקן ליטל', 'מכוניות' או 'עידן הקרח 1+2'. הגם שהשימוש שלו בחיות והליהוק הנוצץ שלו מוצדקים בהרבה. כחלק ממגמה, אני לא אוהב את 'מעבר ליער', אבל כמקרה לגופו מדובר בסרט קיץ משובח. וזו הסיבה שהביקורת עליו חיובית.
כן, ההבדל היחיד בינינו הוא
שבעיניי "מעבר ליער" היה די טוב, אבל לא מספיק טוב כדי להתגבר על תחושת השובע מהסרטים האלה. ולכן כבר לא נהניתי ממנו כמוך. נכון שלא "מגיע" לו להיות הקש ששובר את גב הגמל, אבל הדברים האלה נקבעים לפי הרגשה ולא לפי מגיע/לא מגיע.
ורק לפרוטוקול, אני זוכר את "רובוטס" כסרט טוב לא פחות מ"מעבר ליער", וטת "עידן הקרח 1" כסרט טוב יותר.
אני חושב שכדאי להשחיל לתוך הדיון הזה את המסר החברתי
ואני לא מדבר על "איזה כיף זה משפחה", אלא על השני, זה שכבר הוזכר בביקורת ובהרבה תגובות אחרות, זה שתוקף חזיתית את אורח החיים המערבי.
הביקורת על תרבות הצריכה נוכחת בכל כך הרבה צורות, שהיא לבדה מעלה את הסרט ברמה אחת לעומת רבים אחרים המאכלסים את הז'אנר המושמץ, והופכת אותו ליותר מעוד קומדיה ממוחשבת חביבה על חיות מדברות.
הניכור לטבע (דרך דמות הביצ'ית מהבית ממול); הצריכה המוגזמת והמיותרת; הגועל-נפש שבאוכל מעובד ועתיר רכיבים מלאכותיים; נביבות החלום האמריקאי (לגור בבית צמוד קרקע שנראה בדיוק כמו מליון הבתים שמקיפים אותו ולנהוג לבד במפלצת תעבורתית עם מקום לשמונה אנשים ועבירות של טנק); האגוצנטריות האנושית והרס הסביבה; הסדר האנושי הפדנטי לעומת היופי המתפרץ של הטבע הכאוטי (שורות הבתים הזהים, ההתעקשות על גובה כיסוח הדשא); וכן הלאה תיאורים, פיוטיים יותר או פחות.
כל אלה הומחשו עם המון הומור ובכל מיני רבדים, ואני בהחלט מעדיף שהילדים שלי יגדלו על זה ולא על החרא שמאכילים אותם בטלוויזיה, או על החומר החביב אך הריקני שאפשר לפעמים למצוא בקולנוע.
אני לא בטוח..
כשרואים את המפה, שממנה עולה שרוב שטח היער הפך לפרבר עירוני, ניתן להניח שמדובר לא רק באובדן של שטחי ליקוט מזון, אלא גם במוות של כל החיות שחיו פעם באותם שטחים.
נכון שהנזק לעולם החי לא מומחש בדרכים יותר מוחשיות לאורך הסרט, אבל כמו שהערת בעצמך, החופש העלילתי של הסרט בכל זאת תחום על ידי גבולות הז'אנר. ובהשוואה לסרטים רבים אחרים באותו הז'אנר, ל"מעבר ליער" יש בכל זאת ערך מוסף.
לצערי אין לי כרגע זמן (ונגישות מספיקה לאינטרנט),
אז אני לא אמשיך לנמק את הדעה שלי. נישאר באי-הסכמה.
אני חושב שהפתרון המקובל בימים אלה
הוא שכל אחד מהצדדים יכריז "ניצחנו", וכולם יהיו מרוצים.
תיזהר, הוא שמאלני!
אתה לא יכול להגיד לו דברים כאלה ולצפות שהוא יעבור על זה בשתיקה.
אני רוצה לחזק את ידיו של ארמדילו
ולהודות לו על הביקורת שרק בזכותה טרחתי לצפות בסרט בקולנוע.
אכן לא סרט דגול, אבל בהחלט העביר את הזמן בכיף, נהניתי מאד.
ההסבר של RJ על הרגלי האכילה של בני האדם היה הברקה כה משובחת שאפילו היא לבדה מספיקה עבורי.
אף פעם לא צחקתי ככה בקולנוע
ראיתי אותו היום, ופשוט כמעט כל הסרט צחקתי. היה מעולה. כל מה שאמרו מעלי- הסלואו מושן, הביקורת הסמויה והלא כ"כ סמויה, הסנאי, אפילו כל ההתקלויות הצחיקו אותי (טוב, לא כולם כולם, הרוב.) גם הקיטש בסוף היה נסבל יחסית.
לעומת מכונויות ששם הקיטש הגיע לרמה בלתי נסבלת.
גרסת הילד
היום ראיתי את הסרט עם הזאטוט (3 וקצת). לצערי, זה היה בגיל מלחה ירושלים, הקולנוע מהגיהינום, אבל מה לעשות והילד דורש שוחד פופקורן וכיסא מרופד בשביל לשבת בשקט מעל לעשר דקות.
הדיבוב סביר פלוס, אבל יש לי תחושה שפיספסתי די הרבה בדיחות בגללו: הקטעים הכי מצחיקים היו הויזואליים (העולם עוצר; פושט העור 3000 בפעולה וכדומה), אבל גם השאר נחמד מאוד.
הילד לא התרגש במיוחד, לכאן או לכאן: אף אחת מהדמויות לא עשתה עליו רושם מספק בכדי לזכור אותה חמש דקות אחרי שהסרט נגמר, אבל העלילה זזה מספיק מהר בכדי שהוא לא ישתעמם.
אני, בכל מקרה, מתכוון לראות שוב ב-DVD, ובשפת המקור.
גרסת האבא
מה אתם יודעים, מסתבר שהדיבוב מצוין. עכשיו כשישי לי נקודת השוואה, הם עשו עליו עבודה מצוינת. הוא משוחק טוב, לא מאולץ, ולא מפספס את מרבית הבדיחות (חוץ מאחת נהדרת, שורת ה"כזה, כאילו" של האופוסומית, שנשחטה בעברית). כמעט כל המדבבים עושים עבודה טובה כמו המקור, ובמקרה של הדוב (כן, אני יודע, ניק נולטה גאון, ובכל זאת) אפילו טובה יותר.
אני לא חושב שראינו את אותו הסרט
וואו, זה היה כ"כ משעמם, לא מצחיק, מרוח, נטול-השראה וכמובן סופר-דופר-ממוחזר…
למעט 3-4 סצינות טובות (הטובה בעיניי: סצינת האטת הזמן), אין בסרט הזה כלום. בזבוז של שעה וחצי מחיי.