אני מצפה להרבה תגובות מתפלצות בכל פעם שבה הסרט הזה יוזכר, כשבכל פעם אנשים נוספים יגלו את השם שלו, יפלטו "ארץ מה?" ואז ינסו להתרגל.
הטיזר-טריילר, שיצא לקראת קומיק-קון, נצמד למסורת "הקוסם מארץ עוץ" בכמה דרכים מעניינות. So far, so awesome.
הסרט "הקוסם מארץ עוץ" מ-1939 גם הוא התחיל בשחור-לבן, בסצינות שמתרחשות בקנזס, ועבר לצבע כשדורותי נחתה בארץ עוץ. בזמנו, הצבע ב"הקוסם מארץ עוץ" היה כמו התלת-מימד ב"אווטאר": זה לא היה הסרט הראשון שנוצר בצבע, אבל זה היה הסרט הפופולרי הראשון, ועבור צופים רבים זו היתה הפעם הראשונה שבה הם ראו סרט צבעוני. ההשפעה של הגילוי של הצבעים באמצע הסרט היתה בוודאי מהממת. ב-2013, זה כמובן יהיה סיפור שונה לחלוטין. מעניין כמה דקות אפשר יהיה להקרין על מסך בגודל 3×4 בשחור-לבן לפני שאנשים יצאו בזעם וידרשו את הכסף בחזרה. עוד שאלה: האם גם הקטעים בשחור-לבן יהיו בתלת-מימד?
זה בהחלט נראה מרתק ויזואלית. לא יאומן שריימי נמצא מאחורי משהו שנראה כל כך טוב.
למה שונאים את ריימי?
במה הוא חטא? ספיידי 3? זאת לא תמיד אשמת הבמאי. ולגביי מדהים ויזואלית הקרדיט מגיע למעצבים ולאנימטורים, אולי שליש לריימי.
זו באמת לא אשמת הבמאי
ריימי לא רצה בכלל את הוונום בסרט, אבל האנשים בחליפות ראו רק את הדולרים שאפשר לעשות מהמרצ'נדייז והכריחו אותו לכלול את הוונום.
לגבי הטריילר – נראה מדהים. אבל אותו דבר חשבתי על הטריילר של אליס, כך ש…
בהתחשב בכך שוונום היה הדבר היחיד בספיידרמן 3
שאפילו כמעט עבד, זו לא בדיוק נקודה לזכותו של ריימי.
אוי טראומת אליס...
כן, אז היה את אליס וזה היה גרוע, נכון- רשום שזה מאותם מפיקים (בדקתי: מתוך 10 מפיקים של אליס רק אחד שותף לאוז) וגם כאן יש (פריקוול ל) סיפור קלאסי. ותלת. כמות האנשים שמייד מקשרת לאליס מדהימה, הויזואליה באליס הייתה נקודת האור היחידה- אז מה עכשיו צריך להתייחס בחשדנות כלפי כל סרט שנראה טוב כאילו זאת סתם עטיפה למשהו רקוב? להנמיך צפיות זה סבבה, אבל רצוי להשאיר קצת התלהבות.
גם קרבות האנימציה הממוחשבת מזכירים את אליס
ולא מבשרים טובות על הסרט
תלת בשחור לבן!
אפשר לראות בתחילת הקליפ מישהו יורק אש שיוצאת מהמסגרת של 3:4 נראה כמו אפקט של תלת.
גם הכובע
שהוא זורק לו את הכובע לכדור פורח רואים שיהיה שם תלת, מרגישים סוג של הפרעה ב"כוח" כל פעם שזה קורה לא?
אני אנחש שגם
שברי העץ שמרחפים בחוסר כבידה יעברו "תלתיזציה"
התרשמתי. מאד.
(ל"ת)
נראה כמו eye candy
הניחוש שלי; זה ייגמר ברע כמו 'אליס בארץ הפלאות' (ולא רק בגלל הייחוס ההפקתי).
זה נראה ממש מצויין- ואז באו הקרדיטים כדי להנמיך ציפיות.
מהבמאי של ספיידרמן ומהמפיק של אליס בארץ הפלאות….
בדיוק מה שקרה לי.
מרגע שראיתי 'מהבמאי של ספיידרמן' רק הופתעתי שזה נראה טוב וחשבתי עד כמה מסריח הסרט וודאי יהיה.
שאלה
אני לא אוהב סרטים של גיבורי על באופן מיוחד. אני כן זוכר שכספיידר-מן יצא כולם התלהבו איך סם ריימי עשה סרט טוב מבוסס קומיקס. קצת מוזר לי פתאום שכולם מדברים כאילו ספידר-מן זה סרט כל כך מסריח שאפילו בטמן ורובין לוקח אותו. מישהו יכול להסביר מאיפה כל השנאה הזאת לסם ריימי מגיעה פתאום?
נראה לי
נראה לי שברגע שהוא לא רצה לעשות את ספיידרמן 4
(לפי השמעות החתימו אותו על שבע סרטים)
אז כולם התחילו לשנוא אותו….
תודה לאל שהוא לא עשה את ספיידרמן 4.
(ל"ת)
למה?
אני נהניתי מסרטי ספיידרמן, השלישי היה קצת חלש אבל חוץ מזה ממש אהבתי את הסרטים הם לא היו גרועים כלכך.
יש לי שתי מילים להגיד לך:
Emo Spiderman.
הדור שלא ידע את מוות אכזרי
באמת יש משהו קצת מוזר בעליהום הרטרואקטיבי על סם ריימי. אני די בטוחה שכששני סרטי ספיידרמן הראשונים יצאו הם לא התקבלו בצורה כזו – בייחוד לא השני, שביחד עם אקס מן 2 נחשב בזמנו לסרט הקומיקס הטוב בכל הזמנים. השלישי זה כבר סיפור אחר, למרות שגם אחרי שראיתי אותו לא חשבתי שהוא *עד כדי כך* זוועתי.
הסתכלתי על הפילמוגרפיה של סם ריימי לראות מה אהבתי שם
אז חיבבתי את שני הספיידרמנים הראשונים, וגם Drag me to hell היה אחלה. Evil Dead לא ממש עשה לי את זה. אבל גיליתי שם את "תוכנית פשוטה" הנהדר ממש שלעולם לא הייתי מנחש שהוא סרט של ריימי.
בכל מקרה, הוא אף פעם לא עשה סרט מהסוג הזה, והטריילר נראה סביר – אז אני מוכן לתת לו הזדמנות.
השנאה לריימי לא הגיעה פתאום.
ספיידרמן הראשון היה סרט מהנה. לא טוב אבל לא רע מדי. מעביר בכיף שעתיים מהיום. הקבלה האוהדת יחסית שהוא זכה לה הייתה כי לא היה למה להשוות אותו יותר מדי בזמנו, והוא אכן הגיע לאחר פיגועי התאומים והציג גיבור ניו יורקי למהדרין. לעומת זאת, כבר שם אפשר לראות את הבימוי הגרוע שלו עם אחת הסצינות המגוכחות ביותר בתולדות הקולנוע.
השני סבל מדיאלוגים מחפירים, משחק מזעזע, שעמומון טוטאלי בקטעים שהם לא אקשן (כמה רע אתה צריך להיות כדי לביים אקשן ב-200 מיליון דולר בצורה משעממת?), קטעי אקשן מרהיבים אך לא מלהיבים ובקיצור פיהוקון ארוך.
השלישי כבר היה מגוחך. מוגחך כי התברר שריימי מעולם לא הפסיק לעשות סרטי טראש ובי מוביז, ואילו הסרטים האלו נראו טוב יותר כי היה להם תקציב גבוה יותר. אחרי הכל, אני מניח שבסרט הראשון היה עליו הרבה יותר פיקוח מאשר השני והשלישי שבהם הוא נתן ל"כשרונו" דרור. שום דבר לא עבד בסרט השלישי. אם סרט כזה מרדים קבוצה של *בני נוער* *בקולנוע* אז כנראה שהסרט לא טוב.
לגבי כך שספיידרמן 2 נחשב לסרט הקומיקס הטוב ביותר בכל הזמנים, הרשה לי להגיב לחברים ב-פחחחח. בזמן שספיידרמן 2 יצא סרטי הקומיקס של העת החדשה, שאותם התחילו אקס מן וספיידרמן, לא היו רבים. היה את ספיידרמן, אקס מן, הענק, דרדוויל, הלבוי וליגת הג'נטלמנים היוצאים מגדר הרגיל אם אני לא טועה. בחברה כזו, לא פלא שהוא נחשב אחד הטובים .למרות שלדעתי הענק הוא הטוב מכולם ברשימה, ושני האקסמנים, הלבוי, הליגה וספיידרמן הראשון עוברים אותו. את דרדוויל לא ראיתי.
ואני רוצה להוסיף:
כן, היו אנשים שכבר כשיצא חשבו ש"ספיידרמן 2" הוא סרט הקומיקס הכי טוב שנעשה. גם היום יש אנשים כאלה.
ועם זאת, יש יהיו אנשים שחשבו אחרת. בביקורת על "ספיידרמן המופלא" מסתובבים מגיבים מכל הסוגים. הדיעה שלי על הטרילוגיה, לדוגמה, מאוד דומה לזו של יגואר, ואני לא חושב שהיא השתנתה עם השנים. מעולם לא היה קונצנזוס סביב הסרטים האלה, בעיקר כי מעולם לא היה קונצנזוס סביב שום דבר.
בנוגע לסרטי הקומיקס של אותה תקופה – שני האקס-מנים מעולים. כל השאר מדשדשים איפושהו למטה.
זה פשוט כל הקטעים המביכים האלה
ריימי מתמחה בלעשות כמה סצינות טובות ומרגשות ואז פתאום סצינה שתלמידי קולנוע בשנה א' היו מתביישים בהם.
ריימי עושה, בכוונה מלאה, בי-מוביז
שאמורים להיות מגוחכים ומוקצנים בו-זמנית.
סרטי ספיידרמן חרגו מהקו הזה, אבל הוא חזר לעצמו ב"קחי אותי לגיהנום".
מה זה אומר על הסרט החדש? בכלל לא ברור.
אולי התלת יתחיל רק בצבעוני?
זה יהיה הרבה יותר חזק!
אתם חושבים שיהיה הסבר
לכך שהקופים המעופפים נסוגו ברמת האדירות שלהם עד שדורותי תגיע?
בעייתו של כל פריקוול.
(ל"ת)
מילה קוניס היא דורותי ?
(ל"ת)
לא
היא המכשפה המרשעת מהמערב.
דורותי לא מופיעה בסרט.
לא, היא אחת מהמכשפות
הנה ראיון איתה (וגם עם פרנקו) על הסט של "ארץ אוז", בו הם מדברים קצת על התפקידים שלהם בסרט.:
http://www.5min.com/Video/ET-on-the-Oz-The-Great-and-Powerful-Set-517415518
נראה מעולה
השנאה האוטומטית לסם ריימי טיפשית לחלוטין. ספיידרמן 1 ו-2 היו רלוונטים ונכונים לזמנם, וספיידרמן 1 היה סרט שהתניע ומימש פוטנציאל בז'אנר שהיה אהוב והפך לאהוב ורווחי.
חוץ מזה שיש כאן סוללת שחקנים שאני מאוד אוהב, בניהם כמה מוערכים מאוד כמו גיימס פרנקו ומישל ווילאמס.
נקווה שזה לא יגמר כמו "אליס" המתיש…
ג'יימס פרנקו מבועת זה הג'יימס פרנקו מיוסר החדש.
(ל"ת)
נראה טוב
כל מה שסאם ריימי עשה תמיד נראה טוב. אני לא מבין את השנאה והביקורת כלפיו, במיוחד בצד הוויזואלי.
זה הבמאי שהמציא את ההנדי-קאם במוות אכזרי, שעשה את דארק מאן, את המהירים והמתים ואת ספיידרמן כמובן, שכולם, גם אם לא יצירות מופת, נראו ממש ממש טוב.
הבעיה בפסיידרמן 3 והשנאה לסאם ריימי
הבעיה בספיידרמן 3 היא שהסרט היה כל כך ארוך וכל כך מייגע שלאנשים נמאס וגם העלילה התפזרה באופן לא שווה ומבולגן (מה הקטע בלהתמקד באיש שהופך לחול אם אחרי פחות מחצי סרט אתם הורגים אותו) הדבר הזה גרם לאנשים לא לאהוב את סאם ריימי ולזלזל בו
מצטער מראש על ה
אבל, מה לעזאזל טוב במצלמה ידנית? האפשרות לא להבין מה קורה על המסך? הזכות לקבל בחילה? למה כל סרט שני כיום צריך להראות כאילו הוא צולם ע"י הומלס מסומם חולה פרקינסון?
ואל תגידו משהו על ריאליסטיות וכו'. אם שמתי לב למשהו אחד במהלך חיי, זה שהראש שלי לא רועד ונע לצדדים ללא שליטה כל הזמן כמו "חמוס גוסס"
אני מצטער שהוצאתי את זה עליך, גורו. אני פשוט חושב שזו אחת התופעות הכי בלתי נסבלות בקולנוע בשנים האחרונות. אני גם לא אתפלא אם התגובה שלי תמחק.
חצי מש״א
אני חושבת שבמקרים ספציפיים מאוד השימוש במצלמה ידנית רלוונטי ומתאים, אבל מסכימה שלנוכח תופעות הלוואי המזעזעות של צפיה בסרט שצולם כך (אהבתי את ״הזכות לקבל בחילה״) צריך להגביל את השימוש בה למינימום.
ממש כמו במקרה של התלת.
בקשר לריאליסטיות,
המטרה, נדמה לי, היא לא לגרום לצילום להיראות דומה לאיך שהעיניים שלנו רואות (כי הראש שלנו באמת לא מתנהג כמו חמוס גוסס). אלא להיות כמה שיותר דומה לצילום תעודי, כאילו הצלם במקרה נמצא בזירת ההתרחשות ותיעד את המתרחש. כמו בכתבת חדשות. וזה כן תורם לריאליסטיות של הסצינה, איכשהו.
אני אישית מאוד אוהב צילום ידני ורועד. קודם כל, הוא אף פעם לא גרם לי לכאבי ראש וכמעט תמיד היה אפשר להבין מה קורה על המסך (וכשאי אפשר אז זה לרוב באשמת העריכה וחיתוכים מהירים מדי). קשה לי להסביר למה. אולי הסיבה שאני אוהב אותו היא כי הוא קשה יותר לתכנון ולביצוע ולכן כשמתקבל שוט רועד טוב קל יותר להתרשם מעבודת הבמאי/צלם. ולא יודע, יש סרטים המצולמים במצלמה רועדת שאני לא יכול לדמיין אותם מצולמים בכל דרך אחרת. הבחירה של איך לצלם את הסרט היא חלק מרכזי מהאווירה שיש לו.
אני מבין את הקטע הכאילו תיעודי.
הבעיה שזה מעביר לי תחושה של היפראקטיביות וחוסר נוחות מוגזמת. אני פשוט לא מצליח להתרכז במה שקורה בסרט וכל תשומת הלב שלי מופנית לתנודות המצלמה. זה כמו שאני אדבר עם מישהו, ותוך כדי אנוע ללא הפסקה, ארעיד את הראש ואפצח בריקוד הורה אינטנסיבי. אתה באמת חושב שהאדם שאני מדבר איתו ישים לב למה שאני אומר, או שהוא כל הזמן יחשוב לעצמו: "למה אני בכלל מדבר עם הפסיכי הזה?".
הסרט היחיד שאני מצליח לחשוב עליו שהצילום הידני תרם הוא פרוייקט המכשפה, שגם אותו צלחתי רק בניסיון רביעי. סרטים אחרים בז'אנר דומה לא הצלחתי לסיים, וזה כולל את קלוברפילד. ברוב הסרטים האחרים שהשתמשו בצילום התזזיתי, אני כמעט בטוח שצילום רגיל ויציב היה מצליח לשפר את הסרט.
בגלל זה אני מחכה מאוד להוביט, ולפרוייקט ה-48 פריימים שאומרים שעשוי למחוק את תופעת הרעידה הזו.
ואני אשמח מאוד אם תוכל לתת לי דוגמא לשוט רועד טוב, אני פשוט לא מצליח לחשוב על אחד כזה.
רגע, אתה מדבר על צילום כתף באופן כללי
או מדבר על הז'אנר העולה של סרטי ה-found footage? חלק גדול מהסרטים שרואים בקולנוע (ולא רק ה-found footage) או שכוללים סצינות רבות המצולמות על כתף או שמצולמים כולם ככה. נגיד "משחקי הרעב" שיצא לא מזמן. אני לא יכול להיזכר בשוט ספיציפי שממש אהבתי (היה שוט של צמרות עצים שיצאו ונכנסו לפוקוס, שבהחלט לא היה אפקטיבי באותה מידה אלמלא לא היה רועד, זה כל מה שאני זוכר מהסרט) אבל גם לא היה אף רגע שבו הצילום הפריע לי. להפך, אני זוכר שאמרתי רק דברים טובים על הצילום בתום הצפייה שהשתלב יפה באווירה. נכון, כשהמצלמה רועדת זה תופס את תשומת הלב ומתחילים לעקוב אחרי תנועות המצלמה באותה מידה שבה עוקבים אחרי העלילה, אם כי זה לא בהכרח רע. יש במאים שלא רוצים שהצופה יישאב אל הסיפור ולשכוח שהוא בסרט. להיפך, הם מנסים להזכיר לך כל הזמן שזה סרט ולהראות לך איזה צלמים/עורכים/במאים נפלאים הם.
(אני לא יודע להתנסח, אני יודע. אבל אם כבר כתבתי – אשלח).
אפרופו סרטי found footage, הסרט היחיד שכזה שראיתי הוא "פרוג'קט X" ודווקא שם הפריע לי שהצילום יציב מדי. אם אתם רוצים שאני אאמין שאיזה ילד צילם את הסרט במצלמה הביתית שלו אל תגרמו לצילום להיראות מקצועי ויפה כל כך!
אני מדבר על צילום כתף,
שז'אנר ה-found footage הוא מייצג בכיר שלו.
את משחקי הרעב לא יצא לי לראות. נמנעתי מהסרט בגלל שראיתי בטריילר את תנודות המצלמה והחלטתי לוותר עליו. אני כנראה אנסה לראות אותו על המסך הקטן, בו לצילום הרועד יש פחות השפעה.
אני די תומך באסכולה שאומרת שבמאי טוב, הוא במאי שלא מרגישים אותו. כשאתה מסוגל להנות מהויזואליה של הסרט, מבלי להרגיש שהייתה שם יד מכוונת. במשך שנים רבות במאים הצליחו להראות לי עד כמה הם נהדרים במה שהם עושים, מבלי לדחוף לי את זה לפנים. הבמאים שמעדיפים צילום כתף בוחרים לקשור לעצמם את היד, לעבוד קשה יותר בשביל להפוך את הסרט לצפי, ואז להראות שהם מוצלחים, תוך כדי שהם פוגעים בסיפור עצמו.
אבל ברוב הסרטים הבמאים כן מורגשים.
יכול להיות שזה רק אני (כלומר משנינו, לא בעולם) אבל כל דבר קטן כמו שינוי בפוקוס, תנועת מצלמה מוצלחת (גם אם לא רועדת), מוזיקת רקע טובה או עריכה שמצליחה לשבור את חוק ה-180 מעלות ועדיין לעבור בשלום מסבים את תשומת לבי אל נוכחותם ועבודתם של היוצרים. יש יוצרים שעושים שימוש באמצעים אלו יותר מאחרים, אבל דווקא יוצרים אלו הם המוערכים יותר (את לא אוהב את הקולנוע של טרנטינו, למשל?)
וזה לא נכון שהם פוגעים בסיפור עצמו.
במאים שמבליטים את קיומם ומציגים גם את כישוריהם ביצירת שוטים יפים או בעריכה מתוקצבת היטב וכו' (או במילים אחרות, בימוי לא ריאליסטי) לא בהכרח פוגעים בסיפור (הסיפור הוא גם לא תמיד הכל בקולנוע). בפעמים רבות משתמשים בצריכה (צילום+עריכה) בכדי להעביר את תחושותיהן של הדמויות וליצירת הזדהות בצורה יעילה יותר (למשל *הסצינה* ב"127 שעות" *) או אפילו לקדם את העלילה (השימוש בvoice-over, למשל. או דרך כל מיני דימויים. לדוגמה הסצינה הזו מ"מעבר לכל חלום" *) ולפעמים זה סתם מרשים (הסלואו מושן אצל סניידר או הצילום המגניב ב"בלתי הפיך" *) או שזה מעניק לסרט את האווירה שלו. שכן מכל סיפור אפשר לייצר איזו אווירה שרוצים.
* ספוילר ל"127 שעות".
http://www.youtube.com/watch?v=2Vo3INoJZLA
המוזיקה, העריכה המהירה שקופצת בזמן (לא כרונולוגית, כלומר), הצילום הרועד מדי-פעם, משחקי הפוקוס וכמובן הסאונד (וכל הסרט, אגב, הוא כזה.). כולם אינם ריאליסטיים כלל אבל תאר את הסצינה בלי כל זה. היא בטוח הייתה שונה לגמרי ואני יכול רק לנחש שהיא גם הייתה הרבה פחות אפקטיבית וחזקה.
נ.ב – דאני בויל הוא במאי ענק והבימוי שלו הוא מורגש מאוד. לפחות בכל הסרטים שלו שראיתי.
* ספוילר ל"מעבר לכל חלום" (מקווה שראית לפחות אחד מהסרטים, פשוט לא הצלחתי למצוא סצינות לא מספיילרות ביוטיוב לסרטים הראשונים שעלו לי לראש). אגב, מדובר אולי (עם דגש על ה'אולי') בסצינה הכי אהובה עליי אי פעם. ולכן סתם רציתי לדחוף אותה לתגובה :)
http://www.youtube.com/watch?v=kXi4XxqcM78
* סצינת הפתיחה של "בלתי הפיך".
http://www.youtube.com/watch?v=-VALefjQCww
לא הצלחתי כל כך להעביר את מה שרציתי להגיד,
עריכה, תנועת מצלמה, שינוי פוקוס ומוזיקת רקע הם אכן דברים חשובים בסרט ומראים את הנוכחות של הבמאי. כל במאי משתמש באפקט כלשהוא כדי להעביר תחושה מסויימת. כאשר שוחקים את האפקט הזה במשך סרט שלם, קשה מאוד להתרכז במה שבאמת קורה. וזה לא משנה אם זה התנועת מצלמה האיטית במעבר בין דמויות של שיאמאלאן, הבזקי האור על העדשה אצל אברהמס, או המצלמה הרועדת. המצלמה הרועדת, (כמו גם האפקט של שיאמאלאן) אמור להעביר תחושה של אי נוחות. כאשר משתמשים באפקט במשך כל הסרט, אז במשך כל הסרט אני ארגיש לא בנוח. וברגע שהסצינה באמת תדרוש שאני ארגיש אי-נוחות, אני פחות אשים לב לכך.
במאי טוב אמור לדעת מתי להפסיק להשתמש באפקט. כשהוא לא מצליח הוא פוגע ביכולת שלי להנות מהסרט. בניגוד לשאר האמצעים, שמספר מועט יחסית של במאים משתמש בהם בצורה קיצונית, אפקט המצלמה הרועדת נכנס לכמעט כל סרט וסדרה, מה שגורם לי לתחושת מיאוס. אני בדרך כלל מנסה להמנע מסרטים בהם משתמשים במצלמה רועדת.
וכל זה בלי לדבר על אנשים שחוטפים בחילה משימוש מוגזם באמצעי הזה. (חבר שלי ראה את משחקי הרעב באיימקס באנגליה. הוא טוען שהוא עדיין מרגיש את השפעות הסרט הזה)
בקשר לדוגמאות שהבאת, ב-127 זו אכן דוגמא טובה לסצינה שבה המצלמה הרועדת מעבירה נכון את התחושה והיא אפקטיבית למדי. אבל, אם כל הסרט מצולם בצורה הזו, האפקט עובר בצורה פחותה. זה מוריד מתחושת השיא שאמורה להיות בסצינה הזו.
לא ראיתי את מעבר לכל חלום, (אף פעם לא הצלחתי להבין מה טארזם רוצה ממני), אבל הסצינה שהבאת נראית כאילו היא צולמה עם חצובה. המצלמה לא רועדת יותר מהרגיל. אם זה אכן צולם במצלמת כתף, אז עולה לי השאלה- למה? למה לצלם עם מצלמת כתף סצינה שהיה הרבה יותר קל לצלם אותה עם חצובה?
אני זוכר שראיתי את בלתי הפיך, אבל הסצינה הזו די פרחה לי מהראש.הסצינה הזו גורמת לי לתחושת ורטיגו קשה. אם זה מה שהייתי אמור להרגיש, אז כל הכבוד לבמאי. אם לא, אז זה היה די מיותר.
בתגובה שלי קצת התעלמתי מהדיון המקורי על צילום כתף
והתייחסתי לטענה שלך -"אני די תומך באסכולה שאומרת שבמאי טוב, הוא במאי שלא מרגישים אותו." פשוט רציתי לומר (ולהוכיח דר כמה דוגמאות) שזה ממש לא נכון.
ונכון, במאי טוב צריך לדעת לא להגזים עם האפקטים (אם כי לא ראיתי סרטים של אבראמס ושאמאלן, חוץ אולי מ'משימה 3' וחלק מ"החוש השישי", אבל ממש מזמן).
בקשר לצילום הרועד פשוט נצטרך להסכים שלא להסכים. כי אני ממש לא חושב שמצלמה רועדת אמורה להעביר תחושה של אי נוחות, ממש לא (לפעמים כן, אבל זה לא הדבר הראשון שאני מרגיש בכל פעם שהמצלמה אינה יציבה). אני בסדר גמור עם זה ומעולם לא חשתי בחילה בצפייה בסרטים המצולמים ככה (אני כן חש כאב ראש גדול כשעושים panים איטיים כשכל התמונה מטושטשת ולא בפוקוס, אבל זה לא קשור, וזה נעשה לרוב בצילום יציב יותר דווקא). חוץ מזה שיש רמה לאי יציבת של השוט, אני בטוח שסרטים המצולמים לכל אורכם בצילום כתף אינם רועדים לכל הצדדים כמו חמוס גוסס ב*כל* שוט ובכל סצינה. כי כשאני אומר צילום כתף רועד אני בכלל מתכוון למשהו כזה :
("רוזיטה")
http://www.youtube.com/watch?v=bal1ylLeGtI
והיא נראית מצוין ככה.
כשהבמאי מבקש להעביר רגש חזק במיוחד רק אז המצלמה תהיה רועדת במיוחד. לא ידוע לי על סרטים שכול כולם רועדים באופן קיצוני. ורק שאבין אתך, גם צילום כמו זה שבקישור למעלה או בקישור למטה* מפריעים לך?
* ("משחקי הרעב")
http://www.youtube.com/watch?v=_e3wADQ7IXw
אותי צילום כזה מגניב יותר מצילום סטטי (אבל זה לא נבון להשתמש בו תמיד, כמובן).
גם צילום כמו בקישורים האלו מפריע לי.
ואליהם התכוונתי. אני מודע שאנשים רבים אוהבים את הצילום הזה. אני פשוט לא מצליח. כל תנודות המצלמה האלו מפריעות לי. בקישורים שהבאת הצילום לא נראה כמו חמוס גוסס, אלא, לדעתי, כמו בזבוז כרוני של כשרונו של הצלם, והורדתו בדרגה לרמת צילום ביתי חובבני.
אני מסכים איתך בקשר למשפט שאמרתי על האסכולה. טעיתי בניסוח, ובתגובה שאחרי ניסיתי לתקן ולהסביר למה התכוונתי.
אז, כן. אני מסכים להסכים שלא להסכים.
דוגמה לבמאי שמשקיע המון בצילום ולא שמים לב בזמן הסרט:
אלפונסו קוארון.
למשל ב"ילדים של המחר".
כלומר, אני מסכים אתך.
אני דווקא שם לב (לרוב) לשוטים ארוכים.
הצילום ב"הילדים של מחר" היה אחד הדברים הכי מדוברים (גם פה באתר) בהקשר של הסרט. כך שהוא לא ממש לא מורגש.
מי לא שם לב לצילום של הסרטים של קוארון?
אחרי שראיתי את הגרסה שלו להארי פוטר התאהבתי בו, וזו הסיבה שראיתי את הילדים של המחר ואת ואמא שלך גמכן. העבודה שלו עם הצלם, העבודה שלו על השוטים באופן כללי – עוצרת נשימה.
סרט הוא, לדעתי, דרך ויזואלית להעביר סיפור
וככזה, הצילום אמור לשמש כלי למימוש המטרה הזו. כלומר, שוב לדעתי, כאשר הצילום מתנגש עם הסיפור והסצינה המסויימת, הוא הרבה יותר מורגש מאשר צילום שתורם.
ב"ילדים של המחר" השוטים הארוכים מסייעים להעברת רעיון העולם הדיסטופי המוצג, עד כדי כך שהצילום המושקע מתמזג עם הסיפור בצורה נפלאה, ומעניק לצילום את ההערכה שמגיע לו.
בסצינה שנתת מתוך משחקי הרעב, הצילום מתנגש עם הסצינה. מדובר על שני אנשים שמדברים ביניהם, והצילום נותן תחושה של תזזיתיות ואקשן שאין בסצינה. כן, גם מגניבות זו סיבה טובה לצילום מסויים, אבל אני לא חושב שצילום כזה מעביר תחושה כזו.
אז ההבדל ביני לבינך הוא
שאתה מצפה מהסרט *רק* לשמש כדרך להעברת סיפור שממנו תוכל ליהנות בעוד אני מצפה שבנוסף לזה הוא יחדש לי וירשים אותי בכל הקשור לצורת המבע הקולנועי שלו. בכל סצינה בכל סרט אני מנסה ליצור מרחק ביני לבין העולם של הסרט ומנסה (טוב, לא ממש מנסה, זה קורה מעצמו) להיות מודע לעובדה שמדובר רק בסרט ושאנשים עומדים מאחורי המצלמה ומכוונים את השחקנים/מזיזים את המצלמה ומחכה לראות איך הם יוכלו לשפר את חוויית הצפיה שלי (וכבר ציינתי קודם שקולנוע לא בא רק לספר סיפור, הוא בא להעביר חוויה שהמבע הקולנועי מייצר חלק לא מבוטל ממנה).
וכמו אמרתי כל זה לא ממש פוגע בסיפור. כי למרות הכל אני עדיין מצליח להזדהות עם הדמויות, אני עדיין במתח לדעת מה הולך לקרות וכו'. אולי כן, אולי אם לא הייתי יוצר את הניתוק הזה הייתי נהנה מהסיפור הרבה יותר, לא יודע. לא ניסיתי. אבל ככה יוצר לי ליהנות גם מדברים אחרים בזמן הצפייה מלבד הסיפור.
אני יכול להבין את המקום ממנו אתה בא.
הסיפור והדמויות שבו הם הדברים שבאמת הכי חשובים לי בסרט, ולדעתי כל שאר האלמנטים צריכים לשתף פעולה ולתרום לו. אך אני יכול להבין את הדרך שבה אתה מסתכל על הסרט.
רק באיזה שלב אתה שם את הגבול? מתי להערכתך צילום עובר את הגבול מלשפר את חוויית הצפייה שלך, לשלב שבו הוא פוגע בה?
אם אני אקח דוגמא של שני במאים בעלי סגנון דומה יחסית, עד כמה שקשה לי להודות בכך, טרי גיליאם וטארזם. לשניהם יש סגנון ויזואלי סוריאליסטי והזוי למדי. אבל בעוד את גיליאם אני מעריך מאוד ואוהב את הסרטים שלו, טארזם נתפס אצלי כמוגזם מדי. אני לא בדיוק יודע לשים את האצבע על מה בדיוק מפריע לי אצלו, אבל אני יודע שמסרטים שלו אני אהנה פחות.
ואם אוכל לחזור פעם נוספת (אני מבטיח, זאת פעם אחרונה) לעניין הצילום כתף. מה אתה רואה בו שמשפר את חוויית הצפייה שלך? איך צילום רועד שכזה מראה לך את יכולתו הטובה של הבמאי להעביר לך את החוויה שאתה מצפה לה?
הגזמות שכאלה בדרך כלל מפריעות לי להיות מסוגל להנות מהסרט.
רק לי זה נראה
ממש כמו "אליס בארץ הפלאות" של טימי ברטון?
עזבו את הקשר ההפקתי, ארץ עוץ נראית בדיוק אותו דבר כמו ארץ הפלאות.
המממ…
אולי אחרי ההצלחה של אוונג'רס הם החליטו לעשות שהסרטים יתרחשו באותו יקום?
הסרט הבא יהיה בארץ לעולם-לא, ואחר כך יבוא סרט שבו דורתי, אליס, ו-וונדי פותחות קבוצת תמיחה לנשים, ואחר כך מצילות את העולם מפלישת חייזרים כמובן.
*ספוילר*
אומרים שאחרי הקרדיטים יש סצנה שבה קפטן-הוק, הקוסם, והארנב הלבן אוכלים חומוס.
לא יכול לחכות!!!
Alan Moore already did it.
הוא כתב נובלה גרפית בשם Lost Girls שמפגישה בין שלושתן. ההבדל הוא שהיא פורנוגרפית לגמרי
http://en.wikipedia.org/wiki/Lost_Girls
והצעד הבא זה סרט ע'פ "מספר החיה 666" של היינליין?
(ל"ת)
נראה מאוד כמו אליס
כאחד שגדל על הסרט (כשהייתי קטן אחותי ראתה אותו המון והצטרפתי אליה) הארץ לא ממש דומה לסרט ולספר וזה הרבה יותר דומה לגרסא המחודשת של אליס (סרט שלא היה כזה גרוע לדעתי) ואני מפחד שגם עם סם ריימי שמביים הסרט יפגע בסרט המקורי
אם להשתמש במטבע הלשון השנוא, אהי"ש:
אני היחידה שהטיזר הזה גרם לה לחוסר התלהבות כרוני מהסרט?
אמנם העיצוב יפהפה, ובדרך כלל זה מספיק לי, אבל נראה שהעלילה תהיה מפגרת ממש וזהה לכל שאר עלילות סרטי magical kingdom, ובכללם עלילת אליס בארץ הפלאות שמן הסתם עולה בהקשר הזה.
"האין אתה היחיד שיכול להצילנו מהרשע על פי הנבואה?"
"אני הבלונדינית היפה והטובה/אני השחרחורת היפה והרעה. לכן אנחנו במלחמה שאין לנו שום דרך לפתור אלא אם כן תגיע אתה, אדם לא קשור ויפה תואר, ותנצח את השחרחורת בדרך מטופשת שיכלנו לחשוב עליה בעצמנו, ובכך תזכה בבלונדינית ותהיה אדם דגול כפי שאמרת."
טוב נו, אבל לפחות הקופים המעופפים עם השיניים יפים.
(הבהרה: ברור לי שזה רק טיזר ואולי אני טועה בהתרשמותי, נחיה ונראה).
לגביי המלחמה
יש מחזמר (ואולי גם סרט) שרץ שנים שמסביר את הסכסוך בין המכשפה מהמערב למכשפה מהצפון
אין עדיין סרט
אבל המיוזיקל מבוסס על ספר ונקרא wicked (אני לא זוכרת איך הוא נקרא בעברית)
"מרשעת"
(ל"ת)
המיוזיקל מבוסס על הספר "מרשעת"
שלא נכתב על ידי ל. פרנק באום.
אבל הוא מסביר אותה באופן שמנוגד לסרט הזה
לפי Wicked, המכשפות עדיין לא היו מכשפות כשהקוסם הגיע.
גם ב"הקוסם מארץ עוץ" זה כך.
(ל"ת)
נכון, שכחתי לגמרי
(ל"ת)
ולמען הסדר הטוב,
שלושת התגובות מסביבי לא היו כתובות כשכתבתי את ההודעה הזו. עם זאת, היה לי ברור שאני לא היחידה ש.
יפ.
זה נראה כאילו מאז שר הטבעות הוליווד לא התגברה על הדחף להפוך כל סרט פנטזיה למלחמה אפית בין כוחות השחור לכוחות הבלונד.
בהחלט
הבית הזה היה לגמרי האכלה בכתפית של המסר "זה הוריקן, כן? אתם יודעים – כמו בסרט המקורי! זה הדרך בה מגיעים לארץ עוץ!"
אגב, אם עוץ זה השם של המכשף (תרגום מוצלח לשם הסרט – "אוז העז") , אז איך קראו לארץ לפני שהוא הגיע לשם?
אהמ, באמת?
מן הסתם הוא אומר בתחילת הטריילר "אני רוצה להיות אדם דגול!" ואז הוא מגיע לארץ אחרת ושואלים אותו האם הוא האדם הדגול שאמור להגיע והוא מחליט לקרוא לעצמו *על שם* הארץ.
לא לפי תקציר הסרט
כפי שהוזכר בכתבה על הפוסטר, שמו של הקוסם הוא אוסקר והוא מקצר אותו ל"אוז".
http://www.fisheye.co.il/oz_poster/
מה שקצת יותר הגיוני, כי מי היה לוקח ברצינות יפאני שהיה מכנה את עצמו "ישראל הדגול"?
מה זאת אומרת
"קוראים לו אוסקר והוא מקצר את זה לאוז"?
זה הגיוני בדיוק כמו להגיד "קוראים לו אוסקר והוא מקצר את זה לעוץ". טוב, אולי התנועה שונה גם במקרה הזה, אבל כשמקצרים את השם אוסקר, בחיים לא מקבלים אוז. מקבלים אוס. אז המקסימום שאני מוכנה לקבל זה שהוא בכלל ספרדי, והוא אומר להם "מיי ניים איס אוסקר, באט יו קן קול מי אוס" והם חושבים שהוא פשוט לא יודע לבטא ז' וקוראים לו "אוז", זה ממש לא הסבר מתקבל על הדעת.
יותר הגיוני שהוא אומר לעצמו, היי, רגע, הגעתי לארץ מוזרה. וקוראים לה במקרה אוז. ולי קוראים אוסקר, וזה די דומה, לא? אז יאללה, נשנה את השם ל"אוז" ונתרץ שזה קיצור.
אני מפחד לתקן אותך, אבל
הקיצור של שמות שמתחילים ב- os ל oz הוא מאוד נפוץ, גם שמות משפחה (Osbourn) וגם שמות פרטיים כמו אוסקר. דעתך יכולה לנוח.
אוסבורן, מבוטא אוזבורן
אז הגיוני שיקצרו את זה לאוז, או אוזי.
אוסקר מבוטא אוסקר, אז לא הגיוני.
אני לא זוכרת את החוקיות שמסבירה איזה S מבוטא כ-ז' ואיזה מבוטא כ-ס' (בניגוד לחוקיות של איזה C מבוטא כ-ק' ואיזה מבוטא כס' ואיזה כ-צ', והפעם הגרש הוא לא בגלל שזו אות לבדה, אלא כמו למשל "קץ' פרייז" שאותה אני משום מה כן זוכרת) – אבל אוסבורן מבוטא כ-ז', ואוסקר לא, זה אני יודעת. ואולי זה יעזור: http://www.englishpronunciationpod.com/podcast_44.html
בכל מקרה, אם כך ואם כך – העובדה שהוא מגיע לארץ שנקראת אוז והשם שלו הוא אוסקר והוא קורא לעצמו אוז, מסבירה למה יש כאלה שחושבים שהוא האיש הדגול שאמור להגיע. נבואות וכאלה.
אוי, דיי...
קיצורים של שמות זה אחד הדברים המוזרים שקיימים.
ריצ'ארד – דיק? בינימין – בני? אלכסנדר – סאשה? מיכאל – מיקי?
איך אוסקר – אוז פחות הגיוני?
תכל'ס
ולאור זה שאני כולי מעוצבנת בגלל הבחורה שכולם הכירו כמיקה למרות שהשם שלה הוא בכלל מירב (מירב. איך מגיעים ממירב למיקה? !:-0!?) אז בכלל.
אבל אני לא רואה שום סתירה בזה שהוא הגיע דווקא לארץ אוז וקוראים לו אוסקר. ואגב, במרבית המקרים אנשים שקוראים להם אוסקר זוכים לכינויים כמו אוסקי אוס, אוסק או סקאר (כן, סקאר זה כשהם או החברים שלהם בקטע של להיות מאגניבים).
האמת,
אני לא יודעת אם אני מכירה מספיק אנשים שקוראים להם אוסקר בשביל להגיד לך איך מקצרים את זה בדרך כלל… :)
עם זאת, נראה לי שאוז זה קיצור מקובל. והנה, אנשים רנדומאליים באינטרנט (התוצאה הראשונה לשילוב Oscar + Nickname):
http://answers.yahoo.com/question/index?qid=20070607083421AAyvb56
שניים אמרו אוז,
בעניין "אוזי", אני חושבת שזה קשור לחיוקיות ה"מתי מבטאים אס כמו זי" וקשור לסיומת בתנועה.
(ואני דווקא מכירה כמה אוסקרים, והאמת היא שהם מבוגרים ולא קוראים להם בשם חיבה. משהו בשם אוסקר מעורר יראה כמו שהוא וקיצורים מפחיתים מערכו בעיני).
:)
אין לי מה להוסיף רק רציתי לסיים ברוח טובה, בקריאה שנייה יצא שקצת התנפלתי עלייך וזו ממש לא הייתה הכוונה.
![!לב!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_heart.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_heart.gif" alt="" width="" height="" />)
![!לב!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_heart.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_heart.gif" alt="" width="" height="" />)
![!לב!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_heart.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_heart.gif" alt="" width="" height="" />)
(ל"ת)
אני חושש מאוד שזה קטסטרופת אליס בארץ הפלאות 2
גם שם הטריילר נראה מבטיח, האנימציה משגעת, השחקנים מבריקים, הבמאי ידוע. ובכל זאת, אליס בארץ הפלאות היה הסרט הכי גרוע של טים ברטון מאז ומעולם. כבר למדנו שמלא אניצמיה מגניבה שמצויה בתוך עולם מגניב שמבוססים על ספר טוב יכולים להישחט לחלוטין על ידי תסריטאות גרועה ובימוי חסר מעוף. אחכה לביקורות על הסרט עצמו כדי לדעת אם צדקתי או (בתקווה) טעיתי.
קוף מכונף!
(ל"ת)
זה מה שזה היה בסוף?
נראה יותר כמו "מפלצת פנטזיה ג'נרית #14".
אין ספק שאני מחכה לסרט.
ג'יימס פרנקו הוא אחד מהשחקנים האהובים עליי, ואני חושב שאני אתעניין בכל סרט שלו שיוצא. הקטע הזה קרה לי רשמית אחרי "127 שעות" שאחריו התחלתי לראות סרטים אחרים שלו.
בלי קשר אליו, זה נראה ממש מגניב. כל הקטע של המעבר משחור – לבן לצבעוני היה מגניב ולפחות מהטריילר, נראה שהסרט הולך להשתמש הרבה בתלת מימד – כשדברים יוצאים מהמסך ואני בעד, כי זה אומר שהתלת כנראה יהיה שווה בסופו של דבר.
מסקרן.
זה נראה יותר מידי כמו אליס בארץ הפלאות
וזה גורם לי לחשוב ולפחד שזה יהיה סרט רע.
בואו נקווה שג'יימס פרנקו יודע מה הוא עושה (הוכיח את עצמו עד כה).
אני אוהבת את הקוסם מארץ עוץ
יותר נכון, אני ממש אוהבת את הקוסם מארץ עוץ.
אפילו אהבתי מאוד את הספר והמיוזקל "wicked".
אבל זה נראה מוגזם מידי (כמו שאמרו לפני, אליס בארץ הפלאות). שזה מצד אחד מצוין, כי גם הקוסם מארץ עוץ היה מוגזם, ומצד שני נראה שהוא מתרחק מהסרט המקורי מאוד, וחבל.
ומה הקטע עם החליפה שמילה קוניס (נדמה לי) לובשת באחד השוטים? פמיניזם והכל, אבל מכשפות באגדות צריכות ללבוש שמלות!
ואיפה השירים? זה לא יהיה מיוזיקל?
"פרנקוויני" של ברטון יהיה כולו בשחור לבן ובתלת-מימד.
מעניין איך זה יסתדר.
לא מגיע לו
לא מגיע לסם ריימי הכלום בפיתה הזה כזה כבוד. לא שיכול לצאת מסרט כזה משהו טוב בכל מקרה, עכשיו בעידן הרימייקים שכל מטרתם היא להרוויח עלינו כסף בזכות השם של הסרט מפעם ומעבר לזה נשארנו עם תסריט מחורבן, צפוי ומשעמם, שחקנים שמחקים את עצמם כי הם כאלה כוכבים גדולים ואפקטים מטורפים כבר רואים בכל סרט וזה פשוט אף לא מספיק כי הסיפור תמיד מחורבן. אה כן, ויש תלת שזה בטח יהפוך את החוויה ליוצאת מן הכלל… לא זה רק עוד כאב ראש ונחשו מה, הסיפור עדיין מחורבן. למזלנו יש את המפיק של אליס בארץ הפלאות, עכשיו אני יכול להיות רגוע… עוד יש תקווה. שידחפו את הרימייקים האלה לתחת השמן שלהם ויחשבו פעמיים לפניי שהם משחררים סרטים כל כך דבילים. באמת שלפעמים נדמה לי שיש איזשהי תוכנית בהוליווד להוריד במכוון את רמת האינטיליגנציה של האנושות רק בשביל למכור סרטים יותר טיפשיים כל שנה. לא הולך לראות את זה, לא בקולנוע ולא במגה אפלווד.
אני לא נרתע מסם ריימי או טים ברטון
השם שבאמת יהרוס את הסרט הוא "דיסני". בדיוק כמו ב"אליסה בארץ הפלאות".
ההומור השחור של סם ריימי והוויזואליות של של טים ברטון יכולים להיות שילוב אדיר, ודיסני ישאבו את כל זה מהם ויתנו לנו סרט הרפתקאות תלת מימד עם פיצוצים שכבר ראינו חמש מאות פעם, וזה ממש חבל.
טים ברטון?
איך הוא קשור לסרט?
אופס
היה אמור להיות בתגובה ל-Ori
המעבר הזה משחור ללבן משמח אותי!
אני רק ממש מקווה שהסצינה מהטריילר בה קורה החילוף, לא תהיה זו שבסרט. כי אחרת זה מאבד את האפקט, שכבר בטיזר הראשון אנחנו רואים את זה קורה. וגם שבסרט זה יהיה מעט.. מושקע יותר.
וגם, יתכן, ואני אומרת את זה מאד בזהירות בשלב זה כי אלה היו רק שתי דקות מסרט שלם – יתכן ואפילו התלת לא יהיה אסון.. היו כל מיני שוטים קצרים שיכולים ממש להצדיק אותו, במידה ושאר הסרט לא יפגם בגלל זה.
סה"כ, הטריילר עמד בציפיות שלי ממש. נורא התרגשתי לשמוע על הסרט, והטריילר לא גרם לי לחשוש לגורלו. אז יאי!!!!
לא לא. התכוונתי לומר משחור לבן לצבע. 0_0
טריילר מפתיע!
ציפתי לגרוע ביותר והופתעתי. אין לי ציפיות מהסרט הזה, אני זוכר את ההמתנה הארוכה, ארוכה שלי
לאליס(או עליסה או עליזה) וכמה התאכזבתי שראיתי אותו.
נחכה וניראה.
אכן, גם אני קיבלתי את התחושה שזה עלול סרט נוסף שבו האפקטים יותר חשובים מהעלילה… הטיזר לא עושה יותר מדי כדי לשכנע אותו אחרת, אבל נצטרך לחכות לטריילר כדי להבין מה באמת הולך בסרט.
ג'ון קארטר מאוז.
(ל"ת)
על מה אתה מדבר?
אנשים נשארו לראות סרט שלם בשחור לבן ובלי דיבורים, אתה חושב שהם לא יעמדו בכמה דקות בלי צבע?
אלה לא אותם אנשים
עושה רושם שהסרט הזה פונה לבני נוער. הם באים לראות סרט הרפתקאות-פנטזיה והם מקבלים 10-15 דקות בשחור לבן. השווה למשל לג'ון קרטר ממאדים.
כמה אנשים?
"הארטיסט" הכניס בארה"ב 45 מיליון דולר. זה סכום עתק עבור סרט אילם צרפתי בשחור-לבן, אבל אם אלה יהיו ההכנסות של "ארץ אוז" זה יהיה כשלון קופתי קולוסאלי.
קיבלתי
(ל"ת)
מעניין כמה אנשים נהרגו וייהרגו ע"י טורנדו
בניסיון להגיע לארץ עוץ / אוז.
אנחנו בטוחים שזה לא "אוז בארץ הפלאות"?
כאילו, זה נראה שהמפיק ההוא הביא ביחד איתו גם את כל השרטוטים של ארץ הפלאות.
I understood that reference!
רע ככל שיהיה, אני לא מאלה ששונאים את סאם ריימי בגלל "ספיידי 3". סרט אחד לא עושה קריירה, או מכתים את כולה. אני לא אומר שהוא לא היה גרוע, אבל לפני התקופה של סרטי מארוול ונולאן, "ספיידי 2" היה לדעתי אחד מסרטי גיבורי-העל הטובים ביותר, אם לא ה-. לגבי טים ברטון….כן, זה קצת יותר הוריד לי את החשק.
אבל היי, זה נראה מאוד יפה ויזואלית, ג'יימס פרנקו ומילה קוניס שם, ונראה כאילו התלת-מימד באמת מוצדק. מצד שני, זה היה נראה ככה גם בטריילר של "ספיידרמן המופלא", ותראו איך זה נגמר…
בקיצור, לדעתי הסרט הזה יכול להיות ממש טוב, או ממש רע. אבל בינתיים, אני רוצה לראות אותו.
דורש קרדיט על כותר המשנה של האתר!
או לפחות הודאה בכתב (…) שהבדיחה המפעפעת "אוזו אזה ותופר" הומצאה על ידי, הרבה לפני שהיא עלתה לאתר…
http://www.facebook.com/fisheye.co.il/posts/492474904112801
אופס. לא זכרתי את זה. קבל קרדיט.
(ל"ת)
תודה!
(ל"ת)
יש 2 סרטי אוז ל-2013? אחד מצויר ואחד לא?
מקווה ששניהם יגיעו לארץ.
כן.
הסרט השני הוא "Dorothy of Oz", מין המשך ל"הקוסם מארץ עוץ". אבל אני לא לגמרי בטוח שהוא יצא ב-2013 או בכלל. הוא מופק על ידי אולפן אנימציה שלא שמעתי עליו, וככל הידוע לימד"ב עדיין אין לו אולפן שיפיץ אותו, או תאריך הפצה.
ראיתי שההפצה היא מאוד זעירה, אבל כתוב שהוא יצא ב-2013. הוא לא נראה כזה טוב על כל פנים.
לא מעורר ציפיות גבוהות
העיצוב הוויזואלי נראה מצועצע בצורה שמזכירה מדי את "אליס בארץ הפלאות" (התגובה של קסם במקום). וגם המוזיקה בטריילר, כמו רוב הדברים בו, משדרת בומבסטיות (ממוסחרת…) שלא עושה נחת לסרט הישן והחינני.
אני דווקא אוהב פריקוולים.
אולי בסרטים זה לא כל כך הלך עד עכשיו אבל ביצירות אחרות כן.
לפריקוולים יש פוטנציאל להיות טובים אפילו יותר מהמקור כשחושבים על זה שהם כמעט תמיד נגמרים בסוף רע.
אפילו במקרה של "הרובוטריקים" למשל המשחק War of Cybertron שמשמש כפריקוול הוא ממש טוב ומספר סיפור מרתק בהרבה ממה שהיה אפשר לראות בסרטים העלובים.
אז כעיקרון הרעיון פה נשמע מעניין. הרי גם פה אמור להיות סוף רע, לא? גם לקוסם וגם למכשפה שעוזרת לו.
הפריקוול האהוב עלי, או לפחות אחד ה-, הוא בכלל מטלוויזיה
פרק הסיום של העונה הראשונה של "לגדל את הופ" מתרחש חמש שנים לפני תחילת העונה, והדקות האחרונות שלו, שמראות איך כל אחת מהדמויות הגיעה למצב שבו היא הייתה בתחילת הסדרה על רקע השיר "Home", הן אולי האהובות עלי מהשנים האחרונות בטלוויזיה. בקולנוע אני זוכר אולי פריקוול אחד שבאמת דיבר אלי, והוא "אקס מן: ההתחלה". מצד שני, הוא גם סרט האקס מן הראשון שראיתי, כך שה"פריקווליות" שלו לא הייתה משהו מיוחד בשבילי. אולי אפשר לומר שהבחירה התסריטאית הזאת, של לספר סיפור שמתרחש לפני תחילת העלילה, היא בחירה שמתאימה יותר במדיומים אחרים.
הין בעיקר שני דברים שהפריעו לי:
1. העיצוב. כן הוא יפה מאוד מאוד יפה. אבל זה לא "הקוסם מארץ עוץ". כבר כמה מגיבים פה השוו את העיצוב ל"אליס בארץ הפלאות", אבל פשוט אי אפשר להמנע מלהגיד שהעיצוב נראה כאילו נלקח מהסרט הנ"ל. אבל ב"אליס" העיצוב התאים. ארץ הפלאות היא מקום ביזארי לחלוטין, והעיצוב בסרט של ברטון התאים לחלוטין לארץ הפלאות. בסרט הזה, העיצוב נראה, איך להגיד את זה בלי שזה ישמע מגוחך… עשיר. מדי. העיצוב בסרט המקורי, שלפי הפוסטר נראה שהסרט נשאר נאמן אליו, היה יותר פשוט: שדה פרחים פה, יער אפל שם, ללא המון התחכמויות. כנראה זה בגלל שהסרט ההוא יצא לפני 70 שנה, והיה קשה אז לייצר עולם כה עשיר בפרטים אבל בפשטות ההיא היה מעין קסם שנראה כאילו נעדר מהסרט הבא. זה ממש הפריע לי כשראיתי את הטריילר.
2. הרחבת המסך לאחר שג'יימס פרנקו מגיע לעוץ. די ברור שזה מחווה לסרט המקורי שנפתח בגווני חום עתיקים כאלו, אבל היוצרים של בסרט ההוא לא אמרו "היי, בוא נעשה פתיחה של סרט תקופתי, ואז כשדורותי תגיע לעוץ נראה להם את הבשורה הבאה בעולם הטכנולוגיה!" אלא "היי, בוא נעשה פתיחה שתשדר את השיעמום הטוטאלי בקנזס, וכשדורותי תגיע לעוץ נראה לה כמה צבעונית הארץ ההיא, מה שרק עוד יותר ידגיש את האפירות המדכאת בקנזס!".
למרות זאת, נראה מסקרן.
האמת שזה ממש נכון.
העיצוב היה מקסים מבחינתי, ומהסרט ההוא על אליס התעלמתי עוד כשהוא יצא (ומטים ברטון, באופן כללי, כבר כמה שנים שאני מתעלמת. קשה לי להבין איך אנשים אחרים עוד לא התחילו עם זה). אבל משהו בעיצוב הקסום כן הטריד אותי, רק לא ידעתי לשים על זה את האצבע. עד התגובה שלך.
תודה!
זה אכן יותר מדי. וזה לא מתאים לארץ עוץ. או אוז.
(ולגמרי משפט הסיום שלך. ואף על פי כן – נראה מסקרן)
(ל"ת)
ככה זה גם בספר, אגב
בפרק הראשון המילה "אפור" חוזרת על עצמה בלי פרופורציה.
אני יודע, יצא לי לקרוא כמה פרקים מהספר
מה שכן, אף פעם לא אהבתי את העובדה שהסרט מתחיל בשחור-לבן. כלומר, כשאמרו בספר שקנזס היא מקום שחור לא התכוונו שהוא סרט שחור-לבן. פתרון הרבה יותר טוב לדעתי היה פשוט לצלם במקומות אפורים, שידגימו את מה שבאמת היה בקנזס. ככה גם השמלה הכחולה של דורותי יכלה לשבור את האפירות הזו, כמו שבספר כתבו שדורותי הייתה הדבר היחיד שהצליח לזהור במקום המדכא ההוא.
נכון. מצד שני,
האפקט הרבה יותר עוצמתי כשהמעבר הוא משחור לבן לצבע. יש פה עניין של המעבר בין העולמות וכל זה. פלוס, זאת בטח הייתה טכנולוגיה ממש חדשה ורצו להשוויץ ולהדהים.
נו, מה יש לכם?
ביג דיל, סם ריימי הרס את ספיידרמן השלישי. הוא חזר אחר כך מעולה, למה שזה יהרוס הכל?
אני, אישית, רואה את הסרט בתור אחד הסרטים היותר מסקרנים שעומדים לצאת. הוא לא נראה טוב מדי, אבל הוא לא נראה כמו משהו גרוע. להכתים את הסרט בליכלוכים של הבמאי/מפיק/וואטאבר זה לא דבר נכון לעשות. הסרט יכול להינצל על ידי השחקנים הטובים או להפך, התסריט/הבימוי הטוב יכול להציל את השחקנים הגרועים. דברים יכולים לתמוך בדברים אחרים.
זה לא יצא סרט המאה, נכון. אבל אולי זה יהיה *משהו*.
טריילר מלא
כאן:
http://www.youtube.com/watch?v=DylgNj4YQVc&feature=plcp