עד לא מזמן, בן אפלק – שהיה ידוע גם בכינוי "באטפלק" – לבש את המדים של האביר האפל. וחוץ מכך שהוא גילם את באטמן בשני סרטים (פלוס הופעת אורח) ביקום המשותף של DC, הוא הביע עניין להשתמש ביכולותיו כבמאי זוכה אוסקרים (על הפקה, לא על בימוי, אל תהיו קטנוניים) ולעבור גם לצד השני של המצלמה בסרט הסולו המתוכנן של הדמות, "איש העטלף" (שם לא רשמי, אולי זה יהיה "הבאטמן" או "עטלף בהפרעה"). אבל אז הוא החליט שפחות מתחשק לו כל העסק הזה, הוא פרש מבימוי, והמושכות הגיעו לידיו של מאט ריבס ("קלוברפילד", שני הסרטים האחרונים בטרילוגיה החדשה של "כוכב הקופים"). ואז הוא החליט שבעצם, גם לשחק בסרט פחות מתחשק לו, וזה קצת יותר בעייתי.
בהתאם לזאת, בחודשים האחרונים נערכו חיפושים של השחקן הבא שיגלם את הדמות, אבל לא כזה שיכנס לנעליו של אפלק – אחרי הכישלון של "ליגת הצדק" וההצלחה של "וונדר וומן" ו"אקוומן", ב-DC החליטו לוותר על הרעיון של יקום קולנועי משותף ולהתמקד בסרטים אינדיבידואלים שעומדים בפני עצמם. לכן, עם מעט אכפתיות להמשכיות של הסרטים הקודמים, נראה שהאולפן מתכנן להציג עוד גרסה חדשה של הדמות, וספציפית אחת צעירה יותר. שמות כמו ארמי האמר ואהרון טיילור-ג'ונסון נזרקו באוויר, אך לאחרונה הסתבר כי המועמדים המובילים לתפקיד היו ניקולס הולט ורוברט פטינסון. לפני כמה ימים כבר החלו לצוץ כותרות שדיווחו פטינסון לוהק למרות שזה עדיין לא היה רשמי, אבל כעת פורסם שפטינסון אכן זכה בתפקיד ויחתום על חוזים שכנראה ישאירו אותו ליותר מסרט אחד.
האינטרנט הגיב בלגלוג וקריאות גוועלד (כי למה יש האינטרנט אם לא לדברים כאלה בדיוק), כנראה בגלל שהוא מוכר בעיקר בתור תפקידו מ"דמדומים", אבל פטינסון מנסה להראות שהוא יותר מרק ערפד מנצנץ (תפקיד שאותו הוא ממש שנא). הוא כבר נהפך לאורח קבוע בקאן, למשל – לפני שנתיים עם "גוד טיים" והשנה עם הסרט "המגדלור" (מאת הבמאי של "המכשפה"), בו הוא מככב לצד ווילם דפו. ואם מדברים כבר על באטמן, לאחרונה אף הוכרז שהוא יככב ב"טנט", הסרט הבא של כריסטופר נולאן שאמור לצאת ביולי 2020.
כרגע הסרט צפוי לצאת לאקרנים ביוני 2021, אחרי שהיה במקור אמור לצאת כבר בשנה שעברה. אם לא יהיו עוד הפתעות, כנראה שזה מה שיהיה, ושנשמע על עוד ליהוקים בקרוב (ונסה הדג'נס מאוד רוצה להיות קאטוומן, מסתבר).
חצי כח
תראו… תשמעו… אם באטמן חייב להיות בן 30, אז רוברט פטינסון הוא בחירה מוצלחת בעיני.
אני פשוט מתקשה להתחבר לבאטמן בן 30. אני מרגישה שהדמות צריכה להיות יותר מבוגרת. אני יודעת שגם בבאטמן מתחיל כריסטיאן בייל היה בסביבות גיל 30, אבל גם שם לא ממש חיבבתי את זה.
למה בעצם?
בניגוד לרוב גיבורי העל שסוחבים כל מיני מוטציות ולכן הגיל שלהם פחות רלוונטי לפיזיות שלהם, באטמן הוא איש עם כסף, כח רצון וחליפה מצחיקה. אין לו איזה כישור מיוחד וכח על אמיתי. אם הוא יהיה מבוגר יותר, הוא ימות ברחובות ממש מהר, לא?
למה? כשהוא התחיל הוא היה צעיר אבל לא מאוד
מבחינת ההון זה לא משנה כי הוא לא צבר אלא ירש אותו. הוא לא יכול להיות נער כמו סופרמן אלא גבר בעל ניסיון חיים מסוים, לא תמים מדי (כפי שהיה בפלשבקים ב"בטמן מתחיל") אבל עדיין הוא חייב להיות צעיר מספיק כדי שיהיה לו די כוח פיזי מצד אחד וגם די כוח נפשי לרצות לפעול ולשנות את העיר שלו, אמונה יוקדת בצדקת הדרך, שעוד לא הספיק לצבור די תסכול וייאוש מול כוחות חזקים שפועלים שם (וראינו כמה מהר קל לוותר ולהתדרדר). גיבור על, בעיקר אנושי שאין לו באמת כוחות על, הוא תפקיד עם פתיל קצר, הם נוטים להישחק ולהישרף די מהר. העשור של בטמן הוא בערך 30–40 (אולי 35–45, תלוי באיזו נקודת זמן בוחרים), לפחות ממה שהתרשמתי עד כה. הוא גם אמור להיות צעיר דיו לעומת המבוגרים שסובבים אותו וגם מבחינה רומנטית… אם הוא מתוכנן לכמה סרטים הגיוני מאוד ללהק שחקן בראשית שנות ה-30.
אני באטמן
I'm Batman
פטינסון הוא באותו גיל כמו רוב הבאטמנים
רוברט פטינסון עכשיו בן 33, שאומר שהוא יהיה בערך בן 35 כשהסרט המדובר ייצא. זה שם אותו די בממוצע של רוב השחקנים שגילמו את באטמן בקולנוע כשהסרט שלהם יצא – כריסטיאן בייל היה בן 31, קלוני וואל קילמר בני 36, מייקל קיטון בן 38, ובן אפלק בן 44. וגם הולט אוטוטו בן 30, אז קשה להגיד ששני אלו מייצגים גרסא צעירה של באטמן. (גם ארמי האמר באותו גיל של פטינסון, וטיילור ג'ונסון אולי היחיד שיהיה בן קצת פחות מ30).
אני חושב שפטינסון הוא שחקן עם פוטנציאל לא ממומש, ופחות goofy מאיך שבן אפלק הרגיש כשהוא לוהק לתפקיד. בסופו של יום זה תלוי במי הבמאי שיביים אותו להיות באטמן.
אולי זה אני שגדלתי...
באטמן תמיד עשה לי רושם של גבר שעובר את משבר גיל העמידה, גברים אחרים פתאום מתחילים להתאמן למרתונים, או לצאת לרכיבות על אופניים – הוא מתאמן כדי להציל את העולם. הוא לא טינאייג'ר – הוא בן אדם עם נסיון חיים, שהחליט שהגיע הזמן לשינוי. אממה, בגרסאות הקודמות של באטמן – אני הייתי בשנות העשרים לחיי (או צעירה יותר) ואולי באותה תקופה משבר גיל העמידה בגיל שלושים פלוס נראה לי סביר לחלוטין. רק שעכשיו אני בשנות השלושים לחיי, ופתאום זה נראה לי ממש מוזר – אנחנו עדיין צעירים, מה משבר, מה?
יש מצב שאני פשוט מרגישה שבאטמן צריך להיות מבוגר יותר ממני אבל מן הסתם זה משהו שלא יכול להחזיק מעמד לאורך זמן…
אני לא יודעת אם שיניתי את דעתי לגבי פטינסון או שפשוט הבנתי שאני זקנה…
מדברים בחיים לא תלויים בגיל
(ל"ת)
*משברים
(ל"ת)
לא בדיוק קשור,
אבל בהקדמה ל-the dark knight returns (קומיקס מאוד נחשב של פרנק מילר, עם באטמן גריאטרי. חלק מ"באטמן נגד סופרמן" מבוסס על הקומיקס הזה, בצורה מאוד מאוד רופפת), מילר אומר שחלק מההשראה שלו הגיעה כי מילר קלט שהוא הגיע לגיל של באטמן, וזה נראה לו ממש מוזר. הקומיקס בא להחזיר את הפרש הגילאים ה"נכון".
מעניין, לא חשבתי על זה ככה
מאוד הגיוני הקייס שלך, אני עדיין תוהה אם פיזית איש בן 45-55 יכול להלחם ברשע ולעוף עם גאדג'טים וכו'. תאכלס, מתישהו בתחילת ה-30 רובינו מתחילים לקבל סימנים מהיקום שהגוף שלנו כבר לא עמיד כמו שהיה פעם.. בהתחלה זה מפתיע, נראה לי שבגיל 50 זה כבר הופך לזהירות מובנית.
זה בדיוק העניין
לפחות בסביב הקרובה לי – הרבה פעמים גברים בני 40 הם בכושר הרבה יותר טוב מבני 30. כי בטווח שבין 30-40 כשמתחילים לקבל את הסימנים האלה – אחת הדרכים שלהם להתמודד היא פתאום להתחיל להתאמן כדי לחזור לכושר שהיה להם כשהם היו בני 20. זה כל כך נפוץ שזה הופך לקלישאתי.
זה המקום בדמיון שלי שבו באטמן נמצא. לא קאנון, לא כלום. פשוט אצלי בראש.
ארבעים זה השלושים החדש וכו'
החיים מתארכים, וככה גם הימים שבהם בני אדם מסוגלים למקסם פוטנציאל פיזי.
למעשה, אחת הבעיות עם הליהוק של בן אפלק היא שהוא היה רק בן 40 וקצת כשנשכר לגלם את הגרסה המבוגרת די-אחרי-פרישה של באטמן שקיבלנו בבאטמן מול סופרמן ובליגת הצדק. ב – Dark Knight Returns הדמות הייתה בת 55, ובימינו אפילו זה לא נחשב גיל מגוכח מידי לכוכב אקשן (תחשבו על טום קרוז או קיאנו ריבס, שלא לדבר על מכונות שרירים מזדקנות כמו סטפן לאנג).
הדבר היחיד שגורם לי לחשוב פעמיים
הוא האספקט הפיזי. פטינסון הוא בחור די דקיק. לא כולם צריכים להיות דוויין ג'ונסון, אבל הוא ממש רזה.
זה יהיה פחות אמין בעיניי ויש גבול לכמות הריפוד שיכולים להלביש עליו לפני שזה ייראה מגוחך או יתנגש עם גזרתו מחוץ לחליפה.
אנחנו באמת צריכים לנהל את השיחה הזו?
כמעט אף פעם לא מלהקים את דווין ג'ונסון לתפקידים האלו, תמיד השחקנים מגיעים צנומים ולא בדיוק מה שהקהל מצפה עבור דימוי הגוף… למשל על הליהוק של גל גדות היו טונות של ביקורות בענייני דימוי גוף.
הם כולם עוברים משטרי אימון ודיאטה ופתאום הם נראים כאילו מעולם לא היו צנומים.
(חוצמיזה שבימינו, לדחוף ריפוד לחליפה של שחקן כשאפשר לעשות הכל באופן ממוחשב זה מביש.)
כפי שכתבתי, לא צריך להיות כזה גדול (דה רוק הוא דוג' קיצונית מאוד)
אבל יש גבול לכמה גוף מסוגל לגדול בפרק זמן קצר יחסית ללא חומרים מסכני חיים/ בריאות ברמה רצינית…
מייקל בי ג'ורדן יכול להתנפח פי 2 בשביל קריד 2, אבל ממה שאני ראיתי, פטינסון די שדוף. הרבה יותר מאוונס או המסוורת', שאאל"ט תמונות ה"לפני/אחרי" שלהם הם בהפרש של כמה וכמה שנים טובות. גם אם יתנפח פי 2, לא יודע כמה זה יהיה משמעותי. אולי אני טועה, אבל גיגול קצר העלה תמונות שלו מ2018 והוא עדיין נראה די דקיק.
פטינסון לא צריך להראות כמו הרוק
הוא כן צריך להראות כמו מישהו בכושר טוב, שיכול לעמוד בדרישות הגופניות של באטמן. אבל אני בהחלט יכול לחשוב על סצינה שבה ברוס ויין השרירי-אבל-רזה יוצא מחליפת העטלף, ומגלים שהרבה ממנה זה ריפוד שנועד גם לעורר פחד באויבים ולא שרירים אמיתיים.
זה היה ממש נחמד לראות איך השרירים בחליפה אלו בכלל מנועי סרוו שנועדו להפוך אותו לחזק כמו מטא, אבל זה יותר מדי מחוץ לדמות.
שוב, כפי שכתבתי בכותרת, הבאתי את ג'ונסון כדוג' למשהו שהוא *לא* צריך להיות
וגם אני העליתי השערות על כך שאולי הם רוצים לקחת את זה לכיוון של באטמן שצריך להסתמך על מוחו כדי לפצות על החסרון הפיזי מול יריביו, אבל בדיוק כפי שכתבת- זו לא ממש הדמות.
חלק מההגדרה של באטמן היא שהוא הביא את עצמו לpeak human condition, כלומר הצליח להגיע למקס' שהגוף האנושי יכול להציע בכל תחום, מיכולת פיזית ועד לאינטלקט. (במציאות זה פחות ישים, כי חתירה לשלמות בספרינט למרחקים קצרים תתנגש עם חתירה למקס' כוח בשל מסת שריר עודפת, שלא לדבר על כמות הזמן שתידרש כדי ללמוד את כל מה שהוא אמור לדעת, אבל זה הסיפור שלו). הוא אמור להיות מעל לרמה של מדליסטי זהב אולימפיים בכל תחום ומראים אותו דוחק ~450 ק"ג על ספה.
אני לא אומר שהוא צריך להראות כמו פאוור ליפטר, אבל יש גבול לכמה שניתן לסספנד, וכשהבייסליין שלך הוא כזה גם לגדול פי 2 לא יספיק, אתה צריך לגדול פי 3-4 לפחות, בפרק זמן לא ארוך, ואותי זה קצת מדאיג.
לא פוסל על הסף, אולי הוא יהיה באטמן מעולה, פשוט משהו שמרחף באוויר ברקע עבורי.
בסופו של דבר, זה סרט
פטינסון לא באמת צריך לדחוק 450 ק"ג. והוא לא צריך להראות כמו סולימנוגלו. רק צריך לומר שהוא מאד חזק בשביל אדם שהוא לא מטא. אם הוא יהיה טוב בתפקיד, לאף אחד לא יהיה אכפת.
נראה שאנחנו חלוקים לגבי גבולות הסיספונד
יש אנשים חזקים מאוד שלא נראים כאלו, אבל לא חושב שזה יעבוד בלי לערב כוחות על בהקשר של סרט.
העולם השתנה מימי קילמר/ קיטון, לדעתי. אנשים מצפים לאספקט פיזי מסוים ממישהו שאמור לגלם את שיא ההיכולות האנושיות ואני חושש מעט שהוא יצטרך לגדול יותר מדי.
אתה יכול לדמיין את קפטן אמריקה כשבמשך כל הסרט הוא נשאר עם הCGI של הגוף השדוף? (כן, אני יודע שזה קיצוני, ממחיש נק')
לא, אבל כשאני חושב על באטמן "שרירים" זה לא הדבר הראשון שאני חושב עליו.
(ל"ת)
לא הראשון, אבל בהחלט נמצא שם, לפחות עבורי
חוץ מזה, כבר התייאשתי מלייחל לייצוג ראוי של האינטלקט שלו, אז באטמן לא חכם ולא שרירי כבר יהיה מוגזם…
טוב, יאיר למטה כבר סגר את הדיון-
הדבר הכי חשוב שעל פיו צריך ללהק באטמן זה הסנטר.
לדעתי לא צריך להצמיד יותר מדי את באטמן הקולנועי לבאטמן הקומיקסאי
באטמן של הקומיקס(בימינו) הוא תוצאה של power creep וfanservice שיצאו מפרופורציה, וקומיקס זה מדיום סלחני יותר לזה.
באטמן במהותו זה בסך הכל סופר בלש פילם נואר.
הכוחות שלו זה ורסטיליות, ומשאבים עצומים גם חומריים וגם נפשיים.
הוא לא צריך, לפחות בהתחלה, להיות חכם כמו טוני סטארק, להיות אחד האנשים החזקים בעולם, להתחרות ביוסיין בולט או להיות הנינג'ה האולטימטיבית
הוא כן צריך להיות חכם מספיק כדי להתמודד עם תעלומות ומאסטרמיינדס שלגמרי מחוץ לליגה של משטרת גותהאם, וחזק ומיומן מספיק כדי להטיל אימה על הפושעים הרגילים בעיר, ולהפחיד במידה מסוימת את נבלי העל.
הורסטיליות מתבטאת בזה שאם מישהו חזק ממנו הוא יכול לנצח אותו במיומנות או בתכסיסים, אם מישהו מיומן ממנו הוא יכול לנצח אותו בbrute force או בערמה, ואם מישהו ערמומי ממנו הוא מספיק חזק ומיומן כדי לרדוף אחריו שוב ושוב עד שהוא נשבר (כמו שקורה עם הג'וקר)
אם באטמן מפסיד בגלל יריב חזק יותר, הוא חוזר למערה שלו, משפר את הכלים שלו, מתאמן, חוקר ולומד, ומעלה את הרף שלו מעבר לרף של היריבים שלו.
אחרי שנים הוא אכן מגיע לרמה של קוסם מוטנט peak everything אומני-נינג'ה שמנצח את ברוס לי עם יד אחת תוך כדי לגימת קפה והטסת מטוס עם הרגליים, אבל אין סיבה שהוא יתחיל ככה.
וגם אם הוא לא דוחק חצי טון בחדר כושר, הוא עדיין יכול לקפוץ רחוק, להידרס ולקום להילחם, או להרים ארגזים כבדים מדי בגלל היגיון סינמטי ואנשים לרוב לא ישאלו שאלות.
אם הם הולכים על כיוון של year one וכו', לגמרי מסכים
למעשה, אחד החלומות שלי הוא לראות עיבוד קולנועי (או טלווויזיוני) לbatman earth one, שזה בערך סיפור תקופת ההתחלה שלו כבאטמן, אבל הוא הרבה יותר goofy ונכשל, מפשל ומאלתר כי עוד אין לו את הכלים המחודדים.
אבל גם אם לא הולכים לקיצוניות של הסיפורים המופרכים יותר (ומסכים מאוד שלא צריך לכלול אותם) סטייל מחיצת גיבוי במוח, מסטיק קריפטונייט ויכולת לשלוח בקוד מורס של של רופא כשהוא בתרדמת, אם הולכים על באטמן ותיק, הוא בהחלט צריך להיות בשיא, פשוט כי כפי שכתבת זה חלק מאפיון הדמות שלו- הוא לא מוותר עד שהוא מגיע לקצה היכולת האנושית בכל תחום, בעבודה קשה ומפרכת- זה קיבעון שחזק ממנו ומעצב את האופי שלו במידה מרובה, ולכן הוא גם יחסית מבודד כל הזמן.
גם א"א לחזור לתחילת ימיו של באטמן, כפי שלא ניתן לחזור לסופרמן שלא מסוגל לעוף וחזק לכל היותר כמו קטר רכבת. הם התפתחו מעבר לכך כך שאפילו הרף הנמוך עלה הרבה מעבר לתקרה איתה התחילו.
גם במסגרת מה שכתבת, לדעתי הוא יצטרך לצבור מסה משמעותית כדי לגלם זאת קולנועית בצורה אמינה, זה כל מה שניסיתי לומר.
אני חושבת שהדעות היו דומות גם כשיצא באטמן מתחיל
שבאטמן מיצה את עצמו, שבמשך עשור סרטי באטמן הלכו לכיוון מסויים ועכשיו איך יתחילו מאפס ואיך זה יסתדר עם כל מה שהקהל ראה עד כה וכו' וכו' וכו'. כריסטיאן בייל היה מאוד מאוד לא באטמני במושגים של הניינטיז ובכלל מה שנולאן עשה לבאטמוביל היה מוזר מאוד, כלומר, הגיוני ומלהיב, אבל הוא הרג את הפנטזיה של מכונית ספורט חלליית.
בתאכלס, נראה שיש פה נסיון לרפרש את כל העניינים של גיבורי על, כי רוב הפרנצ'ייזים האלו די דועכים ומגיעים לקיצם (מזל שהכל מצולם ולשחקנים נמאס לשחק את הדמויות).
לדעתי הקהל יכול לספוג כל שינוי בדמות, בטח דמות ששונתה כל כך הרבה פעמים בעבר. הקהל יכול לראות באטמן פחות סטראוטיפי, פחות חזק או פחות מצליח, אם הסרט מספיק טוב.
הגיוני וייתכן בהחלט
אבל אני חושב שבמקרה של נולאן זה היה שונה, כי הוא פחות שינה את הדמות ויותר הגביל אותה לעולם ריאליסטי יחסית. גם הקונטרסט היה לסרטי באטמן קודמים ופחות למאפיין של הדמות עצמה.
ייתכן שיצא מזה משהו מעניין, כתבתי למעלה שעלתה בראשי השערה שרוצים להציג באטמן שחייב להסתמך על האינטלקט כדי לפצות על מימדים פיזיים.
אני בעד לנסות דברים מעניינים, אבל זה בעיניי יותר מקבילה קולנועית לסיפורי elseworld, סטייל סרט הג'וקר הבעל"ט.
בסופו של יום, אם הסרט יהיה טוב מספיק, אקבל גם את פיקאצ'ו כבאטמן (חיפשתי דוג' מגוחכת אבל עכשיו זה נשמע לי מגניב). בכ"א, אני חושב ששינוי כזה משפיע מעבר למראה קוסמטי וזה מקביל בעיניי לשינויי סטטוס קוו אחרים- לא פוסל אבל גורם לך לתהות.
אני מאוד לא מסכימה עם הפסקה הראשונה שלך
באטמן של האייטיז ניינטיז היא סוג של בונד עם תחפושת, גבר לוהט בתעשיית הוליווד לוהק תמיד לסרטים האלו בהם באטמן מנצח את הרעים לפי נוסחת קומיקס (הוא בעמדת נחיתות ואז הוא מתגבר). כל גאדג'ט ביקום עומד לרשותו כי ככה, אין צורך להסביר. השרירים מובנים בתחפושת, בשאר הזמן הוא בחליפה רגילה. לא פלא שאנשים לא הבחינו שברוס ווין הוא באטמן, הם לא בנויים אותו הדבר וזה.
העיגון שנולאן נתן לבאטמן במציאות, במיוחד כשעלילתית הוא הקביל את הסרטים למחאה החברתית-כלכלית שפרצה באותן שנים, הפך אותו לא רק לגיבור הרבה יותר מציאותי, אלא גם לגיבור טראגי. בשלושת הסרטים אנחנו עוברים עם בייל בעיקר דרך החרדות, הפחדים והאסונות שהוא סופג בשם הצדק. הוא לא גיבור כי הוא חזק פיזית, זה רק עוד כלי שהוא רכש כדי ליצר את דמות הגיבור. כמו כן, מנטלית, הבאטמנים של הניינטיז הרבה יותר יציבים ממנו.
כריסטיאן בייל היה שדוף מאוד כשלוהק כי הוא סיים לצלם את המכונאי
ואז הוא התנפח כ"כ שלקראת הצילומים אמרו לו למתן קצת…
ולפני כשנתיים הוא השמין מאוד כדי לגלם את דיק צ'ייני:
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5042838,00.html
זה אכן לא בריא, אבל הוא שחקן טוטאלי.
אצל בייל, המעבר הקיצוני היה בירידה במשקל, עליה תהיה פחות קשה
כי הגוף חוזר לבייסליין שלו.
לרדת במשקל משמעותית בחצי שנה (למשל, מה שפראט עשה לפני שומרי גלקסיה) בגדול יותר פשוט מאשר לעלות במסה נקיה בצורה משמעותית.
לעומת זאת, אם פטינסון צריך להגדיל נפח פי 3-4 בטווח של כמה חודשים, זה כבר בעייתי יותר.
ירידה במשקל בד"כ קשה יותר מעלייה
רק שבמקרה של בייל העלייה הייתה במסת שריר ולא רק במשקל (לבאטמן, לא לדיק צ'ייני) והבסיס שלו אינו ארנולד שוורצנגר… ראיתי אותו בסרטים בילדותו ובנעוריו, הוא היה צנום ורזה. אני לא יודעת כמה חודשים יש לפטינסון, ובעיקר לא ברור לי מי החליט שהוא צריך להגדיל נפח "פי 3–4". באטמן אמור להיות חסון, אבל לא הר אדם.
אגב שרירים וכו', בתור צופה נאמנה בתחרויות התעמלות מכשירים (בעיקר נשים, אבל גם גברים לעת מצוא…) אפשר לראות בנקל שגם בהתעמלות עילית, אפילו בקרב-רב, יש מתעמלים "מנופחים" מאוד ויש צנומים ודקיקים, וכולם מבצעים תרגילים דומים בכל ששת המכשירים. ללמדך שזה לא רק הגודל אלא גם הטכניקה, ושיש אנשים שריריים שאצלם השרירים בולטים מאוד ויש חזקים לא פחות שעדיין לא נראים מאיימים אבל יש להם כוח רב.
ירידה במשקל היא פונק' של גירעון קלורי
חבר שאני מתאמן איתו ירד 8 ק"ג של שומן נטו ב5 חודשים בלי טיפת קרדיו ועם 3 אימוני כוח לא אינטנסיביים מאוד בשבוע של כשעה וחצי, פשוט ע"י שמירה על תזונה. בחודשיים שאנחנו מתאמנים כדי לצבור מסה, הוא עלה 800 גר' שריר נטו בסה"כ.
עליה במסת שריר רזה מבלי להעלות את אחוז השומן משמעותית קשה יותר, כי נדרש אימון אינטנסיבי יותר ועדיין המשטר התזונתי קפדני מאוד, בטח כשאתה לא בן 18.
ושוב, אני יודע שיש אנשים חזקים מאוד שלא נראים כאלו
וזה כבר הופך לדיון טכני מכפי שתכננתי שיהיה, לא חושב שהתעמלות מכשירים היא הענף הטוב ביותר לבחינת כוח, לצורך העניין, יש סיבה שיש קטגוריות משקל בלחימה (גם שם יש כאלו שנראים שריריים יותר ופחות וטכניקה היא המון, אבל יש לכך גבול).
לגבי מי החליט שהוא צריך להתנפח המון: זו הערכה שלי. כך הוא נראה בשנה שעברה, לא חושב שפי 2 יביא אותו למימדים הדומים אפילו לצנומים יחסית שבגיבורי העל על מסך הקולנוע.
בכ"א, כשמדברים על באטמן, שאמור לגלם מילולית את שיא היכולת האנושית, לדעתי זה אמור לבוא לידי ביטוי ברמת הנראות. את כנראה לא חושבת כך
אם כך בשנה שעברה הוא נראה מצוין! לא מנופח, אבל חטוב ושרירי
הקישור שהבאת רק החליש את טענתך. כבר דמיינתי איזה צפלון צנום או שחיף מדולדל, וזה דווקא בחור שיש לו במה להתגאות אם הוא מסתובב בלי חולצה. עכשיו אני בכלל לא מבינה את הטענות על צורך ב"התנפחות" מסיבית, ודאי שלא פי שניים או שלושה. לכל היותר עוד קצת חדר כושר ותזונה מתאימה והוא מסודר. לא רק לך יש חברים שמקפידים על תזונה / חדר כושר, גם אני מכירה את הנושא מקרוב, וזה בהחלט לא הישג שאי אפשר להגיע אליו בתוך חודשים אחדים מהמצב המצוין שהוא נמצא בו.
אין לי מושג למה דווקא באטמן "אמור לגלם מילולית את שיא היכולת האנושית" וגם אם כן, למה זה חייב לבוא לידי ביטוי דווקא בגוף מנופח משרירים. הזכרתי מתעמלים כי זה תחום שמשלב כוח פיזי (גם בפלג הגוף העליון ובשרירי הליבה) עם גמישות וטכניקה רבה, לא פחות משלל אומנויות לחימה. אגב, ב"אתגר הנינג'ה" רואים היטב שדווקא שרירנים ומאמנים בחדר כושר לא מצליחים כ"כ לצלוח את המסלול, ואלה שמצליחים מגיעים בד"כ מרקע שמשלב כוח פיזי עם גמישות וטכניקה – טיפוס, פרקור, התעמלות וקפיצה במוט.
ברור שבאטמן אמור להיות גבר חזק שיכול להילחם היטב, אבל כבר הסכמנו שמדובר בלא מעט טכניקה, ובל נשכח שיש לו הרבה מאוד "חפיצים" (יעני גאג'טים) לעזרתו. לא זכור לי שבן אפלק נראה כמו "שיא היכולת האנושית" או מנופח במיוחד, קל וחומר ג'ורג' קלוני, שלא לדבר על מייקל קיטון… איש מהם לא נראה מעולם כמו ארנולד שוורצנגר או קרוב לכך (אפילו כריסטיאן בייל, שבהחלט הגיע מנופח יחסית, וכאמור, הוא לא שמן או נפוח מטבעו).
זה כבר כנראה עניין אישי יותר
אני מנסה להשוות אותו לגיבורי על אחרים על המסך הגדול שאמורים לגלם דמויות חזקות פיזית:
">
" alt="" width="" height="" />" rel="nofollow">2
אז
למעט שימוש בסטרואידים אנאבוליים (ויותר מסייקל אחד), אין לי מושג איך הוא מגיע מהסרטון לעיל אפילו לאזור הגוף של כריס פראט עם קצת חדר כושר ותזונה. אפילו איתם, לא יודע כמה זמן ייקח לו להגיע לשם.
לגבי למה דווקא באטמן "אמור לגלם מילולית את שיא היכולת האנושית"- כי כך היוצרים בחרו להגדיר אותו, peak human condition.
(במאמר מוסגר, אתגר הנינג'ה בודק סט יכולות מסוימות שלאו דווקא רלוונטיות במיוחד לבאטמן, לא מודד כוח ואגב, לוחמי טופ בMMA נמצאים בכושר גבוה משמעותית ממתאמני אתגר נינג'ה, בעיקר conditioning. באטמן פחות מטפס פיזית בעצמו, בשביל זה יש לו גראפלינג הוק, אבל הוא נלחם בעצמו באנשים, לכן הבאתי את הלחימה.)
עכשיו, ההבדל בין "גבר חזק שיכול להילחם היטב" ל"אדם שהביא את עצמו לשיא היכולת הפיזית האנושית" יש הבדל, ואני מניח שכאן טמון ההבדל בין התפישות שלנו. היוצרים יכולים להתעלם מהאספקט הזה, כמו שהם התעלמו מהאינטלקט שלו, שמגדיר אותו לפחות באותה מידה (והוא נגזרת של אותו peak human condition) אבל קשה לי לתפוש אותו אחרת. אנשים עשו בלאגן עצום על העובדה שהוא לא משתמש בנשק חם או הורג אנשים.
" rel="nofollow">מסת 
" rel="nofollow">שריר.
טכניקה עוזרת המון, אבל יש לה גבולות, אחרת היינו נשארים בימי הטורנירים בUFC.
לגבי איך אפלק נראה, כפי שכתבתי, "שיא יכולת אנושית" זה משהו שקשה לתיאור כי במציאות זה מצומצם ל"שיא היכולת האנושית בX", אבל הוא בהחלט עבד קשה כדי לצבור
לגבי קיטון וקלוני, זה נכון מאוד, אבל הזמנים השתנו מאז, לדעתי. לא חושב שמישהו מהם היה יכול לגלם גיבור על כיום בלי תירוץ של שיקוי או משהו שמעניק להם כוחות על שלא נשענים על כוחם במציאות.
לסיכום, כפי שאמרתי מס' פעמים: הבאתי את דה רוק כדוג' למה שאנשים *לא* צריכים להיות, כנ"ל שוורצנגר, אבל אני חושב שהסברתי מדוע אני חושב שיש צורך שהוא ייראה שרירי משמעותית מכפי שהוא נראה כיום.
ת'ור הוא אל וקפטן אמריקה הוא חייל-על "מהונדס"
באטמן הוא אדם רגיל (עם הכשרה, השקעה, כסף וחפיצים) ולכן ההשוואה אינה רלוונטית. בן אפלק לא נראה מנופח פי שניים או שלושה, ומן הסתם זה גם תלוי בגודל הבסיסי של האדם. אם הוא מביא את עצמו לשיא שלו זה השיא שאדם רגיל יכול להגיע אליו, זה לא אומר שהוא צריך להיות גבוה או גדול במיוחד מלכתחילה (גם ב"באטמן גומר" ביין היה הרבה יותר הר אדם ממנו ומבחינה פיזית הייתה לזה השפעה, כידוע). בקיצור, מכל מה שכתבת אני עדיין לא רואה שום בעיה בליהוק. כפי שכתבתי, לכל היותר עוד קצת תזונה ועבודה בחדר כושר והוא לגמרי מסודר.
מסכים לגמרי
בטח לא בעיה שקשורה במראה פיזי.
ההשוואה לקפטן דווקא מתאימה מאוד
כי הנסיוב שניתן לו הביא אותו בדיוק לאותו מצב, peak human condition (פיזית). זה ממש בקאנון.
בן אפלק נראה לחלוטין מנופח פי 3 ומעלה מפטינסון (שזו היתה נק' ההשוואה שלי). נכון, הוא לא אמור להיות הכי גדול, אבל אמור להיות גדול מספיק כדי לשוות לאפיון מרכזי בדמות שלו אמינות (שוב, בעיניי).
גם אני לא פסלתי את הליהוק, אמרתי שזה גרם לי לחשוב פעמיים. ייתכן שהוא יהיה באטמן מעולה, זה פשוט אספקט די מרכזי בעיניי שייתכן שהוא יתקשה לייצג היטב.
אולי הוא יתנפח מספיק, אולי הם הולכים על קו אחר, אבל לפי איך שהוא נראה, גיבור העל הקרוב אליו ביותר מבחינת מימדים פיזיים הוא ספיידרמן שאמור להיות בתיכון או אנטמן (ואולי הפנתר השחור, אבל לו יש צמח קסמים כתירוץ). הוא לא יגיע עם קצת חדר כושר אפילו למימדים של כריס פראט (שממש לא מנופח ולא מייצג דמות חזקה במיוחד פיזית). גם הורדת אחוז שומן מאוד לא תעזור אם אין בסיס רחב יותר של מסת שריר להבליט. אני ממש אוהב את פול ראד, אבל לא הייתי קונה אותו (פיזית) כבאטמן.
הלוואי ואתבדה, כולנו רוצים באטמן מוצלח.
אני פשוט לא מסכימה עם אף מילה...
לא על קפטן אמריקה (שהוא על-אנושי במובהק), לא על בן אלפק (שמנמש לא מנופח פי שניים או שלושה) ואפילו לא עם השורה האחרונה (לא כולנו רוצים באטמן מוצלח, לי ממש לא אכפת; אם הוא לא יהיה מוצלח זה פשוט יהיה עוד סרט שלא אצפה בו). בשלב הזה ניאלץ להסכים שלא להסכים.
זה פחות עניין של הסכמה
מהעמוד של קאפ ביקום המרכזי של מארוול:
"Enhanced to the peak of human perfection by an experimental Super-Soldier Serum in order to aid the United States' war effort." קישור
היחס בין פטינסון לאפלק:
להשוואה כללית, זו תמונת לפני/אחרי של מישהו שהתאמן בצורה מקצועית במשך כשנה ועלה 9+ ק"ג שריר, כולל תוספים. זה יותר מקצת חדר כושר ותזונה והוא עדיין רחוק מאוד מאיך שנראים גיבורי על על המסך, נכון?
?_nc_cat=109&_nc_ht=scontent.fsdv2-1.fna&oh=84f606e8bdc2a6a053b8e57d1d1efb87&oe=5D7CC102" rel="nofollow">קישור
על נפח או מסת שריר מספיקים עבור תפקיד כזה או אחר או כמה רוצים שסרט יהיה מוצלח אפשר לא להסכים, אבל יש דברים שלא קשורים לדעה.
זה אכן לא עניין של דעה
א. לא אכפת לי מה כותבים על הקפטן, אני מתייחסת למה שרואים בפועל בסרטים, ומבחינת החוזק והיכולות הפיזיות, הוא דמות על-אנושית.
ב. אני לא רואה הפרש מסה של פי שניים–שלושה בין שניהם, וכל תמונה נוספת שאתה מצרף רק מחלישה את טענותיך וגורמת להן להיראות תמוהות עוד יותר בעיניי. אפשר לעצור כאן.
אז הוא יבלה קצת יותר בחדר כושר...
גם כריס אוונס, כריס המסוורת' או כריס(טיאן) בייל לא נולדו ככה.
וגם כריס פראט, יש לציין. רק בכיוון ההפוך
(ל"ת)
אני היחיד שבשבילו פטינסון יהיה לנצח סדריק דיגורי, ולא אף אחד אחר?
(ל"ת)
גם אצלי
אולי כי לא ראיתי דמדומים או כי לא ממש זכור לי שראיתי סרטים אחרים שלו. אבל בכל פעם שאני רואה אותו אני מיד חושב "סדריק דיגורי".
חשבתי קצת על הנושא
ואין לי בעיה עם פטינסון כבאטמן באופן ספציפי. יש לי בעיה שאחרי באטפלק, קצת קשה לי לחשוב על חזרה לימי באטמן צעיר ופעיל. בנוסף, אולי DC החליטו לוותר על יקום קולנועי אקטיבי, אבל עדיין יהיה חבל אם במקומו נקבל סרטים שלא מתרחשים בכלל באותו עולם.
חבל שמלהקים באטמנים לפי הסנטר
(ל"ת)
והסרט יהיה על "באטמן שמוצא את עצמו"
לא, רגע, אל תלכו! זה לא עוד ריבוט! זה לא עוד "Year One"! הוא.. מוצא את עצמו, כן. הוא כבר לא חדש אבל לא הבאטמן המגניב מדהים שכולנו מכירים. זה.. את זה עוד לא ראיתם נכון? בבקשה תבואו לראות את הסרט, באמת, שמנו באטמן והכול.
https://news.avclub.com/matt-reeves-the-batman-is-about-the-caped-crusader-try-1835241053
באטמן בהודו נשמע חזק
(ל"ת)
עלילה חלופית ל"באטמן נגד סופרמן" פרי מוחי הקודח.
כיוון שיש לי הרבה זמן פנוי, והסרט ההוא העסיק אותי די הרבה לאחרונה, החלטתי לנסות את כוחי בבניית סיפור שיתקן רבים מפגמיו.
קודם כל: וונדר וומן, ליגת הצדק, דומסדיי, חלומות על עתיד אפשרי – כולם עפים החוצה מהחלון.
בשתי סצינות פלאשבק קצרות יבהירו לנו איך לקס לות'ור גילה את זהויות שני גיבורי העל הללו – יזם שוד בנק כדי לגרום לבאטמן להגיח, ועקב אחריו באמצעות טכנולוגיה מתוחכמת חזרה למאורתו. סופרמן – אולי הוא ראה אותו יום אחד מתנשק עם לויס ליין, וחקירת רקע קצרה גילתה שיש לה חבר עיתונאי שתמיד נעדר מהזירה כשסופרמן בפעולה. סצינות שידגישו גם את הנחישות שלו וגם את יכולותיו.
בסרט הזה, באטמן איננו רוצח פסיכופט – אבל הוא כן גורם נזק סביבתי בכל פעם שהוא יוצא לפעולה, וזה מה שמקומם עליו את סופרמן; זה האחרון, לאחר ההרס הנרחב שגרמה מלחמתו בזוד, מנסה לכפר על כך, בייחוד משום שגם הציבור והתקשורת ערים מאוד לנושא ומנסים לכפות עליו הגבלות מהגבלות שונות. כדי לרכוש את אהדתם, הוא פונה כנגד הוויג'ילנט עוטה הגלימה השחורה. סיבה נוספת להתנגדות שלו לבאטמן היא סדרת כתבות שלויס ליין עורכת עליו – ובהן ניכר שהיא שוקעת עמוק בעורו של איש העטלף, מה שמעורר את קנאתו של קלארק (שהוא גם גבר וגם אנושי, למרות כוחותיו העצומים).
בינתיים, לקס מכין את העימות בין השניים – יוזם מקרים קיצוניים של פשע על מנת להביא את השניים לכלל התנגשות ולהסיט את תשומת ליבם ממעלליו הנכלוליים. הוא עצמו מעוניין להשתמש בטכנולוגיה הקריפטונית כדי לייצר כלי נשק עבור הצבא האמריקאי (וצבאות זרים, כמובן) ולזכות במונופול עליה, ולשם כך הוא לא בוחל בשוחד, הרס כלכלי של יריביו, איומים מבעיתים, ועל הכל הוא מחפה בכוחניות מניפולטיבית, בחלקלקות כריזמטית המגובה במפעלי צדקה ובבתי חולים שהוא מקים כדי לזכות באהדת הציבור.
העימות האמור בין באטמן לסופרמן מגיע בסופו של דבר – שניהם מגיעם לאותה זירת פשע בה טרוריסטים אנרכיסטים הקרויים no tights מאיימים לפוצץ בניין שלם מלא בחפים מפשע אם שני גיבורי העל לא ינטשו את העיר. באותו זמן לויס ליין חומקת למתחם הספינה הקריפטונית בחיפוש אחר ראיות לפשעיו של לקס. אנשיו תופסים אותה, וסופרמן, בזכות שרידי השמיעה החדה שלו, מבקש מבאטמן לעזור לה אחרי שזה גבר עליו באמצעות חנית קריפטונייט שגנב מהמתחם של לקס; "הרוג אותי אם אתה מוכרח, ברוס," הוא לוחש, גרונו ספוג בדם. "אבל הצל אותה." (זה כמובן אחרי שהם מנטרלים את הטרוריסטים, איש איש בדרכו).
זה נראה לי כמו פיתרון הגיוני קצת יותר מזה שהסרט הציע לעימות האמור. השניים משלבים כוחות – לפחות באופן זמני, באטמן מבהיר שסופרמן עדיין כוח הרסני מבחינתו – והם מחלצים את לויס. באטמן מטפל באנשיו של לקס בברוטליות מעוררת חלחלה, ואילו סופרמן לופת את צווארו של לקס ועף איתו השמיימה.
"מה תעשה לי?" שואל לקס, נטול פחד, לעגני. "תהרוג אותי כמו שהרגת את זוד?"
"אני לא חייב להרוג אותך כדי לעצור אותך," עונה סופרמן.
עיניו של לקס נפערות בהבנה, ולראשונה נמלאות פחד; אבל הוא חסר אונים להתנגד לו.
הוא עף גבוה יותר ויותר, עד שהמחסור בחמצן גובר על לקס וגורם לו נזק מוחי.
הוא מאושפז במוסד יוקרתי, שמור מכל משמר, ובמסיבת עיתונאים שלאחר המאורע, כשהחברה של לקס נאבקת להתאושש מאובדן מנהיגה הבכיר, מבהיר סופרמן את מניעיו לציבור. הוא מסביר שהוא בילה זמן רב מדי בפוליטיקה של הכוח במקום לעשות את מה שנועד לעשות, ושאדם מוסרי לא יכול להיכנע לתכתיבים מגבילים כשהוא יוצא להציל את האנושות. הוא רומז בדבריו על גיבור על אחר שלא נאלץ להשחית את זמנו במסיבות עיתונאים וראיונות לציבור הפכפך. הוא פשוט פועל, לא עוצר לביורוקרטיה או לחשוש שלא מעריכים אותו. "אתה אומר שאתה כמו אלוהים?" קורא כתב מהקהל.
"לא," הוא אומר ומרים מבט אל ראש בניין סמוך, שם ניכרת צללית של איש עטוף גלימה שחורה. "אחרי הכל, לאלוהים אין שותפים."
קלארק וברוס נפגשים בבית קפה (בשולחן מאחוריהם יושבים אל פצ'ינו ורוברט דה נירו עם עיתון שכותרתו "אקס-לקס") ומיישבים את הסכסוך ביניהם בדיון זהיר ואינטיליגנטי. באטמן מבטיח לפצות כל נזק כספי שייגרם מפעולותיו, וסופרמן מוסר לידו את חנית הקריפטונייט כאמצעי אחרון, למקרה שייתקף שגעון גדלות.
"זה לא נגמר עדיין, קלארק," אומר ברוס. "אני תמיד אשגיח עליך."
קלארק מושך בכתפיו. "טוב ויפה," הוא עונה. "ביום שתרפה מעירנותך, אני אתחיל לדאוג."
לאחר מכן יוצא סופרמן לחופשה קצרה שהוא מדגיש שהוא בהחלט זכאי לה, וגם כדי להתרחק מעט מלויס, שהקשר איתה הצטנן מעט (הוא חושד שהיא באמת דלוקה על הברנש ההוא). ברוס ויין יושב במשרדיו המפוארים, ואלפרד אומר לו ברוב משמעות, "אולי גם אתה צריך לצאת לחופשה, מר ויין."
ברוס מהנהן ומביט במספר של לויס, שוקל להתקשר אליה. בדיוק אז מודיע מבזק חדשות שהמוסד בו שוכן לקס קרס בהתקפה פתאומית; ישנם פצועים והרוגים, אך לקס עצמו אינו ביניהם.
קאט למצודה הררית מרוחקת אי שם. בנו הצעיר של לקס, לקס לות'ור ג'וניור, יושב ליד מיטת אביו חסר ההכרה. "אני אסיים את מה שהתחלת, אבא," הוא אומר. "אבל אני לא אלחם בהם, כמוך. אני אהפוך את עצם קיומם למיותר, וכך אכחיד אותם."
וזה יכול להיות בסיס לסרט המשך – עלילה שבה לקס ג'וניור יוצא להכחיד כליל את הפשיעה בגותהם ומטרופוליס באמצעות משאביו הכספיים האדירים, לפתוח מתקני שיקום, בתי ספר, בתי תמחוי וכולי, להדביר ברוני פשע ואילי מלחמה, וכך לגרום לגיבורי העל להיראות כאילו הם בטלים בשישים לעומתו. הוא יוצא לטפל בגורמי הפשע ולא לעצור אותם בזמן או לאחר שהתרחשו. אולי הסרט הזה ייקרא: "לות'ור: האיש ללא הגלימה".
מה דעתכם? אשמח להצעות לשיפורים, ליטושים וכיוצא בזה (אני שוקל ברצינות לכתוב את הסיפור הזה בהרחבה).
היום ראיתי את האביר האפל והסרט הזה עדיין אדיר.
מצפייה לצפייה אני קולט יותר ויותר כמה מחשבה הושקעה בסרט הזה, וזה פשוט מעורר הערכה.
ואני בטוח שלא התכוונת, אבל לדעתי להגדיר את הסרט הזה כ"אחד מסרטי הגיבורי על הכי טובים" זה די מעליב. למארוול יש בעיניי סרט אחד באמת טוב (מלחמת האינסוף) וכל השאר נעים בין משעמם ל"בסדר כזה" אך ריקני תמיד. מדובר בז'אנר שלא בדיוק רווי בסרטים טובים באמת, אלא בעיקר בסרטים חביבים שמנעימים לך שעתיים מהחיים, ולפעמים גם זה לא, כך שהתחרות לא ממש קשה, מדובר בליגה אחרת לחלוטין.
בימים של סם ריימי וספיידרמן עוד ניתן היה לדבר על רמה גבוהה. ספיידרמן 1-2, עם כל חסרונותיהם (ויש לא מעט) היו מצוינים בעיניי, ולא רואים ממטר את הקשקוש הנוכחי עם תום הולנד ולדעתי מארוול ממש הרסו את הדמות.
אביר האפל נהיה סרט שנהיה מאד אופנתי ומגניב להגיד עליו שהוא אוברייטד ובעצם לא כזה טןב
אבל לדעתי זה קשקוש. ממרחק הזמן הסרט רק בונה לעצמו מעמד של קלאסיקה מודרנית. אני לא אפרט על מעלותיו כי באמת שהכל כבר נאמר אבל הוא לא סתם מחזיק צפייה גם היום, הוא ממחיש שהוא כאן להישאר בתודעה הקולקטיבית בניגוד לעלייתו של האביר האפל המבדר ונשכח. צפייה שעכרתי לא מזמן גרמה לי לתהות למה בכלל התלהבנו מקאטוומן של אן התוואי בזמנו, דמות משעממת שמרגישה יוצר כמו נערת בונד מאשר שחקנית מרכזית במשחקי גותהאם. מקווה שזואי קראביץ תהיה יותר מעניינת.אני כמובן אעריץ את הגרסה של פייפר לעד
האביר האפל הוא סרט מעולה
אבל זה לא אומר שהוא לא אוברייטד. כן זה אחד הסרטים הכי טובים אי פעם, אבל יש לו חסרונות. בואו לא נגזים. אנחנו לא מדברים פה על הסנדק או ספרות זולה. מקום רביעי בIMDb זה לגמרי מוגזם. לא מדובר בסרט גיבורי העל הטוב ביותר (אלה הנוקמים 3 ו-4) וגם לא בסרט הכי טוב של נולאן (ממנטו והתחלה יותר חכמים ומוצלחים). אפילו לא מדובר בסרט הכי טוב של 2008 (כי ברוז' זה סרט פשוט מושלם).
אבל שוב, אני מאוד אוהב את הסרט הזה, תמיד אשמח לצפות בו והג'וקר מדהים, אבל בכל זאת אני חושב שמעריכים אותו קצת יותר מדי.
לא התייחסתי לרשימה בימדב כי היא קשקוש
גם הסנדק הוא לא בדיוק הסרט הטוב ביותר בכל הזמנים וספרות זולה, עם כמה שאני אוהב אותו והוא ואחד הסרטים שהגדירו את הילדות שלי, גם ממש לא אמור להיות בצמרת. אז ברשותך אני לא מתייחס לרשימה המעופשת הזו אלא לעובדה שהרבה אנשים נהנים להגיד שהאביר האפל סרט די בינוני, שאני ממש לא מסגים עם הקביעה הזו. והוא אכן לא הסרט הכי טוב של נולאן (אבל די קרוב לשם) ובטח לא הכי טוב של 2008 (תמיד כיף לשמוע שעוד אנשים מעריצים את ברוז) אבל בעיניי הוא הסרט גיבןרי על הכי טוב בכל הזמנים, אולי חוץ מבאטמן חוזר. בטח שיוצר משני סרטי הנוקמים המקושקשים (אני עדיין מתעורר בבעתה באמצע הלילה מהכמה דקות הקרינגיות שכל הנוקמים התאספו דרך הפורטלים בקרב האחרון)
העניין הוא מאוד פשוט
סרטי מארוול הם כמו פלאפל חביב שאח"כ אתה שוכח מקיומו, והאביר האפל זו ארוחת גורמה מפוארת. אם נעבור לעולם הטלוויזיה אז זה כמו להשוות בין אריזה משפחתית לשובר שורות.
שוב, למעט מלחמת האינסוף כל השאר פשוט מתבוססים בבינוניות, חוסר מקוריות ואופי.
ומלחמת האינסוף הוא פלאפל בלאפה
(ל"ת)
אז עכשיו זה הקטע
שבו זה נורא אופנתי ומגניב להגיד כמה מארוול בעצם מעפאנים?
באמת שניסיתי לראו את האביר האפל. נרדמתי. פעמיים.
ופלאפל טוב ואיכותי, עם פיתה חמה וכמות נכונה של חומוס, כשהכדורים כרגע יצאו מהשמן, ומי שהכין את המנה השקיע ודאג לפזר את התוספות בכל הפיתה ולא רק למעלה, עם טחינה איכותית כזו מלמעלה היא משהו שאפשר לזכור הרבה יותר מאשר ארוחת גורמה עם מנות מיניאטוריות שמי שהכין אותה המטרה העיקרית שלו היתה לעשות רושם ולא להכין אוכל טעים.
(במילים אחרות – אפשר לדבר על כמה האביר האפל טוב או לא טוב גם בלי להשוות אותו לסרטים אחרים שחוץ מהעובדה ששניהם מבוססים על דמויות מקומיקס הקשר בינהם, בין הקהל שלהם, ובין מה המטרה העיקרית של הקהל בצפייה בהם הוא מקרי בהחלט?)
וואו כמה שאני שונא שמתארים סרטים באמצעות אוכל
אף פעם לא הבנתי את החיבה להשוות סרטים למאכלים בפיתות שמנות או לנתח טוב. כל ביקורת שעושה את זה גורמת לי לחתוך ממנה ישר (זכור לי ההשוואה לשווארמה הנוקמים הראשון). איכשהו זה מרגיש אמצעי מרדד מאד לתיאור סרט, אני מבין למה הוא נפוץ וקל לשימוש אבל בעיניי הוא לא נכון.
ולא יודע אם נהיה עכשיו אופנתי להגיד שמארוול מעפנים, אני מעולם לא הייתי מעריץ או אפילו חובב אבל מודה שהם מייצרים בידור נחמד ואחלה דרך להעביר שעתיים כמו זומבי מול המסך ולרוקן קצת את המוח. אני חושב שדי התחדד לכולם שמארוול סך הכל רוצים לייצר בידור מהוקצע ולא מתיימרים יותר מדי מעבר (לא ראיתי את הנצחיים אבל הבנתי ששם יש יומרה פחות אופיינית לשאר סרטי המותג). בעיקר נהיה מעייף לדבר עליהם ואיכשהו זה תמיד חוזר לשם. הדיון שמרטין סקורסזה פתח היה כבר חרוש עוד לפני שהוא פתח אותו, אולי 5 שנים קודם זה היה יוצר רלוונטי
אני לא זו שהתחילה את ההשוואה
רק השתמשתי בה כדי להבהיר למה האנלוגיה לא מדוייקת בעיני.
ובכל מקרה – אני לא בטוחה שאני מבינה למה מבחינתך זה אמצעי מרדד. אוכל זה שטחי בעיניך? בעיני ממש לא. אוכל יכול להשפיע על הקיום שלי הרבה יותר מסרט זה או אחר, ואני לא מדברת ברמה הפזיולוגית, אלא על אוכל כחוויה.
ואני לא חושב שמארוול לא מתיימרים לעשות שום דבר מעבר. אני חושבת שהדגשים שהם שמים הם על דמויות+אקשן ולא על עלילה. אני מבינה למה זה נתפס כרדוד אצל חלק מהאנשים (גם אם אני לא מסכימה), אבל אם יש משהו שאני לא מבינה איך אפשר להאשים את מארוול בו זה חוסר יומרה….
אני לא אוהבת את טרילוגיית האביר האפל (נטולת רגש, מחוררת, מתביישת בבסיס הקומיקסי שלה), ומתוכה, אם כבר, מעדיפה את "באטמן מתחיל".
עם זאת, אני מבינה את ההערכה לסרט "האביר האפל".
"מלחמת האינסוף" ו"סוף המשחק", לעומת זאת, הם סרטים רדודים שלא זכו בצדק בהערכה שהם מקבלים.
אין פסול בדיונים כאלו, זה לא דקלום סיסמאות כמו ה"ביקורת" של סקורסזה.
רגע רגע רגע
1. רדודים זה דבר אחד. אני לא מסכימה עם זה אבל בהחלט מבינה את מקור הדיון. אבל…
2. "שלא זכו בצדק בהערכה שהם מקבלים"? מה זאת אומרת? למה יש איזה צדק אבסולוטי שמחליט את מי מותר להעריך ואת מי לא? מספיק אנשים מעריכים את הסרטים האלה ורואים אותם כטובים, ולא נראה לי הגיוני למחוק להם את הדעה במחי יד.
3. וברור שיש מקום לדיון, אני פשוט לא מבינה את ההתניה הזו שבה כל פעם שמישהו מעז להגיד משהו על האביר האפל, באופן אוטומטי מי שנזעק להגן על האביר מרגיש צורך לרדת על מארוול במקביל. ומילא כשמשווים את באטמן V סופרמן או ליגת הצדק, כששם ברור מאיפה התחרותיות נובעת. האביר האפל הוא סרט של במאי אחר, עם מטרות אחרות שמיועד לקהל עם ציפיות שונות. ברור שאפשר לנהל את הדיון אני פשוט לא מבינה למה צריך לנהל אותו כל פעם מחדש, ובלי סיבה נראית לעין.
2
כמו שאפשר לקשור כתרים למלחמת האינסוף / סוף המשחק, כך אפשר לטעון שהמלך הוא עירום.
תגדירי כתרים...
יש "רדוד/לא מעניין/סרט גיבורי העל הגרוע ביותר בתולדות האנושות". כולן טענות לגיטימיות בעיני המתבונן כאשר הוא מדבר על ההתייחסות שלו לסרט.ולכן "מלחמת האינסוף זה סרט רדוד, משעמם, חסר פואנטה, שאני ממש לא התהבתי ממנו" – זו לחלוטין טענה ברורה ולגיטימית- היא מדברת על התפיסה האישית מהסרט.
ויש "אנדרייטד/אוברייטד/מוערך שלא בצדק" שזה כבר ורסיה אחרת ל"הקהל לא מבין מה טוב לו" – שאיתה אני לא מסכימה. הקהל התלהב? כנראה שהוא יודע מה טוב לו. ואם הוא מוערך על ידי הקהל – כנראה שיש סיבה להערכה גם אם את לא מסכימה/מבינה אותה
סיבות תמיד יש
אהדת הקהל לא מעידה על איכות.
דוגמה להערכת-יתר: מגיב שמשווה את סרטי מארוול למנות מזון מהיר ומחריג "למעט מלחמת האינסוף".
אם
נהיה הוגנים ההשוואה למארוול בדיון הזה עלתה בצורה אורגנית יותר. ואני מסכים שאין שום טעם להזכיר את מארוול כשמזכירים את האביר האפל. העניין הוא שמישהו טען שהאביר האפל הוא אחד מסרטי גיבורי העל הטובים ביותר אי פעם, והשאלה היא, האם בהקשר של היומרה של האביר האפל, וכאן מדובר ביומרה שאין למארוול, האם בכלל מדובר במחמאה. אי אפשר להתווכח שמארוול מתיימרים להיות משהו, ומה שמארוול מתיימרים חלהיות הוא בכלל לא טריוויאלי ובכלל לא פשוט. אבל אם אהבת את האביר האפל, באמת אהבת, יש סיכוי גדול שאתה חושב שהוא אחד הסרטים, לא סרט גיבורי העל, הטובים ביותר אי פעם. זה אגב, בסדר גמור לשנוא את האביר האפל ולחשוב שהוא יומרני ומשעמם. זה בסדר לחשוב שאחד מסרטי מארוול הוא הסרט הגדול ביותר אי פעם. אבל אין מי שיקרא את המשפט " -סרט מארוול פלוני- הוא סרט גיבורי העל הטוב ביותר אי פעם" ויחשוב שמדובר במשפט שלא מחמיא לסרט. מה שאין כן יש מי שיקרא את המשפט "האביר האפל הוא אחד מסרטי גיבורי העל הטובים ביותר אי פעם" ומה שהוא יקרא זה "מייקל ג'ורדן הוא גדול השחקנים שיצאו מברוקלין" שזה פשוט לא מחמאה בהקשר הזה. זה יומרה שיש לאביר האפל ואין למארוול תהא דעתך אשר תהא
זה בדיוק מה שאני אומרת (חוץ מזה שזה בדיוק לא...)
אם יש משהו שכולנו מסכימים עליו, זה שלמעט ההגדרה הטכנית שבאטמן הוא גיבור על- אין קשר אמיתי בין האביר האפל לבין הסוגה הזו שנקראת "סרטי גיבורי על", ולכן אני, שוב, לא מבינה את הצורך הזה תמיד להשוות למארוול (שאני ממש לא מבינה את הטענה שהיא עולה בשרשור הזה באופן אורגני. ההשוואה היתה בין סרטי באטמן השונים, אף אחד לא דיבר על מארוול, ובכל מקרה זה לא רק השרשור הזה, אני רואה את זה קורה שוב ושוב).
דבר שני, באופן בלתי תלוי, אני חושבת שיש נטייה לזלזל בסוגה הזאת שנקראת "סרטי גיבורי על" (וכחלק מזה בסרטים של מארוול), בצורה שלא תואמת את האהדה שלהם באוכלוסיה ומזכירה לי בעיקר את נחמן שניצקליין. כאילו. כולם טפשים? כל הקהל טיפש ולא מבין מה זה איכות? סרטים שוברי קופות אהדה אין סופית שאי אפשר לפספס ברשתות החברתיות וכולם פשוט לא מבינים ורק אתם מבינים מה *באמת* טוב? כאילו אחלה, זכותכם לדעתכם. אני פשוט מאוד לא מסכימה איתה.
לגבי שבירת קופות
ההשוואה בין האביר האפל לסרטי מארוול נולדה מהמשפט ש"האביר האפל הוא אחד מסרטי הקומיקס הכי טובים אי פעם", שבעיניי מאוד מקטין את הסרט. כי בלי לפגוע, הוא פשוט לא באותה ליגה, וממילא זה לא כזה הישג להיות אחד מסרטי הקומיקס הכי טובים או אפילו הטוב ביותר, שעה ש"המתחרים" שלך לא כאלה מצטיינים.
לגבי הנקודה השנייה שהעלית:
יש המון סיבות לכך שסרט מסוים יהיה שובר קופות והן לאו דווקא מעידות על איכות הסרט.
מרבית האנשים הולכים לקולנוע כי זו אחלה דרך לצרוך בידור סביר ולהעביר עוד ערב מהנה. כשניצבת בפניהם הבחירה ללכת לאחד מסרטי מארוול, הכולל המון אקשן, אסקפטיזם וסה"כ חוויה חיובית, או ללכת לסרט כמו נניח 12 שנים של עבדות, המייגע והמדכא – ברור שהרוב יעדיפו את האפשרות הראשונה.
סיבה נוספת היא שמה לעשות, מארוול צברה לעצמה אחלה מוניטין כחברה שאתה יודע בדיוק מה אתה מקבל ממנה. ואנשים לרוב נוטים להעדיף את המוכר וטוב (או סביר לרוב) על פני הלא נודע.
גם אני הלכתי ללא מעט סרטי מארוול, ומחלקם אפילו נהניתי במידה מסוימת, הגם שלא "עפתי". למה? כי זה מה שזרם באותו רגע וידעתי שבכל מקרה לא אסבול.
אם מסתכלים על הציונים שסרטי מארוול קיבלו בIMDB אז הם די קולעים. מרבית סרטי מארוול שם מקבלים ציונים שמלמדים על סרט חביב או אפילו טוב מאוד אך לא הרבה יותר מזה, בעוד שמעטים ביותר קיבלו ציון טוב באמת, כלומר מעל 8. וכן, רבים לא מסכימים עם הציונים ב IMDB אבל אני אישית, בהיעדר קריטריונים ברורים לשפוט איכויות של סרט, נותן המון משקל לחכמת ההמונים בבואי לבחור האם לראות סרט כזה או אחר. הרבה יותר מדיעה כזו או אחרת של מבקרי קולנוע שמייצגים את דעתם בלבד.
למשל הסרט "חטופה" די נקטל על ידי המבקרים (59% ביקורות חיוביות ב RT), אבל הוא סרט אקשן פשוט מעולה וכזה שלא יכולתי להזיז את העיניים ממנו לרגע, ולא בכדי הוא קיבל ציון יחסית גבוה גם ב IMDB.
יש כאן הרבה מה לפרק
ולכן אני דווקא לא אעשה את זה ואענה בשאלה:
מה זה בעצם "איכות"? מה הופך סרט ל"איכותי"?
אסקפיזם זה לא איכות? תוצר עקבי זה לא איכות?
(ואני מדחיקה כרגע את העובדה שהמינוח "לא באותה ליגה" הוא מתנשא. הם לא באותה סוגה. אלו סוגים שונים של סרטים. אם אתה רוצה לדבר על ליגות רצוי שיהיה לך קריטריון *מדיד* כדי לחלק אותן לליגות לפיו).
כאמור, שאלת ה"איכות" היא סובייקטיבית
יכול להיות מי שיחשוב שמלחמת האזרחים הוא יצירת מופת, וזה בסדר. אבל כמו שציינתי, בהיעדר אותו קריטריון מדיד לאיכות של סרט, האינדיקציה הטובה ביותר מבחינתי היא "חכמת ההמונים" (גם אם אני נמנה על המיעוט בחלק מהמקרים), שאותה ניתן לקבל בין השאר באתרים כמו IMDB.
סרטי מארוול, גם במבחן של חכמת ההמונים, הם לרוב סרטים מהנים וחביבים, שמקבלים ציונים טובים אבל לא מדהימים, להוציא בודדים. לעומת זאת, האביר האפל עומד שם על ציון באמת יוצא דופן שמעיד על כך שככל הנראה בכל זאת יש בו משהו שמייחד אותו.
נו אבל אנחנו חוזרים לאותה הנקודה כל הזמן.
האביר האפל נמצא בציון מיוחד גם ביחס להרבה סרטים אחרים. אני לא טוענת שהאביר האפל הוא גרוע (אני לא נהניתי ממנו, אבל זו אני, ברור לי שאני המיעוט במקרה הזה). אין לי שום טענות כלפי הסרט. ואני מסכימה עם העובדה שיש משהו שמייחד אותו.
יותר מזה, אני אפילו מסכימה עם זה שלהגדיר את הסרט כ"סרט קומיקס" או כ"סרט גיבורי על" זה דבר שמקטין את הסרט כי זה לחלוטין לא. זה סרט שמשתמש בדמויות מעולמות הקומיקס אבל עושה איתן דברים שונים לחלוטין ממה שהורגלנו מעולמות הקומיקס.
מה שאני לא מצליחה להבין זה למה, בשם אלוהימה, אי אפשר להגיד את המשפט "האביר האפל זה סרט טוב ומיוחד ואירוע חד פעמי" בלי להשלים את זה עם עוד משפט בסגנון של "לעומת מארוול הקיקיוניים האלה".
באותה מידה אפשר להגיד "האביר האפל זה ארוע חד פעמי ביחס לקזבלנקה" (שיש לו בדיוק את אותו הציון כמו למלחמת האינסוף), אבל את זה אף אחד לא אומר, מעניין למה…
זו נהייתה התניה כמעט פאבלובית כל פעם כשמדברים על האביר האפל לצקצק על מארוול, וזו ממש לא פעם ראשונה, וכל מה שאני מנסה להגיד זה Leave Marvel alone!
מי שמייצר את ההשוואה הזו זה מי שמתעקש כל הזמן להגיד "האביר האפל הוא טוב, לא כמו מארוול"
האם אפשר להגיד את החלק הראשון של המשפט, בלי להגיד את החלק השני?
(ורק לציין שעל הדרך אני גם מתעלמת מהעובדה שאתה משווה סרט יחיד וחד פעמי לסדרת סרטים וזה לא כל כך הוגן. נכון. 30 סרטים לא יוציאו כולם ציונים מדהימים. אבל יש איזה שניים שבכל זרת קיבלו ציון מעל 8 שזה לא עניין של מה בכך, אז אם כר גם ככה מתעקשים להשוות אז בבקשה להשוות לסרט ספציפי, ולפי המדד שלך מלחמת האינסוף או אנדגיים שהם בעלי הציןו הכי גבוה ב imdb. ממש מתעקש להשוות- תשווה לאחד מהם שם לפחות משווים סרט יחיד לסרט יחיד וההשוואה נעשית על בסיס מדד אובקייטיבי יחסית).
אבל ההשוואה לא נאמרה במנותק לסיטואציה
נזרקה טענה שהאביר האפל הוא אחד מסרטי הקומיקס הטובים ביותר, ובתגובה עניתי שהמשפט הזה לא באמת מחמיא לסרט. לא סתם קפצתי משום מקום במטרה לרדת על סרטי מארוול ללא פואנטה.
זה שאת אומרת שהאביר האפל מנותק מכל שאר סרטי הקומיקס זה נחמד, גם אני חושב ככה אגב, אבל אותו מגיב שהגה את אותה טענה שהציתה את הדיון הזה יצא מנקודת הנחה אחרת ממך.
ואני לא משווה סרט אחד ל-30 סרטים. ציינתי במפורש שיש כמה סרטים בודדים של מארוול שקיבלו ציונים גבוהים.
כן אבל...
יש הבדל בין להגיד
"להגיד שהוא שייך לז'אנר גיבורי העל זה קצת לא קשור. זה סרט עם מאפיינים מאוד שונים".
לבין להגיד
"להגיד שהוא שייך לז'אנר גיבורי העל זה קצת מעליב, כי הוא כל כך הרבה יותר מזה"
לבין להגיד
"להגיד שהוא שייך לז'אנר גיבורי העל זה מעליב, איך אתה מעז לשים אותו באותה הליגה עם מארוול שהם כל כל בינוניים".
הראשון הוא סבבה. השני הוא סביר. השלישי הוא סתם מתנשא בלי שום סיבה.
או שהשלישי הוא השני
בשילוב עם התעלמות מקיומם של סרטי גיבורי-על אחרים (או לחלופין הכללה שלהם תחת השם הגנרי "מארוול").
אם מה שהפריע לך זה הסגנון אז אני לוקח את דבריי בחזרה
(ל"ת)
ועדיין זה רק פלאפל ולא משהו שמפיל אותך לרצפה
אני לא אגיד שמארוול מעפנים, אלא סתם בינוניים ולא מקוריים.
הסרטים שלהם רדודים וחסרי כל עומק שמציגים נבלים מביכים בעיקר. עכשיו שלא יובן לא נכון, אין לי בעיה ליהנות מסרטים רדודים וחסרי עומק אך כיפים (אם כי אני באופן אישי חושב שמרבית הסרטים שלהם בעיקר משעממים, לא כיפיים ובעיקר מנסים נואשות להצחיק).
הבעיה מתחילה מהרגע שמתחילים להשוות את המוצר הדי צולע הזה ליצירות טובות באמת כמו האביר האפל (ואני לא חושב שהוא הסרט הטוב בהיסטוריה, תירגעו). וכן, ברור שעל טעם ועל ריח וכו', אבל באותה מידה יכול לקום מישהו שיטען שטיפשים בלי הפסקה הוא סרט ברמה של הסנדק, וזה יהיה די מצחיק.
לא יודע, דווקא האביר האפל גרם לי לבדוק מה השעה כל הזמן
יש נבל מגניב עם תכנית טיפשית. הוא בלט במגניבות שלו על הרקע האפל יותר – רציני יותר של כל הסביבה. הסרט מחזיק מעצמו כאילו הוא עם עלילה שנונה כשהיא לא. בכיף להוריד חצי שעה.
במארוול לא מתיימרים למשהו מעבר לבידור (גם להם לא תמיד מצליח).
אז אתה מסכים עם העקרון. רוב מוחלט של יצירות המופת הם יומרניות. על כל סרט יומרני ועל כל יצירת מופת יש מי שלא אהב וככה זה, אי אפשר לרצות את כולם. אבל האביר האפל מתיימר להיות משהו, ואצל חלק מהאנשים הוא ממלא את היומרה הזו בעוד מארוול לא מתיימרים להיות המשהו הזה
כן ולא
לעשות בידור טוב זה מאוד מאתגר. לעשות בידור שיכוון לקהל רחב מאוד בלי לרדת למקומות נמוכים של קומדיה זה אפילו יותר מאתגר.
כבר כתבו זאת באתר אחרים באופן טוב ממני: כל כך הרבה סרטים לא מצליחים אפילו להיות שעתיים של אסקפיזם. כל מיני ג'ונגל קרוז וחייזרים נגד בוקרים, ג'ון ממאדים וכו' שעלו 200 מיליון הפקה.
מארוול מתיימרים להיות שעתיים של כיף וגם שתרצה לראות עוד מהם. בינתיים הם הטובים ביותר בכך, כנראה בהיסטוריה של הקולנוע.
האביר האפל היה כמו בן עשרה (אינטליגנט) שבטוח שכל מה שהוא חושב מקורי ורציני, כאשר הוא בעיקר גרם לי לפהק ולהרים גבה. אז עבור מה שהוא התיימר לעשות, הוא ביצע זאת פחות טוב.
אני בדיוק עכשיו כותב משובי ביצועים שנתיים לעובדים שלי (ברצינות, כי זה משפיע על קידום ושכר). לכל עובד יש יעדים אחרים משלו וכל אחד נמדד מול היעדים שלו. אצלי האביר האפל מקבל ציון נמוך יותר בביצועים לעומת יעדים שלו לעומת, נגיד, מלחמת האזרחים.
אצלך, לא אצל אחרים
זה בסדר שאתה לא אהבת את הסרט, אבל במבחן של הקהל הרחב הסרט הזה הוא אחד האהובים אי פעם, והצליח לגעת בדיוק במקומות שאצלך נגעו פחות, אך אתה בעמדת מיעוט (וזה בסדר).
רבים נוטים לזלזל ברשימות של IMDB אבל שכשמדובר באמנות, בהעדר יכולת לקבוע קריטריונים קשיחים שיקבעו אם סרט הוא טוב או לא טוב, אני נותן משקל רב למה שנקרא "חכמת ההמונים", קרי לאתרים כמו IMDB. זה בעיניי עדיף על פני ביקורות של מבקרי קולנוע שבעיקר מייצגים את הטעם של עצמם.
אז לפי הלוגיקה שלך, מארוול נהדרים
אז למה אתה כל הזמן מזלזל?
לא מובנת לי ההשוואה של סרט יחיד לרבים.
תשווה תפוחים לתפוחים: נגיד עיבודים לסרטים של די.סי מול מארוול. או נגיד סרטי אולפן ספציפי מול אחר. פתאום באטמן לא תמיד יוצא כזה מדהים…
אין לי צד: אני רוצה שכל סרט בו אני צופה יהיה נהדר. אני צופה בהרבה מהם. בתגובה שלי, אני מציע שתתמקד בשתי הפסקאות הראשונות ולא באחרונות (שהן דיעה אישית על סרט).
ועדיין
לפי אותה לוגיקה, האביר האפל הוא הרבה מעל סרטי מארוול.
פרט לכך אתה צודק שלא היה מקום לזלזל. לכן אני לוקח בחזרה את החלקים שמהם ניתן להסיק שזלזלתי במארוול.
באופן כללי אני די נחרד מרשימות הסרטים הכי טובים אי פעם
המוח שלי לא מסודר ברמה שאני באמת יכול לדרג אהבה שלי לסרטים לפי מקומות, בטח שלא ברשימה כזאת כללית. אבל מעבר לרשימת פופולאריות אין לה ערך.
יש לה ערך
לאו דווקא כ"הנה הסרטים הכי טובים", אלא כ"הנה סרטים מאוד מאוד טובים (ברובם) שאם לא יצא לכם לשמוע עליהם אז הנה קחו צ'אנס".
אפשר לראות את זה ככה
אבל מה מייחד את הרשימה הזאת ממיליוני רשימות אחרות באינטרנט עם הפואנטה הזאת בדיוק?. בנוסף רוב הסרטים שם די בייסיק (לפחות ב50 ראשונים לא כזה התעמקתי בה). מניח שמי שאפילו קצת מתעניין בקולנוע די יודע על רובם ולא צריך שימליצו לו על החברה הטובים או מועדון קרב
כי הרשימה הזאת התקבעה על ידי יותר אנשים
ולכן המידע שלה טיפה יותר "משמעותי". לא בקטע של "זה הסרטים הכי טובים", אלא בקטע של "הכי הרבה אנשים המליצו בסך הכל על הסרטים האלה".
ואולי אף אחד לא צריך המלצות על מועדון קרב או החברה הטובים אבל עיר האלוהים, חריקירי, קבר הגחליליות, ו"מחוברים לחיים" (נניח, רק מתוך ה-50), הן בחירות הרבה פחות צפויות וכאלה שיכולות להרחיב למישהו את הראייה הקולנועית.
ולכן אמרתי שהערך שלה הוא בתור רשימת פופולאריות
שזה נחמד אני מניח. והבחירות שציינת אומני לא מוכרות לכל אדם שקייים בכדור הארץ אבל בכל זאת די מוכרות ותמצא מילוני אנשים אחרים שימליצו עליהם.
אוקיי, ו-?
כל סרט כמעט שקיים תמצא "מיליוני אנשים אחרים" שימליצו עליו. ובכל זאת, כשעלה לדיון לאחרונה "עיר האלוהים" באתר, היו אנשים שלא שמעו עליו ושזה דחף אותם לראות אותו. אני חושב שקל מדי פעם לטעות שכל חובבי הקולנוע כבר מכירים הכל, אבל זה ממש ממש לא המצב, וטוב שיש רשימה שיכולה לתת כיוונים שכאלה, ושהערך שלה יותר "מוחלט" משל סתם רשימת "הנה 10 סרטים שאהבתי" של מבקר כזה או אחר.
לא התכוונתי שהיא לא יכולה להיות שימושית או להכיר לצופים הרבה סרטים שהם לא שמעו עליהם
אלא שאני לא רואה בה איזה מסמך חשוב שצריך לרפא אליו כל הזמן, כי יוצא לי לעתים קרובות שאנשים מתייחסים לרשימה הזאת בתור מעין גושפנקא, תו איכות או ווטאבר לסרט. אני פשוט לא רואה רוצה כה חשובה. זכור לי שהיה פרוייקט באתר שסיקרו את כל הסרטים ברשימה (על ידך אני חושב) והיו הרבה תהיות לגבי סרטים שהימצאותם או מיקומם ברשימה תמונה
קדושה היא לא, וגם לא בדיוק גושפנקא
ערך יש לה, ולשאלה למה סרט הצליח להיות שם יש חשיבות, גם אם לא לנקודה "אה, הסרט הזה הוא המקום הרביעי הטוב בקיום".
נמאס מגיבורי על
נראה שהוליווד לא משקיעה יותר באף סרט אחר. מה עם קצת יצירתיות?
מה עוד נשאר להגיד על באטמן, סופרמן וספיידרמן?
יצא לי כבר מכל החורים.
סליחה רוברט.
אם הם נעשים בצורה טובה מה הבעיה?
זה ז'אנר כמו כל הז'אנרים: יש קצת סרטים ממש טובים, והמון בינוניים וגרועים.