ביקורת: מפרץ ההרפתקאות: הסרט

יחידת החילוץ הוא עוף מיוחד: סרט הרפתקאות לילדים מתחת לגיל 5 שאשכרה משקיע בקהל היעד שלו.
שם רשמי
מפרץ ההרפתקאות: הסרט
שם לועזי
PAW Patrol: The Movie
סרט מס' 1 בסדרת מפרץ ההרפתקאות

פרסומת למקדונלדס, פרסומת לקוקה קולה, פרסומת לחברת אשראי ועוד כמה, חלקן נוטפות סקס אפיל וזימה, הקדימו את ההקרנה של "מפרץ ההרפתקאות: הסרט" עד לרמה שבה אולם מלא זאטוטים בני 3-5 התחילו, פשוטו כמשמעו, לצרוח. אם יש פעם אחת שבה אני מעודד צרחות של ייאוש בקולנוע – זה כמובן בזמן פרסומות (אלא אם אתם סדרנים, ואז אתם חופשיים לצרוח מתי שתרצו). הפרסומות הנוראיות האלה בהקרנה מלאה בילדים קטנים זו הטרוניה היחידה שיש לי מחוויית הצפייה ב"מפרץ ההרפתקאות: הסרט" בצהרי שבת לפני כשבועיים.

כבר תכננתי, כמו בהקרנות דומות עם הילדה, להיות מוכן לחמש דקות של צפייה בסרט שמלוות בשעה וחצי של מחשבות על מטלות שצריך לעשות בבית (הכול בזמן שאני מוודא שהילדה יושבת בקצה המושב, אחרת הוא יתקפל כשהיא כלואה בתוכו… שוב), אבל קרה משהו מעניין הפעם: התעניינתי בסרט.

מבין סדרות הילדים הפופולריות על המסך בימינו, "מפרץ ההרפתקאות" הקנדית נמצאת באמצע של סקלת האיכות. יש בה כמה דמויות חביבות, מסרים חיוביים ואנימציה בינונית, ואני לא יכול לומר שאני מרוצה שדווקא לזה בת ה-3.5 מכורה, אבל לפחות היא סוף סוף נגמלה מ"דורה בעיר הגדולה" הגרועה (אם אתם רוצים סדרות ילדים טובות, אגב, לבריטים יש שפע מדהים). הסרט החדש לעומת זאת הוא משב רוח מרענן.

הסיפור לוקח את צוות יחידת החילוץ אל… רגע, שנייה, שכחתי שלא כולכם הורים. יחידת החילוץ מורכבת מכלבלבים שאומנו, על ידי ילד בן עשר, להיות כוח החילוץ וההצלה בעיירה ושמה מפרץ ההרפתקאות. אל תשאלו למה, איך ולאן הולכים כספי משלם המיסים. ככה זה. כל כלבלב בצוות מתמחה בתחום אחר: צ'ייס המנהיג הוא מרגל (לא ברור איך מתבטא עניין הריגול, לא זכור לי שהוא אי פעם ריגל אחרי מישהו), מרשל אהוב ליבי הוא כבאי ופרמדיק, סקיי טייסת, רוקי מתקן דברים, זוּמה צוללן וראבל, בנפשו, הוא התאום האבוד של מיכאלנג'לו מצבי הנינג'ה: מצחיקול שאוהב לאכול (אבל הוא לא רקדן).

בסרט עובר הצוות ממפרץ ההרפתקאות לעיר ההרפתקאות, שהיא בעצם ניו יורק רק נקייה, שם הם צריכים להציל את התושבים ממעלליו של ראש העיר המדינגר שעושה דברים מפוקפקים להחריד, כמו להפוך רכבת עירונית רגילה לרכבת הרים – מבלי ליידע מראש את הנוסעים שבתוכה (ואתם חשבתם שראש העיר שלכם גרוע). שמעו, בעיירה קטנה עוד ניחא, אבל מדוע בעיר הגדולה אין צוותי הצלה שלא מורכבים מבעלי זנב עם תוחלת חיים של עשור וחצי? ואיך בכלל טיפלו באסונות לפני שיחידת החילוץ פתחה שם מטה? אני חייב דוקו פיקטיבי על מערכת השלטון באזור.

בכל אופן, הסרט עצמו עוסק במנהיג החבורה צ'ייס שמתמודד, באופן מפתיע, עם פוסט טראומה – וממש לא תכננתי למצוא את עצמי מזיל דמעה מול סרט של "מפרץ ההרפתקאות" אבל הנה, זה קרה. הסרט עוסק בהתגברות על פחדים עם שאלות כמו מה הופך אדם (או כלבלב) לגיבור ואיך להתמודד עם חששות. אף פעם לא חיבבתי את צ'ייס אשר, מתוקף היותו מנהיג, קיבל אופי של פלס, אבל צ'ייס המפוחד שעושה טעויות, עם זה אני לגמרי בעניין.

יש כלבה חדשה בסביבה, ליברטי, שעוזרת ליחידת החילוץ בעיר הגדולה ומקבלת את מרבית הפוקוס אחרי צ'ייס. היא מקסימה ומשעשעת, לכן קשה לכעוס על כך שגנבה את אור הזרקורים משאר חברי היחידה. אל תדאגו, ראבל עדיין עושה בדיחות אוכל.

אל תצפו לאיכות אנימציה ברמה של פיקסאר, אבל הסרט רחוק מלהיות ג'אנקנימציה, ויש בו אפילו כמה רגעים ויזואליים מפעימים ואקשן עוצר נשימה – ואפילו סצנה בכיכובה של סקיי שגרמה לי לפעור עיניים מרוב תדהמה. יודעים מה? אולי פיקסאר כן צריכים לקחת מפה כמה רשמים.

הדיבוב העברי של הסרט נהדר, אין תלונות בגזרה הזו, ובגרסה המקורית באנגלית (שבה כבר צפינו בבית. כן, ראיתי את הסרט פעמיים. לא, לא מרצון) יש קולות שתמיד נחמד לשמוע, כמו של ג'ימי קימל, איאן ארמיטאג' (הוא שלדון הצעיר), טיילר פרי, רנדל פארק ועוד כמה. אבל באנגלית אין את שירה נאור הנהדרת (היא דורה החוקרת) וגלעד קלטר המוכשר (הוא חטפני השועל), אז הגרסה העדיפה היא ללא ספק זו שבעברית.

אני לא יכול להמליץ על "מפרץ ההרפתקאות: הסרט" אם אתם לא הורים, אבל אם תיתקלו בו במקרה, אל תעבירו מייד ערוץ. זה באמת סרט מקסים, עם עלילה שלא לוקחת את עצמה ברצינות ושהצליחה לגרום אפילו לאולם מלא בבני 3-5 להיות בשקט – שזה נס. אני מקווה למעשה שפלח השוק שהוא ילדים בטווח הגילאים הזה יילקח בעתיד ברצינות ויופקו עוד סרטי אנימציה טובים; כי זה שילדים קטנים לא תמיד מבינים הכול, לא אומר שלא צריך להשקיע בהם. אחרת איך יבינו?