כשארבעת הפינגווינים הופיעו בסרט "מדגסקר", לפני כמעט עשור, הם גנבו את ההצגה לגמרי. הסרט הזה היה מלא בחיות עם קולות של סלבריטיז שהזיעו מרוב מאמץ להצחיק, אבל דווקא יחידה לוחמת של ארבעה פינגווינים אלמוניים (שדובבו על ידי במאי, עורך ואמן קונפסט מהאולפן, שגויסו כדי להקליט קולות זמניים, ואף אחד לא טרח להחליף אותם) היתה אחראית לרבות מהבדיחות המוצלחות ביותר והזכירות ביותר. אולפני דרימוורקס, שלא ידועים בנכונותם לפספס הזדמנויות, זיהו את המתנה שקיבלו, וניצלו את הפינגווינים האלה עד תום.
אחרי "מדגסקר" הראשון, כל צופה חמישי אמר "הלוואי שהיה סרט שלם רק על הפינגווינים האלה!" אבל זאת אמירה מסוכנת. קל יותר לומר על דמות שולית כלשהי ש"מגיע לו סרט" מאשר לכתוב סרט שלם, עלילה והכל, ולפעמים מתברר שיש סיבה טובה לכך שדמויות שוליות הן שוליות. לפעמים דמות שהיתה נורא מצחיקה בהופעה של עשר דקות מתגלית כמשעממת לגמרי החל מהדקה ה-13. הפינגווינים ממדגסקר נראים בדיוק כמו דמות כזאת: הם אמנם ארבעה, אבל הם פחות או יותר בדיחה אחת: הם חיות קטנות וחמדמדות שמתנהגות כמו יחידה צבאית אולטרה-קשוחה. אוקיי, מצחיק לרגע, אבל לעשר שנים? אז עכשיו, כשהפינגווינים סוף סוף מקבלים את סרט הסולו שלהם – אחרי שלושה סרטי "מדגסקר" מאוסים יותר ויותר, וסדרת טלויזיה בכיכובם – אני חששתי.
אבל תשמעו משהו מפתיע: הם עדיין מצחיקים, הפינגווינים האלה! הם עומדים בכבוד במשימת 90 הדקות שהוטלה עליהם. יותר מזה: לטעמי,
"הפינגווינים ממדגסקר" מוצלח יותר מכל סרטי "מדגסקר" שקדמו לו. כשיש פינגווינים בסביבה לא צריך את בן סטילר וג'ירפה.
ארבעת הפינגווינים – סקיפר, קובאלסקי, ריקו ופרייבט (זה נשאר ה"שם" שלו גם בדיבוב העברי), פורצים לפורט נוקס במשימה מטורפת שגרתית, פוגשים תמנון מרושע, שמתכנן לחטוף את כל הפינגווינים מגני החיות בעולם, וקבוצה מתחרה של סוכני-על חייתיים – וזהו, מכאן הכל רצף של מרדפים מטורפים ברחבי העולם. ואלה יופי של מרדפים. המרדף בתעלות ונציה לבדו כולל מספר של המצאות ובדיחות ויזואליות שהיו מספיקות לג'יימס בונד וחצי ועוד היה נשאר עודף; סצינה שמתרחשת כולה במהלך נפילה בין כמה מטוסים כוללת בדיחות בקצב שהיה משאיר גם את באגס באני חסר נשימה. הקצב המהיר הוא הנשק הסודי של הפינגווינים: אם לא צחקתם מבדיחה אחת, אחרת תגיע בתוך כשלוש שניות לכל היותר. הסרט כולל את המינימום המותר של מסרים חינוכיים, רגעים מרגשים או אפילו עלילה משמעותית. כן, יש איזה סיפור על כך שהצעיר שבחבורה שואף לקבל הכרה מחבריו, אבל זה עובר ממש מהר.
יחידת הפינגווינים לא שינתה את הטון במילימטר מאז הסרט הראשון בהשתתפותם: המנהיג סקיפר לעולם אינו שובר דיסטאנס, והוא מדבר אך ורק בקול של מפקד-יחידה קשוח. הנבלים התמנונים גם הם משעשעים מאוד, והאופן שבו הם נעים – תוך ניצול מלא של העובדה שמדובר ברכיכות – הוא תענוג לאנימטורים. חברי "רוח הצפון", יחידת הביון הנגדי, הם דמויות פחות מעניינות, גם מבחינת עיצוב ואנימציה וגם מבחינת תפקידם בעלילה.
הסרט מוקרן בדיבוב לעברית בלבד, לצערם של ההורים ומעריצי בנדיקט קמברבץ', אבל הדיבוב העברי מוצלח בהחלט, בעיקר בזכות שי זורניצר, גלעד קלטר וליאור זוהר, שמבצעים את קולותיהם של הפינגווינים.
דרימוורקס של השנים האחרונות הוא אולפן בלי שאיפות אמנותיות מיוחדות. הם מייצרים סרטי אנימציה בקצב אדיר, אבל נדמה שויתרו אפילו על הניסיון לחדש. הם עושים סרטים מסחריים וממחזרים את מה שעובד – אבל לפחות את זה הם יודעים לעשות. כמו "מר פיבודי ושרמן" של דרימוורקס מתחילת השנה, "הפינגווינים ממדגסקר" הוא לא קלאסיקת אנימציה, וגם לא מנסה להיות כזה. זה בסך הכל ספין-אוף, נטול יומרות, אבל מצחיק, מהיר וחביב.
פורסם במקור בוואלה
דווקא ראינו את זה באנגלית ב3 מימד (מיותר) ביס פלאנט
(ל"ת)
הסרט כן מוקרן באנגלית.
לפי מה שזכור לי, אפילו הייתה בחירה בין דו לתלת, ובשניהם היו לפחות 3 הקרנות ביום.
טעות שלי.
(ל"ת)
סולח.
(ל"ת)
נמאס כבר
סרט מעצבן נורא.
8 גיבורים גברים! כמה נשים? נכון, אחת.
4, פינגווינים, דוב, כלב, זאב ותמנון. וינשופה אחת.
חס וחלילה שהינשופה תהיה גיבורה מרכזית, שהיא תהיה בראש חוליית החיות, שהיא תהיה חזקה וחכמה או שיהיו עוד נשים.
לא, מה התפקיד המרכזי שלה?! לענפף בריסים הענקיות שלה ולהיות מושא האהבה של הפינגווין.
כי זה התפקיד העיקרי של האישה- היא אובייקט נחשק לגבר.
וכמובן איך לא, הריסים שלה מרוחות במלא מסקרה וצללית כחולה בעיניים (למה ינשופה צריכה צללית לעיניים!??!)
יותר מזההההההה, עד שסופסוף הראו פינגיוניות נשים בסרט- אז מה היה התפקיד שלהן?!
לרקוד!!!! לעיני קהל כשהן לובשות פאקינג ביקיני!!! עם שיער בלונדיני! מה זה החרא הזה ?!
לפינגווינים אין שם ציצי!!! פינגוויון זכר ופינגווינית נקבה נראים אותו דבר!!!
הפינגווינים היו ערומים!!!! למה הנקבה לובשת תחתונים וחזייה?! למה להבדיל בינהם על ידי סממנים מיניים?
ואם כבר, אז שהפינגוויון אולי יכסה את הבולבול שלו? למה לייצר ציצי ופות כשאין צורך!?
הכעיס נורא. זה מה שדוחפים לילדים רכים.
בלי קשר לזה- הסרט עצמו- שיעמם תחת. (חוץ מבדיחות ממש מצחיקות בהתחלה.)
טוויסט!
פרייבט הוא בעצם אישה.
איזו בקורת פמיניסטית.
שמונה גברים וגברת אחת, מילא, מעצבן.
אבל הריסים,והצללית. בסך הכול דימוי לעולם האנושי. ולמה, נשים אמתיות צריכות צלליות, או מסקרה?
למה נשים צריכות למרוח על עצמן צבע לרוב, בשביל שיסתכלו עליהן? אם את שואלת אותי, נשים יפות בטבעי, ככה. אז עד שאת מתעצבנת על מוסכמות בפינגווינים בואי נתעצבן על מה שקורה בין אנשים. למה ינשופה, סליחה, אשה צריכה למצוא מקום רק בעזרת ריסים וצבע?
כנ"ל לגבי הריקוד. למה נשים צריכות למצוא פרנסה מריקודים ?
בקיצור, הסרט כולו שיקוף, טענות למציאות יתקבלו ברצון.
מלי, לא הבנתי אם את\ה מסכימ\ה או לא עם מה שכתבתי.
בכל אופן, זה לא ב"סך הכל".
וזה לא דימוי לעולם ה"אנושי", זה דימוי לעולם הנשי. ועל זה הביקורת.
אם החליטו להאניש את הדמויות על ידי סממנים מיניים (ביקיני לחסות שדיים וערווה) וסממנים מגדריים (איפור נשי), אז היו צריכים לעשות את זה לכל מין ולכל מגדר. בפועל, עשו את זה רק לנקבה (בכל מה שקשור להופעה חיצונית). ולא עשו את זה סתם כדי שנבין שהיא נקבה, אלא כי ברור מאליו שאם היא נקבה, תפקידה להיות מושא האהבה והמשיכה של הזכר.
אם ייצוגם ותפקידיהם היו שיוויוניים, לא היתי מוציאה חצי מילה מהפה. מצידי שכולם יתאהבו בכולם וכולם ילכו עם ביקיני! אבל בפועל, הפינגוויון הזכר ערום כמו שהוא בטבע כי הבולבול שלו לא מגדיר אותו. מה שמגדיר אותו זה חוש ההומור, החכמה, הכח, האומץ, אחוות האחים, הרגישות וכו שמפגינים הפינגווינים בסרט. הפינגוויניות לעומת זאת מוגדרות על ידי ציצי ופות שצריך לחסות. (ויכולת עינטוז תחת מופלאה) אם זה לכשעצמו לא חורה לך, אין לי עוד דרכים להסביר לך מה לא בסדר בתמונה הזאת.
וזה מעצבן אותי לא בגלל שזה עוד שיקוף למציאות, אלא כי זה סרט ילדים.(אני מבינה שזה סרט הומוריסטי ולא הכי חינוכי, אבל עדיין הוא מיועד לילדים) מעצבן אותי שכבר מגיל רך דוחפים להם ייצוג סטריאוטיפי ולא שיוויוני. גם ככה חסר (בקולנוע) לילדות מודלים נשיים חיוביים לחיקוי, אז אם כבר עושים אנימציה לילדים, אז למה לא עם מודעות פמיניסטית?
___________
לגבי טענות למציאות-זה שזה ככה במציאות, לא אומר שצריך לתת משנה תוקף לתופעות המעוותות הללו גם בקולנוע. להפך, הקולנוע זה כלי נהדר ליצור מהפכה ולשנות דפוסי מחשבה. חבל שהם בחרו בדרך הרדודה והלעוסה.
ולגבי איפור ונשים- איפור לרוב הוא כלי של מישטור גוף תחת כבלים של תפיסות יופי פטריארכליות. אישה יכולה להיות מטופחת ונקייה גם בלי להיות מאופרת. אישה שלא מתאפרת בדרך כלל נתפסת כלא מטופחת, לא בריאה, כזו שזנחה את עצמה וכד'. לא לחינם יש מחקרים שמראים שנשים לא מאופרות לא עוברות ראיונות עבודה. אנחנו רגילים לראות פנים נשיות מאופרות כאילו זה הדבר הטבעי, זה הכל חוץ מטבעי. זה שכבות חונקות של מסכה של אלפי כימיקלים (חלקם מסרטנים) שמרוחה על הפנים ועל השיער של נשים כל היום, כל יום- בשם תפיסות יופי ריקניות ובגלל פחד שלא ירצו אותנו אם לא נתאים עצמנו בול לתבנית החדגונית הזאת.
מסכימה עם הטענות. לא עם הטיעון לסרט דווקא.
אני מסכימה עם הטענות על מציאות לא שוויונית.
אני לא חושבת שאפשר לבקש מסרט אחד מסוים "לנסוע נגד הזרם".
(אם רק אדם אחד לא קונה קוטג', זה לא מחאה ולא כלום).
משום שיהיו אנשים שיצאו מהסרט ויגידו, "אה, זאת היתה גברת? בכלל לא שמנו לב. למה לא שמו לה ריסים וסממנים." אנשים רגילים לסממנים כאלו, בסרטים שונים, ולא מעשי לבקש מסרט אחד להיות צדיק יחיד ולשלם את המחיר. (של אנשים שיתלוננו על כך. ומבחינתם ללא ריסים ומסקרות זה לא גברת).
נכון, קולנוע זה כלי נהדר ליצור מהפכה ולשנות דפוסים, אבל סרט בודד שלא יעשה כך יתפס כמיושן, ולא מושקע, ולא כמחולל שינוי. בדיוק כמו שגברת שבאה לראיון לא מאופרת, לא מחוללת מהפכות, אלא שולחים אותה לבית. כמו שתארת.
בקיצור, בקורת על המצב, כן, לצפות מסרט מסוים שיעשה את כל השינוי, זה לא מעשי. הוא יחטוף על כך בקורת, וכנראה לא מתחשק להם לעמוד בזה. מבחינתם אם ריסים וצללית מוסיפים אחוזי צפייה, סבבה.
(בענין בקורת על האיפור, מוסכם לגמרי.)
אפשר לשים סממנים מגדריים
אבל למה הם צריכים להיות מיניים?
למה בקיני ואיפור? אפשר שיער ארוך, חצאית, אקססוריז ורודים, לא חסר סממנים מגדריים פחות "סקסיים".
ביחד עם כמעט חוסר יצוג לנשים (או נקבות.. כולם בע"ח) זה יוצא מאוד סקסיסטי, ואנחנו כבר ב 2015..
עצם העובדה שצריך לסמן דמות כדי להראות שהיא "היא"
היא אינדיקציה לאיך שהחברה שלנו תופסת נשים. גברים הם הדיפולט. אם יגידו לנו לדמיין הומו-ספיינס, נדמיין גבר. אישה היא האחר וצריך לסמן אותה- עם סרט, עם שיער, עם חצאית, עם ריסים, ווטאבר.
גם אם הסרט הוא על מפלצות/ חתולים/ חייזרים/ רובוטים/ ענני גז- הציפייה היא שנחשוב על כולם כעל גברים. כשירצו שנחשוב עליהם כנשים- יודיעו לנו ויסמנו לנו את זה באמצעות סרטים ורודים, תספורת שמזכירה שיער ארוך, או ווטאבר, גם אם הסימנים האלו לא רלוונטים לדמות בשום צורה (רובוטית עם ציצים, חייזרית עם שיער ארוך).
*עצמאית*? *מעניינת*?
הבחורה היא המקגאפין של הסרט. אין לה שום השפעה מלבד להיות ה"חפץ" שמניע את העלילה, ותיאור האופי שלה הוא 'יפהפייה וקוראת ספרים להנאתה'.
בשום שלב לא קיבלתי את הרושם שהתחרות הייתה רק בראש של טאטום. הבחורה מאבדת עניין כי הוא מתנהג כמו אדיוט, ולא כי היא תמיד הייתה מאוהבת בבחורצ'יק שחושב שהוא יודע לשיר אבל הייתי חייב לסתום את האוזניים כל פעם שעוד שיר פופ הפציע על המסך.
אבל גם כשהם היו ילדים, היא הראתה חיבה יתרה לעבר זמר הפופ, ולא לעברו של טאטום.
לגבי מעניינת ועצמאית – הבחורה בהחלט דעתנית ופועלת בכוחות עצמה לא פעם (כל הסצנה עם החזירים), גם בקרב הגדול בסוף. היא בהחלט על תקן "מושא האהבה" של הסרט אבל אני לא בטוח לגבי מקגאפין. לאורך כל מהלכי העלילה יש לה פעולות ורצונות משלה, והיא לא רק מחכה לאיזה גבר שיבוא ויסדר לה את החיים. גם לזמר הפופ היא לא מתמסרת ישר, אלא רק אחרי שהוא מוכיח את עצמו דרך איכויות כאלה ואחרות.
עוד פעם, "ספר החיים" הוא לא בדיוק סרט סופר-פמיניסטי, ויש לו מספיק מסרים גבוליים – אבל הוא לא איזה מניפסט שוביניסטי. הוא מכבד את הנשים שלו, גם אם רובן עדיין עונות בצורה כזאת אחרת על תבנית בחירת ליבו, האימא או הסבתא.
אני מסכים עם הפסקה האחרונה שלך.
יותר הפריע לי שבגלל השורה וחצי על הניקיון והבישול, מולי ציינה שמדובר בסרט פמיניסטי שמציג דברים אחרת.
ושוב, כמו בדיון על 'נעלמת', לא אהבתי את הסרט. משהו מקולקל אצלי?
או אצלי.
(ל"ת)
ותודה לפלאפון שלי שפירסם את זה 3 פעמים. ווהו.
כל הקטע של הפינגיונים זה סוג של פארודיה על גיבורי אקשן וסוכנים סטייל ג׳יימס בונד למינהים, אז כן שמו פה אישה שנראית אך ורק כמו אובייקט נחשק לגבר בדיוק כמו בסרטי אקשן וסרטי ג׳יימס בונד אישה היא או חכמה או יפה, ואם היא יפה היא אובייקט נחשק לגבר.
חשוב לציין שעדיין לא ראיתי את הסרט לכן אני לא יכול לומר ב100 אחוז שמה שכתבתי נכון אבל אחרי צפייה בשלושת סרטי מדגסקר ובסדרת הבת של הפינגוינים אני משאר שזה מה שזה היה אמור להיות
מעניין אם הם פוגשים גם
פלטיפוס במגבעת על גלשן אוויר.
אז אם הבנתי נכון, הסרט דרימוורקס שהכי פחות אהבת השנה היה הדרקון 2
וזה מוזר, כי בקרב מרבית המבקרים הדרקון 2 היה הדבר הכי טוב שדרימוורקס הביאו השנה.
יכול להיות שממר פיבודי ושרמן ומהפינגווינים ממדגסקר היו לך ציפיות מאוד נמוכות, בשונה מהדרקון 2.
הסרט היה קורע. הילדים לא הפסיקו לצחוק וגם ההורים
אני אהבתי. ראינו בתלת מיותר בהחלט אבל באנגלית משובחת. מצחיקה ושנונה.
אני לא יודעת איך זה בעברית אבל באנגלית בהחלט הבדיחות לא מפסיקות.
היו איזה 10 דקות באמצע קצת משעממות אבל בגדול הסרט מצוין ואשמח לראות שוב.
לגבי התלונה על דמות נשית- החבורה הייתה ונשארה 4 זכרים (עם המון רמיזות מיניות כלפי אותו המין חביבות ומצחיקות אחד שם בטוח חובב גברים פינגווינים השאר לא ברור)
אני לא הרגשתי שהינשופה שם רק כדי להתאהב.
הייתה לה פונקציה בחבורה. היה לה תפקיד צבאי ביחידה סודית ומעליב להחפיץ אותה בגלל שיש לה איפור. הבנות המאופרות מנסות רק למצוא חן בעיני גברים?
אני דווקא שמה איפור כדי להרשים את שאר הבנות במשרד בעייני היפות . מה בכלל אכפת מהבנים= הם מסתכלים על מקומות אחרים ובכלל לא מבינים באיפור. אם היו מציירים לינשופה ציצי הייתי צועקת גוועלד.
לגבי הדרקון הראשון עליו נשאל בתגובה מעלי- נראה לי שזה הסרט היחיד השנה שהילדות ראו -15 -10 דקות (בבית) ולא רצו להמשיך לראות כי היה משעמם. זה עונה על השאלה אם היה סרט טוב. התשובה- כן, כנראה, לבעלי סבלנות ועניין בדרקונים.
river :)
אני דברתי על הינשופה, לא עלייך. בואי נעשה הפרדה:)
לא אמרתי שמתאהבים בה בגלל שהיא מאופרת, מתאהבים בה בגלל שהתסריטאים החליטו שאם יש אישה, היא בהכרח תהיה מוקד משיכה מינית\רומנטית לזכר. זה הכל.
ולגבי האיפור, אני לא מחפיצה אותה בגלל שיש לה איפור חחחח… גם הסרט לא מחפיץ אותה. היא לא חפץ. אבל היא ושאר הנקבות כן "נשיות" לפי אמות מידה ממוגדרות\מיניות פטריארכליות. ויש לה בדיוק קטע אחד בו היא מעשית – כשהיא מביטה במשקפת עם עיניה הגדולות לדווח על המצב (מגניב. הגיוני. היא ינשופה היא רואה היטב בחושך) אבל הרבה יותר קטעים בהם הפינגוין מזיל עליה ריר כי היא כזאת שאפה.
בכל אופן, גם אני מתאפרת וגם לי זה כייף, ואיפור יכול להיות כלי אומנותי ויצירתי וביטוי עצמי וחלק מהעצמי ויכול להיות תחביב ויכול להיות לגברים ויכול להיות חיובי ולא כתבתי שום דבר חד משמעי ומוחלט לשלילה, אלא כתבתי "בדרך כלל".
נצל"ש- אולי תאהבי את המותג המדליק הזה:http://www.vapourbeauty.com/
זה חברה שמייצרת מוצרי איפור טבעיים אורגניים ללא רעלנים ויש ביקורות מעולות!:)
סרט חביב מאוד.
אכן יש בו כמה רגעים מבריקים, אבל בסך הכל – נחמד מאוד, זה הכל.
הדיבוב העברי מצוין. בולטים לטובה: זורניצר קלטר וזוהר נהדרים כפינגוונים, ועמי ויינברג מטריף כדייב התמנון.
לא קצת מסוכן
להרים סרט שהקונספט שלו הוא "זוכרים את הפינגוו'ינגים המגנובים ממדגסקר? אז עשינו להם סרט!",
כאשר הסרט מיועד לילדים, והצופים המקוריים הם כבר לא ילדים.
אגב, היית אומר שזה יותר פארודית בונד_מרדפים_פיצוצים_וין_דיזל (בכיכוב פינגלינים) או יותר הדבר האמיתי?
זה גם וגם
האווירה בסרט הפינגווינים בהחלט מהווה פארודיה לסרטי ריגול פיצוצים, אבל הדמויות של הפינגווינים מככבות כדמויות לילדים כבר עשור לאורך הטרילוגיה של סרטי מדגסקר – הם נוכחים בכל שלושת הסרטים ולכן גם ילדים מהשנים האחרונות יכירו אותם היטב.
הפינגווינים מככבים גם בסדרת ילדים מצליחה שלהם
בערוץ ניקולודיון. בנוסף סרטי מדגסקר משודרים שוב ושוב וזוכים לצפייה גבוהה ולקהלים חדשים כל הזמן.
ילדים מכירים גם סרטים שיצאו לפני שהם נולדו
רובנו גדלנו על במבי למרות שיצא לפני 70 שנה.
ואגב, ב-2016 יוצא סרט המשך למוצאים את נמו, 13 שנה אחרי הסרט המקורי. אני די בטוח שהמון ילדים ירוצו לראות את הסרט הזה למרות שלא נולדו בכלל כשיצא הסרט המקורי.
וגם אם הילדים לא ירוצו האחים/דודים/הורים שלהם יריצו אותם...
אני חושבת ששוכחים כאן העובדה שבהרבה מקרים הבחירה לאיזה סרט ללכת היא של ההורים.
הילדים יכולים מקסימום לבקש אם זה משהו שהם שמעו עליו, אבל הם לא יכולים ללכת לבד בלי ההורים (או לפחות בלי שההורים שלהם ישלמו על הכרטיסים, תלוי על איזה טווח גילאים אנחנו מדברים). ההורים לעומת זאת יכולים להחליט/להציע/לשכנע את הילדים שכדאי להם ללכת לסרט כלשהו.
בדיוק כמו שגם היום אני מכירה לא מעט משפחות שדואגות להשמיע לילדים שלהם את הכבש השישה עשר וכמו גדולים, אותו הדבר יבוא לידי ביטוי גם בסרטים. דווקא אצל ילדים, בגלל שלא מעט הורים רוצים לוודא שהם חושפים את הילדים שלהם לדברים הנכונים, לדברים ישנים שכבר הוכחו כאיכותיים יש יתרון משמעותי על דברים חדשים.
דווקא בשל ההיסטוריה של המדגסקרים, לא נראה שזאת אמורה להיות הבחירה האולטימטיבית של ההורים
דווקא יש יותר סיכוי שהורים שלא ראו את המדגסקרים הקודמים יבחרו לקחת את הילדים לסרט הזה.
אני לא בקיא בהורות אמריקאית, אך יש לי תחושה שהורים יעדיפו לקחת את הילדים שלהם לשישה גיבורים.
סרטי ילדים ובחירות ההורים
מגוון סרטי הילדים הסבירים ומעלה מוגבל מאוד, ביחס למה שיוצא למבוגרים. מכיוון שכך אנחנו, ההורים, לוקחים את הילדים לרוב מה שיש.
מדגסקר הראשון היה יותר מחביב לטעמי, השני כבר הרבה פחות והאחרון מיותר. את הפינגווינים ראיתי אתמול עם הילדים (9 ו-כמעט 14) ובסך הכל נהננו למדיי, לא יצירת מופת אבל בהחלט חביב.
סרט נחמד, נחמד מאוד
היו בדיחות מוצלחות יותר, ומוצלחות פחות, אבל בסה"כ נהניתי מאוד מהסרט. אני מבין שהסרט כוון קודם כל לילדים, אבל אפשר היה להימנע מהקיטש של החמש עד עשר דקות אחרונות. גם סצנת הקרדיטים נועדה אך ורק לפתור את הבעיה של המערכה האחרונה. היה אפשר לפתור את זה איכשהו בגוף הסרט.
מבחינת קו העלילה, אין פה יותר מדי "בשר", ולא אמור להיות. המוקד הוא הפינגווינים וזה מעולה, אבל קצת יותר עומק לדמויות המשנה, בדגש על דמות הנבל, שהייתה רדודה יותר מאלקטרו בספיידרמן המופלא 2 (וזה רף מאוד נמוך… ), היה יכול לשדרג מעט את הסרט.
לא סרט האנימציה הגדול ביותר שנוצר, לא קרוב בכלל, אבל דרך נחמדה מאוד להעביר שעה וחצי.
מי שרואה את הסרט בעברית
מפספס כמה מהבדיחות החביבות עליי בסרט:
Hugh! Jack! Man the stations!
Kevin! Bake- On!!
אלא אם כן הצליחו לשחזר את ההצלחה גם בעברית…..?
(*הכנס כאן ציטוט של מישהו שראה את הסרט בעברית*)
לאור הכישלון הקופתי המפתיע, יש מצב שיבטלו את מדגסקר 4?
גם ככה הסיפור הסתיים במדגסקר 3 עם סוף שהיה מעין סגירת מעגל.
אני לא חושב שזה כזה כשלון (או שזה מפתיע)
נכון, הסרט הכניס בקולנוע משמעותית פחות מסרטי "מדגסקר", אבל כשמדובר בסרטי ילדים ההכנסות בקולנוע הן ממילא שוליות יחסית. את רוב ההכנסות הסרט עושה מפורמטים בייתיים ומרצ'נדייז. אז ייתכן בהחלט שהפינגווינים הם עדיין פרנצ'ייז מצליח למדי, גם אם הם במגמת ירידה.
בקשר ל"מדגסקר 4", אין לי מושג. הופתעתי לשמוע שהוא בכלל קיים, הוא נשמע מיותר לחלוטין ונדמה לי שבזמן "3" הם הציגו אותו כאילו הוא האחרון בסדרה. ואני אשמח אם יוותרו עליו.
גם שרק לנצח הוצג (באופן מאוד בולט) כאחרון בסדרה
אך לאחרונה ג'פרי קצנברג אמר כי יתכן ובעתיד יהיה שרק נוסף.
ככה זה בהוליווד, אם יש דרך לסחוט עוד כסף מלהיט מצליח הם יעשו את זה, גם אם הם הכריזו בצאת הסרט הקודם מעל כל במה אפשרית שזה הסרט האחרון.
מה שהפסדתי משום שראיתי את הסרט בעברית
http://www.dorkly.com/post/73007/the-penguins-of-madagascar-has-the-best-running-joke
אשתו של זובין מתה.
(ל"ת)
(בדיחות ממשחק מכור 2006)
בסקרים האחרונים אריאל שרון יצא בסקרים של מינה צמח.
אתה זוכר במקרה מה אמרו שם בעברית?
(ל"ת)
שום דבר
אלה היו תרגומים של המשפטים בעברית (עם אותם השמות, "ניקולס" "רובין" וכו'), בלי ניסיון למשחק מילים.
וואו זה ממש מצחיק
רק לא הבנתי את charlize! they're on the ray
וגם יש שם סירטון עם בנדיקט מסביר למה הוא לא יכול להגיד פינגוויון ואין לי כח לראות, אם מישהו יכול לאמלק
שרליז ת'רון, היפהפייה הדרום-אפריקאית זוכת האוסקר לשנת 2004
(ל"ת)
באיחור של כמה שנים, מצאתי את התרגום המושלם ל"!Kevin, bake on":
"קלוד! ללוש!".
אסור ללוש עוגה בחושה.
הבצק יוצא לעיס, בגלל שרשראות הגלוט..
אה, רגע. הומור. שמעתי על זה.
איך הם פספסו את מריל, סטריפ!
(ל"ת)
pg-13!!!!
(ל"ת)
לא אהבתי
דרימוורקס סתם מרחו בסרט אחד עלילה ששיעממה אותי אחרי עשר הדקות הראשונות