חשבתי שיש לי עוד קצת זמן, אבל לא: עונת הפרסים התחילה. כל שנה זה נהיה יותר ויותר מוקדם, וזה לפני שהאוסקרים יקדימו את עצמם בחודש שנה הבאה. ביום שישי האחרון, פרסי גותהאם פרסמו את המועמדויות שלהם (שנועדו בעיקר כדי לקדם סרטי אינדי בעונת הפרסים, שזאת מטרה לא רעה בכלל) וזה דוחף אותנו לבדוק, בשלב זה – מי המועמדים המובילים, מה מצבם, ובמה הם יכולים לזכות. חדי עין יכולים לראות שלא מעט מהמועמדים שמוצגים הנ"ל כבר ראינו בפוסט הקודם של "ניחושים מוקדמים מאוד" שגבי כתב אי אז במאי. אבל היו בכל זאת כמה שינויים, לכאן ולכאן.
כוכב נולד (במאי: ברדלי קופר)
מה זה: רימייק רביעי במספר לסיפור הידוע של "גבר פוגש אישה. גבר הוא כוכב מזדקן אלכוהוליסט שהקריירה שלו בדעיכה. אישה היא זמרת שבזכותו משיגה קריירה מצליחה. כמו כן, מלא שירים".
מתי אצלנו? כרגע בבתי הקולנוע.
מצבו במירוץ: "כוכב נולד" נמצא כרגע במצב הכי טוב מבחינת המירוץ. הוא מוביל, אבל אף אחד עדיין לא סימן אותו כמטרה. הוא מכסח קופות, אבל במקביל קוצר שבחים מהמבקרים. הוא אחראי לעשרות כתבות שטותיות ולבאזז בכל רחבי הבלוגספירה האמריקאית, ופשוט לא נראה שיש מישהו שרוצה להגיד משהו רע עליו. אם הוא יצליח לשמור על המומנטום הזה, הוא עוד יגיע רחוק. אבל בעידן של ימינו – מדובר במשימה לא פשוטה בכלל.
וחוץ מפרס הסרט, לאיזה פרסים נוספים סביר שיהיה מועמד: במאי, שחקן ראשי, שחקנית ראשית, שחקן משנה, תסריט מעובד, צילום, עריכה, עריכת ומיקס סאונד, השיר המקורי הטוב ביותר.
רומא (במאי: אלפונסו קוארון)
מה זה: סרטו החדש של אלפונסו קוארון מתרחק מסרטי הז'אנר הקודמים של הבמאי ומחזיר אותו למציאות במקסיקו ולבחינת פערי המעמדות שהיו נוכחים גם ב"ואת אמא שלך גם".
מתי אצלנו? בנטפליקס, ב-14 בדצמבר.
מצבו במירוץ: כל מי שראה את "רומא" התפלץ: יצירת מופת בלתי נשכחת שראויה להיות מוקרנת במוזיאונים אין דברים כאלה. אבל כל מי שראה את "רומא" זה קהל ספציפי מאוד – קהל של פסטיבלים. אין ספק שקבלת הפנים של הסרט רומזת לכך שיש כאן יצירה שעוד נדבר עליה, השאלה היא האם הוא יצליח לפרוץ את תקרת הזכוכית של קהל המבקרים, או להפוך למשהו שגם קהל יותר סטנדרטי יאמץ ויתלהב ממנו?
וחוץ מפרס הסרט, לאיזה פרסים נוספים סביר שיהיה מועמד: במאי, תסריט מקורי, צילום, עריכה. על כולם, אגב, חתום אלפונסו קוארון. ואם הוא ממש להיט, אל תפסלו גם מועמדות לשחקנית הראשית שבסרט.
האדם הראשון (במאי: דמיאן שאזל)
מה זה: סיפורו של ניל ארמסטרונג, האדם הראשון שדרך על הירח.
מתי אצלנו? בדיוק יצא בסוף השבוע שעבר.
מצבו במירוץ: פחות טוב משהיה לפני שבוע. כי לפני שבוע, "האדם הראשון" היה חביב המבקרים האהוד. ועכשיו, הוא חביב המבקרים האהוד שמאכזב בקופות ומתקשה לעורר באזז (חוץ מאיזה התלהמות לא ברורה לגבי דגלים). זאת לא מכה אנושה, והוא עוד יכול להתאושש – אבל אם המצב ימשיך ככה, הוא יצטרך תמיכה משמעותית מפרסים מקדימים כדי להגיע אל האוסקרים. מכל הסרטים ברשימה הוא זה שיכול בערב המועמדויות להיות חתום על הכי הרבה וגם להיות זה שנפקד מרובן.
וחוץ מפרס הסרט, לאיזה פרסים נוספים סביר שיהיה מועמד: במאי, שחקן ראשי, שחקנית ראשית, תסריט מעובד, צילום, עריכה, תפאורה, עריכת ומיקס סאונד, פסקול, אפקטים מיוחדים.
המועדפת (במאי: יורגוס לנטימוס)
מה זה: שתי נשים רבות על חיבתה של המלכה אן במטרה להפוך לחביבת המלכה.
מתי אצלנו? עוד לא ידוע. ב-31.1.2019
מצבו במירוץ: "המועדפת" מחכה. מישהו הולך ליפול, מישהו הולך לפשל, וכשהסרט הגדול יעשה את הטעות שלו – "המועדפת" יסתער. בשביל הקהל הרגיל נראה שמדובר בקומדיה פרועה, לקהל האוסקרים מדובר בסרט תקופתי, ומבחינת המבקרים פשוט מדובר בסרט נהדר של במאי מוערך ואהוב. מישהו, מתישהו, יעשה את הטעות שלו: ואז "המועדפת" יתקוף. אתם תראו. כולכם תראו.
וחוץ מפרס הסרט, לאיזה פרסים נוספים סביר שיהיה מועמד: במאי, שחקנית ראשית, שחקנית משנה (כפול שתיים), תסריט מקורי, צילום, תלבושות, תפאורה, איפור.
סיפורו של רחוב ביל (במאי: בארי ג'נקינס)
מה זה: הבמאי של "אור ירח" חוזר עם סרט שמבוסס על ספרו של ג'יימס בולדווין על אישה בהריון שמנסה להוכיח את חפותו של בעלה שמואשם בפשע שלא ביצע.
מתי אצלנו? עוד לא ברור.
מצבו במירוץ: טוב, אבל יכול להיות יותר טוב. "סיפורו של רחוב ביל" סובל, בעיקר, מ"אור ירח". כי כולם מסכימים שהסרט נהדר, אבל, ג'נקינס, חומד, זכית לפני שנתיים. בוא תתן למישהו אחר לזכות. קמפיין נכון יכול להזניק את הסרט קדימה, אבל זה נכון לגבי כל סרט.
וחוץ מפרס הסרט, לאיזה פרסים נוספים סביר שיהיה מועמד: במאי, שחקנית ראשית, שחקנית משנה, תסריט מעובד.
הספר הירוק (במאי: פיטר פארלי)
מה זה: "הנהג של מיס דייזי", אבל בהיפוך גזעי ועם ויגו מורטנסן.
מתי אצלנו? לא ידוע. 24 בינואר, 2019.
מצבו במירוץ: מסתבר שהכלל שהאקדמיה אוהבת קומיקאים שהופכים לשחקנים רציניים תופס גם לגבי במאים: פיטר פארלי, מ"משתגעים על מארי" ושלל קומדיות אחרות, יצא לפתע בסרט חדש ויותר רציני, ונהפך להפתעה הגדולה של עונת הפסטיבלים. אם הוא יצליח גם להיות להיט בקופות ולהרשים גם את כלל המבקרים בעת יציאתו, אפשרי שמדובר במתמודד רציני יותר משחשבנו.
וחוץ מפרס הסרט, לאיזה פרסים נוספים סביר שיהיה מועמד: שחקן, שחקן משנה, תסריט מקורי.
שחור על לבן (במאי: ספייק לי)
מה זה: מניפסט פוליטי עצבני של ספייק לי שהוא גם במקרה סרט על שוטר שחור שמסתנן לארגון הקלו קלוקס קלאן.
מתי אצלנו? כבר היה.
מצבו במירוץ: היתרונות והבעיות של לצאת מוקדם מתגלים שניהם אצל "שחור על לבן": קשה להאמין שמישהו ירשה לעצמו לא לרשום אותו בסוף השנה כאחד מסרטי השנה, כך שאת מקומו הוא הבטיח – אבל הדלק במכונית שלו כבר אזל, ונראה שאין התלהבות סביב הסרט כמו שהיה בעת שיצא. כמובן, עם פצצה מתקתקת בדמות ספייק לי והפה הגדול שלו, קל לדמיין שהסרט יעלה שוב לכותרות בצורה כזאת או אחרת – השאלה רק אם לחיוב או לשלילה.
וחוץ מפרס הסרט, לאיזה פרסים נוספים סביר שיהיה מועמד: במאי, שחקן משנה, תסריט מעובד, תלבושות, עריכה.
Vice/ סגן הנשיא (במאי: אדם מק'קיי)
מה זה: ביוגרפיה קולנועית על אחד מהאנשים השנואים ביותר על קהל המצביעים הדמוקרטי בארה"ב – דיק צ'ייני.
מתי אצלנו? עוד לא נקבע. 10/1/2019
מצבו במירוץ: לוט בערפל. כל מה שאנשים ראו מהסרט עד היום זה רק טריילר, וזה הספיק כדי לגרום לאנשים להמר עליו במועמד פוטנציאלי – אבל האם הסרט מספיק חזק כדי ללכת על כל הקופה או שמא הוא בעצם שיחזור דהוי ולא מוצלח ל"מכונת הכסף"?
וחוץ מפרס הסרט, לאיזה פרסים נוספים סביר שיהיה מועמד: שחקן ראשי, שחקנית משנה, שחקן משנה, תסריט מקורי, עריכה, איפור.
אלמנות (במאי: סטיב מקווין)
מה זה: הבמאי של הדרמות המדכאות "רעב", "בושה" ו" 12 שנים של עבדות" הולך לכיוון סרטי המתח בסרטו החדש, על קבוצת אלמנות שיוצאת להשלים את השוד שבני זוגם ניסו לבצע ומתו במהלכו.
מתי אצלנו? 15 בנובמבר.
מצבו במירוץ: תלוי במזומנים. הסרט סיים את סבב הפסטיבלים כסרט אהוד, אבל לא אהוד בטירוף. אבל אם הסרט יצליח להוכיח שהוא להיט גדול עם הקהל, האקדמיה תסתכל על זה בחיוב – בטח בשנה שבה הם שקלו להתחנף אל הקהל עם "קטגורית הסרט הפופולרי".
וחוץ מפרס הסרט, למה הוא עוד סביר שיהיה מועמד: במאי, שחקנית ראשית, שחקנית משנה, שחקן משנה, תסריט מעובד, עריכה.
וחוץ מהם:
האם אני מזלזל יותר מדי ב"הפנתר השחור"? רוב המהמרים והמבקרים חושבים שמקומו מובטח, אבל איכשהו אני פשוט מתקשה להאמין שזה יקרה. מצד שני, אולי זה רק אני. בקטגוריית "סרטים שלא ראינו ועלולים להפתיע" יש את "המוביל במירוץ" של ג'ייסון רייטמן בכיכובו של יו ג'קמן ואת "המבריח" ("The Mule") של קלינט איסטווד שגם חוזר לשחק לפני המצלמה בסרטו החדש ועלול לטרוף את כל הקלפים במירוץ הנוכחי. ולא מומלץ לפסול גם את "האם תוכל לסלוח לי?", שמציג את מליסה מקארת'י במצב רוח רציני ואת "מרי פופינס חוזרת", אם האקדמיה באמת רוצה ללכת על להיט גדול עם הקהל. והאם אחד מהסרטים שהימרנו עליהם במאי יחזרו ובגדול? קשה לדעת.
התחרות בין רחוב ביל לאלמנות מרתק
לא רק שמדובר בשני הבמאים השחורים המובילים היום (וסליחה עם ספייק לי שלא נראה לי שיש לו סיכוי במירוץ פה), אלא גם תחרות בין סרט מתח, שכבר מקשה עליו במרוץ, אבל על פי הטריילרים נראה כמו סרט העצמה נשית אמיתי (בניגוד ל"בוא נעשה גירסא נשית ל-X ונראה אם זה יעבוד), לבין דרמה יותר סטנדרטית, אבל כזאת שנוגעת אולי בתופעה הכי לא פופולרית בעידן metoo (רוב הביקורות שקראתי מדברות על זה, אבל כיוון שזה לא מוזכר בתקציר הרשמי, אני אתייחס לזה כספויילר).
אני ממש מקווה שהתחרות באמת תהיה בין רחוב ביל לאלמנות
כי היא נשמעת מעניינת בהרבה מהתחרות בין כוכב נולד ורומא.
אני רואה לראשונה את הטריילר ל''המבריח''
זה לא יאמן איך קלינט איסטווד נראה טוב וצלול גם בגיל 200
מה יגיד אלדרין
סרט על ניל ארמסטרונג ש"מתקשה לעורר באזז"? אני תוהה אם זה היה מכוון…
אני תוהה
האם העולם מוכן לאוסקר לסרט שלא יופץ בקולנוע כמעט בכלל (ברוב העולם), או יופץ מסחרית בצורה מצומצמת מאוד (בארה"ב. ורק כדי שיוכל להתמודד באוסקר. לא שחס וחלילה יראו אותו יותר מדי אנשים בקולנוע). זאת הבעיה עם הסרטים של נטפליקס. הם עושים סרטים סופר מעניינים, ואז כולאים אותם בכלוב הזהב של שירות הסטרימינג שלהם.
(אני מדבר על "רומא", כמובן)
אם נכון הדבר וכפי שקראתי באמת לא רואים את דגל ארה"ב ב'האדם הראשון',
אז ההתלהמות ברורה למדי. הצבת דגל ארה"ב על הירח הייתה חלק מרכזי, בעל חשיבות סמלית רבה, ולא לחינם האסטרונאוטים הקפידו להציב אותו, לצלם אותו ולהצדיע לו. אם איכשהו בסרט בחרו לא להראות דגל, זו חתיכת בחירה עם אמירה, לא תקלה מקרית, ואם זה ככה – אין להתפלא על תגובות זועמות.
לא רואים, אבל מצפייה בסרט, אני לא בטוח שיש לזה את האמירה שאתה חושב שיש לזה
כלומר, זה סרט ארוך גם ככה והמיקוד שלו הוא לא ממש ה"יאי הגענו לירח איזה הישג" אלא דברים אחרים. מה אתה חושב שהאמירה שלו?
שוב, אני רק מדבר לפי מה שקראתי, כי הביקורת לא גורמת לי לרצות לראות את הסרט.
אבל בקלות אפשר לחשוב על להדגיש את "צעד גדול לאנושות" ולהקטין את העניין הלוקאל-פטריוטי הקטן הזה.
אין ספק שמקטינים את העניין הלוקאל-פטריוטי
אבל זה בגלל שמקטינים גם את הגלובלי – הכל מצטמצם ומצטמק לסיפורו האישי של ניל ארמסטרונג. זאת כמובן בהחלט בחירה מושכלת שיש מה לדון בה, אבל אני חושב שהיא פחות זדונית ומכעיסה מאשר סרט שרוצה לספר את סיפורו של ההגעה לירח ואז מתחמק מלהראות את זה ברגע האחרון.
לא רואים את האקט עצמו של תקיעת הדגל
אבל לחלוטין רואים את דגל ארה"ב על הירח. כל ההתלהמות הזאת מוגזמת ומגוחכת. בנוסף, שצופים בכולו מבינים שלקרוא לו "אנטי-אמריקאי" זה פשוט מטומטם.
אבל כן רואים את הדגל
ואם יש פחות דגש על הצבת הדגל עצמה, זה נעשה בשביל להשאיר מקום לדברים אחרים שהם הרבה יותר משמעותיים עבור הסרט הספציפי הזה, וההחלטה הזו לחלוטין מוצדקת אמנותית מבחינתי.
לא הבנתי
מה עם:
1. רפסודיה בוהמית
2. ילד יפה
3. ויש מצב שגם – ראלף ההורס
????
1-2. הביקורות לא מתלהבות מספיק נכון לעכשיו
3. אם "הקול בראש" לא הצליח, אני בספק ש"ראלף ההורס" יצליח.
לפי דעתי האישית, "ילד יפה" ראוי לחלוטין למועמדות,
במיוחד בשנה כזו עם מלא סרטים גדולים שהתגלו כלא משהו, אבל נראה שחוץ ממני הביקורות לא מתלהבות.
אבל לחלוטין רואים את דגל ארה"ב על הירח. כל ההתלהמות הזאת מוגזמת ומגוחכת. בנוסף, שצופים בכולו מבינים שלקרוא לו "אנטי-אמריקאי" זה פשוט מטומטם
זה לא יאמן איך קלינט איסטווד נראה טוב וצלול גם בגיל 200
פרסי האינדי פירסמו מועמדויות ראשונות:
השנה, נראה ששוב יהיה פער בין הפרסים האלה לאוסקר: שבעה מהמועמדים העיקריים פסולים מהשתתפות בסרטי האינדי הן בגלל תקציב או בגלל שהם סרטים "זרים". אז מי נשאר?
"סיפורו של רחוב ביל", "First Reformed", "יום נפלא", "כיתה ח'" ו"Leave No Trace" כולם מועמדים בפרס הסרט, כאשר "יום נפלא" "ריפורמד" ו"כיתה ח'" מובילים עם ארבע מועמדויות כל אחד (מתוכן, "ריפורמד" זה שזכה בקומבו של: סרט, תסריט, בימוי, משחק). "רחוב ביל" ו"ללא עקבות" שניהם בלי מועמדות בתסריט.
עוד מועמדויות בולטות: ג'ון צ'ו על "חיפוש", העריכה של "חיות אמריקאיות", הצילום של "מנדי", אדם דרייבר על "שחור על לבן" (והעובדה שהסרט צץ רק פה זה לא סימן טוב עבורו), התסריט של "גזעיות", "תורשתי" בסרט ראשון (טוני קולט מועמדת גם על משחק), דוד דיגס על "בליינדספוטינג}".
לרשימה המלאה
יום טוב לכיתה ח' והכנסייה החדשה
היום פורסמו פרסי הגותהאם ופרסי ה-NBR. שניהם לא חזאים רציניים, כך שלא כדאי להסיק מסקנות על "מי מוביל במירוץ" אבל כן אפשר לראות מי מקבל זריקת עידוד מהן והתשובה: סרטו הראשון של בו ברנהאם, "כיתה ח'" והסרט "הכנסייה החדשה" של פול שרדר נכנסו כשחקנים רציניים במירוץ ותתייחסו אליהם עכשיו בכבוד.
עושה קופי-פייסט לשאר המידע:
כמעט כל המועמדים בפרס גותהאם היו סרטים שעדיין לא יצאו בסרט ובכל זאת, האחד שזכה היה דווקא שזה כן הוקרן פה: "הרוכב". הוא זכה בפרס אחד ויחיד. הזוכה הגדול מבחינת כמות פרסים הוא "First Reformed", שזכה בפרס השחקן והתסריט, ו"כיתה ח'" שזכה בפרסי הפריצה של המשחק והבימוי. טוני קולט זכתה בפרס השחקנית על "תורשתי", ועוד אנשים זכו בעוד פרסים.
עוד בענייני פרסים: או שה-NBR השנה טועים יותר מבדרך כלל, או שלפנינו עונה ממש מטורפת.
11 הסרטים שה-NBR הכריז כסרטי השנה, ושלרוב מהם נלקחים המועמדים לאוסקר הם כדלקמן: הספר הירוק (סרט השנה וגם פרס השחקן הראשי לויגו), כוכב נולד (זוכה גם פרס הבימוי [חחחח מה], שחקן משנה ושחקנית ראשית), סיפורו של רחוב ביל (זוכה גם פרס התסריט המעובד ושחקנית המשנה), First Reformed (זוכה פרס התסריט המקורי), כיתה ח' (זוכה פרס פריצת הבמאי), רומא (שהפסיד את פרס הסרט הזר ל"אהבה בימים קרים"), הפנתר השחור (אוקיי), מקום שקט (אוקיי…), מרי פופינס חוזרת, האם אי פעם תוכל לסלוח לי?, והבלדה על באסטר סקראגס.
עוד זוכים: "משפחת סופר על 2" זכה בפרס האנימציה (בחירה מאכזבת בשנה כזאת מוצלחת, אבל לא נורא), "אסייאתים בטירוף" זכה בפרס האנסמבל (מה שמוצדק, נדמה לי) ו"RBG" זכה בפרס הדוקו (שאנשים אהבו יותר ממני, אבל אנשים גם "ראו יותר חצי משעה" יותר ממני).
בסרט הזר מככבים גם "שמח כמו לאזרו", "בערה", "המשפחה שלי", "משמורת" ו"The Guilty". בסרטי האינדי נמצאים גם "סטאלין מת!", "להישען על פיט", "הרוכב" (שבדיוק זכה בפרס גותהאם), "סליחה על ההפרעה", "חיפוש", "יום נפלא", "הג'נטלמן והאקדח" ועוד.
מקור א'
מקור ב'