ביקורת: פרוייקט פאוור

כישלון עגום או סרט מהנה בסך הכל? אז זהו, ששניהם.
שם רשמי
פרוייקט פאוור
שם לועזי
Project Power

בשיחת ווטסאפ שנערכה זה מכבר הבנתי פתאום שאני בעצם הכותב הוותיק ביותר שפעיל כרגע בעין הדג מאז נוסד האתר. ולמרות זאת, בכל השנים בהן כתבתי כאן על סרטים, עוד לא נפלתי על מקרה כמו זה של "פרוייקט פאוור" – הסרט החדש בכיכובם של ג'וזף גורדון לוויט וג'יימי פוקס בנטפליקס, מהבמאים של "קטפיש" – סרט שאני צריך לכתוב עבורו שתי ביקורות שונות לחלוטין.

ביקורת א' – גרסת הפאוור

האטרקציה העיקרית ב"פרויקט פאוור" – הניסיון התורן של נטפליקס להתחרות בשוברי הקופות הקולנועיים הגדולים על רקע בצורת הקורונה הנוכחית – נמצאת דווקא בקרדיט של התסריטאי: מטסון טומלין, שגם כתב את התסריט לסרט האתחול המתקרב של סדרת באטמן הקולנועית עם רוברט פאטינסון. היות ו"פרויקט פאוור" מנסה לתת טוויסט לנוסחה הדי שחוקה של סרטי גיבורי על, אפשר להסיק ממנו כמה מסקנות ראשוניות על מה מחכה לנו בסרט באטמן החדש. החדשות הרעות: הניסיון לתת טוויסט לז'אנר הוא כישלון. החדשות הטובות: רוב הזמן הסרט בהחלט עושה את העבודה, בעיקר בזכות הכוכבים שלו, ג'יימי פוקס ודומיניק פישבק.

פוקס מגלם את ארט, איש צבא לשעבר, שחודר עמוק לתוך העולם האפל של סחר הסמים בניו-אורלינס. לא מדובר בסתם סמים אלא בגלולה מסוג חדש שנותנת לכל מי שלוקח אותה כוחות על לזמן מוגבל, בדרך כלל עם תופעות לוואי לא נעימות. אל מסע הצלב של ארט נגד מפיצי הגלולה מצטרפת, בהסתייגות ניכרת, גם רובין (פישבק), סוחרת סמים צעירה שחולמת על קריירה בתור ראפרית.

כצפוי בסיפורים מהסוג הזה, השניים בועטים חזק בקן צרעות, והצרעות לא מרוצות מהסיפור ויוצאות לעקוץ. ההיפוך המסורתי של רוב סיפורי גיבורי העל – הפעם גיבורי הסרט הם האנשים ה"רגילים" רוב הזמן, כשהחבר'ה הרעים שמקיפים אותם הם אלה עם כוחות העל והם עצבניים אש – מספק לסרט כמה סצנות אקשן די מרשימות עם רמה לא שגרתית של ברוטאליות, הבולטת שבהן מתרחשת באמצע הסרט ומספקת נקודת מבט לא שגרתית על ההתרחשויות. אבל מבחינה עלילתית, התסריט של טומלין די מוותר על הניסיון לחדש בשלב די מוקדם, כשהסרט הופך ל"חטופה" עם כוחות על.

ועדיין, הוא עובד. הוא עובד כי האקשן די מרשים ובזכות החיבור פוקס ופישבק, הגיבור הקול (נדמה לי שפוקס די בונה על להפוך יום אחד ליורש של סמואל ל. ג'קסון) והגיבורה עם הפתיל הקצר, ששיתוף הפעולה בינם משדרג את העלילה במידה ניכרת. למעשה, בסצנות הלא משותפות שלהם, הסרט מקרטע – כשפוקס פועל לבד, הוא דמות הרבה פחות מעוררת אהדה, וכשפישבק מדגימה את כישורי הראפ שלה בסצנה מוקדמת זה די מביך (היא דווקא ראפרית לא רעה, אבל הסצנה לא מרגישה שייכת לסרט בכלל).

"פרויקט פאוור" רחוק מלהיות סרט מושלם, אבל הרגעים הטובים שלו מספקים סיבה להיות אופטימיים בנוגע לסרט באטמן הבא.

ביקורת ב' – גרסת הפרוייקט

האטרקציה העיקרית ב"פרויקט פאוור" – הניסיון התורן של נטפליקס להתחרות בשוברי הקופות הקולנועיים הגדולים על רקע בצורת הקורונה הנוכחית – נמצאת דווקא בקרדיט של התסריטאי: מטסון טומלין, שגם כתב את התסריט לסרט האתחול המתקרב של סדרת באטמן הקולנועית עם רוברט פאטינסון. היות ו"פרויקט פאוור" מנסה לתת טוויסט לנוסחה הדי שחוקה של סרטי גיבורי על, אפשר להסיק ממנו כמה מסקנות ראשוניות על מה מחכה לנו בסרט באטמן החדש. החדשות הרעות: הניסיון לתת טוויסט לז'אנר הוא כישלון. החדשות הממש רעות: רוב הזמן הסרט הוא כישלון מכל בחינה אחרת, בעיקר בגלל הכוכב שלו, ג'וזף גורדון לוויט.

לוויט מגלם את פרנק, שוטר שחודר עמוק לתוך העולם האפל של סחר הסמים בניו-אורלינס. לא מדובר בסתם סמים אלא בגלולה מסוג חדש שנותנת לכל מי שלוקח אותה כוחות על לזמן מוגבל, בדרך כלל עם תופעות לוואי לא נעימות. אל מסע הצלב של לוויט נגד מפיצי הגלולה הוא מתעקש לגרור גם את רובין (פישבק), סוחרת סמים צעירה שמשמשת מדי פעם בתור מודיעה שלו.

כצפוי בסיפורים מהסוג הזה, השניים בועטים חזק בקן צרעות, והצרעות לא מרוצות מהסיפור ויוצאות לעקוץ. להיפוך המסורתי של רוב סיפורי גיבורי העל – הפעם גיבורי הסרט הם האנשים ה"רגילים" רוב הזמן, כשהחבר'ה הרעים שמקיפים אותם הם אלה עם כוחות העל והם עצבניים אש – היה אמנם פוטנציאל, אבל הסרט לא מצליח לממש אותו, בעיקר בגלל הדמות של פרנק והאופן שבו לוויט מגלם אותה. פרנק הוא השוטר הכי מטומטם שנראה על מסכינו מזה זמן רב. הוא מאמין לכל בלוף שמספרים לו, החל מהשטינקר הכי עלוב ועד למפקד המשטרה, הוא ניחן בחוסר יכולת מרשים להסיק מסקנות מהדברים הכי ברורים שקורים מול העיניים שלו, ובנוגע לשיטות החקירה שלו – ובכן, הוא מנסה לחקות את קלינט איסטווד, אבל יוצא לו בעיקר לסלי נילסן (כולל סצנה שנראית כאילו היא יצאה ישר מתוך אחד מסרטי "האקדח מת מצחוק", רק בלי הבדיחות). נראה שגם לוויט לא ממש ידע מה לעשות עם הדמות שנתנו לו, ולכן הוא מגלם אותה בשילוב מחריד של הבעות דביליות ומבטא מזויף.

"פרויקט פאוור" הוא סרט שפשוט לא עובד. הוא לא עובד כי כל מימד החקירה המשטרתית בו מחונטרש לגמרי, אבל גם בגלל החיבור לוויט ופישבק, הגיבור הקלולס והגיבורה עם הפתיל הקצר, שלא מצליחים לספק אפילו רגע אחד של הופעה משותפת משכנעת. באמת שלא הצלחתי להחליט האם הסרט גרוע יותר בסצנות שבהן לוויט מופיע ביחד עם פישבק, או באלה שבהן הוא מופיע לבד.

"פרויקט פאוור" הוא כישלון עגום, שהרגעים הטובים המעטים בו לא מספקים סיבה להיות אופטימיים מדי בנוגע לסרט באטמן הבא.


וכך מתנהל לו "פרויקט פאוור", כשבסצנה אחת פוקס ופישבק מככבים במה שהוא בסך הכל אחלה סרט אקשן, ובסצנה הבאה נוחתת על הסרט משקולת מכאיבה של טון בדמותו של לוויט. אם אפשר היה לערוך איכשהו את לוויט מחוץ לסרט, "פרויקט פאוור" היה משתדרג משמעותית. נותר לתהות האם הבאטמן הבא יגיע אלינו מהתסריטאי שעשה את הסרט המגניב ההוא, "פרויקט פאוור" עם ג'יימי פוקס ודומיניק פישבק, או מזה שעשה את הסרט המבאס ההוא, "פרוייקט פאוור" עם ג'וזף גורדון לוויט.