פרומתיאוס: חור שחור

אז מה כל כך רע ב"פרומתיאוס"? רשימה חלקית בהחלט של חורים, פאשלות ורגעים תמוהים. זהירות, ספוילרים

אז, בואו נדבר על פרומתאוס.‏

אחת מהתגובות הנפוצות לסרט היא משהו כמו "היו בו בעיות וחורים בעלילה, אבל בסך הכל היה ‏טוב". אני מתנגד להשקפה הזאת. חורים בעלילה הם דבר שאפשר להתגבר עליו, אבל ‏‏"פרומתאוס" הוא לא תסריט שיש בו חורים; הוא רשת. בקושי אפשר לראות את החומר שבין ‏החורים. הרבה דברים עשויים טוב בסרט – הויזואליה ומייקל פאסבנדר, בעיקר – אבל מתסריט ‏כל כך גרוע אי אפשר לעשות סרט טוב. מקסימום, סרט רע שנראה טוב.‏

בביקורת על הסרט השתדלתי, כרגיל, לספר עליו בלי ספוילרים. וזאת בעיה, כי אי אפשר להסביר ‏מה כל כך בעייתי בסרט בלי לספר מה קרה בו. אז בואו נדבר קצת על "פרומתאוס", הפעם עם ‏ספוילרים. אזהרה: הכתבה הבאה כוללת ספוילרים ל"פרומתאוס", ול"הנוסע השמיני" הראשון. אם לא ראיתם ‏את הסרט ואתם לא מעוניינים להרוס לעצמכם את כולו, אל תקראו. ‏

אני מזמינה אותך ליום הולדתי

הסרט מתחיל: בתרבויות שונות ברחבי העולם, מתקופות שונות בהיסטוריה, הופיע אותו הסמל, ‏שמורכב מחמישה עיגולים מסודרים באותו מבנה, בערך. מסקנה: צריך לטוס לחלל. למה? כי יש ‏קבוצת כוכבים מסוימת, שאינה נראית בעין בלתי מזוינת, שנראית כמו אותם חמישה עיגולים, ‏בערך. מסקנה: זוהי הזמנה. מישהו שתל את העיגולים האלה במקומות שונים בעולם כדי שיום ‏אחד, כשנגדל, נמצא את כולם, נבין את הרמז ונבוא לבקר באותה קבוצת כוכבים שנראית כמו ‏חמישה עיגולים באותו סדר בערך.‏

שאלה קטנה: אתם יודעים כמה כוכבים יש בשמים? די הרבה. אתם יודעים כמה כוכבים יש בשמים ‏אם סופרים גם את אלה שאפשר לראות רק עם טלסקופ? אם תגידו "אינסוף", זה יהיה די ‏קרוב. הנה תמונה של שביל החלב שכוללת כמיליארד כוכבים: אפשר לעשות זום עוד, ‏ועוד, ועוד, ועוד, וכל הזמן למצוא עוד נקודות אור. הגלקסיה שלנו היא מקום גדול. ‏

כמה פעמים, לדעתכם, תוכלו למצוא בתוך המארג הזה של מיליארד כוכבים קבוצות של חמישה ‏שייראו כמו אותו מבנה של חמישה עיגולים, בערך? וכמה פעמים תוכלו למצוא קבוצה כזאת אם ‏תקחו בחשבון שבחלל אין "למעלה" ו"למטה", וצריך לספור גם את אלה שהיו הפוכות, או על הצד, ‏או בזוית של 37 מעלות? אני מהמר על 26 מיליון, אבל ייתכן מאוד שזו הערכה זהירה ‏מדי. ‏

אבל נגיד. נגיד שיש רק קבוצת כוכבים אחת ויחידה בכל השמים שמתאימה לסדר. נגיד שאותם אלים מהחלל החיצון שבראו אותנו רמזו לנו בעדינות שהם רוצים ‏שנבוא לבקר שם, וזאת היתה הדרך הכי ברורה שבה הם הצליחו לתקשר איתנו (כי לשלוח ל-‏SETI‏ ‏איתות רדיו שאומר "בואו לבקר אותנו" זה קל מדי). זאת היתה הזמנה.‏

הזמנה לאן? אם התבגרנו מספיק כדי לפגוש את ההורים, למה הם לא מזמינים אותנו הביתה? הפלנטה שעליו נחתה "פרומתאוס" הרי לא היתה כוכב הבית שלהם. זה מקום שבו הם מפתחים נשק להשמדה המונית. למה ‏להזמין אותנו לשם? מה היינו אמורים לעשות שם, מסיבת פיג'מות?

המתכננים

בואו נראה אם הבנתי את סדר הדברים.‏

מסיבה כלשהי (הסרט לא מספר לנו למה) המתכננים בראו את בני האדם בצלמם כדמותם, ואגב ‏כך זרקו לפח את כל תורת האבולוציה, אבל אפילו הסרט עצמו מכיר בכך שזה לא הגיוני. לאורך ‏ההיסטוריה, הם באו לבקר אותנו כמה פעמים, כדי לגרום לנו לצייר עיגולים על קירות. ואז, יום ‏אחד, מסיבה כלשהי (הסרט לא מספר לנו למה), הם החליטו שדי. אנחנו מעצבנים. הם יצרו אותנו ‏ועכשיו הם ישמידו אותנו. הם נכנסו לחללית שלהם, ביקשו מה-‏Waze‏ מסלול לכדור הארץ, ובדיוק ‏אז – רגע לפני ההמראה – קרה משהו נורא (הסרט לא מספר לנו מה) שגרם לכולם למות, חוץ מאחד, שנכנס לתרדמת. ‏מערכת האבטחה ההולגרפית של הספינה קלטה את ההתרחשות, ומאז היא מקרינה אותה ‏בהולוגרמות מדי פעם (הסרט לא מספר לנו למה).‏

בקיצור: לגמרי במקרה, ה"פרומתאוס" נחתה ליד המבנה (אחד מבין רבים) שבו נמצאת החללית ‏שלגמרי במקרה עמדה בדיוק להמריא לכדור הארץ כשלגמרי במקרה קרה משהו שעצר אותה.‏

עוד יותר בקיצור: לגמרי במקרה, דברים קרו, והסרט לא מספר לנו למה.‏

הדרת נשים

לשרליז תרון יש סירת-הצלה עם כל המותרות: חדר מפואר, ג'קוזי, הולוגרמה של ילדה יפנית, ‏ומכשיר רפואי מתקדם שיכול לרפא כל פצע ומחלה. שמתוכנן עבור גברים בלבד.‏

האם השמיטו מהסרט את הקטע שבו אנחנו מגלים להפתעתנו ששרליז תרון היא גבר? כי זה היה ‏יכול להיות באמת מפתיע.‏

אני אביך

אם כבר מדברים על גילויים מפתיעים: לקראת סוף הסרט מתברר ש… אתם לא תאמינו… זה ‏הולך להיות דרמטי… הנה זה בא… הדמות של שרליז תרון היא בעצם הבת של גיא פירס!‏

ונשאלת השאלה: נו?‏

לפי הצורה שבה הסרט מתייחס לגילוי הזה, זה היה אמור להיות טוויסט. שוק. הפתעה שמשנה ‏את המפה. אבל הבעיה היא לא שהגילוי הזה לא מפתיע, אלא שהוא חסר משמעות לחלוטין. אז היא הבת שלו, מה עם זה? איזו השלכה יש לזה על עלילת הסרט? מה היא, הוא או מישהו אחר היה ‏עושה אחרת אילו היא היתה דודניתו הרחוקה מצד סבתו? בקיצור, למי, לכל הרוחות, אכפת?‏

המצאת הגלגל

אם יש רגע אחד בסרט של טמטום בלתי נסלח, זה הרגע. ‏Penny Arcade‏ כבר הביעו את זה היטב.

בשיא הרצינות, יש אדם אחד בעל מח מתפקד שלא אמר באותו רגע "אבל למה הן לא רצות ‏הצידה"? לא צריך אפילו לחשוב על זה; זה אינסטינקט. אם פתאום ייפול לכיוונכם עמוד, מה יהיה ‏האינסטינקט שלכם – להסתובב ולרוץ בכיוון המדויק שאליו העמוד נופל, או לקפוץ הצידה?‏

כשדבר כזה קורה בסרט מצויר, זה סבבה. כשזה קורה בקומדיה, שיהיה, זה בשביל הצחוקים. ‏אבל בסרט רציני? האינטליגנציה שלי יושבת במיטה ובוכה אל תוך הכרית כבר שעות.‏

ולסיום

רגע השיא של "פרומתאוס" הוא זה שבו הסרט חושף סוף סוף את כל הקלפים וסוגר את המעגל ‏אל "הנוסע השמיני". ואז הוא מחרבש גם את זה.‏

בתחילת "הנוסע השמיני" מצאו אנשי הצוות של ה"נוסטרומו" חללית זרה מרוסקת ונטושה. כשהם ‏חקרו אותה, הם מצאו מין כסא טייס ענק, שעליו יושב חייזר גדול ומת. הפגר היה עתיק מאוד, והוא ‏מת באופן משונה – החזה שלו היה מרוסק, כאילו משהו פרץ מתוכו החוצה. ביזארי. אחר כך הם ‏מצאו כמה ביצים, והשאר היסטוריה. ‏

לקראת סוף "פרומתאוס", אנחנו רואים את החללית החייזרית שהיתה קבורה באדמה – וזאת ‏אותה חללית בדיוק, בצורת שלושת-רבעי-גלגל, כמו הזאת מ"הנוסע השמיני"! זה רגע מגניב של ‏גילוי ששולח צמרמורות עונג בגבו של כל מעריץ של "הנוסע" וגורם לחיוך רחב להפציע על פניו. ‏כלומר, הוא היה כזה אלמלא החללית הזאת נחשפה כבר בכל הטריילרים. אבל ווטאבר.‏

כדי לסגור את העסק, רגע לפני הסיום הטייס של גזע ה"מתכננים", לאחר שנפטר מכל בני האדם ‏המטרידים האלה, מפעיל את החללית, ו"כסא טייס" יוצא מתוך הרצפה. אותו הכסא מ"הנוסע". ‏המתכנן, אחר כבוד, מתיישב לו בכסא, ונכנס להיסטוריה. אנחנו כבר יודעים איך זה ימשיך מכאן. ‏ככה עושים פריקוול כמו שצריך. סוף.‏

רק שרגע, לא, יש עוד. משום מה, סקוט את לינדלוף הרגישו שהסוף הזה לא מספיק טוב. הם ‏החליטו שאחר כך החללית צריכה להתרסק (ראו סעיף קודם), והמתכנן, שאיכשהו ישרוד את ‏ההתרסקות, צריך לרדוף אחרי נומי רפאס ברחבי ה"פרומתאוס", כי הוא עצבני, ואחר כך הוא ‏יותקף על ידי "פייסהאגר" בגודל חדר, שיבצע בו מין אוראלי שלא בהסכמה, ורק אז הוא ימות. ‏הרחק מהכסא שלו. מסקנה: ההוא מ"הנוסע השמיני" לא היה אותו אחד, אחרי הכל.‏

רק שרגע! לא! יש עוד! בסצינת הסיום של הסרט, בטנו של המתכנן נפתחת, ומתוכה פורץ… חייזר! ‏Alien‏! זנומורף! נוסע שמיני! איך שקוראים לדברים האלה. או לפחות, משהו שמאוד דומה לו. הוא ‏מפלח את כל בית החזה של המתכנן, "נולד" בדרך המקובלת, פוער את הפה לציוץ אימתני. סוף.

הסיום הזה משאיר שתי אפשרויות.‏

האפשרות האחת: אחרי שיצור טורף חייזרי עם חומצה במקום דם גדל לו בתוך הגוף, פער לו את ‏הבטן ופרץ החוצה, המתכנן לא באמת מת, אלא הצליח איכשהו לקום, ללכת חזרה את כל הדרך ‏לתא הטייס, ורק שם התמוטט. עשרות שנים לאחר מכן, צוות ה"נוסטרומו" ימצא אותו שם. זה, ‏כמובן, אידיוטי.‏

האפשרות השניה: זה, אחרי הכל, לא היה אותו אחד. לא אותו מתכנן, לא אותה חללית ולא אותו ‏כוכב. במקום אחר כלשהו בעולם, היתה חללית אחרת כלשהי של "מתכננים", מאותו דגם בדיוק. ‏גם בה נותר בחיים מתכנן אחד בלבד, שגם הוא כנראה היה חלק מצוות המתכננים שעסק בייצור ‏בעלי חיים שהם נשק ביולוגי, וגם הוא נדבק בטפיל שנוצר כשנותנים לבן אנוש לשתות ג'יפה ‏שחורה ואז הוא מקיים יחסי מין עם אישה שנכנסת להריון ויולדת תמנון שהופך לפייסהאגר ענק ‏שאונס מתכנן. כי דברים כאלה קורים כל הזמן. אם זה המצב, מדובר בצירוף המקרים המדהים ‏ביותר בתולדות התרבות האנושית או כל תרבות אחרת ביקום.‏ וזה, כמובן, לחלוטין ולגמרי ‏אידיוטי.‏

לסקוט ולינדלוף היה סוף שנתן תשובה, גם אם מעורפלת, לגבי מוצא החייזרים, וסגר את הקצוות ‏של "הנוסע השמיני" – והם החליפו אותו בסוף פתוח שמשאיר שתי אפשרויות, שתיהן אידיוטיות.‏

זוהי רשימה חלקית ביותר של הפאקים, החורים וחוסר העקביות ב"פרומתאוס". לציין את ‏כולם אין לי זמן. אז הנה ‏Red Letter Media‏ עם עוד כמה שאלות. עדיין, רשימה חלקית.‏