תמונה קבוצתית: חורי עלילה

גדולים או קטנים, משוללי היגיון או סתם משונים - כותבי האתר מפרטים על חורי העלילה שהכי מפריעים להם.

היי, זה יהונתן. הפינה "תמונה קבוצתית" היא פינה בה כותבי האתר עונים כל אחד בתשובה משלו על שאלה – מי שרוצה לראות את הכתבות הקודמות, מוזמן לחפש בתגית "תמונת קבוצתית".
גם הפעם, אתם מוזמנים לנצל את המקום בתגובות לענות על השאלה בעצמכם, לבקש שאלות לפעמים הבאות או להגיד שלום ותודה רבה לקוקרבן שבקצפת, שהסכימה לעשות בשבילנו עריכה לשונית בכתבות.


לחורי עלילה יש שם רע. הם הרי הקסם שמצליח להדביק יחדיו חלק מהחוויות הקולנועיות הטובות ביותר שהיו לנו אם רק לא לוקחים צעד אחורה ואומרים "רגע…". ואם אתם כן לוקחים את הצעד… טוב, יש עדיין סרטים נהדרים עם חורי עלילה. "הנסיכה הקסומה" הוא סרט מושלם לכל הדעות ועדיין אין לנו מושג איך איניגו מונטויה יודע שהאיש בשחור זה ווסלי. אז הפעם שאלנו את הכותבים שלנו – "איזה חור עלילה עדיין הכי מפריע לכם?"

Webp.net-resizeimage

נעמה רק: אין דבר שפיקסאר אוהבים יותר מלהמציא עולמות פנטסטיים על בסיס דבר קיים. הצעצועים חיים! המכוניות מדברות! הדגים באקווריום מתכננים בריחה מחוכמת! המוח שלנו הוא חדר בקרה עם מאבקי אגו פנימיים! המפלצות בארון ממלאות טפסים אחרי שהן מפחידות אותנו! ואל תשאלו מה קורה אחרי שמתים! כאילו, במקסיקו. מה קורה ספציפית במקסיקו.

הרעיונות האלה הם תמיד שילוב בין בדיחה משוכללת למטאפורה מושקעת: כדי לספר הכי טוב את הסיפור המסוים שמתחשק להם, בונים עולם שיתאים לו בדיוק. חורי עלילה הם בלתי נמנעים במצב כזה, ולרוב זה גם לא ממש מפריע. ב"צעצוע של סיפור 3", למשל, יש רגע ממש מקריפ שבו מר תפוח אדמה מתגנב מגן הילדים אל החצר ע"י כך שהוא מלביש את הפנים והגפיים שלו על טורטייה. אז רגע, איפה בעצם הנשמה או התודעה של הצעצוע הזה נמצאת, ומתי הוא מפסיק להיות מר תפוח אדמה? זו שאלה מטרידה ומעניינת, אבל סצנת ההתגנבות כה מוזרה ומצחיקה שזה לא ממש משנה, ואפשר להסתדר גם בלי פתרון לשאלה הקיומית הזו, כמו שלא צריך לדעת אם הדמויות ב"קוקו" אוכלות, הולכות לעבודה ושוכרות בית בשביל ליהנות מהסרט.

בסרט "צעצוע" הראשון, לעומת זאת, יש חור גדול ומעיק שהיה אפשר לפתור די בקלות, בלי לפגוע בקסם המסתורי. כשבאז שנות אור מגיע לראשונה לחדר של אנדי, הוא לגמרי בטוח שהוא איש חלל במשימה סודית שהגיע בטעות לכוכב לכת מוזר. אנחנו לא יודעים אם כל הצעצועים עוברים דבר כזה או שמדובר במקרה חריג, אבל גם באז אחר שאנחנו פוגשים בסרט השני מתנהג בצורה כזו. אבל אם המצב הוא כזה, למה בכלל באז שומר על החוקים של קהילת הצעצועים המקומית? למה הוא לא שואל את אנדי, בבירור הדמות החזקה והחשובה ביותר ב"כוכב הלכת" החדש, אם הוא יכול לעזור לו לתקן את החללית שלו? הוא מפחד ממנו? או שהצעצועים האחרים אמרו לו מתישהו, אוף סקרין, שעם אנדי אסור להתעסק? אולי באיזו פינה קטנה בתת מודע שלו באז יודע שליד בני אדם אסור לזוז ולדבר, פשוט כי אלה החוקים?

כשהיינו ילדים חשבנו שהאופציה שהצעצועים שלנו חיים בסתר היא מרגשת ומשמחת, אולי אפילו הגיונית; הרי ילדים מתחברים רגשית בקלות לדברים עם פרצוף. בדיעבד, זה בעצם די מפחיד. תשאלו את סיד.

Webp.net-resizeimage (1)

מתן בכר: בהתחלה של "גרמלינס", רנדל פלצר קונה יצור קטן וחמוד בשם מוגוואי בשביל הבן שלו. רק שהמוגוואי מגיע עם שלושה חוקים חשובים. הראשון – להרחיק אותו מהאור, הוא שונא אור וזה עשוי להרוג אותו. אוקיי, נשמע די פשוט. החוק השני – לא להרטיב אותו. בסדר, אז צריך לשים עין מדי פעם שהוא לא מתקרב לתמי 4, אבל זה גם לא נשמע כזה מסובך. החוק השלישי והחשוב ביותר – לא משנה כמה הוא בוכה וכמה הוא מתחנן, לעולם, אף פעם לא להאכיל אותו אחרי חצות. רגע, מה?

כן, זה לא בדיוק חור עלילתי, יותר כמו… פרט עלילה מעורפל שהציק לי מאז ומתמיד. החוק הזה אולי נראה בסדר בשמיעה ראשונה אבל מעלה הרבה תהיות כשחושבים עליו קצת. כמו למשל שטכנית כל זמן הוא אחרי חצות! חצות ודקה זה אחרי חצות, ארבע אחרי הצהריים זה אחרי חצות ואחת-עשרה חמישים ותשע וחמישים ותשע שניות בלילה זה אחרי חצות! זה אומר שאסור להאכיל אותו אף פעם? ואם כן, למה פשוט לא להגיד את זה?! זה לא שהסרט יכול לקרות רק בגלל איזו פרצה בחוק הזה – גם בלי החוק הזה הוא היה נשאר אותו הדבר. זה כאילו שבראד פיט היה אומר "החוק הראשון של מועדון קרב הוא שמותר לדבר עליו רק בימים שהם לא ראשון עד שבת."

אני ממש מחבב את "גרמלינס", אבל בכל פעם שאני חושב עליו נוצר בי דחף לחזור בזמן ל1984 ולהגיד לכריס קולומבוס שיערוך קצת את התסריט שלו כי החוק הזה מעורפל ולא ברור בעליל. ועל הדרך גם להזהיר אותו שלא יעז לעבד את "פרסי ג'קסון" – זה לא נגמר טוב.

Webp.net-resizeimage (2)

יהונתן צוריה: תראו, אני יודע שזה לא בדיוק עובד ככה אבל התשובה שלי לשאלה היא פשוט הג'וקר ב"האביר האפל". זה אולי נשמע טיפשי, אבל אין שום שלב שבו התוכנית של הג'וקר אפילו מתחילה להיות הגיונית, והטענה ש"אין לו תוכנית" אפילו פחות הגיונית מזה כי חלק ממה שקורה שם הם לא דברים שאפשר לעשות בהחלטה של רגע.

נתחיל מהקל – מה בדיוק קרה שם, במסיבה הזאת, אחרי שבאטמן קפץ מהחלון? הג'וקר הסתכל לכל הכיוונים, קצת נבוך, ואומר "אמממ… מה לגבי מזג האוויר הזה הא? *פיהוק* הו, תראו מה השעה אני מוכרח ללכת! היה תענוג להחזיק אתכם בני ערובה, אשמח לעשות את זה שוב בהזדמנות, אבל פשוט אני צריך לחזור הביתה לבייביסיטר ביי"? אם כן, מה הוא השיג בכל הדבר הזה? היה לו ברשימה "לזרוק אנשים מחלון" ואחריה הוא הרגיש מרוצה? מה קרה לכל ה"איפה הארווי דנט" הזה שלו?

אבל זה רק חור העלילה החמור ביותר, כי הדבר בולט בערך בכל שלב בתוכנית שלו. אם אנחנו מאמינים שהוא לא מתכנן שום דבר, אז, מצטער – מי בדיוק שם 200 חביות של חומר נפץ בשתי ספינות שונות, ככה למקרה ש? מי הקפיד לשים הרבה מאוד חומרי נפץ בכל בית החולים? זה לא דברים של מה בכך, אפילו בגותהאם מוכת הפשע. ואם אנחנו מאמינים שיש לו תוכנית – מה אפילו. איך. או שכמו ברובין הוד ב"גברים בגטקעס" מישהו נתן לו לקרוא את התסריט ולכן הוא יכול לחזות כל החלטה אקראית של אנשים (למשל, לקחת את הארווי דנט דרך מנהרה תת קרקעית למרות ששאר הנתיבים פתוחים) או שהוא מינימום אל. כן, ברור שאף אחד לא יחשוד באחות הזאת עם האיפור הלבן שהיא בבירור גבר. כן, ברור שהשוטר יחליט להיכנס לתא ביחד איתך. כן, ברור שבאטמן יבחר להציל את רייצ'ל ולא את דנט. בכלל, באיזה שלב הוא הצליח לארגן את החטיפה של שני החבר'ה האלה בין "לנסות להרוג את הארווי דנט שאני חושב שהוא באטמן" ו"עכשיו אני עצור בכלא"? כמובן, חלק מהסיבה שהסרט עובד ושהדמות הזאת נהדרת זה בגלל חוסר ההיגיון הזה והתחושה שהג'וקר תמיד צעד אחד לפני כולם, למרות שזה בשום פנים ואופן לא הגיוני. וזה באמת מאוד מגניב. אבל בכלל לא הגיוני.

אה כן, וברוס ויין צריך לשים מלא אייליינר לפני שהוא נהפך לבאטמן. זה אומנם לא חור בעלילה, אבל זה מאוד משעשע.

Webp.net-resizeimage (1)

טווידלדי: סדרת "מלחמת הכוכבים" היא כידוע מערבון חלל. במקום אקדחים יש רובי לייזר, במקום סכינים – חרבות אור, במקום תותחים – תותחי לייזר. הטכנולוגיה מתקדמת ומפגרת לגמרי בו זמנית. הדבר הברור ביותר בטכנולוגיה של "מלחמת הכוכבים" הוא שחסר שם נשק מונחה. נשק מונחה – טילים, למשל – מסוגל לשנות מסלול תוך כדי טיסה. בניגוד לפגז רגיל או קרן לייזר, שמרגע שנורה טס במסלול שאי אפשר לשנות אותו עד שהוא פוגע או מחטיא.

המשמעות של קיום נשק מונחה היא עצומה. קודם כל, לא צריך לעמוד בקו ישר מול המטרה ולא צריך להציב אותה במרכז הכוונת כשהיא לפניך. אפשר לירות עליה מרחוק, מזוויות שונות ומשונות, אולי אפילו כשהיא מאחוריך (יכולת שיש למספר טילים בכדור הארץ, אבל אולי לא בגלקסיה רחוקה רחוקה), וגם בלי קשר עין ישיר – רק מכשיר מכ"ם או מכשיר גילוי והנחיה אחר (מכ"ם יעבוד. איך אני יודע? לפי התיאוריה, ב"אחרוני הג'די" מופיעות פצצות מגנטיות. אז אם משהו הוא מספיק מתכתי כדי להתמגנט, הוא מספיק מתכתי כדי להחזיר מכ"ם). שנית, כל התמרונים שבהם טסים כמה כלי טייס במבנה צפוף ומנהלים קרב יריות עם האויב, יוצאים מן האופנה. כולם מנסים להשיג נעילה של הטיל על היריב, ולהימנע מפגיעה בעצמם; בשביל זה עדיף לא להיות קרובים מדי אחד לשני. ושלישית, על טיל אפשר לשים מטען נפץ ממש גדול. נניח, אטומי כזה? שכשהוא מתפוצץ, הוא מעלים מהשמים סדרה שלמה של חלליות קרב שטסות זו ליד זו ומנסות לירות בתותחיהן העלובים בסיירת קרב שיכולה לשאת המון טילים גרעיניים? כזה.

לכן הגיוני לגמרי מבחינת יוצרי "מלחמת הכוכבים", שבסדרה לא יהיו טילים ולא נשק מונחה אחר. ובאמת אין. עד לרגע שבו צריך אותם מבחינה עלילתית. בפרק 4 לוק יורה על כוכב המוות טילים. בלי ספק: הם טסים ישר, מגיעים לפתח, פונים ב90 מעלות ונכנסים אליו. רגע, אם יש לך טילים, למה לא לכולם? ואם יש לך טילים שיודעים לתמרן ולפנות, למה לעזאזל אין לך טילים שיודעים ממש לטוס אל הפתח בלי שתצטרך לשגר אותם מתוך איזו תעלה צרה כשדארת' ויידר רודף אחריך?

אותו חור חוזר ומופיע ב"אחרוני הג'דיי". אין כלי נשק מונחים בכלל, על הקרקע כולם נלחמים כאילו יצאו מחפירות מלחמת העולם הראשונה, אבל בסצנה אחת, כשיש צורך, פתאום מופיעים טילים מונחים. ומסתבר שלמרות שהטכנולוגיה מוכרת כבר בימי לוק הצעיר, ולמרות שהיא מקנה יתרון שאין כמוהו לעומת הרעיון של קרבות אקדוחנים בין חלליות, אף אחד לא חשב לאמץ אותה כדי לנצח בקרבות. אף אחד חוץ מקיילו רן, שכנראה שמר בסוד את הידע ולא סיפר לאף אחד, ולכן רק הוא יכול לירות נשק מונחה בהתאם לדרישות העלילה. כל השאר יסתפקו בקרבות אקדחים וחרבות בחלל. כפי שנאמר, "בחלל, איש לא יכול לראות את חורי העלילה שלך".