הו, 2019, מה רבו מעשיך. השנה שהביאה לנו את באטינסון וגרסה "defeminized" של "הנוקמים: סוף המשחק" לא מפסיקה להפתיע. השנה יש יום-הולדת 20 ל"מטריקס", מהסרטים המשפיעים ביותר על הקולנוע של המאה הנוכחית. לכבוד המאורע, אולפני וורנר הפילו חתיכת פצצה בהפתעה (נוט טו סלף – שם פוטנציאלי לסרט הבא של אדם סנדלר בנטפליקס): אחרי שנים של שמועות ודיווחים כוזבים, "מטריקס 4" קורה באופן רשמי.
קיאנו ריבס וקארי-אן מוס יחזרו ללבוש שחור ולהתחמק מקליעים בפעם הרביעית, שש-עשרה שנים אחרי "מטריקס: רבולושנס". את הסרט תכתוב ותביים לאנה וושבסקי, הפעם בלי אחותה. "הרבה מן הרעיונות שאני ולילי חקרנו לפני עשרים שנה אפילו יותר רלוונטים עכשיו," היא אמרה. "אני מאוד שמחה שהדמויות האלו חוזרות לחיי ואסירת תודה לעבוד שוב עם החברים הנהדרים שלי." עדיין לא ידוע אם לורנס פישבורן יחזור גם הוא כדי לשלב ידיים מאחורי הגב (אין סיכוי שזה נוח!) או מה העלילה. האם זה המשך? פריקוול? או אולי הסוג האחר הזה שטרנדי לאחרונה: סרט שממשיך את המקורי ומתעלם מההמשכים הקודמים. במקרה הזה אני חושב שיש כמה אנשים שלא יתנגדו לרעיון.
כמו כן, אולי שמתם לב, אבל זאת חתיכת שנה בשביל קיאנו ריבס. בקיץ היה אפשר למצוא אותו ב"ג'ון וויק 3" ו"צעצוצע של סיפור 4" המצליחים, הוא השתתף בסרט של נטפליקס בתפקיד עצמו (אנשים עפו על זה בטוויטר), הוא הופיע בצורה מפוקסלת בטריילר של משחק וידאו מצופה ובטח גם עזר לכמה זקנות לחצות את הכביש או להוריד את החתול שלהן מהעץ. בימים אלו הוא מצלם את הסרט השלישי בסדרת "ביל וטד" ועכשיו גם זה. עשתה לו רק טוב, הגלולה האדומה הזאת.
!!!I 'MEMBER
ניאו פאקינג כרייסט. אף אחד לא צריך להיות מופתע מהמהלך הזה. זה היה בלתי נמנע שמתישהו וורנר יזכרו שיש להם כזה נכס לא ממומש, אבל זה מכל האפשרויות זו דווקא הכי מייאשת, כי הסיפור של הדמויות שראינו בשלושת הסרטים הגיע לסופו. הסתיים. נגמר. נחתם. דווקא השמועה על פריקוול בכיכובו של מייקל בי ג'ורדן כמורפיאוס נשמעת הרבה יותר מעניינת מעוד קרבות של ניאו נגד אייג'נט סמית.
תגובה ל-Tom1
כמה שאתה טועה !!!!!! פריקוול עם מייקל בי ג'ורדן מיותר לחלוטין !!!!! עוד קרבות של ניאו נגד אייג'נט סמית' הרבה יותר מעניינים !!!!
אחד השחקנים האהובים כרגע, לא פלא מארוול מציעים לו הרבה אפשרויות להצטרף לMCU.
ובחדשות מצערות לMCU אחרי שסוני קיבלה את הסרט המרוויח שלה בכל הזמנים, הם בויכוח רציני עם דיסני שמאותת שהם הולכים להוציא את ספיידרמן מהMCU. בויכוח דיסני רוצים 50/50 ושליטה מלאה ביצירתיות של הסרטים של ספיידרמן כולל הספינאופים שגם יכנסו לMCU. סוני התעצבנה ואמרה אני מוציאה את ספיידי לכו חפשו. לבנתיים המעריצים (כולל אני ואני לא מתנצל) בטוויטר #boycottsony בריחה כזו מהשולחן היא זלזול במעריצים ויותר מכל בגלל שכבר ראינו מה סוני עושים לבד והם תמיד הורסים את ספיידרמן בסוף. מיותר לציין שספיידרמן של הMCU הכי מצליח גם כלכלית וגם מבחינת המעריצים וכן יש את אינטו ספיידרוורס אבל זה אנימציה.
אז למה דיסני לא חצופים? אני חושב שהסיפור הוא לא רק על כסף, כי קודם כל הם דואגים ועובדים על המותג גם הכללי וגם הפרטי בסרט בשבילהם אז למה שלא יקבלו חצי על העבודה למרות שהם עושים את כל העבודה?
אבל האמת אני חושב שזה פחות בכלל על הכסף, יש כמה נקודות מפתח שחשובות לדיסני/מארוול מאוד שהם פותרים אותם בטיעון של ה50/50. 1. להביא את כל השליטה היצירתית תחת בית אחד, אף אחד לא מרוצה מזה שהדמויות של ספיידי מתקיימות בלי ספיידי. הן חלק מדמויות משמעותיות בעולם מארוול במיוחד שנתנו לספיידרמן את הפוקוס בMCU אז זה דיי מטומטם שקווין פייגי לא יכול להשתמש בונום לדוגמה כי סוני החליטה להשתמש בו מחוץ למותג המשותף, כנ"ל למה שדיווחתי שלורד&מילר מתכוונים לעשות בשירות הסטרימינג (כנראה פלייסטיישן אינטרטיימנט) הם ברצינות מבזבזים למארוול דמויות ושורפים אותם מחוץ ליקום המשותף. קווין לא אוהב את זה בצדק ורוצה שליטה שהכול יקושר הוא מוכן לעבוד יותר קשב להפיק עבורם יותר סרטים וכנראה גם סדרות אבל הוא רוצה שליטה בדמויות.
2. להכריז על סרטי ספיידרמן כחלק מהסלייט של השלבים הבאים זה היה מגוחך עד עכשיו שרק סוני מכריזים ואז מארוול סטודיוס משנים לפי זה את התאריך. כמו שMS לא רצו שיצא השנה סרט ממשיך של ספיידרמן ובטח שלא טריילר לפני אנדגיים אבל כידוע זה לא היה בשליטתם. אז אין סיבה שקווין לא יעלה על הבמה ויצרף את איימי להכריז על סרט חדש מספיידרמן. חוויה נכונה וכוללת למעריצים.
3. מה שמביא לחלק הקריטי כמו הראשון ואולי יותר ממנו. הומקומינג ורחוק מהבית לא יכולים להיות מוזרמים בלי אישור של סוני. אז אם לא מגיעים איתם להסכם בנפרד, או שהם יחליטו יום אחד שהם לא מרוצים אין לדיסני כל שליטה בסרטים הללו, דיסני+ על הפרק והם רוצים לתת חוויה שלימה של הMCU למעריצים, זה בהחלט לא אמורה להיות שאלה אם הסרטים האלה יוכלו להיות מוזרמים שם. אז הם רוצים שליטה שבאותה מידה גם אם סוני שמים את הסרטים והסדרות על הפלייסטיישן זה לא סותר שמן -תמיד- יהיו זמינים על דיסני+. וכמובן אם קווין לוקח פיקוד על סדרות של לורד-מילר אז גם הם יהיו זמינים שם.
לסיכום: אם דיסני תשיג את השליטה היצירתית שזה בבירור לטובת המעריצים וחצי בהפקה שיוכלו להכריז ולהזרים, אני חושב שפחות יהיה איכפת להם לתת לסוני את רוב הרווחים והם יתפשרו על 65/35 או אפילו 80/20 ושגם יעשו זאת על מכירות אינדיבידואליות של הסרט השכרה וכו'. אבל לא תהייה כל הגבלה למארוול סטודיוס להתשמש בנכסים. זה הדבר הנכון לעשות ושסוני צר לי רדו מהעץ, עכשיו שהזכויות הבינלאומיות של בונד שייכות ליוניברסל זה עושה בעצם את רחוק מהבית כסרט היחיד הכי מכניס שלהם שהוא יכול להביא המשך ועוד כסף.
אני מקווה שבאמת יצא מזה רק טוב שמארוול סטודיוס יקבלו את מירב השליטה על כל הדמויות של ספיידרמן ברשותו של קווין פייגי המאסטר והמפיק של הסרט הכי מכניס איי פעם. בונה היקומים היחיד לשמו.
דיסני לגמרי חוצפנים
הם חתמו על עסקה ששני הצדדים מרוויחים ממנה, ואז בגלל שהם עשו עבודה טובה (כל הכבוד להם) הם מחליטים לפתוח את החוזה ולדרוש פי 10 ממה שהרוויחו עד עכשיו, וזה למרות שהם מקבלים את כל ההכנסות מהמרצ'נדייז, אז הם פשוט באו ודרשו חצי מההכנסות של השימוש היחידי של סוני בספיידרמן.
ותחת סוני יצא סרט הספיידרמן הטוב ביותר אז הם יכולים להסתדר לבד גם אם פחות טוב, לפחות לא יצטרכו לחלק את ההכנסות, ובעידן שאחרי קפטן אמריקה ואיירון מן ספיידרמן הוא אולי הדמות הכי אהובה וחזקה של הmcu (אולי הפנתר נותן פייט) אז מי שחושב שדיסני יצאו בלי שום פגע מזה טועה.
מקווה שסוני יצליחו להשיק בהצלחה את היקום של ספיידי (לא מופרך לגמרי) ודיסני ישארו לבכות על איבוד הנכס הכי גדול שלהם כרגע.
בהצלחה להם
המעריצים של מארוול סטודיוס הולכים להחרים אותם. והדיל נתן להם את האפשרות להשתמש בספיידרמן לטלויזיה עכשיו הם יפסידו את כל זה.
הנה תסריט מפחיד
אבל זה מה שזה, תסריט. אין למעריצים של מארוול מספיק כוח לזה.
לא באמת מפחיד
הסרטים של סוני לא עקביים אף פעם ולא מצליחים בין כה וכה. המעריצים של מארוול הם כרגע הגדולים בעולם, אנחנו נחיה ונראה שכולם יתאגדו נגד סוני מספיק לפגוע להם 100-200 מיליון ושהמותג יהיה בירידה. בנוסף שוב הם לא יכולים ליצור את התוכניות לטלוויזיה שלהם.
תשמע, אני מתה על הMCU, באמת
אבל Into the spiderverse היה כ"כ טוב שכל חובב ספיידי שלא ייתן לסוני צ'אנס אחריו מתוך נאמנות משונה לתאגיד אחר יכול לבוא בטענות בעיקר לעצמו.
משונה בענייך
מצחיק שראיתי שוב את הסרט שלשום בבית והוא אכן סרט מעורב, אבל יותר איכפת לי שספיידרמן ימשיך להיות בתוך הMCU וכעיקרון לא אחשוב אפילו לראות את ההמשך. לא שראיתי את הראשון בקולנוע, כן את מבינה הרבה רואים בלוקבסטרים שגדולים מסך חלקיהם. את ונום גם לא ראיתי מעיקרון בקולנוע וכשעלה הטריילר שלו לפני בלאק פנתר צעקתי it's Sony fuck you והקהל צחק כי המערצים הבינו על מה אני מדבר שונום אמור להיות מחוץ העולם של ספיידי. בכל מקרה הסרט גם בה גרוע לדעתי ונעשה בסגנון סרטי ריימי הישנים. כמו דדפול הראשון שהיה מגניב כי הוא היה שונה עם ראיין ריינולדס, גם כאן ונום 2 בכל מקרה היה מקבל יחס צונן אבל עכשיו בכלל יחרימו אותו.
לסיכום: אם הם לא היו נכנסים בכלל לMCU תמיד בנו אליהם בטענות שהסרטים בעייתיים הפרנצ"יז תמיד נכשלים אחרי פעם או פעמיים, ריבוטים אינסופיים. אבל עכשיו אחרי שקיבלנו את ספיידי האולטימטיבי הם רוצים לקחת את זה מאיתנו? עכשיו הם ישלמו על זה וכל סרט שלהם יעמוד יותר לביקורת ממי שכבר יבוא, חלק יחרימו ולהוסיף לזה את הכישלון של סוני בצורה הטבעית מתכון לכישלון מהיר. אני לא יכול לחכות לסילבר&בלאק. סוני יזכרו לדראון עולם כסטודיו שהפסיד אווזת זהב שהייתה לא ביד והתעסק עם המערצים הכי גדולים בצורה הכי מטוםשת שאפשר.
התכוונתי לכתוב סרט מיוחד
לא מעורב.
עכשיו הבנתי
אתה מעריץ קצת פנאטי של דיסני ושל הmcu.
תשמע דיסני אשמים בדיוק כמו סוני אם לא יותר, התגובה שלך קצת מוגזמת וילדותית
זה בקו אפור, אז אני לא מוחק
אבל אשמח אם נמנע מקו החשיבה הכללי הזה בתגובות. אף אחד לא מכריח אותך להתדיין עם Roy, אבל להגיד למישהו, אה, כל הטענות שלך לא תקפות כי אתה X/Y/Z זה לא נעים ולא לעניין (ולא אמרת את זה, אבל זה השתמע מהתגובה, בין אם התכוונת או לא).
אין לי בעיה עם ההגדרות שלך
את יודעת מה אם החרם לא יצליח לפחות קראת לי ילדותי אבל אם הוא יצליח ובאמת אנשים לא מבינים עם איזה כוחות מתעסקים כאן. (לא פנטזיה פשוט כי אנחנו הרבה) אז הקול שהמעריץ נתן את הטון וזה יהיה ניצחון.
תהיי בטוחה שאם הוא לא יצליח. נגיד והפתעה רצף של 3 שנים מוצלחות לסרטי ספיידרמן מסוני. תהיי בטוחה שלא תראי אותי מעריצי DC כעבור 4 שנים תביאו לנו את סניידר קאט! אבל לפי דעתי סוני יכשלו בזכות עצמם אנחנו פשוט נהיה הפוש האחרון לתהום.
לא קראתי לך ילדותי בגלל ההצעה לחרם (שאני לא מסכים איתה אבל ניחא)
קראתי לך ילדותי כי אתה מאשים רק צד אחד בדבר שאין ספק בכלל ששני הצדדים אשמים, מי יותר ומי פחות.. וזה בגלל שאתה מעריץ גדול של צד אחד ולכן לא רואה את האשמה שלהם בעניין.
לגבי החרם, הגיוני שאנשים נורא עצבניים עכשיו וקוראים בחרם וכו' אבל עד שיצא סרט ספיידרמן חדש אף אחד לא יהיה בעניין הזה בכלל, למעט מיעוט מאוד מאוד שולי.
הכי מצחיק אותי בכל הסיפור הזה היא שאפילו לא שקלת את האפשרות שהסרט הבא של סוני יהיה טוב ושווה לראות בקולנוע, אתה ישר קורה לחרם עליו ועל שאר סרטי סוני רק כי לקחו את ספיידרמן מהיקום שאתה כל כך אוהב, וקורה לדחוף חברה לתהום ואתה אפילו לא ראית קמצוץ מהסרטים שאולי יצאו.
לכן ידידי אתה קצת ילדותי ואני מבין, כי זה נושא שקרוב לליבך.
יפה עכשיו אני יכול לענות לך שילדותי
הוא מי שלא יודע הרבה דברים מאחורי הקלעים. אני יודע. האצבע המאשימה אל סוני היא על בסיס שלושה דברים. היסטורית, זה יהיה הפרנצ'ייז השלישי שהם הורסים אז מי שאוהב את ספיידי מתבאס מחוסר סיפור קוהרנטי. יש את עניין היצירתיות שהם מפסידים כאן וכמובן העסקי. סוני מהמרת כאן גם על העסק שלה אבל יותר מכל על מעריצי הדמות. אתה מדבר כאילו סרט אחד של סוני יעשה לה טוב והכול מצויין. זו הסתכלות ילדותית. הסיכוי שסוני תצליח להקים יקום שווה ומצליח שואפת לאפס. הווה אומר כשהם יכשלו (במרבית האחוזים) הנפגע הרציני הם מעריצי הדמות. אם אתה רוצה פירוט בבקשה:
https://www.forbes.com/sites/markhughes/2019/08/21/how-the-marvel-sony-spider-man-dispute-will-be-solved-one-way-or-another/#66b8ba806b50
אני בשונה ממך (להערכתי) יודע כל מה שכתוב כאן שכבר כתבתי עליהם לפני המאמר. וגם הוספתי וחידדתי פרטים שהוא לא כתב כמו סדרות הלורד-מילר. בכל מקרה אין ספק שהעניין קרוב לליבי אבל דווקא בגלל זה, זלזול במערך הכוחות מצד סוני. פשוט גורם לבוז להם כי הם מסכנים את המעריצים הכי הרבה.
אני נותנת עליו את כל הקרדיט
עליו ללורד ומילר, וכמעט כלום לסוני.
מה לעשות, זה סרט שהוא אנומליה לעומת הנסיונות האחרים של סוני עם ספיידרמן, וככזה אני מאוד מהססת לתת לאולפן את הקרדיט הזה.
לורד ומילר, לעומת זאת? מתיישב להם בול בפילמוגרפיה.
סוני הם אלה שבחרו לשכור את לורד ומילר.
(וגם את פרסיקטי, רמזי ורות'מן שמשום מה אף אחד אף פעם לא נותן להם קרדיט על ההצלחה של הסרט.)
אולפן מצליח ככל שהאנשים שעובדים אצלו מצליחים. ובינתיים מארוול הם אלה שהצליחו להבריח את אחד הבמאים הכי מגניבים וכיפיים ויצירתיים בדורנו.
להגנת מארבל - בתקופה שהם העיפו אותו הייתה הנהלה שונה
אני כמעט בטוח שב-2017, אחרי הצלחת רגנרוק, הם היו נותנים לרייט בדיוק מה שבא לו (או לפחות – יותר ממה שבא לו, כל עוד הוא תוקע נקודות עלילה ספציפיות שהם צריכים לעלילה הגדולה והוא יכול לשלב באיזה צורה שבא לו, לא משנה כמה זה הורס את הדמויות והבנייה שלהם בסרטים הקודמים). קשה לי להאמין שואטיטי יותר נוח מרייט, איכשהו (אבל אולי אני טועה והוא כן).
לדעתי אפשר להרגיש שטאקיה שיתף פעולה
וגם הסרט שלו ראגנרוק התמרוול טיפה (אומנם פחות כי כמו שאמרת זה היה שנתיים מאוחר יותר ושאנטמן היה בפיתוח לא בטוח שחייל החורף ושומרי הגלקסי יצאו) ורק עכשיו שהוא הוכיח את עצמו הם נותנים לו יד חופשית לאהבה ורעם לכתוב את התסריט וכנראה אף ללכת יותר רחוק. בהרגשה שלי אדגר רייט לא רצה שום מארוולזציה בסרט שלו, במקום נגיד שהיה משתף פעולה אז והיה מקבל חופש פעולה גם בשני אנטמן והצרעה הסרט הזה כנראה הרבה יותר טוב. גם גאן עבר מבחן דומה פשוט התעסק עם דמויות שלא היו קשורות לקו הכללי וגם אם היו נכשלות היו יכולים למצוא להם סיבה לשכוח מהן. אבל אחרי שהוכיח את עצמו גם קיבל ירוק לשני וגם דיברו איתו כבר על שיהיה אחראי לחלק הקוסמי של מארוול. ג'וס חידון קיבל יחסית חופש כי זה היה סרט ראשון של איחוד ולא היו למארוול כיוונים אבל הוא נכשל בלהבין זאת בשני ונזרק. לעומת זאת האחים רוסו שהתקדמו לקחת את כל השליטה.
איך שאני רואה את זה מארוול בהתחלה רוצים את השיתוף פעולה לשמור על כיוון אבל מעבר אם צלחת תקבל יותר חופש או אפילו את כולו, רק תדאג לקווי סיפור הכללים. באותה נימה לפי דעתי אפשר להבין שפייטון ריד בחוץ. ואם הסדרה לא תשתנמך לסדרת דיסני+ אני חושב שאנחנו נראה במאי חדש שבא להציל את הפרנצ'ייז בחלק השלישי סטייל טאקיה. מצחיק אולי יחזירו את אדגר? ווינק
*מסתכל על ערמת הכסף ש"אנטמן והצרעה" הכניס*
איכשהו נראה לי שפייטון ריד בסדר. וידון פוטר, יש לזכור, בגלל סכסוכים קשים מול מארוול בסרט השני (ואני לא זוכר אם הוא הציף אותם לפני או אחרי שנהיה ברור שהוא לא ימשיך). אני לא מכיר סיפורים דומים על ריד. בהנחה שיהיה "אנטמן 3" (ואני לא בטוח שיהיה, וזה די בסדר כי זה לא סיפור שחייב חלק שלישי), אין סיבה רצינית שיעיפו את ריד. כן, "אנטמן והצרעה" לא היה הצלחה עצומה, אבל הוא עמד במטרה המאוד ספציפית והיא "להיות יותר טוב ומצליח מהאטנמן הראשון" (זה בניגוד, נניח, ל"תור: העולם האפל").
תשמעי, אני אהבתי
את אנטמן, ובעוד שאני מאוד אוהבת את הסרטים של אדגר רייט, אני לא בטוחה בכלל שהפסדנו יצירת מופת חד פעמית כשהוא עזב. בסופו של דבר כנראה שקיבלנו את האנטמן היחיד שיכולנו לקבל כחלק מהיקום הקולנועי הזה, ואני די בסדר עם התוצאה הזו.
וכן סוני שכרו את לורד ומילר. אם הם היו מקבלים החלטות מוצלחות כאלה לעתים יותר קרובות, כנראה היה לי יותר אמון בהם כאולפן שאמון על העתיד של ספיידרמן.
יצירת מופת חד פעמית? בטוח לא.
מארוול לא בעסק של עשיית יצירות מופת. הם בעסק של עשיית סרטי מארוול. גם קובריק לא היה עושה יצירת מופת אצלם.
אוקיי?
אם אדגר רייט בכל מקרה לא היה יכול לעשות שום דבר מיוחד תחת מארוול, אני מניחה שלא הפסדנו כלום?
כלומר, בעיני יש מקום לחזון הייחודי של הבמאי גם תחת המטרייה של מארוול, ולדעתי הסרטים של ג׳יימס גאן וטאייקה ואיטיטי (לדוגמה) הם שלהם באופן מובחן ומובהק. הם עדיין ״סרטי מארוול״ כי חייב להיות חיבור קוהרנטי בין סרטים שחולקים יקום קולנועי. יש מי שלא מתחבר ולא אוהב וזה בסדר, אבל אם אנחנו מדברים על ״אולפן מצליח ככל שהעובדים שלו מצליחים״, מארוול כנראה עושים משהו נכון.
יש עוד מיליון דברים בין יצירת מופת חד פעמית לאנטמן של פייטון ריד.
אני מאמינה שסרט מארוול של אדגר רייט היה יוצא משהו באמצע. יותר מעניין ומיוחד משאר סרטי מארוול, אבל לא מתעלה על פורסט גאמפ. לא כל סרט צריך או יכול להיות יצירת מופת חד פעמית, אבל אלוהים איך אני לא רוצה לחיות בעולם שבו כל סרט הוא ברמת סרט של מארוול.
אבל יכול להיות שאכן, הכי הרבה שאפשר להתרחק מהתבנית אצל מארוול זה ראגנרוק (שלא אהבתי). יכול להיות שהיקום הקולנועי לא היה עובד אם היו נותנים כל סרט לבמאי מעניין שייקח אותו לכיוון משלו. זה לא באג, זה פיצ'ר. אבל זה פיצ'ר שאני לא מתחברת אליו כי אני אוהבת לראות סרטים מיוחדים וכאלה שיש להם לב. בטוח יותר משאני אוהבת סרטים שהטון שלהם מתואם עם כמה עשרות אחרים.
אצל סוני, לעומת מארוול, הטווח יותר דינמי. יש מצד אחד את ונום – שגורם לאיירון מן 2 להיראות כמו הסנדק – ומהצד השני יש את ספיידרוורס. ואני מעדיפה את הסיכון עם הסיכוי בצידו, מאשר את הביטחון בבינוניות.
מה שאני מנסה להגיד זה שלסוני יש עדיין פוטנציאל מבחינתי – הכל תלוי בבחירות שהם יעשו. מדד האופטימיות שלי לגבי סרט חדש של סוני מתחיל ניטרלי וזז (לטובה או לרעה) עם שכירת התסריטאים והבמאים, עם הליהוק, ועם מסע הקידום של הסרט. אצל מארוול, אני יודעת מראש שהם רוצים לעשות את אותו דבר שהם עושים כבר עשור, אבל גדול יותר. אז אני לא מגיעה עם ציפייה לראות שום דבר חוץ מסרט מארוול.
אבל מה שבעצם ניסיתי מלכתחילה להגיד, לפני שנכנסתי לדיון הכללי, הוא שאי אפשר לא לתת לסוני את הקרדיט על ספיידרוורס. אולפנים לא כותבים דיאלוגים ובדיחות. אולפנים לא בונים מודלים תלת מימדיים לאנימציה. אולפנים לא מלחינים סצנות. אולפנים שוכרים אנשים שהם סומכים עליהם לבחור אנשים שיעשו את כל הדברים האלה ולכוון אותם, ואולפנים נותנים לאנשים האלה תקציב וכלים ואומרים או לא אומרים בדיוק מה הם מצפים לקבל. אם ספיידרוורס הצליח זו הצלחה של סוני, כי הם עשו את החלק שלהם כמו שצריך – הם בחרו את האנשים הנכונים לעבוד על הסרט, הם נתנו להם תקציב שאפשר להם לעשות את מה שהם רצו (ואפילו הוסיפו כמות גדולה של אנימטורים לפרויקט כשהיה צריך אותם), והם נתנו להם להתפרע כמה שהם רוצים. אז אני לא מבינה את המשפט "זו הצלחה של לורד ומילר, לא של סוני". לורד ומילר הם הידיים והעיניים של האולפן, הצלחה שלהם היא הצלחה שלו.
אבל אני לא אמרתי
את המשפט ״זו הצלחה של לורד ומילר, לא של סוני״. ברור שזו הצלחה של שניהם.
מה שכן אמרתי זה שאני נותנת את הקרדיט בעיקר ללורד ומילר, בגלל שהסרט הזה הוא אנומליה בתוצרי ספיידרמן של סוני, ולא אנומליה בתוצרים של לורד ומילר. הנקודה היא שהוא בפני עצמו לא נותן לי המון ביטחון לגביי העתיד של ספיידרמן בידיים של סוני. זה הכל.
אבל נראה לי שכבר הבהרתי את הנקודה הזו בהודעות קודמות.
אפשר די עם אדגר רייט?
אחלה במאי, סבבה, מקבלת. היו לו חילוקי דעות יצירתיים עם פייגי, גם סבבה.
אבל מארוול עשו כל כך הרבה יותר מ"להבריח את אדגר רייט" (מסיבות שאנחנו א. לא מודעים אליהן וב. לא בטוח בכלל איך הסרט שלו היה נראה, יכול להיות שהוא היה הסרט הכי מדהים בתולדות האנושות, יכול להיות גם שלא).
הם עבדו בשלב זה עם משהו כמו 15 במאים, כאשר למרות הנוסחה המארווליסטית, לחלוטין ניתן לראות הבדלים מאוד אופייניים בין הסרטים של הבמאים השונים.
הנוקמים הוא לחלוטין של ג'וס ווידון, איירון מן 3 הוא לגמרי של שייק בלאק. שומרי הגלאקסיה הם לחלוטין של ג'יימס גאן, ות'ור 3 הוא לחלוטין של טאיקה ואטיטי. בכל המקרים זה לטוב ולרע. אגב, גם איירו מן 1+2 הם לחלוטין בדמותו של ג'ון פאברו, ואנט-מן לחלוטין בדמותו של פייתון ריד, פשוט הסגנון הבימאי שלהם הוא לא באמת מספיק ייחודי. וגם הסרטים של האחים רוסו הם לחלוטין סרטים בבימויים של האחים רוסו – רק שהסגנון שלהם כל כך תואם מלכתחילה לסגנון של מארוול שהם נחשבים סתם "מוציאים לפועל של פייגי" (למרות שיותר סביר שפשוט זו הסיבה שבגללה המושכות היו אצלם בסרטים הכי משמעותיים).
זה לא שמארוול לא יודעים להכיל קול ייחודי של במאים-לא חושבת שזה נכון להגיד על חברה שקיבלנו ממנה גם את שומרי הגלאקסיה, גם את חייל החורף, גם את ת'ור רגנארוק וגם את הפנתר השחור. הסרטים האלה דומים אבל שונים. חרוזים באותה השרשרת. כמו אחים שמתחילים מאותה הגנטיקה (כי אחרת זה לא יכול להיות אותו היקום) אבל משם מתפצלים למקומות מאוד שונים.
אז בסדר, לא הצליח להם עם אדגר רייט. מבאס. ממש. אבל הוא במאי אחד. אבל עברו מספיק סרטים עם מספיק במאים בשביל להבהיר שזה היה מקרה יחיד, ויש מספיק מקרים אחרים שזה כן עבד.
זה לא היה מקרה יחיד, הם פיטרו גם את פטי ג'נקינס
ואני די זוכר שעוד מישהו, אבל לא במצב לבדוק.
מאז, כאמור, עברו הרבה במאים בנהר ומארוול עברו למצב יותר מכיל משני הצדדים (או לחלופין: למצב של להבהיר לבמאים מראש מה החוזה וקחו את זה או לא, או לחלופין לחלופין), אבל זה לא היה מקרה יחיד.
זה להמציא תבנית איפה שאין
מארוול לא עברו למצב יותר מכיל או פחות מכיל. הם בכל רגע נתון קיבלו החלטות שהתאימו לחזון *שלהם*. בחלק מהמקרים זה התאים לבמאי ובחלק מהמקרים לא. אבל כבר בפייז 1 אפשר לראות שאיירון מן, ת'ור, קפטן אמריקה והנוקמים הם לא בדיוק אותו הדבר. כבר שם אפשר לראות את ההבדל בהשקפות השונות של הבמאים השונים, ומשם זה רק התרחב.
בכל סרט שהוא לא סרט אינדי – צריכה להיות התאמה בין החזון של המפיקים (והאולם) לחזון של הבמאי. אז מתחילים לעבוד ואם אין התאמה אז אין התאמה, מפסיקים את העבודה על הסרט. וזה בסדר גמור. אם הבמאי רוצה סרט שהוא לגמרי לגמרי שלו ולא של אף אחד אחר – שיפיק דרך חברה עצמאית, לא דרך אולפן הפקות. זה לא אשמת הבמאי וזה לא אשמת חברת ההפקה. זה קורה גם בסרטים שהם לא סרטי גיבורי על וסרטים מותחלים ומפוסקים בשלבי הפקה שונים כל הזמן. אפשר להכנס ללשונית קצרצרים ולקרוא הודעות מלפי חמש, עשר, חמש עשרה שנה ולראות את סיפורים על כל מיני סרטים ש"בעצם כבר לא". ההבדל היחיד הוא שבגלל שהסרט הזה הוא חלק מסדרה אז יש מעקב די רציני על פרטי ההפקה, אז יש זרקור יותר גדול על העובדה שהבמאי עזב.
ההתייחסות לזה כאילו זה משהו חדש ש"מארוול עושים" כאילו לא עברו עשרים שנה מאז שקווין סמית נפרד מפרוייקט "סופרמן חי" בגלל ההתעקשות של המפיק לשים עכביש ענק במערכה השלישית, או מה שלא היה שם, היא הקטע הלא ברור בעיני.
זה שני מצבים שונים
סמית' מעולם לא הלך לביים והוא נפרד מהפרוייקט בשלב טרום הפקתי מוקדם. מארוול, באותה תקופה, ולוקאספילם לאחר מכן – פיטרו במאים הרבה אחרי השלב שבו מבינים אם כן או לא.
כל הסרטים מהקצרצרים היו בשלבים מוקדמים מאוד, ומדובר בפרויקטים שהתמסמסו ולא במאים שפוטרו/הועפו. במאים שמפוטרים או מועפים בשלבי ההפקה שבהם הועפו במאי מלחמת הכוכבים ומארוול אלה כותרות גדולות, וזה בדיוק בגלל שזה חריג.
זה חריג כי זו מערכת חריגה
אבל מה שהופך את זה לחריג זה לא העובדה שמארוול כן או לא "מכילים את הבמאים שלהם". זה העובדה שמערכת הדדליינים של מארוול (ושל סטאר וורס) היא כזו צפופה, שהרבה פעמים צריך להתחיל לפני שסוגרים את כל הפינות, ואז כל מיני דברים שהיו מתגלים בשלב יותר מוקדם במקרים הסטנדרטיים – מתגלים עכשיו תוך כדי תהליך הפקה יותר מתקדם כי הכל נעשה בקצב כפול. ובלי עבודה בקצב כפול – לא יהיו שניים-שלושה סרטים של מארוול בשנה.
עכשיו – ברור לי שיהיו אנשים שיגידו שמי צריך כמות כזו של סרטים, וזה יותר מדי גיבורי על, והבעיה היא שהם מפרסמים את הסרט עוד לפני שהם מתכננים אותו – ואני מבינה את זה, אבל הם לא קהל היעד. קהל היעד הם האנשים שמחכים בקוצר רוח לסרט הבא, והם רוצים איך שנגמר סרט כבר להתחיל לפנטז על הסרטים הבאים ולראות טריילרים ולהמציא תיאוריות. כי כשרואים סידרה אז זה מבאס שיש שנתיים הפסקה בין עונה אחת לבאה אחריה, בטח כשסיימו בקליף האנגר.
ואגב, לורד ומילר ואדגר רייט זה ממש לא אותו הדבר.
לורד ומילר הועזבו אחרי תחילת הצילומים- באמת חריג, אדגר רייט עזב הרבה לפני, פחות או יותר כשהתחילו ללהק, כשהבעיה העיקרית היתה שהוא התחיל לעבוד על התסריט 8 שנים קודם, כשעוד לא היה MCU, ולכן, לדבריו, התסריט שלו לא השתלב בעולם הנוכחי של ה MCU . אז לא, זה לא היה שלב *כזה* מתקדם, כי בסופו של דבר הם עוד לא הסכימו על התסריט כשהוא עזב.
הסיפור היה שאחר כך הם אמרו לו "בוא נשכתב את התסריט שלך, ונוסיף לו את החלק של ה MCU" (לגיטימי), הוא אמר "אני במאי-תסריטאי, לא במאי להשכרה וחשוב לי לביים תסריט שהוא 100% שלי" (גם לגיטימי), ובזאת נפרדו דרכיהם.
אגב, זה סיפור מאוד דומה לסיפור של פטי גנ'יקנס שרצתה לכתוב סיפור אהבה סטייל רומיאו וג'ולייט בין ת'ור לג'יין, אבל מארוול רצו יותר להתמקד בהתפתחות של מערכת היחסים בין ת'ור ללוקי, עם איזה רשע גנרי וג'יין על תקן העלמה במצוקה. שם אגב זה יותר מעצבן אותי – לא בגלל ג'נקינס או הפיטורים, אלא בגלל שברור שזה היה בגלל שהם פחדו לתת מקום גדול מדי לדמות נשית, ומארוול לחלוטין לא ידעו להכיל דמויות נשיות, וזה באמת משהו שהם בקושי למדו להתמודד איתו (ועדיין לא בצורה מושלמת) ככל שהזמן עבר וסתם כי לא היתה להם ברירה.
כך או כך, מכאן ועד "מארוול חונקת את היצירתיות של הבמאים שלהם" כאמירה גנרית – יש מרחק.
וכן, בזבזתי עכשיו שעה עבודה
על לחקור למה אדגר רייט עזב סתם כי ההשוואה בינו לבין לורד ומילר היתה לי מאוד מוזרה…
לא טענתי ש"מארוול חונקת יצירתיות"
טענתי שמארוול פיטרו (בזמן עבר) במאים בשלב הפקה מתקדם למדי לפטר בו במאים, בגלל סיבות כאלה ואחרות, במה שלא היה לחלוטין דפוס ולא לא היה לחלוטין דפוס, ושכל זה פחות רלוונטי כי מאז הוחלפה הדרך שבה החברה הזאת קיימת.
לא אתה כרגע
אבל זו הפכה להיות כזאת קלישאה בדיונים מסוג זה כשתמיד אדגר רייט הוא הדוגמא, וקצת התעייפתי מזה. במיוחד כשיש כל כך הרבה דוגמאות סותרות.
זה סבבה, אבל את מתדיינת מולי, אז לא צריך להתווכח איתי
על דברים שאני לא מסכים איתם :)
(אני חושב שנושא מארוול [ודיסני] ויצירתיות הוא מורכב מדי למשפט אחד בכל מקרה).
הם מיעוט מאוד רעשני שלא מייצג כלום ולא יגרום לשום כישלון אם הסרט עצמו יהיה מעל לסביר
כמו המיעוט הרעשני שניסה להחרים את קפטן מארוול וראינו איך זה נגמר.
אני בדיוק מביא את הדוגמה הזו
רק כההפך. הסיבה שהחרם מול קפטן מארוול לא עבד בגלל שזה בהחלט היה מיעוט רעשני ונגד המעריצים של מארוול סטודיוס. כאן המצב הוא הפוך זה המעריצים של מארוול סטודיוס עם הבסיס הכי גדול נגד סוני שגם ככה אין לה את אהדת הקהל.
לא יודע איפה שאני הסתכלתי באינטרנט הרוב מאשימים את דיסני
ולסוני יש קייס יותר טוב פה, "אנחנו רצינו להמשיך במתכונת הקיימת הם רצו יותר כסף"
השאלה הבאמת גדולה לגבי הסרט הבא זה איך הם מצליחים לעשות סרט ספיידרמן עם טום הולנד בלי הmcu ואם הם יצליחו בזה הסרט אולי לא יעבור את רחוק מהבית אבל הוא יהיה הצלחה, ולא הזעם של המעריצים הפנאטים של הmcu
אני תוהה אם טום הולנד
ירצה להישאר בפרנצ׳ייז הזה בלי היד המכוונת של קווין פייגי ומארוול על ההגה.
כלומר, אני מניחה שכרגע הוא עדיין תחת חוזה (דרך אגב – יש למישהו מושג כמה סרטים נשארו לו בחוזה מול סוני?), אבל אם הרמה של הסרטים תתחיל להתדרדר, ובטח ובטח אם סוני יתחילו להשתמש בספיידרמן כדי לנסות לקדם סרטים נלווים (ראה ערך קרוסאובר עם וונום וכדומה) אני אקבל בהבנה רצון של טום הולנד לעבור הלאה לדברים אחרים.
הבנתי שיש לו חוזה לעוד סרט
אבל כנראה טום וואטס לא הולך לביים.
כנראה טום הולנד ימשיך בחוסר רצון לעוד סרט אחד ואז יעזוב, אבל תמיד קיימת האפשרות שהסרט יצא מוצלח והוא ירצה להמשיך.
אני לא יודע איפה הסתכלת
#boycottsony היה ברשימת הטרנדינג של טוויטר אתמול בלילה והרשימה של הסרטים הבאים של סוני מופצת כרשימץ הסרטים שהולכים להחרים.
אבל כאן אתה טועה גם במידע, כמו שאמרתי בהודעה הראשונה שלי כאן, הסיפור כאן שונה. בהסכם של 2 סרטים ראשונים שנפיק עבורכם וברווח של שנתיים זה עוד הגיוני חלק קטן. כאן מדובר שקווין פייגי לוקח פיקוד על כל העסק של ספיידרמן אצל סוני זה כולל סרט אחד או שניים לשנה וכנראה גם סדרות. למה שהוא יעבוד את כל זה בשביל 5% אז כל שנה דיסני תפיק 2 סרטים קרובים למליארד בשביל סטודיו אחר? אין בזה היגיון. ומעבר לזה גם אם דיסני תתפשר על רווחים פחותים הבעיה העיקרית שהם לא פרטנר מלא לסרטים האלה, הם תלויים בחסדי סוני להזרים אותם על דיסני+ ולמה שלא תהיה חוויה אחידה למעירצי הMCU שסוני יוכלו גם לעשות מה שהם רוצים עם הסרטים אבל למארוול יהיו לא פחות זכויות. כרגע הם צריכים את אישורים להזרים את השיבה הביתה ורחוק מהבית נראה לך הגיוני?
ודבר אחרון שדיסני רצו זו שליטה יצירתית מלאה, כן הם הולכים לנהל את כל העסק שלהם נותנים לא להנות מכל היקום שקווין בנה ויבנה אז למה שיפריעו לו קולות רקע של מפיקי סוני שחושבים שהם יותר חכמים.
אלו הבעיות העיקריות שאם הם יסתדרו מלבד זה שאני חושב שמגיע לפייגי 50% מהעבודה נגיד והמרצ'נדייז סוני לא נהנים והפארקים. אז הם יקבלו עדיין את רוב הרווחים של הסרטים אבל יותר בכיוון 60/40 ואולי 65/35 וכמובן לא לשכוח שדיסני ייקחו חצי שלם בתקציב. אז אם עד עכשיו סוני הרוויחה בין כלום ל150 מיליון עם העסקה החדשה הם יעשו כ300 מיליון וגם כפול הסרטים בשנה. עדיין סוני מרוויחים יותר מהעסקה החדשה. ודיסני יכולה להצדיק את ההשקעה שלה בבזבוז פייגי על סרט שיכניס להם רק 40% מהרווחים. וכל זה בשביל המעריצים. עם הפיצול סוני מקבלת שנאה וגג איזה 300 מיליון מנגיד 2 סרטים שיוציאו בשנה. עם החרם אפילו פחות. מהסרטים האחרונים שלהם גברים בשחור ואנגרי בירדס 2 אתה יודע שהם לא יודעים לעשות סרטים ולא לשווק אותם.
בקיצור צריך קצת יותר לחקור בשביל להבין את היחסי כוחות האמיתיים. הם אשכרה הוציאו הודעה שקרית לתקשורת שאף אחד לא מאמין לה. שקווין פייגי כנראה עסוק עם המותגים האחרים של מארוול ולכן ויתרו עלינו. ליבי ליבי.
אני לא בטוח איך הדברים עובדים בדיסני
אבל הייתי מחכה רגע לפני שהייתי קובע שהרווחים הולכים ישירות לכיס של פייגי. יש מעליו שורה שלמה של אנשים שאוהבים את הכסף שלהם, ואני לא בטוח למה הוא ייעצר אצלו. ה-50 אחוז שדיסני רצו (לכאורה) לא היו העלאת משכורת מפנקת לפייגי בגין עבודתו הקשה.
ברור שלא. התלבטתי לרגע האם לערוך כשכתבתי
הכוונה הייתה שקווין הוא המועסק הגדול של דיסני ואם הוא הולך לנהל לסטודיו אחר את העסק מגיע לו באמת 50% לצד שלו. זאת אומרת לחברה ממנו הוא בא. כתבתי את זה בצורה הזו כי זה על הדרך מדגיש את הכוח שלו כמפיק העל.
נראה לי שאתה מגזים עם חשיבות החרם הזה
אני די בטוח שיותר מ-99% מהקהל הפוטנציאלי של סרטי ספיידרמן לא הולך להחרים אותם בגלל זהות הסטודיו האחראי.
אם נניח אצל סוני יהיה פחות נייפ וביקורות רעות ועקב כך יראו אותו פחות בקולנוע, זה כבר לא שייך לחרם.
אני בטוחה ש
לפחות 90% מהקהל הפוטנציאלי בכלל לא מודע לעובדה שיש איזשהי מלחמת אולפנים מאחורה.
מילא אם זה היה מותג משני, אבל זה ספיידרמן. דמות אייקונית עם עבר של שנים ומרצ'נדייז בכמויות. רוב הצופים בסרטים בכלל לא מבינים למה אי אפשר לשים את וונדר וומן באותו סרט עם ספיידרמן…
הסיבה שספיידרמן יצליח או לא יצליח היא לא חרם. הסיבה שספיידרמן יצליח או לא יצליח זה אם הוא יהיה סרט טוב. ואגב רוב הסיכויים שהוא יצליח כי מארוול בין השאר הגדילו את קהל היעד הפוטנציאלי לסרטי גיבורי על (פשוט כי היה להם רצף של סרטים מוצלחים) כך שיש סיכוי שהוא יצליח גם אם הוא יהיה פחות טוב.
אף אחד לא אמר שדיסני יצאו ללא פגע
והנושא כאן הוא לא מי יותר חצוף.
הנקודה היא אחת: ברור שסוני לא יודעים מה לעשות עם ספיידרמן לבדם. די לנופף ב'ממד העכביש' שהצליח מסיבות שלא יכולות לעבוד בסרטי לייב-אקשן בשום צורה. איך כתב מישהו? "אני כבר מת לראות את ספיידרמן המופלא 3".
התקווה שלך שסוני יצליחו לעשות משהו עם היקום של סוני קלושה למדי. ראינו מה קרה לתוכניות שלהם בעבר.
זה נכון
הדרך היחידה בה סוני יצליחו להוציא סרט ראוי היא להרוג זמנית את הפרנצ'ייז ולנסות שוב בעוד עשור, וגם אז אני לא אופטימי.
שום דבר לא "ברור"
סוני עשו 9 סרטי ספיידרמן, כולל "ונום", ונכון לעכשיו יש "קונצנזוס" (מפוקפק, אבל נגיד שקיים) שהייתה להם נפילה מ"ספיידרמן 3" ועד "הספיידרמן המופלא 2". כלומר, זה עדיין משאיר 6 סרטים (שני הספיידרמנים הראשונים, ונום, ומימד העכביש) שמראים שגם אם הם לא משתווים למארוול, הם יודעים מה לעשות עם ספיידרמן, גם לבדם.
הבעיה היא אחרת, והיא מה קורה לדמות שהייתה חלק מיקום קולנועי ולפתע מופרדת ממנו בניתוח – וזאת טריטוריה שלא נדמה לי שהיינו בה (בהנחה שזה אכן המצב, כל הפרטים מאוד מעורפלים מכל הכיוונים), ואכן אפשר להביע חשש סביר לגביה. אבל האנשים בסוני הם לא יותר חליפות מהאנשים בדיסני, וגם הם, מה לעשות, יודעים מדי פעם מה לעשות. פייגי יש רק אחד, וחסרונו יורגש – אבל זה בהחלט יכול להיות גם לטובה.
קווין פוגי
הגיע לסטטוס כזה של סופר דופר מגה אולטרה איש שנראה שאם הוא ייעלם יום אחד העולם יקרוס לתוך עצמו
קווין פוגי
ביום – מפיק סדרת סרטים שמצליחה כנגד כל הציפיות לא להמאיס את עצמה על הקהל
בלילה – מתופף אצל כוורת!
בן ז'ונה מנשנש פוגים!
(ל"ת)
ומן הסתם הוא לא סופר דופר מגה אולטרה איש
אבל הוא בהחלט דמות עם קול בולט, כמו שלמדנו. כמו שסדרות יכולות לשרוד בלי השואוראנר המקורי, אבל זה לא אותו דבר (מדי פעם) – אז זה בהחלט מקרה דומה.
נוכל לבחון את זה רק ביום שאחרי קווין פוגי
אבל לפחות אם לשפוט לפי הסגידה חסרת הפרופורציות שהאיש הזה מקבל, זה נראה לי קצת יותר מזה
לא.
אתה יכול להביא נתונים יבשים לאורך עשור, אבל התחושה הציבורית היא שקובעת, ואין על התחושה ויכוח. כלומר, ברור שאפשר להתווכח גם על זה, אבל בוא. אני למשל חושב ש'ממד העכביש' הוא אוברייטד נוראי וסרט בינוני מקסימום, אבל זה לא הופך את הדעה שלי לכזו שתשפיע על בעלי מניות. המותג של ספיידרמן תחת סוני היה לא במצב טוב, נקודה.
זה נכון שבשנה האחרונה הם חוו התאוששות בזכות *שני* סרטים מהמותג שהצליחו, וגם זה עם כוכבית גדולה מאד: חוץ מזה שאלו היו סרטי ספיידרמן ללא ספיידרמן 'קלאסי', 'ממד העכביש' לא הכניס מי יודע מה בקופות אלא זכה בעיקר בהערכה ביקורתית, ו'ונום' נכשל בביקורות, וגם ההצלחה הכלכלית שלו הגיעה בעיקר מחוץ לארה"ב.
לי אישית אין שום ספק שלסוני עלה משהו לראש, אתם יודעים מה. ברור שכסף כסף כסף ולמה שהם יוותרו על העסקה הנוכחית שטובה להם, אבל גם דיסני לא פראיירים. סוני צריכים אותם, ואני מוכן לשים את מעותיי על כך שאין שום סיכוי בעולם שסוני יגיעו לרווחים האלה לבדם בעשור הקרוב. גם בעסקה של 50/50 יותר כסף היה מגיע להם לכיס מאשר אם הם יפיקו לבד. הם שמו מאתיים חמישים מיליון דולר על ספיידרמן המופלא 2 והוא לא הגיע אפילו קרוב למה שעושה עכשיו 'רחוק מהבית'. הוא בקושי רב גירד את קו המאתיים מיליון בארה"ב.
ושוב, כולם מנופפים ב"מימד העכביש נורא הצליח!!!" ושוכחים שהוא הכניס פחות מארבע מאות מיליון בגלובלי. בעידן שוברי הקופות הנוכחי זה כמעט כלום.
אז לא, סוני לא יודעים מה לעשות עם ספיידרמן. הם רק חושבים "למה שניתן למנוסים מאיתנו לעשות מה שהם טובים בו, אנחנו גדולים ואנחנו רוצים לעשות לבד". בהצלחה, חמודים.
מה שאתה מתאר הוא תחושת בטן יותר מהכל
כן, המצב של ספיידרמן היה במצב לא טוב. הם התאוששו, בזכות החלטות של סוני. הנסיון לבטל את ההצלחות של "ונום" ו"ממד העכביש" (שאגב, בעל תקציב נמוך בהרבה מסרטי ספיידרמן של מארוול, אז הכל יחסי) כלא משפיעות תמוהות בעיניי.
מאז "ספיידרמן המופלא 2", האולפן (וכן, גם הסרטים עם מארוול היו של סוני ובמעורבתם. הם לא סתם שמו עליהם את השם שלהם) הצליח 4 פעמים עם ספיידרמן, לפחות מבחינה אחת אם לא בשתיים. ובעוד שמארוול היו צריכים קמפיין פוליטי במיוחד סביב "הפנתר השחור" שנמשך שנה שלמה כדי להביא לו 3 אוסקרים טכניים, סוני הצליחו, עם סרט נובמבר, לנצח את פאקינג דיסני ופיקסאר ולקחת את האוסקר המצוייר.
אם שאלת המדד היחידה היא "האם הם הצליחו לעשות 700 מיליון דולר בקופות", אז וואלה, כן, לסוני כנראה צפויות תקופות קשות. אבל אני בכלל לא בטוח שזאת השאלה, ובטח לא השאלה שאמורה לעניין אותנו, כאנשים שהם לא רואי החשבון של החברה.
לגבי למי עלה השתן לראש – אני מציע לזכור שאף אחד לא יודע באמת מה קרה שם ונראה שאנחנו כרגע בעיצומה של מלחמת גרסאות חריפה במיוחד שכל מהותה היא ליצור מחנות דיסני מול סוני, ואני מציע שלא ניקח בה חלק, לפחות עד שאיזשהו חלק של הבלגן הזה יסתדר.
מה זאת אומרת?
אנחנו לא רואי החשבון של החברה, אבל כל הדיון הזה הוא על מה גרם לסוני להחליט מה שהם החליטו. הסיבה היא כסף, ואני ואחרים מנסים להראות שהסיבה הזאת שגויה.
ייתכן כמובן שאנחנו לא יודעים על מה אנחנו מדברים, אבל זה בודאי חלק מהעיסוק שלנו כצופים וכמעריצים.
והדיון כבר התחיל להתמחזר, אז חוץ מההערה הזו אני אעצור כאן, ואחכה יחד עם כולם לראות מה ימים יגידו. יש הטוענים שעוד יש סיכוי. נחכה ונראה.
אני גם מקווה מאוד
שעד הכנס של דיסני מחרתיים הכול יסתדר, כי הם אמורים לספר על הפארק החדש של ספיידי ויש את סדרות הMCU על דיסני פלוס ב1 בלילה יום שישי, אז אני מניח שנשמע החלטות כמה שעות לפני.
מה שיקרה
שסוני יכולים להשתמש בטום הולנד והדמויות אבל לא יכול להיות לו שום קשר לעלילת הMCU. הם צריכים ליצור את ספיידרמן 3 – there is no sing of Home. זה אמור להיות בהתייחסות כאילו איירון מן לא היה שם כאילו החליפות שלו הם לא מהטכנולוגיה שלו. אין איום ברמת אוונג'רס אין האפי the end.
כמה הערות
דיסני לא פתחו מחדש את החוזה.
החוזה היה מותנה ב 5 הופעות של ספיידרמן שהסתיימו עם סרט ספיידרמן האחרון.
במסגרת מו"מ להאריך את החוזה, דיסני ניסו לשפר אותו לטובתם וסוני בתגובה עזבו את שולחן הדיונים ויצאו בהצהרה לתקשורת שהמו"מ נכשל בגלל דיסני.
בסופו של דבר מדובר בשתי חברות ציבוריות שמטרתן הוא כסף וכל ערך מוסף אחר הוא תוצר לוואי. אבל, בניגוד לסוני, דיסני הצליחו לתת את התחושה של ערך מוסף אומנותי וחיבה אמיתית לדמויות שבבעלותן (בין היתר על ידי העסקה של מקבלי החלטות שבאמת אהבו וכיבדו את הדמויות..)
סוני הרוויחו (בצדק) את התחושה שאין להם כל אהבה לדמויות ואין להם בעיה עם סרטים "רעים" כל עוד הקופה רושמת.
לא ברור לי אם הרווח הכספי של סוני מסרטי ספיידרמן עתידיים שווה את הפגיעה בשמם ואת הכעס והשנאה שמופנים אליהם מהמעריצים בייחוד בעידן ה- # והשיימינג.
מצד שני, ישנו עולם שלם שיראה את ספיידרמן ולחלוטין לא מתעניין מה היה הלוגו בתחילת הסרט או במו"מ בין עורכי דין זקנים אי שם מעבר לים.
יפה כתבת
רק לא לשכוח המעריצי הארדק קור של קומיקס בכללי ושל הMCU בפרט הם בUS ושם האולפנים יכולים לעשות את רוב הרווחים שלהם. עע אנדגיים 350 מיליון. אלה שיחרימו אותם גם יבואו בעיקר מUS. אז גם אם נגיד הסרט שלהם יעשה בין 500-700 בגלובלי הוא יהיה כישלון יחסי ובעיטה בדמות, שעכשיו קרובה לעשות 400 מיליון בדומסטיק ועשתה את הסרט הכי מרוויח של סוני בכל הזמנים.
אף אחד לא הולך להחרים שום דבר
בטח לא בגלל עניין כספי של שני אולפנים שלא מעניינים אותו.
אם התחזיות שסוני לא יודעים מה לעשות יתגלו כנכונות, אף אחד לא יבוא לסרט כי הוא גרוע, ולא יצטרכו חרם מלאכותי בשביל זה.
אם זה יסתמן כסרט טוב, אף אחד לא הולך לפגוע בעצמו בשביל נאמנות עיוורת לקווין פייגי, זה פשוט טיפשי מדי – אפילו בעידן האינטרנט. ואם כן, אגב, זה יהיה בושה – אנשים בסדר עם לראות סרט שנעשה על ידי במאי ש(ככל הנראה) תקף מינית, אבל הקו הוא בכך בסכסוך אולפנים שלא נוגע אליהם? איך אמר תום שפירא בתגובה ההיא שלו – "בסיוטי הסייברפאנק הכי מוגזמים שלהם ברוס סטרנלינג וניל סטפנסון לא חלמו על כאלו שטויות".
רוב החרמות שעולות באינטרנט הם קטנים ולא מהותיים ולא משפיעים. אם יש סרט שהוא מעורר מחלוקת מסיבה כלשהי הוא עלול להיפגע, אבל עוד לא נולד היום שספיידרמן כלשהו יהיה כזה, לא משנה מה כתוב או לא כתוב בחוזה שלו.
בקיצור, נשמע לי כמו איום ריק מתוכן.
מש"א
זה סתם רעש זמני עד שיקרה הדבר המרעיש הבא בעולם הקולנוע, אף אחד לא הולך להחרים כלום, ומי שכן יעשה זאת מתוך פרנציפ הוא מטומטם. אנשים כאילו שכחו פתאום ש"סוני" כן יודעים לעשות סרטי "ספיידרמן" טובים בלי מארוול ושה-MCU היה מצליח לפני ספיידרמן וישאר מצליח גם אחריו. מעריצי הקומיקס למיניהם יתייצבו באולמות גם ב"ספיידרמן" הבא וגם בסרט MCU הבא.
אני כן מנחש שעכשיו הרבה אנשים קצת מקווים ש"ספיידרמן" הבא יכשל כדי שיוכלו להגיד "נווווו, רואים, אם הוא היה נשאר ב MCU זה לא היה קורה!" (למרות ש"מימד העכביש" הוא סרט הספיידרמן הכי מוצלח של השנים האחרונות אבל גם זה שהרוויח הכי פחות מכולם. עולם מוזר).
זה לא רק אם סוני יוכלו לעשות סרט ספיידרמן טוב או אם מארוול יכולים להסתדר בלעדיו
גם אם יהיה לספיידרמן סרטים טובים אצל סוני, זה לא ירצה את המעריצים של הMCU. למארוול היו תכניות גדולות לספיידרמן, והם תכננו שהוא יהיה אחד מהמנהיגים החדשים של הנוקמים בפייס 4 והלאה. אפשר לראות את זה עם איך שבכל סרט של ספיידרמן ניסו להציג אותו כממשיכו של טוני, הפנים הקודמות של המותג, ואפשר לראות את זה באיך שנגמר הסרט הקודם של ספיידי. בלי ספיידרמן העתיד של הMCU ייראה שונה מאוד ממה שתוכנן לפני ההסכם שהיה היום. גם אם סוני יעשו סרטים טובים, ואולי אפילו יותר מזה, אנשים יתבאסו כי זה יקטע משהו שהם מאוד ציפו לו, שעכשיו הם לא יוכלו לקבל אותו.
מאחל לאנשים שאלו יהיו האכזבות הכי גדולות שלהם
(ל"ת)
לא אמרתי שאלה האכזבות הגדולות ביותר של אותם אנשים
וזה ממש לא צריך להיות האכזבה הגדולה בחיים שלהם כדי שיהיה להם אכפת מזה. אנחנו דנים פה על קולנוע לא על מדד השמחה והסיפוק מחיי היום יום בקרב מעריצי מארוול. אנחנו דנים בתחום הקולנוע, אז להגיד שזה לא צרה גדולה בחיים שלהם ובאמת יכול להיות שהחתול שלהם ישבור את הרגל וזה מאוד יאכזב אותם, אבל לא על זה אנחנו מדברים עכשיו. רק בפוסט הזה (שהוא בכלל על מטריקס 4) יש 60 תגובות, שזה די הרבה מעל הממוצע באתר מאנשים שמתעסקים בנושא הזה. זה ממש לא הדאגה הכי גדולה שלהם בחיים, אבל הם עדיין ישקיעו זמן כדי לכתוב על זה. להגיד שלאנשים יש דאגות גדולות יותר בחיים מדברים כאלה פוסל את הקיום של האתר הזה, ופוסל את המהות של יצירה ובידור, כי למה להתעסק בזוטות לא חשובות שכאלה כשתקעת את הזרת בשפיץ של הקיר? עזוב את כל שטיות הקומיקס הלא אמיתיות האלה ותתרכז בחיים האמיתיים טמבל!
לאנשים שזה התחביב שלהם יש סיבה טובה להתאכזב מזה ויש להם סיבה טובה לפעול בדרכים כאלה ואחרות כדי לעשות את זה.
לא אמרתי שאסור להתבאס
רק לקחת דברים בפרפורציה. עד לפני שנים בודדות אנשים לא חשבו בכלל שהם יראו את הנוקמים וספיידרמן ביחד בקולנוע. ואז זה קרה, וזה היה נחמד, ועכשיו חזרנו ל square one . לגיטימי להתבאס, אבל הדיון התחיל מדיבורים על החרמות, ששוב, לדעתי זאת תגובה חסרת טעם שלא תשפיע על כלום. וכמו שיהונתן אמר, יהיה טיפשי מצד אנשים להחרים את מארוול / סוני על החלטה שהיא נטו עסקית במן שהם רואים סרטים של וודי אלן ולוק בסון. כמו שהאולפנים החליטו לאחד כוחות, עכשיו החליטו להפרד. מבאס? כן. C'est la vie.
נורא מבאס הסיפור הזה
כי ספיידרמן השתלב באופן כל כך מוצלחת וחלקה ביקום של מארוול, שקשה לדמיין אותו עכשיו בבת אחת נפרד לעולם משלו שמארוול סטודיוז כלל לא מעורבים בו.
ותכלס כולם מפסידים כאן, כמו שכולם הרוויחו מהחיבור בין האולפנים.
מי מפסיד יותר? לדעתי סוני, שכבר הוכיחו שהם לא יודעים מה לעשות עם המותג הזה בעצמם מספר פעמים (ובעיני וונום לא היה סימן מוצלח לבאות, אפילו אם הוא עשה את כל הכסף בעולם). אבל כמובן שגם מארוול מפסידים וזה תוקע מקל לא מבוטל בגלגלים של ה-MCU כיקום קולנועי רציף עם יכולת לספר סיפור לאורך מספר סרטים.
באסה.
וואי, כמה חסרה לי עכשיו אפשרות עריכה
(ל"ת)
נראה שרובצת על ספיידרמן קללה
בעשור האחרון: אף טרילוגיה לא מצליחה לסיים בחתיכה אחת.
וגם רחמים על פיטר פארקר, כמה פעמים הוא יכול לאבד דודים
היי אני ראשון
היי אני ראשון
ריגשת.
(ל"ת)
מה שנחמד בלעבוד עם קיאנו ריבס
זה שלא יצטרכו להשתמש בטכנולוגיה כדי לגרום לו להיראות איך שהוא נראה לפני 20 שנה.
יש אפילו אתר כזה
https://www.keanuisimmortal.com/
יפה שוורנר קלטו שגם הם יכולים להרוויח מנוסטלגיה לשנות ה90
(ל"ת)
המטריקס הראשון היה גליץ', היוצרים שלו פספסו לחלוטין למה הוא היה כל כך מוצלח, כפי שהוכח מהפריקוולים (שאני אישית שונא הרבה פחות מרוב העולם). אין שום סיבה שלאי מי יהיה ציפיות מהדבר הזה, אלא אם כן הוא אהב את שאר תאונות הרכבת המזעזעות של הוואשובקיז
לדעתי גם ענן אטלס היה סרט מעולה.
אבל כן, שני סרטים טובים בעשרים שנה זאת סטטיסטיקה לא מרשימה במיוחד לבמאי.
זה לא שהיו להן כל כך הרבה סרטים ...
ואגב, זו שאלה מעניינת של איך להסתכל על אומנות.
נניח יוצרות בינוניות כמו האחיות וצ'אוסקי, שהיו להן לפחות 2 מאסטרפיס (מבחינתי מטריקס וענן אטלס) , מה זה אומר על היכולת שלהן? חוסר עקביות..אך הברקות בזמן הנכון?
מבחינתי, אני מצפה מאוד למטריקס החדש. מאמין שלאנה תחשוב טוב מאוד על ההשפעות, ההשלכות וכדומה, ותוציא תחת ידיה משהו איכותי.
דווקא אהבתי את וי פור ונדטה. וגם בimdb יש לו ציון גבוה
(ל"ת)
הוואשובסקיות לא ביימו אותו.
(ל"ת)
זה נכון, אבל המגע שלהן מאד מורגש בסרט.
(ל"ת)
דומני שהם סיקוולים, לא פריקוולים
אלא אם כיוונת לסרטוני ה'אנימטריקס'.
צודק
(ל"ת)
לא חושבת שזה גליץ' אלא התעלות בתוך ז'אנר ספציפי
כשבוחנים רוחבית את היצירות שלהן, יש מוטיבים שמאוד חוזרים על עצמם והן בהחלט במאיות של סגנון מאוד ספציפי. (כמו שאפשר להגיד לדוגמה גם על טרנטינו, נולאן ובלומקאמפ)
יוצרים כאלה, של סגנון מאוד חוזרני, בדרך כלל מצליחים לשחרר יצירה אחת או שתיים שנתפסות כהברקות, ועוד כמה ספיחים בדרגות משתנות של איכות, ואני חושבת שהוואשבסקיות לא שונות מאחרים בעניין הזה.
לדעתי החקיינים הם מי שפיספסו את הקומבינציה שהפכה את המטריקס הראשון להצלחה. בדומה ל-3 הבמאים הנוספים שמניתי, יש להן עין טובה וסגנון ויזואלי מובהק, ואיזושהי תעוזה לדבוק בחזון הויזואלי שלהן גם כשהוא עולה הרבה כסף. בדומה ל-3 הבמאים הנ"ל, יש להן את הכישרון להשאר במחוזות של הפופ-קאלצ'ר, תרבות יחסית שטחית, אבל להזריק איזשהו נופך של עומק (זהות היא מוטיב חוזר במקרה שלהן).
גם המאטריקס הראשון לא עמוק כפי שעשו ממנו, ואם אני צריכה לנחש מדוע הוא מתעלה על המשכיו (שמסתבר שהיו מתוכננים) בעיקר מדובר בהחלטה לסגור את הסיפור, כי בסרט ראשון בסידרה תמיד חייבים לסגור את הסיפור אחרת הקהל יתבאס והביקורות יקלקלו. בכל הטרילוגיות/סדרות הקולנועיות פחות או יותר (שהן סיפור, לא יקומי קומיקס), הסרט הראשון מקבל הרבה יותר השקעה בהתחלה אמצע וסוף, ברובם אין חוזה להמשך לפני התוצאות בקולנוע. הסרטים הממשיכים כבר מצולמים ביחד ושומרים על סוף פתוח באמצע (בימינו היו מחלקים את הסרט השלישי ל2 חלקים).
אני לא בטוחה שאני באמת סותרת את מה שאתה כותב, פשוט מסתכלת על זה מפרספקטיבה אחרת.
המטריקס הראשון
בכלל לא היה עמוק, או יותר נכון לא עמוק יותר מים של סרטים שמתעסקים ברעיון שלו. ואני אומר את זה כאחד שמציין את המטריקס כסרט שהשפיע הכי הרבה על החיים שלי באופן אישי, ואני חושב שהרעיון שמובע בו (הפיצול בין החוויה החושית לבין תפיסת "אמת" אונטולוגית) הוא הרעיון הבודד המשפיע ביותר בתולדות האנושות. המטריקס לא גילה לעולם את הרעיון בן ה400 שנים האלו, והוא לא מתעסק בו בצורה עמוקה במיוחד. הגדלות של המטריקס היה הגאונות הוויזואלית שלו ותו לא (מצורף עם סיפור אבטיפוסי פשוט ישיר ואפקטיבי) וזה היה ההברקה האדירה שלו ומה שגרם לו כל כך להשפיע. הבעיה של הוואשובקיז שהם קנו את ההייפ בנוגע לגאוניות שלהן בעצמן וחשבו שאפשר להטיל על הצופים את הטחינה המייסרת של הרעיונות הפילוסופים שלהן. אני לא יודע מה היה מתוכנן מהסיקוולים, אבל התגובה למטריקס הראשון גרמה לחוסר יכולת בסיסית לעריכה עצמית שבה לידי ביטוי בכל סרט שהם עשו אחר כך (לא כולל וי פור ונדטה שאני דווקא מחבב, הסיפור לא שלהם) וזה כולל את ענן אטלס שהוא גוש יומרה קשה לצפייה ביחד עם וויזואליה מהממת והברקות בימוי. מה שהיה לוואשובקיז היה דבר אחד ודבר אחד בלבד וזה נכון לכל סרט שהם עשו. חוש אסתטיקה מהמם והברקות ויזואליות שלא מהעולם הזה. כשזה בא עם צניעות וריסון זה היה נכס אדיר, וכשזה בא עם יומרה וחשיבות עצמית זה היה קשה לצפיה. בזכות סרט הבכורה שלהן קיבלנו הרבה מאוד מהשני ושום דבר מהראשון.
אגב, רמזים לעובדה שהרעיון הבסיסי שהם היו צריכים לטפל בו במטריקס פוספס בא לידי ביטוי במטריקס הראשון עצמו. הויכוח עם הבוגד (ששכחתי את שמו) הוא הציר שמסביבו כל הרעיון של הסרט צריך להסתובב, אבל מקדישים לזה שניה. ברגע שניאו נחשף לעולם החדש, המציאות מתקבלת ללא עירעור. העובדה הזאת בעצמה היא פספוס אדיר ואם למטריקס היה אי פעם צריך סיקוולים, זה הרעיון היחיד שבו היו צריכים לטפל (כמו שניסו בסרט אחר על אותו נושא שיצא באותה שנה)
לא ראיתי את ענן אטלס
אין לי איפה, דווקא רציתי.
אני חושבת שיש להן יותר מאשר הויזואליה, ומצאתי הרבה מה'יותר' הזה בסנס8. שלא ישמע שאני רואה בסנס8 יצירת מופת, להפך, יש בה חוסר איזון מובהק שמבליט מאוד את הרגעים החלשים ואולי ממסך חלק מהרגעים החזקים. יחד עם זאת, היו שם רגעים ממש מעולים, הרבה משום היכולת להשתמש בויזואליה כדי להעביר איזשהו מסר על זהות, וגם משום שהזהות הזו מאוד אינקלוסיבית באופן שהיה די מלוטש עבור רוב הדמויות (לא האפריקאי, הן לא היו צריכות להכניס את הדמות שלו וזה היה רע).
ראיתי רק את הפרק הראשון, כך שפרספקטיבה טובה מדי אין לי,
אבל אחד הדברים שהכי הרשימו אותי לרעה בפרק הראשון של Sense8, עוד לפני העלילה המשעממת, היו, ובכן, הדמויות המשעממות עוד יותר. כדי לאפיין דמות צריך להגיד עליה קצת יותר מאשר "היא חיה בהודו", "הוא גנב", "היא לסבית" או אפילו "הוא מסוכסך עם המשפחה שלו" (עד כמה שזכור לי).
אני בכלל דילגתי על הפרק הראשון בטעות
נטפליקס עוד היה חדש ונלחץ לי שם העברי לפרק הבא במקום עברי למסך מלא, הבנתי שחסר לי הרבה רקע רק כשהגעתי לפרק השלישי או הרביעי וחזרתי אחורה. (אגב, אותו דבר בדיוק קרה גם בעונה השניה, לא בטוחה איך ולמה)
אולי טוב שכך כי בהחלט הפרקים הראשונים טיפה משמימים וכוללים הרבה רקע ומעט התרחשויות. מה שעושה את הסדרה מעניינת ואפילו חזקה לפרקים הוא דווקא הערבוב של הדמויות- מאוד מצער שזה נגמר אחרי העונה השניה (שללא אקספוזיציה פשוט היתה כיפית)
גם אני לא שרדתי מעבר לפרק הראשון של סנס8. ואני מאוד סלחן כלפי מד"ב עם פרמיס מוזר. את ענן אטלס שווה לראות רק בשביל האיפור
אז אני ממליצה לשניכם בחום לסחוב עד פרק 3
לפני שאתם מחליטים, כי בהחלט לוקח לעונה הראשונה רגע להניע אבל ברגע שהיא שם זה כיף גדול. שוב, לא יצירת מופת, אבל כיף ואפילו מעניין ועם הרבה שימוש חכם מאוד בהחלפת הזהויות. והסדרה עשויה ממש יפה. יש סצינה שהיא בעצם חיקוי של הסצינה בלובי במאטריקס הראשון, ויש שם ערבוב מעולה בין רגעים פרה-פרודקשן, רגעים פוסט-פרודקשן ומרדף משטרתי במדינה אחרת.
אולי 2400 שנה לפחות
אבל המטריקס הפך את הקונספט הפילוסופי הזה למשהו שכל ילד מכיר אותו, ובאופן ישיר וויזואלי חסר תקדים כמעט (כמובן שמאז זה הפך לקלישאה כמעט, אבל ככה זה תמיד).
זה דבר אחד לקרוא על מושג ה'מח בקופסה' אצל דניאל דנט או ספרות פילוסופית פופולרית אחרת, ודבר אחר לראות את זה מומחש בצורה כל כך ברורה, שהיא הפכה מאז לחלק מהשפה המדוברת ('לצאת מהמטריקס').
ההבדל בין הוואשובסקיות לטרנטינו, נולאן ובלומקאפ
הוא שגם סרט רע של אחד משלושת האחרונים הוא עדיין סרט שמעניין לבחון היבטים חזותיים/סיפוריים/רעיוניים כאלה ואחרים שלו. סרט רע של הוואשובסקיות, לעומת זאת, הוא סתם סרט רע שאין מה לבזבז עליו את הזמן. "ספיד רייסר" הוא אשפה מוחלטת – שילוב מדהים של משחק איום, תסריט מחריד, צילום מזעזע, עיצוב מכוער ואקשן גרוע. זה "מאנוס יד הגורל" בתקציב של עשרות מיליונים. שמעתי את אותם דברים על "עלייתה של יופיטר" (לא ראיתי).
לדעתך :)
אני מוצאת את החפירה בזהויות, אחד המוטיבים המובילים אצלם, מרתקת. יחד עם עין טובה לצילומי אקשן, אני תמיד מוצאת משהו מהנה בסרטים שלהן, גם כשהם לא טובים בכלל וגם כשהם חוצים את גבול הטעם הטוב של הקיטץ'.
שלושת הבמאים שמניתי בהחלט נופלים לדעתי לקטגוריות דומות. טרנטינו, שהוא הטוב בחבורה, עשה 2 הברקות וכמה סרטים טובים נוספים, אבל גם יש בו הרבה יותר מידי אהבה עצמית והערכת יתר עצמית והמון אלימות וולגרית שלא מוסיפה שום דבר טוב לחיים שלי (אפילו שזה תמיד מאוד polished)
נולאן בוחן את גבולות השמאלץ, כן, הוא בוחר בקביעות סיפורים מספיק טובים, אבל כמה אפשר למרוח?! (במחשבה שניה אני מעדיפה אותו על טרנטינו)
ובלומקאפ אולי הכי דומה להן בכך שיש לו טביעת יד מאוד מובהקת, ורק יצירה אחת שהיתה באמת ממש טובה, אע"פ שמשמעותית פחות מהמטריקס. כמוהן, הוא בוחן עולם ספציפי של רעיונות, עושה את זה לא רע ואם אתה אוהב את הכיוון תהנה, ואם אתה סובל מהכיוון תחשוב שאני משוגעת ששמתי אותו ברשימה עם הוואשבסקיות או עם נולאן.
מה זה עין טובה,
נולאן, עם כל ההערכה שיש לי לחלק ניכר מסרטיו, היה מת לביים אקשן כמו הוואשבסקי'ס.
לא התכוונתי לערוך תחרות
נולאן טוב מהן בכל הקשור לליטוש של הפן המד"בי שתמיד מהמם אצלו.
באופן כללי, יש הוואשבסקיות מצלמות אקשן יפייפה, והחיקויים הרבים למטריקס מדגישים עד כמה שזה לא טריוויאלי. זו לא רק הזוית ולא רק הכדורים וההילוך האיטי, אלא איזשהו שימוש מאוד יחודי במרחב ואיזושהי תפיסה אסתטית מאוד ברורה, שאני לא יודעת להגדיר עד הסוף אבל מיצרת תוצרים מאוד יחודיים. אני גם לא מתכוונת לומר שאין עוד במאים שמצלמים אקשן ממש יפה, סתם אבחנה לגופן הספציפי.
אכן, לא רק הזוית והגימיקים,
קחי את סצינת המרדף באוטוסטראדה ממטריקס 2, הפחות נחשב, ותראי איך היא משאירה אבק לכל מרדף רכוב שנולאן – וגם הרבה אחרים – ביימו אי פעם.
טוב, זה לא לגמרי כוחות. מתי נולאן צילם מרדף טוב?
או איזשהו סיקוונס אקשן טוב? הבנאדם עשה את טרילוגיית באטמן, הוא עשה אותה ממש מוצלחת, ועדיין, אקשן טוב לא היה שם.
ההופעה של קיאנו ריבס בסרט הנ"ל
היה הרגע החינני והמצחיק היחיד בסרט משמים ומאכזב
מטריקס? יותר כמו meh-טריקס, מה לא ככה?
(ל"ת)
כי 2 ו-3 היו כזאת הצלחה מסחררת...?
(ל"ת)
כל הסרטים של הוושבסקים שראיתי היו מעניינים ממש
גם אם לא מבחינת נרטיב, ויזואלית לפחות. אבל בכנות הייתי מעדיף סרט חדש שלהם
*וושאבסקיות *שלהן
(ל"ת)
דיי הוליווד דיייי!
די לעשות סיקוולים שאף אחד לא רוצה, די לעשות רייבוטים לא חשובים, די לנסות לצמצם את הקולנוע לאותם חמישה דברים. יש עולם שלם בחוץ של סרטים! אני לא רוצה עוד מטריקס, אני רוצה עוד סרט כמו פייט קלאב, לא בא לי מלתעות 17, בא לי שילוב של ספרות זולה ואיירון מן (אין לי מושג מה יצא אבל למה לא?), תנו לי משהו חדש, משהו שעדיין לא ראיתי – תפתיעו אותי!
זה כל מה שאני מבקש.
זה קצת מצחיק
שאתה קורא די לסיקוולים, ואז מציע סיקוולים שנשמעים לך סבבה (עוד פייט קלאב, עוד שילוב איירון זול..)
לא דיברתי על סיקוולים, דיברתי על סרטים חדשים.
אני יודע שזה יצא קצת מעוות אבל תדמיין לעצמך ערבוב על פייט קלאב, רקוויאם לחלום, רוקי וחומות של תקווה, מה יצא? לא יודע, כנראה משהו נורא מוזר אבל זה לא יהיה ערבוב זה יהיה משהו חדש.
זה מה שאני רוצה. אם אין לכם רעיונות אז קחו רעיונות מ10 סרטים אחרים ותערבבו את זה (כמובן לשנות קצת מכל רעיון, לקחת רק את הרעיון הכללי). זה יכול לצאת גרוע אבל זה יהיה מיוחד, חדשני ואם הם יעשו את זה טוב אז זה גם יהיה טוב.
מה דעתך על כל הסיקוולים והרייבוטים של דיסני?
אוקיי, יאללה
לג'ו, אסיר חדש בכלא, יש בעיות שינה. היו לו כאלה גם לפני שנכנס על רצח אשתו (אותו הוא לא עשה), אבל בשלב הזה, הן מחמירות. הדבר היחיד שעוזר לו זאת תכנית הרדיו "האסיר היפה בתבל", אליה הוא מתכונן במרץ והמבטים הקלים שהוא מגניב לעבר העובדת הסוציאלית של הכלא, מרלין. כמתאגרף לשעבר, זה בטח יהיה קל לזכות בתואר האסיר היפה בתבל. בליבה של מרלין – כנראה שפחות.
ג'ו פוגש בכלא את אלנבוס, אסיר ותיק שרואה שג'ו במצוקה. הוא שואל אותו אם הוא רוצה להרוויח קצת כסף מהצד, דבר שג'ו רוצה על מנת לממן את גלולות הדיאטה שלו. ואלנבוס מגלה לג'ו את עולם האגרוף המחתרתי של הכלא – מועדון סודי של קרבות בין האסירים בעידוד השומרים שאף אחד לא יכול לדעת עליו.
השומרים שמחים שג'ו נכנס, בייחוד כי הם רוצים לארגן לעצמם קרב פרטי בכלא: בקרוב נכנס לכלא דני היפיוף, המתאגרף הטוב בעולם, שנכנס לכלא בגלל עבירת סמים. אלנבוס מזכיר לג'ו שדני יכול להרוג אותו, כי אין חוקים באגרוף בכלא, אך ג'ו מסכים – הוא נזכר בכך שדני פעם צחק עליו ורוצה להוכיח לו שהוא יכול לשרוד, אפילו אם לא לנצח, את כל מה שהוא ייתן לו.
בינתיים, הקרבות מממנים לו את גלולות הדיאטה שלו, ונראה שבעיות השינה שלו מחמירות. הוא מתחיל לדמיין שהוא בזירת האגרוף גם כשהוא לא, והוא אף מכה בטעות את אחד השומרים, דבר שמכניס אותו לבידוד.
בבידוד, הוא מתחיל להתכתב בתא עם אלנבוס, שמסביר לו שהוא נכנס לבידוד לידו על מנת לעזור לו (וגם להמשיך להביא לו גלולות דיאטה). במהלך ההתכתבות, אלנבוס מתחיל לשאול את ג'ו אם הוא חושב שמערכת הכלא היא צודקת, והאם הוא לא חושב שצריך לפוצץ אותה.
לאחר שהוא יוצא מהבידוד, ג'ו פוגש בקביעות את מרלין – העובדת הסוציאלית שמטפלת בכל המקרים הקשים, שעכשיו הוא הפך לאחד שכזה. ג'ו מתייחס לפגישות כאילו הן דייט, מה שגורם למרלין להבין שהוא עדיין לא על קו השפיות והיא שואלת אותו אם הוא נוטל סמים כלשהם – דבר שג'ו אומר שכן – אבל הבדיקות מראות שלא.
בינתיים אלנבוס וג'ו ושאר האסירים מתכננים להפוך את הקרב הגדול לפיצוץ – להרוג את כל השומרים במכה אחת.
בעיות השינה של ג'ו מחמירות כשדני היפיוף נכנס ובמקביל הכלא מקבל הודעה שהם יהיו הבאים בתור בתחרות "האסיר היפה התבל". אלנבוס מתחיל ללחוץ על ג'ו שמראה סימני רתיעה מהתוכנית, אך זה בסדר, כי ג'ו מגלה שאלבנוס בכלל לא קיים, והוא רק יציר דמיונו, ולכן כל גלולות הדיאטה שסיפקו לו לא באמת היו קיימות.
הסרט מגיע לקרב, ובעוד שדני היפיוף הוא אויב קשה, הוא לא מוכן ללכלוך של הכלא שג'ו מביא אותו, ורק לאחר כמה סיבובים הוא "נכנס לעניינים". דני וג'ו מחליפים מהלומות מילוליות כמו חבטות, ובמהלכן מתגלה התוכנית לפוצץ ולהרוג את השומרים. השומרים נכנסים לפאניקה והאסירים מתחילים לבצע אותה, בתוכנית שהולכת חצי כוח, בעוד שדני וג'ו בעולם משלהם – מכניסים אחד לשני מהלומות. בעוד שהאלימות חוגגת מסביבם, ג'ו מצליח לרסק את הפנים של דני לעיסה לא מוכרת ולעלף אותו – אבל לא נראה שהוא במצב יותר טוב בעצמו. ג'ו מרים את מבטו ורואים את פניו, או מה שנשאר מהם, והמצלמה מסתובבת סביבו: אלימות ובלגן בלתי נשלט בכל פינה, ומרלין, בחדרה, צופה בעניינים מבעד לחלון. ג'ו, מחייך לפתע צועק "ניצחתי?? אני האסיר הכי יפה????" בשארית כוחו, ואז נופל אחורה על גופו של דני – וישן את השינה הטובה ביותר בחיים שלו.
זה יכול להיות הנושא לתחרות עין הדג הבאה
"ערבבו כמה סרטים שבא לכם ברנדומליות מוחלטת ו(אולי) תזכו בעובדה שיעשו סרט חדש בהוליווד."
זה כנראה יהיה קצת קשה לארגן את הפרס, אבל בטח אפשר לסדר משהו.
כמה טוב שיש לך זמן מיותר לפעמים
(ל"ת)
לא בטוח מה קראתי כאן, אבל הבאתי לו פישלייק.
(ל"ת)
אף אחד לא רוצה?
הסיבה היחידה שהאולפנים מפיקים עוד ועוד סיקוולים וריבוטים לסרטים מוכרים היא בדיוק כי הקהל הרחב בהחלט רוצה אותם ומראה את זה עם הארנק שלו (או, לפחות, ההסתברות להרוויח מסיקוול/ריבוט של סרט מוכר היא גבוהה בהרבה מהסתברות להרוויח מסרט על נושא לא מוכר).
אז התסכול של מי שרוצה לראות סרטים מקוריים בהחלט מובן, אבל זה לא כאילו האולפנים מכריחים אנשים לראות סיקוולים "שאף אחד לא רוצה". הם יוצרים את הסיקוולים/ריבוטים שרוב האנשים (מסתבר) רוצים ומוכנים לשלם הרבה (מאוד) כדי לראות.
אבל אף אחד שאוהב סרטים לא באמת רוצה לראות סרטים כאלו, אנחנו כן הולכים לסרטים האלו כי זה עדיין רייבוט למלך האריות אבל כשאולפן עושה סרטים רק בשביל כסף, והקהל יודע את זה – זה יוצא נוראי.
לכולנו ברור שדיסני לא מנסים ליצור משהו חדש אלא הולכים על הישן והטוב בשביל הכסף. "אם זה לא שבור, אל תתקנו את זה".
והאולפנים כן מכריחים אותנו לראות סרטים כאלו כי זה רוב מה שהולך היום על המסך.
אף אחד לא מכריח אף אחד
זה לגמרי לגיטמי שאתה (ואחרים) לא רוצה לראות סרטים כאלו. אבל לטעון ש"אף אחד שאוהב סרטים לא באמת רוצה לראות סרטים כאלו" זה פשוט עובדתית לא נכון. רוב הקהל בעולם, שאוהב סרטים, מאוד מאוד נהנה לראות סרטים כאלו וזה נובע מהעובדה הפשוטה שסרטים כאלו מכניסים הרבה יותר כסף. כלומר – יותר אנשים רואים אותם יותר פעמים.
לחלופין, אם אתה טוען שהרוב המוחלט שרואה סרטים כאלו אינו "אוהבי הסרטים האמיתיים", זה כשל לוגי בשם "שום סקוטי אמיתי".
וכאמור, אף אחד לא מכריח – עובדה שיוצאים גם סרטים בהם האולפנים השקיעו הרבה והם עדיין נכשלים בקופות.
הסרטים האלה באמת לא מיועדים לאוהבי סרטים אמיתיים
סטייל שניצלרקליין (כבר לא זוכרת איך כותבים את זה, הזדקנתי, סליחה…)
הם מיועדים לקהל הרחב.
אולי אם היו אולפנים עצמאיים שלא פונים לקהל הרחב ובאמת עושים ניסויים שמיועדים לאוהבי סרטים אמיתיים… נראה לי אפשר לקרוא לסרטים האלה סרטי אינדי, על שם אינדיאנה ג'ונס שהיה הרעיון המקורי האחרון של ג'ורג' לוקאס.
טוב, קרדיט על רעיונות הוא משהו סבוך
אבל גם אחרי אינדיאנה ג'ונס, לוקאס הפיק את סרט האנימציה Twice Upon a Time (מפוספס לגמרי, אבל הסגנון מעניין), את "המבוך" של ג'ים הנסון, את "וילו והנסיכה", ואת "The Land Before Time" של דון בלות'. זה נכון שאף אחד מהם (חוץ מ-The Land Before Time) לא עשה יותר מדי כסף, ודחף את לוקאס לחזור לטריטוריות הבטוחות יותר של "מלחמת הכוכבים" ו-"אינדיאנה ג'ונס", אבל אפשר לומר לזכותו שלאורך תקופה ארוכה הוא לפחות ניסה.
אני חושבת
שלקחת את הבדיחה שלי הרבה יותר מדי ברצינות
(או שהצלחתי לקלוע לאמת וסרטי אינדי באמת נקראים על שם אינדיאנה ג'ונס…)
אני עוד פעם בתפקיד שונא דיסני
אבל אני חושב שהמדיניות שלהם של לקחת במאים צעירים ומבטיחים לעשות סיקוולים וריבוטים לפרנצ'ייזים מוכרים די חונקת את היצירתיות ומחסלת תחרות בו זמנית. אני חושב שבבירדמן קצת דיברו על זה בהקשר של שחקנים אבל זה נכון גם לגבי במאים ותסריטאים. אבל זה מה שאנשים רוצים היום אז מה לעשות.
קצת כן וקצת לא
למשל, אני לא מכירה את סיפור הרקע המדוייק של הדברים, אבל נולאן קיבל את באטמן ועל הדרך עשה את 2 הסרטים היותר טובים שלו, שניהם לא סרטים דלי תקציב או עם פשרות כלשהן. אני מניחה שככל שבמאי צעיר יותר מרווח המיקוח שלו צר יותר, אבל עדיין קיים.
יש דברים שקשורים לסטייל, היום הרבה יותר באופנה לעשות סרטים בתוך יקומים, לפני 5-10 שנים עשו מלא סרטים כחלק מסדרות (הארי פוטר, משחקי הרעב ושלל חיקויים, גם סרטי ג'ייסון בורן קצת בקטגוריה הזו). בשנות ה90 עשו מלא קומדיות רומנטיות גנריות, אז אולי זה לא הרגיש אותו הדבר, אבל במידה מסויימת קצת כן היה אותו הדבר.
המציאות היא שגם בתוך ז'אנר מוגבל יש סרטים מעולים ויש סרטים גרועים, ומי שיש לו חזון יכול להלחם כדי לנסות לממש אותו, למשל בין לבין סרטים מסחריים מאוד.
אני מנחשת שגם מסתובבים בעולם לא מעט במאים נטולי חזון מקורי מרשים, כי העולם מורכב מהרבה אנשים ממוצעים וקומץ של עילאיים, וזה נכון כניראה גם בקולנוע.
לא ראיתי את בירדמן אבל אני חושבת דברים דומים על שחקנים.
הפוך
בזכות הסיקוולים והריבוטים יש להם כסף לעשות את הפרוייקטים שלהם שלא בטוח שהם היו מצליחים לממן קודם…