ביקורת: ריק ומורטי, עונה 4

תראה מורטי, אני *גרעפס* עונה גרועה! אני עונה-גרועה-ריק-ומורטי, בייבי!

אם תפנו למאוכזבי העונה הרביעית של ריק ומורטי ותשאלו אותם אם באמת כל העונה הרביעית של "ריק ומורטי" הייתה כזה דרעק, הם בטח יגידו "לא, מה פתאום, דווקא היו איזה שניים-שלושה פרקים ברמה של העונות הקודמות!". הבעיה היא שכל אחד יציין פרק אחר. 

כי הנה העניין: לא המרכיבים ב"ריק ומורטי" הפכו אותה לסדרה מיוחדת ומתחרה על תואר סדרת האנימציה הכי טובה של זמנה – אלא השילוב. ולא רק השילוב בין המרכיבים, אלא האיזון. הקוקטייל של פארודיה על סרטים, רעיונות מדעיים ופילוסופיים, הומור שחור, קצת הומור מטא ומערכת יחסים משפחתית הוא לא מהסוג של "שפוך ושכח" – היה צריך להקדיש תשומת לב מתמדת כמה טיפות אתה שם מכל דבר כדי להגיע לאיזון שהוא "ריק ומורטי". ובדרך לעונה הרביעית, הם פשוט שכחו את האיזון. 

אפשר לתהות למה האיזון הופר בתיאוריות קונספירציה או השערות: האם הפרויקט החדש של ג'סטין רוילנד הרחיק אותו מ"ריק ומורטי" ולכן ערער את האיזון הרמון-רוילנד שהיה בעונות הראשונות? האם ההצלחה הרתיעה אותם והסדרה התחילה להילחם נגדה? האם סתם לחצו עליהם לעבוד מהר יותר וכתוצאה מכך הכתיבה הייתה מרושלת יותר? בסופו של דבר זה לא משנה. התוצאה היא אותה תוצאה: אסופת פרקים בינונית במקרה הטוב, ללא כיוון מוגדר, שמאותתים שמשהו לא טוב קורה בממלכת ריק ומורטי.

כאמור, יש עדיין מספיק בסדרה עבור כל מי שאהב חלקים ממנה: הפארודיות ברובן משעשעות וחלק מהמשחקים על קונספטי מד"ב מעניינים, רק חבל שאין אף פרק שבאמת מאחד בין השניים כמו בעבר, מה שמוביל לפרקים חלשים יותר ויחסית נשכחים. 

אבל הדבר העיקרי שהשתנה בין העונה הרביעית לקודמות הוא המחסור המוחלט ברגעים נעימים. אנחנו יודעים שמשפחת סמית' לא ממש מתפקדת, אבל אנחנו גם יודעים שהיא מוצאת את האיזון, שהיא משתדלת ושהיא בסך משפחה של אנשים שאמנם עולים אחד לשני על העצבים – אבל גם אוהבים אחד את השני. העונה הרביעית שכחה את זה. לחלוטין. 

אין עוד רגעי הקרבה, קירבה או רצון טוב – שלושת רבעי מהפרקים אפשר לתמצת ב"ריק מתנהג נורא למורטי בלי שום סיבה" והאחרים הם "ריק מתנהג נורא לאנשים אחרים בלי שום סיבה". בשאר הזמן, בני המשפחה כאילו העתיקו את ההתנהגות של סבא שלהם וכולם שמוקים אחד לשני, למרות שאנחנו כבר יודעים שהם כן אוהבים אחד את השני עמוק בלב. אם בעבר הנוראיות הזאת של ריק הייתה לפחות משקפת חסרון, הסדרה שכחה גם את זה. צריך להגיע ממש עד סוף העונה כדי שהסדרה הזאת תיזכר שיש לה לב, ושאנחנו לא בעד זה שריק הוא שמוק. עד אז, מדובר במערכונים חביבים פארודיים על סרטים וקלישאות שברובם כבר היו עליהם פארודיות. זה נחמד, אבל בחייאת: לא בשביל זה באנו ל"ריק ומורטי". יותר מכל, זה מרגיש כמו פאנפיק ארוך יותר מאשר פרק מקורי. 

במקום זה, קיבלנו את כל המטא שרק אפשר לקבל. זה לאו דווקא דבר רע – אנחנו יודעים שהרמון יודע לעשות מטעמים מפרקי מטא. הבעיה היא שהמסר הבולט והמובהק והברור מפרקי המטא האלה היה: "וואי, אנחנו כל כך שונאים לכתוב את הסדרה הזאת". שוב, זה מובן: דן הרמון לא יודע איך להתמודד עם הצלחה. הסדרה הקודמת שלו ("קומיוניטי") בקושי רב שרדה אישור בין עונה לעונה ובשביל להגיע לשש עונות הייתה צריכה להחליף רשת לפאקינג "יאהו!" ואיבדה חצי מהקאסט שלה בדרך. עכשיו ריק ומורטי מפרסמים מותגי על, נמצאים בספרי קומיקס בכל מקום (כולל בעברית פה בארץ) ונמכרים כבובות בכמויות מסחריות. 

אבל אם בעונה הקודמת הסדרה הצליחה להסתדר עם ההצלחה שלה ולהימנע מהתייחסות ישירה למעריצים של הסדרה (בין ה"רגילים" ובין אלה שמתחרפנים בשביל לקבל רוטב סצ'ואן), נראה שבעונה הזאת הם כבר לא הצליחו להתחמק מזה. וכך ריק הפך מדמות משעשעת ומטורפת עם כמה רגעי חסד לדמות חסרת כל מאפיין גואל והסדרה אפילו לא מוכנה להתעמת איתו על זה. הוא חרא ונהדר שהוא חרא, חחחחח, הוא מלפפון חמוץ. או משהו. כן, הפרק האחרון עושה משהו שונה, אבל זה מאוחר מדי ומעט מדי. 

אני מניח שלרוב האנשים, אם הם בכלל שרדו עד סוף העונה, העונה הזאת הייתה נורת אזהרה מהבהבת שמשהו השתבש ואפשרי שרבים מהם כבר לא יחזרו לעונה החמישית. מצד שני, רוב הביקורת על הסדרה שראיתי הגיעה רק מאנשים פה בארץ – בחו"ל נראה שהסדרה ממשיכה חזק מבחינה ביקורתית אם כי הרייטינג כן נמצא בירידה (אבל יכולות להיות לזה כמה סיבות). 

מצד שני, אולי זה הדבר הכי טוב שיקרה לסדרה. הרי אנחנו יודעים שהסדרה הזאת חתומה ל-10 עונות אצל אדולט סווים, לכאורה, במטרה להוריד את החששות ואת האילוצים מג'סטין רוילנד ודן הרמון – קחו את הזמן, קחו את הכסף, רק תדאגו לספק לנו "ריק ומורטי". אם לשפוט לפי העונה הזאת: זה לא עבד. אבל אולי דווקא נטישה של צופים, ואיבוד ההילה הביקורתית, תחזיר אותם קצת לפינת האנדרדוג שצריך להוכיח שעדיין יש להם. אולי דווקא מהמקום הזה, משהו יגרום להם שוב להתאפס על עצמם ולהמשיך לספק את מה שיכולה להיות בשיאה הסדרה הכי טובה בטלוויזיה. 

או שאולי היא פשוט תהפוך לעוד "איש משפחה" או "משפחת סימפסון". כולי תקווה שזה יהיה הראשון.