עוד שנה חלפה, ושוב הסקר על הסרט הישראלי הטוב ביותר הוא מצומצם ממה שהוא צריך להיות – או בעצם, מורחב: במקום לבחור בפינצטה את עשרת הסרטים הטובים ביותר מתוך מבול של 30-40 סרטים, יצאו רק 13 סרטים ישראליים מאז שנפתחו בתי הקולנוע ועד עכשיו – ולכולם יש מקום בסקר. סרט אחד ששקלנו לרגע לשים אבל החלטנו שלא הוא "מילקשייק אבק שריפה" של נבות פפושודו – כי למרות הכל, בסופו של דבר, סרט הוא לא ישראלי רק כי הבמאי שלו הוא ישראלי.
אז מבין 13 הסרטים הבאים, שכוללים קומדיה רומנטית, אפוס היסטורי, סאטירה פוליטית, קומדיה שחורה, סרטי ילדים בהמוניהם, ואחד "לשחרר את שולי" שהשיג כמיליון כרטיסים: מה סרט השנה שלכם?
מה היה הסרט הישראלי הכי טוב לשנת תשפ"א?
- אגדת חורבן (42%, 64 קולות)
- אחד בלב (17%, 26 קולות)
- לשחרר את שולי (13%, 20 קולות)
- הברך (9%, 14 קולות)
- נתראה בשמחות (5%, 7 קולות)
- אסיה (3%, 5 קולות)
- דני קרוון (3%, 5 קולות)
- סאבלט (3%, 4 קולות)
- כנרת - ים של חיים (2%, 3 קולות)
- בגידה (1%, 2 קולות)
- שמלת השבת של חנה'לה (1%, 2 קולות)
- הרפסודה (0%, 0 קולות)
- פול ספיד (0%, 0 קולות)
מס' מצביעים: 152
Loading ...
אז ראיתי 7 סרטים מהרשימה הזאת
"הברך" ו"סאבלט" הם, בסופו של דבר ובדרכים שונות, סרטים בינוניים למדי. "לשחרר את שולי" גם הוא בינוני, אם כי בדרך אחרת שהופכת אותו איפשהו בין הבינוני מינוס לבינוני פלוס, תלוי בסצנה ובהיבט שבו אני חושב עליו. ו-"אסיה" קצת יותר טוב מבינוני, אבל נפגע מכך שאני לא זוכר ממנו כמעט כלום.
אז זה משאיר שלושה: "אגדת חורבן", "אחד בלב" ו"נתראה בשמחות". 3 סרטים שעצם העובדה שלא רק שהם יצאו באותה שנה – אלא הם יצאו שלושתם פה מהארץ – היא בגדר נס גלוי. מבין השלושה, את הציון הכי גבוה הייתי כנראה נותן ל"אגדת חורבן" שהוא, אולי, עתיד להיות אירוע שישפיע ויהדהד בעולם התרבות והקולנוע. כלומר, כך אני חש כלפיו כבר עכשיו אבל השפעה זה לא משהו שמרגישים, אלא שמודדים. בכל זאת הוא יוצא דופן בכל הדרכים הנכונות והוא נפלא. אבל "אחד בלב" חימם לי את הלב והצחיק אותי והיה נפלא גם הוא. במובנים מסוימים, עם "אגדת חורבן" התקשר עם היהדות שבי בצורה שהקולנוע עוד לא פנה אליה, אז "אחד בלב" פנה אל הירושלמיות שלי בצורה שהקולנוע עוד לא פנה אליה.
ואז יש את "נתראה בשמחות" – ממזר קטן שאף אחד לא ראה ושעוד ארחיב עליו קלות, אבל סרט פשוט מצוין (חוץ מעניין הפונטים. איזה פספוס) מז'אנר שכבר לא כל כך מגניב לאהוב ("ארוחת ערב מדרדרת לכאוס") אבל עשוי פשוט נהדר, למרות הטריילר מעלה החששות. וכולם ראויים לבחירה שלי וכל אחד מדגדג לי שאני אבחר בו, אז אני כרגע אחכה.
אבל לעומת שנה שעברה שהייתה, נגיד זאת כך, משאירה מקום לדמיון – כיף לראות את הקולנוע הישראלי חוזר בכזאת תנופה.
לא ראיתי אפילו אחד אבל נכנסתי לתוצאות
נחמד שיש אפשרות כזו ללא להצביע מה שמונע י״חסית גליצים
שנה טובה נוספת לעין הדג
ראיתי סה"כ 2 סרטים
אז אני לא יודעת כמה ההצבעה הזאת נחשבת,
אבל אם שואלים אותי, אחד בלב טוב הרבה הרבה יותר מאסיה.
מזל שלא שמתם את מילקשייק ואבק שריפה זה היה מרגיש מגוחך בין רשימת הסרטים הזו. אני חושב שהמינימום זה שרוב הסרט יהיה בעברית (לא חייב להתרחש בהכרח בישראל אבל). וכן, זה מוציא את נורמן של סידר מהרשימה של 2017 גם כן
למען הדיוק
אם זה היה נכון, זה היה מוציא מהרשימה הרבה סרטים ישראלים מעשרים השנה האחרונות שלא מדברים עברית. מ"חתונה מאוחרת" הדובר גרוזינית דרך "עג'מי" הדובר ערבית, עובר ב"פנסיון פראכט" הדובר יידיש, ועד "אסיה" הדובר רוסית (ויש עוד כמה דוגמאות)…
נק טובה
בכל מקרה אני בטוח שתסכים איתי שמגוחך להתייחס אל מילקשייק ואבק שריפה כסרט ישראלי
יהיה מעניין לעשות סקר דומה על סדרות ישראליות
בעוד שאת רוב הסרטים האלה אני מניח שרוב הגולשים פה לא ראו, את הסדרות הישראליות שיצאו השנה ראו הרבה יותר אנשים.
אז… מה היא סדרת השנה הישראלית שלכם?
וואו, לא חסרות!
למרות כל השערוריות והמהלומות, "חזרות" הייתה מופת של כתיבה-משחק-בימוי-מוזיקה, בדגש אדיר על כתיבה ומשחק, וזה היה עונג שלא מהעולם הזה.
מלבדה יש לנו גם את "שבאבניקים" שחזרה לעונה צבעונית וסוחפת;
ואת "הטבח" שהיא לחלוטין כוסברה של סדרה (תסריט קשה, צילום דומיננטי מאוד) אבל מי שאהב אותה – אהב לאללה, ואני שם.
לחלוטין שטיסל
למרות שהתחילה בסוף 2020.
סוף 2020 זה עדיין תשפ"א
(ל"ת)