סקרלט ג'והנסון תובעת את דיסני. Good for her

במלחמה בין מיליונים לביליונים, יש צד שיש לו יותר מה להפסיד.

בחדשות השבוע: סקרלט ג'והנסון תובעת את דיסני עבור סכום כלשהו (התביעה לא נוקבת במספר), על הפרת חוזה. ומכיוון שלא בכל יום שחקנית-על תובעת את תאגיד הבידור הגדול בימינו, בואו ננסה להבין מה לעזאזל קורה כאן (כמה שאפשר – בהחלט יכול להיות שמידע חדש שיפורסם דקה או חודש מאז פרסום הכתבה הזאת ישנה אותה לחלוטין).

הנתונים היבשים: סקרלט ג'והנסון הגישה תביעה בבתי המשפט של לוס אנג'לס נגד דיסני בגין "הפרת חוזה". טענת התביעה היא שכאשר ג'והנסון חתמה עם דיסני על חוזה עבור "האלמנה השחורה", הודגש שהסרט יוקרן ב"לפחות 1,500 מסכים", ושהשתמע מכך, בזמן החתימה, שהמשמעות היא שהוא יוקרן באופן בלעדי במסכי הקולנוע ולא במקביל בדיסני פלוס או ערוצי VOD אחרים. התביעה גם מציינת שכשג'והנסון למדה שתנאי ההפצה של הסרט משתנים, היא פנתה לדיסני בבקשה לפתוח מחדש את החוזה ודיסני סיננו אותה. ככל הנראה ג'והנסון הייתה בסדר עם זה למרות הכול, אבל אז היא ראתה את הנתונים המאכזבים משהו ש"האלמנה השחורה" הביאה מהקופות, הבינה את גודל ההפסד, והחליטה להגיש את התביעה.

תגובתה של דיסני הייתה לקרוא לה בשמות. כלומר, אוקיי, התגובה הרשמית הייתה "לתביעה אין שום צידוק, וזאת תביעה עצובה ומעוררת חשש שמתעלמת מהמגפה העולמית שמתרחשת. דיסני מילאה את החוזה שלה מול ג'והנסון במלואו, ויתרה מכך, ההוצאה של "האלמנה השחורה" בדיסני+ שיפרה את יכולתה לקבל בונוסים כספיים, בנוסף ל-20 מיליון דולר שקיבלה עד כה." יפה שהם התאפקו ולא סיימו ב"כמו כן, היא בת מלאה בנזלת".

נתחיל מהסוף: התביעה הזאת לא הולכת להגיע לבית משפט. הסיבה ברורה: אם התביעה הזאת מגיעה לבית משפט, דיסני מפסידים עוד לפני שהם ינצחו (אם הם ינצחו). עסקי השעשועים הם עניין של תדמית לא פחות מכסף, ולדיסני יש הרבה יותר מה להפסיד בקרב התדמית הזה מאשר לג'והנסון. הרי כל רפש שדיסני יזרקו ייתפס בעיני רוב הציבור כהתקפה מגעילה של תאגיד-על שלא מוכן לוותר אפילו על סנט אחד. כן, גם ג'והנסון היא מיליונרית שלא חסר לה כסף, אבל בקרב בין מיליון לביליון, לב הציבור לא יילך לתאגיד שיכול ככל הנראה לפתור את בעיית ההומלסים בארה"ב אם רק יחליט לוותר על משכורות הבכירים שלו לשנה אחת.

אבל מעבר לעין הציבורית, דיסני צריכה להמשיך לעבוד בעיר הזו ולשכור שחקנים ובמאים. להיות התאגיד שנגרר לבית משפט כי הפר חוזה של שחקנים ועושה כל שביכולתו לפגוע בטאלנט שלו זה פשוט לא התדמית שאתה רוצה להציג כשאתה מגייס כוחות חדשים לחברה. אף מקום עבודה לא שם במודעות הדרושים שלו "אה, כן, אנחנו בהליכים משפטיים בטענה שלא שילמנו מספיק לשחקנים שלנו, חיחי".

וג'והנסון? טוב, הנה הענין – המהלך של ג'והנסון היה יכול להיחשב כמעין קמיקזה בקלות, או אולי כמעין איקרוס שעף קרוב מדי לשמש ברדיפה אחרי עוד כמה דולרים. אבל זה לא. לא כי ג'והנסון לא נחשבת כ"מעוררת מחלוקת" או "בעייתית", והשם שלה מופיע בחדשות לרוב בהקשרים חיוביים (פלוס מינוס הליהוקים שלה ב"רוח במעטפת" ובפרויקט הטרנסי ההוא שנפל). אז אפשר להניח שלא מדובר בקפריזה או נקמנות, ואי אפשר לזלזל בה או לזרוק אותה מהמדרגות כאיזה "מעוררת צרות" שכזאת.

יותר מזה, ג'והנסון לא הודיעה שהיא מתכוונת לפרוש ממשחק. וכן, אומנם תפקידה ביקום הקולנועי של מארוול נגמר, אבל במידה ולא שמתם לב – דיסני היא פלוס מינוס חצי מהקולנוע שיש בימינו. אפילו אם ג'והנסון רוצה לחתוך רק לפרויקטים של אינדי שיביאו לה אוסקר, גם אז חברת האינדי הגדולה ביותר – Searchlight – שייכת כרגע לדיסני. אז כשג'והנסון מכריזה מלחמה על דיסני ומצפה לעבוד מחר בבוקר איפשהו בלוס אנג'לס, זה אומר משהו אחר: זה אומר שהיא מזהה חולשה.

היא לאו דווקא צודקת, כן? אבל אנשים עם מוח בראש שלא נתונים לקפריזות לא מתקיפים אנשים ברי כוח בלי שיש להם תוכנית מסוימת מאחורי מהלך כזה. ומהלך שכזה הוא בהחלט מהלך של תוכנית – הוא היה צריך לעבור אישור של, לכל הפחות, קבוצת עורכי דין וכל הצוות האישי (כולל הסוכנים) של סקרלט ג'והנסון. ואומנם כל האנשים האלה אמורים במהותם להיות "יס-מנ"ים, ובכל זאת נראה לי שאם כולם אישרו את המהלך הזה, הם קוראים את לוח השח הגדול הזה ומזהים שלג'והנסון יש מעט להפסיד, ולדיסני הרבה.

אז מה יקרה? דיסני, ככל הנראה, תשלם לג'והנסון מה שצריך לשלם כדי שהתיק לא יגיע לבתי המשפט, ולא נשמע עוד על התביעה הזאת הרבה זמן. כלומר, זה או שדיסני תרצח אותה איכשהו, או תאיים עליה באמצעים אחרים והתביעה תבוטל.

אבל זה בטווח הקצר. השאלה היותר חשובה היא הטווח הארוך.

כי בטווח הארוך, יש מלחמת סטרימינג גדולה, ונראה שהמפסידים הם לא רק הצופים שרק רוצים לצפות בתוכן טוב בצורה נורמלית בלי לשלם לעשרות שירותים; אלא גם השחקנים הגדולים, שמגלים שסרטים גדולים שלהם הופכים, לפתע, לקטנים – והבונוסים שהם היו אמורים לקבל מהכנסות בקולנוע נעלמים והולכים. התביעה של ג'והנסון מציינת מפורשות שהייתה "התנהלות של בכירים שנדחפו למקסם מנויים לשירות הסטרימינג על מנת להעלות את מחיר המניה – גם במחיר של הפרת חוזים מול שחקנים". עוד בזמן אמת שמענו לא מעט מרמורים מבמאים ושחקנים ממהלכים כמו זה אצל וורנר, אבל סקרלט ג'והנסון לקחה את הצעד הראשון וקפצה אל הים, במטרה להילחם בגלים שמאיימים לשנות כליל את מה שאנחנו מכירים כהפצה קולנועית של סרטים (ואכן, שמועות מספרות שאמה סטון שוקלת מהלך דומה בעקבות "קרואלה").

במבט ריאלי, קשה לדמיין שהלחצים הללו יגרמו לחברות לשנות את כל הליך ההפצה שלהם, ויותר סביר שהם יגררו כמה פיצויים מחודשים לשחקנים ולבמאים. מצד שני, אם פותחים חוזים מחדש, יש לחברות הגדולות הרבה חוזים לפתוח מחדש לפתע, ולא נראה לי שמישהו משתוקק לכמות כזאת של עבודה. אבל אף אחד לא ממש רוצה להיגרר לבתי משפט, אפילו אם הוא האולפן הגדול בעולם.

ואולי, רק אולי – אולי תביעות כאלה גם יתחילו להפעיל לחץ כלשהו על דיסני והאולפנים האחרים ולגרום לאנשים לדרוש מהם להתחיל להתנהג בצורה כמעט סבירה. אבל אלו כבר באמת חלומות לא מציאותיים.