ביקורת: מת לצעוק 5

יש לנו שיא עולמי: הפארודיה על "מאמה" הגיעה בדיוק שבוע אחרי הסרט המקורי
שם רשמי
מת לצעוק 5
שם לועזי
Scary Movie 5
סרט מס' 5 בסדרת מת לצעוק

יכול להיות שיש פה שיא עולמי. ביום חמישי, ה-4.4, יצא לאקרנים בארץ סרט האימה ‏‏"מאמה". ב-12.4 יצא "מת לצעוק 5", שהוא בחלקו הגדול חיקוי לשם הצחוקים של ‏‏"מאמה". המרווח בין הדבר עצמו לבין הפארודיה עליו: שבוע.‏

כמובן, "מת לצעוק 5" לא באמת הופק במשך שבוע. זה הרי לא הגיוני. ‏בארצות הברית "מאמה" יצא עוד בסוף ינואר, מה שאומר שהיו ליוצרי "מת לצעוק 5" לא פחות ‏מחודשיים וחצי כדי לכתוב, להפיק, לצלם ולערוך את הסרט. ליצור סרט הוליוודי בתוך חודשיים וחצי זה כמו לעבור הריון תוך חודשיים ‏וחצי: זה פשוט לא עובד ככה. להביא סרט אמיתי, כזה שלא מופק בזילזול, משלב הדף הריק אל המסך המלא לא לוקח פחות משנה – ובדרך כלל הרבה, הרבה יותר. הסרט לא מסתפק בהישג הזה, ומנסה לשבור את השיא של עצמו ‏באמצעות פארודיה על "מוות רצחני" – סרט שיצא בארה"ב בשבוע שעבר (ואצלנו עוד לא יצא בכלל). כמובן, יוצרי "מת לצעוק" לא ראו את "מוות רצחני". לא נורא. הם פשוט עושים ‏פארודיה על הסצינות שהיו בטריילר.‏

כל זה רק מוכיח את מה שכולנו ידענו מזמן: שהסרטים האלה הם הדברים הכי מחופפים שתוכלו להוציא עליהם 38 ש"ח. כתיבת התסריט של סרט בסדרת "מת לצחוק" לא לוקחת ‏יותר זמן מהצפיה בסרט: ישבו כמה חבר'ה וצפו ב"מאמה", זרקו בדיחות והערות ציניות אל המסך, ‏הצחיקו זה את זה, ואז הסריטו את זה. זה לא שאסור לעשות פארודיות בהתראה קצרה, מעכשיו ‏לעכשיו: בשביל זה יש "ארץ נהדרת" או "סטרדיי נייט לייב", שמעצם הגדרת תפקידם אמורים ‏לצחוק על מה שקרה לפני לא יותר משבוע. אם הוא היה סדרת קטעים בתכנית טלויזיה, לא היה הרבה ‏מה להתלונן על " מת לצעוק 5". הקטע שבו מופיעום צ'רלי שין ולינדסי לוהאן בתפקיד עצמם ‏בהחלט נראה כמו מערכון בינוני מ-‏SNL‏. אבל רבאק, כאן זה קולנוע. מסרט קולנוע צריך בהחלט ‏לצפות לקצת יותר השקעה.‏

אחת הבעיות של הסרט היא שפשוט אין לו עם מה לעבוד. ההתמקדות שלו ב"מאמה" תמוהה, לאור העובדה שמאז "מת לצעוק 4" עברו שבע שנים ולא מעט סרטי אימה שאפשר היה לצחוק עליהם, אילו רק הסרט היה סומך על הקהל שלו שיהיה לו זכרון ארוך טווח. עם כל הכבוד ל"מאמה", הסרט הזה ‏לא ‏היה בדיוק להיט עצום או תופעה תרבותית חובקת עולם. רוב האנשים אפילו לא שמעו עליו. ‏כדי ‏שהצופים גם ידעו לפעמים על מה הסרט צוחק, "מת לצעוק 5" כולל גם התייחסויות ‏לכמה סרטים ידועים (וישנים) יותר, כמו "ברבור ‏שחור", "כוכב הקופים: המרד" ו"התחלה" – השניים האחרונים אפילו אינם סרטי אימה, ‏אבל צריך ‏להסתדר עם מה שיש.

אז איך הבדיחות? כרגיל. לוקחים סצינות מסרטים מוכרים יותר או פחות, ואז ‏מוסיפים להן מכות בראש או בביצים. רוב הזמן זה הומור מסוג שאנשים שכבר הגיעו לגיל דו-‏ספרתי כבר נגמלו ממנו, אבל פעם ברבע שעה בממוצע מגיעה בדיחה טובה. וזה, מצער לומר, ‏מספיק כדי להפוך את "מת לצעוק 5" לגרוע פחות מכמה סרטים בז'אנר ה"מת". אני לא יכול להגיד שצחקתי הרבה בסרט, אבל לא הרגשתי בסופו כאילו בעטו לי בראש ולא יצאתי עם חשק למלוק את צווארו של התסריטאי במו ידי. גם זה משהו. אם אתם בקטע של ‏קצת הומור נמוך ו"היי, זה מהסרט ההוא", סבבה, אבל אין שום סיבה לצאת מהבית בשביל זה. ‏הטלויזיה היא המקום הטבעי בשביל משהו כזה.‏


פורסם במקור בוואלה