אביעד שמיר ותום שפירא מ"שורה שניה באמצע" ממשיכים לדבר על סרטיו של סרג'יו ליאונה, וכבר מתחילים לראות את הסוף. הפעם מדברים על "היו זמנים במערב": המערבון הכי מהולל שלו שלא כולל את קלינט איסטווד (לא שיש הרבה תחרות, ובכל זאת).
את הפרקים הקודמים ניתן למצוא כאן. ממש מתחת לשורה הזאת תוכלו לשמוע את הפרק, ומתחת פירוט כללי של הפרק.
00:00-00:44 – פתיח
00:44-02:15 – יותר מכל דבר אחר, ההשפעה של הסרט ניכרת בכך שהכותר שלו הועתק פעמים אינספור – היו זמנים באמריקה, היו זמנים במקסיקו, היו זמנים בסין, היו זמנים בהוליווד, היו זמנים בבית הספר….
02:16-06:07 – ממש לפני הקלטת הפודקאסט הגיעו החדשות על מותו של אניו מוריקנה, איש שבכל מקרה מדברים עליו בכל פרק של הסדרה הזו, ואנחנו מדברים קצת על המורשת שלו מעבר ליצירה הספציפית הזו.
06:08-11:34 – סרג'יו ליאונה לא רצה לעשות עוד מערבון, אבל כשהאולפן הציע לו לעבוד עם הנרי פונדה וצ'רלס ברונסון, שחקנים שהוא ניסה להשיג בעבר, הוא הסכים לחזור לאוכף.
11:35-16:20 – מדברים על סצנת הפתיחה של הסרט (הגיע הזמן!) ועל איך ליאונה שכלל את הסגנון שלו למתיחת זמן.
16:21-20:40 – לכבוד הפקת האפוס ההוליוודי שלו סרג'יו ליאונה החליט לשדרג את רשימת הכותבים עם כמה מהיוצרים הקולנועיים הכי מכובדים באיטליה.
20:41-28:00 – זה הסרט היחיד של ליאונה עם מה שאפשר לקרוא לו דמות נשית מרכזית, ובכל זאת זה לא מונע מדברים לא נעימים לצוף אל פני השטח.
28:01-34:00 – על מה הסרט הזה בכלל? בצע-כסף וסוף האינדיבידואליזם המחוספס של המערבון בדיו של התיעוש העירוני.
34:01-39:25 – מדברים על הביצועים של השחקנים ועל איך דווקא ג'ייסון רובארדס הוא הנשק הסודי של הסרט.
39:26-44:00 – ואחרי כל המחמאות – מה לא עובד פה?
44:01-55:10 – האם ליאונה הוא גאון, שוטה שמעמיד פני גאון או גאון שוטה?
55:11-57:01 – סוף הפודקאסט והמדרג הקבוע.
57:02-58:02 – נעימת סיום.
