שורטבאס

במקור: Shortbus
תסריט ובימוי: ג'ון קמרון מיטשל
שחקנים: סוק-יין לי, פול דוסון, פי.ג'יי. דבוי, לינדסי בימיש

סופיה היא יועצת לזוגות. אתם יכולים לקרוא לה מטפלת מין, אבל היא לא תאהב את זה. בחיים הפרטיים שלה, סופיה נשואה לרוב, והשניים מזדיינים בכל תנוחה אפשרית. על המיטה, על הפסנתר, על כדור גומי מקפץ ובהשענות על הדלת. בכלל, כבר מפתיחת הסרט דואגים להבהיר לנו את זה טוב: סופיה מזדיינת המון. הבעיה? רצה הגורל וסופיה, יועצת זוגות מהוללת, אף פעם לא גומרת.

ג'יימי וג'יימס (אתם יכולים לקרוא להם ג'יימי וג'יימי, אבל ג'יימס לא יאהב את זה) הם זוג הומואים צעירים. ג'יימס הוא בחור מוזר. הוא מצלם את עצמו בכל מיני מצבים ביזאריים, ועורך את סרט הוידאו שנוצר על המחשב שלו. לאחרונה הוא חשב על רעיון חדש: להכניס בחור נוסף לחיי המין שלו ושל ג'יימי. אז הם הולכים לבקר את סופיה. בשביל לדבר על זה.

סוורין היא דומינטריקס. מהבחורות האלה בבגדי העור שמצליפות בטיפוסים שמוכנים לשלם כדי שיצליפו בהם. בדירה שלה, שמשקיפה על הריסות מגדלי התאומים, אפשר למצוא כמות מכובדת של אביזרי מין, בכל גודל וצורה. אבל לסוורין זה מתחיל להמאס. היא מחפשת קשר אמיתי, שלא מערב הצלפות ורצועות מעור. לא יעבור הרבה זמן והיא תפגוש את סופיה ב"שורטבאס" – מועדון שהוא מסיבה ואורגיה בכרטיס אחד, בארגונו של הטרנס-סקסואל ג'סטין בונד. משם והלאה, קווי העלילה הראשיים הולכים להתחיל ולהסתבך זה בזה. ג'יימי, ג'יימס, סוורין, סופיה ועוד קאסט שלם של דמויות משנה עם זהות מינית מוגדרת פחות או יותר הולכים להפגש אחד עם השני, לפעמים בהעדר בגדים, כשבמרכז העלילה מופיע כל הזמן מבצר הפריצות – ה"שורטבאס".

הדבר הראשון שאפשר להגיד על הסרט הוא שאם השימוש במילה "מזדיינים" קצת צרם לכם, אין לכם סיבה לטרוח ולראות את הסרט. 'שורטבאס' הוא סרט שלא מצנזר את עצמו בשום צורה. אין כאן שום שמיכה לבנה בגובה החזה, פריט ריהוט גדול שמסתיר את אזור החלציים או התמקדות בוילונות המתנפנפים ברוח. לכל ארכו הסרט מציג אנשים עוסקים בסקס באופן מעשי, במגוון צירופים, חלקם לא כל כך שגרתיים, ובלי שום "כאילו". וזאת כנראה הסיבה העיקרית לכך שאם אתם רוצים לראות את הסרט הזה כדאי שתדאגו לעצמכם לכרטיסים לכל הפחות יומיים מראש. אבל באותה נשימה, צריך להגיד ש'שורטבאס' לא מנסה לצבוע את המסך בכחול. אין כאן את זוויות הצילום והקלוז-אפים הכירורגים של תעשיית הפורנו, ובמהלך המשגלים הרבים ההתמקדות יכולה להיות בחיוך של אחת המשתתפות בדיוק באותה המידה שבה היא יכולה להיות בפין שנכנס לכוננות.

אז כן, בהתחלה הסרט הכניס אותי קצת לשוק: הדקות הראשונות שלו כוללות כמה וכמה דברים שבוודאי לא חשבתם שתראו בקולנוע אי פעם, לפחות לא בקולנוע מהוגן. אבל עשרים דקות לתוך 'שורטבאס', כל המולת ה"פורנוגרפיה זולה או סתם סרט ללא צנזורה?" שסובבת את הסרט נדחקה הצידה. לא משנה מה שמעתם עליו, 'שורטבאס' הוא לא סרט על סקס. הוא סרט על מערכות יחסים. למשל, על הצורה שבה סופיה מייעצת לכל העולם ואחותו עליהן, אבל עדיין לא מצליחה לתקשר בצורה נורמלית עם בעלה, או הצורה בה ג'יימי וג'יימס רואים כל אחד את מערכת היחסים שלהם בצורה שונה לגמרי. כן, יש בו המון סקס, ומעט מאוד צנזורה, אבל בשורה התחתונה, הוא סתם עוד דרמה מוצלחת, עם כמה רגעים מצחיקים מאוד. ובדרמה הזו, הרגעים הקטנים – כמו פלאשבק מחיי העבודה של ג'יימס (בתור מציל בג'קוזי), או הנקודה שבה סוורין מגלה את שמה האמיתי – הם אלה שהופכים את הדמויות הראשיות לאהובות, ואת הסיפור שלהן – למעניין.

הרגעים האלה הם לא רק תוצר של תסריט מוצלח. אחרי הכל, עם כמה גניחות במקום הלא-נכון, זה היה יכול בקלות להפוך מסרט מעניין, ואפילו מרגש לפרקים, לסתם אוסף של אירוטיקה לא-אמינה בגרוש. אבל הסרט דחוס באוסף מרשים במיוחד של שחקנים, שמוסיפים הילה של אמינות גם לסצינות ההזויות-יותר שלו (ועל מנת לא להרוס, אני אתן בתור דוגמה רק את הסצינה המרגשת של שירת ההמנון האמריקאי. במהלך אורגיה. לתוך תחת של מישהו אחר). על רובם לא שמעתם אף פעם. המפורסמת ביותר מביניהם היא כנראה סוק יין-לי הסינית-קנדית שמשחקת את סופיה, והופיעה בסרטו הקודם של הבמאי – 'הדוויג והשארית העצבנית'. אבל בתור שחקנים שלא הופיעו בשום דבר רציני בעבר, הם עושים כאן עבודה מרשימה.

אבל בכל זאת יש כאן בעיה. לא בעיה רצינית, אבל בעיה. יש כאן שחקנים מרשימים, יש כאן תסריט מוצלח, אבל בשורה התחתונה הסרט הוא… רגיל. תהרגו אותי, אבל האמת היא שציפיתי מתחת לכל הרעש לקצת ערך מוסף. איזו אמירה שחודרת עמוק (לא, לא במובן הזה). משהו מרשים יותר מהתבוננות במערכות יחסים לא-קונבנציונליות. אבל אין. ברגע שמפנים מהדרך את הסקס ואת הדיון בנוגע לגבול שבין סרט קולנוע לסרט פורנו, נשארים עם סתם סרט טוב.

ההבדל, במקרה הזה, בין "סתם סרט" ל"סתם סרט טוב" הוא מאוד קריטי. 'שורטבאס' הוא לא סרט זניח. הוא סרט שגם ללא קשר לקטעי הסקס המפורשים שהוא טורח ליחצ"ן, הוא עדיין מצליח לעניין ולרגש. מאוד קשה להגיד עליו משהו נוסף מעבר לזה, אבל באמת שלא צריך. עדיין מדובר בצפייה ראויה בהחלט.