הרבה אנשים אהבו את "זוטרופוליס", סרט האנימציה האחרון של דיסני, ואפילו יותר אנשים אהבו את "לשבור את הקרח". אבל מבחינתי, בתור ילד עם חיבה עזה למשחקי וידאו, סרט האנימציה הטוב ביותר של דיסני מהשנים האחרונות הוא "ראלף ההורס". אז זה די נחמד לשמוע שדיסני הכריזו על סרט המשך, שיגיע במרץ 2018. הבמאי והתסריטאי של הסרט הראשון חוזרים, וגם ג'ון סי. ריילי ושרה סילברמן. בסרט החדש ראלף יתעדכן קצת ממשחקי ארקייד ויעבור לזרוע הרס באינטרנט, כמו שאפשר לראות בתמונת הטיזר ששוחררה. אם LubHub הוא פרודיה על מה שאני חושב, יש סיכוי שהגבלת הגיל לסרט הזה תהיה גבוהה יותר מהרגיל אצל דיסני. [דדליין]
עוד סרט שמקבל המשך הוא "פסיפיק רים", כי סרט אחד בלבד על רובוטים שמרביצים למפלצות עם אניות משא זה באמת לא מספיק. הדרך של הסרט לא הייתה קלה.
אחרי שיצא הסרט המקורי נקבע שתאריך היציאה של ההמשך יהיה אפריל 2017. קצת לאחר מכן הוא נדחה, ואז נעלם לגמרי מהלו"ז. כעת ה"הוליווד ריפורטר" מדווח שהסרט חי וקיים, ויש לו תאריך הפצה חדש: פברואר 2018. ג'ון בוייגה ("מלחמת הכוכבים: הכח מתעורר") יככב בתור בנו של סטאקר, הדמות של אידריס אלבה מהסרט המקורי. גיירמו דל טורו, שביים את הסרט הראשון, יהיה הפעם רק בתפקיד המפיק, כשאת כס הבימוי יקח סטיבן דינייט, שעבד בטלוויזיה על סדרות כמו "דרדוויל" ו"ספרטקוס". אם אתם רוצים להודות למישהו על כך שהסרט הזה מגיע, תודו לסינים. "פסיפיק רים" לא היה הצלחה מסחררת: למרות שיש בו רובוטים ומפלצות ענקיות, הסרט לא בדיוק שבר קופות בארה"ב והכניס שם כ-100 מיליון דולר, שזה קצת יותר מחצי מעלות ההפקה שלו. רוב ההכנסות של הסרט הגיעו משאר העולם – בעיקר מסין, שבה הוא הכניס יותר כסף מאשר בארה"ב.
במצב דומה נמצא כרגע "וורקראפט". אם לשפוט לפי ההכנסות בארה"ב בלבד, הסרט הזה הוא כשלון קופתי ענק. שזה מוזר, כי בניגוד ל"פסיפיק רים", "וורקראפט" מבוסס על מותג ותיק ופופולרי. הייתם מצפים שמעריצי המשחקים לבדם יביאו ותו לאיזה סכום נאה בקופות, אבל האמריקאים פשוט לא הולכים לראות אותו. הסינים – בהחלט כן. ההכנסות של הסרט בסין הן כמעט פי 5(!) מהרווחים שלו בארה"ב. אם יצא "וורקראפט 2", הוא יהיה כל-כך חייב את הקיום שלו לסין שלפני הסרט יתנגן ההמנון הסיני עם מצגת תמונות של הנשיא שלהם.
המקרה של "וורקראפט" הוא לא ייחודי. סרטים המבוססים על משחקי וידאו לרוב נוטים להצליח הרבה יותר בשאר העולם מאשר בארה"ב. זה כנראה מסביר את העובדה שלמרות שנעשו כבר המון סרטים – חלקם גרועים, חלקם גרועים יותר – המבוססים על משחקים, הסרט המבוסס-על-משחק המצליח ביותר בארה"ב הוא מלפני 15 שנה ועונה לשם "טומב ריידר". ואפילו הוא לא היה באמת להיט גדול, ואחרי סרט המשך כושל אחד החליטו לעזוב את המותג לנפשו. אבל בהוליווד, כידוע, מותגים הם כמו סופרמן – הם לא באמת מתים, רק נחים קצת. לכן זה לא היה מפתיע כשהוכרזה גרסה קולנועית נוספת למותג, וכעת יש גם תאריך – 16 במרץ, 2018. [וראייטי]. לנעליה של אנג'לינה ג'ולי תכנס אליסיה ויקנדר, הכוכבת העולה הכי חמה כרגע. לפני קצת יותר משנה אף אחד לא ידע מי היא, ואז היא הופיעה ב"אקס מאכינה" וב"שם קוד מ.ל.א.ך" וזכתה באוסקר על "הנערה הדנית", וממש עוד רגע יהיה אפשר לראות אותה גם בסרט החדש של ג'ייסון בורן. והנה היא גם מקבלת תפקיד ראשי במה שמן הסתם מיועד להפוך לפרנצ'ייז גדול. הבמאי של "טומב ריידר" החדש יהיה ייבוא מחו"ל – רואר אות'וג, הבמאי של סרט האסונות הנורווגי "הגל" (שהיה אמור לצאת בארץ ממש השבוע, אבל אז נעלם משום מה. אולי הוא עוד יחזור).
השיבוץ של כל הסרטים העתידיים האלה בחודשי החורף דווקא הוא עוד דוגמא למגמה שמתרחשת לאחרונה בהוליווד – הרבה מהסרטים הגדולים והמצליחים לא בהכרח יוצאים בקיץ, כמו שהיה נהוג עד לא מזמן. השנה, "דדפול", "ספר הג'ונגל" ו"זוטרופוליס", שיצאו כולם לפני אפריל, היו להיטים ענקיים, בעוד הקיץ הניב בינתיים רק שני שוברי-קופות רציניים: "קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים" – שיצא בתחילת מאי - ו"מוצאים את דורי" (כבר ארחיב), והסרט הבא שנראה כאילו יש לו סיכוי להצטרף אליהם הוא "יחידת המתאבדים", שמגיע רק עוד חודש. בינתיים, רוב סרטי הקיץ, שהם כרגיל בעיקר המשכונים, אכזבו בזה אחר זה. "צבי הנינג'ה 2", "האשליה 2", "אליס בארץ המראה" ו"שכנים 2", כולם אולי לא היו פלופים מוחלטים, אבל הביצועים שלהם בקופות היו הרבה פחות מרשימים מאלה של קודמיהם. סרט המשך אחד שבהחלט נמצא במסלול התרסקות הוא "היום השלישי: התחדשות". האולפנים ציפו שהוא יהיה ה"עולם היורה" של 2016, סרט המשך לסרט קלאסי אהוב שירוויח ערימות של כסף. בפועל, הוא יצא לאקרנים בארה"ב לפני שבועיים ועדיין לא הגיע למאה מיליון דולר, סכום ש"מוצאים את דורי" הגיע אליו אחרי יומיים.
בניגוד לסרטים האלה, "מוצאים את דורי", כאמור, מאוד הצליח בקופות. אבל לא הצלחה בקטע של "אה, סכומים יפים", אלא בקטע של "הולי שיט, מה קורה פה". כמה ימים אחרי שיצא כבר הפך לסרט האנימציה עם יום הבכורה וסופ"ש הפתיחה הגדולים ביותר בכל הזמנים (136 מיליון דולר). כעת עומד הסרט על הכנסות של כ- 570 מיליון דולר בכל העולם. למרות ההכרזה של פיקסאר על המנעות מסיקוולים אחרי אלה שכבר הוכרזו, יש סיכוי לא רע בכלל שמתישהו יוכרז סרט שלישי בסדרה (את מי הם יצטרכו למצוא הפעם? מרלין? המשפחה הזאת בדרך להיות לא מתפקדת כמו זאת מסרטי "חטופה").
הנה טיזר-פוסטר לסרט חדש ומסקרן.
כפי שאתם בוודאי יכולים לנחש על פי הפוסטר, הסרט מספר על חבורה של צעירים שמקימים יחד להקה חובבנית ("Lightning in a Bottle", כשם הסרט) ונוסעים ברחבי ארה"ב כדי להופיע בכל מיני מועדונים קטנים ומסיבות. באחת ההופעות שלהם, מישהו מצלם אותם ומעלה ליוטיוב, והם מתפוצצים ברשת. ההצלחה עולה להם לראש, וכל מיני ריבים פנימיים מתחילים. כמובן שלכל אחד יש גם את הבעיות שלו מחוץ ללהקה – הוריו של אחד מהם עומדים בפני גירושים, לאחת יש אמא אלכוהוליסטית ומובטלת וכו'. זהו סרטו החדש של ג'יימס פונסולדט, שעשה עד עכשיו סרטים קטנים וחמודים כמו "The Spectacular Now" ו "End of the Tour". את התסריט כתב פיטר סטרוהן, שכבר כתב סרט אחד על להקה ("פרנק"). חברי הלהקה מגולמים ע"י פול דיינו, מארק וובר ("סקוט פילגרים"), אמה רוברטס, דרייק בל ואליסון ברי.
סתם, זה פוסטר לסרט של "פאוור ריינג'רס".
לא, ברצינות. נו תסתכלו, זה אפילו כתוב שם למטה בקטן! כן כן, בשנה הבאה יוצא סרט חדש של "פאוור ריינג'רס", וזה הפוסטר הראשון שהאולפנים בחרו לשחרר. אני בטוח שכל מי שיראה אותו ישר יבין שבשנה הבאה יוצא סרט של "פאוור ריינג'רס" ולא איזה שהוא סרט רוד-טריפ של להקה של כמה חברים (ואיזה אחד שמנודה. ברצינות, לא יכלתם לעשות לו מקום שמה על הגג?). גם הטאג-ליין הקלישאתי של הפוסטר לא עוזר במיוחד לתת את האסוציאציה הנכונה. רק לשם השוואה, זו התמונה ששוחררה כדי לחשוף את התלבושות החדשות שלהם:
מה לעזאזל. זה נראה כמו הצאצאים של איירון מן ומייקל ביי. אנא ילדים, עזרו לי למצוא את הקשר בין הפוסטר למעלה והתמונה הזאת. בין הפותרים נכונה יוגרלו חליפות משוכללות עם נעלי עקב. לצערי גם את הצוות של הסרט המצאתי. את הסרט יביים דין ישראלייט, והשחקן הכי מוכר מהריינג'רס הוא כנראה ר. ג'. סיילר, הידוע גם כארל מ"אני וארל וזאת שעומדת למות". בריאן קרנסטון יגלם את זורדון, הראש ההולוגרפי המרחף שאיתו הריינג'רס מדברים לפעמים. את הנבלית, ריטה, תגלם אליזבת' בנקס, שגם יש לה יש תחפושת די מגוחכת, כאילו היא נוצרה ב"מורטל קומבט" אבל בטעות הגיעה איך שהוא ל"פאוור ריינג'רס".
Lightning in a Bottle
יופי רד, עכשיו אני אחכה לנצח לסרט שלעולם לא היה קיים…
*מעולם
(ל"ת)
זה לא רד, זה הכובען
אבל חוץ מזה, מש'א.
באמת התחלתי להיות
איך יודעים כל כך הרבה על העלילה של הסרט הזה כבר.
כובען – היישר להוליווד!
אני עובד על זה!
ודאם, נראה שיש פה אכזבה לגבי הסרט המזוייף. עכשיו אני מרגיש רע. אני מבטיח שאם קריירת הקולנוע שלי תצליח, אעשה את הסרט הזה! אם היה מאחורי גם איזה אולפן גדול אולי הייתי גם מכריז על תאריך יציאה ב 2020 או משהו, אבל כרגע לא רוצה להבטיח כלום.
נהדר
ואני כבר קיוויתי שזה סרט אמיתי והתלהבתי ממש.
חוצמזה, יאיי, פסיפיק רים 2. :)
היום השלישי השני
דוגמה מצוינת לסרט חרא שאמור ללמד את המפיקים לקח אבל אף על פי כן ימשיכו בהפקת סרטים חרא
ראלף ההורס
לדעתי אל תצפה ממנו ליותר מידי, דיסני לא ידועים בהמשכים שלהם ולמעט כסף שאולי יעשה(בדגש על אולי ראה אליס), אין לו זכות קיום לדעתי.אבל אי אפשר לדעת
המשכוני אנימציה ודיסני
דיסני לא ידועים בהמשכים שלהם – זה היה נכון פעם, בתקופה שבה הם הוציאו סרטים כמו "במבי 2" ו"היפה והחיה: Resurgence" וכאלה. ההמשכים האלה *לא* הופקו על ידי אולפן האנימציה הראשי של דיסני, והם היו מזמן. למעשה, בעידן הנוכחי – שאפשר לקרוא לו הרנסנס החדש שלהם – הם עוד לא הוציאו אף סרט המשך, אז אין על מה להסתמך בנוגע לאיכות ההמשכים. אני מאוד מאמין בדיסני של השנים האחרונות, ואני מאמין ש"ראלף ההורס" ו"זוטרופוליס" שניהם עולמות חזקים מספיק כדי שייצרו בהם סרטי המשך מצוינים. (אני פחות משוכנע בקשר ל"לשבור את הקרח", אבל זה עניין אחר).
מסכים איתך, אני אישית אוהב מאוד את דיסני בכללי אז אני מקווה שהם יצליחו.
ראלף ההורס היה הסרט שהכי אהבתי מכל סרטי הדור הנוכחי שלהם ולכן אני מאוד מקווה שלא יהרסו אותו.
ההמשך לפרוזן אבל יהיה הכי מהפכני מכיוון ש...
וזו רק השערה כרגע אבל הבמאי רמז על כך בצורה מאוד ברורה – אלסה הולכת להתגלות כלסבית ותקבל מושא אהבה נשי.
איפה?
(ל"ת)
כאן...
http://www.slashfilm.com/frozen-2-details/
תסתכל גם על התגובות, כולם שם הגיעו לאותה מסקנה ממה שהוא אמר, כי באמת שהצורה בה הוא אמר את זה די מוליכה למסקנה הזו.
אה, אז לא, הוא לא אמר את זה.
(ל"ת)
טוב, לא אמרתי שהוא אמר את זה
לי זה נראה כמו רמיזה עבה.
.Wishful hearing
(ל"ת)
פתאום חשבתי על זה
אם זה כן יקרה ונסיים את הסרט עם ממלכה ששולטות עליה שתי מלכות, Queen and Queen of Arendelle! זה יהיה כל כך אדיר. האם אי פעם ראינו יצירה כלשהי שבה שולטים על ממלכה שני מלכים או שתי מלכות כי הם זוג? לא נראה לי.
יצירה כלשהי?
הראשון שקופץ לי לראש זו סדרת הספרים "שבע הממלכות", שבה הנסיך היורש מתחבט בשאלה הזו בדיוק.
אז הרעיון עצמו כן עלה בדעתו של מישהו מתישהו. אבל כן, זה בהחלט יהיה אדיר לראות אותו נעשה בסרט, במיוחד סרט דיסני מיינסטרמי כמו לשבור את הקרח
הוא אמר שהם הולכים להכניס נושאים חברתיים שנמצאים במרחב היום לתוך הסרט.
בגלל ששני התפקידים הראשיים בסרט שייכים לנשים, בוא נראה איזה נושאים חברתיים הם יכולים לגעת בהם:
א) מערכת יחסים לסבית.
פחחחחחחחחחחחחחחחחחחח! בנאדם, אנחנו מדברים על דיסני וארה"ב. חברה (מסחרית) וחברה (תרבותית) מאוד שמרניות שמושפעות מאוד שארגונים דתיים למיניהם. הצעד הבא יהיה כמו ב'פאראנורמן', שדמות משנה תזרוק באגביות הערה על ההעדפה המינית שלה, לא סרט שיתרכז בדמות ראשית להטב"ית. זה פשוט לא מציאותי.
ב) שוויון בין גברים ונשים.
נושא שנגעו בו קצת בסרט הראשון וכנראה יורחב הרבה יותר בסרט השני.
ג) ציפיות מנשים בחברה.
לא זוכר אם נגעו קצת בנושא הזה, אבל אני מניח שזה עוד משהו שאפשר להרחיב עליו בסרט השני. אלזה לא רוצה להתחתן בכלל, לא מתאהבת, או משהו בסגנון.
בקיצור, נראה לי הקטע הלסבי הוא ווישפול ת'ינקינג שלך ושל המגיבים שם, ואתם מתעלמים מהמציאות קצת. אני לא חושב שיש סיכוי כלשהו בעולם שהם אשכרה יציגו את אלזה כלסבית (מקסימום אולי יכניסו שוט שלה מסתכלת על בחורה אחרת שיהיה אפשר לפרש לכיוון). אבל מה שכן, הם ימשיכו לדחוף אנשים לחשוב בכיוון הזה כי זה אחלה יחסי ציבור.
לא מאמין שיקרה
נותר רק לקוות
ש-LubHub זו בדיחה של חנונים על GitHub. אבל אני כנראה אופטימי מדי.
בכל אופן, מסכים מאוד על כך שראלף ההורס הוא הטוב ביותר מבין השלושה, ובכללי אחד מסרטי האנימציה הכי מהנים שראיתי. כיף מאוד שיהיה סיקוול!
התלבושות של הריינג'רים החדשים איומות ונוראיות, בלשון המעטה. דווקא קיוויתי.
רק שהלוגו של GitHub שונה לחלוטין
ואילו כאן הם דיי נאמנים ללוגואים האמיתיים, כמו Gügle ו-Amazing.
לפי הצבעים
נראה שההשראה היא StubHub, אתר למכירת כרטיסים שנמצא בשימוש נרחב כאן בארה"ב, בדומה לtelecharge או TicketMaster.
אה, תודה.
(ל"ת)
זה מתאים, מעולה!
(ל"ת)
ורק לי עובר בראש ש
יותר מידי אנשים זיהו בקלות את pornhub ;)
יהיה מעניין לראות את ראלף מבקר במשחקי מולטי פלייר
משחקי מולטי שבהם – אם מבחינת הסיפור אתה הדמות המרושעת ביותר שיש, מבחינת מה שקורה בפועל במשחק עצמו: זה בכלל לא באמת משנה (כפי שמדגים מצוין הסרטון / קומיקס הזה).
אליזבת' בנקס תלבש כל בגד מזעזע שייתנו לה? (ע"ע משחקי הרעב 1,2,3,3.5)
(ל"ת)
כתבה מאוד יפה, שמח שקצרצים חזרו באופן קבוע (:
(ל"ת)
הרגת אותי XD
באמת חיפשתי.
וואלה יש Lightning in a bottle
אני משוגעת, או שהפאואר ריינג'ריות
לובשות חזיה במידה G או יותר?
מה זה החזה העצום הזה?! סיפרו להן שאפילו שוק אבסורבר ופאנאש לא מיצרים את רוב דגמי חזיות הספורט במידה שלהן?
אני יודעת שזו לא פעם ראשונה שאני מעלה את הסוגיה הזו, אבל ראבאק- עם חזה גדול די קשה לרוץ, בטח כשמדובר על לנוס על חייך או להלחם כדי להציל אותם ואת שאר היקום. וחוץ מזה, לרוב הנשים אין חזה כזה ענק. אפילו בדור שלנו, כשהיו גדילות בהקפי חזה, הממוצע עומד על C או אולי אולי אולי D. מה ההיסטריה לעשות כזה ציצי גדול ללוחמות??
כמובן שהפתרון האחר לתעלומה היצוגית הזו הוא פוש אפ מאוד מרופד אבל:
1. מזיעים למוות
2. תראו לי בחורה שרצה עם פוש אפ כזה רציני בלי ששום דבר יברח ואני אתן לה פרס נובל.
אבל
איך ידעו לאיזו חליפה מכנית להימשך??
הורודה, Duh.
(ל"ת)
לפעמים יוצאות לרד פיש יציאות שובניסטיות מחרידות ממש.
אני הייתי בחורה לפני הניתוח לשינוי מין ומעולם לא אהבתי ורוד. להיפך, זה עורר בי צורך להקיא. אני הייתי בכלל בקטע של ורוד פוקסיה.
סליחה, אבל מה ההבדל?
(ל"ת)
מה נותן לך לכתוב תגובה רק כדי לעקוץ וללעוג למגיבה אחרת? אתה חושב שזה מוציא אותך גבר? הודעה מיותרת.
(ל"ת)
מש"א
אם יש משהו שאני לא סובל זה אנשים שמגיבים משהו עלק-שנון כדי ללעוג למגיבים אחרים. מי הם חושבים שהם?
למה ככה? לא ירדתי עליו, אמרתי שהוא מגזים.
(ל"ת)
מיותרת? אולי
לעקוץ וללעוג? לא זאת הכוונה. ההודעה מתייחסת למקרה ספציפי ולא למגמה מסוימת אצל מגיב מסוים, או לגופו של מגיב. לגיטימי להעיר למישהו (רד במקרה הנ"ל) על משהו שכביכול נראה לך פוגעני למרות שלהרבה אחרים ברור שאין כוונה שלילית בדברים שלו, אבל להתעקש להיעלב גם אחרי שמסבירים לך שוב ושוב את כוונת המשורר זה כבר משהו שמזמין התייחסות פארודית. מצטער אם אתה מוצא את הטיימינג אומלל.
אני גם ממש לא הסכמתי עם התגובה של קיטיארה בזמנו,
אבל אתה לא העברת עליה ביקורת-אתה צחקת עליה. אני מקווה שאתה מבין את ההבדל, ולמה זה לא לעניין בלי קשר לטיימינג.
מה שבאמת יהיה קורע,
זה אם כמו בסדרה הכושי יקבל חליפה שחורה, הבת חליפה ורודה והסינית חליפה צהובה. זה יהיה ענק.
ממש הגזמת, החזה שלהם לא מטורף בגודל.
והסיבה שיש להם חזה גדול היא אותה סיבה שלגברים יהיו קוביות בבטן-שיהיה יפה להסתכל![!(-;!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_wink.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_wink.gif" alt="" width="" height="" />)
אין טעם להתחיל להסביר למה זה לא מבצעי בסרט כזה, זה כמו שאני אתלונן שחליפות צבעוניות נותנות חרא הסוואה בלילה.
מסתבר שאני לא מגזימה לבד
ויש עוד כמה בחורות שמוטרדות מהדרך שבה ציצים מוצגים במדיה (מחוברים לנשים כמובן)
קוביות בבטן הן יצוג לשרירים, לכאורה מדובר על סממן לבריאות וכושר, חזה גדול הוא לא קשור.
אתה צריך לנקות את השפה שלך. "כושי" זו מילה פוגענית ואין שום הצדקה להשתמש בה. אין גאווה גדולה בלהיות גזען או להשתמש בשפה גזענית, ויש הרבה מילים ניטרליות לתאר אנשים עם גוון עור כהה.
אבל לא דיברתי על "מוצגים במדיה" אלה מוצגים בפוסטר.
לדעתי הם בגודל נורמלי (אבל אכן לא קטנים), והסיבה שיש לגיבורים בסרטים האלה קוביות בבטן היא לא כדי לסמן שהבחור בריא ובכושר אלה כדי לשטוף קצת ת'עיניים. ברוב הסרטים הגיבורים הראשיים יפים, זו פשוט נקודת מכירה בסיסית ומוכרת מאוד (ויש שיגידו שלא כל כך עובדת. לא משנה כרגע).
אם יש פה מישהו אובססיבי מספיק הוא מוזמן לחשב
הקאפ נמדד לפי ההפרש בין ההיקף של הגוף מתחת לחזה להיקף בחלק הכי רחב של החזה. המידה הממוצעת של חזיה (קאפ C) היא בהפרש של 7.5 ס"מ בערך (3 אינץ').
אני אוותר על התענוג.
(ל"ת)
העובדה היא
זה לא נועד לשטוף את העניים. זה נועד למכור לגברים דימוי של עצמם כפי שהם היו רוצים להיות, חזקים בריאים ובעלי סוכנות, ודימוי של נשים כפי שגברים היו רוצים שהן יהיו, חלשות וחסרות סוכנות. חפץ שאפשר לשטוף בו את העניים.
אין מה ליצר סימטריה מזוייפת.
לא, הדמויות הראשיות בדמדומים לא בילו חצי מהסרט בלי חולצה כדי "למכור לגברים דימוי של עצמם",
כי גברים לא צופים בסדרה הזאת. זה נועד לגרום למעריצות להזיל ריר (ועבד מדהים).
הדמויות של דמדומים אכן נועדו כדי לגרום למעריצות להזיל ריר,
וכך גם מג'יק מייק וחלק מהדמויות ממארבל.
אבל אצל נשים זה פשוט קורה הרבה יותר ומושרש הרבה יותר – והרבה יותר פעמים הדמות הנשית לא נועדה לכלום מלבד זה שיזילו עליה ריר, בעוד שאצל הדמויות הגבריות זו בד"כ פונקציה נוספת ולא היחידה.
ובתור מעריצת מארבל אני יכולה להעיד שכשנתקלים בסצנה שבה הגבר נועד בשביל שיזילו עליו ריר זה הרבה פעמים מאד בולט, עד כדי שהסצנה נתפסת כממש קיצונית או מביכה (כן ת'ור, אני מסתכלת על כל סצנות העירום הלא קשורות שלך!), כי אנחנו הרבה פחות רגילים לראות כזה דבר אצל גברים.
אם שניה להיות אקדמאית זה מה שנקרא "מבט גברי" – בעל השליטה במצלמה (הבמאי והצלם) הוא גבר והסרט נוצר כשהוא מכוון לגברים – הן בהצגה של הדמויות הנשיות והן בהצגה של הדמויות הגבריות. לכן גברים מוצגים ככה שהצופה ירצה להיות כמוהם, ונשים ככה שהצופה ירצה לשכב איתן.
אגב אין פה כדי לרמוז שהצגה של דמויות גבריות שריריות וחתיכות בצורה שנועדה לגברים זה כן מהמם רק בגלל שזה לא החפצה מינית.
כמו כן יש מצב שבשנים האחרונות אנחנו מקבלים יותר ויותר דמויות גבריות שנועדו להחפצה מינית (כי זה כאילו אי שם יוצרים הבינו שנשים הן גם קהל, אבל לא לגמרי עשו את הסוויץ עד הסוף ולכן במקום לתת לנשים מקום ביצירה ובהפקה של היצירה פשוט לקחו את המבט הגברי as is והוסיפו לו היפוך מגדרי בתקווה שזה ימשוך נשים) – כמו למשל ששמתי לב שיש טרנד ממש חזק בשנים האחרונות ולא היה פעם להראות אך ורק גברים על המסך עם חזה חלק לחלוטין. אבל זה מצריך בדיקה יותר משמעותית שעוד לא יצא לי לעשות.
ההיפוך הזה קיים גם ב'פסיפיק רים'.
יש שם כמה סצנות הערצה של חזהו החלק והמפוסל של צ'ארלי האנם – כאשר באחת מהן אפילו רואים כמה הגיבורה הנשית מתפעלת.
זו לא תופעה חדשה
בשנות ה-80, סרטי אקשן הציגו את הכוכבים שלהם בלי חולצה באופן קבוע – שוורצנגר וסטאלון הם הדוגמה הבולטת; סדרת הטלוויזיה "משמר המפרץ" מסוף העשור ההוא היתה הקצנה של התופעה ההיא.
רובם המוחץ של הסרטים האלה ובוודאי שאותה סדרת טלוויזיה לא היו פרסומת לפמיניזם בשום אופן, אבל הם כן העידו על רצון למשוך קהל רחב יותר; זכור לי ראיון עם פרסומאי שהסביר שבצורה כזו מנסים למשוך לסרט גם את הגברים חובבי האקשן, וגם את הנשים דרך הסקס-אפיל של הגיבורים.
דוגמה נגדית מעניינת מאותו עשור: "אהבה בשחקים" משך לאולמות בעיקר צופות שבאו לראות דרמה רומנטית עם טום קרוז – שבאותה תקופה היה בעיקר אליל-נערות וכוכב של דרמות. החברים של הצופות באו איתן לראות את האקשן והמטוסים (שבסרט, אגב, אין הרבה מהם – ובכלל, מדהים לגלות עד כמה הפאזה של קרוז ככוכב אקשן התחילה בשלב מאוחר של הקריירה שלו, באמצע שנות ה-90). אבל ההתלהבות של הצופות מקרוז בסרט כנראה שכנעה מספיק מהם לגשת לדוכני-הגיוס של חיל האוויר האמריקאי שהוצבו בכניסה לאולמות, כתנאי לשיתוף הפעולה של הגוף הנ"ל עם הפקת הסרט.
תופעה חדשה זה בטוח לא, ההתרחבות שלה יש מצב שכן.
ובאופן ספציפי דווקא שוורצנגר וסטלון בעיניי הם בדיוק דוגמא לאיך המגמה הזאת השתנתה – כי בעיניי הם באופן מובהק מדובר גברים שריריים חצי ערומים שלא נועדו להחפצה מינית אלא לעיניים גבריות. כשאני רואה את הסצנות של סילבסטר סטלון מתכונן לקרב ברמבו זו לדעתי לא סצינה שאני אמורה להזיל עליה ריר בשום צורה, אלא זו סצנה שבאה להכין אותי לאקשן ולהראות לי כמה הגיבור חזק וראוי.
אגב באמת שראיתי את אהבה בשחקים ממש ממזמן אבל למיטב זכרוני אין שם שום סצנה שטום קרוז מוחפץ, לא?
ובכן, היה שם את זה:
https://www.youtube.com/watch?v=Zmfd9etbXGE
את מוזמנת, כמובן, לפרש את הסצינה הזאת כאוות נפשך.
מי החליט שהחפצה זה רע?
זאת אומרת, אם שני המגדרים חווים את אותה כמות של החפצה והיא כמובן במינון נמוך או הגיוני, אז בעצם למה זה דבר רע? אני באמת שואל, כי הרי כל שרשור כאן יוצא מנקודת הנחה שהחפצה זה אסון אבל מעולם לא נענתה השאלה: למה זה אסון?
אני יכול להבין למה החפצה הינה דבר רע כאשר היא מופנית רק אל מין אחד, זה יוצר מצב בו מין אחד קיים על מנת לשרת או לספק את צרכיו המיניים של המין השולט. זה כמובן לא המציאות. אבל בני האדם הינם יצורים מיניים, אז מה הבעיה הגדולה לעשות זום אין מפעם לפעם (במינון מסוים) על האספקט המיני באדם. אני פשוט לא רואה את הבעיה המוסרית ברצון האנושי "לשטוף את העיניים".
כמובן שאני לא רוצה שהקולנוע יהפוך לפורנוגרפיה, אבל במינון שיש כיום, אני פשוט לא רואה את הבעיה המוסרית. אני מסכים שזה זול וטראשי ואני תמיד אעדיף שסרט יפנה לי לרגשות או לשכל, לא לליבידו. אבל כאשר באים לסרט וצורכים בידור קל ומפגר, למה לא להנות מאנשים יפים שחושפים מעט?
האם הקטעים בת'ור היו כל כך מזוויעים? או מייגן פוקס ברובוטריקים היה כזו פגיעה בערכי העולם המערבי כפי שעושים מזה? אני לא בטוח…
האמת שאשמח להסבר, נראה לי שאני מפספס משהו יסודי.
מצטרף לשאלה
ממתי הקולנוע או כל מדיום העברת מסרים (נאומים, רדיו, טלוויזיה) נהיו כל כך פוליטליקלי קורקט שאי אפשר להציג שום דבר שיכול לפגוע גם אם לא הייתה כוונה כזו, וזה שהבליטו את החלק העליון של הנשים והגברים זה לגיטימי בעיניי כמו שכאשר בסרטי ספורט מבליטים את השרירים של הגברים בשמן או בקפטן אמריקה התעכבו על השרירים שלו בלי שום סיבה. הקולנוע זה מדיום להמונים ומה לעשות להסתכל על התכונות פיזיות שמושכות גברים ונשים זה חלק מהעניין. בכל סרטי הספורט וכל סרטי האקשן יש החפצה גברית גם ברוקי ורמבו ובמיוחד באהבה בשחקים, לראות גיבור כל כך שרירי שכל הגוף שלו משוח בשמן כל הסרט לא נעשה בשם האומנות אלא בשם הכסף. אם היו עושים את זה בחוסר טעם מובהק, הייתי מבין וכועס אך זה לא המקרה.
זה חלק מהסדרה, חלק מהעולם שבו אנו חיים. זה לא עולם אידיאלי ורחוק מכך. וכל עוד ה"החפצה" שנעשית היא לא החפצה רק לשם פורנו כמעט. אני מוכן לקבל את זה.
ובהקשר לפוסטר הזה ספציפית – עד שלא ציינו את זה פה לא שמתי לב בכלל לגודל החזה של הגברים ושל הנשים מה ששמתי לב זה שיש פאוור ריינגרס בפוסטר והם נראים מאוד שונה ממה שהיה בסדרה וזהו. וכמו שמישהו אמר אם כבר עוסקים ביעילות של השריון – אל תשכחו זה שיריון שנועד לעמוד בהתקפות קרב מגע וחרבות (באדיבות חיים סבן) – אין שום קשר לכיוון יותר טוב ובתור שיריון כמה שיותר גדול ויותר מסיבי יותר טוב. אז זה דווקא כן נכון כי הוא מגן על האזור היותר חשוב בגוף הלב שגם נמצא באזור. ובתור מדע בדיוני הוא כנראה גם קל מאוד….
ברור שהחפצה היא לא דבר חיובי
אבל זו לא כוונתי, אני מדבר על כך שבקולנוע יש הרבה שיטות להעביר מסרים והרבה שיטות למשוך את הקהל וכן החפצה היא אחד מהשיטות, ונכון היא לא טובה, היא לא אידיאלית, היא מוטה לכיוון הנשי בצורה מעוררת חלחלה אבל זאת השיטה מההתחלה אז בגלל שבתקופה שלנו אנחנו קצת יותר (ובאמת קצת) יותר מודעים לעצמנו ולמין השני אז זה אומר שאי אפשר יותר להשתמש בכלים הללו שמתי שמשתמשים בהם בצורה נכונה הם לא מפריעים ולא פוגעניים. ופה בפוסטר זה לא פוגעני כי זה לא בולט ולא צועק תראו איזה חזה גדול. ונהייתה מגמה לצעוק על כל דבר שהוא שובניסטי ופוגעני כלפי נשים אפילו שזה בסופו של דבר חלק מהותי מהסרט\סדרה.
בבאפי למשל שהדבר האחרון שאפשר לומר על הסדרה הזו שהיא פוגענית כלפי נשים אפשר למצוא החפצת נשים בהרבה מאוד פרקים, אבל בגלל שזה נעשה בטוב טעם וכחלק אינטגרלי מהעלילה אז לא מתייחסים. ואפשר למצוא דוגמאות כאלו בכל סרט וסדרה. אז מה צריך להתעלם מהצורך הזה ? וכן זה צורך כמו שלייצר עלילה מעניינת זה צורך.
"עובדה שזה לא פוגעני"? לא מסכימה
זה לא הגיוני להגיד "פה בפוסטר זה לא פוגעני" אם, עובדתית, יש אנשים שנפגעים מזה…
אפשר לדון על האם הפגיעה היא לגיטימית או לא, ועד כמה צריך במרחב הציבורי להזהר מפגיעה בפרטים (וזה דיון מאוד מעניין אבל מאוד בעייתי, ובטח שלא טריוויאלי) אבל אי אפשר לשנות את העובדות.
העובדה היא שזה הפריע למספיק אנשים (נשים?) בכדי שיעירו על זה, אז כנראה שלפחות לחלק מהאנשים – זה כן מפריע.
עכשיו האם, ועד כמה צריך להתחשב בהם – זו כבר שאלה הרבה יותר מסובכת לפתרון.
עכשיו לגבי החפצה – אני חושבת שיש כאן ערבוב בין המושגים "עירום" "מיניות" והחפצה.
לא כל עירום או משהו בעל אופי מיני הוא מחפיץ, זה מאוד תלוי הקשר. החפצה זה התייחסות לאובייקט כחפץ.
כשאנחנו רואים סרט ועוברים עם הדמות תהליך רגשי, והעירום או המיניות הם חלק מהתהליך הרגשי הזה – זו לא החפצה. זה חלק מהתהליך.
הרבה פעמים תהליך כזה שהוא לגיטימי במסגרת הסרט, מוצא מהקשרו ואז מה שאנחנו מקבלים זה רק פריימים מחפיצים בטריילר, או תמונות מחפיצות בכתבות.
ושוב, הדיון מתי הוא לגיטימי ומתי הוא לא זה אחד הקשים, וידוע שפורנוגרפיה זה עניין של גיאוגרפיה, אבל צריך להכיר בזה שהמיקום שבו שמים את הגבול הציבורי יפגע לפחות בחלק מהאנשים באופן פרטי, ולא להתעלם מזה.
מסכימה עם החצי הראשון בהסתייגות
לא שהחפצה זה טוב, כי מראש יש פה פן בעייתי, אבל עם הרעיון הכללי ששני המינים יכולים להנות מקצת שטיפת עינים מידי פעם. (כן, רוב בני האדם הם יצורים מיניים).
מה שכן, המצב כיום הוא לחלוטין לא בסדר והגיוני. רק מעצם העובדה שהחפצה נשית קורת הרבה (הרבההה) יותר מאשר החפצה גברית. אחרי שקודם כל יהיה שיווין ברמות ההחפצה נוכל לדבר על מה המינון הנכון אם בכלל.
במקרה אתמול קראתי את זה
http://www.haaretz.co.il/blogs/talgreenberg/1.2999794
שני המגדרים לא חווים את אותה כמות של החפצה, והיא לא במינון נמוך או הגיוני. אז כל השאלה שלך מתאימה רק למבחן בתאוריה פילוסופית ולא יותר.
אגב, להבדיל משטיפת עיניים מרחוק ובשקט, החפצה כפי שהמונח מעיד על עצמו, היא ביטול או הקטנת הפקטור האנושי באדם שמולך והתיחסות חסרות רגישות כלפיו, כפי שהיית מתיחס לכל עצם. אני לא חושבת שהחפצה היא דבר חיובי, אני לא חושבת שהחפצה היא שם נרדף לחיזור או משיכה. אפשר להמשך למישהו בלי להניח שהוא חייב לך פוזות וחיוכים.
ברור ששני המגדרים לא חווים את אותה כמות של החפצה,
לא טענתי אחרת. וכן, השאלה שלי מתאימה רק בקונטקסט תאורטי.
האמת, לאחר שהצגת את ההגדרה של החפצה אני מבין למה זה אכן דבר רע, במינונים גבוהים. הרי מדובר בהעלמת כל אספקט אחר באדם ולהפוך אותו ממש לחפץ המשמש את הצופים.
אבל השאלה שלי היא האם חשיפת ידו של כריס אוונס (הדוגמה היחידה שעולה לי בראש) הינה החפצה? הרי יוצרים דמות עמוקה, עם מנעד רגשי רחב ומגוון תכונות ואל כל שאר התכונות הללו מצטרפת "סקסיות". אני לא רואה בעיה בליצור דמויות סקסיות. הרי קפטן אמריקה הוא דמות הבנויה לעילא ולעילא, לכן הוא פשוט לא יכול להיות חפץ.
בעצם אם יוצרים דמות עמוקה, שיש בה עוד רבדים חוץ מהמיניות שלה אז זה קביל.
העניין הוא שברוב התלונות על החפצה (שאני שמעתי) מדובר פשוט על דמויות שממותגות כסקסיות ומושכות, אז כמובן שמראים חלקי גוף שלהם. (אולי ההחפצה היחידה שאני יכול לחשוב עליה היא של מייגן פוקס ברובוטריקים, לא ראיתי את הסרט אבל מהתגובות ששמעתי- היא כנראה כן הייתה אובייקט מיני).
האם בת'ור הייתה החפצה? לא, כי לא הראו אותו כחפץ. להדגיש מיניות של דמות זה די סבבה. נראה לי שצריך להעביר את החבל הדק בין החפצה לבין "שטיפת עיניים".
יש לי בעיה עם דיון תיאורטי טהור
בנושאים שהם חלק גדול מחיי היום יום. משום שדיון תאורטי, ביחוד כזה שמחפש את התשובות למצבים מאוזנים (החפצה של גברים) קצת מטשטש את תפיסת המציאות שהיא ממש לא מאוזנת.
לכן נתתי לינק לכתבה הזו, כי אני יודעת על מה הרופאה מדברת. אני לא רופאה, אבל אני יודעת איך זה מרגיש כשאני נשפטת על החיוך שלי ועל כמה שאני חמודה ולצידי עומד קולגה גבר שנשפט על התוצר המקצועי שלו.
אני גם מתמודדת עם הסיטואציות היומיומיות בהן אני צריכה לבחור האם להמשיך באינטראקציות מחפיצות על סמך הצרכים שלי, כלומר אני מנהלת דיון תיאורטי פנימי עמוק, מתי להבליג ומתי להגיב וגם איך להגיב לסיטואציות שבהן הנשיות שלי מובאת לפני האישיות שלי או הכבוד הבסיסי כלפיי כבת אדם. סתם דוגמה עדכנית: החלפתי חנות לכלי בית וחומרי בניין למרות המרחק, אבל החלטתי שלשלם 2 ש"ח פחות על קופסת סיגריות שווה הבלגה. כל פעם ששנמצא שם המוכר הדוחה אני קצת מקללת את עצמי בלב.
מיפ כתבה על מיניות לעומת החפצה הרבה יותר ברור ממה שאני יכולתי, אז נראה לי חסר טעם לכתוב שוב.
גם במארבל יש כמה וכמה קטעים שבהן הדמויות הנשיות מזילות ריר במפורש על הגברים,
למשל דארסי בת'ור הראשון כשהוא מופיע בלי חולצה בלי שום סיבה או פגי קרטר אחרי המהפך של קפטן אמריקה שנוגעת לו בשרירי החזה, מה שאגב היה אילתור של השחקנית כי היא אמרה שהיא ראתה את כריס אוונס בלי חולצה ולא יכולה הייתה להתאפק.
טוב להחפיץ את כולם זה גם סוג של שיוויון, הא? =\
לא להאמין. אטוול באמת אמרה את זה.
I impolsively just grabbed his boob
(סביב 1:00)
אני מבין שזו אווירה קלילה ומשועשעת, ואני גם (חושב שאני) מבין את ההבדל בין החפצה של נשים להחפצה של גברים ובין הכוח של שתי האוכלוסיות האלה, אבל באמת? באמת?! היא רואה גבר חתיך והיא נוגעת בו בלי רשותו בצורה אימפולסיבית וזה מצחיק?
שמע, אלו היו שנות ה40, הסטנדרטים היו אחרים אז....
(ל"ת)
המילה קיימת בכתיבה אקדמאית.
סורי, זה פשוט לא העניין. כשמציגים גברים בצורה מינית זה לא החפצה, כי מה שנתפס כסקסי לגבר במיינסטרים זו הסוכנות שלו. היכולת שלו להשפיע על העולם והכוח הפוליטי והחברתי שלו. יענו, הסובייקטיביות שלו. מה שנתפס כסקסי לאישה זה ההפך המוחלט, ולכן זו החפצה. לדוגמה גבר מוצג כשרירי, שריר זה כוח. אישה מוצגת כרזה, רזון זה חולשה. עקבים זה חולשה. זו האדרה של הכפיפות הנשית.
לכן לנשים קשה להיות סקסיות בתפקיד של מנהיגה נגיד.
ואנחנו אכן רואים מעט מאוד סרטים במיינסטרים בהם אשה מנהיגה. לכן נשים הן לרוב פחות שנונות בסרטי מיינסטרים מאשר גברים. גם בצ'יק פליקס למיניהם.
נכון שרואים סדקים שנוצרים במבנה הזה בעשור האחרון, אבל עדיין ממש אין סמטריה. לא רק במספרים, אלא גם באופי של הסקסואליזציה. האובייקטיפיקציה שעוברים יצוגים של נשים מול האידאליזציה שעוברים יצוגים של גברים.
"דמדומים" גרם להם להבין את זה...
(ל"ת)
סוכנות?
I don't think it means what you think it means, וכו'. באנגלית נעשה שימוש במילה Agency במובן הזה, אבל זה לא אומר שאפשר פשוט לתרגם את המילה לעברית והמשמעות תישמר. זאת הפעם הראשונה שאני שומע שימוש במילה העברית הזאת במובן הזה.
בכתיבה אקדמית זה קיים
נתקלתי בזה בהרבה מאמרים. מצד שני, גם "חוללות" (Efficacy) זו מילה שנתקלתי בה רק בכתיבה אקדמית, אז ¯\_(ツ)_/¯
בגיגול "חסרת סוכנות"
נתקלתי בתוצאה רלוונטית אחת בלבד. "חסר סוכנות" הביא רק תוצאות על סוכנות דוגמניות וסוכנות הידיעות הפלסטינית. אני לא חושב שהמילה הזאת, במשמעות הזאת, באמת קיימת; זה פשוט תרגום לא נכון.
הנה
http://www.sholefet.com/glossary/סוכנות/
והבלוג הזה הוא באמת המקום היחיד שבו המילה הזאת נמצאה ע"י גוגל
זה לא מראה שמישהו אחר מלבדה משתמש בה. אבל כבר נאמר פה שזה קיים בכתיבה אקדמית.
לא ממש.
ביצעתי חיפוש בגוגל סקולר – למרות שהכיסוי שלו בעברית די רופף – ויש רק מקרה אחד.
באופן אישי, נתקלתי בזה פה ושם, אבל זה לא ממש נפוץ.
להיפך, לא?
השחקניות בתמונה נועדו למכור לנשים דימוי של עצמן כפי שהן היו רוצות להיות: עם בטן שטוחה וחזה זקור גם אחרי גיל שלושים ושתי לידות, ובעלות סוכנות. ודימוי של גברים כפי שנשים היו רוצות שיראו: מפוסלים היטב עד רמת הקוביות בבטן, עם אזור חלציים מנופח, וחסרי סוכנות. חפץ שאפשר לשטוף בו את העניים.
רק פספסת
שמי שקובעים מה יפה ומה לא יפה, מה מכיר ומה זניח- הם רוב מוחץ של גברים.
מה החלק הפרופורציוני של מעצבות אופנה, במאיות, מפיקות וכו' מכלל נושאי התפקידים האלו? מה החלק של נשים בין קובעי הדעה המיינסטרימית שאנחנו פוגשים במדיה הרשמית?
הנה אנקדוטה מעניינת:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3045391,00.html
בערבון מוגבל משום שאין לי כח לחפש את המקור או לברר אם פה נתקלתי במידע הזה לראשונה, וynet לא מצטיינים במיוחד בכתבות מדעיות. אבל זה נראה כמו קומוניקט של אוניברסיטה, אז זה כניראה לפחות בסדר.
מה שמצחיק במילה 'כושי' זה
שהיא פשוט תרגום של מילה פוגענית, שאנחנו בוחרים להחיל עליה את כל המטען של הביטוי המקורי ולהיפגע ממנה בהתאם.
כושי זה לא תרגום ל-nigger
כושון זה תרגום מתאים ל-nigger.
ו-nigro זו מילה קבילה? תשתמש בה בארה"ב והשיחה תזרום סבבה?
אם נעזוב את המקור התנכי, שאני לא לחלוטין בטוחה ששוכנעתי אי פעם שיש עדות שהכוונה בו לאדם כהה עור, אבל ניחא.
השימוש במילה "כושי" תמיד הקביל לשימוש במילה nigro
יש דברים שהקונטקסט התרבותי או ההסטורי או שילוב של השניים הפך לשליליים. ובאמת שאין שום הצדקה להשתמש בה, וזו לא התחכמות מגניבה להוכיח שהיא דווקא מילה ניטרלית.
אם כותב פה במקרה אדם כהה עור כלשהו שלא מסכים איתי אני אשמח לשמוע גם הסבר למה אני טועה.
בזמנו, מחקר מצא שהרבה מהקבוצה הרלוונטית העדיפו Negro על Black,
ובתורו, מחקר מצא שעוד פחות העדיפו Afro-American. אבל כל זה היה פעם; ברור שהיום כבר אי אפשר לומר 'נגרו' בלי שזה ייחשב כינוי גנאי – גם אם ב-1963, בעיני מרטין לותר קינג, לא בדיוק גזען לבן כמדומני, זה היה כינוי ברירת המחדל, כפי שיעיד נאום 'יש לי חלום'.
http://www.americanrhetoric.com/speeches/mlkihaveadream.htm
כנ"ל גם בעברית. "כושי" הייתה מילה שמציינת צבע שחור; אבל זה היה עד שנות השישים; אח"כ זה הפך לכינוי גנאי. אבל בעברית, כיוון שיש גם שימוש תנ"כי ותלמודי וגם שירי ילדים בלי כוונה גזענית, עדיין המטען יותר נייטרלי מבאנגלית מודרנית.
וכמובן שהתרבות העברית תמיד הצטיינה
באפס סובלנות לגזענות, וכינויים ניטרליים לתיאור אנשים שונים מהנורמה העברית. פה לא היתה עבדות כמו אצל הערלים מצפון אמריקה, סתם העלימו תינוקות וספרי תורה לאנשים כהים יותר מהסביר עבור יהודי מפותח..
אני עדיין חולקת על עניין הנייטרליות של המילה, באופן עצוב מאוד אנחנו חיים בעולם שבו נחשב להגיוני וסביר לזלזל ביכולות של אנשים שחורים (וזה אנדרסטייטמנט). אמנם פה לא היה איזה צורך אקוטי לשנות בחוקה הבלתי קיימת את סטטוס זכויות האדם של שחורים, כי המדינה היתה צעירה מידי כדי לקבע נורמות מזוויעות בחוקים, וגם ההסטוריה השחורה של אזרחי המדינה היתה קטנה בהיקף (האנשים) ושונה מאוד מזו של אירופה וארה"ב. לדעתי הריחוק שלנו מהקונפליקטים התרבותיים הגדולים של העבדות היא גם הסיבה שהמילה כושי הצליחה לשמר נייטרליות כלשהי- פשוט משום שהקונפליקט הגדול לא באמת התקיים כאן. לא משום שהקונטקסט והקונוטציה לא היו גזעניים להחריד.
כושי קטן הלך לגן חיות? צדתי כושי קטן בתימן ואני עושה ממישהי צחוק דרך האיום שהוא יתחתן איתה? אני מפספסת שירי ילדים ניטרליים כאלו נוספים?
את באמת לא מסוגלת להתייחסות עניינית או שהיא לא מעניינת אותך?
(ל"ת)
לתומי חשבתי
שסרקזם בפיסקה הראשונה, והתיחסות ארוכה ורצינית לעניין הנייטרליות של המונח בפיסקה השניה הם התיחסות עניינית
אבל אולי הייתי אמורה פשוט להגיד, וואו טווידלדי תודה שהארת את עיני איזה מזל שאתה קיים.
זלזול בהתחלה ובסוף מספיק בהחלט.
שלא לדבר על התייחסות שאיננה במיוחד למה שהגבתי, אלא פשוט נסיון להזיז את הדיון למקום אחר.
זלזול? זה אצלך..
לא התיחסתי להודעה שלך בזלזול, כתבתי למה לדעתי כושי מעולם לא באמת היה מונח עברי נייטרלי.
היתה גם החתולה הכושית של לאה גולדברג שבאמת היתה די ניטרלית, והספר שתרגם בשם 12 כושים קטנים.
(אשכרה שאלתי, אבל יותר נח להניח שדברים נכתבו בזלזול)
כשעונים בסרקזם לתגובה עניינית יבשה למדי,
הזלזול בולט. זה לא 'אשכרה שאלתי'.
לא מתוך כוונה להציק אבל בכל זאת אפשר לדייק
כמו שרשמת יש לנו מספיק מתח אתני גם ככה, אין שום סיבה לייבא קונוטציות פוגעניות מארה"ב. אני מסכים שלא צריך להשתמש במילה הזו היום, אבל גם לא צריך להמציא לה קישור ישראלי שאינו קיים.
מקבלת, אדייק את מה שכתבתי
בישראל לא קיימת ההסטוריה השחורה של אנשים שנחטפו לפני כמה מאות שנים ממקום מגוריהם והפכו לעבדים חסרי זהות. לכן הקונטקסט של המילה 'כושי' פחות טעון, או על פניו מרגיש ונראה יותר נייטרלי.
אני חושבת שהוא לא באמת נייטרלי, שפשוט הריחוק הפיזי מהעוולות האלו הרחיק גם את הפן הרגשי הטעון עד כדי נפיץ שקיים במילה, ואפשר לאנשים לדחות את ההחלטה או התובנות לגבי אי הלגיטימיות בשימוש בה.
באופן עגום למדי, בחלקים נרחבים מאוד בעולם, לא רק אזורים מערביים לבנים, עור כהה היה או עודנו סממן תרבותי שלילי ואוכלוסיות כהות מופלות על בסיס המראה/המוצא שלהן (ברבות ממדינות המזרח הרחוק למשל, באמריקה הדרומית למשל, באוסטרליה וניו זילנד למשל). הגזענות והתפיסה שעור כהה מצביע על נחיתות תרבותית וערכית ברמה האנושית לא פסחה גם על ישראל.
הכושים התנכים הם אנשים מארץ כוש, יחד עם זאת אני לא זוכרת (ואולי יש, כתבתי שאני לא יודעת את זה) מקור שמתאר אותם ככהיי עור. זו הנחה סבירה שהם כהי עור, אבל ארץ כוש היא גם לא דרום אפריקה או מוזמביק, והכינוי 'כושי' בשפה העברית המודרנית הפך לשם נרדף לשחורים, עם כל הקונטקסט הגזעני הקיים, ולא לשם נרדף ליוצאי אפריקה רבתי. עוד לא נתקלתי ביהודי ישראלי ממוצא מצרי שזכה לכינוי כושי.
ברמת פוליטיקה של זהויות/אתניות- מה שמשותף לכינויים כמו ניגרו, כושי ודומים אחרים- שאלו כינויים שהאדם הלבן המציא לאוכלוסיה שהוא הגדיר כשונה ממנו על בסיס צבע עור. מכיוון שהחברה הלבנה תמיד האמינה שהיא טבורו של היקום, אלו לא שמות חיבה. אני מנחשת (אבל לא יודעת) שלפחות חלק מהכוונות שמאחורי המעבר בארה"ב לכינוי "אפרו-אמריקאים" נובע מנסיון להגדרה עצמית שלא מבטלת את הפן הזהותי של, אבל כן מבטלת את ההגדרה הלבנה על פי הסממן החיצוני הבולט והטעון.
טוידלדי סייג את עניין הכינויים בשנות ה-60 אז לא מצאתי לנכון להכנס לקרביים של הסוגיה הזו. אני לא חושבת שמרטין לות'ר קינג היה משתמש היום באותם כינויים ואני לא מאמינה שהקהל היום היה מצביע באותו אופן על השמות שהוא מעדיף. אני חושבת שפוליטיקה נכונה כוללת גריפת הזדהות והכרת הקהל- מה שהיה נכון בשנים שעל פי חוק כהיי עור בארה"ב לא היו שווי זכויות, לא בהכרח נכון היום.
ניטפוק לפסקה לפני אחרונה
מרבית תרבויות האדם האמינו בשלב מסוים במידה מסוימת כי הן טבורו של העולם (העם הנבחר וכו). כמו כן, יש עיקרון פסיכולוגי די בסיסי של העדפת הקבוצה שאתה משתייך אליה ורתיעה מהזר והשונה.
כמעט בכל השפות והתרבויות יש כינויים לעמים אחרים (ה"גויים") שאינם סתם ציון המוצא. במקרים רבים מקור או כוונת השמות הוא שלילי, מפוחד או מזלזל.
הלבנים האירופאים הם "פקהה" בפי המאורים, הסינים קנטונזים יאמרו "גווילו" והיפנים "גאיז'ין". התרגום של השמות שנתנו האינדיאנים נעים בין "פנים חיוורות", "אזניים בולטות" ואפילו "אנשי השפם" עבור הספרדים שביניהם.
מסכים בהחלט עם שאר ההודעה (היסטוריה של השחורים וכו).
בלשונו של בלדד:
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3667375,00.html
מקורות שמתארים כושים ככהי עור בתנ"ך (ומפרשיו)
'היהפוך כושי עורו ואמר חברבורותיו' (ירמיהו י"ג כ"ג)
'אשה כושית – מגיד שהכל מודים ביופיה, כשם שהכל מודים בשחוריתו של כושי' (רש"י במדבר י"ב, א)
על הפסוק 'הנה-נא ידעתי כי אשה יפת מראה את' (בראשית י"ב, י"א) כותב רש"י: 'עכשיו אנו באים בין אנשים שחורים ומכוערים, אחיהם של כושים, ולא הורגלו באישה יפה' (אאוצ')
ואחד הקלאסיים מ-1874: "איתיאל הכושי מווענעציא",
הלא הוא אותלו.
(הוא נשאר כושי גם בתרגומו של אלתרמן, כמדומני שגם אצל ט. כרמי)
וגם
"… והישר בעיני שזו הכושית היא צפורה, כי היא מדינית, ומדינים הם ישמעאלים, והם דרים באהלים, וכן כתוב ירגזון יריעות ארץ מדין (חבקוק ג, ז). ובעבור חום השמש אין להם לבן כלל, וצפורה היתה שחורה ודומה לכושית."
אבן עזרא במדבר פרק יב
אבן עזרא אומר שהכינוי כושית הוצמד לציפורה מפני שעורה היה שחור כמו לבני כוש. זה הסבר לגלגול המילה שבסופו הפכה לכינוי גנאי. אבל אני לא רואה איך זה משנה. בעברית מודרנית המילה יוחדה לביטויים גזעניים ולכן ההתעקשות על המשך שימוש בה הוא פוגעני.
שוב אני מצטט את עצמי, למרות שנראה לי שהייתי ברור בפעם הראשונה:
""כושי" הייתה מילה שמציינת צבע שחור; אבל זה היה עד שנות השישים; אח"כ זה הפך לכינוי גנאי. אבל בעברית, כיוון שיש גם שימוש תנ"כי ותלמודי וגם שירי ילדים בלי כוונה גזענית, עדיין המטען יותר נייטרלי מבאנגלית מודרנית."
כינוי גנאי? יש.
יותר נייטרלי מבאנגלית מודרנית? יש.
התעקשות על המשך שימוש בה? אין.
לא מתייחס ספציפית אלייך.
פשוט לא ברור לי מה הערך של דיון שלם על האותימולוגיה של כינוי גזעני אם כולם מסכימים שהוא כינוי גזעני. האפולוגטיקה הזו של להצדיק שימוש מודרני בביטוי פוגעני כי פעם הוא היה לא פוגעני נסתרת מבינתי (וכן, אני מבין שהטענה שלך לא נועדה להיות הצדקה לשימוש בו).
אה, אוקיי.
אגב, לדעתי הביטוי הזה לא ייעלם לגמרי מהעברית ולו רק בגלל שזו מילה תנ"כית, ויותר מזה – שהיא לא מתייחסת רק לבני אדם. ז"א, אמנם אפשר לומר 'עוגת שוקולד', אבל מסתבר שהביטוי "עוגה כושית" הוא נפוץ מאוד – 26,200 תוצאות בגוגל לביטוי המדוייק; כנ"ל דברים כמו (עדיין) החווה של כושי רימון. לעומת זאת, כלפי בני אדם זה לא רק 'סתם' כינוי גנאי: אנשים שכונו כך בצורה עולבת תבעו כמה וכמה פעמים בבית המשפט על לשון הרע וזכו בפיצויים, למשל כאן:
http://www.nezek.co.il/it_itemid_3201_desc__ftext_.htm
אגב 2, רוביק רוזנטל חידש לי שפעם הכינוי הזה היה כינוי חיבה מחמיא לג'ינג'ים שזופים – אבל זה היה לפני זמני; בחיים לא שמעתי על זה עד שהוא כתב את זה.
אני עדיין צוחק מזה שיש להן עקבים בחליפה
כאילו….באמת?
(בתמונה למעלה לא רואים את זה, אבל זה מאוד ברור כאן:
http://screenrant.com/wp-content/uploads/power-rangers-2017-movie-costumes-photo.jpeg )
טוב, זה באמת קצת מפגר.
(ל"ת)
אין לי בעיה עם מידת החזה שלה כמו עם הקטע הזה של לעצב שריונות עם חזה בולט.
כאילו, באמא שלכם, היה כבר פאוור ריינג'רס, היו להם שריונות, ודור שלם של ילדים גדל עליהם בלי לתהות האם זה בעייתי שהוא נמשך לריינג'רית הורודה למרות שאין לה חזה בולט ועקבים.
בשביל מה הרגרסיה הזאת? זה מביך את כולנו.
זה לא מביך מראש?
אני שואל ברצינות, כי הפעם האחרונה שבה ניסיתי לצפות בפרק של הסדרה הייתה לפני עשור ונשברתי אחרי חמש דקות, אז רק שאדע אם אמור להיות לי אכפת:
זה לא זבל טהור בכל מקרה?
לא יותר זבל מרוב הקומיקסים שאנחנו רואים עיבוד שלהם פעמיים-שלוש בשנה.
כשעושים רימייק/ריבוט, אין רלוונטית לאיכות של המקור אלה רק לפוטנציאל של הקונספט. מבחינת קונספט, ל"פאוור ריינג'רס" יש פוטנציאל להיות סרט אקשן והרפתקאות יוצא מן הכלל.
זו קביעה מבוססת, או סתם תגובה אוטומטית?
כי מארוול ו-DC בהחלט הוציאו חומרים נחותים עם השנים, אבל היו שם גם יוצרים מוכשרים להדהים שעשו עבודה טובה: יש מספיק חומר מקור איכותי לבחור ממנו, ומספיק מעריצים בעלי טעם טוב שצריך לרצות. ככל הידוע לי – וכאמור, לא מאוד ידוע לי – הפאור ריינג'רס מעולם לא היו יותר מסדרת טלוויזיה גרועה מאוד בכל מובן: משחק, בימוי, אפקטים, קרבות.
לכן בהחלט יש רלוונטיות לאיכות של המקור. אם המקור היה מזעזע, והצליח למרות שהיה מזעזע, גם הסרט מוזמן להיות מזעזע ולא אכפת לי בכלל.
מבוססת בצורה רופפת-קראתי כמה קומיקסים בזמנו, אבל לא המון.
הסדרה היא ברמה נמוכה מאוד, כמו שאמרת. אבל אני טוען שזה לא רלוונטי, כי לא הבמאי, לא התסריטאי, לא השחקנים ולא התקציב נשארו. הדבר היחיד שנשאר זה הקונספט: חבורת טינאייג'רים הופכים לגיבורי על, נלחמים בצבא מפלצות מהחלל עם חרבות, אקדחי לייזר ואומנויות לחימה, ונוהגים ברובוטים בגודל של גורד שחקים נגד מפלצות באותו גודל. זה פאסיפיק רים והאוונג'רס בכרטיס אחד, ויש לזה פוטנציאל להיות מדהים.
זה לא זה ולא זה.
הרעיון הכללי שחוק עד עפר. זה לא הופך אותו לטוב או רע במיוחד, אבל מקורי או מיוחד הוא לא.
אבל זה לא משנה. לא מדובר פה בסרט "חבורת הטיינג'ארים עם כוחות העל נגד מפלצות החלל". מדובר פה בסרט "פאור ריינג'רס". הוא מבוסס על סדרה קיימת, שחלק מהקסם (?) שלה היה כמה שהיא הייתה גרועה. זה לא היה הקסם של האוונג'רס, ולא היה הקסם של גיירמו דל טורו.
במלים אחרות, "זבל" זה חלק מהותי מהמותג.
מי דיבר על שחוק או לא, מקורי או לא?
ואם אתה טוען שיש יותר מדי סרטים של לוחמים שנוהגים ברובוטים ענקיים נגד מפלצות ענקיות, אז להגיד שאני לא מסכים איתך זה בלשון המעטה.
"לא מדובר על חבורת טינאייג'רים שנלחמים במפלצות על, מדובר בפאוור ריינג'רס". זה בדיוק ההגדרה של הפאוור ריינג'רס. אני מודה שאני לא יורד לסוף דעתך. מי החליט שחלק מהקסם של הסדרה היה שהיא גרועה? הקסם של הסדרה היה שהיא הייתה סדרת ילדים מגניבה לאללה ודי יחידה במינה, והיינו קטנים מדי מכדי להבין כמה היא זבל. ברגע שהתבגרנו הקסם נעלם. אתה מוכן לנסות להסביר מה ימנע מיוצרים מוכשרים לעשות מהקונספט הזה סרט אקשן מדהים? אני ממש מרגיש שאני מפספס משהו בתגובות שלך.
אז מהתחלה:
הפאור ריינג'רס היו מוצר טלוויזיוני צבעוני מאוד, זול מאוד, ומכוון לילדים קטנים.
בסדרה המקורית רוב סצנות האקשן נלקחו מסדרה יפנית, אבל את הקטעים באמצע צילמו בנפרד עם שחקנים דוברי אנגלית. התוצאה הייתה סדרה מוגזמת ומשוחקת מאוד באקשן שלה, עם קטעי קישור לא ממש הגיוניים באנגלית, וערכי הפקה ירודים. זה מאוד הצליח כי זה היה יוצא דופן – דווקא ה"יפניות" של האקשן הפכה אותו לשונה מרוב מה שהיה בסביבה – וכי, כמו שאתה אומר, הסיפור הבסיסי מושך ופשוט. אבל אלוהים, זה היה דבילי (Rita Repulsa? ברצינות?).
הסדרה הצליחה להחריד, והיא חלק משמעותי ממה שהפך את חיים סבן לאימפריה של בידור. וגם עשו ימבה סדרות המשך (בערך עשרים). יכול להיות שאיפשהו לאורך הדרך ערכי הפקה, או הרצון לספר סיפור מעניין, או אקשן מקורי – יכול להיות שכל אחד מאלו התווסף לעניין, ואז (כאמור), הטיעון שלי מתבטל. אבל במקור זו לא הייתה סדרה טובה, ואני מניח שכך זה המשיך.
עכשיו מגיע סרט. הוא בהחלט יכול להפוך להיות סרט איכותי. למה לא? כל דבר יכול לקרות. אבל הוא מבוסס על סדרה שאיכות מעולם לא הייתה נר לרגליה. במובן מסוים, אם הסרט יהיה בעל אפקטים ברמה של פסיפיק רים, או כיריאוגרפית קרבות כמו בנמר דרקון הוא יחטא לסדרה המקורית. אם הוא יהיה צבעוני, טראשי, אדיוטי ובעל אפקטים מזויפים ברמות – זה יהיה נאמן יותר למקור. ולמה שלא יהיה? כאמור, המקור הצליח מאוד.
טוב, כי מבחינתך אתה מחבר בין מהות לאיכות.
שנינו מסכימים שהסדרה גרועה. אתה טוען (אם הבנתי נכון) שזה שהיא גרועה זה המהות שלה, ולכן סרט לא גרוע יהיה לא נאמן לסדרה. זה נשמע לי טיעון מאוד, מאוד מוזר. האם killing joke או drak knight returns חטאו לטיפשיות של הקומיקסים הראשונים של באטמן? האם טרילוגיית האביר האפל חטאה לסרטים של שומאכר? ואם לצורך הדיון הייתה עונה של הפאוור ריינג'רס שהייתה כתובה ומבויימת טוב ועם תקציב ראוי, היא הייתה נכשלת כי מה שאנשים אהבו בסדרה המקורית היה שהיא גרועה? אני מודה שאף פעם לא נתקלתי בטיעון כזה.
בוא ננסה לדמיין את הסרט. הסדרה באמת הייתה טראש מטורף, אבל נניח שליוצר שלה יש ראש על הכתפיים והוא מחליט להתאים את האווירה למדיום ולתקופה, ומשנה את הטון לזה של "הנוקמים", נניח-קליל, מודע לעצמו, ראש טוב, אבל לא מפגר. אני חושב שעם טיפול כזה, אפשר לחלוטין לשמר את המהות של הסדרה (שכאמור, מבחינתי היא רובוטים ומפלצות ואקשן. מי ידע מה זה טראש בכלל בגיל 6?).
אז שיהיה לו לבריאות.
אבל למה לו להתאמץ? אנשים שהולכים לפאור ריינג'רס יודעים למה לצפות. למה לעבוד קשה? אבל כן, אני חושב שמה שאנשים אהבו בסדרה המקורית זה, בין השאר, שהיא הייתה טראש. אבל, בפעם הרביעית, אני לא מכיר מספיק את הסדרה (או את קהל האוהדים שלה). זו רק התחושה שלי.
בכל מקרה, מה שהקפיץ אותי היה ההשוואות שלך לקומיקס, אז בבקשה די. באטמן מעולם לא היה טיפשי וזול בכוונה. האנשים שעשו אותו ניסו לעשות מוצר טוב – או לפחות סביר – לזמנם. זה פשוט לא המקרה עם פאור ריינג'רס. לא כל קומיקס הוא גרוע.
כמו שאמרתי, אני ממש לא מסכים שאנשים מצפים לטראש בסרט, או שבגלל זה הסדרה נהייתה פופולארית,
מהסיבה הפשוטה שלקהל היעד שלה אין שמץ של מושג מה זה טראש.
רואה את הרווח הקטן הזה שבין המלבן של ההודעות שלנו?
שם נמצאת ההודעה בה מיצינו את הדיון, נדמה לי.
עונות 12 ו 14 היו די בסדר.
אני לא יכול להגיד שהן טובות, אבל גם קשה להגדיר אותן כזבל, וכמות הסצנות שגורמות לי לרצות לתאבד שואפת בהן לאפס.
(לא בדיוק![!סרקזם!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/fe_sarcasm.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/fe_sarcasm.gif" alt="" width="" height="" />)
)
ויש כמובן את העניין הפרקטי
להבליט את החזה בצורה הזו בשיריון זה בעצם לתת לאויב מטרה מכוונת היטב לכיוון הלב
לא הבנתי.
איך זה שיש למישהי חזה גדול מגדיל את הסיכוי שלה להיפגע בלב?
זה לא עניין הגודל, אלא השריון שכולל הפרדת חזה
הוא עוזר לדייק את המכה כי הלוחם שמולן מקבל עוד סימנים חיצוניים לאיפה *בדיוק* נמצא כל איבר פנימי תחת השריון.
ולא שאני יודעת כלום על בניית שריונות,
אבל ממה שהבנתי נקודת החולשה הכי גדולה בשריונות זה החיבורים בין החלקים השונים של השריון, לכן להוסיף לו עוד פלטות במקום לוח חזה אחד חלק הוא החלטה לא חכמה במיוחד.
מצד שני אולי פאוור ריינג'רס החליטו לרחם על המעריצים המבולבלים שלהם אחרי ש
" rel="nofollow">מעריץ התלונן על זה שאי אפשר לדעת שהסטרום-טרופר בכח מתעורר הוא סטרום-טרופר בת.
בניגוד לשרירי החזה הגבריים?
ובניגוד ל, אני לא יודע, הפרוז'קטור הכחול הגדול שנמצא ממש מעל הסטרנום בכל החליפות?
לא כתירוץ, אבל גם בביקור הקודם שלהם במסך הגדול הם קיבלו הבלטה של כל האיזור.
זו לא הבלטה של האזור
זו פשוט הבנה פרקטית שנשים צריכות קצת יותר מקום באזור הזה מגברים…
בתמונה למעלה זה נראה כאילו בנו בנו להן חזה מפלסטיק.
לגבי הסרטים שהופיעו שם-
1)ראלף ההורס2- הסרט הראשון היה טוב, לכו תדעו מה יהיה אפשר לעשות שבמקום משחקים שהם חיכויים של משחקים חדשים וישנים במשחקיית ארקייד ישנה יהיה אפשר להשתמש בכל האינטרנט ולראות חיכויים של משחקי אינטרנט כמו מייראפט ואוורקרפט .![!סרקזם!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/fe_sarcasm.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/fe_sarcasm.gif" alt="" width="" height="" />)
2)פסיפיק רים 2- הוא סרט אקשן שיהיה אדיר לראות בבית קולנוע (לא ראיתי אותו בבית קולנוע כשהוא יצא וראיתי אותו לא מזמן בטלווזיה והוא היה נראה פחות טוב מי מה שהוא יכול היה להראות עם הסאונד של בית קולנוע).
3)פאוור ריינגרס הסרט החדש – נו באמת מה קורה עם המפיקים ,אני יודע שאתם רוצים לעשות סרט שלהם (עם פוטנציאל להמשך לסדרה הגוססת(שעד שנה שעברה עוד יצאו לה פרקים)) אבל באמת רק על פי הפוסטר אני יודע שעברתם על אחד מכללי היסוד של לעשות סרט/עונה של פאוור ריינגרס, כלל היסוד המדובר זה שהחליפות של הפאוור ריינגרס לא משנה כמה משוכללות הוא כמה קסם הוכנס לתכם תמיד צריכות להראות כמו תחפושות שאתה יכול לקנות בחנות והחליפות האלה נראה שהושקע משהו בעיצוב שלהם בושה וחרפה.
תגובות מוקדמות לרימייק ל"מכסחות השדים" טוענות שהסרט מוצלח
מוצלח מאוד, אפילו.
חלאס צחי.
(ל"ת)
?
(ל"ת)
תביא כבר לינקים.
(ל"ת)
לא מצאתי איזשהן תגובות מוקדמות
וגם אם יש כאלו, והן חיוביות,זה לא אותו סוג התגובות שהציגו את "באטמן נגד סופרמן" ו"ארבעה מופלאים" כיצירות מופת?
מה שכן, ראיתי כתבות על דחיית אמרגו המבקרים על הסרט לתאריך היציאה שלו, ואלו נשמעות לי כמו חדשות רעות לסרט (בלשון המעטה).
ובכן, יש ביקורת אחת לפחות
זאת:
https://www.youtube.com/watch?v=u-Pvk70Gx6c
הוא שובר אמברגו (בעיקרון אסור עדיין לפרסם ביקורות), ואין אפשרות לבדוק האם זה בכלל נכון – בעיקרון יכול להיות שהוא לא ראה את הסרט בכלל וממציא הכל. וזו רק דעה של אדם אחד. ייתכן שהוא גם מספיילר, אני לא יודע. אפילו לא ראיתי את כל הסרטון. אבל אמ;לק:
".This movie was really bad. Like really, really, really bad"
הנה...
https://twitter.com/devincf/status/751269814220431361
(למי שלא יודע, האנגרי וידיאו גיים נארד אמר שהוא לא הולך לבקר את הסרט החדש וגרר תגובות מכל מיני אנשים שקראו לו שוביניסט And what not)
https://twitter.com/pattonoswalt/status/750919154232729600
https://twitter.com/clarkewolfe/status/751456941008834560
https://twitter.com/Jawiin/status/751649006720167937
קול!
עושה רושם שלפחות יהיה ויכוח.
אני לא יודע
אני סומך יותר על הדעה של פארצ'י משל איזה בחור רנדומלי מיוטיוב.
בהחלט, גם אני.
וזה שיש דעות כאלה קיצוניות – זה מעניין.
מעניין אבל קצת צפוי.
לסרט הזה נוצרו שתי מחנות יחסית גדולים שהחליטו שהוא יהיה הדבר הכי גרוע אי פעם לעומת מחנה שיעשה הכל כדי שהסרט הזה יהיה טוב, וכל זה לפני שמישהו בכלל ראה את הסרט.
לצערי ומנסיון העבר, הרבה אנשים ישארו במחנות שלהם בכל מחיר גם אחרי שראו את הסרט, למעשה בלי קשר לדעתם עליו. אני מקווה שלממוצע הביקורות של הסרט הזה ברוטן וIMDB אשכרה יהיה קשר גם לאיכות הסרט
נכון
רק מבט אחד בפורומים ברדיט וב-IMDB ורואים כמה רעל ושנאה יש לאנשים כלפי הסרט הזה ואיך הם כבר החליטו שזה יהיה הדבר הכי גרוע אי פעם.
יש כבר כמה תגובות מוקדמות חיוביות בטוויטר מאנשים שהם אשכרה מבקרים אבל כולם טוענים שהם אהבו את הסרט כי יש להם אג'נדה או שסוני שילמו להם(WTF?!) אבל כשהבחור הרנדומלי הזה מיוטיוב נתן ביקורת אחת קוטלת כולם פתאום צועקים "ידענו שזה סרט חרא!!!!". פשוט לא יאמן.
אני לא יודע אם הסרט באמת יהיה טוב או לא או שאני יאהב אותו (לא השתגעתי על הסרטים הקודמים של הבמאי למרות שכל המבקרים דווקא אהבו) אבל הדעה הנחרצת של השונאים מעצבנת אותי כל כך שאני מקווה שזה יהיה סרט טוב.
יפה, אז כמו שכתבתי אתה שייך למחנה הנגדי והקיצוני באותה מידה שמעדיף שהסרט הזה יהיה טוב מאשר שלום עולמי.
(ל"ת)
אגב הנה הדעה שלו עח הביקורת מיוטיוב...
https://twitter.com/devincf/status/751790458234298368
https://twitter.com/devincf/status/751790001214533632
https://twitter.com/devincf/status/751790228847943680
https://twitter.com/devincf/status/751807080395255808
על*
(ל"ת)
כנ"ל לגבי הדעה של פאטון אוסוולט.
(ל"ת)
סאגת מכסחות השדים היא טיפשית ומייאשת בגלל ש:
א. מי הם אותם אנשים שמכסחי השדים הוא פריט קדוש בשבילהם? זה סרט חמוד עם המשך חמוד מינוס. איך לעזאזל הסרט הזה התנפח למימדים שהוא התנפח אליהם?
ב. לפני שראית שנייה מהסרט ואם מתייחסים אליו רק ברמת הדברים שאתה מייצג אז אתה נקרע בין לעודד אותו על ייצוג נשי לבין לרצות שהוא ייכשל ושיפסיקו עם כל הריבוטים המזורגגים האלה
ובעיקר – ג. הוא כלל הנראה יהיה סרט סביר בסך הכל. לא נוראי או זוועת עולם פשוט עוד סרט קומדיה שאמריקאים אוהבים משום מה (ראו ערך: מסיבת רווקות, בדרך לחתונה) הבדיחות ששמעתי שיהיו בסרט לא נראו מבטיחות בכלל ( כולל סצנה שמרפררת לכל האנשים ששנאו את הסרט, מה שנשמע או קורע מצחוק או קטנוני להחריד וגם סצנת הסיום שגיף שלה יצא בטוויטר (ספויילרים) אבל זה קצת נשמע מאכזב. אולי בהקשר זה יותר טוב.
בקיצור, אי אפשר שכל האינטרנט יתווכח על סרטים של במאים מוכשרים מתישהו?*
*- כן, אני יודע, זה קורה מדי פעם אבל פחות מדי.
הגיף הזה היה באחד הטריילרים
או בטיוי ספוט? בכל מקרה, הוא היה באיזה משהו קידומי רשמי של הסרט, והוא נראה גרוע בדיוק כמו שאר ה"בדיחות" בו.
גם אני לא התלהבתי מהסרט
אבל הוא נהפך לסרט קאלט וכמו סרטי קאלט רבים- אלוהים יודע למה דווקא הם קיבלו קהל מעריצים כזה אדוק. בכל מקרה לדתי יש קומדיות מד"ב הרבה יותר טובות בשנות השמונים החל בטרילוגיית "בחזרה לעתיד", "לקום אתמול בבוקר" (אם כבר מדברים על ביל מארי) ועוד רבים אחרים.
יאי! ראלף ההורס!
הראשון היה כל כך הרבה כיף וכל כך טעים לעיניים שאני כבר לא יכול לחכות לשני. דיסני בתקופה מאוד חזקה שהתחילה עם "הנסיכה והצפרדע (או פלונטר), רק חבל שבמקביל לכך פיקסאר צונחת מטה. אני מאמין שהסרט הזה יהיה טוב במינימום, כי אם דמויות כאלו ועולם כזה קצת קשה לעשות סרט רע.
מה, לא עושים סרט דוקומנטרי על קורות חייו של הפאוור ריינג'ר האדום?
שכיום מבלה בכלא עקב הריגת שותפו לבית עם חרב. אני יודע שזה אמור להיות מזעזע, אבל צחקתי שעות אחרי שקראתי את הכתבה הזאת.
וואו רד, צדקת
הביקורת ל"מכסחות השדים" הן מעורבות ונוטות בצורה קיצונית לשני הצדדים.
עומד על 76%!
לא רע. האמת היא שהסרט שאני הכי אוהב של פול פייג הוא לא Spy או "מסיבת רווקות" שעומדים על 90% ולא ממש התלהבתי מהם אלא The Heat שיש לו 65% ברוטן טומיטוס. אז זה לא סימן כזה רע שהציון שלו נמוך יחסית לסרטים האחרים של הבמאי.
נקנו הזכויות לרימייק הוליוודי ל-"אבוללה" של יונתן גבע
(בהתחשב בתגובות שהסרט קיבל, השאלה המתבקשת פה היא כנראה "למה זה לקח כל כך הרבה זמן"):
http://www.screendaily.com/news/israeli-film-abulele-in-line-for-us-remake/5106626.article?referrer=RSS
בחדשות פחות משמחות בכל הנוגע לקולנוע הישראלי – IMDB מסווג כרגע את "אופנהיימר", הסרט החדש של יוסף סידר, כסרט שיוצא ב-2017. אין ידיעות חדשותיות קונקרטיות בנושא (כאלה שמצאתי, לפחות), אבל זה כנראה אומר שיציאת הסרט נדחתה.
דילן ליינר, בכיר בסוני פיקצ'רס קלאסיקס מסביר בראיון ל-"הארץ" מה החברה שלו מחפשת בסרטים זרים, ובכלל זה בסרטים מישראל
http://www.haaretz.co.il/gallery/cinema/jerusalemfilmfestival/.premium-1.3003666
סקר חצי שנה 2016: הגמר
מתנצל על ההתעכבות, הייתי עסוק בענייני צבא…![!:(!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_sad.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_sad.gif" alt="" width="" height="" />)
בכל מקרה, נעשה את זה מהיר. 9 הסרטים שעלו לשלב הגמר מתוך רשימה של 125 סרטים הם:
אנומליסה
דדפול
דרך קלוברפילד 10
זוטרופוליס
חדר
יחי הקיסר!
מכונת הכסף
קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים
שמונת השנואים
גם 9 שחקנים ושחקניות עלו לשלב הגמר. והם:
אלדן ארנרייך – יחי הקיסר!
ברי לארסון – חדר
ג'ון גודמן – דרך קלוברפילד 10
ג'ייקוב טרמבלי – חדר
וולטון גוגינס – שמונת השנואים
סטיב קארל – מכונת הכסף
סילבסטר סטאלון – קריד
סמואל ל. ג'קסון – שמונת השנואים
ריאן ריינולדס – דדפול
מה אתם צריכים לעשות? להיכנס לטופס כאן ולהצביע לסרטים ולהופעות המועדפות עליכם. עד מתי? זו שאלה שלא שואלים אבל אתן לכם… נניח עד יום שלישי ה-19 לחודש לענות לסקר.
אה, ושכחתי לגמרי.
ניסוי הסרטים שלא הופצו לא עבד מי יודע מה, אבל נזכיר לטובה את שני הסרטים היחידים שהוזכרו מספר פעמים – Green Room ו-The Boy and the Beast.
דרך קלוברפילד וברי לארסון
ממש אהבתי את הסרטים על שחקניות מ"סקוט פילגרים" שתקועות בחללים קטנים.
שאותו שחקן היה הסיידקיק של שניהן
ג'ון גלאגר (בקלוברפירד לווינסטד ובשורט טרם 12 ללארסון), אם אנחנו כבר בקטע של טריוויה
ובחדר חדשות למתופפת מסקוט פילגרם
על פי סדר:
9. אנומליסה ממשיך לגדול אצלי במוח כפרידה מחודשת מקאופמן אחרי שקנה אותי בסינקודכה. משהו שמזכיר יותר מכל בן נוער ששומע לינקין פארק וצועק שאף אחד לא מבין אותו והוא כל כך מיוחד. יש פרשנות שהופכת את הסרט ליותר מעניין, אבל בניגוד למלהולנד דרייב הצפייה הראשונה לא הייתה מספיק מסקרנת בשביל לבדוק את הסרט בשנית ביחד איתה.
8. הבעיה עם דדפול היא לא הסרט עצמו, אלא ההייפ סביבו. המושיע הגדול של סרטי גיבורי על והפארודיה המטורפת מצליח להכניס בעיקר כמה בדיחות מטא לתוך עלילה גנרית של גיבורי על שמצליחה לשמור על שעשוע רב לכל אורכה אבל עדיין לא לחלוטין חיממה מנועים. בתקווה שדדפול 2 ישתפר (ושנקבל מה שהובטח לנו בסצנת פוסט קרדיטים)
7. האם הבעיה שלי עם חדר הייתה הספר שקראתי לפניו? אולי. אולי אלה היו תנאי הצפייה הלא מושלמים (בעיקר מחסור בכתוביות)? אולי. אבל בסופו של דבר יצאתי ממנו בתחושת "בסדר" ובניגוד לציפיות שהוא ישתפר בראש שלי, הוא נשאר בסדר לכל אורכו.
6. דרך קלוברפילד 10 היה אמור להיות הסרט "הפתעה!" שכולם מתלהבים ממנו, אבל פרט למשחק משובח של הקאסט שלו משהו בקצב שלו וברצון שלו להתחכם יותר מדי פגע בו בסופו של דבר. מותחן כיפי וחלק, אין ספק – וגם כאן אולי האשמה היא בצפייה הקולנועית שלי שהייתה צריכה להיקטע באמצע לא באשמת הסרט.. אבל הייתה תחושת החמצה שיצאת מהסרט כאילו לא מיצו את שלושת הדמויות לחלוטין והחליטו להתמקד בנושא אחר במקום.
5. קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים היה סרט שאהבתי ושנהנתי ממנו מאוד… אבל אני מחכה עד לסרט הבא של מארבל עם קפטן אמריקה בשביל לראות האם הם הולכים לזרוק אותו לפח ההמשכיות הגדולה עוד פעם לטובת גלגול המחזור הכלכלי הנצחי או שמא תהיה לו השפעה כלשהי. אבל הוא היה ממש כיף וכנראה דרמת מערכות היחסים הכי טובה של השנה.
4. שמונת השנואים הוא סרט עם שעה מיותרת לפחות אבל לעזאזל עם גוגינס וג'קסון לא בונים את הסרט הזה בשני ידיהם למשהו כיפי בהרבה מהשעמום שהוא "ג'אנגו". שמונת השנואים אולי לא מאוד אחיד כסרט, אבל יש בו מספר רגעים שנחקקו לי בזכרון ואני שמח מאוד שהם שם.
3. זוטורופליס הוא חמוד. אפילו חמוד מאוד. אבל הכתרים שקושרים לראשו על האומץ המטורף שיש לו לגמגם משהו לא קוהרנטי נגד גזענות (שזה כן הישג.. פשוט לא ההישג המטורף שעושים ממנו) קצת מרחיקים אותי רגשית ממנו. זה והfurries, כנראה. אבל הוא נורא כיף, באמת! ובניגוד לרוב סרטי הילדים המוערכים שיש להם את נוסחת "להציג עולם מגניב/פתיחה מרגשת ואז לאט לאט להדרדר למחוזות עלילה של סרטי ילדים גנריים" הוא מצליח לדחות את השלב האחרון די רחוק בתוכו.
2. הנה סרט שמפתיע אותי שהוא הגיע כל כך גבוה, בייחוד בהתחשב שהסרט היחידי שלפניו הוא "טכנית" 2015: יחי הקיסר! יצאתי מהסרט הזה מאוכזב מאפיון דמות לא שלם בסרט שאמור להיבנות על הדמויות שלו אבל בסופו שלדבר חולשותם של ג'ורג' קלוני וצ'אנינג טאטום נשכחות לטובת כוכבי הסרט הקטנים יותר – ג'ונה היל, רייף פיינס, וכמובן אלדן אנרייירך. וגם ג'וש ברולין נהדר.
1. מכונת הכסף הוא ה-סרט של השנה מבחינתי. סרט שככל שאתה מעמיק בו אתה מוצא יותר סיבות לאהוב אותו, סרט שמצליח לעורר זעם בצורה מתוחכמת עם שפה קולנועית שלקוחה מעולם המערכונים אך תמיד נשארת בעולם הקולנוע עם משחק נהדר של קאסט מגוון ואומץ וחוצפה וניצוץ בעיניים ממזרי שהיה חסר לכל הסרטים האחרים שראיתי השנה.
ולגבי ההופעות: אני הצבעתי כמובן לסמואל ג'קסון כפי שבחרתי בשלישייה שלי אבל מדובר בתשיעייה נהדרת לטעמי, פרט אולי לסטאלון שהייתי מחליף בסירשה רונאן. אבל מכיוון שלרוב מתעלמים מהם אז כמה מילות שבח לכל אחד:
ריאן ריינולדס מדגים את היכולות הקומיות שלו בצורה נהדרת לכל אורך מסע השיווק של הסרט – אם היה כוכב כלשהו של סרט שמגיע לו מדליה על השקעה בסרט שלו, זה הוא.
וולטן גוגינס מצליח לאט לאט לחדור לך מתחת לעור ומדמות שולית ומעצבנת הופך לגיבור של הסרט בזכות חיוך וכתיבה נכונה.
ג'ייקוב טרמבלי וברי לארסון מצליחים לשחק ולהוציא אחד מהשני רגשות ולבנות מערכת יחסים של אם ובן פגועה וחשופה.
ג'ון גודמן מצליח לתעתע בסרט שכל כולו תעתוע ולשחק גם את הכולא וגם את המושיע בעת ובעונה אחד ובעיקר להיות כיף נורא בלי ללכת למחוזות המודעות עצמית. נכון לעכשיו, ה-נבל של 2016.
סטיב קארל גם הוא מיטב לגלם את העיקרון העיקרי של הסרט וזה הזעם הנצבר אט אט אצל אותו סוחר בוול סטריט שמגלה שכל המערכת דפוקה, בדמות היחידה שההבנה שלה חודרת עמוק ומטרידה אותה. והוא גם קורע מצחוק.
ואלדן ארנרייך מציל במו ידיו סרט שבו דמויות רבות הולכות לאיבוד עם תמימות וסימני שאלה בעיניים שמצליחים להסתיר מוח שאומנם לא חד, אך יודע תמיד מה לעשות.
הזוכים.
הסרט הטוב ביותר של חצי השנה הראשונה של שנת 2016: דרך קלוברפילד 10
ההופעה הטובה ביותר של חצי השנה הראשונה של שנת 2016: ג'ייקוב טרמבלי – חדר
ברכות לזוכים, הפרסים ישלחו בדואר.
מה???
כנראה שהרוב הדומם שולט, בהתחשב בכמות המגיבים השונים לקלוברפילד 10 והביקורת עליו, ובהתחשב בכך שאין אפילו ביקורת על חדר.
טרמבלי הוא זכיה רציונלית, אבל איך קלוברפילד 10? נראה לי שהכובען בחש כאן במשהו…
הנה לכם ביקורת מוצלחת על הפוסטר של פאואר ריינג'רס
תהנו :)
https://www.youtube.com/watch?v=Qp-RcfIBcU0
טריילר: המפלצת קוראת לכם
השנה היתה אמורה להיות כנראה "שנת הסרטים על ילדים ומפלצות", משהו שהתחיל די ברגל שמאל עם הכישלון הקופתי של "העי"ג", אבל בכל זאת לא שיבש את התכניות להוצאת הסרט הזה. השם הגדול מאחורי ההפקה הוא הסופר פטריק נס, שטרילוגיית "כאוס מהלך" המהוללת שלו נמצאת כרגע בתהליכי עיבוד לקולנוע, והוא גם כתב את התסריט לסרט הזה:
https://www.youtube.com/watch?v=PICsytXE-mA
אני חושב
שאפשר להגיד בביטחון שאלו הbobplate המיותרים ביותר בתולדות העולם עד כה.
(באופן כללי, אין לי קשר נוסטלגי לפאואר רנג'רס, כילד לא סבלתי את הסדרה, אבל העיצוב של הסרט הזה עד עכשיו נראה מזעזע.)
פאוור ריינג'רס מקבלים השראה ממאגר תמונות ברשת
זאת תמונה די מפורסמת ברשת, לדוגמא:
מעניין אם בסרט השקיעו קצת יותר מחשבה…
מי צריך השראה כשאפשר לקחת ישר ממאגר תמונות
http://www.shutterstock.com/pic.mhtml?id=162453737&src=id
הסרט עם השם הכי קל לפרודיית פורנו חוזר
"xXx" הראשון יצא ב 2002, כשפרנצ'ייז "מהיר ועצבני" עוד היה בחיתוליו. זה היה סרט אקשן עם וין דיזל בו הוא עושה כל מיני פעלולים ששוברים כל מיני חוקים פיזיקליים. ב 2005 יצא סרט המשך, אבל דיזל לא רצה לחזור אז ליהקו במקומו את אייס קיוב. ב-11 השנים שעברו מאז, שני השחקנים האלה נהפכו לשמות גדולים ומוכרים בעולם, דיזל בעיקר בזכות "מהיר ועצבני". ובדיוק בגלל שהפרנצ'ייז הזה קיים, לא ברור לי למה הוא החליט לעשות עכשיו סרט "xXx" נוסף. כלומר, בשביל מה יש את "מהיר ועצבני" אם לא כדי שוין דיזל יעשה בו סקי בג'ונגל או….ירכב על אופנוע רגיל באמצע הים? לא נראה לי שמישהו היה מופתע לראות אותו עושה את הדברים האלה ב"מהיר ועצבני 8". אבל לא, לעשות פעלולי אקסטרים מוזרים רק בפרנצ'ייז אחד לא מספיק לו, כנראה. אז הנה הטריילר:
https://www.youtube.com/watch?v=TaOE9emaz-8
נ.ב. אם עוצמים את העיניים ורק מקשיבים למה שסאם ג'קסון אומר בחצי הראשון, אפשר להתבלבל ולחשוב שהוא מגייס עוד מישהו בסרט אוריג'ין ב MCU.
האמת נראה טוב
ראיתי את הטריילר עם חיוך על הפנים, XXX הראשון היה סרט קיץ ופיצוצים טוב. מינון טוב של עלילה מטופשת ופיצוצים ונראה שזה יהיה המקרה בסרט הזה. ו-וין דיזל פשוט מתאים לתפקידים האלו.
ולשתי חדשות הזויות
1. הסרט האחרון בסאגת "מפוצלים" לא יצא לקולנוע אלא כסרט טלוויזיה שיציג קאסט חדש שימשיך אחריו סדרת ספין-אוף (מה?!):
http://variety.com/2016/film/news/divergent-series-ascendant-1201818694/
2. כבר הרבה זמן שיש מלחמה על זכויות לעבד את "פוקימון" כסרט לייב אקשן, בעיקר אחרי השיגעון שהוא Pokemon Go ועכשיו נראה שלאג'נדרי הצליחו להשיג את הזכויות ויפיקו סרט לפוקימון!… על פיקצ'ו מדבר שעובד כבלש ופותר תעלומות (מה?!?!) בשם Detective Pikachu:
http://deadline.com/2016/07/pokemon-movie-live-action-detective-pikachu-legendary-1201789645/
זה מצויין כבר בכתבה עצמה, אבל רק בשביל להבהיר:
הקונספט של "פיקאצ'ו הבלש" זו לא הנפצה של Legendary, אלא משחק אמיתי וקיים, שיצא בתחילת השנה:
https://en.wikipedia.org/wiki/Great_Detective_Pikachu
וכולנו תקווה
שיוכרז שדני דה ויטו ידבב את פיקאצ'ו
קליפ חדש מ"יחידת המתאבדים" נראה כמו משהו שלקוח מסרט אימה
https://youtu.be/hM20Q2_9KkM
WTF?! זה נראה כמו סאמרה מ"הצלצול" כגיבורת על. ועוד להציג אותה בפני סגל הממשלה? הזוי.
שוב, סרט בהפתעה
בספטמבר יוצא סרט האימה The Woods, וקצת כמו עם דרך קלוברפילד 10, עכשיו מתברר שמדובר בהמשך ל'פרוייקט המכשפה מבלייר' שנשמר בסוד
טריילר ראשון ל"וונדר וומן"!
https://youtu.be/5lGoQhFb4NM
ו... טיזר ל"ליגת הצדק"!
https://youtu.be/gglkYMGRYlE
כמו שקיויתי
השתמשו בתמה is she with you משחר הצדק. יאי!
הגבתי לתגובה הקודמת של דניאל בזמן שזו לא הופיעה לי עדיין…מכל מקום, זה שייך לוונדר וומן כמובן
DC הפציצו
2 טריילרים ממש טובים שמראים שהם כן למדו מהכישלון של באטמן נגד סופרמן.
אבל זה רק טריילרים, אי אפשר להאמין לכלום עד שהסרטים לא יצאו
אני לא מסכים
הטריילר ל"וונדר וומן" נראה טוב אבל זה של "ליגת הצדק"… Meh
הקטעים הקומים שהוסיפו נראים ומרגישים *כל כך* מאולצים שזה לא יאמן. והכי גרוע – זה גורם חסרט להיראות כמו קופי של סרט מארוול, בעוד "יחידת המתאבדים" ו"וונדר וומן" למרות הבדיחות נראים ומרגישים כמו סרטים של DC.
יחידת המתאבדים עד כה נראה כמו האחות ה"מופרעתתת11" של שומרי הגלקסיה , וונדר וומן נראה כמו… הרבה סצנות אקשן? כלומר, ממש הרבה? שזה טוב, כי שלא יגידו לי את העלילה אבל קשה לי להגיד שהמיני הצגת דמויות שם הלהיבה אותי יותר מדי.
בליגת הצדק, לעומת זאת – הראו לי את היחסים בין הדמויות, עזוב הומור מאולץ/לא מאולץ (הבדיחה בסוף של וונדר וומן נראית הרבה יותר מאולצת) – אני מבין משהו על הדמויות האלה, גם החדשות והסרט נראה שהוא מתמקד במערכת יחסים ביניהם שזה מה שמעניין בסרטים האלה לרוב.
כמובן שמבחינתי ששלושת הסרטים יהיו טובים, כן? אני פשוט לא סומך על יחידת המתאבדים (ההבדל הגדול בין הטריילר קומיק-קון לטריילרים שבאו אח"כ עשו אותי חשדן), וסצנות אקשן זה סבבה אבל לא מזה בונים סרט.
טריילר ענק (תרתי משמע ) גם ל-kong skull island
מתוך עמוד הטוויטר הרשמי של הסרט
https://twitter.com/kongskullisland/status/756943214850957312
נראה מבטיח.
הסרט הזה מציג אנסמבל של שחקנים שבאותה מידה היה יכול להופיע בעיבוד למחזה של המריק איבסן,
וזה היה מבטיח באותה מידה. מעבר לעובדה ששת"פ של ג'ון גודמן, סם ג'קסון וברי לארסון (שכבר הספקתי לשכוח כמה חיננית היא כשהיא לא כלואה במרתף) מביא דמעות לעיני, הטריילר עצמו נראה מצוין. מקווה שישתווה לטייק של ג'קסון על הסיפור של קונג.
ההפצצה של וורנר bros נמשכת
שוחרר הטריילר לריבוט של גיא ריצ'י בנוגע למלך ארתור :
https://www.youtube.com/watch?v=6rbPTQIdjmY
בהתחלה היה תכנון שהסרט הזה יהיה פתיח של יקום קולנועי חדש
וכל סרט יתמקד באביר אחר מחברי השולחן העגול. אני מאוד מקווה שהם ירדו מהרעיון האידיוטי הזה. בהתחשב בזה שהם הורידו את ה"אבירי השולחן העגול" משם הסרט גורמת לי לחשוב/לקוות שכן.
אגב דבר מעניין
זאק סניידר קיבל קריאות בוז כשעלה על הבמה בקומיק-קון. האמת שדי מגיע לו.
סניידר המפיק הבכיר של וונדר וומן ויש לו קרדיט בתסריט. איך תנווט בין ההערצה הנבנית שלך לסרט לשנאה שלך אליו, דניאל?
(ל"ת)
פשוט מאוד - הוא לא עבד על הסרט הזה
נכון שהוא מאלה שהגו את הסיפור שלו לפי הקרדיטים אבל הוא לא כתב את התסריט או ביים את הסרט ומלבד גל גדות שדווקא התבררה כליהוק סבבה הוא גם לא ליהק את הקאסט. זה סרט של פאטי ג'נקיס, במאית שאני אוהב והוא נראה טוב.
דווקא לי נראה ש-WW לא למד מספיק לקחים
לי נראה שלפי הטריילר החדש (של וונדר וומן), הם לא הפיקו הרבה לקחים מ-BvS והלכו עוד פעם על קטע דרמטי מדי, במיוחד יחסית לדמות (מילא לעשות סרט עם באטמן אפל, אבל עם וונדר וומן? למה? :( ).
אתה מגיע לכנס קומיקס,
אחרי שעשית סרט שחילל, השפיל וביזה שתיים מדמויות הקומיקס האהובות ביותר בעולם – אתה תקבל קריאות בוז, כן, זה דבר שיקרה.
גם סטאר טרק מאכזב בקופות
פתח ראשון עם כ-60 מיליון דולר. ראיתי כל מיני התייחסויות למספר הזה כ'סולידי', שזה נכון יחסית לקיץ החלש השנה, אבל בעיני זה מאכזב אחרי שהסרט הקודם פתח עם 70 וזה שלפניו עם 75. הם בטוחים שהם רוצים סרט רביעי?
גם עידן הקרח 5 יצא השבוע ופשוט התרסק עם 21 מיליון. אף אחד מהסרטים הקודמים לא פתח עם פחות מ40.. זו הייתה שנה מוצלחת לסרטי אנימציה על חיות מדברות, אבל במקרה הזה לקהל כבר נמאס, וחבל שאף אחד בפוקס לא השכיל לזהות את זה. מצד שני, הכנסות הסדרה מחוץ לארה"ב רק עולות מסרט לסרט. אם גם הסרט הזה יעשה סכומים יפים בחו"ל, כנראה שפוקס בכל זאת יהיו מרוצים.
וגם 'כיבוי אורות' פתח השבוע, גם הוא עם 21 מיליון. רק שבמקרה שלו, בתור סרט אימה קטן, זה הרבה מאוד. כנראה שההימורים הכי בטוחים השנה הם אימה וחיות מדברות. חבל רק שאין סרט שמשלב בין השניים.
בטח מפיצי 'הקולות' מאוד מאוכזבים עכשיו
(ל"ת)
לא שאני יותר מדי אופטימי, אבל אם זה מה שיגמול את הוליווד מההתמכרות להמשכים, רימייקים ועיבודים,
אין לי בעיה שקפטן קירק יצא בשביל זה לפנסיה. למעשה, אין לי בעיה מיוחדת שגם הגיבורים של מרוול ודי.סי. (על המסך, שימשיכו בקומיקס) יצאו לפנסיה, וגם אלה של טולקין ורולינג וסטאר וורס (טוב, על ריי אני אולי אבכה. קצת) וגם הדינוזאורים מפארק היורה והרובוטריקים יצאו לחופשה לא מוגבלת אם זה אומר שנתחיל לראות תסריטים מקוריים בגזרת שוברי הקופות.
המלצה: Stranger Things של נטפליקס עם וינונה ריידר
הסדרה היא הומאז' לסרטים משנות ה-80 (ולכאלה של ספילברג בעיקר). הוא קצת כמו "סופר 8: הסדרה" (רק… נו, טוב).
השחקנים הילדים פשוט מצוינים, הצילום והאפקטים נהדרים והסיפור מותח ומעניין. רציתי לנסות פרק אחד וגמרתי את כל הסדרה בכמה שעות. התמכרתי.
בקיצור – תראו!
זה גם בנטפליקס הישראלי?
(ל"ת)
כן. ומצטרפת בחום להמלצה
מכתב אהבה נפלא ל80 מתח משובח וקאסט נהדר
אני פחות התלהבתי
לפחות מבחינת התוכן. זו כן מחווה נחמדה לסרטי אייטיז מד"ביים, אבל היא גם נופלת אל לא מעט קלישאות ו tropes שלהם במקום לנסות לעשות איתם משהו מעניין. זה גם הופך הרבה מההתפתחויות העלילתיות לצפויות למדי. אבל היא כן עשויה טוב מבחינה טכנית (הפסקול מעולה, גם השירים וגם המנגינה) וחלק מהקאסט ממש טובים. לא חושב שכל ההשתפכות שיש עליה מוצדקת, אבל נחמדה סה"כ. לדעתי "סופר 8" הוא גרסה מתומצתת וטובה יותר של הסדרה.
אקיבה גולדסמן יכתוב עיבוד קולנועי למערות הפלדה של אסימוב
כי, אתם יודעים, הוא עשה עבודת כל כך טובה עם "אני, רובוט"
(אני לא צריך להוסיף אמוטיקון ציניות, נכון? אף אחד לא יקח את זה ברצינות כהצהרה? גם אנשים שאהבו את הסרט ההוא לא הריאו לתסריט, אני מקווה….)
http://io9.gizmodo.com/i-robot-screenwriter-akiva-goldsman-will-adapt-asimovs-1784360077
יש לכם זמן לקרוא משהו מעניין?
אתר mubi מפרסם את רשימת הסרטים האהובים על אדגר רייט.
כל ה-1000.
https://mubi.com/lists/edgar-wrights-favorite-movies
תודה על הפרסום, באמת מעניין.
המסקנה העיקרית היא ש-1000 סרטים זו פשוט רשימה ארוכה מדי בשביל להגיד איתה משהו. יש פה כמעט כל סרט חצי מוכר ודי מוערך שיצא אי פעם, עם נטייה קלה למיינסטרים ואימה. מרוב שהרשימה גדולה יש יותר משמעות לאיזה סרטים *לא* נכנסו.
נקודות מעניינות-נראה שרייט לא מעריך יותר מדי את ספילברג של שנות ה-2000. הוא הכניס את רוב הקלאסיקות של ספילברג עד "פארק היורה", אבל מהסרטים של העשור וחצי האחרונים לא מצאתי כלום. אני איתו.
פיטר ג'קסון נכנס חזק לרשימה עם איזה ארבעה סרטים-הסרטים הראשונים שלו. זה ממש מפתיע. ג'קסון נתפס כבמאי מעניין אבל זניח עד שעשה את שר הטבעות. אדגר רייט רואה את זה הפוך-הוא הכניס כמעט את כל הסרטים שלו עד אחוות הטבעת כולל, אפילו את הטראש דל התקציב של ההתחלה, ולא שום דבר אחר כך.
נולאן נכנס עם האביר האפל והתחלה. גם לדעתי אלה הסרטים הכי חזקים שלו, אבל הפותעתי מההתעלמות מ-ממנטו ויוקרה. עניין אותי גם אם הוא יכניס את "בין כוכבים", זכור לי שהוא התלהב ממנו בזמנו (בסוף לא נכנס).
ג'קסון של לפני אחוות הטבעת מעניין בהרבה מג'קסון שאחרי
בייחוד אם מחשיבים את שר הטבעות כסרט אחד (כי כך הוא צולם פלוס-מינוס).
הוא לא החשיב אותם כסרט אחד.
מג'קסון הישן ראיתי את frighteners וטעם רע, ולא ממש אהבתי. סרטי שרה"ט וקינג קונג, לעומת זאת, הם בין סרטי הרפתקאות הטובים שראיתי בחיים וגרמו לי לחשוב שג'קסון הוא ממשיך דרכו של שפילברג של שנות השמונים תשעים עד שהוא התחיל להתדרדר.
אני מבין את הטענה שהסרטים הישנים "מעניינים" יותר. בכל זאת-אם היית יכול לבטל את קיומה של חצי מהפילמוגרפיה של ג'קסון: זו לפני שרה"ט או זו החל משרה"ט והלאה, במה היית בוחר? אני הייתי משאיר את החלק השני.
אני מודה ששר הטבעות מושך בעיניי
אבל אין ספק שאת החלק הראשון – המפחידנים וbraindead הם בין הסרטים האהובים עליי בעוד שקינג קונג הוא.. ובכן, לא. ההוביט ושר הטבעות נחמדים אבל לא מספיק, למרות שהייתי כנראה מחליף את "יצורים שמיימים" שפחות אהבתי באחת מהם.
בנוסף - ממנטו נמצא שם.
(ל"ת)
וגם בין כוכבים.
(ל"ת)
יצאתי חומוס קיצר.
(ל"ת)
כן.
אני לא בטוח שאני יכול לשלוף מהראש 1000 סרטים ש*ראיתי*, שלא לדבר על אלף סרטים שהשפיעו עלי יותר מהסרטים האחרים. המספר הזה גדול מדי, וכשרק מציגים את השם של כל סרט, גם חסר משמעות. יכול להיות שהוא לקח מסרט אחד את הקאט היפה הזה לפני סצינה 37, ומסרט אחר הוא הושפע רק מהמוזיקה למרות שהסרט בכלליות לא משהו. אבל סתם רשימה של אלף סרטים היא סתם רשימה של אלף סרטים.
התחלתי מהחדשים
ספרינג ברייקרס ומשימה בלתי אפשרית 5
WTF
"משימה בלתי אפשרית 5" אחלה סרט.
(וגם סרט בכיכובו של סיימון פג, שהוא במקרה חבר טוב ושותף לעבודה של אדגר רייט, אז אולי הוא לא לגמרי אובייקטיבי).
לגבי ספרינג ברייקרס… המ… טעם וריח, וכאלה.
באמת שאין טעם להתעכב על זה, אבל כמה דברים
איירון מן אאוט וטום קרוז אין? אומת הנוכלים באמת מגניב אבל יש בו אקשן נטו וקטעי קישור כדי להגיע לאקשן…
הבן אדם ממש אוהב את טרנטינו, נדמה לי שחוץ מחסין מוות יש שם את ה-כ-ל.
נפקד מקומו של פורסט גאמפ.
הבנאדם עשה רשימה של אלף סרטים
וכמו שכבר כתבתי, כשעושים רשימה של אלף סרטים מאוד הגיוני אם לא בלתי נמנע שתכלול סרטים שאתה אוהב בהם אלמנט מסוים אחד, גם אם לא את הסרט כולו. במב"א5 יש סצינות אקשן מצוינות, וסביר שהוא בחר בסרט הזה בגלל קטעי האקשן. אני מאוד בספק אם הוא בחר בו בגלל העלילה.
נפטר האמן ג'ק דיוויס
דיוויס אמנם ידוע בעיקר בעבודתו ארוכת השנים בתחום הקומיקס (דיוויס היה אגדת אימה בשנים שאחרי מלחמת העולם השניה בזכות עבודות כמו Tales from The Crypt ומאוחר יותר אגדה קומית בשל היותו אחד מהאבות המייסדים של מגזין MAD המפורסם) אבל בשנים של עבודות אלוסטרציה שונות שלח את ידו גם בתחום הפוסטרים לקולנוע. האמנות הקרטונית ועמוסת הפרטים שלו עיטרה שורה של קומדיות הכנס-תת-ז'אנר-פה בשנות השישים והשבעים ולמרות שיש שם הרבה דברים זניחים הוא אחראי לפוסטר האייקוני של It's a Mad Mad Mad Mad World לפוסטר קומיקסי במיוחד לעיבוד הקולנועי של רוברט אלטמן ל- The Long Goodbye ולפוסטר של אחד מסרטי המלחמה החביבים עלי – Kelly's Heroes.
הוא היה בן 92. יהי זכרו ברוך
לגבי "הגל" של אות'וג
נראה שהוא חוזר. אמור לצאת ב 22.9 לפי האתר של יס פלאנט.
ומסתבר של "A Monster Calls" יקראו פה…."עץ החלומות". מגיע ב 22.12. (בימד"ב כתוב 21 לאוקטובר, אז אולי זו טעות בשם של הסרטון)
ו"פסטורלה אמריקנית" של יואן מקרגור מגיע ב 22.10.
21 לאוקטובר זה לא יהיה, כי זה יום שישי וסרטים פותחים פה בימי חמישי אלא אם יש סיבה טובה
מה שכן, גם 22 לאוקטובר של "פסטרולה" לא נשמע סביר כי הוא יוצא בשבת.
בבקשה אל תגידו לי ש-A Monster Calls יופץ באיחור...
אני מאד מחכה לסרט הזה.
באותה הזדמנות אני גם אזרוק שפטריק נס הוא מלך, סופר מצוין ובכללי – A Monster Calls הוא ספר ה-YA הכי טוב שקראתי אי פעם. סתם זורק על הדרך.
העובדה שנס עצמו כתב את התסריט ושהסרט בוים בידי במאי "בית היתומים" ושני הפרקים הראשונים של Penny Dreadful רק מחזקת את ההבטחה לסרט איכותי.
מסכים עם הכל חוץ מ...
סדרת "כאוס מהלך" שלו יותר טובה.
A Monster Calls במקום השני.