אם תהיתם איך כריסטוף וואלץ נראה בתפקיד לא-בלופלד, הנבל שעומד בראש הארגון הרב-ראשי המרושע הידרה ספקטר, התשובה היא: כמו כריסטוף וואלץ.
הטריילר הזה קצת איכזב אותי בגנריות שלו. כן, זה נראה כמו טריילר לסרט ג'יימס בונד, ויש סיבות להניח שהוא יהיה טוב (הצוות המנצח של "סקייפול" לא הוחלף), אבל הכל נראה כמו קודם+כריסטוף וואלץ. אין אפילו מאני-שוט של קטע אקשן יוצא דופן וחד-פעמי שחייבים לראות. ע"ע: המכונית בין הבניינים ב"מהיר ועצבני 7". טום קרוז נתלה על המטוס ב"משימה בלתי אפשרית 5".
אבל זה בונד.
גם מוריארטי שם!
ועושה אפילו פרצוף של נבל.
נראה כיף.
זה נורא מבלבל!
אם כי קרוסאובר של שרלוק עם ג'יימס בונד עשוי להיות מוצלח. המממ…
אין ספק שהטריילר מאכזב מאוד...
אבל מצד שני….אם הם לא הראו "מאני שוט" אולי הם (להבדיל מכל שאר האולפנים) שומרים את הטוב לסרט!
אני אישית הרגשתי שיש לי הרבה מקום להיות מופתע…וזה טוב!
תשמע…
קריסטוף וולץ
דניאל קרייג
הצוות המקורי של סקייפול…
אולי פשוט העורך של הטריילר ממש גרוע…מבחינתי זה אפילו ייתרון.
אכן גנרי
וקצת מאכזב. מה שמעניין אותי יותר ממה שרואים הוא מה ששומעים – צלילים מתוך נעימת הנושא של "בשירות הוד מלכותה". מעניין אם זה רק בגלל שגם הסרט ההוא התמקד בספקטר או שייקחו איזה שהם אלמנטים עלילתיים משם.
זה רק אני או שהחליפה של וואלץ דומה
באופן מדהים לשל ד"ר נו?
היא דומה באותה מידה לחליפה של בלופלד
הנה של דוקטור נו:
והנה של בלופלד:
לוולץ יש גם כפתורים ככה שזה יותר קרוב לשני.
אני אהבתי
זה ברור שהוא יהיה ג'יימס בונד קלאסי (לסרטים האלה אין ברירה אלא להיות כאלה) אבל המטרה שלו הפעם היא באמת כמה שיותר לבדר מבלי להיות מעיק או מגוחך. לפי הטריילר נראה שהוא עומד במשימה הזו בכבוד, וגם גווני הצבעים שבצילום הפעם נראים הרבה יותר עשירים ויפים מפעמים קודמות (יש לי קטע עם צבעים).
לצערי אני חולק על דעתך
הסרטים האחרונים של בונד, במסגרת הניסיון להמציא את הפרנצ'ייז מחדש, הפכו דומים מדי לסדרת ג'ייסון בורן. אני לא אומר שהם סרטים רעים, אבל הם ממש לא גיימס בונדים קלאסיים. לי אישית, כמי שגדל על הסרטים הישנים, חסרה קצת האווירה של פעם (החפצת נשים, גיבור שלעולם לא מזיע או פורע את שערו וכו' וגו')
החפצת הנשים נשארה די אותו הדבר, לא?
לא ראיתי קוונטאום ולא זוכר ממש את קזינו אבל סקייפול נכנס בקלות לפנטיאון הדברים הלא בסדר שבונד עושה עם סצינת המקלחת ההיא.
גם אני גדלתי על הסדרה הישנה
אבל אני ממש לא מתגעגע אליה. ניסיתי פה ושם לראות את הסרטים האלו שוב, והם פשוט מגוחכים.
הסרטים של שון קונרי רציניים והגיוניים יותר, אבל התיישנו כל כך שקשה לראות אותם היום.
של רוג'ר מור ברובם מופרכים ומגוחכים לגמרי. לא זוכר משם עלילה אחת שאפשר לקחת ברצינות.
"באזור מסוכן" של טימותי דלטון היה די טוב, מהסרט השני שלו השתעממתי.
"גולדן איי" עדיין די עובד, גם אם לא הכי חכם, אבל שאר הסרטים של פירס ברוסנן היו פשוט מפגרים לגמרי (אבל עם אחלה אקשן).
האווירה של הסרטים האלו ממש לא חסרה לי בחדשים, לדעתי הסדרה מוצלחת בהרבה בלעדיה (גם אם זה יותר מדי ג'ייסון בורן).
לגבי קטע אקשן יוצא דופן
זה רק אני או שזאת מכונית-להביור?
רק חסרה גיטרה על הגג שלה.
(ל"ת)
אני די רגוע בנושא האקשן
כשמדובר בסרט שיצרו בשבילו עשר מכוניות אסטון מרטין מיוחדות. גם בטריילרים של סקייפול האקשן לא כיכב במיוחד, אם אני זוכר נכון.
ולגבי מה שכן רואים בטריילר – לדעתי מעולה. בדיוק ג'יימס בונד החדש, שאני אוהב הרבה יותר מחבורת הלצים של ברוסנן ושות'.
את סקייפול אני מעריץ, ולספקטר אני מחכה עוד יותר.
מתברר
https://www.youtube.com/watch?v=EIocUm7b9Bk
ודאי, "הרעם הכחול"
כבר עשה את זה באייטיז.
https://www.youtube.com/watch?v=ocjpSBMNyoU
ג'ג"ל, סת' רוגן, אנת'וני מאקי והבמאי של "50/50".
היי, זה נראה ממש טוב! צחקתי מהטריילר וכזה!
"and almost the interview" היה תוספת נחמדה, אגב.
בד"כ זה לא בדיוק ההומור שלי
וזה נראה כמו סרט שאני אשלים מתישהו בצפיה ביתית בלי לחץ,
אבל השורה של "can they tell i'm jewish?" הרגה אותי מצחוק מסיבה לא ברורה :D
טריילר: "13 שעות" או : החדש של מייקל ביי
אז מייקל ביי ממשיך לעשות סרטים שהם לא רובוטריקים מדי פעם והסרט החדש שלו מספר את הסיפור האמיתי (..) על קבוצת לוחמים בבנגאזי.
עכשיו, פעם אחרונה שמייקל ביי עשה סרט ש"מבוסס על סיפור אמיתי" יצא לו 'כאב ורווח' שממנו כולנו הרווחנו.
לעומת זאת, פעם אחרונה שמייקל ביי עשה סרט ש"מבוסס על סיפור אמיתי על חיילים אמריקאים בקרב הירואי" יצא לו 'פרל הרבור' שלמיטב הבנתי ממנו פחות הרווחנו. (טוב, פרט לשיר הנהדר הזה)
אז .. לא יודע. תאריך ההפצה בינואר לא מעורר תקוות גדולות בכל מקרה, אלא אם המחשבה היא שיחזור ההצלחה של 'צלף אמריקאי'.
הטריילר עצמו נראה כמו הרבה פיצוצים אקראיים בזמן שאתה מנסה לא לצחוק כשאתה אמור לקחת את ג'ון קרסינסקי ברצינות כתור לוחם קשוח ואת גייל משובר שורות ברצינות נקודה.
הסרט נראה בלתי נסבל.
הטריילר עשוי טוב וכל העסק מאוד יפה ויזואלית, כי לביי יש עין לדברים כאלה. אבל מה שנקבל פה זה בדיוק מה שקיבלנו בסרט "השורד האחרון" (שבויים ע"י פיטר ברג שהוא וביי מבחינתי זה היינו הך). כלומר סרט שלוקח סיפור אמיתי קשה ומעניין ומעוות אותו לכדי סרט אקשן תעמולתי לחלוטין שבו כל חייל אמריקאי הוא רמבו בלתי מנוצח שמחסל רעים בסיטונות, סופג פגיעות קשות אבל ממשיך להלחם בעזרת כוח הרצון הבלתי נדלה שלו וצועק HOORAH! כשהוא מחרבן בשירותים. כמו כן למרות שהרעים יהיו בשר תותחים יראו גם לנו כמה אזרחים לובים ש"רק רוצים לחיות בשקט" כדי שהשמאלנים יסתמו. וכן, זה מה שיהיה בסרט ואני חותם על זה. אני לא צריך לראות את הסרט בשביל זה אלה רק לשמוע מי הבמאי.
העניין הוא שאני חולה על סרטי אקשן, כולל סרטי אקשן מופרכים. אבל תבינו-סרטי פעולה הוליוודיים הם הייצוג היחידי של מלחמה ש-99.9% מאיתנו יחווה. אנשים שרואים את הסרטים האלה מבינים שזה *ככה*. קצת קשה לי לנסח מה כל כך רע בזה, אז הנה דוגמא "קרוב לבית"-בביקורת באתר של השורד האחרון מישהו כתב בתגובות שאין בעיה שגיבורי הסרט חוטפים מלא כדורים ולא נופלים כי הם נייבי סילס והם יכולים לעמוד בזה (אם מי שכתב את התגובה קורא אותי עכשיו-לא בא להעליב אחי, אבל כאב לי לקרוא את זה). אנשים מקבלים שטיפת מוח שלוחמים אמריקאים (או בכלל) הם גיבורים בסרט פעולה-כלומר תמיד צודקים, תמיד אמיצים, יותר חזקים מכולם והתסריט עוזר להם לצאת מכל מצב. ההשלכות של זה על הדעות של אנשים לגבי גיוס, מלחמה ואפילו המדיניות האמריקאית במזה"ת עלולה להיות גדולה.
העניין הוא שזו תפיסה שנמצאת בכמעט כל סרט מלחמה אמריקאי שראיתי אי פעם-נדמה לי שרק "הקו האדום" יוצא דופן. כנראה שזה קשור לזה שרוב האמריקאים לא רק שלא שירתו בצבא, אלה אולי אפילו לא הכירו מעולם חייל באופן אישי. אין להם מושג מה זה ואיך זה מרגיש. וככה המעגל מזין את עצמו.
כקונטרה, אצלנו התפיסה של כל חייל הוא בדרך כלל כמו ילד ואפילו קורבן, ושל קרב-כטרגדיה. עוד לא החלטתי איזה גישה גרועה יותר-שתיהן קצוות מנוגדים ולא ריאליסטיים בשיט. אבל איכשהו הגישה האמריקאית הרבה יותר *מעצבנת*.
tl;dr כשאתם רואים סרט מלחמה אמריקאי, זה סרט פעולה לכל דבר על כל המשתמע מכך. מבוסס על סיפור אמיתי או לא.
הממ
"סרטי פעולה הוליוודיים הם הייצוג היחידי של מלחמה ש-99.9% מאיתנו יחווה" – באיזה מדינה אתה חי? ובאותה מדינה אתה לא רואה חדשות אף פעם, אני מניח?
מדינה שתושביה מהווים, בערך, 0.1% מאוכלוסיית העולם.
(ל"ת)
אז אין מלחמות בשום מקום חוץ מבישראל?
אני מבין מה אתה אומר ואחוז האנשים בעולם שחוו מלחמה על בשרם אמנם לא מאוד גבוה אבל גם לא נמוך להחריד כמו שציינת
לא בעולם שבו יש מלחמה מתמשכת במקומות כמו חצי האי סיני, צפון עיראק וסוריה ואזורים נרחבים באפריקה שבהם לוקחים חלק חיילים מכל העולם (ארה"ב, בריטניה, אוסטרליה, צרפת, ספרד, גרמניה…) וזה רק בעשר שנים האחרונות בלי לדבר על מלחמות עיראק, אפגניסטן, המלחמות בבלקן, מלחמות בדרום אמריקה ובמזרח הרחוק…
העולם לא כזה מקום שקט
מה?
"אנשים מקבלים שטיפת מוח שלוחמים אמריקאים (או בכלל) הם גיבורים בסרט פעולה-כלומר תמיד צודקים, תמיד אמיצים, יותר חזקים מכולם והתסריט עוזר להם לצאת מכל מצב. ההשלכות של זה על הדעות של אנשים לגבי גיוס, מלחמה ואפילו המדיניות האמריקאית במזה"ת עלולה להיות גדולה."
הקו האדום הוא באמת הסרט היחיד שאתה יכול לחשוב עליו בשליפה שבו החיילים האמריקאיים הם לא גיבורים בלתי מנוצחים? בשליפה – אפוקליפסה עכשיו, אריות לכבשים, בעמק האלה, פלאטון, נולד ברביעי ביולי, פול מטאל ג'אקט, צייד הכבשים, מלכוד 22, ג'וני שב משדה הקרב, בית מטבחיים חמש, מ.א.ש, ג'ארהד……
אלו לא סרטים קטנים ואלטרנטיביים, אלו כמה מסרטי המלחמה הפופלאריים בכל הזמנים.
אפוקליפסה עכשיו ופול מטאל ג'אקט-נכון, לגמרי.
אריות לכבשים-כנראה שאתה לא זוכר את הסרט. ברגע שיוצאים מהמשרדים של הפוליטיקאים אל שדה הקרב, הטון משתנה לגמרי (ספוילרים לסרט)-שני החיילים שנשכחו הם לגמרי גיבורים שנלחמים לבד, פצועים, מול עשרות חמושים, והורגים לא מעט מהם עד ש(נדמה לי)נגמרת התחמושת. אני חושב שהם כמעט לא מראים פחד בסרט אלה קור רוח מוחלט, אבל פה אני כבר מודה שאני זוכר במעורפל.
פלאטון-מקרה מובהק של סרט שהולך כמעט עד הסוף ואז מזייף. הסרט ככלל מעולה, ומציג בצורה מאוד אנושית את החיילים שרבים ביניהם, מפחדים, מחפשים לעקוץ ורק מתים לעוף הביתה. ואז מגיעות סצינות הקרב ויש לפחות שני קטעים שגיבור רץ ומרסס מהמותן ומשכיב וייטקונגים בשורות. אני זוכר איך הקטעים האלה הוציאו אותי לאללה מהסרט, ששמר על רמת אמינות כמעט מוחלטת עד אז. אלה דברים שבסרט מלחמה ישראלי לא היית רואה בחיים. *בחיים*.
בג'ארהד אין לחימה, אז אני לא מחשיב אותו, ואת השאר לא ראיתי. אני התכוונתי לייצוג של לוחמים בסרטים אמריקאיים פופולריים, בין אם אלה סרטי מלחמה שהפכו ללהיטים (השורד האחרון, צלף אמריקאי, זעם, במידה פחותה בהרבה בלאק הוק דאון שהוא לסוגו סוג של יצירת מופת) ובין אם אלה סרטי פעולה לכל דבר, כמו "רבוטריקים" או "הממלכה". אני לא בטוח שג'וני שב משדה הקרב או צייד הכבשים (?) הם מסרטי המלחמה הפופולריים בכל הזמנים. שים לב גם שרוב הסרטים שנתת ישנים מאוד, ואילו שלי מהעשור-שניים האחרונים. כנראה שלא במקרה.
מה?
טוב, עברו כמעט שלושה חודשים, אבל חזרתי.
(חו"ל).
הטיעון שלי אכן מכליל מדי-משפט שמתחיל ב"כל סרטי המלחמה" תמיד יהיה לא מדוייק, אז אעשה ריוויזיה:
האמריקאים רואים את החיילים שלהם בצורה מאוד שונה מאצלנו. ברוח האמריקאית של "המדינה הכי טובה בהכל", האמריקאים רואים בחיילים שלהם כהכי טובים בעולם. בשילוב עם העובדה שרוב האמריקאים לא ראו צבא מקרוב-על אחת כמה וכמה לחימה-הייצוג בעשורים האחרונים של הצבא האמריקאי (ואולי בעצם יותר היחידות המיוחדות) הוא של גיבורי על, חיות אדם, שעושים דברים בלתי אפשריים שההסבר להם הוא "הם בסילס" וכל מילה מיותרת.
המובילים של הגישה הזאת הם פיטר ברג ומייקל ביי-תראה איך מוצגים החיילים ברובוטריקים, "הממלכה", "השורד האחרון" ובטריילר הנ"ל. עם נחזור לטריילר, הסצינה ברובר היא דוגמה קלאסית-תראה את ההתנהגות של מפקד הכוח (שהיא מפגרת לגמרי מבחינה טקטית, אגב). בדיוק על זה אני מדבר.
אני חושב שחיזוק לטענה שלי אפשר למצוא בעלילות שכותבים לסרטים האלה, או לחלופין לסוג הסיפורים האמיתיים שבוחרים לעבד. בלאק הוק דאון, השורד האחרון, זעם והסרט הנ"ל הם כולם סרטים שבשורה התחתונה, מראים קרב מעטים מול רבים שבו החיילים האמריקאים קורעים את האויבים שלהם (שמתים כמו זבובים בכדור אחד, ובדר"כ לא מסוגלים ליוזמה, אומץ או כל דבר שאין לזומבים לצורך העניין) ומוכרעים בסוף בגלל עליונות מספרית, אם בכלל.
נראה לי שזה הסיפור היחיד שהצופים בארה"ב מוכנים לשמוע על החיילים שלהם-יש לך רעיון לסרט אחר, *להיט*, מחמש עשרה השנים האחרונות שמאתגר את התבנית שלי בצורה רצינית?*
*כן, יש את ג'ארהד, אבל כאמור אין בו לחימה. הוא למעשה לא סרט מלחמה/אקשן אלה "סרט צבא". והוא באמת ריאליסטי מאוד.
רק בקשר ל'בלק הוק דאון' - לפי ההערכה הממעיטה, נהרגו שם 312 סומלים,
מול 18 אמריקאים (ועוד שני פקיסטנים כמדומני). הערכות אחרות מגיעות לפי שלושה מזה. כך ששם לפחות, האמינות היא ב'משכיב בשורות'.
הנתון שמצוטט בסרט, אגב, הוא 1000,
מבלי לכתוב שחלק לא ידוע מהם היה אזרחים (ובלי להראות את זה בסרט, למעט שניות בודדות) ועם המעטה בחלקם של הכוחות הזרים (פקיסטנים זה היה?). נדמה לי גם שבמציאות הייתה ארטילריה מעוברת בסיפור, אבל בבדיקה שעשיתי כרגע לא מצאתי לזה אזכורים אז אולי אני מתבלבל.
בכל מקרה כמו בהודעה שכתבתי לתום, אני מעדיף לא להכנס לויכוח על סרטים ספציפיים-הטיעון שלי היה מכליל מדי ואני מרגיש שמתחילים לתפוס אותי במילה (ובצדק כאמור).
חוץ מזה שלהתווכח על "בלאק הוק דאון" עם היסטוריון צבאי קצת גדול עליי.
כאמור, המינימום זה 312. יש הערכות של הרבה יותר.
אכן המעיטו בסיפור של הפקיסטאנים (הם היו כוח חילוץ פה ואיבדו מעט, אבל בתקריות קודמות איבדו 20+). למיטב ידיעתי לא הייתה ארטילריה.
צייד הצבאים
(ל"ת)
וליתר דיוק, שניים אדירים ששוחררו היום.
הראשון, שכולל את השילוב המדהים על הנייר של קארי פוקונגה, נטפליקס ואידריס אלבה, משתמש בטרנד של סצינה אחת מותחת מתוך הסרט… וזה עובד לגמרי. ניפגש באוסקר.
השני, עיבוד לספר המצליח "חדר" של אמה דונהיו, בכיכובה של ברי לארסון ומהבמאי של "פרנק" המפוספס משנה שעברה. משהו באווירה של הטריילר מצמרר ועוכר שלווה, וכל הזדמנות לראות את לארסון בתפקיד ראשי זה תענוג. אני אשים עליו עין בינתיים.
מצטרף לציפייה לברי לארסון,
רק למה שוב נראה שהטריילר מספר לנו את כל הסרט?
![!:(!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_sad.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_sad.gif" alt="" width="" height="" />)
מי זה נטפליקס ובאילו סרטים הוא שיחק?
(ל"ת)
באלה שקארי פוקונגה שיחק
(אתה בטח מתבדח. במקרה שלא – זה במאי, וזו חברת תוכן והפצה).
אכן התבדחתי. להצדקתי אומר שזו תוצאה ידועה של וירוס HBO.
(ל"ת)
מכיר אותו,
אצלי הוא מוביל לתסמונת העייפות הכרונית.
זולנדר 2
זולנדר 2
זולנדר 2!!!!!!
והוא עדיין מצחיק!!!!
איך וואלץ מתחבר לסדרה הישנה - שון קונרי - של בונד?
האם קונרי כבר מכיר את וואלץ (אז שחקן אחר) בתחילת הסדרה ההיא, או ששוב יש באג עלילתי כמו M, שנכנסה לתפקיד עם פירס ברוסנן ונשארה שם לפני שהתחילה הסדרה?
יש קשר בין הסדרה הישנה לסרטים האלו?
ב"קזינו רויאל" בונד "מתחיל מאפס" ורק מקבל את המספר שלו ויוצא למשימה הראשונה שלו, אבל זה בוודאות קורה ב-2006 (לא בהכרח השנה הזאת ספציפית, אבל באזור).
ב"דוקטור נו" בונד כבר סוכן והעלילה של הסרט מתרחשת בשנות השישים.
מאז "קזינו רויאל", זה ריבוט וסדרה חדשה לכל דבר.