לטבלת המתעדכנת ולמידע על מה קורה פה – כתבת הפתיחה.
אתמול "אי.טי" ניצח את "דו"ח מיוחד" ושלח את טום קרוז הביתה. טום הנקס וצוותו ב"להציל את טוראי ריאן", לעומת זאת, כיסחו לאינדיאנה ג'ונס את הצורה, והראו לו בדיוק איפה נגמר מסע הצלב האחרון.
איזו נעימה תנצח – זאת של חמשת התווים שמשגעת את כל מי שפוגש אותה, או אולי דווקא זאת של הארכיאולוג? איזה גיבור שעושה מעשה מפוקפק והסרט קצת מתעלם ממנו בכל זאת יותר מגניב – הארכיאולוג שכנראה יצא עם קטינה או זה שנוטש את ילדיו? נו, איזה סרט יותר טוב – שודדי התיבה האבודה או מפגשים מהסוג השלישי?
 |
רבע גמר 3
מס' מצביעים: 233  Loading ... |
 |
היה לנו דרבי 2002, ועכשיו הנה מגיע דרבי 1993: רשימת שינדלר נגד פארק היורה. אחד מהרעיונות הכי גבוליים לפארק שעשועים מול סרט שמתעסק באחד הרעיונות הכי גבוליים בכל נושא בכל דבר אי פעם, נקודה. במובנים מסוימים, שני הפנים של ספילברג שהולכים אחד נגד השני: ספילברג הרציני שמתעסק בדרמות שמבוססות על מקרים אמיתיים מול ספילברג המד"בי שמתעסק בלהדהים את הקהל באפקטים המרשימים ביותר שרק עכשיו. אז איזה אחד אתם יותר אוהבים?
 |
רבע גמר 4
מס' מצביעים: 243 Loading ... |
 |
מחר: חצי גמר. "להציל את טוראי ריאן" כנגד מי שתחליטו היום.
לא להאמין שהמערכון של היהודים באים עדיין רלוונטי.
(ל"ת)
שודדי התיבה האבודה - קל
פארק היורה מול רשימת שינדלר, לעומת זאת, אההה… אממ.. תנו לי רגע לחשוב על זה. שני סרטים שאין לי כלפיהם הרבה רגש מחוויית הצפייה, אבל לא נעים לי לצאת עליהם, כל אחד מסיבותיו. מאוחר מדי להחזיר את מלתעות?
שינדלר הוא סרט מעולה וגם חשוב, אבל אני בוחר בספילברג הבידורי על ספילברג הרציני בכל מצב. נראה לי שהוא ילד בנפשו, ועל כן הוא במיטבו כשהוא מתחבר לעולם ילדותי: פנטזיה, הרפתקאות, מפגש עם יצורים ואירועים מופלאים.
הסרטים ה ״רציניים״ שלו מרגישים לי כמו מישהו שמנסה להיות רציני ולהיראות רציני כשבעצם הוא רוצה לצאת החוצה ולהשתולל בדשא.
פארק היורה
שינדלר מעולה, קנה את מקומו בנצח וכו', אבל בחרתי בפארק היורה הראשון בגלל ששינלדר, מבחינתי, לא הראה את הייחודיות החד פעמית ששפילברג מסוגל אליה כשהוא במיטבו, אולי תחת ההנחה שאת הסרט הזה יכלו לעשות באופן מכובד פלוס עוד במאים מאותה התקופה ואחריה.
פארק היורה, לעומת זאת, הוא אירוע חד פעמי שאף אחד, כולל שפילברג עצמו, לא הצליח לשחזר. כמו שהראו הסרטים האחרונים, נורא קל ליפול עם הקונספט הזה, ושפילברג הצליח ליצור סרט הרפתקאות מדהים וסוחף שרלוונטי ומחזיק כמעט לחלוטין גם היום. כשראיתי אותו יותר עשרים שנה בערך אחרי השחרור המקורי שלו, בגרסת תלת המימד, ועדיין הייתי מתוח עד קצה המושב, הבנתי כמה קשה היה ההישג הזה.
למה שינדלר
כי שינדלר, בניגוד לכל סרט שואה אחר, מרגיש אמין ולא דידקטי, וגם הכי מציאותי שאפשר. ואם לא די בכך, הוא בו-זמנית סרט טוב. ממש טוב.
מבחינתי זה לא "ספילברג הבידורי נגד ספילברג הרציני", אלא "יורה נגד שינדלר". זה לא המירוץ העקרוני, אלא המירוץ הפרטי. דווקא בתחרות העקרונית אני מעדיף את ספילברג "הבידורי", אבל באופן ספציפי שינדלר אהוב עליי יותר מפארק היורה.
וידוי קטן
אני לא סובלת את אינדאנה ג'ונס.
נשאר רק אחד בתחרות וזה הזמן להעיף אותו החוצה. הצביעו "מפגשים מהסוג השלישי"!
עם כל הכבוד - פארק היורה הוא ה-ניצחון של שפילברג
פארק היורה הוא ביי פאר ה-סרט . הוא הגדיר מה זה שובר קופות ראוי ולא שורף תאי מוח .
הוא הראה לעולם מה זה ליצור את הבילתי אפשרי בקולנוע . ובעיני אחד מהרגעים האחרונים בהם היה אפשר להתפעל מאפקטים ובכלל מחווית סרט .
ההשוואה בילתי אפשרית כרגע אבל הוא חייב להגיע לגמר אם לא לקחת את כל החידון שפילברג הזה
כמובן שרשימת שינדלר
פארק היורה זה סרט כפי ואחד הגדולים של ספילברג מבחינת סרטי פנטזיה ומדע בדיוני אך בסופו של דבר לרשימת שינדלר יש אפקט צפייה הרבה יותר חזק אשר יכול לכלול בו עצב רב וזעזועה אנושי חוץ מזה רשימת שינדלר מבחינה היסטורית וחברתית עשה משהו הרבה יותר חשוב וזה להנגיש את זיכרון השואה להמונים