ביקורת: הבנים

סדרת גיבורי-על למי שנמאס לו מגיבורי-על.

בתחילת דרכו בתור תכנית רדיו בשנות הארבעים, נאמר שמטרתו של סופרמן היא להיאבק למען האמת, הצדק והדרך האמריקאית. לספיידרמן היה את הדוד בן, שלימד אותו ומיליוני אנשים בעולם שעם כוח גדול באה אחריות גדולה. הענק הירוק לא רצה שתכעיסו אותו, כי לא הייתם אוהבים אותו כשהוא כועס. אם לגיבורים בעולם של "הבנים" – המתרחשת בזמננו – היה מוטו כלשהו, הוא כנראה היה משהו בסגנון של "תאמינו בעצמכם. ואל תשכחו לעקוב אחרי באינסטגרם".

העולם של הסדרה לא כזה רחוק משלנו: יש בו סרטי גיבורי-על, פרסומות, מרצ'נדייז, כל הג'אז הזה. כמו בעולם שלנו, מישהו הבין שאפשר לעשות הרבה מאוד כסף מגיבורי על. יש הבדל אחד קטן: אותם גיבורי-על הם אמיתיים ומתהלכים בין האזרחים (ומשום מה נשארים כל הזמן בתחפושות שלהם, גם כשהם לא בציבור. מקווה שהם לפחות עושים כביסה לפעמים). זה לא שכריס אוונס מגלם את קפטן אמריקה – קפטן אמריקה בשר ודם מגלם את קפטן אמריקה. טוב, דוגמא גרועה, כולם יודעים שאוונס הוא באמת קפטן אמריקה. אבל הבנתם את הקטע.

אבל מאחורי המצלמה, כשהם מסיימים למנוע עוד שוד בנק או להצטלם לסלפי עם ילד ברחוב, הם נחשפים כדושבאגס נרקסיסטים ורעילים שלא שונים מכאלה שאתם כנראה מכירים. טוב, עם הבדל קטן: הם יכולים לשרוף אנשים עם העיניים, להפוך לבלתי-נראים או לרוץ ממש ממש מהר. בעולם הזה, קבוצת הגיבורים הפופולרית ביותר מכונה "השבעה", ש(רוב) חבריה הם מין גרסאות "ביזארו" של ליגת הצדק, כמו המנהיג "הומלנדר" דמוי סופרמן שהגלימה שלו היא דגל ארה"ב, מאייב, המזכירה במעורפל את וונדר וומן או הגרסה שלהם לאקוומן המכונה "The Deep".

יותר מכל, הגיבורים האלה הם מוצרים: למרות הכוחות שלהם, כולם כפופים לארגון יח"צ גלובלי שאומר להם אלו פשעים למנוע ובמי להיעזר, ואם אחת הגיבורות צריכה להחליף ללבוש יותר חושפני זה חלילה לא בגלל סקסיזם אלא כי הוא פשוט נתפס כיותר פמניסטי ומעצים בסקר של גברים בגילאי 18-49. הם לא ינקפו אצבע להציל אתכם אם זה לא יראה טוב במצלמה או יהיה טרנדינג בטוויטר. הביקורת על קפיטליזם בהחלט לא מעודנת, ולעתים נראה שהסדרה עושה אצבע משולשת ענקית לקווין פייגי וחבריו.

כמעט כל דמות בה פועלת בחמישים גוונים של תחומים מוסריים אפורים, כולל רגע אחד היישר מתוך המדריך של הארווי ויינשטיין. זאת בהחלט לא הפעם הראשונה בה גיבורי-על מוצגים באור לא מאוד מחמיא, אבל לא נראה שהיה עיבוד כזה ציני לסוגיית גיבורי העל, בטח לא בתקופה האחרונה. במילים אחרות, יש פה דברים שלא תראו באף סרט קומיקס מודרני.

בניגוד לספיידרמן, גיבורינו לא בדיוק משתמשים בכוח שלהם באחריות גדולה: האירוע המחולל של הסדרה מתרחש כשבת-זוגתו של יואי (ג'ק קווייד) מתפוצצת לשלולית של דם ועצמות לנגד עיניו לאחר שא'רכבת (A-Train) – הגיבור המהיר ביותר בעולם שבו הפלאש לא קיים – רץ במהירות של מכונית מירוץ דרך הגוף שלה. קצת אחר-כך יואי פוגש את בילי בוצ'ר (קארל אורבן הנהדר, שיש מאחוריו היסטוריה ארוכה של סרטי קומיקס עם הופעות ב"RED", "תור: רגנארוק" ו"השופט דראד") שגם לו יש חשבון פתוח עם גיבורי-על. בוצ'ר מגייס אותו לצוות ששם לעצמו מטרה ללמד אותם שיעור מאוד נחוץ בצניעות. השיעור הזה, אם אפשר לתמצת אותו במילה אחת, הוא "תמותו". וכן, חבר נוסף בצוות הוא פרנצ'י, המגולם על ידי תומר קפון הישראלי שעושה מבטא צרפתי גרוע באופן מוצלח, ומהדמויות היותר סימפטיות שתמצאו פה.

הסדרה מציגה את עולם גיבורי-על מכמה נקודות המבט: זאת של יואי, האדם הפשוט, זאת של בילי בוצ'ר עם הוונדטה נגד גיבורי העל, זאת של סטארלייט, גיבורת על הנאיבית שמתקבלת אל "השבעה" ו-, וזה "ו-" חשוב: מנקודת המבט של גיבורי העל הציניקנים, למודי המשחק. זה לא בדיוק "הסמויה", אבל הסדרה מסרבת להפוך דמות אחת לנבל שיהיה אפשר לשנוא בכיף ומזכירה שכולם סובלים.

על הדרך, הסדרה מציגה את אותם תרחישים מוכרים מעולם גיבורי העל או מפורסמי העל, אבל עם טוויסטים שהופכים אותם למצחיקים, קודרים, ביזאריים או הכל ביחד, כמו אותה סצנה עם גיבור העל המהיר שמתחילה את אירועי הסדרה, ביקור אצל ילד חולה סרטן שלא הולך כצפוי, או סצינה במטוס שהייתה גורמת לסופרמן להזדעזע. בעצם, אני לא בטוח שסופרמן היה שורד עד שהיה מגיע למטוס – כמעט בכל פרק קורה משהו גרפי מאוד ולרוב יותר מאחד. לבעלי בטן רכה: צפו בזהירות.

למרות שהסדרה מבוססת על קומיקס שהתחיל ב-2006, התזמון שלה לא יכול להיות מושלם יותר (או גרוע יותר, תלוי את מי אתם שואלים): היא יצאה רגע אחרי ש"הנוקמים: סוף המשחק" הפך לסרט הרווחי ביותר בכל הזמנים (כן, כן, משהו משהו אינפלציה) וגם שני סרטי הקומיקס הרווחיים ביותר של השנה מתחתיו שייכים לאותו הז'אנר ואותה החברה.

היתרון והחיסרון של "הבנים" הם באותה ציניות שלה: מצד אחד היא משב רוח מרענן ומאוד מבדר בז'אנר – בייחוד בשביל מי שגיבורי-על הם פחות כוס התה שלו ומחפש נקודת מבט קצת שונה. מצד שני, ענן גדול של ציניות מרחף מעל כולה, ואם גם על גיבורים הם שמוקים מטרידנים עכשיו, לאן עוד נותר לברוח בשביל קצת שלווה?

כמובן, קשה עוד לשפוט את "הבנים" עד הסוף, כי עד כה ראינו רק עונה אחת. בזמן שכולם מרעיפים שבחים על הספין הקודר ש"ג'וקר" עושה לז'אנר הקומיקס, אני ממליץ לכם להשלים גם את "הבנים", שמספקת חוויה מצחיקה, מזעזעת, שונה ובעיקר מבדרת. היא מתחילה הכי מהר שלה (ליטרלי) ולאט לאט מגבירה את הקצב.