The End

מאת
דורון פישלר
– פורסם ב 24 בספטמבר 2009Posted in: הגיגים

בואו שבו שניה. אנחנו צריכים לדבר.

יכול להיות ששאלתם את עצמכם בזמן האחרון מה קורה לאתר. כתבות לא מתפרסמות, הסקרים הולכים והופכים נדירים, העורכים נעדרים מהדיונים וייתכן אפילו שיתפתח פתיל על פוליטיקה בלי שיגיע איזה עורך ויקטר על אוף טופיק. בקיצור, עין הדג הוא לא מה שהיה פעם, וזאת זכותכם לדעת מה קורה.

ובכן, זה מה שקורה: "עין הדג" עומד להיסגר. סליחה, זה יצא דרמטי מדי. בואו נגדיר את זה כפרידה ניסיונית. הפסקה ללא הגבלת זמן. חופשה ללא תשלום. בחינת אפשרויות נוספות. בקיצור, מה שאני מנסה להגיד זה: ביי.

אני מניח ומקווה שהעניין לא מגיע בהפתעה גדולה מדי. את הסימנים, כאמור, יכולתם לראות על פני האתר מזמן. אבל בניסיון לצמצם למינימום האפשרי את מספר השאלות, הטענות, המחאות ואיומי הרצח, אני אשתדל לענות על השאלות המרכזיות ב-FAQ קצר וממצה – כלומר, לענות על מה שאני מניח שיהיו השאלות הנפוצות. ובכן.

למה?

הרבה סיבות. כי לאף אחד מהעורכים אין זמן, פשוט אין, לחפש יומיות כל יום. כי הרעיון לכתוב עוד דו"חקו באחת בלילה נשמע לי קורץ כמו להטיח את הראש בקיר. כי כשאמרתי שאני לא מסוגל לשמוע עוד בדיחת "ה… מת מצחוק" אחת, התכוונתי לזה. כי הרעיון להתייחס לכל ביקורת ולתת לה הערות נשמע לי כמו טירוף. כי אחרי נקודה מסוימת, כל הדיונים שמתפתחים בכל פעם מחדש על כל סרט "הארי פוטר", ועל סרטים ישראליים על לבנון, ועל הורדות פיראטיות, נשמעים כמו שידור חוזר. זו לא אשמתכם; אני לא מצפה מאף אחד לזכור בעל פה את כל הדיונים שהתקיימו באתר, אבל כשמנסים לקרוא את הכל, כמו העורכים, בכל פעם מחדש, זה כל כך מעייף. במילים אחרות, זה לא אתם, זה אנחנו.

בגדול, כל התשובות האלה הן צורות שונות לומר את אותו הדבר, וכולן תשובות לשאלה הלא נכונה. השאלה האמיתית היא לא למה אנחנו – העורכים – מפסיקים להפעיל את האתר עכשיו, אלא למה הפעלנו את האתר במשך במשך תשע שנים. מספר שעות העבודה שהושקעו ב"עין הדג" במהלך השנים האלה הוא מסוג המספרים שמוזכרים בדו"חקו של אמצע הקיץ, והוא מפחיד וביזארי יותר מדייויד לינץ'. כסף, במקרה שהיו לכם ספקות, לא ראינו מזה. אז למה?

זה בעצם מאוד פשוט: בשביל הכיף. וזאת התשובה גם לשאלה האחרת: עשינו את זה כי זה היה כיף. עכשיו זה לא, ולכן אנחנו מפסיקים.

למה לא להעביר את האתר לידי מישהו אחר?

ניסינו, זה לא הצליח. בשנה ומשהו האחרונות עשינו כמה ניסיונות להעביר את האחריות על האתר הלאה, ולתת לקהילה לדאוג לעצמה בעוד שאנחנו נישאר כמפקחים מרחוק. אף אחד לא היה מספיק פראייר. קיבלנו הרבה עזרה (רשימה חלקית מאוד והתנצלות ממי ששכחנו: אדם, עכרור, נמרוד, אורן, פינגווין, רונץ', Muchrejoicing, טווידלדי), אבל למרות כל העזרה לא הגענו אפילו קרוב למצב שבו נוכל להירגע. ושוב, זו ממש לא אשמת אף אחד. לאנשים שפויים יש דברים אחרים לעשות.

למה שלא תמכרו את האתר למישהו?

ניסינו, ואנחנו עדיין מנסים, למסחר את "עין הדג" במידה שתהפוך את השעות המושקעות בו משעות פנאי לשעות עבודה. זה לא פשוט. כמו שאתם בטח יודעים, לעשות כסף מתוכן באינטרנט זה בכלל לא קל, וזאת בעיה שקיימת גם אצל אתרים גדולים שאין להם בעיה לדחוף פרסומות לכל חור אפשרי, במידה שבה הן מציקות לקוראים. כיוון שאנחנו לא אתר גדול, באופן יחסי כמובן, ולנו חשוב שהפרסומות, אם יש, לא יבואו על חשבון הדברים החשובים באמת, לנו זה עוד יותר קשה. בינתיים, זה לא הלך.

אגב, אם אתם במקרה חברה מסחרית גדולה שרוצה להשקיע בספינסור אתר ותיק עם 50 אלף כניסות חודשיות, קהל מפולח, קהילה נאמנה, דירוג גוגל נהדר וארכיון של אלפי כתבות, שלחו לנו מילה. יש על מה לדבר.

אז מה עכשיו?

שאלה יפה. אנחנו עדיין לא יודעים.

אנחנו נפרדים היום מהיומיות. בשבועות הקרובים נמשיך לפרסם פה ביקורות – אם יגיעו ביקורות ראויות. אני מקווה שיהיה מקום לדבר בו על "ממזרים חסרי כבוד", "עג'מי" ו"לבנון". אחר כך, אחרי יום ההולדת התשיעי של האתר, 13.10, נסגור באופן רשמי ונצא לחופש. לפרסם תגובות עדיין יהיה אפשר, אבל כתבות חדשות לא יתפרסמו. בהמשך, ננעל את האופציה להגיב לכתבות.

מה אחר כך? אני יודע מה לא יקרה: "עין הדג" בפורמט הישן והמוכר לא יחזור לפעול. הפורמט הזה הוא בן 9 שנים, ובמונחי אינטרנט זה הופך אותו לדינוזאור, ולא דינוזאור מהסוג הצעיר והמגניב שנלחם בגורילות, אלא דינוזאור זקן ואיטי שמתלונן על הרעש שהולוסירפטורים הצעירים של היום עושים וטוען שבזמנו זה לא היה ככה, ושכשהוא היה צעיר אנשים ידעו לתת כבוד לברונטוזאורוסים מבוגרים מהם. עדיין, כמו האיש הרע בכל סרט מתח, אף פעם אי אפשר לדעת האם האתר באמת מת באופן סופי. אני לא מוציא מכלל אפשרות ש"עין הדג 2", בפורמט כלשהו, יגיע במוקדם או במאוחר. זה לא יהיה האתר הזה, אבל יכול להיות שגם אותו תאהבו.

אם וכאשר יעלו פרויקטים חדשים שקשורים, פחות או יותר, ל"עין הדג", אנחנו יכולים להודיע לכם. אם יש לכם התאמה אישית באתר, בחרו באפשרות "האם לשלוח לך הודעה בדואר על כתבות חדשות באתר", וכשמשהו יתחדש, תדעו. אם לא, אתם יכולים להצטרף לקבוצת הפייסבוק של עין הדג. אם אין לכם לא התאמה אישית ולא פייסבוק, תכתבו לנו אישית במייל או משהו (אבל אל תנדנדו לנו כדי לשאול מה קורה ומתי יתחדש משהו. זה לא כיף). אם אין לכם חיבור לאינטרנט, זאת לא בעיה שלנו.

אני רוצה להודות לטל כהן על ההוסטינג והתכנות לאורך כל שנות האתר, לכל מי שפרסם אצלנו ביקורת או כתבה, לכל מי ששלח לנו ביקורת או כתבה והיא לא פורסמה, למר אדון, אדון הכרוניקה, להילה מקרית ביאליק, פאטימה אוח-בין-עוזה, זאב רווח, זרובבלה פיש, מניח רעפים נוצרי, המספרים בסוגריים וארנולד שוורצנגר.

אני הולך לנתק את הטלפון הזה עכשיו, ואז להראות לכם עולם בלי חוקים או גבולות, עולם שבו הכל אפשרי. זאת יכולה להיות תחילתה של ידידות מופלאה. אף אחד לא מושלם. תמיד תסתכלו על הצד הבהיר של החיים. בכנות, יקיריי, אני לא שם קצוץ. כבישים? במקום שאליו אנחנו הולכים אנחנו לא צריכים כבישים. I'm Finished.

או במילים אחרות, ביי.

תגיות: