הטריילרים הגדולים של כל הזמנים: מקום 16

או: איך העולם למד להפסיק לפחד ולאהוב טריילרים אפילפטיים

הגיע הזמן לקצת פרספקטיבה היסטורית. כמו שכבר כתבתי, בעשורים הראשונים לקיומם טריילרים היו ברובם דברים ארוכים וסטנדרטיים. רוב הטריילרים היו רצפים ארוכים של סצינות מתוך הסרט, קריינות בומבסטית נטולת אירוניה וסופרלטיבים שמוצגים בכותרות על המסך. היו אמנם יוצאים מהכלל מעטים (ואולי עוד תהיה דוגמה או שתיים לכאלה בהמשך הרשימה), אבל אפילו בהם, דבר אחד כמעט שלא השתנה – הקצב. בניגוד מוחלט למה שמקובל היום – לקצוץ הכל לשברירי שניה, כי אם חס וחלילה הקהל יראה את אותו שוט במשך יותר משלושה פריימים ברצף הוא ישתעמם – הטריילרים אז נמשכו בקלות חמש-שש דקות, ולקחו את הזמן שלהם. הם הציגו סצינות שלמות, עם קטעי דיאלוג מלאים, וכל שוט השתרע על המסך לשניות ארוכות.

ולכן, קשה לתאר איך הרגישו אנשים בשנת 1964 כשהלכו לראות סרט לתומם ופתאום התנפל עליהם הדבר הזה:

הטריילר הזה היה כל כך נועז לזמנו שאפילו קובריק לא העז (או שלא נתנו לו) ללכת עד הסוף, ולכן רק חצי ממנו ערוך בטירוף שלא נראה כמוהו, בזמנו, בעוד החצי השני ברובו סטנדרטי לגמרי. זה החצי הראשון, כמובן, שהופך אותו לפיסת היסטוריה טריילרית.

אגב, 16 שנים לאחר מכן קובריק בחר בגישה ההפוכה לחלוטין כדי לקדם את "הניצוץ", בעוד טריילר שהוא בהחלט יוצא דופן, אז כמו היום. לטעמי, הטריילר של "הניצוץ", למרות שהוא בהחלט מטריד, קצת מכני מדי, אבל גם הוא ראוי לאיזכור כטריילר שהקדים, או אולי אחר, את זמנו.

בימים הקודמים:
מקום 17: גבעות הפחד 2
מקום 18: הרשת החברתית
מקום 19: שליחות קטלנית 2
מקום 20: בי מובי

אוהבים טריילרים? אז בואו ל"ליל הטריילרים החיים". ערב שלם של החלק הטוב ביותר של הסרט.