כמה טריילרים, למה לא

פתיונות אוסקר, סרטים של ספייק לי, ואיזה ג'יימס בונד או משהו, אני מניח.

הנערים בחבורה

ואותה השאלה הקבועה: האם "הבנים בלהקה" הוא סרט של נטפליקס או סרט טוב שבטעות מצא את עצמו בנטפליקס?

הטריילר נראה טוב, אבל טריילרים כבר הבטיחו ונטפליקס מצאה דרכים שוב ושוב לאכזב אותנו. ובכל זאת יש (אולי) כמה סיבות לשמור על אופטימיות: מדובר בעיבוד של מחזה אהוב ומוערך שכבר עובד פעם אחד בהצלחה בקולנוע ב-1970, הקאסט הוא הרבה יותר ממרשים וכבר אמרנו שהטריילר נראה טוב? כי הטריילר נראה טוב.

יש, לעומת זאת, משתנה אחד שכנראה יטה את הכף לכאן או לכאן עבור רוב האנשים: מדובר בסרט של ריאן מרפי (כלומר, טכנית של ג'ו מנטלו – אבל מנטלו הוא די בובה של במאי שעובד תחת החזון היצירתי של ריאן מרפי). ומרפי הוא.. ובכן, הוא כמעט וז'אנר בפני עצמו. בשנה קולנועית רגילה, הייתי מניח שיהיה מדובר בסרט שולי של נטפליקס, אבל בשנה קולנועית מבלבלת, אפשר להסתכל על הטריילר ולחשוב "אוסקר?" לפחות לכמה מהשחקנים (אם כי ג'ים פרסונס לעולם יהיה שלדון, לצערו).

אגב, נא לא להתבלבל עם הסרט האחר שאמור לצאת ב-2020 והוא של ריאן מרפי אבל שאותו מרפי גם ביים – "הנשף", מחזמר על שחקני תיאטרון שהולכים לנשף סיום בעיירה שכוחת אל על מנת לתמוך בלסבית צעירה.

גלוריה (The Glorias)

כמה הימורים לגבי The Glorias, סרטה החדש של ג'ולי טיימור ("פרידה" [זה על הציירת, לא האיראני], "מעבר ליקום") על גלוריה סטיינם, אייקון פמיניסטי:
1. השם של זה בעברית יהיה מחפיר
2. ג'וליאן מור תהיה מועמדת (או קרובה מאוד לכך) לאוסקר, אם לא הזוכה של שנה הבאה
3. הסרט עצמו יהיה סרט מפוזר עם נקודת חוזקה וחולשה, כמו כל סרט (כמעט) של ג'ולי טיימור.

הטריילר עצמו נראה יחסית סטנדרטי לסרט של טיימור: כמו פתיון אוסקר קלאסי שלוחץ על הרבה נקודות נכונות אבל לא ממש מעניין בשום צורה. מכיוון שיצא לי לראות כמה סרטים של טיימור, כולל כמה פתיונות אוסקר שלה, אני בספק שזה יהיה המצב, ויהיה מעניין לראות איזה הפתעות היא שומרת לנו שעליהם רוב האנשים יגידו "אבל למה?".

הויכוח

"הויכוח" הוא מסוג הסרטים שלא ממש הפסיקו לעשות, אבל רוב האנשים הפסיקו לצפות בהם: סרטי אינדי בתקציב מוגבל עם שחקנים חביבים בדרג ג'-ד' כזה, שהוא לא ענק או מבריק במיוחד, אבל הוא חמוד, כיפי, עם קונספט מצחיק וביצוע מוצלח, ושיש איזה תחושה נחמדה לגלות בשיטוט לילי בערוצים או ספריות וידאו.

הפרמיס הפעם הוא זוג אוהבים שנמצאו באמצעו של ויכוח ועל מנת לפתור אותו מחליטים לשחזר את מאורעות אתמול – דבר שהיה בסדר, רק שמאורעות אתמול הם מסיבה שכללה כמה וכמה חברים שלהם, מה שגורר אותם לשיתוף פעולה שהולך ויוצא משליטה ונראה, אם אני מבין נכון את הטריילר, שגם גולש לכיוונים קאופמנ-יים, אבל בקטע טוב. בתקווה.

הבעיה עם סרטים כאלה, כמובן, היא שאי אפשר לדעת איך הם באמת ייצאו: קטנים ומפוספסים מדי או באמת מבריקים. כולי תקווה שזה השני (ולו רק בשביל שיהיה סרט אחד ממש טוב שבו לדני פודי יש תפקיד מהותי), אבל אני מודע לאפשרות הסבירה לכך שזה הראשון.

אוטופיה אמריקאית

בהחלט יש  מצב שאסיים את השנה והסרט האהוב עליי יהיה סרט של ספייק לי. לא "הזהב של נורמן" כמובן (כאילו, בחייאת) – אלא "אוטופיה אמריקאית" התיעוד של המופע האחרון של דייוויד בירן מהטוקינג הדס שאותו לי ביים.

כמי שהתאהב בפעם הקודמת שבמאי מהשורה הראשונה תיעד מופע של בירן (Stop Making Sense), וכמי שראה כבר חלקים מהמופע ביוטיוב או שמע את הדיסק שכבר יצא: מדובר בסרט שאני מצפה לו מאוד, ושכולי תקווה שיעמוד בציפיות. כי תמיד טוב שיהיה קצת דייוויד בירן בחיים שלך, אבל בשנה כמו 2020 – בכלל.

לא זמן למות

אה, כן, יש גם טריילר לסרט החדש של ג'יימס בונד או משהו.

אני מניח שאני פשוט עדיין לא לחלוטין מאמין לבתי הקולנוע שהם ייפתחו ויראו בלוקבאסטרים ולכן כל הטריילרים האלה נראו כמו ספוקלציה ביזארית. אבל ככל הנראה זה באמת אמור לקרות הפעם. קטע.